חומר רקע
הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות
חוק ביטוח בריאות ממלכתי
, התשנ"ד–
1994
מעגן את זכאותו של כל תושב ישראל לסל שירותי
ה
בריאות
.המוגדר בחוק
סל
זה מורכב משני סלי שירותי :ם
1. סל באחריות קופות החולים, המפורט בתוספת השנייה לחוק ,ש לשם אספקתו
מעמידה המדינה לרשות הקופות
תקציב
המכונה: עלות סל שירותי הבריאות
. עלות סל שירותי הבריאות ל שנת2021
הייתה כ-
59
.מיליארד שקלים
2. סל באחריות משרד הבריאות ,המפורט בתוספת השלישית לחוק,
וכולל בין השאר שירותי רפואה מונעת, שירותי אשפוז
סיעודי
ומכשירי שיקום וניידות. אספקת סל זה ממומנת מתקציב משרד הבריאות.
ההתפתחות המתמדת של
טכנולוגי
ו ת בתחום הבריאות מחייבת את עדכונו הרציף של סל שירותי הבריאות, אך לא
נקבע ב חוק
מנגנון להרחבת הסל ו
ל
הכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות
. עם זאת, בעקבות מחאה ציבורית, מ אז שנת
1998
בכל שנה (מלבד שנת2003
)
הוקצתה
הקצאה תקציבית שנתית להרחבת סל שירותי הבריאות
. גובה ההקצאה
נקבע
בדיוני התקציב בין משרדי האוצר והבריאות . הקצאה זו מכונה
עדכון טכנולוג
י ו בשנת2023
היא
הייתה
650
,מיליון ש"ח
לעומת500
מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים2021
−
2017
.
כדי
להחליט אילו טכנולוגיות ושירותים יוכנסו לסל, מוקמת מדי שנה
הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות
(להלן: ועדת הסל, ה
מוכרת גם כ
ו ועדת סל התרופות). ועדה זו מייעצת לשר הבריאות ולממשלה, ותפקידה לתעדף
טכנולוגיות ושירותים שיש להכניס לסל בהתאם לתקציב שנקבע לכך באותה שנה. עד שנת2010
ייעצה הוועדה לממשלה
רק
בדבר עדכון הסל שבאחריות הקופות, אך בהתאם ל
החלט
ה
2081
של הממשלה ה-
32
,מ אז שנת1
201
ועדת הסל
מייעצת גם בדבר עדכון
ה
סל שבאחריות משרד הבריאות.
מדי שנה ממנים שר הבריאות ושר האוצר את ועדת הסל, הכוללת, בין השאר,
נציגים
ממשרד הבריאות ,מקופות החולים ,
מבתי החולים ,ממשרד האוצר ונציגי ציבור מ מגוון
תחומים לרבות רפואה ,אתיקה ,כלכלה ורווחה . עבודת הוועדה
נמשכת שנה שלמה, ש
במהלכה היא מקבלת בקשות להכללת שירותים נוספים מכל גורם המעוניין בכך
. מ משרד הבריאות
נמסר כי
בשנים האחרונות מוגשות לוועדה מאות ב.קשות מדי שנה
לפי
נוהל עדכון סל שירותי הבריאות
מפברואר2010
,הבקשות נבחנות ומוערכות ב משרד הבריאות
ו חלקן מועברות לדיון
בוועדת הסל. ועדת הסל מדרגת את
הטכנולוגיות ו את
השירותים, ודיוניה כוללים, בין השאר, ו שיק
לים בדבר
יעילות
;הטכנולוגיה בטיפול במחלה בדבר היות הטכנולוגיה או השירותים
מונע
י
;מחלה בדבר
היות
ם מציל
י חיים או מונע
י
;תמותה
תרומתם ל הארכת חיים והתייחסות לאיכות
ה חיים
ה צפויה; קיום חלופה טיפולית ובדיקת יעילות החלופה; קיום ניסיון בארץ
;ובעולם בשימוש בטכנולוגיה; עלות כלכלית ברמת הפרט וברמה הלאומית
התועלת הצפויה מהכללת הטכנולוגיה בסל
.לטווח הקצר והארוך, ועוד
בתום הדיונים מוצגות המלצות ועדת הסל ל
מועצת הבריאות ולאחר מכן הן מובאות על
ידי שר הבריאות לקבלת הסכמת
.שר האוצר ולאישור הממשלה לאחר אישור הממשלה מפורסם
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שבו מפורטות
הטכנולוגיות
שהוחלט להכ
ניסן ל
סל באותה שנה,
.ושעל קופות החולים להיערך לספק למבוטחיהן
בינואר2023
הודיעה ועדת הסל לשנת2023
על
הכנסת יותר מ-
120
תרופות וטכנולוגיות לסל שיר
ותי הבריאות ובה
ן
טיפולים לכ-
350,000
איש,
בעלות כוללת של650
מיליון שקלי
ם (
100
מיליון מתוכם יתווספו ב-1
ביולי2023
.)
חלק
מהתרופות ו
מ
הטכנולוגיות מתווספות לסל ללא הקצאת תקציב ייעודי, ב הנחה כי אלו יחליפו טכנולוגיות ותרופות שכבר
.נמצאות בסל
במשך
השנים מתנהל דיון ציבורי
אם יש לקבוע בחוק מנגנון לעדכון הטכנולוגי של הסל בשיעור קבוע,
במקום קביעת
התוספת השנתית בדיוני התקציב,
בהתאם לסדר העדיפויות שקבעה הממשלה
ל
אותה שנה,
כפי
שנהוג כיום.
המתנגדים לקביעת מ
נגנון לעדכון טכנולוגי בחוק טוענים, בין השאר,
כי קביעה
כ זו יכולה לפגוע בגמישות הקצאת התקציב
וביכולת הממשלה לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים .
,כמו כן
קביעת סכום עדכון גדול מדי יכולה להביא לאימוץ תרופות
וטכנולוגיות חדשות ללא צורך קליני מובהק העומד במבחן עלות-תועלת.
,לעומת זאת
התומכים בצעד זה טוענים, בין השאר, כי הוא יביא לצמצום אי-
הוודאות באשר להיקף התקציב השנתי
המוקצה,לתחום
ויאפשר למשרד הבריאות
לתכנן תכנון ארוך-
.טווח במאי2022
המליץ מבקר המדינה
כי משרדי הבריאות
והאוצר, בשיתוף קופות החולים,
יבחנו את השיטה הנהוגה לקביעת
ה
עדכון
הטכנולוגי
בהשוואה ל
שיטות הנהוגות במדינות
מפותחות בעולם,
ואף.יבחנו אם יש צורך בהסדרתה