חומר רקע

1 חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת ביום20.2.23 : "השלכות הרפורמה המשפטית על מעמדן של נשים בישראל" רקע צבר הצעות החקיקה אשר הוגשו על ידי שר המשפטים, השר לוין ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט (להלן: ועדת חוקה), ח"כ רוטמן, טומ ן בחוב ו שינויים דרמטיים במערכת .המשפט הישראלית וביחסי הגומלין בין הרשויות ב חוות דעת זו הינה נ פרט כיצד השינויים המוצעים, ,אשר יוצגו להלן ישפיעו באופן ישיר על אופי ו של המשטר ב מדינת ישראל וכנגזרת מכך יפגעו באופן עמוק ומהותי בהגנה על זכויותיהן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה באופן ישיר ומידי . בקליפת האגוז אלו הן עיקרי ה הצעות שר המשפטים ויו"ר ועדת חוקה (בשינויים :)מסויימים בין ההצעות - צמצום קריטי של סמכות בית המשפט לפסול חקיקה באופן אפקטיבי : פסילת חקיקה ת וכל להיעשות רק ,בהרכב מלא של בית המשפט העליון .ברוב משמעותי או בכל ההרכב - פסילת חקיקה תתאפשר רק אם חוק סותר סתירה מהותית הוראה מפורשת בחוק יסוד . - תוגבל סמכותו של בית המשפט ל .ביקורת שיפוטית על חוק יסוד - פסקת התגברות ברוב של61 אשר תאפשר לכנסת לחוקק כל חוק, גם אם בית המשפט פסק כי הוא.פוגע בזכויות המעוגנות בחוק יסוד - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך ש לקואליציה תהיה שליטה מוחלטת ב וועדה ; - ביטול עילת הסבירות באופן המאפשר לבית המשפט לבטל החלטה שלטונית אשר חורגת באופן קיצוני ממ .תחם הסבירות :חוות דעת זו כוללת שני נספחים נספח1 .: פירוט עמדות נשים ביחס ליוזמות החקיקה המוצעות נספח2 .: פירוט דוגמאות בהן הגן בג"ץ על זכויות נשים 2 כל הצעה בנפרד ו צבר ההצעות כמכלול יפגעו בהגנה על זכויות נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה 1. משטר דמוקרטי הינו תנאי הכרחי לשוויון זכויות מלא עבור נשים. בהתאם לכך, מדדים הבוחנים את מידת הדמוקרטיה המאפיינת מדינות שונות, בוחנים את המידה בה נתונה לנשים זכויות פוליטיות וחברתיות. כך לדוגמא, מדד הדמוקרטיהFreedom House בוחן כחלק מהקריטריונים הנבחנים על-י דו האם לנשים נתונה הזכות לבחור, עם מי להינשא, הגנה מפני אלימות במשפחה .ועוד1 לעתים, פגיעה בזכויות נשים כדוגמת הדר תן מ ה מרחב ה ציבורי, מהווה סמן נוסף לשקיעתה של הדמוקרטי ות .במדינה נתונה 2. ברוח זו , דו"ח של ארגוןUN WOMEN סקר את השפעות הנסיגה הדמוקרטית בשנים האחרונות במדינות כדוגמת פולין, הונגריה וקרואטיה ו הצביע על כך כי הפגיעה במוסדות הדמוקרטיים של המדינות ה אלה (כדוגמת השתלטות מוחלטת של הגורמים הפוליטיים על מנגנוני בחירת שופטים ונטרול היכולת האפקטיבית של בית המשפט לבצע ביקורת)שיפוטית , הובילה לפגיעה בזכויות נשים. כך למשל בפולין, במקביל לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, הועלו הצעות הפוגעות בזכותן של נשים על גופן עד כדי ביטול הלכה למעשה של הזכות .לבצע הפלה, לצד פגיעה בזכויות של קבוצות להטב"ק תהליך דומה התרחש, על פי הדו"ח, בהונגריה, כא שר בד בבד עם הפגיעה במוסדות הדמוקרטיים, החלה פגיעה בארגוני נשים אשר הוגדרו כ'סוכנים זרים' המאיימים על הזהות הלאומית וכי ההתחייבות של הונגריה לאמנת מועצת אירופה למיגור אלימות במשפחה כנגד נשים ('אמנת איסטנבול') מפורשת כפגיעה בערכי המשפחה ומערכת הנישואין המסו.רתית2 3. בפתח חוות דעת זו נדגיש כי כבר במצב הנוכחי , זכויותיהן של נשים אינן מוגנות דיין .נשים אינן מיוצגות באופן ראוי בדרגים הבכירים במשרדי הממשלה3 1 world/2022 - https://freedomhouse.org/country/israel/freedom 2 Conny Roggeband and Andrea Krizsán, Democratic Backsliding and The Backlash Against Women’s Rights: Understanding The Current Challenges For Feminist Politics, UN Women, June 2020 3 על פי נתוני מדד המגדר: אי שוויון מגדרי בישראל אשר פורסם על ידי מכון ון ליר בינואר 2023 , אחוז הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות עומד על27% כאשר תמונת ייצוג של נשים ערביות, חרדיות ונשים מקבוצות מופלות נוספות נמוכה עוד .יותר בשנת2022 אחוז מנכליות במשרדים ממשלתיים עמד על37.9% אולם יש לציין כי נכון לשעה זו, ככל הנראה תמונה אישה אחת לתפקיד מנכ"לית משרד ממשלתי וזאת מתוך35 משרדי ממשלה 3 ובשלטון המקומי4 , אחוז נרחב של נשים סובל מאלימות על כל סוגיה5 , נשים סובלות מפערי שכר משמעותיים בשוק התעסוקה ואחוז ניכר מקרב הנשים עובדות בעבודות בשכר נמוך6 . 4. ,על כן בהינתן כי כבר כעת קיימת בישראל הפליה כלפי נשים , האפשרות כי בית המשפט העליון ומנגנוני הגנה נוספים לא יוכל ו להוות עוד כתובת עבור נשים במקרים של אפליה, תהווה פגיעה אקוטית נוספת בזכויותיהן של הנשים ותותיר אותן חסרות הגנה כמעט לחלוטין . השפעת יכולתו האפקטיבית של בית המשפט ל ביקורת חוקתית על חוקים 5. ערכי מגילת העצמאות אשר מ בטיחה שוויון זכויות" בלי הבדל דת, גזע ומין ," חוקים אשר נחקקו בישראל במשך השנים המבוססים על עקרונות של שוויון עבור נשים7 , החלטות ממשלה, אמנות והחלטות בינלאומיות עליהם ישראל חתמה או אימצה לחוקיה8 , הבטיחו רק באופן חלקי את הזכות לשוויון עבור ,נשים. מכוח תפקידם בתי המשפט בישראל היוו מקום להגנה על זכויותיהן של נשים וכתובת באותם מקרים בהם החקיקה לא היתה,מספקת או כזו שאינה מ יושמת ולעתים נדירות גם כזו פוגעני ת .כלפי נשים9 6. באם י יקבע כי רק ב הסכמה של הרכב מלא (או קרוב )לכך ניתן יהיה לפסוק כי חקיקה מפלה , שאינה לתכלית ראויה או היא בלתי מידתית , הדבר יצמצם באופן ישיר וחריף את ההגנה על זכויות נשים ו את האפשרות לבלום יוזמות .חקיקה פוגעניות כלפי נשים 7. כך למשל, בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ לא יוכל עוד להתערב במקרה כמו של מירב בן נון, אם חד הורית בעלת מוגבלות שמיעה, אשר חזקה חלוטה בחוק 4 מספר הנשים העומדות כראש רשות מקומית עומדת היום על14 מתוך257 .רשויות בישראל 5 :על פי נתוני ארגון ויצ"ו, כמיליון נשים וילדים סובלים בישראל מאלימות במשפחה .il/page_35670 http://www.wizo.org . 6 ראו עוד נתוני מדד המגדר של מכון ון ליר וכן בשנתון החברה הערבית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת2021 ושנתון החברה החרדית לשנת2022 :באתר המכוןwww.idi.org.il/ 7 כך לדוגמא: חוק שיווי זכויות האישה התשי"א- 1951 , חוק עבודת נשים תשי"ד- 1954 , חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו- 1996 וחוקים רבים נוספים 8 Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination against Women New York, 18 December 1979; החלטה1325 של מועצת הבטחון של האו"ם משנת2000 , אשר אומצה באופן חלקי בתיקון4 לחוק שיווי זכויות האישה בשנת2005 על ידי הוספת סעיף6ג1 .לחוק 9 ,דוד קרצמר חמישים שנה של משפט ציבורי בבית־המשפט העליון - זכויות אדם , משפט וממשל 'ה תש"ס, עמ316-317 . 4 הבטחת הכנסה10 שללה את קיצבתה בשל שימוש ברכב שלוש פעמים בחודש על מנת להג יע לעבודה ו כתוצאה מכך נ שללה קיצבת השלמת ההכנסה אשר הבטיחה את מינימום קיומה בכבוד באופן שהותיר את בן נון ואת שני ילדיה עם הכנסה אשר עמדה על סכום כולל של1,841 בלבד. לאור₪מצב משפטי זה , פסק בג"ץ, באופן נדיר (אחת מתוך עשרים ושתיים הפעמים בהן פסל בג"ץ חקיקה11 ) כי סעיף חוק זה בלתי מידתי ועל כן דינו להתבטל. המשמעות של הצבת רף כמעט בלתי אפשרי עבור בית המשפט לפסול חקיקה מפלה או בלתי .מידתית, היא להותיר נשים כדוגמת בן נון, ללא הגנה חוקתית12 8. במבט צופה פני עתיד, ניתן לראות כי כבר ה הסכמים הקואליציוניים אשר כוננו את ה ממשלה הנוכחית, מעגנים סעיפים אשר עלולים להוות בגדר פגיעה מהותית בזכות החוקתית לשוויון כדוגמת תיקון ,חוק איסור הפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים13 , המבקש להוביל ל ביטול ההכרה בהגדרת הפרדה מגדרית .כאפליה אסורה14 מכאן כי כל פגיעה ביכולתו של בג"ץ לערוך ביקורת חוקתית על חוקים אלו, עלולה למנוע מבג"ץ להתערב בחקיקה כזו.ולהותיר פגיעה ישירה בזכויות נשים השפעת צמצום ה ביקורת ה חוקתית רק אם חוק סותר סתירה מהותית הוראה מפורשת בחוק יסוד 9. ההגבלה לפיה ביקורת שיפוטית של בית המשפט על חוק תהא רק כאשר חוק סותר סתירה מהותית הוראה מפורשת בחוק יסוד, תוביל באופן ישיר לפגיעה בזכויות נשים. זאת לאור העובדה כי על אף ש ביסוסו של ערך השוויון בפסיקתו של בית המשפט הישראלי בא לידי ביטוי במשך השנים, עיגונו החוקתי של ערך כבוד האדם עם חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת1992 , חיזק 10 חוק הבטחת הכנסה התשמ"א1980 . 11 ?עמיר פוקס, כמה חוקים נפסלו עד היום על ידי בג"ץ :המכון הישראלי לדמוקרטיה https://www.idi.org.il/articles/22273 12 בג״ץ10662/04 ,חסן ואח' נ׳ המוסד לביטוח לאומי (פ״ד ס1 ) 782 ( 2012 ) - בג"ץ פסק כי יש לפסול את סעיף9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א– 1980 המ ביא לשלילת גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב, בשל פגיעתו הבלתי מידתית בזכות לקיום בכבוד מינימלי של אלו החיים בעוני בישראל, וכי יש לאפשר לאנשים הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה .בעלות ו/או שימוש ברכב 13 חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ביד ור ולמקומות ציבוריים, תשס"א- 2000 . 14 סעיף108 להסכם ה קואיליציוני בין מפלגת יהדות התורה למפלגת הליכוד אשר נחתם בתאריך21.12.2023 :. עוד על כך ראוhttps://www.idi.org.il/articles/46858 5 את המחויבות להגנה מפני אפליה , למרות ש .ערך השוויון לא עוגן בחוק היסוד ,עתה ה הגבלה על התערבות בית המשפט רק במקרים של הוראה מפורשת בחוק היסוד, עלולה להקשות על בית המשפט לקיים פרשנות מרחיבה וראויה של ערך כבוד האדם, באופן המעניק לזכות לשוויון ולאיסור אפליה כלפי נשים, הגנה .חוקתית פסקת ההתגברות ברוב של61 חברי כנסת 10 . גם לאחר הצבת רף כמעט בלתי אפשרי לפסילת חוקים , מבקשות הצעות שר המשפטים ויו"ר ועדת חוקה לחוקק פסקת התגברות שתאפשר ל רוב קואליציוני רגיל בכנסת, קרי61 חברי כנסת, להתגבר על פסיקתו של בית המשפט ולקבוע כי על אף שחוק ,סותר זכות יסוד חוקתית מוגנת ניתן יהיה לחוקקו . אפשרות זו מותירה את אוכלוסיית הנשים במדינת ישראל ללא שום הגנה מפני כל רוב אשר .יבקש לפגוע בזכויותיהן של הנשים ראוי להוסיף כי ,פסקת ההתגברות המוצעת כוחה להתגבר על כל הזכויות בישראל: לא רק אלה המנוי ות בפירוש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. גם אלה המנויות בחוק יסוד הכנסת (הזכות לבחור .ולהבחר), עקרון השוויון בבחירות ועוד 11 . מכאן ,עולה כי פסקת התגברות תה וו ה פגיעה מהותית ב שכבת ההגנה החוסה על זכויות נשים ותותיר את הגנתו המצומצת ממילא של בג"ץ, כקליפה ריקה .מכל תוכן,בקנדה אחת משתי המדינות היחידות בעולם בהן מתקיימת פסקת ,התגברות15 יש בנוסף למנגנוני הגנה על זכויות אדם על בסיס מגילת הזכויות המעוגנת ב צ'רט ר הקנדי , יש גם ביזור סמכויות בין ממשל פדרלי למקומי ועוד . פסקת ההתגברות בקנדה אינה מאפשרת לחוקק חוק אשר פוגע בזכות לשוויון בין נשים וגברים. כלומר, למרות אימוצה של פסקת התגברות, המחוקק בחר שם ל קבוע לה סייגים והותיר את הפגיעה בשוויון בין נשים וגברים מחוץ לתחום ., מה שאינו קיים בפסקת ההתגברות המוצעת הגבלת בית המשפט לערוך ביקורת חוקתית על חוק יסוד 12 . בכוונת המציעים לשלול את הסמכות של בית המשפט העליון לביקורת חוקתית .שמקיים בית המשפט העליון בשאלת תקפותו של חוק יסוד הצעה זו אף היא תאפשר לכנסת לעשות שימוש לרעה בתפקידה המכונן ולחוקק חוקי יסוד גם 15 דוגמה נוספת היא פינלנד אשר בה כמעט בלתי אפשרי לממש את פסקת ההתגברות שכן נדרש רוב של5/6 .מתוך הפרלמנט 6 אם יצרו מצב מפלה או פוגעני עבור נשים, באופן שלא יאפשר בית המשפט להתערב בחוקי יסוד .אלו כיום אין כל מגבלה על הגדרת חוק יסוד, הנושאים ,המוסדרים בו או ההליך לכינונו. על כן קיים חשש מפני שימוש לרעה בהליך זה רק כדי להכשיר יוזמות מפלות . יצוין כי כבר כיום ניתן ללמוד מההסכמים הקואליציוניים כי אחת המטרות של הקואליציה הינה להסדיר את המדיני ות הממשלתית בתחום ההגירה בחוק יסוד. לצד השאלה מדוע יש צורך בהסדרת נושא זה בחוק יסוד, יש לשאול כיצד ניתן יהיה להגן על זכויותיהן היסודיות של נשים במקרים של הפרה מהותית של זכויות המעוגנות בחוקי היסוד . 16 שינוי ב הרכב הוועדה לבחירת שופטים 13 . באופן ישיר, ההצעה לשינוי ההרכב הוועדה לבחירת שופטים תפגע בהבטחת הייצוג של נשים בוועדה כאשר תובטח נציגות לשלוש נציגות ולא ארבע מתוך תשע, כפי שמחייב היום חוק יסוד: השפיטה. אין ספק כי כיום אין מספיק ייצוג לנשים בית המשפט העליון ויש תת ייצוג לנשים ממגוון קבוצו ת האוכלוסיה ,בערכאות הנמוכות, בדגש על נשים מקבוצות מופלות כגון נשים חרדיות ערביות, יוצאות אתיופיה, מזרחיות ועוד. אולם, הרחבת הסמכות בוועדה ,לבחירת שופטים לקואליציה ודחיקת השפעתם של הגורמים המקצועיים הוא פגם עמוק ושורשי ביסודות הדמוקרטיה ובעקרון הפרדת הרשויות ועצמאות הרשות השופטת. ממילא הרחבת סמכות זו, איננה מבטיחה הגברת ייצוג עבור ,נשים (או עבור קבוצות מופלות אחרות). זאת במיוחד כאשר הקואליציה לוקה בעצמה באופן חריף בהיעדר ייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה, כאשר רק 9 מתוך64 חברי הכנסת הן נשים ולאור הע ובדה כי בשתי מפלגות מתוך .הקואליציה אין נשים כלל, כחלק מתפיסת עולמן 14 . זאת ועוד. מעבר לייצוג הנמוך של נשים בקואליציה ובאופן אשר אינו מנותק מכך, יש להניח כי הגברת השיקולים הפוליטיים לבחירת זהותם של ה שופטים על פני שיקולים מקצועיים, עלול ה להביא לידי ביטוי בקרב השופטים הנבחרים 16 בג״ץ11437/05 קו לעובד נ׳ משרד הפנים(, פ״ד סד3 ) 122 ( 2011 ) – בג״ץ הורה על ביטול נוהל של משרד הפנים, המונע מעובדת זרה העובדת בישראל כחוק להמשיך ולשהות ב ישראל לצורך השלמת תקופת עבודתה ברשיון רק מאחר שילדה ילד, מכיוון שהנוהל כרוך בפגיעה בזכויות יסוד של העובדת הזרה. בג״ץ4542/02 ,עמותת קו לעובד נ׳ ממשלת ישראל (פ״ד סא1 ) 346 ( 2006 ) – רשיון העבודה של עובדים זרים קובע כי הם רשאים לעבוד רק אצל המעסיק המסוים שהזמינו, והמעסיק אף מתחייב להבטיח את יצאת העובד מישראל בתום יחסי העבודה. חל עליו איסור לעבוד אצל מעסיק אחר או לעבוד בעבודה נוספת, והפרת תנאים אלה מובילה לפקיעתו הרשיון ולהפיכתו של העו .בד הזר לשוהה שלא כחוק. בג״ץ ביטל את ההסדר האמור 7 עמדות אשר אינן מחויבות לערכים של שוויון הזדמנויות, כבוד האדם וביטול .כל אפליה מפורשת או סמויה כלפי נשים ביטול עילת הסבירות 15 . עילת הסבירות מאפשרת לבית המשפט לבחון את סבירותה החלטתה של הרשות השלטונית ולהתערב באותם מקרי ם בהם ההחלטה הינה בגדר אי- .סבירות קיצונית אחד השיקולים המכריעים על פיהם בית המשפט בוחן את ,סבירות החלטות המנהל הוא ,האם החלטת המנהל נגועה בחוסר רציונליות אפליה או בפגיעה בזכות של נשים לשוויון. כך למשל, בג"ץ קבע כי הוראה מפורשת אשר מחייבת אישה לפרוש בגיל צעיר יותר מגילו של גבר הינה בלתי .סבירה ועל כן דינה להתבטל17 16 . ביטול האפשרות של בית המשפט ל ביקורת שיפוטית על פי ע ,ילת הסבירות תצמצם עוד יותר את האפשרות של בית המשפט לבטל החלטות שלטוניות אשר באופן חריג לא כללו את ערך השוויון כשיקול רלוונטי או שהחלטתם תוביל באופן בלתי סביר לפגיעה בשוויון. בכך גם כן תופר ההגנה של נשים מפני .החלטות שלטוניות שרירותיות ופוגעניות ,לסיכום כ ל אחת מן ההצעות השונות מהווה פגיעה מהותית בהגנה על נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה. פגיעה זו, בייחוד לאור מצבן הבלתי שוויוני ממילא של נשים .במדינת ישראל, עלולה להיות קריטית ולהשפיע על כל אחת מן הנשים בחברה כאשר מצרפים את כלל ההצעות יחדיו ואף מוסיפים הצעות נוס פות מתוך ההסכמים הקואליציוניים אשר עלולות להסיר את ההגדרה של הפרדה מגדרית כאפליה אסורה, להמנע מהצטרפות לאמנת איסטנבול וכן הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים באופן אשר יפגע בנשים ובמיוחד נשים מקבוצות מוחלשות, מתבהרת תמונה המאיימת באופן מפורש על זכויותיהן ,של נשים על ,ערך שוויון על ה חיים בכבוד ו על ה שמירה על גופן וחירותן, ומעמידה את ה .הגנה עליהן בסכנה ממשית עו"ד ענת טהון אשכנזי מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים המכון הישראלי לדמוקרטיה 17 בג"ץ104/87 ,ד״ר נבו נ׳ בית הדין הארצי לעבודה (מד4 ) 749 ( 1990 ) - ב- 1990 פסק בג"ץ שגיל הפרישה השונה בין גברים ונשים יבוטל. בעקבות המאבק נחקק חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, שקבע כי עובדת אשר נקבע לה גיל פ רישה נמוך מזה שנקבע לגבר עובד, רשאית לפרוש .בכל גיל שבין גיל הפרישה שנקבע לעובדת וגיל הפרישה שנקבע לעובד 8 נספח 1 : עמדות הציבור ביחס ל הצעות השונות ברפורמה המשפטית בחלוקה לנשים וגברים מתוך סקר עמדות דעת קהל אשר נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בחודש פברואר2023 :עלו הממצאים הבאים ,אם יאושרו השינויים במערכת המשפט, תוכל הקואליציה לקדם יוזמות שונות ותצטמצם יכולת בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על סולם שבין1 =לא מוטרד כלל ל- 5 =מוטרד מאוד, עד כמה אתה מוטרד מהאפשרות של שינוי לרעה ב שוויון מגדרי בין נשים וגברים g ניתן לראות מתוך הנתונים כי62.8% מקרב הנשים מוטרדות או מוטרדות מאד מהאפשרות לשינוי לרעה בתחום השוויון מגדרי . זאת לעומת58.4% מהגברים המוטרדים משינוי לרעה בתחום זה . יש להדגיש לפי נתוני סקר זה נשים וגברים כאחד, בוחרות ב קואליציה ו ב ,אופוזיציה מוטרדים מהשפעה לרעה בשוויון מגדרי . מניעת היכולת של בית המשפט להתערב בהחלטה של פוליטיקאי או פקיד ציבור, גם אם היא בלתי סבירה באופן חריג 9 ניתן לראות מתוך הנתונים כי65% מקרב הנשים די מתנגדות או מתנגדות מאד לצמצום יכולת בית המשפט לקיים ביקורת השיפוטית בגין עילת הסבירות. זאת לעומת58.4% מהגברים אשר די מתנגדים או מתנגדים מאד לצמצום זה. יש להדגיש לפי נתוני סקר זה נשים וגברים כאחד, בוחרות ובוחרים בקואליציה ובאופוזיציה, מתנגדות ומתנגדים .לצמצום אפשרות בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית בגין עילת הסבירות האם אתה תומך או מתנגד להצעה של שר המשפטים לוין, לפיה כאשר ביהמש העליון פוסל חוק שחוקקה הכנסת המנוגד לחוקי היסוד, תוכל הכנסת להתגבר על פסילתו ברוב של61 חברי כנס ?)ת (רוב שיש לכל קואליציה ניתן לראות מתוך הנתונים כי68.3% מקרב הנשים מתנגדות לפסקת התגברות ב- 61 או תומכות רק אם יעלו את הרוב הדרוש באופן משמעותי . זאת לעומת19.6% בלבד .מהנשים התומכות בפסקת התגברות ברוב זה יש להדגיש לפי נתוני סקר זה רוב של בוחרות ב קואליצ יה ו ב אופוזיציה, מתנגדות פסקת התגברות ב- 61 . 10 נספח2 : דוגמאות להחלטות בג"ץ אשר הבטיחו זכויות לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה הגנה על זכויות סוציאליות של נשים בג״ץ1512/04 חנוכה נ׳ המוסד לביטוח לאומי ,(פורסם בנבו10.4.2005 ) – בעקבות הגשת העתירה, המוסד לביטוח לאומי הסכים לערוך שימוע כנגד החלטה להפסיק תשלום גמלה בשל שימוש ברכב או קיום מערכת יחסים זוגית .השוללת זכאות כיחיד אחת העותרות הייתה עמותת איתך– משפטניות למען צדק חברתי, שביקשה להביא להכרעה את הסוגיה העקרונית הנובעת מאי- קיומם של הליכי שימוע קודם לקבלת .ההחלטה בדבר שלילת גמלה בג״ץ1433/03 בחטין ואח׳ נ׳ שר האוצר ואח ,׳ (פורסם בנבו3.11.2008 ) – בעקבות עתירה שהוגשה, בין היתר ע״י עמותת איתך– משפטניות למען צדק חברתי, שונה נוהל של שירות התעסוקה ולפיו אם נמצא כי להורה יחיד יש קוש י אובייקטיבי במציאת .סידורי השגחה סבירים לילדיו, תיקבע עבודה מתאימה לאור הקושי האובייקטיבי בג"ץ ניתוקי חשמל (בג״ץ4988/19 מויסה נ׳ הרשות לשירותים ציבוריים חשמל ,(פורסם בנבו20.1.2022 )) - בפסק הדין נקבע כי חברת החשמל לא תוכל לנתק צרכנים ביתיים שמאחרים עם תשלום החשבונות ללא הליך מסודר הכולל שימוע. בג"ץ קרא להשתמש באמצעים מתונים יותר לגביית חובות. בית משפט קבע כי החשמל הינו מצרך חיוני. בעקבות הפסיקה כ- 300 אלף משפחות יקבלו פטור מניתוק מחשמל גם במקרה .של חוב בין העותרים גם האגודה לזכויות האזרח בישרא ל, רופאים לזכויות אדם .ואיגוד העובדים הסוציאליים הגנה מפני אפליה כנגד נשים בשוק התעסוקה בג"ץ104/87 ,ד״ר נבו נ׳ בית הדין הארצי לעבודה (מד4 ) 749 ( 1990 ) - ב- 1990 פסק בג"ץ שגיל הפרישה השונה בין גברים ונשים יבוטל. בעקבות המאבק נחקק חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, שקבע כי עובדת אשר נקבע לה גיל פרישה נמוך מזה שנקבע לגבר עובד, רשאית לפרוש בכל גיל שבין גיל הפרישה שנקבע לעובדת וגיל הפרישה שנקבע .לעובד בג״ץ1758/11 גורן נ׳ הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע״מ(, סה3 ) 593 ( 2012 ) – פסק הדין הראשון של בית המשפט הגבוה לצדק העוסק באפליה על רקע- שכר . בפסק הדין 11 נקבע כי מעבידים אינם רשאים להפלות על רקע מיני במתן הטבות לעובדיהם. פסק הדין .ניתן לאחר דיונים קודמים בבית הדין האזורי לעבודה ובבית הדין הארצי לעבודה הבטחת ייצוג הולם לנשים בג"ץ שדולת הנשים )(בג"ץ הדירקטוריונים (בג״ץ453/94 שדולת הנשים בישראל נ׳ ממשלת ישראל(, פ״ד מח5 ) 501 ( 1994 ) - פסק הדין הכיר באופן תקדימי בצדקתו ובנחיצותו של העדפה מתקנת לצורך התמודדות עם ה ה פליה כלפי נשים. רק לאחר ( התערבות בג"ץ בעניין1994 ) החל החוק להיות המחייב העדפה מתקנ ת לנשים להיות מיושם, ובזכות זאת זאת עלה שיעור הנשים בדירקטוריונים משיעור מזערי לשיעור של כ- 30% . בג"ץ5660/10 עמותת איתך– משפטניות למען צדק נ׳ ראש ממשלת ישראל(, פ״ד ס1 ) 501 ( 2010 ) - בשנת2010 עתרה עמותת איתך מעכי נגד ממשלת ישראל על רקע מינוי ועדת טירקל, בעקבות העדרן של נשים בוועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת אירועי ,המשט הטורקי לעזה. לאור העתירה בג"ץ קבע כי היעדר נשים בוועדה בנושא כה חשוב מנוגדת לחוק שיווי זכויות האישה והורה לממשלה למנות א ישה לוועדה. פסיקתו בנושא מהווה עד היום את אחד היתדות המשפטיים בתחום הייצוג ההולם לנשים והובילה לעלייה של35% .בייצוג נשים בגופים ציבוריים בג״ץ1823/15 בן פורת נ׳ רשם המפלגות ,(פורסם בנבו10.1.2019 ) – בג״ץ הורה למפלגת אגודת ישראל להסיר את המילה ״איש״ מתקנונ ה, כך שלא תהיה עוד מניעה תקנונית או משפטית לקבלתה של אישה כחברה במפלגה. את העתירה הגישו, בין היתר, מספר ארגונים, כגון עמותת איתך– משפטניות למען צדק חברתי, המרכז לקידום מעמד האישה, ויצו, ונעמת .ובחיזוק חוות דעת מטעם עמותת נבחרות בג״ץ153/87 שקדיאל נ׳ השר ל ענייני דתות(, פ״ד מב2 ) 221 ( 1988 ) – בית המשפט ביטל את החלטת ועדת השרים שדנה בהרכבה של המועצה הדתית, שסירבה לאשר את מינויה של שקדיאל כחברה במועצה הדתית של ירוחם. בג״ץ בחן האם שיקולי ועדת השרים הם .)שיקולים ענייניים (כאלה שוועדת שרים סבירה רשאית הייתה לקחתם בחשבון בג״ץ953/87 פורז נ׳ שלמה ל הט, ראש עיריית תל אביב-יפו(, פ״ד מב2 ) 309 ( 1988 ) – .יש לבטל את החלטת מועצת העירייה שלא לשלב נשים באספה לבחירת רב העיר הגנה על זכויות כלכליות בדיני אישות 12 דנג״ץ8537/18 פלונית נ׳ בית הדין הרבני הגדול בירושלים ,(פורסם בנבו24.6.2021 ) – בג"ץ השיב לאישה את זכויותיה בדירה מכוח חזקת השיתוף והוגדר כי זכות זו אינה על תנאי ו"אי- נאמנות מינית אינה מהווה נסיבה שיש בכוחה לשלול בדיעבד זכויות ."שהתגבשו הגנה מפני הפרדה מגדרית בג"ץ איסור הפרדה בין נשים וגברים ברחובות (בג״ץ7521/11 עזריה נ׳ משטרת ישראל ,(פורסם בנבו16.10.2011 )) - שופטי בג"ץ קבעו כי לא תתאפשר הקמת גדר הפרדה בין גברים ונשים במדרכות שכונת מאה שערים בירושלים במהלך שמחת בית השואבה. בית המשפט חייב את משטרת ירושלים למנוע הפרדה כזו ולאסור על הסדרנים לפעול .במקום הגנה על נשים מהגרות בג״ץ22993/17 גרסגהר נ׳ כנסת ישראל ,(פורסם בנבו23.4.2020 ) – בג״ץ קבע כי ״חוק הפיקדון״, המחייב לנכות20% משכרם של מהגרות ומהגרי עבודה , לשם יצירת פקדון על יד י המדינה לשם עידוד יציאתם מהארץ, אינו חוקתי, באשר מדובר בפגיעה קשה .ובלתי מידתית בזכותם לקניין יש לציין כי כחלק מהליך הדיון של בג"ץ, התקיים דיון ,אודות מצבן הייחודי והמסוכן של מהגרות עבודה, אשר פגיעה במעמדן ובזכויותיהן מעמיד בסכנה את ההגנה עליהן מפני אלימו .ת