מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וחמש ‏‏כ"ד שבט תשפ"ג מושב ראשון ‏15 פברואר 2023 בנושא: החלטת הוועדה לתכנון ולתקצוב לסגור את התוכנית האמריקנית ללימודי רפואה של חברי הכנסת: ולדימיר בליאק, אוהד טל, דן אילוז ביום שני, א' בשבט התשפ"ג, 23 בינואר 2023, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר את הצעותיהם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אוהד טל, דן אילוז, בנושא: "החלטת הוועדה לתכנון ולתקצוב לסגור את התוכנית האמריקנית ללימודי רפואה", לדיון מהיר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. ביום רביעי, י"ז בשבט, תשפ"ג, 8 בפברואר 2023, התקיים בוועדה דיון בנושא, בראשות יושב-ראש הוועדה חה"כ עודד פורר. בדיון השתתפו: נציגי משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה, משרד החוץ, שירותי בריאות כללית, המועצה להשכלה גבוהה, ארגון ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות, אוניברסיטת בן גוריון, פורום הבוגרים של תוכנית סאקלר, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, ארגון נפש בנפש, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה, וארגון יד לעולים. הוועדה נדרשה לקיים דיון מהיר לפי בקשתם של חברי הכנסת, במכתבם ליו"ר הכנסת, שבו נטען כי מאוקטובר 2023, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה החליטה לסגור את כל התכניות האמריקניות לסטודנטים אמריקנים ללימודי רפואה בישראל, כדי לפנות תקנים לסטודנטים ישראליים. לדברי המציעים, תוכניות אלו, אשר בכל שנה מכשירות כ-200 סטודנטים, "מייצאות" לעולם רופאים אשר משמשים "שגרירים של רצון טוב", כאנשי הסברה ישראלית מעולים, כלוחמים בתנועת החרם (BDS) והם נכס אסטרטגי בעבור מדינת ישראל. רופאים, נתפסים כאנשים עם סמכות והם משמשים ציר משמעותי בקהילותיהם, וכאן באה לידי ביטוי האפקטיביות של התרומה שלהם למדינת ישראל. עוד נטען כי פעמים רבות אותם סטודנטים נמצאים בתהליך טרום- עלייה ונמנעים מלעשות כן לפני סיום לימודיהם בתוכנית משקולים שונים ומגוונים, אולם לאחר ההתמודדות עם הסרבול הבירוקרטי בהתאמת הרישיון המקצועי בארץ הם פשוט נמנעים ומוותרים על עלייה לארץ ישראל. לדבריהם, משמעות סגירת התכניות במלואה, ללא דיון ציבורי על השלכות הרוחב, היא פתרון מצומצם מאוד למחסור בתקנים ללימודי רפואה, תוך פגיעה דרמטית באינטרסים הלאומיים של ישראל בתחומי ההסברה והיחסים עם התפוצות. נוכח זאת, לדבריהם, הכרחי למצוא פתרון אשר יאפשר פינוי תקנים לטובת סטודנטים ישראליים. יש למצוא פתרון שיאפשר פינוי תקנים בד בבד עם שימור התוכניות. בשנת הלימודים תשפ"ד יש צפי ל-1,095 סטודנטים לרפואה שיחלו את הלימודים בארץ. סגירת התוכנית תפנה 120 מקומות בשדות הקליניים בעבור סטודנטים ישראליים לרפואה. חה"כ דן אילוז טען שהוא נדהם כשהתוכניות האמריקניות נסגרו. לדבריו, כמי שגדל בצפון אמריקה הוא מכיר הרבה מאוד אנשים שלמדו בתוכניות הללו, חלקם חזרו לחוץ לארץ וחלק קטן נשארו בארץ. לדבריו, גם מי שחזר לחוץ לארץ, חזר עם קשר עמוק לציונות ולארץ בזכות התוכניות הללו. לדבריו, ידוע לו כי חלק מהאוניברסיטאות היו מוכנות להמשיך את התוכניות. לטענתו, הוא יודע כי מבחינה תקציבית אין מדובר בעלויות גבוהות מצד האוניברסיטאות, כי שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים המשתתפים בתוכנית הוא גבוה. אלה הם פשוט שיקולים של המועצה להשכלה גבוהה, שאינו רואה את מכלול הדברים, כגון הקשר עם התפוצות ועידוד עליה. הוא הציע להרחיב את התוכניות לבתי הספר בישראל בהדרגתיות. חה"כ אילוז ביקש לשקול את ההחלטה מחדש או להוציאה לפועל בהדרגה. חה"כ ולדימיר בליאק טען כי הוא ישב עם נציגי הרופאים שסיימו את התוכנית, וכשראה את השיקולים לסגירה הוא לא הבין אותם. התוכנית שפעלה במשך לא מעט שנים, ייצאה לא מעט שגרירים ברחבי ארצות הברית, ונשאר להם המטען שצברו כאן בישראל. לטענתו, צריך להביא בחשבון את השיקול לפינוי מקום לסטודנטים מקומיים, אבל יש מספיק מקום באוניברסיטאות ולכן, יש לשקול מחדש את הסוגיה. אם יש מכללות ואוניברסיטאות שמעוניינות לקיים את התוכניות אז יש לאפשר להם לעשות זאת. חה"כ יוסף טייב, טען כי הוא ניהל דיון בוועדת חינוך שבראשותו על המחסור ברופאים והסוגיה הזאת עלתה. הוא דרש שהתוכנית תימשך בשל חשיבותה. לדבריו, יש בעיה של שדות קליניים. הרופאים האלה אינם באים על חשבון המצוקה של הרופאים בישראל, אבל הם לגמרי שגרירים של ישראל בעולם, מפני שבעקבות מעמדם הם משפיעים בצורה רחבה מאוד על הסטודנטים ועל המטופלים שלהם. לדבריו, צריך למצוא פתרון. פרופ' שאול יציב, מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ציין בדיון כי נעשים מאמצים אדירים להגדיל את השדות הקליניים- המקומות בבתי החולים ליד מיטת החולה, אבל המספר מוגבל. כיום 50%–60% מהרופאים למדו מחוץ לישראל. יש אלפי סטודנטים שלומדים מחוץ לישראל והשאיפה היא שחלקם ילמדו בארץ. לטענתו, השדות הקליניים הם משאב לאומי והוא משאב מוגבל, שכן יש גבול כמה אפשר לדחוף סטודנטים בשדות אלה, כדי לא לפגוע באיכות הלמידה של הסטודנטים ולתת מלגות לסטודנטים שלמדו בישראל. לדבריו, נעשה מאמץ לכתוב כללים אשר יגדילו את מספר הסטודנטים הישראלים. בפני הסטודנטים בחוץ לארץ עומדים לא מעט פיתויים להישאר שם. המדינה עושה מאמצים להביא אותם לארץ על ידי תמיכה במלגות וסיוע במימון ובאמצעות קשר אישי איתם. הוא ציין כי כאשר מדובר בבתי ספר לרפואה, 120 סטודנטים הוא מספר גדול יחסית. מספר משמעותי. לפיכך, אם רוצים להגדיל את מספר הרופאים בישראל יש לפנות מקום בבתי הספר. התוכניות כוללות הגדלה פר שנה בבתי הספר לרפואה. גב' איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה למנהל תכנון אסטרטגי כלכלי במשרד הבריאות ציינה כי תוחלת החיים בישראל עולה, האוכלוסייה מזדקנת ויש צורך ברופאים. כיום יש במדינת ישראל 3.3 רופאים לכל 1,000 נפש. מערכת הבריאות בישראל מצוינת וחייבים לשמר את המערכת באופן הזה. בגלל המחסור הצפוי ברופאים יש שאיפה להגדיל את מספרם ב-1,200 רופאים חדשים עד שנת 2025, לסייע לישראלים שלומדים בפקולטות בחוץ לארץ ולהגדיל מסיבית את מספרם של הרופאים העולים בישראל. לטענתה, טובת אזרחי המדינה לנגד עיניהם. במשרד הבריאות תומכים ברפורמה, וסבורים כי אין ברירה אלא לערוך אותה, שכן לאחר בחינת האפשרויות הם סבורים כי החלופות הן פחות טובות. אי-אפשר לשמר את התוכנית ולהגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה. גב' רחל ברנר שלם, סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, טענה בדיון כי ברור למשרד הבריאות שאם הוועדה הייתה מביאה נציגים מהפריפריה אז היו מספרים שבבתי החולים בפריפריה לא מצליחים לאייש את התקנים כבר כיום. המחסור ברופאים גדול בפריפריה ומטופל ממתין שעות רבות לרופאים. היא ציינה כי כל בתי החולים נותנים שדות קליניים לבתי הספר לרפואה. לדבריה, יש להבין ש15% מהשדות הקליניים נתפסים על ידי סטודנטים שלא יישארו כאן לאחר הלימודים. לדבריה, ייתכן מצב שבו שדות קליניים אינם מנוצלים במלואם בבתי החולים בארץ. גב' מיכל אופיר ממונה תחום תכנון ומידע במועצה להשכלה גבוהה ציינה כי במועצה להשכלה גבוהה מופתעים מכל המהומה, וההתנגדות בגלל המהלך שבוצע. לדבריה, מדובר על צעד היסטורי שמתבקש מצד המערכת הבריאות הישראלית. בשנים האחרונות למדו כ 500 סטודנטים אמריקנים שתופסים בישראל את מקומות הלימוד וחוזרים לארצות הברית, ורק 5% מהם נשארים בארץ. מדובר בפינוי מקום לסטודנטים ישראליים, שיישארו לעבוד במערכת הבריאות בישראל. היא ציינה כי 120 מקומות שמתפנים זה כמו לפתוח פקולטה חדשה בארץ. בעבר אולי הייתה חשיבות לקיומה של התוכנית, אך כיום עם מצוקת הרופאים בישראל, עניי עירך קודמים. במקום שמועמדים ישראלים ילמדו בישראל, המקומות נתפסים על ידי סטודנטים מחו"ל. היא ציינה כי המהלך מתואם בשיתוף כל הפקולטות שתמכו והמליצו עליו. היא סיכמה ואמרה כי שמה של הרפואה הישראלית הולכת לפניה בזכות הרופאים הישראלים שמשתפים פעולה בחוץ לארץ במחקר, בהרצאות ובשיתופי פעולה והם השגרירים האמיתיים של המדינה בתחום הזה. עוד ציינה בדיון גב' אופיר כי שכר לימוד אמריקני הוא 35,000–40,000 אלף דולר לשנה. לכן יצאה תוכנית לשפות את האוניברסיטאות על ההפרש, והן לא יפסידו מכך, שכן זה מכסה את כל העלות. התקיימו הרבה ועדות שבחנו את הנושא: גמזו, ביאר, דוח מבקר המדינה – כולם המליצו על המהלך הזה. ד"ר אלון נבט, סגן בית החולים בילינסון ונציג שירותי בריאות כללית בדיון ציין כי רוב ההכשרה בתוכניות הללו מתבצעות על ידי הצוותים הרפואיים בבתי החולים, נוסף על תפקידם. גב' שולי דוידוביץ', ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ ציינה כי עמדת המשרד שהיא נגד סגירת התוכנית האמריקנית ללימודי רפואה. לדבריה, מדובר בדיפלומטים של בריאות. דווקא בעת הזו סגירת התוכנית תביא לקרע עם יהודי התפוצות בכלל וקהילות בארצות הברית בפרט. מר אייל ניצני, סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים במשרד העלייה והקליטה ביקש להדגיש שכל תוכנית חדשה שתיפתח בארץ תהיה במחיר עלות שכר לימוד אוניברסיטאי ישראלי, בעבור כל סטודנט ישראלי שמתקבל לתוכנית. פרופ' אלן ג'וטקוביץ, שניהל בית הספר לרפואה בין-לאומית באוניברסיטת בן גוריון עד שנת הלימודים הנוכחית, טען כי עמדת אוניברסיטת בן גוריון היא בעד סגירת התוכנית שפעלה עד כה. הוא ציין כי החל משנת הלימודים הבאה יפתח בבן גוריון בית ספר ללימודי רפואה באנגלית שמיועד לעולים חדשים ולוותיקים בשכר לימוד אוניברסיטאי ישראלי. גב' דבורה מרגוליס, ראש מינהל ארגון ור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות, ציינה בדיון כי מדובר בארבע תוכניות ותיקות שתיסגרנה ויתפנו מקומות לסטודנטים ישראליים. מדובר במהלך היסטורי שמקודם על ידי יושב-ראש ות"ת, פרופ' יוסף מקורי – לשעבר דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. דר' דן אביתר אורון, נציג פורום הבוגרים של תוכנית סאקלר, ציין בדיון כי בוגרי התוכנית נחרדו מההחלטה לסגור את התוכנית והם משוכנעים שזה יגרום נזק הסברתי רב. הוא ציין כי הוא למד בתוכנית הראשונה ללימודי רפואה לאמריקנים. צריבת התודעה הישראלית מתרחשת במהלך הלימודים, והם משמשים פעילים של רצון טוב ושגרירי הסברה ישראלית בזכות הסמכות וההכשרה שלהם. לטענתו, בעקבות סגירת התוכנית ישראל תפסיד נכס אסטרטגי חשוב ומותג שנבנה במשך 50 שנה. בוגרי התוכנית מייחלים אפוא שהתוכנית תמשיך לפעול ושיימצא פתרון לשמירה על נכס לאומי זה. מר רונן פוקסמן, מנהל חטיבת קליטה בארגון "נפש בנפש" טען כי לדעתו הבעיה זו העלות הגבוהה של הלימודים בתוכנית האמורה. הסטודנטים נשארים עם חובות גדולים מאוד בגלל עלות הלימודים בארץ ולפיכך חוזרים לארצות הברית לממן את לימודיהם בישראל. יושב-ראש הוועדה, חה"כ עודד פורר אמר כי מדובר בבעיה חריפה של היבט של מחסור הרופאים. הוא מבין את השיקולים של סגירה וצמצום התוכנית, שתיסגר משנת הלימודים הבאה, התשפ"ד– 2024. אבל מנגד, משרד הבריאות צריך לוודא שמנצלים את כל השדות הקליניים, שכן מדובר במצב של חירום. נוסף על כך, עומדת מולנו הזדמנות לא קטנה כאשר מגיעים 80,000 עולים ורובם אקדמאים. יש כאן אירוע ותוכנית שלא כוללת את ניצול העלייה והאפשרות והפוטנציאל של העלייה היא פספוס אדיר. נדרש לצמצם את התוכנית על מנת לפנות שדות קלינים ומאידך, להפוך את התוכנית שתעודד עלייה תוך הסרת חסמים בירוקרטיים. להלן מסקנות הוועדה: הוועדה מוטרדת מאוד מעתיד הרפואה בישראל בעקבות מחסור ברופאים, אחיות ואחים. היתרונות בתוכנית לימודי הרפואה לעולים לא באה לידי ביטוי בעלייה מחד גיסא, ולכן יש לפנות מקומות לסטודנטים ישראלים. מאידך גיסא, יש לעודד רופאים לעלייה. לכן צריך לראות איך משלבים על מנת לעודד כוח אדם מוכן ואיכותי מחוץ לארץ. הוועדה פונה למשרד הבריאות ומבקשת לוודא שאין שדות קליניים שלא מאוישים בישראל. הוועדה סבורה כי משרד הבריאות חייב להתיר סבכים בירוקרטיים ולהקל על עולים המגיעים לכאן, כדי לאפשר להם להוציא רישיון ולעסוק ברפואה מהר ככל האפשר. הוועדה סבורה כי יש לייצר עדיפות לבתי החולים בפריפריה. אלה המקומות שממש סובלים ממחסור ברופאים. -------------------------- המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏‏יום רביעי כ"ד שבט תשפ"ג ‏15 פברואר 2023