הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר הוועדה לזכויות הילד ירושלים, כ"ג בשבט התשפ"ג 14 פברואר 2023 הודעה לעיתונות משרד הרווחה לוועדה לזכויות הילד: ״החוב של משפחות שאנו מטפלים בהן עומד על 100 אלף ש"ח בממוצע״ הביטוח הלאומי: אחד מכל חמישה ילדים חי באי ביטחון תזונתי - מחציתם באי ביטחון חמור. הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל, קיימה היום (ג') דיון בנושא ילדים עניים בישראל - דו״ח העוני של המוסד לביטוח לאומי: ממדי העוני והאי-שוויון בהכנסות - 2021. מריה רבינוביץ, חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת סיכמה לקראת הדיון נקודות חשובות בדו"ח הביטוח לאומי ממנו עולה כי בשנת 2021, לאור ההתאוששות הכלכלית של המשק ממגפת הקורונה, ההכנסה החציונית של משקי הבית עלתה, ובהתאם לכך - קו העוני עלה ב-2021 ל- 2,849 ₪ לחודש, לעומת 2,722 ש"ח בשנת 2020. לדוגמה, לפי קו העוני המחושב: משפחה של זוג עם ילד או הורה עצמאי עם שני ילדים, זקוקה להכנסה של 7,550 ₪ לחודש כדי להימצא מעל לקו העוני;  משפחה של 5 נפשות -  10,684 ₪ לחודש. ניצה קסיר, סמנכ"לית במוסד לביטוח לאומי פתחה את הדיון בהצגת נתוני העוני לשנת 2021: ״יש 1.95 מיליון נפשות עניות וכ-854 אלף ילדים עניים בישראל. אנו רואים גידול מוחלט במספר העניים כש-28% מהילדים במדינת ישראל עניים״. לדברי קסיר בשנת 2021 מספר הילדים החיים באי ביטחון תזונתי עמד על 665 אלף ילדים. ״אחד מכל חמישה ילדים חי באי ביטחון תזנותי. זה נתון מבהיל! מחציתם באי בטחון חמור״. קסיר הציגה את הנתונים ביחס לעולם ואמרה: "בהשוואה בינלאומית ישראל במקום הכי גבוה בקרב המדינות המפותחות בעוני בקרב ילדים וזה נתון מאוד מטריד. בחברה הערבית 49% מהילדים עניים ובחברה החרדית 47% מהילדים עניים, כשבקרב האוכלוסייה הכללית הנתון עומד על 14.2%". ח"כ סימון מושיאשווילי: "ילד חרדי לא ירגיש עני אם אין לו חיבור לאינטרנט. צריך משקפיים שונות לגמרי בהסתכלות על מגזרים״. לדבריו השיבה קסיר: ״ אנחנו עושים פילוחים לפי מדדים, הגישה שלנו שצריך להסתכל על כולם בסרגל אחיד כי כולנו חיים באותה מדינה. לצורך הבנת הדברים, צריך להסתכל על אוכלוסיות שונות ואנחנו עושים את זה״. נורית ויסברג נקאש, מנהלת שירות במשרד הרווחה והביטחון החברתי: ״עוני הוא תוצר של מדיניות כוללת. אנו מתמודדים עם ההשלכות. העוני הוא תוצר של כשלים בתחבורה ציבורית, בבריאות וחינוך. נדרשת עשייה ממשלתית רחבה. יש לנו את נושא הביטחון התזונתי שאנו עמלים עם תכניות למיצוי זכויות ב-137 רשויות מקומיות. החוב הממוצע של משפחות שאנו מטפלים בהן עומד על 100 אלף שקלים בממוצע". דניאל בלנגה, אגף התקציבים במשרד האוצר: ״הדרך הנכונה והבטוחה לצאת ממעגל העוני היא השתלבות בשוק התעסוקה ונפעל ונתמרץ משפחות להשתלב. ברור שלא כולם יכולים להשתלב, ולכן יש מגוון פתרונות. כמובן שככל שיש למשרדים תכניות חדשות, נדון בכולן״. ח"כ עאידה תומא סלימאן: ״אני מזועזעת מהתגובות של המשרדים השונים. אנו עומדים מול מגפה שמתרחבת. אולי העקומה לא זזה אבל לא בדקתם את עומק העוני ואתם לא מצליחים להוציא את האנשים ממנו. משרד האוצר לא עושים כלום לשנות מציאות וההפך הוא הנכון, אתם מקשים. מדיניות משרד האוצר והממשלות המגוונות רק מעמיקות את העוני. משפחות עם שני מפרנסים לא מצליחות להתקיים בכבוד. אנשים במעגל העוני עובדים בדרך כלל ואתם עובדים בכל הכוח לא להעלות את שכר המינימום. אין לכם אינטרס לעבוד קשה. 55 אחוז מהילדים הערבים אין להם ביטחון תזונתי אבל מה עם הביטחון הבריאותי שלהם? זכות הילד היא לגדול ולהתפתח ולקבל חינוך מתאים. ואלה ילדים שלא חולמים על חוגים, וצריכים להחליט אם לאכול פרוסת לחם היום או מחר. אתם באמצעות התוכניות שמים פלסטרים לפצעים מדממים״. ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: ״יש בחברה הערבית ילדים מוחלשים בגלל מדיניות מובנת שמדירה אותם ועל מעט המשאבים המוקצים אין פיקוח ומעקב אחר חלוקתם. יש ילדים שאין להם אפשרות למנה חמה. במשרד החינוך קיימת תכנית ליום ארוך של הגשת מנה חמה, שלא מגיעה לכל הילדים כי לא כל בתי הספר, שמגיע להם להיות בתכנית, מקבלים אותה בפועל. הדבר הבסיסי הוא לאכול והגיע הזמן לעשות דברים בכל המישורים שנוגעים לאותם ילדים. משאבים היא מילת המפתח והם נמצאים במשרד האוצר״. אפרת קמחי, אגף התקציבים של משרד החינוך: "הזנה זה תקציב שניתן לכל ילד ביום לימודים ארוך או מי שנמצא בצהרונים ולא כולם דורשים את זה ולכן לא כולם מקבלים. ילד שגדל במשפחה ענייה ויש מעגליות ואז יש צפי שיגדל להיות עני וזה משהו שצריך לפרוץ אותו. משרד החינוך מפעיל הרבה תוכניות, תקציבים וכלים בכל המגזרים כדי לצמצם את הפערים״. דנית ברביבאי, מנכ"לית פורום מסגרות הגיל הרך בישראל: ״הכל מתחיל בגיל הרך. משפחות עניות צריכות לשלם 910 שקלים בחודש, עם כל ההנחות, כדי להכניס ילד למעון וזה המון כסף למשפחה ענייה. אם ילד לא נמצא במעון בגלל שכר לימוד גבוה זה ינציח דילמה של האם לצאת לעבודה או להישאר לטפל בילד בבית, ולא לאפשר לו להתפתח בקבוצת שווים״. יעל נבון, מרכז טאוב: ״חשוב להבין שבגיל הרך נבנים יסודות לכל החיים. מוח של ילד מתפתח עד גיל 5 ל-90% מגודלו. כל הדברים האלו לא קורים בוואקום אלא, ותלויים בגירויים מהסביבה, בלחץ שעל ההורים וביכולת שלהם לספק חוגים, אוכל, תרופות. עם הגיל גדלים גם הפערים״. אריאל דוד, המועצה לשלום הילד: ״המספרים הם לא רק מתמטיקה. יש להם השלכות ארוכות טווח על חיי הילדים אבל זאת לא גזירת גורל. כשמערכת ציבורית מפסיקה לעבוד, הורים מכניסים יד לכיס ומביאים אבחונים וטיפולים פרטיים. ההשלכות על ילד שלא קיבל אבחון בגיל צעיר, ולא מתאפשר לו לקבל טיפול בהמשך, הן בעלות השפעות ארוכות טווח״. יו"ר הוועדה, ח״כ אלי דלל סיכם: ״אני מאוד מוטרד כי יש פה מגמה הפוכה. ככל שהמדינה מתקדמת יותר אנחנו הולכים אחורה בנושא האוכלוסיות החלשות ומדד העוני בקרב ילדים פשוט בלתי נסבל. אנחנו לא מדברים על מותרות אלא על ילדים שרעבים לפת לחם. זה מאוד כואב כשרואים שפע ואוכל שנזרק בהרבה מאוד מקומות וזה כאילו נמצאים במדינה אחרת. אבקש ממשרדי הממשלה פירוט של תכניות ותקציבים קיימים בנושא כדי שנוכל להמשיך ללמוד את הדברים, כמו גם כל המלצות שיש לכם להמשך קידום הנושא". לתמונות מותרות לשימוש מהדיון היום (קרדיט: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/7qoYmmp5n66PxMiR8