חומר רקע

וספיםð לפרטים || 4955361 - 054 || [email protected] 1 29 וארðי2023 ז' שבט תשפ"ג :דוןðה הרפורמה המשפטית תפגע ב שיםð זכויות שיםðשדולת ה ה עמותהðבישראל הי א-מפלגתי ת הפועלת מזה40 .שיםð ה לקידום זכויותðש לאורך ה יםðש השדולה עבד ה בשיתוף פעולה סת ממפלגותðעם חברות כ מכל הקשת הפוליטית ל קדם ול הגן על שיםð זכויות בתחומים רבים ,. כך למשל בשוק התעסוקה ,השדולה פעלה ל סה עםðתיקון פקודת מס הכ סת לשעבר חייקה גרוסמן ושרה דורוןðחברות הכ לו הקמת ויות בעבודהðציבות שוויון הזדמð , י ויולי תמירðבהובלת אתי לב . ב שיםð מאבק באלימות כלפי השדולה פעלה לקידום חקיקת ה חוק יעתðלמ יתðהטרדה מי יחד ,תðטל, לימור לבðעמי בלומð סת לשעברðעם חברות הכ ,יעל דיין תמר סקיð'גוז וספותðו ,. כך גם, למשל השדולה פעלה לקידום.סת שרה דורוןðיעת אלימות במשפחה בהובלת חברת הכðחקיקת החוק למ וðו ואמרðים חזרðלאורך הש :ו אומרות גם כיוםðחð, כפי שא ושא של ימין אð ןðשים איð זכויות ו שמאל ו לקידוםð. ואכן, פעל סת מכל קצוות הקשת הפוליטית, וðשוויון מגדרי, בשיתוף עם חברת וחברי כ ותðהמפלגות השו וגדיםð, לעתים מקצוות מ רתמו פעמים רבותð ,של הקשת הפוליטית למאבק המשותף לשוויון זכויות שיםðל . ,שות ישראלð כגוף הפועל לקידום שוויון מגדרי עבור כלל שדו שיםðלת ה גם מ ק לכל אשהðם, המועðיקה ייעוץ משפטי חיðע באשר היא אשה, במסגרת וים ק פתוח ים םðיתן סיוע משפטי חיð בהם ,י עבודה בשפות עברית, ערביתðשים בתחום דיðל רוסית ואמהרית .כמו כן שים חרדיות, הסובלות מאפליה מרובðם לðשים סיוע משפטי חיðיקה שדולת הð, מע ה )על רקע ה ייחודיðת להן מעðותðשים ועל רקע היותן חרדיות( וð היותן במסגרת שים חרדיות. יותר מðקו ייעודי ל- 40% יותðמהפ המגיעות לקו וים הפתוחים של השדולה הן שים חרדיותð של פגעות בעבודה, בין אם בסוגיות סביב לידהð שזכויותיהן והורות , בין אם ב סוגיות של פגיעה ב זכויות סוציאליות שים חרדיותð , ובין אם בסוגיות אחרות של פגיעה על רקע היותן. ה על זכויות מול המעסיקיםðומיים בתהליך הגðשים ממגוון אוכלוסיות ומעמדות סוציואקוð ו מלוותðא וðובעת הצורך א .הל הליך משפטיðשים שאין באפשרותן לð מייצגות בבית המשפט שים מהוות יותר ממחצð .מוך מאודð סת והממשלהðית מהאוכלוסייה, אך ייצוגן במוקדי הכוח וקבלת ההחלטות של הכ 29 סתðחברות כ סתðהן פחות מרבע מחברי הכ ו 6 שרות הן פחות תðמחמישית מחברי הממשלה. גם היום, בש2023 , שיםðה בישראל מהוות קבוצת מיעוט במוקדי קבלת ההחלטות , בקרב כלל מפלגות הבית . בית ה משפט העליון עומד יםðלאורך הש כמגן על הזכויות של ,שיםðו, כקבוצת הðקבוצות מוחלשות, ובמסגרת זו גם עלי וðשעל אף היות51% ו מהוות מיעוטðמהאוכלוסיה, א במוקדי קבלת ההחלטות- סת ובממשלה ועל כןðבכ ,סובלות מאפליה מתת- .וðייצוג ומפגיעה בזכויות של וכחðו מודאגות לðחðות אליכם מכיוון שאðו פוðא פרסום הרפורמה המשפטית ו ההשלכות הדרמטיות על שים בישראלð ש הצעות חוק אלו י ביא ו בהכרח ון אחד בלבד בעל סמכות להבטיח כי החלטותðגð, בפרט לאור העובדה כי בישראל קיים מ ה יðהמדי י ים והðקחו בחשבון את העיקרון של שוויון בין המי שיםð ה על זכויותðג – ות המערביותðלהבדיל מרוב המדי .ות יסוד של החברהðים ובלמים אשר מבטיחים שמירה על עקרוðים של איזוðוðגðבהן קיימים מספר מ להלן מפורטות שיםð ות של "הרפורמה המשפטית" על זכויותðהסכ: 1. ביטול עילת הסבירות לפי הצעת החוק , יתוקן חוק יסוד: השפיטה ו ,תבוטל עילת הסבירות. היום עילת הסבירות משמשת לפסילת החלטה של ,ייםðגופים שלטו בחרðי ציבור או עובד י ,ציבור במקרים חריגים בהם ההחלטה לוקה ב חוסר סבירות יðקיצו – בין אם בשל שקלו שיקולים זרים ו/או שההחלðטיים, בין אם בשל העובדה שðשקלו כל השיקולים הרלבð העובדה שלא טה שהתקבלה גועה בהפליה, בין אם בשל היעדר תשתית עובדתית, ובין אם מטעמים אחרים, שמביאים לידי כך שבסופו של דברð דרשðי ממתחם הסבירות הðהתקבלה החלטה החורגת באופן קיצו יתðמרשות שלטו . על כן, משמשת עילת הסבירות את בית המשפט ה על זכויות הציבוð, כמי שאמון על הצדק והג,ר .יותðכדי לבחון החלטות שלטו עילת הסבירות מהווה כלי בידי הרשות השופטת לוודא שה חלטות ,ות יסוד כגון שוויוןðן מתעלמות מעקרוðיות איðשלטו ,ן פוגעות באופן בלתי סביר ביחידים או קבוצות באוכלוסייהðאי ו עות משיקולים זרים כפי עלול להתרחש במצבðן מוðאי יגודð של טרסיםðאי . כאשר קיימת לבית המשפט זכות לבטל החלט ה של יתðרשות שלטו על בסיס עילת הסבירות, הדבר מהווה תמרור אזהרה לגורמי השלטו ן בעת קבלת החלטות , שעליהם להפעיל את סמכותם .כראוי עת משיקולים פוליטייםðממשלה מטבעה מו והיא בחרתðדה פוליטיתð'ת לקדם אגðעל מ אך ,במשטר דמוקרטי בחירות ן מספיקות להבטיחðחופשיות אי המשך קיומו של משטר דמוקרטי. לשם כך דרושה מערכת של ים ובלמיםðאיזו אשר תבטיח כי הממשלה ,, כל ממשלה צðה מðאי ל ת לרעה את סמכויותיה תוך פגיעה בערכי היסוד של החברה, ביח דים י ובקבוצות אוכלוסייה . וספיםð לפרטים || 4955361 - 054 || [email protected] 2 ים מצðה לאורך השðבחי ביעה על כך, ש עילת הסבירות שימשה בלא מעט ויות עלðהזדמ ת להגן עלðמ שיםð זכויות שיםð , גד החלטות בלתי סבירות באופןðמכל קצוות הקשת הפוליטית, כ יðקיצו ות, מהרמהðיות שוðשל רשויות שלטו יציפלית ועד למשרדðהמו י .ממשלה :להלן כמה דוגמאות 1.1 . בבג "צ 4541/94 אליס מילר ' שרð הביטחון ואחרים , .שיםð יðבג"צ פתח את קורס טיס בפ שר הביטחון טען כי וðאי מתיר קבלת שיםð לקורס טיס בגלל העלויות וספותðה הכרוכות בשילובן של שיםð . ביהמ"ש פסק כי שיקול חשבð הליתðתקציבי וככלל, התחשבות בעלויות הכרוכות בהחלטה מ ים לגיטימי ים, אך יש לבחון מהו המשקל שיש ל תת ל שיקול זה סיבותðב .ייןðהע כך למשל, ה שהיאðכאשר השיקול התקציבי מוביל להבח גועהðחשודה כ ,באפליה מגדרית מוך במיוחד. משכך, בפרשת אליס מילרð המשקל שיש לייחס לו אל מול הפגיעה בשוויון הוא פסק כיð שים בקורס טייס צריכות לð וספות הכרוכות בשילובן שלðהעלויות ה יðיח ולהידחות מפðקבל משקל ז זכותן של שים לשוויוןð - ו סביר לאורðיתן לשיקולי תקציב איðוכי משקל היתר ש שיםð הפגיעה בזכויות של לשוויון ה בעלמאðטעð ה התקציבית כלל וכלל וזוð, ובפרט לאור העובדה שהצבא לא ביסס את הטע. סיבותðב ,אלה, כידוע בג"ץ ראה טריוויאליð שים, כאשר מה שהיוםðהורה לפתוח את קורס טיס ל– שים יהיו טייסותðש י זמן לא רבðיהם, לא היה כזה אך לפðוישרתו בכל מקצועות הטיסה למי. 1.2 . ב עע"מ662/11 ' מועצה כפר ורדים ואð 'יהודית סלע ואח ח רים ביהמ"ש פסק כי סירוב המועצה המקומית כפר ורדים להקים מקווה בתחומה פוגע ללא הצדקה בתושבות המקום המקפידות על טבילה . בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים הלייםðמ קבע כי יים, אך עםðם השיקולים שהמועצה הביאה בחשבון הם הגיוðאמ זאת היא ים. הפגיעה בתושבות היישוב שהן שðת באופן סביר בין השיקולים השוðלא קיבלה החלטה המאז ומרות וריðמצוות היא פגיעה בעוצמה בלתי מבוטלת, בעוד "שהמחיר" הגלום בהקמת המקווה מי . על כן ביטל בית המשפט את החלטת המועצה בשל חוסר סבירות, ו הורה ל .מועצה המקומית להקים מקווה 2. ביטול ה ביקורת שיפוטית על חוקים כיום ה דין הקובע את זכויות היסוד מתיר לפגוע בזכויות יסוד אלה, ובלבד שהפגיעה עומדת בפסקת ההגבלה– ,וðדהיי ועד לתכלית ראויה והיא מידתיתðה יהודית ודמוקרטית, שðת ישראל כמדיðעשית בחוק, ההולם את ערכיה של מדיð היא – דרש. יחד עם זאת, ככל שחוק הפוגע בðה עולה על הðכלומר אי ,אים הללוðו עומד בתððזכויות יסוד, אי יב ת המשפט העליון .ת להגן על זכויות היסודðיכול להורות כל ביטולו, על מ יםðבעשרות הש ות, בית המשפט העליון פסלðהאחרו בסה"כ22 חוקים . על פי תיקון החקיקה המוצע יתן לפסולð יהיה חוק רק ב פה אחד של15 .שופטים בבית המשפט העליון תðביקורת שיפוטית על חוקים שמתקבלים בממשלה חשובה על מ וע חקיקת חוקיםðלמ ם עומדים בפסקת ההגבלהðשפוגעים בזכויות יסוד ואי– ,עשית בחוקð כלומר, שהפגיעה בהם לא ה מידתיתððועדה לתכלית ראויה או שאיð ה יהודית ודמוקרטית, לאðת ישראל כמדיðלא הולמת את ערכיה של מדי ולהבט יח כי ה חוקים המתקבלים .אים אלהðעומדים בת הðמהקמת המדי ועד היום בג"צ ביטל22 חוקים כי פגעו ב ות באוכלוסיðקבוצות שו הי .למשל ' המוסדð בבג"ץ סלאח חסן לביטוח לאומי פסל סעיף בחוקð , ,סהðהבטחת הכ סה מאדם המחזיק או משתמש ברכבðהשולל גמלת הבטחת הכ , מכיוון שðו אי עומד בהלימה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. העותרות היו אימהות חד- הוריות, שעקב הוראת סעיף9 )א( לחוק סהðהבטחת הכ –שללהð ,יין הבעלות או השימוש ברכבðלע סהðמהן גמלת הבטחת הכ". לדעת בג צ הוראה זו פגעה פגיעה ושי בכבודðימום של קיום אðבלתי מידתית בזכות למי, המצויה בליבו של חוק היסוד כבוד האדם וחירותו. 3. פסקת התגברות - התגברות על פסיקת בג"צ ברוב של 61 חברי סתðכ מכיוון של ישראל אין חוקה פורמלית אלא חוקי יסוד שמסדירים את החלוקה בין מוסדות השלטון ו ים חלק מזכויותðמעג האדם והאזרח , תפקידו של בית המשפט העליון הוא לבחון את מעשיה סתðשל הממשלה ואת פעילותה של הכ לאור חוקים וערכים אלו. פסקת ההתגברות מבטלת את סמכותם של בתי המשפט להבטיח כי ם פוגעים בðחוקים חדשים אי זכויות חוקתיות , ובכלל זה שיםð זכויות . ðקיומו של משטר דמוקרטי תלוי בראש ובראשו יהןðה בהפרדת רשויות ובאיזון בי ובעיקרון של שמירה על זכויות המיעוט , ובכלל זה שיםð זכויות . התערבות בג״ צ ,במקרים חריגים סת והממשלהðבפעילות הכ וע מרצון הרוב לדרוס אתðועדה למð זכויות האדם שיםð, זכויות ה הðוהמיעוט במדי ות יסוד במשטר דמוקרטיð, עקרו . פסקת ההתגברות וע מהרוב המיוצג ע"י הממשלה הðועדה למðבחרתð לחוקק חוקים ו להתעלם מפסקי דין המבטלים ם חוקתייםðחוקים שאי ו דורסים את זכויות האדם וזכויות שיםðה. שים מהוות מיעוט בצומתð ,וכחיתðבממשלה ה הðההחלטות העיקרי במדי– ) סתðהממשלה והכ29 סות וðחברות כ-6 שרות בלבד( ועל כן חש ובה שבעתיים קיומו של ות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותוðם מתעלמים מזכויות היסוד המעוגðון ביקורתי שמבטיח כי חוקים חדשים איðגðמ .שיםð ם פוגעים בזכויותðואי וספיםð לפרטים || 4955361 - 054 || [email protected] 3 4. ויðשי הרכב הועדה לבחירת שופטים לפי סעיף4 לחוק יסוד: השפיטה, ה וועדה לבחירת שופטים מורכבת מהחברים הבאים וסף לבחירתð : שר המשפטים ושר .וספים מביהמ"ש העליוןð י שופטיםðשיאת ביהמ"ש העליון ושð ,י חברי לשכת עורכי הדיןðסת, שðי חברי כðהממשלה, ש סעיף6)3 תðס לתוקף בשðכð( בחוק בתי המשפט )ש2014 ( קובע את החובה לבחור אישה מ כל אחת מהקבוצות שמיוצגות בוועדה ציגה אחת מקבוצð : ציגה אחת מלשכתðסת וðציגה אחת מחברי הכð ,ציגה אחת משרי הממשלהð ,ת השופטים עורכי הדין כך שלפחות4 מתוך9 שיםð ציגים יהיוðה . על פי התיקון ל חוק היסוד: השפיטה מוצע ב כי וועדה וðיכה תשעה חברים :שר שיאת ביתð ,וספיםð י שריםðהמשפטים וש שיא בדימוס של בית משפט השלוםðשיא בדימוס של בית משפט מחוזי, וð ,המשפט העליון ושלושה סת שהם יושביðחברי כ ה וועדתðי ביקורת המדיðייðסת, הוועדה לעðסת הבאות: ועדת הכðראש ועדות הכ ה חוק ה , חוק ומשפט. התיקון המוצע , מעבר לכך שמשמעו וי השופטים, מה שבהכרח ישפיע עלðתו היא שלכל קואליציה יהיה רוב במי ,ות המשפט כאמור לעילðמקצועיותם ועל יכולתם ליישם את עקרו מתעלם מסעיף6)3יתð חה כיצדðו מðא( ואי ן להבטיח יðייצוג שוויו שיםð של גם בהרכב המוצע של הועדה .וי בחברי הועדה לבחירðבמלים אחרות, על כל שי ,ת השופטים .י בהרכב הועדהðשים יזכו לייצוג שוויוð שים, ולהבטיח כיðושא ייצוג הðלהתייחס ל ראשית, התיקון בהכרח מצמצם את שים בוועדה בכך שהוא מצמצם את מספר הקבוצð ייצוגן של בחרים חברי הועדה מארבעð ות מהן לשלוש שים מתוךð תשעת חברי הוועדה . יתרה מזו, קביעת החברות בווע ד ה על פי תפקיד שים בוועדה כיווןð מצמצם בהכרח את ייצוגן של שים מתוך שלושת בעלי התפקידים שיהיו חברים בוועדה )יושבי ראש של שלושת ועדותð שאין אפשרות לקבוע ייצוג של (סותðכ– בחרו מראש. היום שלושת יושבי הראש של ועדות אלה הם גברים וכך היה באופן היסטורי: מð הרי אלה אז בחרוð ה תפקידים האלהðהקמת המדי5 שים בלבד לשðר.ת בתפקידים אלה סיכום מכלול הצעות החוק לצד ההסכמים ייםðהקואליציו ו שאר הצעדים שהצהיר עליהם שר המשפטים ובכלל זה - ביטול זכות העמידה- ,שים בביהמ"שð ה על זכויותðהמג ,שיםð שים, התעלמות מהמאבק באלימות כלפיð הפרדה מגדרית, הדרת יים ועודðהרחבת הסמכויות לבתי הדין הרב – כל אלה מעל ים ה מדאיגה מאודðתמו שים, וביכולת של המערכתðשל פגיעה ב המשפטית להגן עליהן, במידת הצורך . ת להסב את תשומת לבכם לפðות אליכם על מðו פוðסיבות אלה, אðב תðשים, כתוצאה מהאמור לעיל, על מðגיעה הצפויה ב שתכלכלו שוב את צעדיכם, ותבטלו כל מהלך הטומן בחובו פגיעה או סיכון לפגיעה.שיםðבציבור ה ,בברכה טל הוכמן הלת קשרי ממשלðמ יאלי יליןðהדס ד כליתðמ גר, עו"דðגלי זי הלת המחלקהðכלית ומðה למðהמש המשפטית