חומר רקע
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
299
תקציר
רקע כללי
במר
ץ
2002
החליט
ה1
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן-
הקבינט
)הביטחוני
לאשר את
תו
כנית
""עוטף ירושלים.
התוכנית נועדה לקיים בגזרת
עוטף ירושלים פעילות למניעת טרור ולסכל הסתננות של שוהים בלתי חוקיים
(להלן-
שב"חים) לישראל. ה
ות כנית כללה הקמת מכשול פיזי (להלן-
)המכשול
ו התקנת
אמצעים טכנולוגיים לתצפית ו לזיהוי
בגזרת עוטף ירושלים ,
קיום פעילות ביטחון שוט
פת לאורך המכשול,
ובניית מעברים לשם פיקוח על
מעבר הולכי רגל, מעבר כלי רכב ומעבר סחורות. אורכו
של תוואי המכשול
בגזרת עוטף ירושלים הוא145
ק"מ,
,והוא מקיף את היישובים גבעת זאב
גבעון החדשה ובית
חורון מצפון-
מערב; את השכונות נווה יעקב ופסגת זאב
ממזרח; ואת יישובי ג
וש עציון ובית"ר עילית מדרום .
תוואי
המכשול שאושר בגזרת עוטף ירושלים אינו חופף במלואו לתחום
השיפוט
של ירושלים , שכן חלק ממנו עובר באזור יהודה ושומרון (להלן-
איו"ש)
.
יצוין כי
ממזרח
למכשול נותרו שכונות המצויות בתחום השיפוט של
ירושלים. אחת הסוגיות המרכזיות והחשובות ביותר
בתוכנית מרחב התפר2 בכלל
ובתוכנית עוטף ירושלים בפרט היא שמירת מרקם החיים הסב יר של
.האוכלוסייה משני צידי המכשול בד בבד עם הקפדה על הביטחון
החלטת הקבינט הביטחוני/ב43
מ-
14.12.05
(להלן-
/החלטה ב43
)מסדירה
את חלוקת האחריות בין הגופים השונים בנוגע
לאבטחת המעברים ולהנחיה
מקצועית ואת תפקידי
הגופים הללו בכל הקשור לאבטחת המעברים
ותפעולם . המטה ללוחמה בטרור (להלן- האגף ל
לוט
"ר3
) נקבע בהחלטה זו
כגורם מסדיר לעניין
אבטחת המעברים ותפעולם,
האחראי לשפר את התיאום
בין הגו רמים השונים הפועלים בתחום אבטחת המעברים ותפעולם מתוך
ראי
י.ה לאומית
ב-
2009
פרסם מבקר המדינה דוח בנושא המכשול והמעברים בעוטף
ירושלים, שבו הועלו ליקויים הנוגעים להקמת המכשול והפעלתו וכן לפעילות
1
/החלטה ב57
מ-
13.3.02
.
2
מרחב התפר הוא רצועה גיאוגרפית המשתרעת משני צידי
הקו הירוק, שתכליתה מניעה וסיכול
.של פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) מאזור יהודה והשומרון (איו"ש) לתוך מדינת ישראל
3
מטה לוט"ר במל"ל הוקם באפריל1996
. תפקידי המטה היו, בין היתר, לייעל את דרכי המלחמה
בטרור על ידי גיבוש המלצות לקביעת יעדים וייזום תוכניות
פעולה, וכן להגביר את התיאום
ושיתוף הפעולה בנושא המלחמה בטרור בין הגופים הביטחוניים. בשנת2017
אוחדו מטה לוט"ר
והאגף לביטחון פנים ועורף לאגף אחד-
.אגף ללוט"ר, ביטחון פנים ועורף
300
|דוח ביקורת מיוחד
המעברים בגזרה (להלן- הדוח מ-
2009
)
4. ב-
2011
פרסם
משרד מבקר המדינה
דוח בנושא פעילות המעברים בין ישראל ובין אזור יהודה ו
ה
שומרון5
ובכלל זה
מעברי עוטף ירושלים (להלן-
הדוח מ-
2011
).
ב-
2017
פרסם משרד מבקר
המדינה דוח מעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים שהועלו בביקורת
מ-
2011
6
(להלן- הביקורת הקודמת או הדוח מ-
2017
), ו בו נמצא כי
חלק
מהליקויים לא
תוק
נו כלל, וחלקם לא תוק נו
במלוא.ם
נוכח חשיבות המכשול
כנדבך מרכזי
בהגנה על ירושלים מחד גיסא, והצורך
בשמירה על מרקם החיים הסביר של
האוכלוסייה משני צידי המכשול מאידך גיסא, שב ועשה מבקר המדינה
.ביקורת בנושא זה
פעולות הביקורת
בחודשים אוקטובר2017
עד נובמבר2018
עשה
משרד מבקר המדינה ביקורת
על
מרחב התפר וה
מ
עברים ב
גזרת עוטף ירושלים . בביקורת נבחנה
הפעילות
הביטחונית במכשול ובמעברים והשפעתה על מרקם החיים בגזרת עוטף
ירושלים.
כמו כן נבדק האם תוקנו
הליקויים המרכזיים שהועלו
בדוחות
הקודמים הנוגעים לעוטף ירושלים .הביקורת נעשתה ב
אגף ל
לוט
"ר
במטה
לביטחון לאומי (להלן-
)המל"ל ,
במשרד ראש הממשלה (להלן-
משרד
,)רה"ם
מש ב רד הביטחון (להלן- מש
הב"ט)
,ב משרד לביטחון הפנים (להלן-
המשרד
לבט"פ)
,ב
משטרת ישראל
(להלן-
)המשטרה ,ב
צה"ל ,במינהל
,האזרחי
שב ירות הביטחון הכללי (להלן-
השב"כ), ברשות האוכלוסין
.וההגירה וברשות המעברים היבשתיים
שיתוף ה :ציבור
בחודשים אפריל ומאי
2018
צע וב
עבור משרד מבקר המדינה
הליך של שיתוף ציבור תושבי מזרח ירושלים ב
ת
הליך הביקורת (להלן -
הליך
שיתוף הציבור .)מטרת שיתוף הציבור הייתה
לקבל ממקור ראשון עמדות של
תושבים בכל הנוגע לשירותים שהם מקבלים .בהליך ,בו ש השתתפו
42
תושבים בחמש קבוצות היוועצות ,נבחנו נושאים שונים ובהם הפעילות
והתנאים במעברים.
4
,מבקר המדינה דוח שנתי59
א(
2009
'), "המכשול והמעברים בעוטף ירושלים", עמ64
.
5
,מבקר המדינה דוח שנתי61
א(
2011
,"), "פעילות המעברים בין ישראל ובין אזור יהודה ושומרון
'עמ13
.
6
,מבקר המדינה דוח שנתי67ב (
2017
), "פעילות המעברים בין ישראל ובין אזור יהודה ושומרון-
'ממצאי מעקב", עמ1797
.
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
301
לאורך תוואי
המכשול בגזרת
עוטף ירושלים נותרו
שתי פרצות
המאפשרות כניסה
של שב"חים משטחי
איו"ש לירושלים
ובכך מסכנות את
ביטחון תושבי
ישראל
הליקויים העיקריים
פרצות במכשול
בנובמבר
2018
(להלן- מועד סיום הביקורת )נותרו שתי
פרצות
לאורך תוואי
המכשול בגזרת עוטף ירושלים .פרצות אלה מאפשרות
כניסה של שב"חים
משטחי
איו "ש לירושלים ובכך
מסכנות
את ביטחון תושבי
ישראל. חשוב
לציין
כי ב-
7.2.19
חדר מחבל מחברון לירושלים דרך
אחת
הפרצות
ורצח
באכזריות
ביער עין-יעל את
אורי
אנסבכר
ז"ל, צעירה בת19
מ
היישוב תקוע.
פערים בתקשורת בין הכוחות הפועלים
בגזרת עוטף ירושלים
בין כוחות הסיור של חטיבת בנימין של צה ,"ל
כוחות הסיור של משמר הגבול
(להלן-
מג )"ב
של עוטף ירושלים ומשטרת ישראל קיימים פערי תקשורת
הפוגעים בתיאום בין הכוחות וביעילות פעילותם.
אי-
ביצוע החלטת ראש הממשלה
בנוגע לאזרוח המעברים
בשנת2005
החליט
ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל לאשר את תוכנ ית
המל"ל ולאזרח את מעברי עוטף ירושלים
. מאז חלפו כ-
13
,שנים ועד מועד
סיום הביקורת לא אוזרח שום מעבר.
במועד סיום הביקורת חלפו ארבע שנים מאז קבע
ראש הממשלה , מר בנימין
נתניהו, כי יש לבחון לעומק את נושא האזרוח
, אולם ההצעות שהכין המל "ל
בהתאם
להנחיית ראש הממשלה
עדיין לא נדונו בקבינט הביטחוני וממ
י
לא לא
הו
כרע
ו לגופם של דברים. עיכוב של שנים מספר בהבאת נושא
כה
חשוב
לדיון ובהכרעת הדרג המדיני לגביו -
גם כשמובא בחשבון ה צורך
בתיעדוף
נושאים אחרים - אינו סביר.
עיכוב בפתיחת מעבר מצודת אדומים
הקמתו של
מעבר מצודת אדומים הושל
מה
במאי2018
. אולם, ב מועד סיום
הביקורת המשרד
לבט "פ ומשטרת ישראל עדיין לא היו
ערו
כים להפעלת.ו
נוסף לכך, אי-הפעלת
המעבר במועד עיכבה את
פתיחתו
של
כביש הטבעת
302
|דוח ביקורת מיוחד
קיים מחסור
מתמשך וניכר
במאבטחים במעברי
עוטף ירושלים אשר
פוגע בביטחון
ובפעילות השוטפת
במעברים
המזרחי7, בו ש
הושקעו
כ-
220
מיליון
ש"ח ואשר נועד לשפר את מרקם החיים
של
האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית.
היעדר איוש המעברים בבוגרי קורס מפקדי מעברים
משטרת
ישראל פיתחה וקיימה קורס ייעודי להכשרת מפקדי מעברים, אולם
לא כל
המפקדים במעברים
,הם בוגרי הקורס
ויכולה
להיות לכך
השפעה
על
מקצ
ועיותם ובקיאותם בנ
והלי הבידוק.
מחסור ב
מאבטחים במעברי עוטף ירושלים
ופערים בכשירותם המבצעית
קיים
מחסור
מתמשך וניכר במאבטחים במעברי עוטף ירושלים אשר פוגע
בביטחון ובפעילות
השוטפת
במעברים .בשל מחסור זה ,המאבטחים בעוטף
ירושלים אינם משתתפים בימי ריענון הכשרה כנדרש בנוהל
,המשטרה
דבר
הפוגע
בכשירותם המבצעית.
התנגדות המשטרה ליישם את ההחלטה בנוגע
להנחיית השב"כ במעברי עוטף ירושלים
חרף החלטה ב/
43
ועל
אף הערות קודמות של מבקר המדינה, המשטרה
לא
מיישמת
/את החלטה ב43
וממשיכה
,להתנגד לקבל את הנחיות השב"כ
אשר
לו הסמכות בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע8
,ומנגד היא אינה פועלת לשינוי
ההחלטה. במצב הקיים יש
משום
פגיעה במינהל
.תקין
אי-עמידה בנוהלי בידוק במעברי עוטף ירושלים
במעבר
הסחורות
ביתוניא מצאה המשטרה ,כי בשניים
מתוך ארבעה
תרגילים
שקיימה בשנים
2016
-
2017
לא ביצעו
חיילי המשטרה הצבאית את התפקיד
המוטל עליהם בהתאם לנוהלי הבידוק.
7
כביש המחבר בין כביש437
', סמוך לכניסה ליישוב ענתות, לבין כביש מס1
, סמוך לצומת
הכניסה לשכונת עיסאוויה. הכביש יאפשר תנועה דו-
כיוונית של ישראלים ושל פלסטינים בשני
.נתיבים נפרדים
8
תחום הטיפול הביטחוני בנוסע עוסק בבידוק אדם וכבודתו- מיטלטלין הנמצאים עליו א.ו ברכבו
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
303
אי-
השלמת פיתוחה של המערכת הממוחשבת
לרישום עוברים ותנועות-
""רעו"ת
"המערכת הממוחשבת "רעו"ת (להלן-
מערכת רעו"ת או המערכת) נועדה
לשמש מערכת אחודה
ל
בקרה ו
ל רישום
ה עוברים
ו
השבים הישראלים ,
בעלי
,דרכונים זרים
וכן ל
פלסטינים העוברים במעברים. במועד סיום הביקורת חלפו
יותר מ-
12
שנים מאז התקבלה ההחלטה על פיתוח
,המערכת
ואף שהושקעו
בפיתוחה28
,מיליון ש"ח
הפיתוח טרם הושלם ,ואין
מועד
צפוי לסיומו.
ההמלצות העיקריות
נוכח הסיכון הקיים בשל הפרצות במכשול בגזרת עוטף ירושלים ,על
משהב ,"ט
המשטרה
וצה"ל לוודא כי
הם מספקים את
המענה הביטחוני
המיטבי לצמצום ה
סיכון.
על
משטרת ישראל וצה"ל לוודא כי לאחר רכישת מכשירי הקשר
החדשים
תיפתר
.בעיית התקשורת בין הכוחות בשטח
נוכח
החלטת ראש הממשלה דאז בשנת2005
והפעולות שנעשו מאז לקידום
אזרוח המעברים
ונוכח סדר
,העדיפויות הביטחוני לעת הזו
ראוי שהמל "ל
יביא
את נושא אזרוח מעברי עוטף ירושלים ל
דיון ל פני ראש
הממשלה בהקדם
האפשרי כדי שישקול את כל השיקולים הרלוונטיים ו יכריע
סופית אם
להנחות
על אזרוח המעברים
וקביעת
המקורות התקציביים לכך
או לבטל את
ההחלטה על אזרוחם ולהותיר את המצב על כנו.
נ וכח הסיכום התקציבי שנקבע בין משרד האוצר למשרד לבט"פ בנושא
המשאבים להפעלת מעבר מצודת
אדומים ,על
המשרד
לבט
"פ
לוודא כי
.מעבר מצודת אדומים, יפעל במתכונת מלאה בהקדם האפשרי
נוכח הכישורים ה
ניהולי
ים הו
פיקודי
ים
,הנדרשים ממפקדי המעברים
על
המשטרה ל אייש את מעברי עוטף ירושלים כדבר שבשגרה במפקדים שעברו
קורס
הכשרה ייעודי, ועליה להכין ת
ו כנית הכשרה
ושיבוץ
.לשם כך
על המשטרה ו
ע ל המשרד
לבט "פ
לוודא כי למאבטחים במעברים הכשירות
המבצעית הנדרשת ולמצוא פתרון למחסור במאבטחים לאלתר.
על
השר
לבט "פ להנחות את המשטרה למצוא-
בת
יאום עם השב "כ-
את
/הדרך לקיים את החלטה ב43, או לחלופין לפעול לשינוי
ה.
על המשטרה ,האחראית למעברים
, ועל צה"ל ל
דאוג
לכך שחיילי המשטרה
הצבאית יבצעו את תפקידם תוך הקפדה על עמידה בנוהלי הבידוק, זאת כדי
.לשפר את איכות הבידוק במעברים
על ה ,מל"ל כגוף שמוביל את ועדת ההיגוי לפיתוח מערכת רעו"ת חדשה
לפעול להשלמת פיתוחה בהקדם האפשרי ולקבוע עם הגופים השותפים
304
|דוח ביקורת מיוחד
לפיתוח ה
גורם אחראי ל
המשך הפיתוח, תוך עמידה בזמנים מוגדרים ו קביעת
מנגנון לשיתוף תקציבי ביניהם .
סיכום
ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל ומקום מושבם של מוסדות השלטון
וסמליו. לעיר ירושלים זיקות רבות לאוכלוסיות מגוונות בהיבט הפוליטי, הדתי
והלאומי. נוכח מעמדה המיוחד של ירושלים, לה יערכות נאותה בגזרת עוטף
.ירושלים נודעת חשיבות ביטחונית ומדינית מהמעלה הראשונה הצורך לשפר
את רמת הביטחון האישי של תושבי ישראל בכלל ותושבי אזור עוטף ירושלים
בפרט, הביא להקמת המכשול בגזרת עוטף ירושלים, המשמש נדבך מרכזי
בהגנה על ירושלים. המעברים בגזרת עוטף ירו שלים נועדו לפקח על מעבר
הולכי רגל , כלי רכב וסחורות בין איו"ש לישראל ולמנוע פיגועי טרור בישראל
והסתננות לתחומה .
הרכב האוכלוסייה המשתמשת במעברים כולל, בין היתר,
,אזרחים ישראלים
פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים, דיפלומטים ותלמידים. הטיפול באוכלוסייה
מגוונת זו במעברים מחייב מקצועיות, מיומנות, ויכולת
פעולה
ברגישות
.ובהתחשבות מחד גיסא, והקפדה על כללי זהירות וביטחון מאידך גיסא
משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את הפעולות שנקטו משרד הביטחון, צה"ל
ומשטרת ישראל להשלמת מרבית תוואי המכשול בגזרת עוטף ירושלים
ולשדרוג המעבר
ים ושיפור השירות הניתן בהם ו את שיתוף פעולה הנבנה בין
,גורמי הביטחון כדי
.להבטיח מענה מיטבי כנגד האיומים
עם
זאת, במועד
סיום הביקורת נותרו
ליקויים משמעותיים בנוגע
לעמידה בנוהלי
האבטחה
והבידוק הביטחוני ובנוגע להכשרה הנדרשת למפקדים ולכשירות המאבטחים
במעברים. נוסף על כך, המשך קיומ
ן
של
פרצות במכשול אשר מ
אפשר
ות
כניסה של שב"חים משטחי
איו "ש לירושלים
מסכן
את ביטחון תושבי
ישראל.
נוכח חשיבותם של המכשול והמעברים לביטחון תושבי מדינת ישראל
ולהבטחת מרקם חיים תקין של קבוצות האוכלוסייה השונות משני צידי
המכשול , על ממשלת ישראל לממש את החלטותיה בנוגע להשלמת תוואי
המכשול ולקבל החלטה בנוגע לאזרוח המעברים בגזרת עוטף ירושלים. על
כלל הגופים העוסקים בביטחון השוטף במעברים ולאורך המכשול, ובכלל זה
,על צה"ל, משטרת ישראל והמשרד לבט"פ
להמשיך ו לפעול לשיפור שיתוף
הפעולה
ביניהם ,
כדי לשפר את האבטחה
ואת הבידוק הביטחוני במעברים .
על משרד הביטחון, צה"ל ומשטרת ישראל
לפעול ללא
דיחוי לתיקון הליקויים
שנותרו כדי לאפשר רמת ביטחון גבוהה ומרקם חיים תקין לתושבי ירושלים
,ולבאים בשעריה זאת תוך שמירה על האיזון העדין בין צ
ו רכי הביטחון ובין
רווחת
האוכלוסייה
.הישראלית והפלסטינית
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
305
מבוא
ביולי2001
אישרה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן-
)ועדת השרים
תוכנית מקיפה למרחב התפר9
(להלן-
)תוכנית מרחב התפר10
במטרה לספק
מענה לאיומים הביטחוניים על ישראל מאזור יהודה ושומרון (להלן-
.)איו"ש
התוכנית נועדה לקיים פעילות למניעת טרור בכל המרחב ולסכל הסתננות של
שוהים בלתי חוקיים (להלן-
:שב"חים) לתחומי ישראל, החודרים בשלוש דרכים
טיפוס על החומה באמצעות חבל, הברחה באמצעות כלי רכב והצגת תיעוד
.(היתר כניסה) מזויף במעבר בדצמבר2001
החליטה הממשלה על ביצוע
,תוכנית עוטף ירושלים כחלק מתוכנית מרחב התפר
ו
במר
ץ
2002
אישר אותה
הקבינט הביטחוני11
.התו
כנית כללה, בין היתר, הקמת מכשול ו התקנת אמצעים
טכנולוגיים לתצפית ו לזיהוי
בגזרת עוטף ירושלים
, קיום פעילות ביטחון שוט
פת
לאורך המכשול ובניית16
מעברים לשם פיקוח על מעבר
הולכי רגל , כלי רכב
וסחורות .
תוכנית מרחב התפר מנוהלת
באמצעות ימ
נהלת גבולות ו
תפר במשרד
הביטחון (להלן-
משהב)"ט,
האחראית
בעיקר להתקשרויות הכספיות עם
,הקבלנים האחראים להקמתו ולתחזוקתו של המכשול ולפיקוח עליהם
ובאמצעות
מי
נהלת
""קשת צבעים
בפיקוד המרכז של צה"ל, האחראית לתכנון
תוואי המכשול, לתכנון הקמתו ו
לאפיון מרכי
בי.ו
תוואי המכשול בגזרת עוטף ירושלים שאושר, אינו חופף
במלואו לתחום השיפוט
.של ירושלים, שכן חלק ממנו עובר באיו"ש יצוין כי ממזרח למכשול, כלומר
מחוץ לתוואי, נותרו שכונות הנמצאות בתחום השיפוט של ירושלים. השכונות
הגדולות ביותר הן מחנה הפליטים שועפאט
.ושכונת כפר עקב
לפי
הערכות
שונות,
בשנת
2018
מתגוררים
בשכונות שנותרו ממזרח למכשול
120,000
עד
140,000
תושבים ,חלק ניכר הם מ בעלי תעודת זהות פלסטינית (שב"חים)
12
.
אחת הסוגיות המרכזיות והחשובות ביותר בתוכנית מרחב התפר בכלל ובתוכנית
עוטף ירושלים בפרט היא שמירת מרקם החיים הסביר של האוכלוסייה משני
צידי המכשול, בד בבד עם הקפדה על הביטחון. סוגיית מרקם החיים נוגעת
בעיקר לקבוצות האוכלוסייה האלה: תושבי ירושלים המתגוררים ממז רח
למכשול המבקשים לעבור לצידו המערבי, ופלסטינים תושבי איו"ש המבקשים
.'להיכנס לירושלים לצורכי תעסוקה, שירותים רפואיים וכד
כאמור, המעברים
בגזרת עוטף ירושלים כוללים
מעבר
ים ל ,הולכי רגל
ל כלי רכב
ו
מעבר אחד ל .סחורות
מעברי
כלי( הרכב מיועדים לישראלים בלבד
לכלי רכב
פל
סט
ינים אסור
ה ה כניסה לישראל למעט באישורים חריגים). מעבר הסחורות
מיועד
להעברת סחורות
פלסטיניות מאיו "ש לישראל ולהעברת סחורות מישראל
ליעד
פלסטיני
באיו
"ש.
ה
מעברי
ם ל הולכי הרגל משמשים בעיקר למעבר
תושבים משכונות ירושלמיות שממזרח לתוואי התפר, למעבר של פלסטינים
9
מרחב התפר הוא רצועה גיאוגרפית המשתרעת משני צידי הקו הירוק, שתכליתה מניעה וסיכול
של פעילות
.חבלנית עוינת (פח"ע) מאזור יהודה ושומרון (איו"ש) לתוך מדינת ישראל
10
/החלטה ב24
מ-
18.7.01
.", "תכנית מרחב התפר
11
/החלטה ב57
מ-
13.3.02
.
12
על פי הערכת עי ריית ירושלים30%
מתושבי השכונות שממזרח למכשול הם שב"חים; על פי
הערכת המשרד לענייני ירושלים50%
.מתושבי השכונות הללו הם שבח"ים
306
|דוח ביקורת מיוחד
ב
עלי ה
י תרים מיוחדים (כגון היתרי עבודה), וכן למעבר של בעלי דרכונים זרים
משטחי
איו ."ש לישראל על פי נתוני מינהלת קשת צבעים
מ פברואר2018
, דרך
מעברי עוטף ירושלים נכנסים לירושלים מדי יום כ-
307,000
תושבים ואזרחים וכ-
125,000
כלי רכב, ובכלל זה כ-
13,000
פלסטינים בעלי
.היתרי עבודה בישראל
הקבינט הביטחוני קבע בהחלטה/ב43
מ-
14.12.05
(להלן-
/החלטה ב43
)כי
ה מטה ללוחמה בטרור (להלן- האגף ל
לוט
"ר)
13
שבמטה לביטחון לאומי (להלן
-
)המל"ל הוא הגורם ה מסדיר לעניין
אבטחת המעברים ותפעולם והוא
האחראי
לשפר את התיאום בין הגורמים השונים הפועלים בתחום אבטחת המעברים
ותפעולם מתוך ראי
י.ה לאומית תפקידו העיקרי של האגף ללוט"ר הוא להמליץ
לממשלה על סדר הקדימויות הרצוי לחלוקת המשאבים המוקצים לאבטחת
המעברים ,לסייע בפתרון מחלוקות ולהגדיר גבולות גזרה בין הגורמים
המשתתפים באבטחת המעברים .עוד נקבע בהחלטה, כי קבלת ההחלטות של
הגורם המסדיר תיעשה בהתאם למנגנון שגובש
בדצמבר2005
בהחלטת
השרים לענייני ביטחון לאומי מס 'ב/
44
14
, וכי
מחלקת המעברים ו
ה תשתיות
במשטרת ישראל (להלן-
)מחלקת מעברים
ת שמש גורם מנחה בנוגע לאבטחה
הפיזית
במעברים
ול ,טיפול הביטחוני במטען במעברי הסחורות ושירות הביטחון
הכללי (להלן- השב"כ) י
שמש גורם מנחה בנוגע לבדיקת הנוסע וכבודתו.
החלטת ממשלה4784
מ-
30.4.06
קבעה את חלוקת האחריות הביטחונית בין
צה"ל למשטרת ישראל, ולפיה יש "להטיל על משטרת ישראל את האחריו ת
לביטחון הפנים ולסדר הציבורי בשטח עוטף ירושלים ואת האחריות לסדר
הציבורי בשכונות השייכות לתחום המוניציפאלי של ירושלים, הנמצאות מחוץ
לשטח עוטף ירושלים, ולהטיל על צה"ל את האחריות לביטחון הפנים שבמרחב
התפר בשטח מדינת ישראל ובשכונות בשטח המוניציפלי של ירושלים הנמצאות
מחוץ לשטח עוטף ירושלים."
צה"ל מממש את האחריות הביטחונית שהוטלה עליו בגזרת עוטף ירושלים
באמצעות שתי חטיבות: חטיבה מרחבית (להלן-
חטמ"ר) עציון, הנושאת
באחריות הביטחונית ממזרח לתוואי המכשול, בחלקו הדרומי של עוטף ירושלים
לכיוון גוש עציון; וחטמ"ר בנימין , הנושאת באחריות הביטחונית ממזרח לתוואי
המכשול, בחלקו הצפוני של עוטף ירושלים, ובכלל זה בשכונת כפר עקב
השייכת לשטח השיפוט של ירושלים.
האחריות לניהול המעברים הוטלה על משטרת ישראל והיא מממשת אחריות זו
באמצעות יחידת המעברים ובאמצעות כוחות מג"ב של עוטף ירושלים שפועלים
.בכפיפות למפקדת מג"ב עוטף ירושלים ומחוז ירושלים של משטרת ישראל
כוחות מג"ב של עוטף ירושלים מפעילים את המעברים באמצעות גדוד משט רה
13
מטה לוט"ר במל"ל הוקם באפריל1996
. תפקידי המטה היו, בין היתר, לייעל את דרכי המלחמה
בטרור על ידי גיבוש המלצות לקביעת יעדים וייזום
תוכניות פעולה, וכן להגביר את התיאום
ושיתוף הפעולה בנושא המלחמה בטרור בין הגופים הביטחוניים. בשנת2017
אוחדו מטה לוט"ר
והאגף לביטחון פנים ועורף לאגף אחד-
.אגף ללוט"ר, ביטחון פנים ועורף
14
/החלטה ב44
קובעת כי בסמכותו של הגורם המסדיר לקבוע בידי מי האחריות ל ,נושא מסוים
מה תכולתה של האחריות ומה הם קשרי הגומלין בין הגורמים השונים. הגורם המסדיר יפעל רק
במקרים שבהם לא מונה אחראי לתחום מסוים, או כאשר יש ריבוי גורמים שעוסקים בתחום
.מסוים ואין ביניהם תיאום
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
307
צבאית של צה"ל האחראי לבידוק של העוברים במעברים ובאמצעות העסקת
.מאבטחים מטעם חברה פרטית
ב-
2009
פרסם מבקר המדינה דוח בנושא המכשול והמעברים בעוטף
ירושלים15
, שבו הועלו ליקויים הנוגעים להקמת המכשול והפעלתו ולפעילות
במעברים אלה (להלן-
הדוח מ-
2009
.)ב-
2011
פרס ם משרד מבקר המדינה
דוח בנושא פעילות המעברים בין ישראל
לאיו"ש16
ובכלל זה מעברי עוטף
ירושלים (להלן-
הדוח מ-
2011
).
ב-
2017
פרסם משרד מבקר המדינה דוח
מעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים שהועלו
בדוח מ-
2011
17
(להלן -
הביקורת
הקודמת או הדוח מ-
2017
)
, ובו נמצא כי חלק
מהליקויים לא תוק,נו
וחלקם לא
תוק נו
במלוא.ם
נוכח חשיבות המכשול כנדבך מרכזי בהגנה על ירושלים מחד
,גיסא והצורך
בשמירה על מרקם החיים הסביר של האוכלוסייה משני צידי
.המכשול מאידך גיסא, שב ועשה מבקר המדינה ביקורת נוספת בנושא זה
פעולות הביקורת
בחודשים אוקטובר2017
עד נובמבר2018
עשה
משרד מבקר המדינה ביקורת
על
מרחב התפר וה
מ
עברים ב
גזרת עוטף ירושלים . בביקורת נבדקה הפעילות
הביטחונית במכשול ובמעברים והשפעתה על מרקם החיים בגזרת עוטף
ירושלים. כן נבדק האם תוקנו הליקויים המרכזיים שהועלו
בדוחות הקודמים
הנוגעים לע .וטף ירושלים
הביקורת נעשתה ב
אגף ל
לוט
"ר במל"ל ,
במשרד ראש
הממשלה (להלן- משרד רה"ם), ב
מש רד הביטחון (להלן- מש
הב"ט)
,ב משרד
לביטחון הפנים (להלן-
המשרד
לבט"פ)
,ב
משטרת ישראל
(להלן-
)המשטרה ,
ב
צה"ל , במינהל האזרחי (להלן-
המנהא"ז), ב
ש ירות הביטחון הכללי (להלן-
השב"כ), ברשות האוכלוסין וההגירה וברשות המעברים היבשתיים (להלן-
.)רמי"ם
שיתוף ה :ציבור
בחודשים אפריל ומאי
2018
בוצע
עבור משרד מבקר המדינה
הליך של שיתוף ציבור תושבי מזרח ירושלים ב
ת
הליך הביקורת (להלן -
הליך
שיתוף הציבור .)מטרת שיתוף הציבור הייתה
לקבל ממקור ראשון עמדות של
תושבים
.בכל הנוגע לשירותים שהם מקבלים
בהליך ,שבו השתתפו
42
תושבים
בחמש קבוצות היוועצות ,נבחנו נושאים
,שונים ובהם הפעילות והתנאים
במעברים.
15
,מבקר המדינה דוח שנתי59
א(
2009
'), "המכשול והמעברים בעוטף ירושלים", עמ64
.
16
,מבקר המדינה דוח שנתי61
א(
2011
,"), "פעילות המעברים בין ישראל ובין אזור יהודה ושומרון
'עמ13
.
17
,מבקר המדינה דוח שנתי67ב (
2017) " "פעילות המעברים בין ישראל ובין אזור יהודה ושומרון-
'ממצאי מעקב", עמ1797
.
308
|דוח ביקורת מיוחד
פרצות במכשול בעוטף ירושלים
הקמת המכשול נועדה, כאמור, למנוע פעילות חבלנית עוינת והסתננות לתחומי
ישראל .בהחלטת ממשלה
3873
מיולי
2005
נקבע , כי "ממשלת ישראל רואה
חשיבות בהשלמה
מיידית
של גדר הביטחון באזור ירושלים, כדי לשפר את רמת
."הביטחון האישי של תושבי ישראל בכלל, ותושבי אזור עוטף ירושלים בפרט
אורכו
של
תוואי המכשול בגזרת עוטף ירו
שלים
הוא145
ק"מ והוא מקיף את
היישובים גבעת זאב, גבעון החדשה ובית
חורון מצפון-
;מערב
את
השכונות נווה
;יעקב ופסגת זאב ממזרח
ואת יישובי גוש עציון ובית "ר
עילית
.מדרום
בנובמבר
2018
(להלן- מועד סיום הביקורת
) נותר
ו בגזרת
עוטף ירושלים
שתי
פרצות.
במרץ
2016
דן הקבינט הביטחוני באישור הקמת מכשולים לאותה שנה . בדיון
זה
הציג ראש מינהלת
גבולות ותפר
במשהב "ט (להלן-
המינהלה ) את סטטוס
הביצוע ו
את התוכניות להקמת מכשולים , לשכלולם ולעיבוים בכל גבולות
ישראל. ראש
המינהלה הבהיר כי תוואי המכשול באזור נוסף אינו מיועד לביצוע
בשלב זה עקב אילוצים משפטיים ואחרים . ראש הממשלה
ציין בדיון זה , כי "גם
,אם ברור, שלאחר הפעילות שלנו ייוותרו עדיין פרצות (בשל בעיות משפטיות
...)פנימיות ותקציביות
יהיה
בכך משום צמצום משמעותי באיום". באותו דיון
הנחה ראש
הממשלה
להכין תוך שישה שבועות תמונת מצב לגבי הא
פשרות
להקמת המכשול גם באזור נוסף.
בנובמבר
2016
מסר משרד
רה "ם למשרד מבקר המדינה בתשובתו
על ממצאי
הביקורת הקודמת
כי "נושא הפרצות בגדר כרוך בבעיות פנימיות, משפטיות
,ותקציביות
אך מטופל וידוע לדרג המדיני
", וכי "ביום
9
ביוני
2016
התקיים
דיון קבינט... שבמסגרתו אושרה התכנית והמקור
ות התקציבים לסגירת
הפרצות בקו התפר ביהודה ושומרון [ונקבע כי] ב-
2016
...יוקצה סך של
לסגירת הפרצות בקו התפר (
180
מיליון ש)"ח.)" (ההדגשות במקור
במסמך
של
מינהלת
קשת צבעים משנת2017
ציין ראש
המינהלה כי
דרך אחת
" הפרצות עלולים להיכנס
שב"חים ופעילי טרור הן לירושלים והן לעורף
ישראל."
בתשובה
שמסר צה"ל
בינואר
2019
למשרד מבקר המדינה
(להלן-
תשובת
)צה"ל
צוין כי "צה "ל
ומשטרת ישראל רואים צורך ביטחוני בסגירת
אחת
הפרצות
כחלק מהשלמת תוואי גדר הביטחון בעוטף י-ם"
(ההדגשה
במקור .)עם
,זאת
על פי החלטת הדרג המדיני וסדר עדיפויות תקציבי-ביטחוני
ה
וחלט כי תוואי
אחד הקטעים
לא יושלם בעת הזו, וכי המענה
המבצעי הקיים
אל מול מרחב זה מתבסס על פעילות מבצעית שוטפת של כוחות משטרה
.וכוחות צה"ל הפועלים באופן שוטף בגזרה זו ועל מערך איסוף טכנולוגי בגזרה
בתשובתו הדגיש
צה "ל
כי "על
אף שהשלמת תוואי הגדר שתוכננה למרחב זה
הייתה מסייעת רבות לשיפור האפקטיביות הביטחונית במ רחב, צה"ל
ומשטרת
ישראל פועלים בתיאום מלא ע ]"מ [על מנת
לצמצם ולסכל כל האיום על העיר
ירושלים ממרחב זה ."
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
309
הפרצות בעוטף
ירושלים מאפשרות
כניסה של שב"חים
משטחי איו"ש
לירושלים ובכך
מסכנות את ביטחון
תושבי ישראל
חשוב
לציין
כי ב-
7.2.19
חדר מחבל מחברון לירושלים דרך אחת הפרצות ורצח
באכזריות ביער עין-
יעל
את
אורי
אנסבכר
ז"ל, צעירה בת19
מ
היישוב תקוע.
במועד סיום הביקורת טרם נסגרו כל הפרצות בעוטף ירושלים אף על פי
שה
קבינט הביטחוני אישר
ביוני2016
תו
כנית ומקור
ות תקציביים לסגירת
הפרצות בעוטף ירושלים. הפרצות הן סיכון ביטחוני חמור כיוון שהן
מאפשרות כניסה של שב"חים משטחי איו"ש לירושלים, ובכך מסכנות את
.ביטחון תושבי ישראל
נוכח הסיכון הקיים והתממשותו ברצח שתואר לעיל
על משהב"ט, המשטרה וצה"ל לוודא כי
ניתן המענה
הביטחוני המיטבי
לצמצום הס
יכון הנובע מקיומן של פרצות אלה .
שיתוף פעולה
בין הכוחות הפועלים
בגזרת
עוטף
ירושלים
ממסמכי המל "ל עולה כי
בשנים
2015
-
2016
אירעו
76
פיגועי טרור בירושלים ,
47
מהם בוצעו על ידי מפגעים תושבי ירושלים ו-
13
על ידי מפגעים שהתגוררו
בשכונות שמחוץ
,לגדר
ממזרח למכשול.
כאמור, בגזרת עוטף ירושלים פועלים כוחות ביטחון רבים בתפקידים שונים. כל
אחד מהם הוא נדבך חשוב בהגנה על ירושלים בגזרה שבאחריותו, ומשכך
.הכוחות נדרשים לפעול בשיתוף פעולה ובקשר הדוק ביניהם כדבר שבשגרה
משימתה
של
חטמ
"ר
)(חטיבה מרכזית
,בנימין
המפורטת
בפקודת
התעסו
קה
המבצעית
של החטיבה (להלן-
פקודת
התע ,)"מ
היא : "חטיבת בנימין
תגן
בגזרתה ,תגן על ירושלים!
תמנע חדירה וטרור לעורף מדינת ישראל, תתקוף
טרור, טרור עממי ופלילי, תאכוף חוק וסדר במרחב, תאפשר
איכות חיים
לישראלים ולפלסטינים ותהיה במוכנות מלאה לתרחישי הסלמה, כל זאת על
מנת לקיים ביטחון לתושבי מדינת ישראל" (ההדגשות במקור). עוד נקבע
בפקודה
כי
מאחר
שבגזרת החטיבה פועלים
גורמים
רבים
נוספים "יש לוודא כי
קיימת יכולת חבירה לכל גוף בין ארגוני בבט
"ש [ב
יטחון שוטף /]אירוע מתפרץ."
מסמך התפיסה המבצעית של חטמ"ר
בנימין מינואר2017
קובע כי נדרש "חיזוק
השת"פ [שיתוף פעולה] הבין ארגוני-
חטיבה-
שב"כ- מת"ק18
משטרה-
מג"ב
."והתיישבות לטיוב האפקטיביות המבצעית
משרד מבקר המדינה בחן את שיתוף הפעולה בין הכוחות הפועלים בגזרת
עוטף ירושלים- צה"ל, מג"ב עוטף ירושלים ומשטרת ישרא ל. מהבחינה עלה כי
.הכוחות השונים פועלים להעמקת שיתוף הפעולה ביניהם
18
מינהלת תיאום וקישור. מינהלה זו היא נציגות של יחידת תיאום פעולות הממשלה
,באיו"ש
ותפקידה לקשר בין עובדי הממשלה וצה"ל לבין נציגי הרשות הפלסטינית והתושבים
.הפלסטינים
310
|דוח ביקורת מיוחד
כך למשל, אחת לשבוע מקיימים הגופים מפגש עבודה משותף, בו נוכחים נציגי
משטרת ישראל, מת"ק בית אל, מג"ב, נציגי מודיעין של מג"ב ושב"כ ונציגי
חטיבת בנימין. בנוסף, מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל מ קיים אחת
לחודש הערכת מצב בה משתתפים כל הגורמים ומתקיימים דיונים משותפים
ייעודיים בהתאם לצרכים השונים מעת לעת. בנוסף, כדי לשפר את זמינות
המידע המצוי בידי הגופים השונים ואת איכותו, הוקם במצודת אדומים חמ"ל
"(חדר מלחמה) אחוד בו מוצבים קציני מודיעין של צה"ל, שב כ ומג"ב, שנועד
.לאפשר זרימת מידע מהירה בין הגופים ולשפר את יכולת הפעולה והתגובה
עוד יצוין, כי חטיבת בנימין מסייעת למשטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת
השב"חים באמצעות איסוף מידע וליווי לכוחות המשטרה בפעילותם בגזרה.
לשם
קיום שיתוף פעולה
מיטבי בין הכוחות השונים ה פועלים בגזרת עוטף
ירושלים נדרש
כי התיאום בין הכוחות יעשה באמצעות תקשורת אפקטיבית.
בביקורת
נמצא
כי
בניגוד
לפקודת
התע ,"מ קיימים פערי תקשורת בין
הכוחות הפוגעים ביעילות פעילותם .להלן דוגמא הממחישה
את הפגיעה
בתאום בין הכוחות:
ב-
16.9.18
נכנסה בשוגג
טיולית של
.כוחות צה"ל לכפר עקב הטיולית נרגמה
באבנים ,, ומפקד המחלקה חייל
ו
נהג הטיולית
.נפצעו בתחקיר שע
שה
מח"ט
בנימין בעקבות
ה אירוע עלה כי כוח המשטרה וכוחות צה"ל שפעלו לחילוץ
החיילים לא הצליחו לתקשר זה עם זה. במסקנות התחקיר לאירוע זה קבע
מח"ט בנימין כי לגדוד המוצב בע וטף ירושלים לא היו מכשירי קשר משטרתיים
.(מוטורולות), דבר שיכל לשפר את הפיקוד והשליטה מול כוחות המשטרה
באוקטובר
2018
מסר מח"ט
)(מפקד חטיבת
בנימין לצוות הביקורת, כי "אמנם
..אושר רכש של מכשירי קשר משטרתיים.
אולם מכשירים אלו טרם התקבלו
."][בחטיבה
משרד מבקר המ דינה מציין בחיוב את שיתוף הפעולה הנבנה בין חטמ"ר
בנימין ובין משטרת ישראל ומג"ב עוטף ירושלים ואת התוכניות להרחיב
את שיתוף הפעולה כדי לשפר את ההגנה על ירושלים. עם זאת, משרד
מבקר המדינה מעיר לצה"ל ולמשטרת ישראל כי עליהם לטפל לאלתר
בפערי התקשורת בין הכוחות בשט .ח אשר עלולים לסכן חיי אדם
בתשובת המשטרה מינואר2019
למשרד מבקר המדינה (להלן-
תשובת
המשטרה) צוין כי "בפריסה החדשה של חטיבת בנימין הוקצו18
מכשירי קשר
לרמות חטיבה, גדוד ופלוגה. בגזרות בנימין ועציון קיימים120
מכשירי קשר
ניידים... בכל מכשיר קשר צה"לי מותקנ ים תדרי מ"י [משטרת ישראל], דבר
."המאפשר לכוחות לעבוד ברשת גזרתית אחת
בתשובת צה"ל נקבע
כי עד
סוף חודש ינואר2019
יופעלו
ויושמשו
כלל
המכשירים שיאפשרו את השיח הישיר בין כוחות משטרת ישראל וצה."ל
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
311
על המשטרה וצה"ל לוודא כי לאחר רכישת
מכשירי הקשר בעיית
התקשורת בין הכוחות בשטח תיפתר .
אזרוח המעברים
בדוחות קודמים של משרד מבקר המדינה נקבע כי אזרוח המעברים הוא פרויקט
לאומי שיש לו השפעות מדיניות ,ביטחוניות וכלכליות מהותיות
והשפעה ניכרת
על ביטחונם של תושבי מזרח ירושלים ועל אורח החיים של האוכלוסייה
הפלסטינית .
הפעלת מעברים
להולכי רגל ,ל
כלי רכב ו
ל סחורות בין איו"ש
ל ישראל כרוכה בטיפול בבעיות ביטחוניות, כלכליות
ימו נהליות ובמניעת פעילות
.פלילית
האוכלוסייה המשתמשת במעברים
כוללת
אזרחים ישראלים, לרבות
תושבי איו"ש, פלסטינים בעלי היתר שהייה בישראל, תושבי מזרח ירושלים בעלי
תעודות זהות ישראליות, דיפלומטים, נציגי ארגונים בין-
,לאומיים, עיתונאים
תיירים, רופאים, אנשי דת, מורים, תלמידים ועוד. הטיפול באוכלוסייה
כה מגוונת
,במעברים מחייב יכולת לפעול ברגישות ובהתחשבות מחד גיסא
ו הקפדה על
.כללי זהירות וביטחון מאידך גיסא
עובדי המעברים נ דרשים גם לגלות מיומנות
מקצועית גבוהה בכל הנוגע לביצוע בידוק ביטחוני לבני אדם, לכלי רכב
ולסחורות, בין היתר על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים
.שונים
על פי סעיף2
(
4) לחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-
2008, על המל"ל19
"לרכז את עבודת המטה של הממשלה... להציע לראש הממשלה סדר יום לדיון
לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, ולכל ועדת שרים אחרת או הרכב שרים
."אחר בענייני חוץ וביטחון
במר
ץ
2005
אישר ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל את ת
ו
כנית המל"ל
בנושא עוטף ירושלים. מטרת התוכנית ה ייתה בחינת התוואי שהיה קיים אז
והשפעותיו, ונכללו בה המלצות להמשך הטיפול בעוטף ירושלים, בדגש על
צמצום הפגיעה במרקם החיים של תושבי מזרח ירושלים (להלן-
תוכנית
.)המל"ל
התוכנית כללה ,, בין היתר את העברת האחריות להפעלת כל
המעברים הקיימים באותה עת
בגזרת עוטף ירוש
לים מצה"ל למשטרה,
ובשלב
מאוחר יותר להעביר את האחריות להפעלתם לגופים אזרחיים (להלן-
.)אזרוח
כמו
כן, התוכנית המליצה להפעיל
מעברים חדשים שתוכננו להיבנות בגזרה זו
.באמצעות גופים אזרחיים
ההנחה שעמדה ביסוד תוכנית המל"ל היא כי הפעלת
המעברים על ידי אזרחים ולא על ידי אנשי ביטחון לובשי מדים תפחית את
החיכוך עם העוברים במעברים, וכי צמצום הגורמים הפועלים במעברים יביא
לאחידות מבצעית, מינהלית, תפעולית וטכנולוגית ולשיפור באיכות השירות
והבידוק.
19
על פי החלטת ממשלה משנת1999
המל"ל אמור לשמש גוף מטה ליד ראש הממשלה
והממשלה לנושאי בי טחון לאומי. המל"ל שואב את סמכותו מהממשלה, ופועל על פי הנחיות
ראש הממשלה. ראש המל"ל כפוף במישרין לראש הממשלה, והוא משמש גם יועץ ראש
.הממשלה לביטחון לאומי
312
|דוח ביקורת מיוחד
הקבינט הביטחוני לא
דן בנושא אזרוח
מעברי עוטף ירושלים ,
וממילא לא אוזרח
שום מעבר בגזרת
עוטף ירושלים
בהליך שיתוף הציבור תיארו העוברים במעברים את בעיית החיכוך בין העוברים
במעברים לח יילי צה"ל. להלן פירוט של חלק מהתשובות של המשתתפים
בהליך שיתוף הציבור על שאלות שנשאלו על המעברים: "הסיוט הכי גדול שלנו
זה המחסום!"; "משחקים באנשים ומזלזלים בהם"; "היום שאני בוגרת אני נמנעת
מלהגיע למחסום, הלחץ, כמות האנשים, הרעש, הפחד מהחיילים שתמיד בדקו
אות ."...נו"; "כל בוקר יש לנו 'חוויות' חדשות במחסום
בדוח מ-
2011
העיר מבקר המדינה כי תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לאזרוח
מעברי עוטף ירושלים, שהחל כאמור במרץ2005
, לא כלל תוכנית קבועה
.ומוסכמת המפרטת את המקורות התקציביים למימוש החלטת אזרוח המעברים
משרד רה"ם , משרד האוצר והגופים המרכזיים האחראים להקמת המעברים בין
ישראל לאיו"ש ולתפעולם-
משהב"ט, המשרד לבט"פ, המשטרה וצה"ל-
לא
קבעו תוכנית כוללת ומתוקצבת לאזרוח כל המעברים, ובכללם מעברי עוטף
ירושלים, וממילא לא נקבע לוח זמנים לביצוע תוכנית כאמור.
במאי2011
וביולי2016
הכין המל"ל שתי הצעות מחליטים בנושא אזרוח
המעברים בגזרת עוטף ירושלים לאחר קיום עבודות מטה עם משהב"ט, המשרד
.לבט"פ ומשרד האוצר. הצעות אלה לא נדונו בקבינט הביטחוני
בדוח מ-
2017
העיר משרד מבקר המדינה לאגף ללוט"ר כי עליו לפעול בדחיפות
להבאת נושא אזרוח המעברי
ם לדיון בקבינט הביטחוני .
בתשובה שמסר משרד רה"ם בנובמבר2016
למשרד מבקר המדינה בעניין
ממצאי הביקורת הקודמת צוין כי "הואיל ונושא אזרוח המעברים הוכר כבעל
חשיבות על ידי ראש הממשלה, נבקש להטעים כי הנושא ותקצובו נבחנים מעת
לעת על ידי הגורמים הרלוונטיים ואף בימי ם אלו נעשית בחינה נוספת של
.הנושא
עבודת
המטה והצעת החלטה של
הלוט "ר לאזרוח המעברים הושלמו
ומתעדכנים
באופן רציף על ידי מטה
לוט
"ר , וכאשר הדרג המדיני יחליט
לתעדף
,את הנושא על פני פרויקטים רלוונטיים אחרים, והוא יתוקצב בהתאם
לא יהיה כל עיכוב בקידומו" (ההדגשות במקור). בעקבות הביקורת הקודמת
מסר המל"ל למשרד מבקר המדינה במאי2017
כי בכוונתו "להעלות את הנושא
לדיון קבינט בהקדם על מנת לבחון את היכולת לקבל אישור של הדרג המד יני
."לתכנית מתוקצבת ותחילת ביצועה
בביקורת
הנוכחית
עלה כי מאז
הביקורת הקודמת
המל "ל
אומנם קיים
דיונים בנושא האזרוח בהשתתפות הגופים הרלוונטיים ,ואף הכין טיוטות
של הצעות מחליטים בנושא ,אך הקבינט
הביטחוני לא דן בנושא אזרוח
,מעברי עוטף ירושלים
וממילא לא אוזרח
שום מעבר בגזרת עוטף
.ירושלים
להלן הפרטים:
בשנת2017
עשה המל"ל
עבודת מטה נוספת לקידום נושא אזרוח מעברי עוטף
ירושלים, ובה הוא בחן את עלויות האזרוח, ניתח את מקורות התקציב
האפשריים ואת ההשפעות המשפטיות, המדיניות, הכלכליות והמבצעיות של
האזרוח. בסוף עבודת המטה הציע המל"ל שתי חלופות: (א) תוכנית לאזרוח
של כל המעברים בעוטף ירושלים (להלן-
התוכנית הרחבה); (ב) תוכנית
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
313
לאזרוח של ארבעה מעברים בלבד (להלן-
התוכנית המצומצמת). על פי
התוכנית הרחבה, לצורך התאמת התשתיות לאזרוח כל מעברי עוטף ירושלים
תידרש השקעה חד-פעמית של כ-
264
מיליון ש"ח, והתהליך צפוי להימשך
חמש שנים. על פי התוכנית המצומצמת
, נדרש תקציב חד-פעמי של כ-
104
.מיליון ש"ח
במאי2017
התקיים דיון בראשות מ נכ"ל משהב"ט, ובו ציין סגן הממונה על
התקציבים במשרד האוצר כי הבעיה העיקרית באזרוח המעברים היא הגדלת
עלות תפעול המעברים בשוטף (מ-
70
מיליון ש"ח ל-
400
מיליון ש"ח), והדגיש כי
הנושא לא תועדף במסגרת דיוני התקציב על ידי משרדי הביטחון והבט"פ ולכן
הוא לא בר פתרון בש לב זה. באותו דיון סיכם מנכ"ל משהב"ט כי מימון האזרוח
לא יהיה מתקציב הביטחון, וכי נוכח עמדת משרד האוצר, אין מנוס מקבלת
.החלטה על האזרוח בקבינט הביטחוני שאף יקבע את המקורות לכך
בסיכום הדיון ביקש מנכ"ל משהב"ט כי "המל"ל יקדם דיון בקבינט בעניין אזרוח
המעברים בד ."גש על סיכום המקורות למהלך
בנובמבר
2017
הכין המל "ל
לקבינט הביטחוני טיוטת
הצעת מחליטים
חדשה
(להלן-
הצעת
המחליטים מ-
2017
)לאזרוח
של ארבעה מעברים בלבד- מעבר
רחל ,מעבר קלנדיה ,מעבר ביתוניא ו
מעבר מצודת אדומים .בהצעת המל "ל צוין
" כי
חוסר הומוגניות של הגופים במעבר מקשה מאד על תפעולם וגורם לליקוים
רבים".
בהצעת המחליטים מ-
2017
נקבע כי לאזרוח ארבעת המעברים האמורים נדרש
תקציב חד-פעמי של כ-
104
מיליון ש"ח לצורך התאמת התשתיות. לניהול
המעברים, הפעלתם ותחזוקתם נדרש תקציב שנתי של כ-
135
.מיליון ש"ח
מימון התוכנית המצומצמת
על פי הצעת המחליטים
מתבסס על
הכנסות
עתידיות מ
דמי תפעול במעברי הסחורות בין איו"ש לישראל בהיקף של כ-
130
מיליון ש "ח
לשנה.
בנובמבר2017
קבע ראש המל"ל
כי "הסוגיה המונעת את ההתקדמות בנושא
היא סוגיית התקציב... טרם מוצתה העבודה בסוגיה ואין סיבה להביאה בפני
."הקבינט
ב יולי2018
כתב
סגן ראש המל"ל ללוט"ר, בט"פ ועורף (להלן-
סגן ראש
)המל"ל ללוט"ר לצוות הביקורת, כי נושא אזרוח המעברים מצוי באחריות
המל"ל וכלול בר שימת הנושאים לדיון הקבינט לשנת2019
, וכן כי המל"ל
ידאג
להביאו
לדיון במסגרת
דיוני התוכנית הרב-
.שנתית הבאה
ביולי2018
,ערך נשיא המדינה מר ראובן ריבלין ביקור במעברי עוטף ירושלים
והתלווה אליו שר האוצר דאז מר משה כחלון, אשר ביקש מנציגיו לבחון מציאת
מקור תקציבי לקראת שנת2019
; הוא הנחה כי המקור התקציבי שייועד לכך
יחולק בין המשרדים השונים וייפרס במודל רב-
שנתי. שר האוצר הודיע כי
בכוונתו לאפשר לגופים להתחיל בתהליך האזרוח כבר ב-
2019
, וכי אם לא
יימצא תקציב בשנת2019
ייקבע תקציב בתוכנית הרב-
שנתית (להלן-
)תר"ש
2020
-
2024
.
314
|דוח ביקורת מיוחד
העיכוב של שנים
מספר בהבאת נושא
אזרוח המעברים לדיון
ולהכרעת הדרג
המדיני - גם כשמובא
בחשבון הצורך
בתיעדוף נושאים
אחרים - אינו סביר
נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא סוכם נושא התקציב ומקורות המימון
לאזרוח, ולו גם לתוכנית האזרוח המצומצמת, וממילא לא נדונה תוכנית זו
.בקבינט הביטחוני
בתשובה שמסר אגף התקציבים במשרד האוצר למשרד מבקר המדינה בינואר
2019
(להלן-
תשובת משרד האוצר) צוין
כי התקצ יב לשנת2019
אושר, ולא
הועמד מקור תקציבי לטובת אזרוח המעברים ומשהב"ט והמשרד לבט"פ טרם
הציגו את המקורות מתקציביהם לטובת קידום האזרוח. משרד האוצר הדגיש
בתשובתו כי "אם משרד הביטחון מזהה באזרוח המעברים והעברת הפעלתם
אליו משימה חשובה, על משרד הביטחון לערוך תעדו ף בין כלל משימותיו
."ולמצוא לכך מקורות תקציבים בתוך התר"ש
בתשובה שמסר משרד רה"ם למשרד מבקר המדינה בינואר2019
(להלן-
תשובת משרד רה"ם), הוא חזר על תשובתו לממצאי הביקורת הקודמת20
והודיע
כי ראש הממשלה סיכם בנושא זה כבר בשנת2014
כי "מדובר בתכנית
חשובה ,, אך בטרם תאושר יש לבחון לעומק את עלויותיה מול יתרונותיה
וזאת גם בתעדוף מול הצרכים הנדרשים לאבטחת ירושלים " (ההדגשות
במקור). משרד רה"ם הדגיש כי סיכום דיון זה מ-
2014
משקף את עמדתו
" הנוכחית של ראש הממשלה, ולפיה אזרוח מעברי עוטף ירושלים הוא עניין
חשוב אך תקצו בו וההחלטה לבצעו הם עניין לסדרי עדיפויות ככל
החלטה אחרת .)" (ההדגשות במקור
יוצא אפוא כי מאז
הדיון בשנת2014
ש בו קבע ראש הממשלה
כי יש
לבחון לעומק את נושא האזרוח ועד מועד סיום הביקורת חלפו כבר יותר
מ
ארבע שנים, ולמרות זאת ההצעות שהכין המל "ל
בהתאם להנחיית ראש
הממשלה
עדיין לא נדונו בקבינט הביטחוני ולא הוכרעו לגופם של דברים.
משרד
מבקר המדינה מעיר למל"ל כי
נוכח החלטות
קודמות על אזרוח
,המעברים
העיכוב של שנים מספר בהבאת נושא חשוב זה לדיון
לו הכרעת הדרג המדיני-
גם כשמובא בחשבון ה צורך
בתיעדוף
נושאים
אחרים -
אינו סביר ,. משכך
ראוי שהמל "ל
יביא את
נושא אזרוח מעברי
עוטף ירושלים ל
דיון ל פני ראש
הממשלה בהקדם האפשרי כדי שישקול
את כל השיקולים הרלוונטיים ו יכריע
סופית אם
להנחות על אזרוח
המעברים תוך קביעת המקורות התקציביים לכך
או לבטל את ההחלטה
על אזרוחם ולהותיר את המצב על כנו.
20
,מבקר המדינה דוח שנתי67ב (
2017) "פעילות המעברים בין ישראל ובין אזור יהודה וש ומרון-
'ממצאי מעקב", עמ1809
.
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
315
מעבר מצודת אדומים
מעבר מצודת אדומים הוא מעבר חדש בין איו"ש
לירושלים. המעבר הוא חלק
מפרויקט סלילת כביש הטבעת המזרחי (להלן-
הכביש), שנסלל בשנת2007
,
המחבר בין כביש437
', בסמוך לכניסה ליישוב ענתות, לבין כביש מס1
, בסמוך
לצומת הכניסה לעיסאוויה21. כביש זה תוכנן להיות דו-נתיבי ולאפשר תנועה דו-
כיוונית של
ישראלים ושל פלס
טינים בשני נתיבים נפרדים .
בצד הישראלי
הכביש מתוכנן לאפשר כניסה נוספת של ישראלים לירושלים ממזרח, ולהקל
על עומסי התנועה בכניסה לעיר מאזור זה, ובצד הפלסטיני אמור הכביש
לאפשר לפלסטינים לנוע בחופשיות וללא מחסומים בין ענתא לא-
זעים מצפון
.לדרום בשנת2015, משהתחיל ,ו עומסי תנועה רבים מאוד באזור פסגת זאב
פעל משרד התחבורה
כדי לפתוח את הכביש לתנועת כלי רכב.
במאי2016
התקיים דיון בנושא פתיחת הכביש בראשות המשנה למנכ"ל משרד
רה"ם דאז, שבו נכחו נציג המשרד לבט"פ, ראש מטה לוט"ר במל"ל דאז
ומנכ "ל
משרד התחבורה
.דאז
בסיכום הדיון
קבע המשנה למנכ"ל משרד רה"ם דאז כי
"תוך מתן מענה מקצועי הולם לכל המשמעויות הביטחוניות והתחבורתיות...
המשרד
לבט "פ ייערך לתפעול המעבר במועד פתיחת הכביש, וישלים את בירור
."המשמעויות התקציביות והתפעוליות הנובעות מכך
בפברואר2017
הקצה משרד התחבורה כ-
50
מיליון ש"ח לשיפוץ הכביש והכנתו
.לצורך פתיחתו ולבניית מעבר מצודת אדומים
בביקורת
עלה
כי חרף העובדה ש
במאי
2018
הסתיים שיפוץ הכביש
והושלמה
בנייתו של מעבר
מצודת
,אדומים הכביש
והמעבר לא
נפתח
ו
לתנועה,
והיערכות כל הגורמים הנוגע .ים בדבר לקתה בחסר
להלן
הפירוט:
באוקטובר2016
עשתה משטרת ישראל עבודת מטה לבחינת המשמעויות
לפתיחת הכביש והמעבר האמורים. בסיכום העבודה נקבע כי "מאחר והכוונה
היא לאזרח את כלל המעברים ולהפעילם על ידי רמי"ם
תהיה טעות חמורה
להקים את המעבר על בסיס הפעלה של משטרת ישראל וצה"ל. הפעלת
המעבר על ידי רמי"ם תגביר את אפקטיביות המעבר באופן משמעותי, למימוש
."יעדו
בפברואר2017
,התקיימה פגישת עבודה בין שר הביטחון דאז לשר לבט"פ
ובסיכומה נקבע כי רשות המעברים תתפעל מעבר רק בה ינתן סכום תקצוב
תוספתי לנושא ואישור הקבינט הביטחוני וכי המשרד לבט"פ ומשהב"ט יפנו
.לאגף תקציבים באוצר על מנת לסכם את המקור התקציבי להפעלת המעבר
כאמור ,בנובמבר
2017
הכין המל"ל
טיוטת הצעת מחליטים לקבינט הביטחוני
לאזרוח של ארבעה מעברים בלבד ובכלל זה מעבר מצוד
ת אדומים , אולם
21
חברת מע"צ (נתיבי ישראל, כיום) ומשרד הביטחון השלימו את סלילת הכביש ב-
2007
, בעלות
של כ-
170
.מיליון ש"ח אולם הוא טרם נפתח לתנועה
316
|דוח ביקורת מיוחד
הקבינט
הביטחוני
לא דן בנושא אזרוח מעברי עוטף ירושלים .
בשל העובדה
שהמל"ל עסק בהיבטים השונים הנוגעים למעבר מצודת אדומים במסגרת
בחינת ההצעות לאזרוח, הוא
החל
לרכז את ההיערכות
לפתיחת
מעבר מצודת
אדומים
על פי המתווה שקבע
כבר במאי2016
המשנה למנכ"ל משרד
רה."ם
בדצמבר2017
כתב ראש אגף התכנון במשטרת ישראל (להלן-
אג"ת) לסגן
ראש המל"ל כי "משטרת ישראל הציגה עמדה חד משמעית כי המעבר
)יפתח ויופעל על ידי רשות מעברים יבשתיים במשרד הביטחון (רמי"ם
ולא על ידי משטרת ישראל". ראש אגף התכנון הוסיף כי אם לא תתקבל עמדה
זו, "פרק הזמן שנותר עד למועד הפתיחה המתוכנן בהיבטי בניין והפעלת הכוח
לא יאפשר את פתיחת המעבר באפריל2018
" (ההדגשות במקור). בנספח
למכתב זה צוין כי לצורך הפעלת המעבר דורשת משטרת ישראל תוספת
תק
ציבית בסך כ-
34
.מיליון ש"ח
באותו החודש כתב סגן ראש המל"ל ללוט"ר, לממלא מקום מנכ"ל המשרד
לבט"פ ולראש אג"ת כי "החלטה על איוש עמדות הבידוק [הפעלת מעבר
מצודת אדומים] נקבעה כבר בדיון משנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה... על
המעבר להיות מוכן לפעילות
ב-
25.3.18
...ועל כן על משטרת ישראל לבצע את
כל הפעילות הנדרשת כדי לעמוד בלוחות הזמנים "(ה
הדגשו
ת במקור.)
בסיכום דיון מינואר2018
ציין
סגן
ראש
המל "ל וראש אגף
לוט
"ר
כי עלתה
האפשרות כי רמי"ם במשהב"ט
תהיה אחראית להיערכות ותפעול מעבר מצודת
אדומים. משרד התחבורה ציין באותו דיון כי "שינוי [הגורם שיפעיל את] המעבר
כרוך בתוספת גבוהה לאין שיעור מעלות המעבר המתוקצב למ"י
...[משטרת ישראל]. כמו כן צפויה דחיה במועד ההקמה בשנה וחצי
בשל
הצורך בקבלת אישורי בניה חדשים מוועדות הבניה השונות (רישוי
וסטטוטוריקה)" (ההדגשות במקור). בסיכום הדיון קבע סגן ראש המל"ל כי
"אין שינוי מסיכום המשנה למנכ"ל משרד רה"מ... לפיו המשרד לבט"פ/משטרת
ישראל אחראי להיערך לתפעול מעבר 'מצודת אדומים' במועד פתיחת הכב ."יש
באפריל2018
קבע
סגן
ראש
האגף ללוט
"ר בסיכום22
דיון שקיים כי המשרד
לבט"פ יקבל את האחריות להפעלת מעבר מצודת אדומים לא יאוחר מ-
3.5.18
,
וכי הכביש והמעבר ייפתחו ב-
28.5.18
.
ב-
26.4.18
כתב סמנכ"ל לתכנון, תקצוב ובקרה (את"ב) במשרד לבט"פ
לסגן
ראש אגף
לוט
"ר ,
כדלקמן: "אבקש להבהיר כי בהתאם לעמדת השר לביטחון
הפנים, המשרד ומשטרת ישראל יהיו ערוכים לקבלת האחריות לאחר איוש תקני
כ"א שהוקצו לביצוע המשימה, וזאת לקראת סוף שנת2018
."
באוגוסט2018
מסר רמ"ט מנכ"ל משרד רה"ם לצוות הביקורת כי "בעקבות
פניית מנכ"ל משרד התחבורה ק ,יים המשנה למנכ"ל [משרד רה"ם] דיון בנושא
שרובו נסוב על ההיבטים התחבורתיים של פתיחת הכביש ועל השפעת פתיחתו
.על עומסי התנועה באזור
בין היתר נדונה גם סוגיית הפעלת המעבר .החלטתו
22
סיכום הדיון הופץ למנכ"ל המשרד לבט"פ ולמזכיר הביטחוני של השר לבט"פ בלי שמי
מנציגיהם השתתף בדי ון שבו השתתפו נציגים ממשרד התחבורה, צה"ל, שב"כ, עיריית ירושלים
.וחברת מוריה
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
317
של המשנה למנכ "ל
ממאי
2016
שרטטה מתווה כולל לפתיחת הכביש הן
בהיבטי תשתיות תחבורה
והן בהיבטי הפעלת המעבר ע"י המשרד לבט"פ
לכשייפתח הכביש. במהלך שנת2017
, הציג המשרד לבט"פ פערים בתקני כח
אדם ובתקציב הנדרשים להפעלת המעבר, ולשם כך הפנה משרד ראש
הממשלה את המשרד לבט"פ למשרד האוצר לתיאום תקציבי במסגרת דיוני
התקציב שהתקיימו באותה עת. לאחר מכן נמסר למשרד רה"מ כי הסיכום
התקציבי שנתחם בין המשרדים [משרד האוצר והמשרד לבט"פ] במרץ2018
."כולל משאבים להפעלת המעבר
בתשובה שמסר המשרד לבט"פ למשרד מבקר המדינה בפברואר2019
צוין כי
"למשטרת ישראל הוקצו, במסגרת התקציב לשנת2019
משאבים לטובת
הפעלת מעבר מצודת אדו ,מים ופתיחת כביש הטבעת המזרחית. לאחרונה
הכביש נפתח לתנועה עם הפעלת המעבר. בשלב זה מדובר בפתיחת הכביש
."בשעות העומס, ובהמשך באופן מלא
במרץ2019
מסרה משטרת ישראל בתשובה נוספת למשרד מבקר המדינה
(להלן- התשובה הנוספת של המשטרה), כי "השלמת היבטי בנין הכוח לנושא
מעבר מצודת אדומים צפויה החל מהרבעון השני של שנת2019
."
ממסמכי
הביקורת אשר פורטו לעיל עולה כי
המל"ל ראה
את סיכום המשנה
למנכ"ל משרד
רה"ם כ
החלטה בנ
וגע לזהות
הגורם שנבחר להפעיל את מעבר
מצודת אדומים עם פתיחת
ו
של הכביש. משכך, החלטה זו
הייתה
הבסיס
לדיונים שקיים המל "ל בשנת2018
ו
הבסיס ל פניותיו
והנחיותיו ל
כלל
הגורמים
הנוגעים
בדבר,
ובראשם המשרד לבט "פ, בניסיון לקדם את
ה היערכות
להפע
לת המעבר .
בתשובה שמסר משרד רה"ם למשרד מבקר המדינה במרץ2019
" צוין כי
כל
שעולה מתכתובת
המל "ל הוא שנושא תפעול המעבר היה מסוכם בין הגורמים
הרלוו
נטיים בדיון שהתקיים ברשות המשנה למנכ"ל המשרד ולכן, בה
י עדר
החלטה אחרת, אין בסיס לשינוי הגורם שאחראי על תפעול
המעבר.
זאת ועוד
רב המרחק בין העובדה שסיכום הדיון משקף את הגורם (המוסכם) שיהיה
אחראי על תפעול המעבר לבין הקביעה שהמשנה למנכ"ל המשרד צריך היה
להג."דיר עבור גורם זה לוחות זמנים
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד רה"ם כי אף על פי ששיפוץ הכביש
והקמת מעבר מצודת אדומים הושלמו כבר במאי2018
, הרי במועד סיום
הביקורת-
נובמבר2018
- המשרד לבט "פ
ומשטרת ישראל עדיין לא היו
ערו
כים להפעלת המעבר
. אי-הפעלת
המעבר במועד שנקבע עיכבה את
פתיחתו
של
כביש הטבעת המזרחי ,שבו הושקעו כ-
220
מיליון ש"ח
ואשר
נועד לשפר את מרקם החיים הן של
האוכלוסייה הישראלית וה ן של
האוכלוסייה ה
פלסטינית .
318
|דוח ביקורת מיוחד
עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי העובדה שהמשרד לבט"פ סירב לקבל
על עצמו את האחריות להפעלת המעבר מע ידה כי נושא הפעלת המעבר
,לא היה מסוכם במלואו בין משרד האוצר והמשרד לבט"פ ומשכך
ה מתווה
הכללי
שקבע במאי2016
המשנה למנכ "ל
משרד רה"ם דאז
לפתיחת הכביש ול הפעלת המעבר
על ידי
המשרד
לבט
"פ
צריך היה
להיות מלווה במסגרת זמנים ברורה להיערכות הגופים השונים. נוסף על
,כך ראוי היה
כי המשנה
למנכ"ל משרד
רה ,"ם
כמי
שריכז
בדיון את הנושא
,או מי מטעמו
לוודא כי המשרדים הנוגעים בדבר יעמידו מקורות תקציביים
כדי להבטיח ש המשרד
לבט "פ יהיה ערוך במועד למימוש ההחלטה
להפעלת המעבר
.החיוני לפתיחת הכביש
היבטים במרקם החיים של העוברים במעברי
עוטף ירושלים
סוגיית
מרקם החיים של האוכלוסייה באזור מרחב התפר ליוותה את הקמת
.מרחב התפר מראשיתה
למעברים
בגזרת עוטף ירושלים נודעת חשיבות מרובה
לעניין השמירה על מרקם החיים של האוכלוסייה באזור. ברי, כי המתנה
ממושכת של הולכ י רגל ושל נוסעים בשל בידוק ופיקוח
גורמת ל פגיעה קשה
ב קיום אורח החיים התקין. גם בתי המשפט בישראל שנדרשו לעניין
זה23
קבעו
כי עיכובים ממושכים במעברים הם בגדר פגיעה במרקם החיים.
בפברואר
2005
החליטה
,הממשלה כי הקמת המכשול תיעשה
"תוך
הקפדה על
צמצום ,ככל הניתן ,של השפעתו על אורח החיים של הפלסטינים בהתאם
לאמות המידה שהותוו בפסיקות בג ,""ץ
וכי
"במהלך
התכנון המפורט ייעשה כל
מאמץ לצמצם ,ככל הניתן ,הפרעות העלולות להיגרם לאורחות החיים של
הפלסטינים בעקבות הקמת הגדר."
בביקורת נבחנו היבטים המשפיעים על מרקם החיים של העוברים במ עברי
:עוטף ירושלים. להלן הפרטים
תו
כנית שדרוג המעברים
ממסמכי מינהלת קשת צבעים עולה כי "מעבר רחל נבנה בשנת2004
ומעבר
קלנדיה נבנה בשנת2005
ולמעלה מעשור שבמעברים אלה לא בוצעו התאמות
הנדרשות לכמות ספיקת הולכי רגל במעברים דבר אשר יצר
מציאות של
23
)ראו לדוגמה וע (ת"א405/04
תושבי הכפר שועפאט ואח' נ' הרשות המוסמכת-
משרד
,הביטחון. פורסם במאגר ממוחשב5.8.2008
.
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
319
המתנה ממושכת ובלתי נסבלת של האוכלוסייה במעברים."
(ההדגשה
.)במקור
בינואר2017
הוצגו לראש מינהלת קשת צבעים סקרי תנועות של הולכי רגל
ושל כלי רכב שנעשו במעברי עוטף ירושלים בחודשים מאי, יוני ונובמבר2016
.
מסקרים אלו עולה כי "מדי יום נכנסים לירושלים כ-
304,000
הולכי רגל ונוסע ים
במעברי העוטף [פלסטינים, ישראלים ותושבי מזרח ירושלים]. המעברים
:המרכזיים בהם יש את העיכוב הארוך ביותר ברגל וברכב הינם1
). מעבר
קלנדיה- (
56
,דקות לרכב1
,)'שעה ברגל בימים א' ב2). מעבר רחל-
34
דקות
."להולכי הרגל
בהקשר זה, בהליך שיתוף הציבור ציינו המשתתפי ם כי "בעיית הבעיות היא
הפקקים במחסומים. כל יום סיפור אחר"; "אני עובד בירושלים ויוצא כל יום לפני
שש בבוקר על מנת להספיק להגיע עד8:30
(והמרחק שלי הוא של10
,דקות
כמה ק"מ בלבד). כל יציאה נהיית נוראית"; "כל פעם שאני יוצאת מהבית זה
'מסע', הזמן שלוקח לי להגיע ה וא ארוך והלחץ במחסום הוא לא נעים... החיים
שלי מסתכמים בלצאת לעבודה ולחזור. אם אני מעוניינת להגיע לכל דבר ,
אפילו משפחה בירושלים , זה לא פשוט ולכן אני."מוותרת
ב-
8.5.16
חתמו
רמי "ם, אגף התקציבים
במשהב "ט, משרד האוצר
ו מתפ"ש
)(מתאם פעולות הממשלה בשטחים
על
מסמך
הנקרא "תכנית לשדרוג
המעברים2016-2017
-
מסמך הבנות" (להלן-
תו
כנית השדרוג24
.)בתו
כנית
השדרוג נקבע כי בשנים
2016-2017
יוקצו משאבים
לשדרוג
מעברי הסחורות
והולכי הרגל לשם קיצור זמני ההמתנה במעברים, ייעול הבידוק הביטחוני, יצירת
תנאים נאותים למעבר ו
אפשור
של מעבר סחורות בספיקה גבוהה יותר וביעילות
רבה יותר.
ות כנית
זו
כוללת שדרוג של שלושה
מעברי
ם "ב"עוטף ירושלים25
ומטרתה
שיפור בתנאים של העוברים בהם על ידי הוספת עמדות בידוק26
וייעול
.וזירוז תהליך הבדיקה הביטחונית באמצעים טכנולוגיים
בביקורת
הנוכחית עלה כי
בעקבות ההערות בביקורת הקודמת גובשה תוכנית
השדרוג ואושרה על ידי כלל הגורמים המעורבים בתפעול המעברים, ובכלל
זאת משטרת ישראל,
אגף
לוט "ר
ורמי
"ם ו הגופים השותפים לתוכנית השדרוג
נערכים להפעלת המעברים במתכונתם המשודרגת בראשית שנת2019
.
עוד
עלה כי התשתיות
ש נבנות במעברים במסגרת השדרוג זהות לאלה הקיימות
במעברי
רמי
"ם
,כדי שבעתיד
א ם
יוחלט על אזרוח המעברים , לא תידרש רמי"ם
.להתאמות נוספות כדי להפעילם
בספטמבר2018
מסר ראש מינהלת קשת צבעים לצוות הביקורת, כי "כתוצאה
מפעולות השדרוג, עתיד להתקצר זמן ההמתנה של אדם העובר במעבר מ-
40
דקות ל-
10
דקות בממוצע"
.עוד מסר כי
לצורך הפעלת המעברים במתכונתם
24
."נקראת גם תוכנית "המזרח הקרוב
25
מעברים רחל, קלנדיה ומעבר
סחורות בביתוניא. עלות שדרוגם של שלושת המעברים האלה
הוערכה
בספטמבר2016
בכ-
77,500
מיליון ש."ח
26
במעבר רחל-
הוספת5
שרוולים חדשים ו-
27
עמדות בידוק מהירות"("ספיד גייט26
); במעבר
קלנדיה-
הוספת3
שרוולי בדיקה חדשים (כאשר
באחד מהם יוצבו מגנומטר ומשקף חדשים ,)
הקמת
27
עמדות "ספיד
גייט".
320
|דוח ביקורת מיוחד
משרד מבקר המדינה
רואה בחיוב את
הפעולות המתבצעות
לשדרוג המעברים ,
נוכח הצורך לשפר
את מרקם החיים של
האוכלוסייה העוברת
בהם ואת רמת
הביטחון בירושלים
המשודרגת לא תידרש הקצאת
כוח אדם נוספת
, כי הפעלת המעברים ת
י עשה
באמצעות ויסות כוח אדם מתוך
הקיים בגדוד המשטרה הצבאית , וכי חיילי גדוד
ארז של המשטרה הצבאית נערכים להפעלת המעברים במתכונ.תם המשודרגת
בתשובת צה"ל צוין
כי
תהליך יהה
ערכות להפעלת המעברים המשודרגים נמצא
לקראת סיום,
וכי לא צפויה כל בעיה בהיערכות הכוחות להפעלת המעברים
המשודרגים עם סיום עבודות התשתית בראשית שנת2019
.
משרד
מבקר המדינה
מציין ב חיוב את ,מינהלת קשת צבעים
רמי
"ם , אגף
התקציבים
במשהב "ט, משרד האוצר
ומתפ "ש על
פעולותיה
ם
לצורך תיקון
הליקויים שעלו בביקורת הקודמת ושיתוף של כלל הגורמים
הרלוונטיים
בתכנון השדרוג . משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעולות
המתבצעות לשדרוג המעברים, נוכח הצורך לשפר את מרקם החיים של
האוכלוסייה העוב רת בהם ואת רמת הביטחון בירושלים. על
צה "ל לוודא
את השלמת היערכות המעברים המשודרגים
להפעל
ה מלאה בהקדם .
משקף סחורות בביתוניא
מעבר ביתוניא וא ה
מעבר הסחורות היחיד בגזרת עוטף ירושלים. הוא מאפשר
להעביר סחורות
מאיו "ש לישראל ולהפך. בדיקת הסחורות במעבר
זה מאיו "ש
לישראל
.משלבת אמצעי בדיקה שונים
בביקורת הקודמת נקבע כי
בדיקה
באמצעות מְשַקֵף סחורות - בדומה לבדיקה במעבר
י
הסחורות שבאחריות
רמי "ם
- הייתה מקצרת משמעותית את זמן הבדיקה
.ומשפרת את איכותה
במרץ
2016
,, במסגרת הביקורת הקודמת
מסר מפקד מג"ב עוטף ירושלים דאז
לצוות הביקורת כי בהיעדר משקף במעבר
ביתוניא ,אורכת בדיקת משאית כ-
40
דקות .הצבת משקף במעבר תקצר משמעותית את זמן הבדיקה עד כדי דקות
ספורות בלבד.
בביקורת הנוכחית נמצא כי במרץ
2018
רכשה מינהלת קשת צבעים, באמצעות
רמי"ם ובמסגרת תקציב תוכנית השדרוג, משקף סחורות חדש מחו"ל למעבר
ביתוניא. המשקף הגיע לישראל ביולי2018
, אולם עד מועד סיום הביקורת הוא
טרם הוצב והופעל במעבר עקב
אי-
.השלמת התשתיות הנדרשות להפעלתו
בדיון
על
תפיסת ההפעלה של המשקף
ביוני2018, שבו השתתפו נציגי משטרת
,ישראל קבע ראש
המנהא"ז ,כי המנהא"ז
,יהיה אחראי לבניית מתקן השיקוף
הצבת המשקף ושכירת שני עובדים אזרחיים להפעלתו, וכי ההנחיה להפעלת
המשקף וההכשרה של עובדי השיקוף יהיו באחריות מחלקת מעברים ותשתיות
במשטרה. הפיקוד על המתקן והאחריות לתפעולו השוטף יוטלו על יחידת
.המעברים במשטרה
ב-
6.9.18
מסר ראש מ ינהלת קשת צבעים לצוות הביקורת, כי במרץ2019
עתיד
.להיות מופעל המשקף במעבר ביתוניא
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
321
המשטרה מסרה בתשובתה כי "בימים אלו הוחלט כי רשות המעברים, בשיתוף
עם המינהל האזרחי, ישכרו את העובדים ויכשירו אותם על פי המתווה המוכר
ברשות המעברים. הנחיה מקצועית שוטפת למן תחיל ת העבודה בפועל תתבצע
ע"י מדור חבלה במעברים במשטרת ישראל". בתשובתה הנוספת מסרה
המשטרה כי תפקידה הוא לתפעל את המשקף ולפקח על פעילותו הסדירה, וכי
הצפי לתחילת פעילות משקף הסחורות הוא בחציון השני של שנת2019
.
יוצא אפוא שעל פי תחזית המשטרה, הפעלת המשקף תתאחר בש לושה עד
.תשעה חודשים בהשוואה לתחזית של ראש מנהלת קשת צבעים
להפעלת משקף חשיבות רבה בהיבט הביטחוני של מניעת העברה של
אמצעי לחימה לשטח
ישראל ובמיוחד
לירושלים . נוסף
על
כך
המשקף
יקצר את זמן הבידוק ויביא לשיפור במרקם החיים לעוברים בו. נוכח
,זאת
משרד
מבקר המדינה מעיר למשטרה כי
עליה לנקוט
את כל הצעדים
הנדרשים כדי
לוודא שהמשקף אכן יתחיל
לפעול
בצורה
מלאה
ללא
עיכוב נוסף
בחציון השני של
שנת2019
,כפי שמסרה
למשרד מבקר
.המדינה
הכשרת מפקדי מעברים
ממסמכי הביקורת עולה כי במעברים שבאחריות רמי"ם מועסק מפקד מעב ר
,קבוע, אשר אחראי, בין היתר, לניהול השוטף של המעבר, להפעלת כוח האדם
לאיוש תקין ולשימור הרמה המקצועית של כוח האדם, לטיפול במשברים
.ובאירועים מיוחדים, להיערכות המעבר בהתאם לאיומים ולהתרעות המודיעין
לעומת זאת במעברי עוטף ירושלים אין נוהל המחייב העסקת מפקדי מ עבר
קבועים, והפיקוד על המעברים מוטל על שוטרים המבצעים תפקידים אלה
.במשמרות, נוסף על תפקידיהם השונים
בפברואר2017
פיתחה משטרת ישראל קורס ייעודי להכשרת מפקדי מעברים
(להלן-
קורס מפקדי מעברים או הקורס). מסמך
המשטרה קובע כי "
לשם
ביצוע המשימה המוטלת על יחידת השטח הכרחי לפתח תכנית הכשרה
יי
חודית.
ובאמצעותה
ניתן להגיש את ארגז הכלים
למפקד
האחראי
במעבר
בכדי להביאו לרמת מוכנות גבוהה דבר שיאפשר למפקד למלא את המשימה
באפקטיביות ...
תפקיד מפקד המעבר הוא מורכב מאוד הדורש
אור
י
ינטציה
ניהולית ופיקודית גם יחד ."
ב נובמבר2017
קיימה המשטרה
קורס להכשרת מפקדי מעברים לשוטרים, אשר
נוסף על תפקידיהם השונים יועדו לשמש
מפקדים במעברים של עוטף ירושלים .
322
|דוח ביקורת מיוחד
אומנם משטרת
ישראל פיתחה וקיימה
קורס מפקדי מעברים ,
אולם לא כל
המפקדים במעברים
הם בוגרי הקורס ,
ויכולה להיות לכך
השפעה על
מקצועיותם
בביקורת נמצא כי אומנם
משטרת ישראל פיתחה וקיימה קורס מפקדי
מעברים, אולם לא כל
המפקדים במעברים הם בוגרי הקורס , ויכולה
להיות
לכך
השפעה
על
.מקצועיותם
ב-
22.10.18
מסר קצין אגף המבצעים (להלן- קצין האג"ם ) של מחוז ירושלים
במשטרה לצוות הביקורת כי עד אותו מועד רק28
שוטרים סיימו את קורס
ההכשרה כמפקדי מעברים, וכי נוכח העובדה שמדובר במשימה שהוטלה על
שוטרים אלה כמשימה נוספת על המשימות המוטלות עליהם כשוטרי מג"ב וכן
נוכח העובדה שהעבודה במעברים נעשית במשמרות, אין היתכנות לכך שבכל
.משמרת יוצב בוגר הקורס כמפקד במעבר בפועל
משרד מבקר המדינה מעיר כי ניהול מעברים מורכבים כמו אלו שבעוטף
ירושלים, הכוללים התמודדות עם היקף גדול של עוברים במעברים וניהול
של שלושה גורמי ביטחון שונים (שוטרים, מאבטחים
וחיילים)
, מחייב
הכשרה מיוחדת. אומנם, משטרת ישראל פיתחה וקיימה קורס ייעודי
,להכשרת מפקדי מעברים. עם זאת נוכח הכישורים ה
ניהולי
ים הו
פיקודי ים
הנדרשים ממפקדי המעברים, על משטרת ישראל לאייש את מעברי עוטף
,ירושלים, כדבר שבשגרה, במפקדים שעברו קורס כאמור
ועליה להכין
תו
כנית הכשרה ושיבוץ ,כך שיינתן המענה הנדרש למעברים.
המשטרה ציינה בתשובתה כי הערת הביקורת מקובלת. בתשובתה הנוספת
ציינה המשטרה כי "בחודשים אפריל-
מאי2019
מתוכננות השתלמויות למפקדי
מעברים (צפי לכ-
30
שוטרים). בחודש יוני2019
מתוכנן להיפתח קורס מעברים
נוסף בו צפויים להשתתף כ-
25
שו."טרים
העסקת מאבטחים במעברי עוטף ירושלים
כאמור, מאפריל2006
משטרת ישראל היא האחראית להפעלת המעברים
בגזרת עוטף ירושלים. עם קבלת האחריות למעברים התקשרה המשטרה עם
חברות אבטחה אזרחיות לצורך העסקת מאבטחים לאבטחת המעברים והכוחות
הפועלים בהם. מחלקת המעברים במשטרה, בתפקידה כמנחה המקצועית
בתחום האבטחה הפי זית במעברים, אחראית גם לקביעת תוכניות האבטחה
.הנדרשות ולתקנים הנדרשים לביצועה
בביקורת
עלה כי
באוגוסט
2018
איוש המאבטחים בהתאמה לתקן הוא
.חלקי מצב זה מביא לבעיות איוש, לעבודה במשמרות ארוכות, ולאי-יציאת
אחראי משמרת לקורסים נדרשים -
דברים ה
פוגעים בביטחון ובפ
עילות
השוטפת במעברים .להלן הפרטים:
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
323
באוגוסט
2018
איוש
המאבטחים בהתאמה
לתקן היה חלקי .
המשטרה ממשיכה
להעסיק מאבטחים
בניגוד לנהליה ,אף
שהם אינם ברמת
הכשירות הנדרשת
ביולי
2017
ביצע מדור
ביטחון מעברים במחלקת מעברים
במשטרה ביקורת
במעברי העוטף.
בביקורת
נמצא כי
בחלק מהמעברים שנבדקו
היה מחסור
במאבטחים בעת
.הביקורת
בסיכום הביקורת צוין כי
"בחלק
גדול מהמעברים
שבוקרו נמצא כי יש חוסר במאבטחים ע "פ
התקן .המצב לא תקין וזאת לאור
כמות האירועים במעברים ולאור ההתרעות הרבות במחוז ירושלים ובפרט
במעברים."
באוגוסט2018
מסר ראש חוליית אג"ם ומחוזות אג"ת
במשטרה לצוות הביקורת
כי "לא ניתן לגשר על הפער [של מאה מאבטחים] באמצעות תנאי העסקה
."לאור כללי העסקה אשר כוללות הגבלות שונות בעניין זה מסר סמנכ"ל בכיר
לתכנון, תקצוב ובקרה במשרד לבט"פ, כי "הפתרון לסוגיית האבטחה טמונה
באזרוח המעברים. כאשר רמי"ם תפעיל את המעב רים, תהיה לה, לאור מספר
."הרב של מעברים באחריותה, יכולת לווסת מאבטחים משלה
על פי הנחיות חטיבת האבטחה (להלן-
הנוהל), מאבטח בעוטף ירושלים נדרש
לעבור20
ימי הכשרה לפני תחילת עבודתו כמאבטח ו-
8
ימי ריענון של
ההכשרה בשנה. על פי הנוהל, המשך העסקת איש האבטחה מותנה בשמירת
.הכשירות
בביקורת עלה עוד כי המאבטחים בעוטף
ירושלים
אינם משתתפים ב
ימי
ריענון
הכשרה כנדרש
בנוהל ,דבר הפוגע בכשירותם המבצעית .
באוקטובר2018
מסר קצין האג"ם של מחוז ירושלים במשטרה לצוות הביקורת
כי בשל העובדה שקיים מחסור במאבטחים, החליטה משטרת ישראל שלא
לחייב מאבטחים להשתתף בריענוני הכשרה כנדרש על פי הנוהל. עוד מסר כי
"בשנים
האחרונות נעשה ניסיון לשפר את תנאי
השכר
של המאבטחים בעוטף
ירושלים כדי להפוך עבודה זו ליותר כדאית. שכר המאבטחים הועלה והוא זהה
לשכר המשולם
ברמי "ם. למרות זאת, המחסור במאבטחים עדיין לא בא לידי
פתרון. הסיבה לכך נעוצה
גם בעובדה שבכלל ירושלים קיים מחסור כבד
במאבטחים (כ-
500
מאבטחים חסרים במגוון מוסדות ומתקנים בירושלים ) וגם
בעובדה שעבודת מאבטח בעוטף ירושלים היא מורכבת וקשה יותר הן מעצם
ייעודם של מעברים אלה והאוכלוסייה העוברת בהם והן בשל תנאי העבודה
שאינם
פשוטים
בהשוואה
לתנאי העבודה
ברמי( "ם
צריך
להשוות את שעות
ה עבודה לשעות העבודה
ברמי ,"ם ובכלל זה את שעות המנוחה בין המשמרות
.")על כל המשתמע מכך
משרד מבקר המדינה מעיר
למשטרת ישראל ולמשרד
לבט "פ כי
המשטרה ממשיכה להעסיק מאבטחים בניגוד
לנהליה , אף שהם אינם
ב
רמת ה
כשירות הנדרש
ת . עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי
נוכחות
מלאה של מאבטחים במעברים
וכשירותם המבצעית חיוניות
לפעילות
התקינה במעברים ולשמירה על חיי אדם. לפיכך, על המשטרה והמשרד
לבט"פ לוודא
כי למאבטחים
במעברים הכשירות
המבצעית הנדרשת
ולמצוא פתרון למחסור במאבטחים
.לאלתר
324
|דוח ביקורת מיוחד
הנחיית השב"כ במעברי עוטף ירושלים
בהחלט
ה
/ב43
נקבע כי
השב"כ יהיה אחראי להנחיה המקצועית
בתחום הטיפול
הביטחוני בנוסע27
בכלל המעברים-
.פרט למעברים שצה"ל אחראי להפעלתם
עוד נקבע
בהחלטה
,כי במעבר שהאחריות לתפעולו עברה מצה"ל לגוף אחר
השב"כ
יהיה אחראי להנחי
ה
המקצועית בו. כמו כן נקבע כי על השב"כ למלא
את תפקידיו כגוף מנחה בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע
בכל הנוגע ל הפעלה
.המבצעית, המודיעין, הטיפול בכוח אדם, הפיקוח והבקרה ועוד
בדוח מ-
2009
וכ
ן בדוח מ-
2017
עלה כי
המשטרה מתנגדת לכך שהשב"כ יהיה
אחראי להנחיה המקצועית
של
המשטרה
במעברים בגזרת עוטף
ירושלים
.בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע
בביקורת
הנוכחית נמצא כי
המשטרה
ממשיכה להתנגד לקבל את הנחיות
.השב"כ בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע
ב-
22.10.18
מסר קצין
האג
"ם של מחוז ירושלים במשטר
ה
ישראל לצוות
" הביקורת, כי
ההתנגדות
המתמשכת של המשטרה נובעת מכך שהמציאות
הביטחונית המיוחדת הקיימת בירושלים מחייבת גמישות בהפעלת ההנחיות תוך
מתן שיקול דעת פיקודי למשטרת ישראל כיצד להפעילן היות ולה האחריות
הטריטוריאלית לגזרת עוטף י ."רושלים, והנחייה סדורה פוגעת בשיקול דעת זה
עוד ציין קצין
האג
"ם, כי הנח
יות
המשטרה בתחום
הבדיקה הביטחוני
ת של
ה
נוסע
וכבודתו זהה לזו של השב"כ. ההבדל היחידי הוא שמפקד מחוז ירושלים
הוא בעל הסמכות לקבוע את מדרגי הבידוק במעברים בגזרת עוטף ירושלים
בהתאם להערכות המ צב של המשטרה. קצין
האג "ם הדגיש כי "מחוז ירושלים
עומד על כך
שהפו "ש (פיקוד ושליטה) במעבר על כל שלוחותיו יהיה בכפוף
."לפיקוד המחוז בזמן אירוע
יצוין
כי
בראשית
שנת2018
הכין השב/"כ הצעה לתיקון החלטה ב43
ולפיה
השב "כ
יהיה גורם מנחה רק במעברים הבין-
.לאומיים
על
פי
הצעה זו , במעברי
עוטף ירושלים תהיה
המשטרה אחראית להנחות גם בעניין
הטיפול הביטחוני
בנוסע, והאחריות להנחיה במעברי
רמי "ם תעבור
לרמי "ם (או גוף אחר במשרד
הביטחון כדוגמת
מלמ
"ב28
)או למשטרת ישראל .עמדת
השב"כ היא, כי מאחר
ש המעברים שבאחריות
רמי
"ם
מנוהלים בצורה מקצועית וטובה, לא נדרשת
הנחיית
ה שב"כ לגבי אופן הבידוק של האדם וכבודתו במעברים הפנימיים וכי
לרמי
"ם יש ידע, יכולות ואמצעים להנחות את עצמ
ה
.בנושא זה
ב-
7.2.18
כתב ראש
מינהלת
קשת צבעים התייחסות להצעת השב"כ
ולפיה
עמדת צה "ל
היא כי יש להתנגד להצעת ההחלטה כיוון שלדעת צה "ל "ראוי
ונכון ביטחונית כי כלל המעברים יפעלו תחת מכנה משותף אחד
ותחת הנחיות
בידוק תואמות ככל הניתן בכלל המעברים". ראש
המינהלה הציע כי יוקם צוות
27
תחום הטיפול הביטחוני בנוסע עוסק בבידוק אדם וכבודתו-
.מיטלטלין הנמצאים עליו או ברכבו
28
.הממונה על הביטחון במערכת הביטחון
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
325
סירובה המתמשך של
המשטרה לקבל את
הנחיית השב"כ
בהתאם להחלטה
ב/
43
פוגע במינהל
תקין ואינו מכבד את
החלטות הרשות
המבצעת
היגוי בין-משרדי שיקבע
את
איומי
הייחוס לכלל המעברים ובהתאם לכך
את
מדיניות הבידוק והאבטחה .לחלופין ,הציע כי האחריות להנחיה הביטחונית
תועבר במלואה לצה "ל (פיקוד
מרכז .)יצוין כי גם משרד הביטחון והמשטרה
מתנגדים להצעה שהכין השב "כ
לתיקון החלטה ב/
43
.
עמדת
השב"כ הוצגה
במרץ
2018
לשר לענייני מודיעין ויו "ר
ועדת השרים לענייני
שב "כ
מר ישראל כץ במסגרת דיון ב
וועדת השרים , והוא
הנחה
,את השב"כ
/לגבש הצעה לתיקון החלטה ב43
בשיתוף
יתר הגופים הנוגעים בדבר
עד
לחודש יולי
2018
.
ביולי
2018
מסר
סגן
ראש המל "ל וראש אגף
לוט ,"ר
לצוות הביקורת כי
"לאחר
עמ "ט ממושך שהתקיים מראשית2018
בהובלת סגן ראש
המל "ל
ללוט "ר
בט
"פ
ועורף הוחלט כי הנושא יובא במהלך חציון ב' לוועדת השרים לענייני שב"כ
."בהקדם
עד
מועד סיום הביקורת
לא התקבלה הכרעה בנושא על ידי ועדת השרים
לענייני שב."כ
המשטרה מסרה
בתשובתה כי היא "המשטרה מוכנה לקבל את הנחיית השב"כ
בתחום הטיפול
הביטחוני
.בנוסע
עם זאת ,קיימים פערים בין הגופים
[השב"כ
]והמשטרה
בכל הנוגע למטרות ושיטת ההפעלה בשטח
,וכי לאור הפערים
נכנסת משטרת ישראל לדיונים עם השב"כ לצורך החרגת העוטף בהקשר שצוין
לעיל. במקרה והשב"כ לא יקבל את עמדתה, מתעתדת המשטרה
להעביר את הסוגיה למשרד
לבט "פ כדי שהשר
לבט
"פ יפעל לשנו ת את
"החלטת הממשלה
)(ההדגשה במקור.
המשרד לבט "פ
מסר
בתשובתו
כי
"למשטרה
אין את היכולת המקצועית
והאמצעים לממש את ההחלטה
/[החלטת ב43
התקפה]. היכולות והאמצעים
הנדרשים מהנחיית השב"כ
משטרת ישראל מבצעת בעת הזו עבודת מטה
משותפת בנושא מול שב "כ
לצורך מיפוי הפערים ...במסגרת
עבודת המטה
ייבחנו הסוגיות האמורות ופתרונות אפשריים, לרבות הצורך בתיקון החלטת
הקבינט
."
משרד
מבקר המדינה מעיר
למשטרת ישראל , כי סירובה המתמשך לקבל
/את הנחיית השב"כ בהתאם להחלטה ב43
פוגע במינהל
תקין ואינו מכבד
,את החלטות הרשות המבצעת. משכך
על
השר
בט ל "פ להנחות את
המשטרה
למצוא
במסגרת עבודת המטה
עליה מדווחת המשטרה
, ב
תיאום
עם השב ,"כ
את
הדרך
לקיים
את
החלטה
/ב43
או לחלופין לפעול לשינוי
ההחלטה .
326
|דוח ביקורת מיוחד
אי-עמידה ו בנ הלי
הבידוק במעברי עוטף
ירושלים
בהתאם
להסדר
בין צה"ל למשטרה מינואר2007
29
, צה"ל מקצה למשטרה
מאות חיילים
מהמשטרה הצבאית לצורך הבידוק הביטחוני של העוברים
במעברי עוטף ירושלים, ו חיילים.אלו כפופים לפיקוד המשטרה
צה"ל אחראי
.להכשרת חיילי המשטרה הצבאית לפעילות במעברים ולשמירה על כשירותם
כאמור, מחלקת המעברים במשטרה משמשת גורם מנחה לבידוק של סחורות
.וכן לבידוק הנוסע וכבודתו במקום השב"כ
ב-
1.5.18
מסר רמ"ד חבלה במחלקת
המעברים לצוות הביקורת ,כי
"בכל
אחד
ממעברי העוטף פועל
ים שלושה
:גורמים
(
1
)המשטרה , באמצעות שוטרים
;כחולים ומג"ב אשר לה יש אחריות כוללת על המעבר (
2
) חיילים ממשטרה
צבאית, האחראים
לבידוק של
;הרכבים והולכי הרגל (
3
)
מאבטחים אזרחיים ,
.עליהם מוטלת האחריות לאבטחה הפיזית של מתחם המעבר
כל אחד מגורמים
אלה כפוף מקצועית לגורם אחר
,(משטרה
צבא וחברת אבטחה ,בהתאמה ...)
ריבוי הגורמים מקשה על ההתנהלות והפיקוד ושליטה במעבר."
מדור חבלה במחלקת מעברים במשטרת ישראל מבצע ביקורות שוטפות
במעברים לבחינת האפשרות להסלקת אמל"ח דרכם לישראל. בשנים2017-
2016
ביצע מדור חבלה ארבע ביקורו
ת במעבר הסחורות ביתוניא, ובשתיים
מהן
נמצא
כי
חיילי המשטרה הצבאית לא ביצעו את התפקיד המוטל עליהם
בהתאם
ל
נוהלי
,הבידוק
דבר שפגע באיכות הבידוק .
בתשובת צה "ל
נמסר כי הליקויים המוצגים בבדיקת הסחורות נלמדו על ידי גדוד
של המשטרה הצבאית וכלל הלקחים יושמו מיידית .עוד מסר
בתשובה
כי
במסגרת
שיפור המענה הביטחוני לבידוק סחורות במעבר
ביתוניא
יוצב
כאמור
במהלך החציון הראשון של שנת2019
משקף סחורות אשר יופעל על ידי
גורמים מקצועיים
ויהיה
זה שדרוג משמעותי באפקטיביות הבידוק והביטחון
במעבר
ביתוניא.
המשטרה ציינה
בתשובתה כי
האחרי
ות
להכשרת חיילי המשטרה הצבאית
מוטלת על צה"ל וכי מתוך רצון לטייב את עבודתם של החיילים, המשטרה
מבצעת תיקוף
וריענונים
.להכשרת החיילים, בנוסף להכשרה שקיבלו מצה"ל
משרד מבקר המדינה מעיר ל
משטרת
,ישראל
אשר לה אחריות כוללת
למעברים ,ומעיר לצה "ל כי
נוכח הליקויים בבדי קת הסחורות במעבר
ביתוניא ,עליהם לוודא שחיילי
המשטרה הצבאית
הפועלים
במעברים
יבצעו את תפקידם תוך הקפדה
על עמידה בנוהלי הבידוק ,זאת כדי
לשפר
.את איכות הבידוק במעברים
29
מסמך
ההבנות בין צה"ל למשטרת ישראל בעניין העברת האחריות לעוטף ירושלים מצה"ל
.למשטרה
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
327
ה מערכת
הממוחשבת
""רעו"ת
האמצעים הטכנולוגיים המשמשים לצורכי בידוק ובקרה במעברים כוללים, בין
היתר, מערכת ממוחשבת לזיהוי ורישום של העוברים בהם ומערכת לזיהוי
ביומטרי30
.
במאי2006
החליט הקבינט הביטחוני (להלן-
/החלטה ב2
)
להטיל על
המשטרה את האחריות לפיתוח
ה
מערכת
הממוחשבת רעו"ת (רישום עוברים
ותנועות) לרישום עוברים ושבים במעברים בין ישראל לאיו"ש ואז
ור ח
בל עזה
(להלן-
מערכת רעו"
ת או המערכת), מתוקף אחריותה לרישום היציאות
והכניסות במעברי הגבול הבין-
.לאומיים של ישראל
מערכת רעו"ת
אמורה לשמש מערכת אחודה
המאפשרת
בקרה ורישום הן
בנוגע ל עוברים
ו
השבים הישראלים ו
ל
בעלי דרכונים זרים, והן בנוגע ל פלסטינים
העוברים
במעברים.
ה מערכת אמורה הייתה לאפשר בקרה אמינה, מהירה
ומדויקת על כל התנועות במעברים שבין ישראל
ל
איו"ש ואז ור חבל עזה (להלן-
אז
ח"ע). מערכת רעו"ת אמורה ה
י יתה לפעול על בסיס מסד
מקוון , המשותף לה
:ולשתי מערכות נוספות מערכת מידע ורישום של עוברים ושבים הפועלת
במעבר
ים הבין-
לאומיים של מדינת ישראל, ומערכת "אבן מתגלגלת" של
המנ
ה,א"ז הכוללת מאג ר
נתונים
,של האוכלוסייה הפלסטינית
ו משמשת את
המעברים לצורך בקרה ורישום של .העוברים והשבים הפלסטינים
במסמך של המל"ל
ממרץ2016
נקבע כי המערכת נועדה, בין היתר, לענות על
הצורך במערכת מעברים אחת שתציג לכל המשתמשים בזמן אמת את מיקומו
של העובר. עוד נקבע כי למערכת תהיה יכולת לזהות באופן אפקטיבי את
העוברים למניעת כניסת מפגעים ושב"חים, לקבוע את סוג העובר ואופן הטיפול
בו בהתאם ל סוג המעבר, וכן יכולת לבדוק את כלי רכב במעברים, למניעת
,)מעבר כלי רכב שיש התרעה לגביהם (פח"ע [פעילות חבלנית עוינת] ופלילי
מניעת מעבר של סחורות שיש התרעה לגביהן (פח"ע) והפחתת גניבות רכב
לאיו"ש. במסמך צוין כי ריכוז
המידע במערכת אחת כאמור, יביא לחיסכון בכוח
אד ם ובהדרכות, לחיסכון תפעולי ולחיסכון בעלויות התחזוקה והתפעול לטווח
.ארוך
עוד נקבע/בהחלטה ב2
,
כי מנכ"ל משרד רה"ם יחליט על
גובה
התוספת
התקציבית הנדרשת לפיתוח מערכת רעו"ת
ויקבע את המקורות לאותם
.תקציבים ,עוד נקבע כי עם גמר פיתוחה באחריות משהב"ט, צה"ל והמשטרה
להצטייד במערכת רעו"
ת
עבור
כל
המעברים שבין ישראל ובין איו"ש ואזח"ע.
.יצוין כי בהחלטה לא נקבע מועד לסיום הפיתוח
הפיתוח וההקמה של מערכת רעו"ת כללו ארבעה שלבים עיקריים: שלב א' -
בקרת מעבר ישראלים וזרים; שלב ב' -
בקרת מעבר
כלי רכב
; שלב ג' -
בקרת
מעבר סחורות; שלב ד' -
.בקרת מעבר פלסטינים
30
מערכת המבוססת
על טכנולוגיה המאפשרת אימות כמעט ודאי של זיהוי אדם על פי המאפיינים
.הביומטריים שלו
328
|דוח ביקורת מיוחד
ב יולי2010
סיכם מנכ"ל משרד רה"ם דאז
כי "פיתוח שלבים ג-ד במערכת רעו"
ת
בהיקף תקציבי של עד42
מיליון
ש"ח
...יחל לאלתר באחריות צוות הפיתוח
...מקורות המימון של עלות הפיתוח הסופית1/5
,ביטחון1/5
בט"פ ,
1/5
,פנים
1/5
,אוצר1/5
...משהב"ט/כ"ד... בכל מקרה הפיתוח יואץ ויקוצר ככל הניתן
אגף התקציבים והאגף הכלכלי במשרד רה"מ יוודאו העברת התקציב
."מהמשרדים למשרד לבט"פ
עוד נקבע בסיכום, כי מקורות המימון לתחזוקת
המערכת בשלבים א' וב' המסתכמים בכ-
15
מיליון ש"ח בשנים2015-2011
יתחלקו בשנים2011
-
2012
שווה בשווה בין המשרדים האמורים וכי בשנים
2014-2013
" מקורות המימון יהיו1/4
.")מכל משרד (ללא אוצר
בינואר2011
קיבלה רשות האוכלוסין
ו ההגירה (להלן-
)רשות האוכלוסין את
האחריות
ל
מערך ביקורת הגבולות ממשטרת ישראל
. בהתאם לכך היא
קיבלה
מה
משטר
ה את האחריות להפעלת מערכות הביקורת על הגבולות והמעברים,
ובכלל זה את האחריות על מערכת רעו"
.ת
בביקורת הקודמת ,עלה כי פיתוח שלבים א' וב' הושלם בעלות של28
מיליון
ש"ח, וכי פיתוחם של
שלבים ג' ו-ד
הופסק ולא הושלם בשל העובדה שחלק
מהגופים לא העבירו א
ת חלקם ב
מימון ה פיתוח, והן בשל העובדה שצה"ל לא
איפשר
את חיבורה של מערכת רעו"ת"למערכת "אבן מתגלגלת.
בביקורת הנוכחית עלה
כי חלק מהגופים השותפים לפיתוח מערכת
רעו "ת
עדיין לא
העבירו לרשות האוכלוסין את התשלום בגין עלויות הפיתוח
והתחזוקה של המערכת בהתאם לסיכום של מנכ"ל משרד
רה ,"ם
וכי
חובם הסתכם ביולי
2017
בכ-
8.6
מיליון ש ."ח
משרד מבקר המדינה
העיר בביקורת הקודמת,
כי על מטה לוט"ר להביא-
באמצעות המל"ל-
את נושא /מימוש החלטה ב2
בה קדם האפשרי לדיון
ולהחלטה בקבינט הביטחוני.
בתגובתו על ממצאי הביקורת הקודמת, מסר המל"ל במאי2017
למשרד מבקר
,המדינה, כי "עמדת מל"ל הייתה שיש ליישם את החלטת הקבינט כלשונה
ד') ולחייב את כלל הגורמים+לסיים את פיתוחה של המערכת (כולל שלבים ג
להצטייד... בכוונת המל"ל / מטה לוט"ר להביא את הנושא לידיעת הקבינט
המדיני-
."ביטחוני, על פי סדר העדיפויות של הנושאים העומדים בפניו
בביקורת
הנוכחית עלה כי
פיתוח מערכת רעו "ת עדיין
לא
הושלם. עוד
עלה בביקורת כי
האגף ללוט "ר לא העלה את נושא המערכת לדיון
ולהחלטה בקבינט הביטחוני לצו .רך קבלת החלטה על עתידה
בעקבות הביקורת הקודמת קיים אגף ללוט"ר כמה
דיונים עם הגופים השותפים
להקמת מערכת רעו"ת
בנוגע לעתידה ולהמשך פיתוחה .להלן הפ
רטים:
ביולי2017
,החליט ממלא מקום רמ"ט (ראש מטה) לוט"ר
בתיאום עם הגופים ,
לשדרג את מערכת רעו"ת
'תוך התבססות על המערכת הקיימת (שלבים א' וב
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
329
שפותחו) וקבע כי על הגופים לגבש את התפיסה המבצעית לפיתוח המערכת
בתוך שישה חודשים (להלן-
מערכת רעו"ת החדשה). עוד נקבע כי "נכון
שהגופים ישתתפו בחלקם היחסי של עלויות הפיתוח ואחזקת המערכת .לאור
זאת ...מנכ
"לי משרד הבי טחון
והבט "פ יעיינו בנתוני החוב שבאחריותם ויסייעו
בחלקם היחסי שנצבר, זאת בהתאם להחלטות משנת2010
[החלטה של מנכ"ל
משרד
רה."]"ם
בביקורת עלה כי אף שהמועד לגיבוש התפיסה המבצעית חלף, לא נמצאו
אסמכתאות
לכך, שעד
מועד סיום הביקורת
(נובמבר
2018
,)
סי
כמו כלל
הגופים את התפיסה המבצעית . נוסף על כך, עד מועד סיום הביקורת לא
.קבע המל"ל תוכנית לסיום פיתוחה של מערכת רעו"ת החדשה
בינואר2018
התקיים דיון בראשות סגן ראש האגף ללוט"ר ובו נקבע כי "ימונה
צוות מוביל לקביעת התפישה המבצעית והארגונית בהובלת אגף לוט"ר, עם
,השב"כ, צה"ל רמי"ם, משטרת ישראל ומשרד הפנים (רשות האוכלוסין
וההגירה)". עוד נקבע בדיון כי מערכת רעו"ת החדשה תתבסס על נתונים
וטכנולוגיות ממערכות שונות, ובהן מערכת רעו"ת הקיימת ומערכת "אבן
מתגלגלת" על מנת שיתאפשרו זיהוי ורישום של כל סוגי האוכלוסיות העוברות
.במעברים
ב מאי2018
התקיים דיון נוסף בראשות סגן ראש האגף ללוט
"ר בנוגע
לעתידה
של מערכת
רעו
"ת.
בדיון נקבע כי "אנו לאחר שלב הבחינה והחלטה לפתח
מערכת רעו"ת עתידית [מערכת רעו"ת החדשה]... שהתקבלה בשיתוף כלל
הגורמים. מבין החלופות שעמדו על הפרק, לרבות ביטול הצורך במערכת
רעו"ת, ה ,וחלט לקדם ולפתח מערכת רעו"ת עתידית, כמערכת לשליטה מלאה
אפקטיבית מבצעית על כלל מעברי הגבול הפנימיים, תוך התאמה לתפיסה
מבצעית של כלל הגופים... וועדת היגוי בהובלת המל"ל ובהשתתפות כלל
הגופים הרלוונטיים תתכנס מעת לעת ותבחן את התקדמות הפרויקט, תבצע
מעקב ובקרה ל תוצרים". יצוין כי בדיון זה לא נקבע מועד לסיום פיתוח
.המערכת
ב-
6.8.18
מסר סמנכ"ל בכיר לתכנון תקצוב ובקרה במשרד לבט"פ לצוות
.הביקורת כי המשרד לבט"פ תומך בהקמתה של מערכת רעו"ת החדשה
ב-
6.9.18
מסר
אש ר מינהלת
קשת צבעים
לצוות
" הביקורת כי
עמדת
צה"ל
בנוגע למערכת
רעו "ת היא שאין מניעה לכלול בתוכה נתונים ממערכת'
אבן
מתגלגלת', אולם ...
למערכת זו אין תרומה ממשית לפעילות המעברים וכיוון
שכל המערכות אותן היא עתידה לאגד פועלות במעברים זה מכבר אין הצדקה
להשקיע30
מיליון
ש "ח."בפיתוח מערכת חדשה
ב-
14.10.18
מסר ראש מינהל מעברי
גבול ברשות האוכלוסין לצוות הביקורת כי
רשות האוכלוסין וההגירה המליצה למל"ל שלא להתחיל בפיתוח של מערכת
חדשה לגמרי, אלא ליצור ממשקים בין המערכות השונות ולרכזם למערכת
.אחודה
330
|דוח ביקורת מיוחד
אף שחלפו יותר מ-
12
שנים מאז התקבלה
החלטה על פיתוח
מערכת רעו"ת ,
שנועדה לסייע
במניעת כניסת
מפגעים ושב"חים ,
טרם הושלם פיתוח
המערכת ואין מועד
צפוי לסיומו
יוצא אפוא כי אף שחלפו יותר מ-
12
/שנים מאז התקבלה החלטה ב2
על
,פיתוח מערכת רעו"ת אשר נועדה לסייע במניעת כניסת מפגעים ושב"חים
ולהפחית את
עלויות התפעול והתחזוקה של המעברים,
ואף שהושקעו זה
מכבר בפיתוחה28
מיליון ש"ח, עד מועד סיום הביקורת טרם הושלם
.פיתוח המערכת, אין מועד צפוי לסיומו ולא ברור כיצד יקודם פיתוחה
יתרה מכך, הגופים השותפים לפיתוח מערכת רעו"ת לא הסדירו את
חובותיהם בגין עלויות הפיתוח והתחזוקה שלה בהתאם לסיכום מנכ"ל
מ שרד רה"ם מיולי2010
.
המשטרה ציינה בתשובתה כי "ככל שרשות האוכלוסין תקדם את הנושא ושאר
הגופים יסכימו לממן את חלקם במערכת, תקדם המשטרה מצידה אף היא את
."הנושא
/משרד רה"ם ציין בתשובתו כי "החלטת קבינט ב2
קבעה מי הגורמים שאחראים
.לפיתוח מערכת רעו"ת ומי הגורמים שאחראים להצטייד בה
ל המ "ל לא נמנה
על הגורמים הללו ... המל"ל פעל בצורה מיטבית לצורך יישום החלטת קבינט
/ב2
/בהתאם לסמכויות שהוענקו לו כגורם מסדיר בהחלטת קבינט ב43
... ועדת
היגוי רעו"ת החדשה הוקמה בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים לצורך קידום
,פיתוח מערכת רעו"ת החדשה
אך אין לה כל סמכות פורמלית ... כי אם סמכות
תיאום וסיוע וכך פעלה... המל"ל ימשיך לפעול כגורם מסדיר ואף כחבר בוועדת
היגוי מערכת רעו"ת החדשה במטרה להשלים את התפיסה המבצעית במהלך
שנת2019
.)" (ההדגשות במקור
משרד מבקר המדינה מעיר למל"ל, כי מכוח תפקידו כגורם מסדיר כפי
שנקבע בה/חלטה ב43
ובהתאם להתחייבותו למבקר המדינה, היה עליו
/להעלות את נושא יישום החלטה ב2
לדיון בקבינט הביטחוני. משלא
עשה כן, ובחר להוביל ועדת היגוי לפיתוח מערכת רעו"ת חדשה, הרי
שלכל הפחות מוטלת עליו האחריות להשלמת עבודת הוועדה. משכך, על
מל ה
"ל, כגוף שמוביל את ועדת
ההיגוי לפיתוח מערכת
רעו
"ת חדשה,
לפעול להשלמת פיתוחה בהקדם האפשרי ולקבוע עם הגופים השותפים
לפיתוח
את
הגורם אחראי להמשך הפיתוח ,תוך עמידה בזמנים מוגדרים
וקביעת מנגנון לשיתוף תקציבי ביניהם.
מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים
|
331
סיכום
ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל ומקום מושבם של מוסדות השלטון
,וסמליו. לעיר ירושלים זיקות רבות לאוכלוסיות מגוונות בהיבט הפוליטי
דתי ולאומי. נוכח מעמדה המיוחד של ירושלים, להיערכות נאותה בגזרת
.עוטף ירושלים נודעת חשיבות ביטחונית ומדינית מהמעלה הראשונה
הצורך לשפר את רמת הביטחון האישי של תושבי ישראל בכלל ותושבי
,אזור עוטף ירושלים בפרט הביא להקמת המכשול בגזרת עוטף ירושלים
המשמש נדבך מרכזי בהגנה על ירושלים. המעברים בגזרת עוטף ירושלים
נועדו לפקח על מעבר
הולכי רגל , כלי רכב וסחורות בין איו"ש לישראל
ולמנוע
פיגועי טרו
ר בישראל והסתננות לתחומיה .
הרכב האוכלוסייה המשתמשת במעברים כולל,
בין היתר,
אזרחים
.ישראלים, פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים, דיפלומטים ותלמידים
הטיפול באוכלוסייה מגוונת זו במעברים מחייב מקצועיות, מיומנות, ויכולת
פעולה ברגישות ובהתחשבות מחד גיסא, והקפדה על כללי זהירות
.וביטחון מאידך גיסא
,משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את הפעולות שנקטו משרד הביטחון
צה"ל ומשטרת ישראל להשלמת מרבית תוואי המכשול בגזרת עוטף
ירושלים ולשדרוג המעברים ושיפור השירות הניתן בהם ואת שיתוף פעולה
הנבנה בין גורמי הביטחון כדי להבטיח מענה מיטב י כנגד האיומים. עם
זאת, במועד סיום הביקורת נותרו
ליקויים משמעותיים ב נוגע לעמידה
בנוהלי
האבטחה והבידוק הביטחוני
ובנוגע להכשרה הנדרשת למפקדים
.ולכשירות המאבטחים במעברים
נוסף על כך, המשך
קיומ ן של פרצות
במכשול אשר מ
אפשר
ות
כניסה של שב"חים משטחי
איו "ש לירושלים
מסכן את ביטחון תושבי ישראל.
נוכח חשיבותם של המכשול והמעברים לביטחון תושבי מדינת ישראל
ולהבטחת מרקם חיים תקין של קבוצות האוכלוסייה השונות משני צדי
המכשול, על ממשלת ישראל לממש את החלטותיה בנוגע להשלמת
תוואי המכשול ולקבל החלטה סופית בנוגע לאזרוח המעברים בגזר ת
עוטף ירושלים. על כלל הגופים העוסקים בביטחון השוטף במעברים
,ולאורך המכשול ובכלל זה על צה"ל, משטרת ישראל והמשרד לבט"פ
להמשיך ו לפעול לשיפור שיתוף הפעולה
ביניהם ,
כדי לשפר את האבטחה
והבידוק הביטחוני במעברים . על משרד הביטחון, צה"ל ומשטרת ישראל
לפעול
ללא דיחוי לתיקון הליקויים שנותרו כדי לאפשר רמת ביטחון
גבוהה ומרקם חיים ,תקין לתושבי ירושלים ולבאים בשעריה זאת תוך
שמירה על האיזון העדין בין צ
ו רכי הביטחון ובין רווחת
האוכלוסייה
.הישראלית והפלסטינית