החלטות ועדה
סימוכין:2023-008383
ירושלים, י' בשבט תשפ"ג
01 בפברואר 2023
סיכום דיון
מיום רביעי, י' בשבט תשפ"ג, 1.2.23 בנושא:
דוח על הביקורת בשלטון המקומי:
טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
משרד מבקר המדינה – מירה רזין-מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי – הדו"ח התפרסם ביולי 2022, הוא כלל בדיקה של 4 רשויות מקומיות: באר שבע, ת"א, בת ים וקריית ים. במסגרת הבדיקה נשלחו שאלונים ל-40 רשויות מקומיות ול- 9 ועדות מקומיות. תקופת הביקורת היתה יוני 2021-נובמבר 2021, ובמהלכה קרס מבנה בחולון.
ליקויים: * המדינה לא ערכה אסדרה מקיפה להבטחת תחזוקה ארוכת טווח של מבנים.
* אין ממשקי עבודה בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה – אין גורם מתכלל לטיפול בנושא.
* אין לגורמי השלטון המרכזי מידע על המבנים המסוכנים במדינה ועל סטטוס הטיפול בהם.
חוקי עזר לטיפול במבנים מסוכנים – ליקויים: * בחקיקה הראשית אין הגדרה ל"מבנה מסוכן" ואין הוראות לטיפול במבנה כזה.
* ל-%19 מהרשויות שנבדקו אין חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים וכ-%86 מהרשויות שיש להן חוק עזר כזה, החוק אינו עדכני.
* בין חוקי העזר של הרשויות נמצאו פערים בהגדרות בסיסיות המעידים על פערים בין הרשויות לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים.
בדיקות יזומות לטיפול במבנים מסוכנים – אין חובה לבדוק תקופתית מבנים לבחינת יציבותם ומצבם הפיזי; 89% מהרשויות שנבדקו לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור ולטיפול במבנים מסוכנים, ולא ביצעו סקר מבנים בתחומן; משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות לבצע סקר מבנים על פי תבחינים.
בדיקה ראשונית של מבנה החשוד כמסוכן – 60% מהרשויות לא קבעו זמן מרבי לבדיקת מבנה חשוד כמסוכן, וחלקן קבעו פרקי זמן לא מדידים. 142 מבנים נבדקו בחלוף 60 יום מיום קבלת הודעה על חשד למבנה מסוכן – זמן ארוך משמעותית ממה שקבעו הרשויות. בין הרשויות שנבדקו יש פערים בפירוט האמצעים להסרת הסכנה מהמבנים.
הכרזה על מבנה מסוכן – קיימת אי בהירות על הכרזה על מבנה מסוכן. הרשויות לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על מבנה מסוכן או להסרת ההכרזה קיימת. אי בהירות בסיווג מבנה כמסוכן ברשויות שנבדקו.
תיקון ליקויים ע"י הרשויות המקומיות - חלק מהרשויות תיקנו ליקויים במבנים מסוכנים מבלי שקבעו תבחינים שהגדירו באילו מקרים תתקן הרשות את המבנים. חלק מהרשויות תיקנו ליקויים במבנים מסוכנים, אולם פטרו מבנים מסוימים מתשלום עלויות התיקון מבלי שקבעו תבחינים לפטור. ניהול הליכי אכיפה והטלת קנסות - עשרות תיקים פעילים בטיפול יחידות המבנים המסוכנים או התביעה העירונית – חלקם מזה כעשור, והסכנה הנשקפת ממבנים אלו עודנה קיימת הרשויות שנבדקו לא הטילו קנסות על בעלי מבנים מסוכנים שלא תיקנו ליקויים.
פרסום מידע על מבנים מסוכנים - משרד הפנים לא הנחה את הרשויות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על מבנים מסוכנים בתחומן ומתכונת הפרסום.97.5% מהרשויות שנבדקו אינן מפרסמות את רשימת המבנים המסוכנים ואת סטטוס הטיפול בהם באינטרנט. ל- 92.5% מהרשויות אין שכבת מידע בנוגע למסוכנות מבנים במערכת GIS.
טיפול במבני ציבור - משרד החינוך לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם, בפרט – כתלות בגיל המבנים. יתר משרדי הממשלה לא פרסמו הנחיות או נהלים לביצוע מבדקי בטיחות במבני ציבור.
אמצעי סיוע לבעלי מבנים מסוכנים ולמחזיקים בה - הרשויות ומשרדי הממשלה אינם מסייעים במענק או בהלוואה רק 12.5% מיחידות הדיור במדינה יש להן זכות לסיוע מהאגודה לתרבות הדיור.
סיוע למחזיקים במבנה מסוכן שנאלצו להתפנות בו - לרשויות המקומיות, למשרד השיכון ולמשרד הרווחה אין תוכניות ייעודיות לסיוע לדיירים שנאלצו להתפנות מבתיהם. למשרד הפנים אין נוהל המאפשר ומנחה רשויות מקומיות לסייע לדיירים מתקציבן בעתות חרום. המחזיקים במבנים מסוכנים אינם נכללים בקבוצות הזכאיות לסיוע בשכר דירה.
אם כן, פוטנציאל המבנים המסוכנים בישראל הולך וגדל - 600,000 יחידות בישראל נבנו לפני שנת 1980, שנה שבה נכנס תקן של בדיקת יציבות מבנה. מתוך 44 רשויות שנבדקו, יש 4800 מבנים מסוכנים - פצצה מתקתקת. צריך לאתר את המבנים, מעקב אחר הטיפול בהם ולהבטיח את הסרת הסכנה מהם לציבור.
מרכז השלטון המקומי – מירה סלומון-ראש מינהל משפט וכנסת – נקודת המוצא היא שבעלי הנכסים הם האחראים לתחזוקה של הנכס. מצאנו שרבים מהנכסים הישנים היו בבעלות משרד הבינוי והשיכון, והוא היה אמור לדאוג לתחזוקתם. הם עברו לחברות המשכנות (עמידר, חלמיש ועוד), ולימים חלק מהנכסים נמכרו לאנשי קשיי-יום. פנינו למדינה שתקדם תכנית לאומית. חוקי עזר נותנים מענה רק לחלק קטן מהבעיה, והשאלה היא מה קורה עם בעלי הנכסים במקרה של צו הריסה, מי האחראי לכך ומאילו מקורות ומשאבים ידאגו להם. יש הזנחה של שנים בתחום ע"י המדינה.
עבדנו מול איגוד מהנדסי הערים לנסות לייצר תפיסה של מיפוי לגבי מבנים בעלי פוטנציאל סיכון, יצרנו קריטריונים והגענו למשרדי הממשלה, לצערנו לא תם הטיפול ואפילו יש הקפאה מסוימת בעקבות שינוי השלטון.
הצעדים המוצעים: סיוע בהשלמת מיפוי מבנים שהם בסיכון, בדיקת המשאבים שיינתנו לתושבים כדי לבצע את התיקונים, תהליך חשיבה על פרויקטים של התחדשות עירונית, ומתן כלים לרשויות מקומיות שלא יכולות לתת מענה.
עיריית תל אביב – ודים דוידוב-מפקח מבנים מסוכנים בכיר – נוסח חוק העזר שונה מעיר לעיר, אנו מזהים היעדר סיסטמה אחידה בין הרשויות שיוצרת פערים. לעיתים הן עומדות חסרות מענה ואין להם איש מקצוע שיתן פתרון מיידי. בת"א הרווחה נותנת מענקים כספיים כדי לתת מענה לתושב באופן מיידי. השתדלנו לעשות סקר מבנים, אך זה מוליד הרבה מפגעים בטיחותיים לאו דווקא מסוכנים, מדובר בהרבה מאוד אדמיניסטרציה וצריך כ"א לכך. יש הרבה תקנים פתוחים אך לא מגישים מועמדות לתפקידי מהנדסים. יש לבנות נהלים, כ"א שיבצע את העבודה ותוספת מהנדסים.
עיריית בת ים – מיכל מאיר-מהנדסת העיר– כ- 45% מהמבנים נסקרו בגלל התרעת האזרחים, העלות היא מיליונים. יש הלימה בין כמות המבנים המסוכנים לבין דירוג סוציו-אקונומי, אנו מפנים את התושבים להתחדשות עירונית או תמ"א והיזמים פועלים לטובתם. התושבים גם לא בהכרח מלווים על ידי עורכי דין. עורך הדין מן הסתם מייצג את היזם. נדרש להקים מנגנון ספציפי של האגודה לתרבות הדיור, היות והם יודעים להיות תיווך וסוג של בנק אפיק מלווה לתושבים.
עיריית קריית ים – יובל ברנוב-מהנדס העיר – 3 נקודות: הראשונה, יש בעיה של רגולציה לתחזוקת מבנים בארץ – צריך לדאוג לפעילות מונעת, וללמוד מכך מהעולם. השניה, חיזקנו מבנים, 85% מהתושבים הצליחו לשלם וזה לא סיפור מורכב וליתר נרשמה הערה בטאבו או בארנונה. השלישית, עזרה של האשכולות או המחוזות כקבלני מסגרת לחזק מבנים תחת מכרזים אזוריים, מגיעים למבנה מסוכן, מתמחרים ופונים לתושבים לשלם.
עיריית באר שבע – רותם כץ-מנהלת אגף רישוי ופיקוח על הבניה – מקדמת במלא הכוח התחדשות עירונית - תהליך מורכב. מבני הציבור מטופלים, יש מיפוי לפי גיל המבנים אבל סקר מעמיק יוביל למצב שלא בהכרח נוכל להתמודד איתן ברמה הפרקטית. קיים חוק עזר ויש בו קריטריונים לבדיקה של המבנים. מנהל מחלקת מבנים מסוכנים משתמש בחוק העזר הזה ברמה יום יומית בטיפול בקריאות שמטופלות על ידו בתוך 24 שעות.
מוצע להקים קרן למבנים מסוכנים, ולהגדיר קריטריונים ברמה הארצית למבנים מסוכנים, הירתמות גופים כמו עמידר, לפעמים בהיקפים גדולים, לא היתה ברורה מאליה איתם בדיון.
מאיר צצ'שווילי-מנהלת מחלקת איכות הבניה ומבנים מסוכנים – בשנים האחרונות קידמנו את נושא הרגולציה במתן טופסי 4, איסוף נתונים, בדיקה כיצד הבנייה החדשה הסתיימה ומתן אישור אחרי בדיקת כל ההליכים והתקנים. עיריית ב"ש אחת הרשויות הראשונות שיזמה בדיקות של מבנים, מתן אישור קונסטרקטור לכל מוסד, עוצרים שימוש במבנה כל עוד הבעיות לא נפתרו. יש ליצור פורמט של חוקי עזר ברמה הארצית., וגם תמיכה כלכלית לרשויות מקומיות ולוגיסטית, כי יש לבעלי נכסים פרטיים בעיית התארגנות, אין קשר ביניהם. לעיתים יש תושבים שלא גרו בכלל במבנה, יש תושבים שמעדיפים שהמבנה יקרוס ולא להתמודד מול הלוואות גדולות.
משרד הפנים – יובל קציר-ראש תחום ועדות גאוגרפיות ותכנון מוניציפלי – חוקי עזר הם בסמכות רשות מקומית, למשרד הפנים אין סמכות לכפות חוקי עזר על רשויות שאין להם. בעיננו אין משמעות לשוני בחוקי העזר בין הרשויות. ברשויות שיש שבהן, זה עדיין לא פותר את הבעיה.
זכויות קניין ויכולת של הרשות המקומית לבוא ולסייע – יש מגבלות חוקיות, הרשות יכולה לסייע במנגנון תמיכות, השאלה היא יכולת תקציבית - לתת מענה רוחבי לכלל התושבים.
יש מתאם פוטנציאלי בין יכולת כלכלית לבין מצב המבנים. גם אם מצליחים לתקן מבנה, בראיה כוללת זה לא מה שיפתור את הבעיה. אין כדאיות כלכלית ליזמים. יש אזורים שלמים שמשוועים לתכנון מחודש .
חלק מסוג הטיפול זה התחדשות עירונית.
משרד הבינוי והשיכון – הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית - דוד רוטר – התחדשות עירונית היא הכלי המרכזי לצמצום המבנים המסוכנים, זה הכלי שכוחות השוק יודעים לבצע ולהמשיך להתרחב. תמ"א הצליחה גם להגיע להישגים. התחדשות עירונית לא תפעל בכל מקום, ואז הממשלה יחד עם השלטון המקומי, צריכה להפעיל כלים אחרים, כגון: רגולציה, מימון ועוד, ולרתום גם את הדיירים לדבר הזה. אנחנו נמשיך לקדם את ההתחדשות העירונית.
משרד החינוך - אילנית שושני-סמנכ"לית ומנהלת מינהל הפיתוח – בהתאם להחלטת ממשלה המשרד מחזק מבנים. המדינה אישרה תקן בנושא שדרוג, איתרנו 1,100 מוסדות חינוך שצריכים לעבור שדרוג, וכ- 500 מוסדות נמצאים בתהליך. צריך להקפיד על שיטת הבניה, המשרד מטפל באופן נפרד בבניינים טרומים. אנו פוסלים לא מעט מבנים – כ- 10%-15% מהמבנים אין בהם כדאיות לחיזוק. יש תקציב בצידו של 80 מיליון ₪ לשיפוץ פנימי.
משרד ראש הממשלה - רון מרגלית-ראש צוות תכנון ופיתוח מרחבי – הסוגיה רוחבית ועתירה בתקציב, יש פה היבטים הנדסאיים – מיפוי וסקר, אזורים של התחדשות עירונית, אחריות של בעלי בתים וועדי הבית, רשויות והמדינה. צוות בראשות מנכ"ל המשרד, עסק בנושא וגיבש הצעת מחליטים – 3 צוותי משנה שיעסקו בכל ההיבטים שהוזכרו. היא זכתה לתמיכת כל משרדי הממשלה המעורבים, אך לא הובאה לאישור הממשלה. יש 80 אלף מבנים שלא נבנו עפ"י התקן.
בתום הישיבה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מבקשת ממשרד רה"מ להגדיר "מבנה מסוכן" וזה יענה על הצרכים, כולל קריטריונים שווים לכלל הערים של מבנים מסוכנים.
הוועדה מבקשת שתוקם ועדה ברשאות משרד רה"מ שתתכלל את המש"מ, משרד הפנים, משרד הבינוי ומשרד רה"מ כדי לדון בנושא תוך התייעצות עם משרד מבקר המדינה.
הוועדה דורשת בחינת הקמת קרן למתן הלוואות לתושבים עפ"י קריטריונים שיקבעו ע"י הוועדה. 2.4 מליון ₪ מבנים נמכרו ע"י המדינה והכסף נעלם. המדינה לא יכולה לברוח מאחריות, יש לבצע חיזוק מבנים כי אם לא, נשלם בחיי אדם. הבעיה לא צריכה להתגלגל לשלטון המקומי. אם התושבים לא יוכלו להחזיר את הכסף שניתן מהקרן, תרשם הערת אזהרה בטאבו. המדינה מכרה את הדירות לתושבים במצב נוראי.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחצי שנה.
הקמת העיר חריש
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
משרד מבקר המדינה – גד לינד-מנהל אגף – הקמת העיר חריש היא משימה לאומית, היא הוכרזה כעיר במאי 2022. בחנו 4 נושאים עיקריים: היערכות ארגונית מיוחדת של המועצה המקומית לקראת הפיכתה לעירייה, ניהולה הכספי של המועצה' הקמת אזורי תעסוקה ומתן פתרונות תחברותיים.
נתוני מפתח – כ-22,280 תושבים בחריש בסוף שנת 2020. צפי האוכלוסייה לסוף שנת 2023 הוא כ-47,000 תושבים.
כ-7,080 יחידות דיור מאוכלסות בסוף שנת 2020.
כ- 70,000 שטחי מסחר ותעסוקה הרשומים במערכת הגביה של המועצה.
כ- 500,000 סך שטחי ארנונה מניבים משטחי התעסוקה הנדרשים למועצה לצורך פיתוח עצמאות כלכלית.
כ- 114.7 מיליון ₪ סך הסכומים שהעביר משרד הפנים לחריש במסגרת תוכנית הייצוב עד לסוף שנת 2020.
כ- 83.4 מיליון ₪ הגירעון המצטבר בתקציב לסוף שנת 2020 אם לא היו מתקבלים מענקים במסגרת תכנית הייצוב.
המועצה התקדמה ותיקנה את מרבית הליקויים מהדו"ח הקודם, ביקשנו ממשרד השיכון שיתן מענה מדוע היה שוני בצפי האכלוס ולתת תחזית מעודכנת של אכלוס חריש בשנים הקרובות, עד 2030. מצאנו כמה ליקויים בנושא של חקיקת חוקי עזר ומינוי ועדות, והמועצה עדיין צריכה לתקן אותם.
כמו כן, בביקורת הקודמת צפינו בעיות תחבורה, בנוכחית חלה התקדמות מסוימת אבל עדיין יש הרבה מקטעים שעדין בשלבי תכנון ולא בשלבי ביצוע, ועדיין לא תוקצבו. הבעיה העיקרית היא החיבור לכביש 6. אם אין אזורי תעסוקה ויש בעיה תחבורתית זה משפיע במכפלות.
אחרי הביקורת התקבלה החלטה 1357 של הממשלה ונבנו אבני דרך לתוכנית חדשה כוללת. אנחנו מקווים שהיא מתקדמת ומבוצעת ותחזית האכלוס תתממש בעתיד.
החסמים העיקריים שאנחנו רואים הם פיגור בין תחזית האכלוס לבין המצב הכספי של המועצה ומתן פתרונות תחבורתיים שמפגרים אחרי האכלוס.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – אבי דרוט-מנהל אגף תקציבי פיתוח – לא התקבלה הכרעה בנושא כביש 6. התפיסה היא שכביש 6 אורכי, הוא לא אמור להתחבר לכל יישוב. הרעיון הוא שיש כביש אחר שמכיל את הכניסות והיציאות המקומיות. אנו משתדלים לא להוסיף כניסות חדשות לכביש 6. לפי החלטת ממשלה אנחנו צריכים לקדם מס' כבישים שיקיפו את העיר בלי הצורך להתחבר לכביש 6 כי ידוע שהוא פקוק ולא נותן את המענה שהוא צריך לתת. כבישים מתכננים ובונים לאט. המדיניות עד היום היתה לא להתחבר לכביש 6.
משרד הבינוי והשיכון – אילן טייכמן – אני מלווה את חריש מיומה הראשון. בפגישה הראשונה שהתחלנו להניע את חריש עם המהנדס הראשי של כביש 6 הבנו שהעיר (שלמרגלותיה עובר כביש 6) חייבת להיות מחוברת אליו. היתה הסכמה על כך. הכביש נועד לשרת את האוכלוסיה, ויש רצון לשמור עליו על חשבון תושבי העיר חריש.
אומרים לתושבי חריש להסתובב במערכת, במקום להגיע תוך כמה דקות לכביש 6. כשיפתח כביש 444 הוא יהיה ברמת שירות נמוכה. זהו מצב לא סביר ששולחים אלפי נהגים, מעמיסים תחבורה ציבורית, מסתובבים במערכת ויורדים בסוף לכביש 6. מצב זה יוצר קושי להביא יזמים לעיר.
לפני שנה אושרה תכנית "חריש דרום" שכוללת מגורים אבל בעיקר תעסוקה, 3 דקות מכביש 6. ההצלחה מובטחת מראש אך רק דרוש חיבור לכביש 6. תכנית המתאר של חריש מתקדמת, בלי חיבור לכביש קצב המימוש של התעסוקה יהיה איטי מדי.
עיריית חריש - שלמה צדרבוים-מנכ"ל העירייה - התפתחות העיר בלתי רגילה. יש כיום 40 אלף תושבים, ו- 11 אלף יחידות דיור שאוכלסו. מה שלא השתנה זה נושא התעסוקה והתחבורה. הבעיה המרכזית שיש דגים ולא חכות, יש מענקי ייצוב לטובת התקציב השוטף של הרשות, אך אנו צריכים אזור פיתוח א כדי למשוך יזמים. כדאי שתהיה כלכלה עירונית טובה באמצעות ההכנסות וגם שלא כל התושבים יצטרכו לצאת מהעיר.
יש כביש יציאה דרומי שאושר ותוקצב שעובר מעל כביש 6, צריך לייצר רמפות נוספות כדי להתחבר לכביש. חריש הוקמה על בסיס זה שהיא יושבת על כביש 6 והיא תוכל לקדם את העיר. משרד התחבורה רצה להרחיק את תחנת הרכבת 2 ק"מ מערבה מהעיר, במועצה הארצית עצרו את האופציה הזו והם מחפשים חלופה שתהיה צמודה לחריש.
היעד של המדינה הוא 100 אלף תושבים בעיר, אך ללא שירות טוב לתושבים לא נוכל לגדול. העיר חריש היא הכי צעירה בארץ – גילאי לידה-5 מהווים 20% מהתושבים.
ארנונה – אנחנו עומדים על תשלום של 85% מהאוכלוסיה.
בתום הישיבה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
הוועדה סבורה שאם רוצים שמספר התושבים יגדל, יש לעשות חשיבה מחודשת מצד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון להכין יחד עם משרד מבקר המדינה ועיריית חריש מסמך מתכלל, שיועבר לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, לשינוי המדיניות שהיתה קודם.