חומר רקע

הצגה בוועדה לענייני ביקורת המדינה מוכנות המדינה לרעידות אדמה– תשתיות לאומיות ומבנים שבט התשפ"ג | פברואר2023 פורסם בדוח ביקורת מיוחד |אב תשע" ח | יולי2018 תקופת הביקורת : גופים מבוקרים עיקריים: נושאים שנבדקו רקע פעולות הביקורת •הביקורת נערכה ביותר מ- 60משרדי ממשלה ,חברות ממשלתיות ועיריות. •הביקורת התמקדה בשלב ההיערכות הקודם להתרחשותה של רעידת אדמה. •נבחנו מוכנותם של תשתיות אנרגיה ,הצלה ,חינוך ,רפואה ,רווחה וממשל לרעידת אדמה. • כמו כן נבחנו ההיבטים הרגולטוריים ועל מי מוטלת האחראיות לתכלל את ההיערכות לרעידת אדמה ולמי הוענקו הסמכויות לכך. שקף2 יולי2017 – יולי2018 •ועדת ההיגוי הבין- משרדית להיערכות לרעידות אדמה •רשות חרום לאומית •משרד האנרגיה •המשרד להגנת הסביבה •משרד האוצר • משרד התחבורה סיווג נתוני מפתח שקף3 חללים 7,000 פצועים קל ומספר לא ידוע של פצועי חרדה 37,000 פצועים קשה ובינוני 8,600 מחוסרי בית 170,000 בניינים עם הרס כבד 28,000 מסגרת להיערכות( 2012 ) –אומדן הנזקים הלאומי שנקבע במסגרת להערכות כל70 עד100שנים מתרחשת רעידת אדמה חזקה באזור ישראל מומחים לרעידות אדמה טוענים כי- התרחשות רעידת אדמה חזקה( שתגבה אלפי קורבנות בנפש ונזקים ניכרים לרכוש ומבנים ) היא כמעט ודאית. שקף4 שלבי ההתמודדות עם רעידת אדמה על פי אומדן של הצלב האדם הבינלאומי: כל דולר שמושקע בהכנות לאירועי חירום חוסך כארבעה דולרים בעת מתן מענה ובפעולות השיקום. שלב ההיערכות רעידת אדמה שלב המענה המידי וראשוני שלב שיקום אוכלוסייה ראשוני שלב שיקום הקהילה והתשתית הפיזית מיגון מבני ציבור– תמונת מצב( 2017 ) ליקויים גז טבעי :תמ" א37/3 שמקדם המשרד אינה נותנת מענה לכל הצרכנים הזקוקים לדלק כגיבוי לגז טבעי תשתיות מים : לרשות המים יש מידע חלקי בדבר עמידות תשתיות המים ברשויות המקומיות . • אין תקן לחיזוק של תשתיות מים קיימות . • לא ניתנו הנחיות אחידות לכלל ספקי המים בנוגע לחיזוק תשתיות . • הפיקוח על ספקי המים חלקי ,במיוחד ברשויות מקומיות ללא תאגידי מים. צוברי גפ"מ : למשרד האנרגיה אין מידע מלא על מיקום צוברים של גז לבישול(גפ"מ ) ועל קיומם של מגופים לסגירת צוברים . • המידע שיש בידיו לא מועבר לרשות הכבאות. שקף6 מיגון תשתיות מים ואנרגיה ליקויים העדר תקינה לחיזוק בתי חולים מה שחייב אימוץ תקינה זרה. קשיים בתכנון- החיזוק מחייב את המשך תפקוד בתי החולים לאחר רעידה. עבודות החיזוק צריכות לאפשר את תפקודו של בית החולים במהלך עבודות החיזוק. תקציב שיועד למשרד הבריאות הוקפא לאורך השנים והושב באופן חלקי בשנת2015 . שקף7 מיגון בתי חולים מיגון בתי חולים–תקציב לחיזוק מיגון מוסדות חינוך מתוך כ- 1,600בתי ספר המיועדים לחיזוק : חוזקו כ- 50בתי ספר בלבד וכ- 200נוספים מצויים בתהליכי תכנון. מיגון מוסדות חינוך-תקציב ליקויים תקציבים לצורך חיזוקם של בתי ספר אינם מנוצלים על ידי רשויות מקומיות. אין פתרון למוסדות חינוך הממוקמים ב מבנים טרומיים. רישוי בית ספר חדש והכרה בו כ מוסד חינוכי מוכר ואינו רשמי , אינו מחייב עמידותו של מבנה המוסד ברעידת אדמה. שקף11 מיגון מוסדות חינוך ליקויים סוגיית חיזוקם של מבני ציבור וממשל נותרה ללא מענה . בכמה רשויות מקומיות הסמוכות להעתקים פעילים יש מבני ציבור ותשתיות השוכנים במבנים ישנים , אשר לא נבחנה עמידותם ברעידות אדמה וממילא לא נעשו כל עבודות לחיזוקם. שקף12 מיגון מבני ממשל ליקויים חיזוק תשתיות בנמלים-על אף אפשרות לפגיעה ברציף הדלק בנמל חיפה כתוצאה מרעידת אדמה ישנם עיכובים בתכנון רציף דלק חדש בנמל החדש המוקם במפרץ חיפה. שדה תעופה חילופי לבן גוריון-טרם הסדירו משרד התחבורה ומשרד הביטחון את תפעולו של שדה התעופה נבטים באמצעות רש"ת ואת קליטתם של מטוסי המטען הצפויים לנחות בו. כבישים בין עירוניים ועירוניים-גופי התשתית בתחום התחבורה הציבורית פועלים ללא תקן לחיזוק גשרים קיימים וללא הנחיות אחידות. •רשימת הגשרים שנבדקו לעמידות ברעידת אדמה לא מעודכנת וייתכן שיש גשרים נוספים שיש לחזקם,במיוחד ברשויות המקומיות שקף13 מחלוקת בין רשויות המדינה על אחריות לממן את הטיפול או חוסר שיתוף פעולה ליקויים בתי ספר פרטיים-לא נבדקה עמידותם ואינם כלולים בתכנית החיזוק למוסדות חינוך. בתי חולים גריאטריים ומוסדות סיעודיים-כ- 300מוסדות גריאטריים וסיעודיים הפועלים ברישיון משרד הבריאות. •אין למשרד הבריאות מידע על מידת עמידותם ברעידות אדמה חזקה. •אין מיפוי של המוסדות. •לא הוחלט מי הגורם שצריך לפעול לחיזוקם. תחנות כיבוי אש-אין לרשות הכבאות מידע על מידת עמידותן של התחנות ברעידת אדמה. •ישנן מחלוקות כספיות לגבי מקור המימון לחיזוק התחנות בין המשרד לביטחון פנים לרשות הכבאות. שקף14 תחומים שהרגולטור מסרב / לא יכול לטפל או מטפל בעצלתיים לחיזוק מבנים ליקויים בתי מלון-בתי מלון רבים בישראל ממוקמים סמוך לבקע ים המלח.אין מידע לגבי מצבם של בתי המלון ועמידותם ברעידת אדמה. מפעלים עם חומרים מסוכנים–ניתנו הנחיות לחיזוק מפני רעידות אדמה רק לכ- 100מפעלים עם חומרים מסוכנים(מתוך300שמופו),ויש קושי בביצוע אכיפה בתחום זה. שקף15 תחומים שהרגולטור מסרב / לא יכול לטפל או מטפל בעצלתיים לחיזוק מבנים ליקויים אין ריכוז של ידע הנדסי שנצבר,וחסרה הכוונה מרכזית לביצוע עבודות החיזוק •כל אחד מגורמי התשתית הרלוונטיים נאלץ לפנות לגורמי מקצוע חיצוניים. •לגבש הנחיות ונהלי עבודה. •להכשיר מהנדסים ובעלי מקצוע ולהנחות גורמים נוספים בביצוע עבודות החיזוק. •תהליך הלמידה כרוך בעלויות גבוהות וזמן שניתן היה לחסוך. חסרים תקנים בתחומים רבים כדי להנחות את פעולות החיזוק- התקינה הקיימת אינה חלה על מבנים שונים כמיכלי מים,מבנים עם חומרים מסוכנים וגשרים,מבנים טרומיים. רשויות לא מחליפות ידע ביניהן. שקף16 העדר ריכוז ידע הנדסי ליקויים הכיסוי הביטוחי של האזרחים-תנאים בפוליסה עלולים למנוע תשלום למבוטחים. •בתים משותפים: •הגבלת תקופת הכינון(הקמה מחדש)של בית ל- 12חודשים בלבד. •אין כיסוי לשטחים המשותפים בבנייני מגורים-בעלי דירות בבתים משותפים תלויים בקיומו של ביטוח כנגד רעדות אדמה של כלל הדירות לשם הקמת הבניין מחדש;מעט מאד ועדי בתים רכשו פוליסה לשטח המשותף. •בתי ספר העדר כיסוי ביטוחי מפני רעידות אדמה לתלמידים במסגרת הפוליסות של משרד החינוך. שקף17 ביטוח ליקויים הקמתה של מערכת תרועה לזיהוי רעידות אדמה ומתן התראה(של מס'שניות) - מתעכבת ואורכת שנים רבות מעבר למסגרת הזמנים שנקבעה. שקף18 מערכת התראה ליקויים ועדת ההיגוי,מקדמת בשיתוף משרדי הממשלה חיזוק של תשתיות,מבנים ומוסדות ממשל,וכן מקדמת את המודעות וההכנה של הציבור לקראת רעידת אדמה. פעולותיה נעשות מבלי שיהיו לה סמכויות אופרטיביות הכרחיות. שקף19 עבודת ועדת ההיגוי חסרת סמכויות אופרטיביות סיכום שקף20 המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה! על מנת שהיערכותם של הממשלה ושאר הגופים הנוגעים בדבר לרעידת אדמה תהיה מיטבית ,יש לנקוט עוד פעולות ארוכות טווח : •להקצות את המשאבים והתקציבים שהממשלה החליטה על הקצאתם. •לוודא כי לוועדת ההיגוי יהיו את הסמכויות הנדרשות לה וכן להבטיח את עצמאותה. •לחזק תשתיות,מבני ציבור ומבני מגורים בטכנולוגיות חדשות. סיכום שקף21 •לגבש תוכניות לעידוד פעולות חיזוק בעיקר לאורך קווי השבר. •להשלים את קביעת התקנים הנחוצים. •לפעול להרחבת הידע בקרב המתכננים. •לוודא כי הנחיות הגורמים האמונים על ההיערכות לשעת חירום ייושמו במלואן. •לפעול להתקנתן של מערכות התרעה. •להבטיח את קיומה של מערכת ביטוחית שתיתן מענה מיטבי לאזרחים. שקף22 יולי2018 –פרסום הדוח המיוחד יולי2018 -התקבלה החלטה ב/ 302למיגון הצפון–היתה אמורה לכלול גם חיזוק נגד רעידות אדמה. נובמבר2018 -התקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה,ובו הודיע ראש המל"ל: •הקבינט החליט על תכנית רב שנתית לעשור למיגון העורף ולשיפור מוכנות לרעידות אדמה בעלות כוללת של5מיליארד ש"ח. 500מיליון ש"ח הם להקצאה מיידית לשנים 2019-2018למיגון הצפון כנגד איומים ביטחוניים ולחיזוק מבנים באזורים בעלי סיכון גבוה לרעידות אדמה. •הוקמה מינהלת בראשות פקע"ר לניהול הפרויקט הביטחוני,והוקמה מינהלת בראשות מנכ"ל משרד השיכון לניהול המאמצים לחיזוק מבני מגורים לרעידות אדמה. בעקבות הדוח שקף23 •סוכם לקדם החלטת ממשלה שתיתן לוועדת ההיגוי סמכויות שנדרשות לה לשם מילוי תפקידה.הוצגה טיוטת הצעת מחליטים. •המל"ל החל לקיים דיונים מתכללים בהשתתפות כל משרדי הממשלה והגורמים הרלבנטיים.כמו כן המל"ל יקיים תהליך שוטף של בקרה ומעקב. •המנגנון שיוחלט עליו יטפל בשבעה נושאים עיקריים: א-בקרה על יישום החלטת הממשלה ב-הסדרת חסמים רגולטוריים ג-ליווי עבודת המינהלת הייעודית לחיזוק מבני מגורים בראשות מנכ"ל משרד השיכון ד-תקינה ה-חיזוק תשתיות ו-הערכות התרעה ז-היערכות פיננסית וביטוחית בעקבות הדוח שקף24 אוגוסט2020 -התקיים דיון נוסף בוועדה לענייני ביקורת המדינה בממצאי הדוח. בדיון עלו נושאים שונים הקשורים בדוח.אחד הנושאים אליו התייחס ראש רח"ל דאז- הוא העדר גוף מרכזי שיש לו יכולת וסמכויות לנהל משבר כמו רעידת אדמה. 2022 -הסתיימה הקמתה של מערכת תרועה. בעקבות הדוח תודה שאלות והתייחסויות