חומר רקע
1
פליטים ופליטות מאפריקה : תמונת מצב
דצמבר
2022
המסמך עודכן ביום16.2.23
לקראת דיון בועדת עובדים זרים של הכנסת
מבוא: היחס שזוכים לו בישראל זרים שזקוקים להגנה
גם בשנה החולפת לא יושם פתרון כולל וצודק עבור
הפליטים
מאריתריאה, מסודן ומקונגו , המונים
יחד פחות מ-
25
אלף אנשים ונשים.
במקביל בשנה זו נוצרה קבוצת פליטים חדשה בישראל: פליטי
המלחמה באוקראינה שנמלטו מאימת ההפצצות ומרדיפת המשטר הרוסי .
הסעדים שהוגשו
בתחילה ל
פליטי אוקראינה
אמנם
הי
ו נדיבים בהשוואה ליחס שזכו לו ה פליטים מאריתריאה
ומסודן
עם
הגעתם לישראל .הה תגייסות של חלק ממשרדי הממשלה
הקודמת
ושל רבים מחברי
הכנסת הקודמת
וההתייחסות ל)(חלק מה פליטים
כראויים לסיוע ה
יו מבורכות .
יחד עם זאת , היבטים מסוימים של המדיניות כלפי פליטי אוקראינה האירו כבר מתחילת המשבר
זרקור על רבות מהפינות האפילות
ביחסה
של מדינת ישראל
ל .זרים שזקוקים להגנה כניסת
הפליטים הוגבלה על ידי משרד הפנים
במכסות וחסמים שונים ומשתנים .
מאז שחסמים אלו בוטלו
זינק בפועל מספר
המסורבים בכניסה לישראל .מי ש
מסורבת כניסתו ס
ו
בל מ
ה תנאים הקשים
במתקן יהלו"ם ומגישה
מוגבלת להליכי ערעור ומהיעדר גישה למערכת המקלט
. אלו ש
נכנסים ,
מקבלים
אשרות תייר זמניות
שמוארכות בכל פעם לתקופות קצרצרות . במקום להעניק לפליטי
המלחמה אישורי עבודה, הוכרזה לגבי העס
קתם מדיניות "אי-
אכיפה" (בדיוק כמו המדיניות
"הזמנית" שהוכרזה לגבי
הפליטים
מאפריקה עוד
בינואר
2011
.), ונמצאת בתוקף עד היום
באופן רחב יותר, המדיניות כלפי פליטי אוקראינה מורכבת טלאים ,נוצרת באופן אד-
,הוק תוך
,שינויים תכופים
ללא עיגון בחוק או בנוהל, ומייצרת הבחנות בין קבוצות שונות בתוכם .
,כך בעוד
שכל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל מוגנים מפני הרחקה, רק חלקם נהנים מזכויות וסיוע
מסוימ ים.
הסדר "אי האכיפה" לא מוחל על מי שנכנס לישראל אחרי1.10.2022
, כלומר פליטים
.אלו לא רשאים להתפרנס מוקד "צו השעה" של משרד הרווחה מסייע באופן רשמי רק למי שנכנסו
לישראל אחרי יום24.2.22
וממילא ניכר שמשאביו הולכים ומ
ת דלדלים. ככל שחולף הזמן הצרכים
של פליטי אוקראינה שנמצאים כאן הולכים וגדלים, בין היתר כי חסכונותיהם אוזלים וכך גם
משאביהם של מארחיהם. למרות זאת המענים.הממשלתיים רק הולכים ומתמעטים
הדמיון בין
.המדיניות כלפי פליטי אוקראינה והמדיניות כלפי הפליטים מאפריקה הולך וגדל
החלטת
בית המשפט המחוזי מיום16.5.2022
:קובעת
"מרגע שהמדינה סבורה... כי יש ליתן הגנה
לאזרחי אוקראינה, ולו הגנה זמנית במסגרת מדיניות אי הרחקה, היא מחויבת ליתן פיתרון
לאפשרות הקיום הבסיסי של המבקשים, וזאת כל עוד ההגנה הקבוצתית, או מדיניות אי-
ההרחקה
.בתוקף "
מילים אלו יפות גם לגבי
הפליטים מאפריקה, שחיים כאן כבר מעל עשור ,
מוגנים מהרחקה
אבל משוללי זכויות .על ה מחדל ,הזה ,ממנו סובלים פליטים משתי הקבוצות מתווספת מדיניות
התעמרות מכוונת ואקטיבית שיוחדה עד כה ל
פליטי אפריקה בלבד , מדיניות
שמטרתה
הגלויה לכל
היא
.לדחוק אותם לעזוב את ישראל
"נוהל "הערים האסורות : הגרסה האחרונה ביותר של מדיניות ההתעמרות
" מאז ששר הפנים דאז אלי ישי התאווה להמאיס
את חייהם " של הפליטים מאפריקה כיוון שלגרשם
הוא לא יכול, ניסה משרד הפנים להגשים את המטרה הזו במגוון דרכים, שרובן נקבעו כבלתי
חוקתיות אחרי מאבקים משפטיים וציבוריים. הניסיון האחרון ביותר של משרד הפנים להמאיס
את חייהם של פליטי אפריקה, הוכרז על-
ידי שרת הפנים
הקודמת ביום
.פיזור הכנסת בחודש יוני
,על פי הנוהל שפורסם
מבקשי מקלט,
מחזיקי אשרה2א5,
וגם פליטי אוקראינה נדרשים לעבוד
בארבעה
ענפים
בלבד: מלונאות, בניין, חקלאות וסיעוד מוסדי. מי שעבדו במסעדה עד חודש יוני
2
2022
יורשו להמשיך בעבודתם. כל היתר יאלצו לחפש עבודה שממוקמת מחוץ
ל-
17
הערים המנויות
בנוהל
, שהן הערים שבהן מתגוררים מרביתם של הפליטים מאפריקה .
הנוהל החדש,, שעתירה נגדו טרם הוכרעה
צפוי לפרק את המרקם הקהילתי
השברירי
ממילא של
קהילות הפליטים למודות ההתעמרות ו להביא
להתדרדרו
ת כלכלית גורפת
ולהחמרת תחושות
הייאוש. ה"חזקים" שבהם יאבדו את פרנסתם ומאבקם לשרוד ולהתקדם ירד לטמיון. הפגיעים
ביותר, שחלקם לא יכולים לעבוד בארבע
ת
,סוגי העבודות הפיזיות שמתיר הנוהל גם לו היו רוצים
יסבלו לא רק מאבטלה אלא גם מסיכון מוגבר להעסקה פוגענית ולניצול, לרבות ניצול.לסחר וזנות
הנוהל צפוי לפגוע קשות גם בצעירים
וב ילדים שהוריהם פליטים
. כל ילד שהוריו פליטים , גם אם
נולד כאן ו/או התחנך במערכת החינוך הישראלית מגיל3
,שנים, וגם אם סיים בגרות בהצטיינות
ידע שיום למחרת סיום התיכון עליו לעבוד בבניין, בסיעוד או במלון, או לעזוב את
.עירו
הנוהל צפוי לפגוע גם בישראלים רבים, כולל מעסיקים פרטיים, מוסדות ציבוריים וארגוני חברה
.אזרחית שיאבדו עובדים חיוניים באופן רחב יותר, הזנחת
הפליטים , וודאי מהלכים להחלשה
מכוונת שלהם והתעמרות בהם, פוגעים בחברה הישראלית כולה ובפרט בתושבי האזורים בהם
מתגור רים.הפליטים
,כרגיל תכליתו האמיתית של הנוהל–
,לייאש כי אי אפשר לגרש
נחשפה בתקשורת
ולא בבית
המשפט. זו תכלית פסולה מיסודה, שהרי המרחק בין לאלץ אדם לעזוב כדי לשרוד לבין לגרש הוא
מרחק קטן .
תכלית הנוהל על אחת כמה וכמה פסולה אחרי יותר מעשור של חיים בישראל תחת
הגנה קבוצתי
ת. הנוהל הזה גם
מפר את סעיף17
(2) ב
אמ,נת הפליטים
חריג ביותר ביחס למדינות
"אחרות, מתעלם מהנחיות מפורשות של בג
ץ בהליכים קודמים, נ תקבל באופן
ש מעורר שאלות
קשות ובתזמון בעייתי, עם פיזור הכנסת . חמור מכך: הוא נהגה כנגד מי שבכל מדינה מתוקנת
מעמדם היה מוסדר כבר מזמן והיה מקנה להם הגנה מגחמות פוליטיות ומאינטרסים זרים
.שמקודמים על גבם
אנחנו קוראות למשרד הפנים לבטל לאלתר את נוהל הערים האסורות ולחדול ממדיניות
.ההתעמרות
מעמד
בחלוף יותר מעשור של שהייה חוקית בישראל תחת מדיניות ממשלתית של "אי-
"הרחקה
,קבוצתית
הגיע הזמן להסדיר את מעמדם של
הפליטים מאפריקה
, המכונים "זרים שאינם בני הרחקה" על -
,ידי חלק מרשויות המדינה
ולהעניק להם אשרות תושב. מצב בו משאירים אנשים ונשים במעמד
ארעי ונטול זכויות במשך כל כך הרבה שנים הוא גם
הרה אסון עבור
האנשים והנשים הללו, גם
חריג ביותר בקרב מדינות מערביות וגם
פוגע ב .חברה הישראלית כולה
גם בשנה החולפת
מחדל בקשות המקלט
נמשך. המעטים שקיבלו
מעמד של תושב ארעי
קיבלו אותו
כי בית המשפט העליון הכיר בהשלכות המחדל הזה. בחודש דצמבר2021
, פקע המועד האחרון שבית
המשפט הקציב למדינה על מנת לבחון את בקשות המקלט של יוצאי סודן שהוגשו לפני
יוני2017
.
בשל כך, הורה בית
המשפט להעניק להם אשרת תושב, א5
.
באפריל הודיעה שרת הפנים על ה
חלטתה להסיר את ההגנה הקבוצתית מכ-
400
אזרחי קונגו החיים
.בישראל, חלקם מעל עשרים שנים
בדיון שהתקיים בנושא בועדת הפנים של הכנסת
נחשף
.שההחלטה התקבלה בתוך רשות האוכלוסין, מבלי להיוועץ במשרדי החוץ או המשפטים עוד באותו
,דיון בכיר ברשות האוכלוסין ציין בכ דרך אגב, שבקשות המקלט
של מבקשי המקלט מקונגו
לא
נבחנו
במשך עשורים "כי הייתה הגנה קבוצתית, אז לא היה טעם לזה".
אין זו פעם ראשונה שבכיר
ברשות האוכלוסין למעשה מודה: הלימבו שנמצאים בו הפליטים מאפריקה מאז הגעתם לישראל
הוא תוצר של מדיניות מכוונת. מחד, בקשות המקלט שלהם לא נבחנות. מאידך, ההגנה שניתנת
3
.להם היא הגנה מפני הרחקה ותו לא הלימבו הזה נכפה גם על ילדי הפליטים, ואפילו על אלו
מהם
,שנולדו כאן. בכל מדינה מתוקנת אחרת
ילדי הפליטים כבר מזמן היו יכולים להתאזרח .
,בהיעדר מעמד תושב הפליטים
מאפריקה וילדיהם.אמנם מוגנים מפני הרחקה אבל משוללי זכויות
כך, במקום שמעמדם וזכויותיהם יוסדרו ויובהרו, המדיניות כלפיהם מורכבת טלא ,ים טלאים
דורשת פתרונות אד-הוק ממשרדי הממשלה,
הרשויות המקומיות וגופים נוספים
ו גורמת ,לנזקים
בלבול ובזבוז בכל התחומים: בריאות, רווחה וביטחון סוציאלי, חינוך ו תעסוקה. הנזקים הללו
מצטברים באופן מעריכי וכיום, לאחר10
עד16
שנים של חיים ללא מעמד מוסדר וזכויות, מצבם
הכלכלי, הפיזי והנפשי של
פליטות ופליטים
רבים ושל ילדיהם.הוא קשה ביותר
אנחנו קוראות למשרד הפנים להעניק אשרת תושב לזרים שאינם בני הרחקה אשר
חיים כאן
שנים
רבות
, ל
תקן את מערכת המקלט מן היסוד כך שבקשות מקלט ייבחנו בהוגנות וביעילות ו להסדיר
את מעמדם של ילדי הפליטים .
בריאות
לפני כשנה וחצי שר הבריאות לשעבר
הכריז שבכוונתו לפעול להחלת הסדר ביטוח בריאות על
בגירים שאינם בני הרחקה. המהלך טרם הושלם .ועתידו לא ברור כיום, בהיעדר הסדר ביטוחי
,ציבורי שירותי הבריאות הזמינים ל
פליטים רחוקים מלהיות מספקים .
אין להם גישה לשירותי
הבריאות הציבוריים אלא במקרי חירום
, בחדרי המיון של בתי החולים . לאחר הטיפול בחדר המיון
הם משוחררים לבתיהם ללא המשך טיפול, שיקום, מעקב או תרופות. במקביל הם צוברים חובות
לבתי החולים עבור הטיפולים שניתנו להם ב מצבי החירום. הביטוחים הפרטיים, שמותנים ביכולת
עבודה ובהעסקה, אינם מהווים מענה
ראוי שכן הם כוללים כיסויים חלקיים בלבד ו נקטעים עם
.הפסקת העבודה
אנחנו קוראות למשרד הבריאות להוציא לפועל את ההסדר הביטוחי בהקדם ולוודא שההסדר נותן
מענה בפועל גם לפגיעים ולפגיעות ביותר מקרב הפליטים -
הן מבחינת סל השירותים והן מבחינת
גובה הסבסו .ד
קטינים שהם
ילדי
פליטים מבוטחים במסגרת "הסדר מאוחדת לאספקת שירותי בריאות לילד י
הקהילה הזרה". אלא ש
במהלך
משבר הקורונה משפחות רבות צברו חובות לקופה ומתקשות
לכסותם במקביל לתשלום דמי הביטוח השוטפים. לאחרונה החלה הקופה למנוע שירותים מילדים
,שלהוריהם נצבר חוב
ובהמשך לכך הודיעה כי מי שלא יכסו את חוב
ם
.יפלטו לחלוטין מההסדר
אלפי ילדים, בכלל ,ם גם מי שסובלים מבעיות כרוניות או צרכים מיוחדים עלולים למצוא עצמם
ללא גישה לטיפולים רפואיים חיוניים .
אנו קוראות למשרד הבריאות לגבש פיתרון מערכתי להתמודדות עם חובות שנצברו בשנות משבר
הקורונה, באורח שימנע פגיעה
באלפי
קטינים מבוטחים ויאפשר להם להמשיך להנות מנגישות
סדירה ומלאה לשירותי בריאות.
ביטחון סוציאלי
הפליטים מאפריקה
ככלל
אינם זכאים לקצבאות ביטוח לאומי
(להוציא"קצבאות עובדים זרים" )
ולא לשירותי רווחה בקהילה. בשנים האחרונות, בעקבות דוח מבקר המדינה משנת2014
ועתירה
,שהוגשה לבג"ץ נפתחה
חלקית
האפשרות
לקלוט במסגרות חוץ-ביתי
ו ת שלוש
קבוצות
בלבד
,המצויות במצבי חירום: נשים נפגעות אלימות במשפחה
אנשים עם מוגבלות
.ודרי רחוב החסרונות
של השמות חוץ-
ביתיות
, שפוגעות בתהליכי שיקום ובאוטונומיה של המושמים, וש ממילא כמעט
ולא מיושמות לגבי
פליטים
בשל חסמים שונים,
ברורים וידועים. המגמה בעולם המערבי היא לסגור
את המסגרות הללו ולעבור לשירותים בקהילה.
4
בשנת2020
משרד הרווחה הודיע שהמרכזים למניעת אלימות במשפחה יפתחו בפני
פליטות .
זהו
צעד מבורך, אך
נזקיה
של מדיניות הטלאים לא פוסחים גם על הצעד הזה. מבדיקות ראשוניות
שערכנו
מסתמן שלא כל מרכזי האלמ"ב מיישמים את ההנחיה ויש מרכזים שעדיין לא פתוחים
ל
פליטות.
פליטות
נפגעות ,אלימות
ו נשים
פליטות ככלל, נפגעות
באופן מוגבר מהמדיניות כלפי הפליטים
מאפריקה. רוב הפליטות בישראל הן אימהות וחלק ניכר מהן אימהות חד-
הוריות. רובן עובדות
בעבודות בשכר נמוך, בעיקר בעבודות ניקיון. הן אינן זכאיות להטבות אימהות כגון נקודות זכות
במס הכנסה וקצבת ילדים, וגם לא להטבות לאמהות
חד-
הוריות כגון קצבת מזונות, גמלת הבטחת
הכנסה, סיוע בשכר דירה וע .וד פליטות חד-
הוריות רבות וילדיהן
מצוי ים במצוקה קשה , באי ביטחון
תזונתי ו לעיתים בעוני קיצוני בעקבות התפרקות התא המשפחתי. רבות מהן חולקות יחד עם ילדיהן
מרחב מגורים עם אנשים נוספים, והמחסור במרחב בטוח משלהן מותיר אותן ואת ילדיהן
חשופ ים
.לפגיעה וניצול
משבר הק ורונה הוכיח עד כמה בעייתית
מדיניות ההדרה החברתית-
כלכלית שסובלים ממנה
הפליטים משך יותר מעשור. עם פרוץ המגיפה והחלת הסגרים, קהילו תיהם הגיע
ו
אל סף משבר
הומניטרי ,שהתבטא
גם בעליה במספר דרי הרחוב, בשיעורים גבוהים ביותר של חוסר ביטחון
תזונתי ו אף .בדחיקת נשים למעגל הזנות כפי שעולה
ממחקר
שהתפרסם לאחרונה, המשבר בא לידי
ביטוי גם בהחמרה במצב הנפשי של רבים מהפליטים והפליטות .
פליטים
רבים עדיין מתקשים
להתגבר על המצוקה הכלכלית הקשה
והחובות שצברו ב שנות הקורונה. אותות המשבר עדיין
.ניכרים במשפחות רבות
אנחנו קוראות למשרד הרווחה לפתוח את המחלקות
לשירותים חברתיים ב רשויות המקומיות בפני
""זרים שאינם בני הרחקה ולתת ל
מחלקות
אמצעים להעניק להם שירותי סיוע בקהילה. אנחנו
קוראות למשרד הרווחה
ולמוסד לביטוח לאומי לפעול למתן קצבאות ל
פליטות ולפליטים אלה ,
ולכל הפחות לאלה הזקוקים להן ביותר-
.קשישים, אמהות חד הוריות ובעלי מוגבלויות
חינוך
בישראל חיים כ-
8000
ילדי
פליטים מאפריקה
, רובם
נולדו בישראל והם בגילאי בית ספר יסודי
וקדם-יסודי . הבוגרים שבהם חוו על בשרם את הבריחה ממדינתם ואת המסע הארוך והטראומטי
אל ישראל. גם אלו שלא זוכרים את המסע, או שנולדו בישראל, סובלים לעיתים מהעברה בין-
דורית
של הטראומות של הוריהם .
בנוסף לכך, ילדי
הפליטים מושפעים מ הקשיים שהוריהם מתמודדים
עימם לאור
מצב "הלימב
ו" שבו הם חיים כבר שנים ,
שלילת זכויותיהם ודחיקתם
לשוליים
החברתיים והכלכליים של ישראל .
,על הרקע הזה
רבים מ ילדי
הפליטים מגיעים אל מערכת החינוך הישראלית
עם
פערים
פדגוגיים
והתפתחותיים משמעותיים
, שנובעים לא פעם גם מ השהות במסגרות הפיראטיות לגיל הרך
)"(ה"בייביסיטרים .
כמו כל
ד יל עם רקע הגירתי , ובפרט כאשר הרקע ההגירתי מצטלב עם קשיים
אחרים כמו עוני או טראומה, הם
זקוקים לסיוע
מוגבר
שעל פי רוב נמנע מהם .
,בנוסף
רשויות
מקומיות מסרבות לא פעם לרשום ילדי
פליטים
למוסדות החינוך בתחומן ו/או כופות עליהם ללמוד
במסגרות נפרדות, ללא ילדי אזרחים
ישראלים .
תופעת ההפרדה בולטת במיוחד בעיר תל אביב-יפו .
ילדי
פליטים
החיים שם
מרוכזים רוב ם ככולם בגני ילדים ובבתי ספר נפרדים. הפרדה היא הפליה
פסולה והיא פוגעת ביכולתם של ילדי
הפליטים
.לצמצם את הפערים ההתפתחותיים והלימודיים
היא תורמת לתחושת הניכור של הילדים והוריהם
, מותירה אותם חשופים לגילויי גזענות
ומגבירה
את הסיכון לנשירה ולאימוץ התנהגויות מס.וכנות
למרות זאת, בית המשפט המחוזי בחר לעצום
עיניו, לא להכיר בהפרדה במוסדות החינוך בתל-אביב ולדחות את העתירה שהוגשה בגינה
נגד
העירייה ומשרד החינוך .. ערעור לבית המשפט העליון הוגש לאחרונה
5
ילדי
הפליטים
הראשונים שנולדו בישראל יגיעו
בקרוב
לגיל16
, הגיל בו ילדי אזרחים מקבלים
תעודת זהות ומתחילים לתכנן את עתידם. יש לחברה הישראלית אינטרס ברור וחובה חוקית
ומוסרית
לעשות כל שניתן כדי לתקן את נזקי הלימבו שליווה אותם מאז לידתם כאן בישראל ולתת
להם הזדמנות שווה באמת .
אנחנו קוראות למשרד החינוך להקצות משאבים לשילוב ילדי
הפליטים במערכת החינוך ול וודא
.שבאף רשות מקומית לא מתקיימות מסגרות נפרדות
הדרה כלכלי ת ובירוקרטית
הפליטים מאפריקה
וילדיהם מועדים למצוקה כלכלית. אשרת השהייה שלהם
(אשרה
לפי סעיף
2א5 לחוק הכניסה לישראל ) היא אשרה זמנית ש
דורשת חידוש תדיר
בשתי לשכות בלבד (אילת או
)בני ברק . בחודשים האחרונים המצב בבני ברק קטסטרופלי ופליטים רבים פשוט לא מצליחים
.לחדש את אשרותיהם בשל העומסים שם
האשרה הזמנית הזו לא מהווה אישור עבודה, למרות
שהעסקתם מותרת.
מצב ביניים זה
יוצר עמימות ומהווה כר פורה לניצול ם על ידי מעסיקים, בעלי
דירות ועוד.
לאורך השנים יושמו נגד הפליטים
.אמצעים שכוונתם המפורשת היתה לפגוע בהם כלכלית
" המפורסם שבאמצעים אלו הוא
חוק הפיקדון
" שנפסל בחלקו על-
ידי בית המשפט העליון. שנתיים
וחצי ,לאחר פסק הדין
פליטים
.טרם קיבלו את כספם חזרה
בחלק מהמקרים
המעסיקים גבו את
הכספים אך הכניסו אותם לכיסם במקום להפקידם בקרן הפיקדון. כספם של אחרים הופקד בקרן
.אך הם לא מצליחים למשוך אותו כי הם לא מצליחים לפתוח חשבון בנק
באופן כללי, הנגישות של
הפליטים
.לשירותים בנקאיים ולאמצעי תשלום מצומצמת ביותר
עיסוקים רבים, למשל
כאלה שדורשים השכלה, רישוי מקצועי ,
,רישיון נהיגה
או אפילו כרטיס
שחקן בהתאחדות לכדורגל חסומים בפנ י
פליטים וילדיהם . למעשה, החיים עם אשרה2א5
הם מבוך
בירוקרטי מרובה תמרורי "אין-
"כניסה . הרשימה של דברים שלא ניתן לעשות עם2א5
היא
אינסופית, מה שמגביל משמעותית את י
כולתם להתפרנס
, לחסוך כסף
או .לעשות שימוש בכספם
א נחנו
שבות ו
קוראות למשרד הפנים להעניק תושבות , ולו
ארעית,
לזרים שאינם בני הרחקה אשר
חיים כאן שנים רבות . מעמד זה יסיר את החסמים
הבירוקרטיים
הרבים העומדים בפני הפליטים
וי
אפשר ל
הם לחיות בכבוד, עד להסדרת מעמדם או עד שתתאפשר יציאתם בבטחה ובכבוד
.מהארץ
דרוש: שינוי
מערכת המקלט שאינה מתפקדת ,
,ההדרה הכלכלית, המעמד הארעי וחוסר היציבות התמידי
היעדר
הנגישות לשירותי בריאות מספקים והיעדרה של רשת ביטחון סוציאלי הם כקורי עכביש הנטווים
.יחד למלכודת
היחלצות אמיתית ושלמה
מקורי העכביש היא כמעט בלתי אפשרית במצב הדברים הנוכחי . רק
שינוי משמעותי במדיניותה של מדינת ישראל כלפי
פליטים יאפשר אותה .
:לפרטים נוספים ד"ר שני בר-
,טוביה
פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל ,
0524336487
,
[email protected]
.