חומר רקע

יישום יעד11 :בישראל אתגרים ומבט לעתיד אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 2 דברי פתיחה במהלך השנים2019-2018 , בהנחיית ראש הממשלה, התגייסו משרדי הממשלה למאמץ משותף לצורך כתיבה והצגה של הדו"ח הישראלי הראשון ( VNR – Voluntary National Review ) העוקב אחר יישום יעדי ה פיתוח בר קיימא של ( האו"םSDGs – Sustainable Development Goals .) במסגרת זו ריכז משרד הבינוי והשיכון את הדיווח על יעד מספר11 המתמקד בערים וקהילות טובות יותר. המשרד החליט להשתמש בפלטפורמה שנוצרה ב מסגרת תהליך הגשת ד יו וח זה ולבצע מיפוי מעמיק של כל עשר המטרות המרכיבות את יעד11 בישראל. לצורך מיפוי זה, במהלך 2019-2018 קיימנו שיתופי פעולה רבים עם גורמים נוספים, ממגזרים שונים, שתחת אחריותם או שבתחום מומחיותם חלק ממטרות יעד11 . התוצאה של שיתוף פעולה זו הייתה חוברת באנגלית שכתורתה: "Implementation of SDG11 in Israel - Challenges and Future Prospects" . ,חוברת זו תיארה בקצרה את הרקע את המצב הקיים ו את האינדיקטור ים של כל אחת מעשר ה מטרות המרכיבות את יעד11 ואף הוסיפה מטרה נוספת העוסקת בהתחדשות עירונית. מסמך זה היווה את הבסיס ל פרק מספר11 של ה- VNR הישראלי הראשון, אשר הוצג ביולי2019 בכנס שנתי רם דרג באו"ם ( HLPF – High Level Political Forum .) במקביל, התקבלה באותו ה חודש החלטת ממשלה מספר4631 בנושא "שילוב יעדי הפיתוח של האו"ם "לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה . החלטת ממשלה זו מטילה על כל משרדי הממשלה לקבוע מדדים לכיוון הפעולה האסטר טגי ש בתחומי אחריות ם, המבוססים - בין היתר - ל ה ע- SDGs של אג'נדה2030, ובהתאם לסטנדרטים ולכללי הדיווח הבין-לאומיים ,. לאחר אישור הממשלה את המדדים יתבקשו המשרדים להטמ עי אותם ב תכניות העבודה השנתיות של הם. ה חוברת שלפניכם מהווה הרחבה והעמקה של החוברת ב אנגלית שפור סמה ב- 2019 וכן עדכון של מספר נושאים, נכון לסוף2020 . החוברת מרחיבה את היריעה על כל אחת מ עשר מטרות יעד11 . חוברת זו היוותה גם סנונית ראשונה היוצאת מכוח החלטת הממשל ה ה ו ציעה מדדים חדשים לבחינת מטרות יעד11 .בישראל בגרסה זו של החוברת אנו מעדכנים את נתוני המבוא והפרק הראשון בנתוני2019 או2020 (לפי זמינותם) וכן מוסיפים את פרק 7 .העוסק במרחב ציבורי, אשר לא נכלל בפרסום המקורי אנו מקווים שחוברת זו, שנכתבה בשיתוף בעלי עניין המשקפים את האינטרסים המגוונים והקולות השונים בישראל, תסייע בקידום עירוניות טובה יותר בישראל ובהפצת החשיבות של הפיכת הערים למכילות, בטוחות, חסונות ומקיימות. ,בברכה עריכה: רועי ליברטי ואוראל בן ישראל עריכת לשון: יוחאי פרץ ד"ר עמיאל וסל מנהל תחום מחקר ו מדיניות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות אריאל פרטוש מרכז בכיר ל מדיניות ו קשרי חוץ אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות נתנאל לפידות מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 3 תוכן עניינים דברי פתיחה ................................ ................................ ................................ ................................ .. 2 מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ ............ 6 11.1 – דיור מתאים ובר השגה ................................ ................................ ................................ ......... 9 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ...................... 9 נשיגו ת ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 9 איכות ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 12 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 14 נשיגות ................................ ................................ ................................ ................................ ............. 14 איכות ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 19 אינדיקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 24 אינדיקטור מוצע ................................ ................................ ................................ ............................... 24 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 24 11.2 – תחבורה ציבורית מקיימת ................................ ................................ ................................ ... 25 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ..................... 25 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 27 אינדיקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 34 אינדיקטורים מוצעים ................................ ................................ ................................ ........................ 34 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 36 11.3 – עיור מקיים ושיתוף ציבור ................................ ................................ ................................ ... 37 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ..................... 37 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 38 אינד יקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 42 אינדיקטור מוצע ................................ ................................ ................................ ............................... 42 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 43 11.4 – שמירה על אתרי טבע ומורשת ................................ ................................ .............................. 44 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ..................... 44 טבע עירוני ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 44 אתרי מורשת עירוניים ................................ ................................ ................................ ....................... 47 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 49 טבע עירוני ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 49 אתרי מורשת עירוניים ................................ ................................ ................................ ....................... 53 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 60 11.5 ו- B . 11 – הפחתת השפעת אסונות ואימוץ תכניות להגברת חוסן עירוני ................................ ....... 61 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ..................... 61 רקע- מטרה5. 11 | חוסן עירוני ................................ ................................ ................................ ............ 62 רקע- מטרהB . 11 | מדיניות הפחתת סיכונים ................................ ................................ ........................ 67 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 68 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 4 11.5 סיכונים ופגיעות ................................ ................................ ................................ ......................... 68 B . 11 ................................ ................................ ................................ ................................ ................ 78 אינדיקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 87 מטרה11.5 ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 87 מטרהB . 11 ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 88 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 90 11.6 – צמצום השפעות סביבתי ות עירוניות ................................ ................................ ..................... 92 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ..................... 92 פסולת ומחזור ................................ ................................ ................................ ................................ ... 92 שיפור איכות האוויר ................................ ................................ ................................ .......................... 93 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ........... 95 פסולת ומחזור ................................ ................................ ................................ ................................ ... 95 שיפור איכות האוויר ................................ ................................ ................................ .......................... 97 אינדיקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 103 אינדיקטור מוצע ................................ ................................ ................................ ............................. 103 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ................ 104 11.7 – מרחב ציבורי בטוח, מכיל ונגיש................................ ................................ ......................... 105 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ................... 105 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 108 אינדיקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 113 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ................ 116 11.8 – התחדשות עירונית ................................ ................................ ................................ ............ 117 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ................... 117 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 119 אינדיקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 125 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ................ 129 A . 11 – יחסי עיר וסביבתה ................................ ................................ ................................ .......... 130 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ................... 130 אינדיקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 141 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ................ 141 C . 11 – סיוע למדינות בלתי מפותחות ................................ ................................ ........................... 143 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ................... 143 המצב כיום ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 144 אינדיקטורים ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 146 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ................ 149 נספחים ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 150 פרק11.1 ................................ ................................ ................................ ................................ ............ 150 'נספח א– הגדרות לקבוצות זכאות בנושא שכר דירה ................................ ................................ .......... 150 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 5 'נספח ב– התנאים הבסיסיים לקבלת סיוע במשכנתה................................ ................................ .......... 153 'נספח ג– תוספת משכנתה באזורי עדיפות לאומית ................................ ................................ .............. 154 'נספח ד– סיוע במשכנתה ומענק ביטחוני ביישובי הנגב וקו עימות ................................ ........................ 155 פרק11.4 ................................ ................................ ................................ ................................ ............ 157 'נספח א– תהליכים משמעותיים לשימור טבע עירוני בעולם ................................ ................................ ..... 157 'נספח ב– תהליכים הקשורים בשימור נכסי מורשת במרחב העירוני ברחבי העולם ................................ ...... 158 'נספח ג– שימור נכסי מורשת התרבות בערים................................ ................................ ......................... 160 'נספח ד– רשימת אתרי טבע עירוניים קהילתיים בישראל ................................ ................................ ........ 162 'נספח ה– סקרים, תכניות ונספחי מורשת ................................ ................................ .............................. 163 פרק11.5 ................................ ................................ ................................ ................................ ............ 167 'נספח א– מילון מונחים ................................ ................................ ................................ ....................... 167 'נספח ב– דוגמאות ליחסי הגומלין בין תכניות לאומיות למקומיות ................................ ........................... 169 'נספח ג– עיקרי הצהרת סנדאי ................................ ................................ ................................ ............. 171 'נספח ד– דוגמאות לתכניות חוסן מקומיות ................................ ................................ ........................... 172 'נספח ה– פירוט הנושאים על פי הדו"חות של2017 ו- 2018 של מסגרתResilient Cities ארגוןICLEI ......... 176 'נספח ו– מסגרת היערכות לחוסן אקלימי עירוניC40 ................................ ................................ ............. 177 'נספח ז– פירוט המטרות ודרכי הפעולה המרכזיות שהתוו ועדות המשנה של מנהלת שינויי האקלים ............ 178 'נספח ח– השוואה בינלאומית עבור פגיעה מאסונות טבע ................................ ................................ ......... 180 'נספח ט– ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ ........................ 181 תודות ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 183 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 6 מבוא בספטמבר2015 אימץ האו"ם את אג'נדה2030 ואת17 היעדים לפיתוח ב ר קיימא ( Sustainable Development Goals - SDGs ) לשנים2030-2015 . ה- SDGs כולל ים 169 מטרות משנה העוסקות ביעדי פיתוח רבים בנושאים חברתיים וכלכליים. יעד מספר11 עוסק בערים ומטרתו ,להפוך את הערים למכילות ( בטוחות, חסונות ובנות קיימא “Make cities and human settlements inclusive, safe, resilient and sustainable” .) אחד מהאירועים העולמיים המש מעותי ים בתחום זה ה יה ועידת "אה ביטאט3 " לפיתוח עירוני בר קיימא ( (Habitat III של סוכנות האו"ם לערים ו ל התיישבויו ת ( UN-HABITAT ) אשר התקיימה ,בקיטו אקוודור באוקטובר2016 . במסגרת הוועידה חתמו המדינות המשתתפות – וביניהן משרד הבינוי והשיכון מטעם מדינת ישרא ל– על מ סמך ה- ” New Urban Agenda “ 1 הקובע סדר יום חדש לניהול ופיתוח הערים ומשרטט בפירוט את האופן בו יש לתכנן ולנהל את ערי העולם בעשורים הקרובים, לנוכח האתגרים ה חברתיים ,והסביבתיים העצומים. באמנה נכללו סעיפים שונים העוסקים בשימור המורשת התרבותית ער כי הטבע והמגוון הב.יולוגי בערים עבודת משרד הבינוי והשיכון בנושא עירוניות הגיעה לשיאה בכנס זה כאשר המשרד הוביל את המשלחת הישראלית שמנתה כ- 45 אנשים ממגזרים שונים: ה ממשלה והכנסת , השלטון המקומי, ה חברה אזרחית ו ה אקדמיה . במהלך שבוע הכנס אף הוקם ביתן ישראלי בנושא העירוניות בישראל ש.משך קהל רב ב דומה ל .מגמה העולמית, העירוניות החלה להופיע על סדר היום הציבורי בישראל בשנים האחרונות משרד הבינוי והשיכון , המשמש כגורם המתאם הרשמי שלUN-HABITAT בישראל, מ רכז את העבודה בנושא יעד11 ב ישראל ונוקט בפעולות רבות להפצ ה וקידום עירוניות.טובה יותר במסג רת זו , בשנת2015 הקים המשרד את המטה הלאומי לעירוניות, צוות חשיבה רב- מגזרי אשר מתייחס לכל הצרכים והמטרות בתחום העירוני. כחלק מעבודת הוועדות של המטה , נ גזרו יעדים ב מגוון נושאים, בתהליך שקוף ובשיתוף פעולה עם בעלי עניין רבים , אשר מטרתם התמודדות עם האתגרים העירו ניים הרבים העומדים בפני מדינ ת .ישראל בשני העשורים האחרונים אוכלוסיית ישראל גדלה מ-6 מיליון איש בשנת1998 ל- 9.3 מיליון נכון לסוף שנת 2020 . ,על פי התחזיות הדמוגרפיות עד שנת2030 - 11 מיליון איש יחיו בישראל ,ועד חגיגות המאה למדינה, ב- 2048 - 15 .מיליון איש בנ ,וסף ישראל היא אחת המדינות הצפופות והעירוניות ביותר בעולם עם צפיפות ממוצעת של400 איש לקמ"ר וכ- 93% .מאוכלוסייתה כבר גרים בערים עובדות אל ו ממחישות את האתגרים הרבים שיש להתמודד עימם .בעתיד הקרוב .כאמור, ממשלת ישראל מנסה להתמודד עם אתגרים אלה משרד הבינוי והש יכון מקדם תהליכי תכנון ויישום מדיניות בתחום העירוניות, תכנון עירוני ופיתוח עירוני, ,וכן בתחומי הדיור הציבורי, דיור בר השגה פיתוח שיטות בנייה חדשות והטמע ת חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות בענף הבנייה. מינהל התכנון מגבש את מדיניות התכנון הארצית בנושאים שונים ויוזם תכניות אב לאומיות, אזוריות ומקומיות, תכניות אסטרטגיות והנחיות מדיניות, מתוך כוונה להגדיל את השימוש היעיל בקרקעות ולשפר את הקומפקטיות .של המרחב העירוני משרד הפנים מנהל את הרשויות המקומיות וגישות ניהול אזוריות והמשרד להגנת הסביבה אמון על רכיבים של הגנה ופית .וח ערכי טבע ושמירה על איכות הסביבה בערים בהשוואה בינלאומית, ישראל היא אחת המדינות הקטנות והצפופות ביותר ב- OECD ( גרף1) ובעולם: 1 האג'נדה העירונית החדשה אומצה באופן רשמי בעצרת הכללית של האו"ם בתאריך23.12.2016 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 7 גרף 1 : שטח וצפיפות של מדינות ה- OECD ישראל 2020 2 שטח 22,072 קמ"ר אוכלוסיי ה 9.3 מ יליון(תחזית 2030 : 11 מיליון , תחזית2050 : 15.5 מיליון) צפיפות 420 לקמ" ר( תחזית2030 : 500 לקמ"ר , תחזית2050 : 700 לקמ"ר) קצב גידול אוכלוסייה כ- 2% בשנה תמ" ג 41,440 דולר לנפש 2 הנתונים מבוססים על נתוני הלמ"ס. 103 338324269 450 756 45 65 65 70132 505 20 784 644 84 93 49 92 313 43 79 1,010 41 301 357 3 244 378 31 22 42100 0 100 200 300 400 500 600 - 200 400 600 800 1,000 1,200 ICELAND FINLAND NORWAY NEW ZEALAND SWEDEN CHILE ESTONIA LATVIA LITHUANIA IRELAND GREECE SPAIN SLOVENIA TURKEY FRANCE AUSTRIA HUNGARY SLOVAKIA PORTUGAL POLAND DENMARK CZECHIA OECD AVERAGE SWITZERLAND ITALY GERMANY LUXEMBOURG UNITED KINGDOM JAPAN BELGIUM ISRAEL NETHERLANDS SOUTH KOREA צפיפות(נפש\ק"מ) שטח(אק"מ) שטח צפיפות *מקור הנתונים : https://www.cia.gov ,נתוני ישראל-למ"ס אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 8 מפה1 : מחוזות ישראל לפי שטח, אוכלוסייה וצפיפות8 1 20 - 2030 3 הגרפים הנ"ל מדגישים את תהליכי העיור המואצים שמתקיימים בישראל, כאשר התחזית לשנים הבאות ,מצביעה על המשך התגברות תהליכים אלה. ביחד עם גודלה של המדינה והצפיפות ההולכת וגדלה בערים תכנון נכון, מדויק ומוקפד של הסביבה העירונית לעשרות שנים קדימה היא מחויבת המצ.יאות בפרקים הבאים נרחיב את היריעה ונפרוס בכל אחת מעשרת מטרות יעד11 א ת הרקע שלה בישראל , את המצב הקיים ו כן נספק את הנתונים (כאשר קיימים) עבור האינדיקטורים שלה המטרה. בנוסף, במספר .מטרות, יצרנו אינדיקטורים אשר תואמים יותר את המצב בישראל כמו כן, יצרנו מטרה ח דשה והקדשנו פרק נפרד להתחדשות עירונית בישראל, שכן כלי זה לא מקבל לדעתנו התייחסות מספקת במטרות יעד11 . ( יש לשים לב להבדלים בין מטרות עם מספרים11.1 , 11.2 )'וכו- מטרות שהן יותר מבוססות תוצאות ספציפיות- ( לאלו עם אותיותA . 11 , B . 11 )'וכו- ,מטרות יותר רחבות.מבוססות תהליך 3 הנתונים מבוססים על תחזית אוכלוסין2015 - 2065 של הלמ"ס, מאי2018 . https://old.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 9 11.1 – דיור מתאים ובר השגה להבטיח גישה לכל לדיור בטוח, מתאים ובר השגה וכן לשירותים בסיסיים ושדרוג שכונות עוני. By 2030, ensure access for all to adequate, safe and affordable housing and basic services and upgrade slums *** הנתונים בפרק זה עודכנו לשנת 2019 או2020 *** רקע אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני מדינת ישראל הוא לאפשר דיור בר השגה לאזרחיה. כ- 70% מהבתים בישראל נמצאים בבעלות פרטית, ובעלות כזו היא עדיין שאיפה של רבים מהאזרחים. בדיווח זה נתייחס לשני היבטים ה נוגעים לדיור בר השגה: היבט הנ שיגות הכלכלית לרכישת דירה והיבט איכות י הבנ.יה, הן ברמת השכונה והן ברמת הבניין והדירה נשיגות בכל הנוגע לנשיגות הכלכלית של רכישת דירה הרי שבעשור האחרון מחירי הדירות בישראל כמעט הכפילו את עצמם במונחים ריאליים. הזינוק במחירים ארע בשל שילוב בין גורמי ביקוש שוני ם ל בין היצע קשיח המאפיין את שוק הדיור. הביקוש לבעלות על דירה גדל בעשורים האחרונים על רקע גידול מהיר באוכלוסייה, רמת אבטלה נמוכה וכן עלייה יציבה ועקבית בהכנסות משקי הבית. כמו כן, צלילתו של שיעור הריבית לאחר המשבר העולמי ב- 2008 משך השקעות רבות לשוק הנדל"ן הי ,שראלי כאשר תופעה זו תדלקה את מחירי הנדל"ן למגורים והפכה את הבעלות על דירה לפחות נשיגה. לעומת זאת, מחירי השכירות עלו בשיעור נמוך בהרבה בהשוואה למחירי הדירות. למעשה, נשיגות הדיור במונחים של שכירות נותרה יציבה לאורך השנים ואף השתפרה משנת2011 ואילך, בעיקר בז כות הצמיחה בהכנסות משקי הבית (ג רף2 .) עם זאת, חשוב לציין כי דירה בבעלות היא שאיפה של הרבה משפחות ישראליות. לכן, גישה לדיור בר השגה עבור האוכלוסייה הרחבה ה י א עניין מרכזי על סדר היום הציבורי ומעסיק רבות את קובעי .המדיניות בישראל גרף 2 : מדד מחירי הדיור בהשו ואה למדד מחירי השכירות בין השנים02 20 - 9 1 20 4 4 מקור: למ"ס עיבודי אגף ניתוח כלכלי משרד הבינוי והשיכון. 80 100 120 140 160 180 200 220 240 מדד מחירי הדיור מדד מחירי השכירות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 10 לטובת אוכלוסיות אשר ידן אינה משגת, מש רד הבינוי והשיכון מפעיל מספר מסלולים להנגשת דיור למגוון אוכלוסיות בשכבות סוציו- אקומניות שונות על ידי הקצאת דיור ציבורי לזכאים וקצבאות דיור (סיוע )בדיור– תשלומים המועברים לז כאים על מנת שיוכלו לשכור דירה בשוק החופשי (גרף 3). גרף3 :מספר מקבלי סיוע בדיור מול ההשקעה הממשלתית ראשיתו של הדיור הציבורי בישראל בתקופת קום המדינה ( 1948 ), כאשר הצורך באכלוס העולים ארצה ו בפיזור ההתיישבות ברחבי הארץ הביא לתנופת בנייה תקציבית גדולה שיוע דה לדיור ציבורי המושכר במחיר סמלי. הפעלת מדיניות הבנייה התקציבית המאסיבית התאפשרה, בין היתר, מכוח החוק המנדטורי שתוקפו נמשך עד לחקיקת חוק התכנון והבנ י יה בשנת1965 . החוק התיר לממשלה בנייה ללא צורך באישור ועדות סטטוטוריות כלשהן. מרבית הבנייה הציבורית התרכזה בשכונות נבחרות בערים הגדולות ובערי פיתוח שהוקמו בדרום הארץ ובצפונה5. בין השנים1957 - 1948 הוקמו בישראל שלושים ושמונה ערים ועיירות חדשות ונבנו כ- 290,000 דירות חדשות במסגרת השיכון הציבורי. כ- 70% מהבנייה היו דירות ( קבע, רובן הגדול75%) נמסר לעולים. בתקופה זו ע מד שיעור שטח הבנייה התקציבית מסך שטח מלאי הדירות בישראל על כ- 58% . בסוף שנות ה- 50 נקטה המדינה במדיניות הפרטה ועודדה את דיירי הדיור הציבורי לקנות את הדירות בה ן ה תגוררו באמצעות מתן הנחה ממחיר השוק, והעמדת משכנתאות בריבית מסובסדת. במקביל למדיניות ההפרטה, במהלך שנות ה- 60 חלה עלייה בשיעור הבנייה הפרטית ושיעורה עמד על למעלה מ- 50% מכלל הבנייה. בשנות ה- 70 נעשה ביזור של הבנייה לחברות בנייה ציבוריות ולגופים כמו מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, מ י נהל מקרקעי ישראל, משרד הרווחה ועוד. במקביל לעלייה בהיקפי הבנייה הפרטית חלה ירידה בביקוש לדיור ציבורי. כתוצאה מכך, במהלך שנות ה- 70 וה- 80 צמצמה המדינה את היקף הבנייה התקציבית ועברה מפעילות של הרחבת ההיצע לסיוע בצד הביקוש, באמצעות מתן משכנתאות בריבית מסובסדת והקצאת קרקע לקבלנים. במסגרת מדיניות הסיוע של מש רד הבינוי והשיכון לרכיש ת דירה, פותחו תכניות סיוע ייעודיות לפי קבוצות אוכלוסייה– זוגות צעירים חסרי דירה, משפחות בצפיפות 5 ,השכונות היו בין היתר: סלמה בתל אביב, מחנה דוד בחיפה, קריית יובל, גונן והקטמונים בירושלים, שיכון דורה בנתניה שיכון המזרח בראשל"צ שיכון יוספטל בכפר סבא. ערי הפיתוח שהוקמו באותה תקופה ורוב הבנייה ב הן של שיכונים ציבוריים :היו בין היתר: אופקים, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, ערד בית שאן וקריית שמונה. מתוך דיור בר-השגה במשפט ,, אלון גילדין 2018 . 136.5 137.7 138.4 138.3 139.2 142.8 146.1 149.6 162.7 168.4 171.2 174.5 178.1 348.7 341.9 348.2 350.1 351.4 406.5 414.7 424.3 467.4 499.7 534.5 575.8 608.6 0.0 100.0 200.0 300.0 400.0 500.0 600.0 700.0 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 מספר מקבלי סיוע בשכר דירה(באלפים) עלות סיוע בשכר דירה(בדולרים ,באלפים) אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 11 מגורים (לפחות שלוש נפשות לחדר), קשישים, משפחות חד- הוריות ועוד. רוב הסיוע הופנה לרכישת דירות .בשוק החופשי המעבר למדיניות ממשלתית המסייעת ברכישת דירה, פתחה בפני הדיירים את האפשרות לקבל סיוע בדיור תוך בחירה עצמאית של מקום מגוריהם ואיכות דירותיהם. כמו כן, מדיניות זו חיזקה את שוק הבנייה הפרטית שאכן התעצם, ושיעור הדיור הציבורי ממלאי הדירות בישראל ירד מממוצע של43% בין השנים1960 – 1966 ל- 34% בעשור השנים1967 – 1977 . בשנו ת ה- 80 הוגבר המעבר למדיניות של הקצאת קרקעות והתוויית תכנון בצד תמיכה בקבוצות אוכלוסייה ייעודיות. משרד הבינוי והשיכון הכתיב את מיקום אתרי הבנייה, לפי סדר עדיפות של הממשלה, ב הם פעלו חברות בנייה פרטיות. רוב הדירות נמכרו במחירי שוק ורק אלפים בודדים נוספו לדיור בשכירות ציבורית מסובסדת באמצעות חברות מאכלסות6. כך עלה תקציב המשרד משיעור של 4.5% מתקציב המדינה במחצית הראשונה של שנות ה- 70 ל- 11% במחצית השנייה של שנות ה- 80 . עם הגעתם של עולי חב ר העמים במחצית הראשונה של שנות ה- 90 שוב הגדילה המדינה את היקף הבנייה ,התקציבית אך הפעם לא כתוספת לדיור הציבורי אלא כהיצע למכירה בשוק החופשי, תוך מתן תמריצים .לקבלני בנייה ומתן סיוע לעולים הרוכשים בשנת1999 עמד היקף הדירות בדיור הציבורי בישראל על108,000 דירות. בתקופה זו נחקק חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) התשנ"ט- 1998, שמטרתו לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים במחיר מוזל, כשחלקו הגדול של מחיר הדירה ממומן כמענק מדינה. כניסת החוק לתוקף הוקפאה והתעכבה עד ינואר2013 . בתקופה שבה הוקפא החוק, במהלך השנים1999 – 2012 , הפעיל משרד הבינוי והשיכון ארבעה מבצעי מכר שונים בדי ור הציבורי, במסגרתם נמכרו כ- 33,650 דירות, כשליש מסך מלאי הדיור הציבורי שהיה בתקופה שקדמה למבצעים. במהלך תקופה זו נרכשו דירות נוספות למלאי ונבנו דירות במסגרת דיור מוגן לעולים, כך ש בשנת2011 ירד מלאי הדיור הציבורי לרמה כוללת של75,500 דירות, המהוות פחות מ- 2% ,בלבד ממלאי הדירות בישראל באותה תקופה. בנוסף לכך בין השנים 2000 – 2010 נבנו דירות בדיור מוגן ובהוסטלים, כך שסך הדיור הציבורי בשנת2011 מנה כ- 83,500 .יחידות דיור בינואר2013 נכנס החוק לתוקף והוא מאפשר רכישת דירות מהדיור הציבורי על ידי דייריהן בהנחה ממחיר השו ק, על פי קריטריונים שנקבעו בחוק. שיעור ההנחה ממחיר שוק של הדירה נקבע בהתאם למספר שנות המגורים בדירת דיור ציבורי, מיקום הדירה (אזור עדיפות לאומית או אחר) ומספר הנפשות המתגוררות בה. כמו כן, נקבעה בחוק הקמת קרן דיור ציבורי אליה ייכנסו ההכנסות ממכירת הדירות ומ מנה ישולם רכש דירות נוספ ו.ת להגדלת המלאי 6 ניהול נכסי הדיור הציבורי בישראל מתבצע באמצעות חברות מאכלסות שמנהלות את הדיור הציבורי עבור משרד הבינוי והשיכון ול פי הנחיותיו. רוב הדיור הציבורי (כ- 90% ) מנוהל בפריסה ארצית על ידי שתי חברות: עמידר– ,חברה ממשלתית ועמיגור– חברת בת של הסוכנות היהודית. שאר הדירות מנוהלות על ידי שלוש חברות נוספות המנהלות נכסים באזורים גיאוגרפיים מסוימים: "חל"ד" בפתח תקווה, "חלמיש" בתל אבי ב, ו"שקמונה" בחיפה (בעבר נוהלו נכסים גם באמצעות חברת "פרזות", שמוזגה עם חברת עמידר החדשה, החל מאפריל2017 ). עולים חדשים שנמצאו זכאים לדיור ציבורי מטופלים על ידי .משרד העלייה והקליטה למשך עשר שנים ממועד העלייה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 12 איכות תחום הדיור בישראל מובל ברובו הגדול על ידי גופים ממשלתיים ו- 90% מתכנון המגורים מקודם על ידי .הממשלה. מאז קום המדינה ראתה המדינה את עצמה כאחראית למתן מענה לדיור נאות לתושביה במשרד הבינוי והשיכון הוקם אגף תכנון ש תפקידו היה ל תכנן ערים ושכונות ול קבוע מדיניות פיתוח והתיישבות במסגרת תכנית פיסית כללית למדינה. אגף התכנון ירש את רוב תפקידי מערכת התכנון .המנדטורית ששלטה בארץ קודם הקמת המדינה כיום, קיים אגף תכנון גם ברשות מקרקעי ישראל וכן .מקודמות יזמות תכנון פרטיות הבסיס לפעילות מערכת התכנון הוא חוק התכנון והבנ י יה התשכ"ה- 1966, על תיקוניו המעגן את הסדר וההיררכיה התכנונית . על פי החוק, ממשלת ישראל היא מוסד התכנון העליון במדינה, ובסמכותה לאשר את תכניות המתאר הארציות שעליהן ממליצה בפניה המועצה הארצית. מתחתיה נמצאת מערכת התכנון . המבנה הכללי של מערכת התכנון מושתת על שני עקרונות מרכזיים: הבניית פעילותה של המערכת בשלוש רמות ארגוניות – ארצית, מחוזית ומקומית, וקיומם של שני נדבכים – נדבך סטטוטורי ונדבך תכנוני- .תפעולי במאי2015 הוקמה הממשלה ה- 34 ואחד האתגרים המרכזיים שניצבו בפניה היה מ שבר הדיור. אחד הצעדים המידיים שבהם נקטה הממשלה בהקשר זה היה להתאים את מערכת התכנון להתמודדות עם משבר הדיור, כאשר מכוח זה הוחלט על ריכוז כלל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים לתחום הדיור תחת מטה ה.דיור במשרד האוצר, באופן שיאפשר תיאום הדדי בנוסף לתיאום מערכות התכ נון, הבטחת האיכות והבטיחות הנדרשות לתכנון וביצוע של מבנים ומקומות ציבוריים מצריכה אף היא תיאום. מנקודת המבט של החברה והמדינה, מערכת ההוראות הכוללת את הסף המינימלי הנחוץ להבטחת האיכות והבטיחות ב תכנון ו ב ביצוע של מבנים ומקומות ציבוריים, נקראת "קוד הבנ י."יה חי בורו של "קוד הבנ י יה" החל בעקבות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור ("ועדת זיילר"), אשר הוקמה בשנת2001 בעקבות אסון ורסאי. ועדה זו המליצה על ריכוז נורמו ת הבנייה בקובץ אחד, אשר יהווה "קוד בני י" :ה". בדו"ח הוועדה נכתב בין השאר החקיקה בתחום הבנ י יה לוקה בפיזור רב, בהיעדר סדר, בעמימות ואי-בהירות, בסתירות ובהיעדר מדיניות ברורה [ ... ] יש הסדרים נורמטיביים מסובכים, לא שלמים ולא מעודכנים, הסותרים בחלקם או חופפים בחלקם זה את זה, מוצגים בצורה שאינה מאפשרת להתמצא בהם ותוכנם אינו מעודכן [... ] קשה לעוסקים במלאכה להשתלט על כל הנורמות שיש לקיים[ ... ] ," (דו"ח ועדת זיילר2003 ). ועדת ההיגוי ליישום דו"ח ועדת זיילר, אשר הוקמה מכוח החלט ת ממשלה 'מס1515 , מיום15.2.2004 , .המליצה אף היא על עריכת קוד בנייה משולב להוראות תקן הבניין 'בהחלטות הממשלה מס964 מיום 31.12.2006 'ומס1169 מיום11.02.2007 הוחלט להטיל על משרד הבינוי והשיכון, בהתייעצות עם משרד הפנים, להשלים את עריכתו של קוד הבני י ה, אשר יכיל בתוכו באופן ברור ושלם את כל הוראות והנחיות הבני י.ה הכנת קוד הבני י ה הישראלי נועדה לעשות סדר בחקיקה, בתקינה ובהור אות המשלימות הנוגעות לכל ענף הבנייה, בכל התחומים ובכל המקצועות. הכנת הקוד נעשתה תוך זיהוי נורמות בני י ה חשובות למחוקק , ניפוי נורמות מיותרות והשלמת נורמות חסרות, התאמת הנורמו ת להתפתחות הידע ולניסיון הנצבר ו עריכה והצגת הנורמות בדרך נגישה, הגיונית, ברורה ו"ידי דותית" למשתמש. מלבד הטיפול בהוראות הקיימות כיום, הקוד החדש יטפל בנושאים חדשים אשר אין להם כל התייחסות בחקיקה ו/או בתקינה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 13 הנוכחית . הקוד יהיה בעל השלכה מהותית על התכנון במדינת ישראל ויחייב באופן גורף את כל המבנים החדשים בשלב הוצאת היתר הבני י ה. בפרקי הקוד השו נים תהיה קיימת התייחסות ספציפית לסוגי מבנים שונים כגון מבני חינוך, מבנים גבוהים וכד ומה. קוד הבני י ה הישראלי נכתב בגישה תפקודית/מרשמית והוא, בדומה לקודים זרים בעולם, מבוסס על מטרות. אלו מתארות את הסיבות שבגינן יש צורך ציבורי בהסדרת התחומים השונים. בדרך כלל מטרות אלו מתייחסות לצרכים כגון הפחתה ומזעור סיכונים לחיי אדם, לרכוש ולסביבה, הבטחת בטיחות י וב טחון המשתמשים והציבור, הבטחת תפקוד הולם של המבנה או החלל על פי השימוש בו, הבטחת נגישות ונוחות מינימליים של המבנה, יצירת תנאים לפיתוח בר-קיימא ואפשור תחזוקה וקיום ל .אורך זמן קוד הבני י ה מכיל גם את הדרישות בהן הפתרון התכנוני חייב לעמוד. הוא מציג פתרונות מקובלים, אך מאפשר גם פתרונות אחרים ובכך מעניק למתכנן ,גמישות בשימוש בחומרים ב שיטות בנייה בו אלטרנטיבות תכנון– .בתנאי שמטרות ויעדי הקוד נשמרים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 14 המצב כיום נשיגות לצורך ק .בלת תמונת מצב עדכנית לגבי מחירי הדירות ורמת הנשיגות שלהן, ישנן מספר שיטות למדידה :אנו מתמקדים בשלושה מדדים מרכזיים (1) ( היחס בין מחירי השכירות להכנסת משק ביתRent to Income ratio – RTI ) היחס בין שכר הדירה להכנסת משק הבית מייצג את אחוז ההכנסה המופנה לתשלומי ה שכירות. המדד בית למשק ממוצעת חודשית הכנסה לבין הממוצעת השכירות בין כיחס מוגדר7. מחירי השכירות רלוונטיים במיוחד כאשר מדובר במשפחות במצב סוציו-אקונומי בינוני-נמוך, משום שרכישת דירה פחות נשיגה עבור קבוצה זו. יתר על כן, מחירי השכירות טומנים בתוכם מידע חשוב על הצורך האמתי בדיור, זאת לעומת מחירי הדירות שעשויים להיות מושפעים באופן ישיר מגורמים פיננסיים .כגון שיעורי ריבית נמוכים נשיגות הדיור במונחים שלRTI נמצאת בשנים האחרונות במגמת שיפור (גרף4). הסיבה לכך היא עלייתן של הכנסות משקי בית לאורך זמן. במהלך השנים 2009 – 2011 , הצמיחה בהכנסות משקי הבית הייתה נמוכה משיעור הגידול בשכירות, כך שבמשך תקופה קצרה חלה ירידה בנשיגות הדיור. לעומת זאת, בשנים האחרונות מדד נשיגות השכירות נמצא במגמת שיפור , ו כיום משקי הבית בישראל מוציאים23% .מההכנסה החודשית על תשלומי שכירות גרף4 : שכר די רה ביחס להכנסה ממוצעת בין השנים1997 - 9 201 8 7 סך ההכנסות השוטפות של משק הבית לאחר ניכוי תשל ומי חובה– :מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. מקור ,סקר הכנסות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2016 . https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2019/1719/h_print.pdf 8 מקור: למ"ס, עיבוד אגף ניתוח כלכלי- .משרד הבינוי והשיכון 0.34 0.29 0.32 0.24 0.27 0.22 0.26 0.22 0.25 0.20 0.23 0.19 0.15 0.17 0.19 0.21 0.23 0.25 0.27 0.29 0.31 0.33 0.35 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 * שכר דירה ביחס להכנסה נטו שכר דירה ביחס להכנסה ברוטו נשיגות נמוכה נשיגות גבוהה * ההכנסה הממוצעת לשנת2019 :אומדן אגף ניתוח כלכלי ,משרד הבינוי והשיכון מחירי שכירות מותאמים למדד מחירי דירות , שנת בסיס2015 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 15 (2) ( היחס בין מחירי דירות להכנסת משק ביתPrice to Income Ratio – PTI ) מדד היחס בין מחירי דירות להכנס ת משק הבית מייצג את מספר שנות ההכנסה הנדרשות ממשק בית על מנת לרכוש דירה. המדד מוגדר כיחס בין מחיר ממוצע לדירה לבין .הכנסה שנתית ממוצעת של משק בית המדד אינו מתחשב בעלות האשראי, אשר עשויה להשפיע משמעותית על נשיגות הדירה, בי י חוד כאשר שיעור הריבית נמו ך. מאז שנת2007 אנו רואים עלייה משמעותית במספר שנות ההכנסה שנדרשו על מנת לרכוש דירה קטנה9 (גרף5). ההסבר לירידה בנשיגות רכי שת הדירות נובע מזינוק במחירי הדירות בין השנים2009 – 2016 שהפך את רכישת הדירות לאתגר רציני. לעומת זאת, בשנים האחרונות ניתן לראות שיפור מסוים ב- PTI .בעקבות מיתון בעליות של מחירי הדירות גרף5 :מדד מחירי הדיור ביחס להכנסה ממוצעת בין השנים 1997 - 2018 10 (3) היחס בין תשלום משכנתה ( חודשי להכנסהMortgage to Income Ratio – MTI ) ניתוח השינויים בנשיגות הדיור מחייב התחשבות במחירי ההלוואות לרכישת דירות, שכן רוב משקי הבית לוקחים הלוואה בעת רכישת דירה. לפיכך, מדד זה מתאר את מחירי האשראי וההון הנדרשים לקבלת משכנתה. במהלך העשורי ם האחרונים חל שיפור בנשיגות הדיור במונחים שלMTI (גרף6). נכון ,להיום32% מההכנסה נטו של משק בית מושקע ים בתשלומי ה משכנתה , לעומת45% בשנת1998 . מגמת השיפור במדד מנוגדת לירידה בנשיגות הדיור שהחלה ב- 2008 . בנוסף לכך, ההון העצמי הנדרש לקבלת משכנתה הכפיל את עצמו , בהתאם לעלי י ה במחירי הדירות. מכיוון שהשגת ההון הראשוני לרכישת דירה מהווה מכשול מרכזי עבור משפחות ישראליות, עליית כמות ההון העצמי הנדרשת לרכישה יוצרת השפעה שלילית על .נשיגות הדיור 9 ""דירה קטנה– דירה אשר שטחה או30 מ"ר לפחות ו- 80 ,מ"ר לכל היותר. מתוך תקנות התכנון והבנייה2013 . 10 מקור: למ"ס,עיבוד אגף ניתוח כלכלי- .משרד הבינוי והשיכון 8.6 7.2 6.7 5.5 7.4 6.8 7.9 7.3 6.7 5.2 5.4 4.5 6.3 5.7 6.5 6.0 4.0 4.5 5.0 5.5 6.0 6.5 7.0 7.5 8.0 8.5 9.0 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 * מחיר דירה ביחס להכנסה נטו מחיר דירה ביחס להכנסה ברוטו נשיגות נמוכה נשיגות גבוהה * ההכנסה הממוצעת לשנת2019 :אומדן אגף ניתוח כלכלי ,משרד הבינוי והשיכון אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 16 גרף 6 :תשלומי משכנתה ביחס להכנסה ממוצעת נטו והון ראשוני לקניית דירה ביחס לה כנסה שנתית נטו11 בשל העלות הגבוהה של מחירי הדירות, אוכלוסיות מרקע סוציו- אקונומי נמוך נאלצות לפנות לפתרונות דיור זולים יותר. הדיור הציבורי בישראל משמש ככלי מדיניות דיור ממשלתי, באמצעותו מושכרות דירות בבעלות המדינה במחיר מוזל ל משקי בית שנמצאו זכאים לדיור זה על ידי משרד הבינוי והשיכון. הזכאות נקבעת באמצעות בחינה של עמידה בתנאי סף, המשקפים מצב סוציו- אקונומי של הפונים. תנאי הסף העיקריים הם: מספר ילדים, מיצוי כושר ה השתכרות, גובה הכנסה, נכות וריתוק לכיסא גלגלים12 . גלי העלייה שהגיעו לאחר הקמת מדינת ישראל הביאו עימם תנופת בנייה במימון המדינה שיועדה לדיור הציבורי. ברם, לאורך השנים הצטמצם מלאי הדיור הציבורי באופן משמעותי כפי שניתן לראות ב גרף7, כאשר נכון לאמצע שנת2018 מלא י הדיור הציבורי מונה53,255 דירות פרטיות, בנוסף לכ- 7,000 יחידות בדיור מוגן והוסטלים, המהווים יחד שיעור של כ- 2.5% .מכלל מלאי הדירות בארץ גרף 7 : אחוז יחידות הדיור בבעלות המדינה במסגרת הדיור הציבורי 11 מקור: למ"ס, עיבוד אגף ניתוח כלכלי- משרד הבינוי והשיכון *הנחות ע י=קריות: הו עצמי30% ממחיר הדירה, משכנתה הנלקחת ל- 25 =שנה70% ממחיר הדירה, ריבית ממוצעת על פי מדד המחירים לצרכן להלוואות בטווח של25 .שנה 12 ."הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי מוגדרים באתר משרד הבינוי והשיכון תחת הכותרת "סיוע בדיור 43% 45% 37% 38% 26% 32% 29% 35% 31% 2.59 2.02 1.65 2.22 2.05 2.37 2.18 1.00 1.20 1.40 1.60 1.80 2.00 2.20 2.40 2.60 2.80 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 50% תשלום משכנתא להכנסה נטו הון ראשוני להכנסה שנתית נטו נשיגות נמוכה נשיגות גבוהה * ההכנסה הממוצעת לשנת2019 :אומדן אגף ניתוח כלכלי ,משרד הבינוי והשיכון 23% 6% 3.5% 2.5% 2.4% 1970 1998 2008 2018 2020 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 17 בנוסף לדיור ציבורי, מעניקה המדינה סיוע בדיור לאוכלוסיות ה נ"ל. בעוד מספר דירות הדיור הציבורי ,נמצא בירידה, קצבאות הסיוע בדיור דווקא עלו, במקביל לגידול במספר משקי הבית המסתייעים בקצבה כפי שניתן לראות בגרף 3 .לעיל את תכניות :משרד הבינוי והשיכון לסיוע בדיור (שאינו דיור ציבורי) ניתן לחלק לשלוש קטגוריות 1. סיוע בשכר דיר ה ,משרד הבינוי והשיכון מעניק סיוע בשכר דירה לעונים על מספר קריטריונים, כפי שהוגדרו על ידי המדינה .ובראשם העונים להגדרה "חסר דירה" וממצים כושר השתכרות 2. סיוע ב משכנת ות א משרד הבינוי והשיכון מעניק לזכאים סיוע במשכנת ה לרכישת דירה, לבנייתה, להרחבתה או להתאמתה לצר כים מיוחדים. גובה הסיוע ב משכנתה לזכאים חסרי דירה מחושב בהתאם לשיטת הניקוד. ככל שהניקוד המצטבר גבוה יותר, כך סכום ה משכנתה גבוה יותר. קבוצות אוכלוסייה ייחודיות הזכאיות לסיוע במשכנת ה: עולים אזרחים ותיקים אוכלוסיות נוספות סיוע ב משכנתה לעולים יחידים סיוע ב משכנ תה ליחידים ותיקים השתתפות בהחזרי משכנתה לקשישים נזקקים סיוע ב משכנתה למשפחות עולים סיוע ב משכנתה למשפחות ותיקות ולזוגות צעירים תוספת נקודות משכנתה לזכאים נכים סיוע ב משכנתה למשפחות עולים שבראשן עומד הורה עצמאי סיוע ב משכנתה למשפחות ותיקות שבראשן הורה עצמאי ( משפחות"חד-הוריות)" תוספת משכנתה בגין שירות חובה בצה"ל או שירות אזרחי- לאומי סיוע ב משכנתה לזוגות ידועים בציבור(עולים) סיוע ב משכנתה לזוגות ידועים בציבור(ותיקים) סיוע ב משכנתה ומענק ביטחוני ביישובי הנגב וקו וי עימות משרד הבינוי והשיכון מעניק גם תוספת משכנת ה לאלה המבקשים לרכוש דירה באזורי עדיפות לאומית13 , וכן ביישובים בנגב, ואף מעניק מענק ביטחוני ליישובי קו עימות עבורם נדרש מיגון מיוחד בהתאם לקביעת פיקוד העורף14 . 3 ). סיוע ברכישת דירה (סבסוד חלק מעלות הדירה כחלק ממאמצי המדינה להתמודד ות עם משבר הדיור, פותחו מסל ולי סבסוד רכישת דירות לציבור הרחב, כדוגמת 'מחיר מטרה' ו'מחיר למשתכן' (תיבה1), בהם ניתנת לרוכשי דירה ראשונה הנחה משמעותית .ממחיר השוק 13 ל .'תנאים ורשימת היישובים הכלולים ראה נספח ג 14 .'לפירוט ראה נספח ג אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 18 תיבה1 : תכניות לקידום דיור בר השגה תכנית מחיר מטרה היא שיטת שיווק קרקעות ביוזמת משרד הבינוי והשיכון. אחת ממטרות התכ נית הייתה להוריד את מחירי הדיור בישראל. התכנית פעלה עד חודש אוקטובר2018 במודיעין ובראש העין ואפשרה לרוכשי דירה ראשונה ולמשפרי דיור לרכוש דירה חדשה במחיר הנמוך בכ- 20% ממחירי השוק באותו אזור. עקרונות התכנית ( מתבססים על שתי החלטות ממשלה1532 ו- 1809 ) משנת2014 . ההרשמה לכל הפרויקטים בתכנית הסתיימה באוקטובר2018 , ולאחר מכן הוחלפה תכנית מחיר מטרה בתכנית מחיר למשתכן. בשנת2015 החליטה ממשלת ישראל לשווק במסגרת תכנית מחיר למשתכן אלפי יחידות דיור שיוצעו לזוגות נשואים או רווקים מעל גיל 35, שלא הייתה בבעלותם דירה ב-5 הש נים הק ודמות (בהמשך שונה הקריטריון לשלוש שנים). בשנת2018 הוחלט כי גם רווקים מעל גיל26 והורים גרושים מתחת לגיל35 .יוכלו להצטרך למעגל הזכאים מחיר למשתכן היא שיטת שיווק קרקעות המיועדות לבנייה למגורים, ואשר על פיה מתחרים יזמים המעוניינים לזכות במכרז לפיתוח ו בנייה במתחמי הקרקע הייעודיים, באמצעות הגשת הצעות מחיר עבור הדירה, שאותו ישלם הקונה הסופי– המשתכן. הזוכה במכרז הוא זה המציע את המחיר הסופי הנמוך ביותר לדירה על פי תנאים שנקבעו ,במכרז. לצורך פרסום המכרז, ניהול התהליך ובחירת הזוכה, הוקמה מנהלת פרויקט ייעודית שתפקידה לפקח על .עמידת הקבלן בהתחייבויותיו מול משרד הבינוי והשיכון ומול רוכשי הדירות, לרבות בעניין מחירי הדירות .עקב ביקוש שעולה במידה ניכרת על ההיצע, בחירת הרוכשים במסגרת "מחיר למשתכן" נעשית באמצעות הגרלה משרד הבינוי והשיכון הקים אתר ייעודי שבמסגרתו מוצ גים פרויקטים במסגרת מחיר למשתכן. באתר מוצגים פרויקטים של מחיר למשתכן ביישובים שונים בישראל שאליהם .ניתן להירשם להגרלה כאשר היא נפתחת. לאחר מכן מוצגות באתר תוצאותיה נכון לסוף2020 ,כ- 20,000 דירות אוכלסו, ו כ- 53,000 דירות קיבלו היתר בנייה , כשרובן .מצויות בשלבי בנייה שונים כדי לסייע לזוכי מחיר למשתכן לממש את זכייתם ולרכוש דירה במסגרת התכנית, משרד האוצר פועל לקידום הקלות לרוכשי דירות.בתכניות אלה על פי הנחיות בנק ישראל, שיעור המימון של המשכנתה לא יעלה על75% ממחיר הדירה. המשכנתה כוללת את המשכנתה הניתנת לזכאים (כולל מענקים מותנים), וכן .הלוואות משלימות ממקורות הבנקים אולם, באישור של בנק ישראל, הזכאים בתכנית מחיר למשתכן ובתכנית מחיר מטרה רשאים לקבל משכנתה בשיעור גבוה יותר מכללים אלה, כדי לסייע להם במימון רכישת הדירה. הגובה המרבי של המשכנתה נ קבע לפי שווי השוק של הדירה ,נש קבע על ידי הערכת שמאי, ולא לפי מחיר רכישתה. הקלה זו מאפשרת שיעור מימון גבוה יותר מ- 75% מסך התשלום עבור הדירה הנרכשת. ההקלה מותנית בכך שהזכאים ישלמו לפני קבלת המשכ נתה100,000 ₪ לפחות ממקורותיהם העצמיים (הון עצמי), ובתנאי ששווי הדירה לא יעלה על1.8 מיליון .₪ במקרה שבו הערכת השמאי עולה על1.8 מיליון ,₪יעמוד שווי הנכס לצורך חישוב תקרת המשכנתה על1.8 מיליון ₪ .או על מחיר הרכישה, הגבוה מביניהם בשנת2020 הוחלפה תכנית מח יר למשתכן בתכנית מחיר מופחת , על- פיה הארץ תחולק לשלושה אזורים בהם ;יקודמו שיטות שיווק שונות. באזורי פריפריה יוצע דיור מופחת לזכאים שיטת השיווק תאפשר תחרות על גובה תשלום הוצאות הפיתוח, לאחר מתן סבסוד מהמדינה, כאשר מחירי הקרקע קבועים והמחיר למ"ר קבוע. גם באז ורי ביקוש יוצע דיור מופחת לזכאים, אולם שם יתקיימו שתי שיטות שיווק שונות; השיטה הראשונה תתבסס על תחרות על מחיר הקרקע הגבוה ביותר, כאשר המחיר למטר בנוי והוצאות הפיתוח קבועים . לעומת זאת, השיטה השנייה תתבסס על תחרות על מחיר למטר בנוי הנמוך ביותר, כאשר יש מחיר מקסימום ומחיר מינימום, והוצאות הפיתוח ומחיר הקרקע קבועים . במקביל לכך, באזורי יוקרה ישווקו קרקעות לשוק החופשי במכרז פומבי לכל המרבה במחיר. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 19 איכות את תחום האיכות ניתן לחלק לשתי רמות שונות– רמת השכונה, באמצעות מערכות התכנון השונות ורמת הבניין באמצעות קוד הבני.ה בעוד זרוע השיכון של משרד הבינוי והשיכון דואגת לסייע ברכישת דירה/בשכר דירה, הזרוע השנייה– הבינוי, אחראית על .תכנון, שיווק וביצוע מגורים, קוד הבנייה ואיכות הבנייה כיום, מערכת התכנון בישראל נועדה בעיקרה להסדיר את שימושי הקרקע במדינה. הסדרה זו מתבצעת במנעד רחב ומגוון של נושאים וקני מידה, החל מהרמה הכלל- ארצית (דוגמת הקמת יישובים או הרחבתם, הקמת תשתיות ארציות ואזוריות לסוגיהן וכיו"ב), ועד לרמה המקומית- פרטנית (דוגמת היקף וגובה של בניין במגרש )מסוים. מכיוון שכמעט על כל חלקת קרקע במדינה מתחרים צרכים ורצונות רבים ,ומגוונים (כלכליים, חברתיים סביבתיים וכיו"ב), כרוכה פעילותה של מערכת התכנון בהכרעות מורכבות המתקבלות תוך שאיפה ליצור איזון בין הצרכים והשיקולים המגוונים והסותרים לעיתים, וכן בין צרכי ההווה לצרכי העתיד. מתוך כוונה ליצ ור מלאי תכנוני איכותי למגורים, יוזם משר ד הבינוי והשיכון פעולות שונות בתחום התכנון, ובכללן: ביצוע סקרים לאיתור קרקע, בדיקות היתכנות, תכניות,,מתאר תכניות אב ותכניות בניין עיר סטטוטוריות . כמו כן, בתחום תכנון למגורים, המשרד מעודד מצוינות תכנונית, הרחבת הידע בתחום ,ופרסום מדריכי תכנון בנושאים שונים בדגש על כלי מדידה לתכנון ופיתוח " שכונה360° " (תיבה2 .) תיבה2 " : כלי מדידה שכונה ° 360 " ב התייחס לאיכות ברמת הדירה והבניין ליציבות המבנה, לאיכותו ולבטיחות המשתמשים בו , אגף תורת הבניה ופיתוח הנדסי הכין את קוד הבני י ה אשר מ כיל בתוכו באופן ברור ושלם את כל ה וראות והנחיות י הבנ יה. לפי קוד זה, שנמצא בימים אלה בשלבי אישור סופיים, י הבנ יה בישראל תעמוד בסטנדרטים .בינלאומיים בתחומים שונים עד כה אושרו (נובמבר2019 ) ( ונכנסו לתוקפן1.3.2020 ) ארבעה חלקים מתקנות 'תכן הבניין': בטיחות המשתמש, אצירה ופינוי של אשפה, מתקני תבר ואה ואקוסטיקה; כאשר חמישה חלקים נוספים מצויים כעת בשלבי אישור סופיים: שלד הבניין, הגנה מפני רטיבות, מידות וכמויות, אנרגיה לבישול ומיזוג אוויר. מינהל התכנון במשרד הפנים פרסם אוגדן מקוון הכולל את כל תקנות תכן הבנייה15 . 15 https://www.gov.il/files/iplan/construction_regulation / אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 20 היררכיה משפטית של קוד הבני יה קוד הבני י ה הינו חקיקת משנה מחייבת, תחת חוק התכנון והבני י ה, ויקרא "תקנות התכנון והבני י ה (ת כ ן הבניין)". עם פרסומו ברשומות מ חליף הקוד את בהדרגה את התוספת השנייה לתקנות התכנון והבני י ה (בקשה להיתר תנאיו ואגרו ת), התש"ל– 1970 . התקנים אליהם מ פנה הקוד הינם תקנים מחייבים. איש ור תקנות התכנון והבנ יה י )(קוד הבנייה נעשה בהליך סטטוטורי הכולל כמה תחנות. הראשונה, אישור הפרקים בוועדת המשנה לבנ י יה ולתקנות; השנייה, אישורם במועצה הארצית לתכנון ובנ יה י; והאחרונה .היא אישורם במשרד המשפטים מחייבת חקיקה ראשית חוק התכנון והבני יה מחייבות תקנות קוד הבני י = ה מחייבים תקנים המוזכרים בקוד הבני יה קוד הבנ י יה החדש כולל שינויים רבים וחידושים התואמים את המגמות העולמיות בתחומי ם שונים. להלן :תקציר החידושים בתחומים השונים אקוסטי קה - בתוקף החל מ- 1.3.2020 נוסח התקנות החדש מפרט כללים והוראות מינימליים לתכנון אקוסטיקה בבני י ני מגורים ו ב .מבני חינוך :הנושאים העיקריים בהם מטפל הפרק - .הפחתת מעבר רעש בין דירות, הפחתת רעש ממערכות מכניות והפחתת רעש בתוך המבנה הנגרם מחוצה לו - הרחבת התקנות ה ,קיימות על ידי מתן מענה להגנת חלל המגורים בדירת מגורים מפני רעש מדירה סמוכה ממערכות בניין, .כגון מעלית או מערכת אינסטלציה, ומחללים ציבוריים - קביעת דרגות מקסימליות לרעש במרחבי לימוד, הנובע מחללים ו מ מערכות מכניות שמחוץ למרחב הלימוד, וכן ממערכות מכניות הנמצאות בתוך מרחב הלימוד, כגון מערכות מיזוג או ו.יר הגנה מפני רטיבות ולחות- טרם נחתם ע"י שר הפנים פרק זה עוסק כולו בתנאי הפנים בבניין ומטרתו להגן על הבניין וחלקיו, ועל בריאות,המשתמשים בן מפני ,נזקים הנגרמים מחדירת מים שמקורם מחוץ לבניין, לרבות מי משקעים ומי תהום מנזילות ממערכותיו הפנימיות של הבניין ומעיבוי פנימי. מטרה נוספת הינה קביעת דרישות מינימליות למזעור תופעות רטיבות בבניין. הפרק מפרט דרישות כלליות מינימליות בנוגע לתכנון מערכת איטום בכל סוגי הבניינים, תוך שימת דגש על חלקים רגישים בבניין, כגון מרתפים וגגות, ו"כן "חדרים רטובים16 פנימיים בבניין. הנושאים העיקרים בהם עוסק הפרק: איטום חלקי בני י ן הבאים במגע עם הקרקע, איטום קירות וחלקי בניין מעל פני הקרקע, איטום גגות ומרפסות, איטום חלונות חיצוניים, בידוד תרמי ואיטום חלקי בניין מיוחדים. עוד הושם דגש על איטום חללים שלא תהיה אליהם גישה, או שצפוי קושי רב בגישה אליהם, לאחר גמר בניית .המבנה 16 חדרים רטובים מוגדרים כשטחים הנמצאים מזמן לזמן בתנאי רטיבות או מים בשיעור גבוה, כגון: מטבחם ציבוריים, חדרי שירותים, חדרי מקלחות/אמב.'טיה, חדרי כביסה וכו אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 21 אנרגיה בבניינים הנושא של יעילות אנרגטית במבני מגורים ו ב מבנים ציבוריים זכה ל התייחסות בפרקי הקוד השונים ולא :כפרק אחד עצמאי. להלן ההתייחסות לנושא היעילות האנרגטית לפי נושאים פרק מהות השי נוי תאורה הגבלת טווח עוצמות התאורה על פי ייעוד החלל במבני ם ציבוריים ו ב שטחים משותפים במבני מגורים. מיזוג אוויר הגדרה מינימלית מחייבת של גודל פתחים בחדרי מגורים לצורך אוורור טבעי מבחוץ . הגבלת מספר החלפות האוויר בחללים שונים בשימוש במערכת מיזוג או ו יר מכנית. מערכות תברואה מתן אפשרות לשימוש נרחב בטכנולוגיות לחימום מים תוך קביעת רף אנרגטי לכל דירה. חיוב התקנת מערכת התראה מפני נזילות מי ם במבנים ציבוריים גדולים. דירוג אנרגטי בבניינים משרד האנרגיה פרסם ביולי2020 אושרו תקנות טיוטת לדירוג אנרגטי ביחידות דיור מ קורות אנרגיה17 (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), תש"ף- 2020 . (הצגת דירוג אנרגטי לדירה דומה להצגת דירוג אנרגטי )למכשיר חשמלי. התקנות מפרטות כיצד יש לחשב את הדירוג האנרגטי ולהציג אותו, אם כי אין חובת הצגת הדירוג. הצעדים המשלימים צעד משלים בעתיד בנושא זה יהיה ע דכון מפרט חוק המכר, כך שמוכר .הדירה ישקף לקונה אם בוצע דירוג אנרגטי או לא - מתן ניקוד על הצגת הדירוג האנרגטי בתקן לבנ י יה ירוקה (תקן וולונטרי שמחויב על ידי15 .)רשויות מקומיות בצורה חלקית מהלך זה יתמרץ את ציבור רוכשי הדירות לדרוש הצגת דירוג אנרגטי לדירה. כמו כן, הצגת הדירוג והרצון להציג דירוג גבוה י עודדו את היזם לתכנן את הדירה טוב יותר ולהתקין מערכות דירתיות חסכוניות בצריכת אנרגיה. הציפייה היא כי להצגת הדירוג תהיה השפעה ישירה על ערך הדירה. ככל שהדירוג יהיה ,גבוה יותר, כך, בהתאם יעלה .ערך הדירה אצירת אשפה - בתוקף החל מ- 1.3.2020 פרק זה, העוסק כולו במערכות ו ב מתקנים בבניינים, מטרתו להסדיר את נושא איסוף, פינוי והפרדת אשפה בבנייני מגורים ו ב מבנים ציבוריים. מטרות נוספות הינן: מזעור סיכוני פגיעה בבריאות בני אדם ובבטיחותם כתוצאה משינוע פסולת ואצירתה; מזעור מפגעים תבר ת וא יים כתוצאה מתפעול מערכות אצירה ופינוי פסולת; מזעור מטרדים סביבתיים, כגון זיהום אוויר, ריחות, תשטיפי פסולת ורעש בלתי סביר, .וכן התקנת מתקנים נגישים ובטיחותיים לאצירת פסולת בפרק זה נקבע חיוב בהפרדת הפסולת לשני זרמים לפחות, על מנת להכין את הבניינים החדשים לעמידה .ביעדי הממשלה לעניין מחזור אשפה ,הוראות הפרק מתבססות על נתונים שמספקת הרשות המקומית 17 ראו- תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), תש"ף- 2020 . https://www.nevo.co.il/law_html/law01/502_326.htm אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 22 לרבות שיטת הפינוי ו/או ההפרדה הנהוגה ברשות המקומית, וכן תדירות הפינוי. נתונים אלו יסופקו בשלב ,המידע, טרם הגשת הבקשה להיתר. הפרק מפרט כללים והוראות לתכנון מערך אצירה שינוע ופינוי של פסולת ו של מרכיבי מחזור, לרבות אומדני נפח ותכנון מבני ומתקני האצירה– הכל על בסיס הנתונים שסיפקה, כאמור, הרשות המקומית. סגנון הפרק הינו תפקודי, דבר המאפשר יצירת מגוון פתרונות .ושימוש בטכנולוגיות חדשות בתכנון מערך אצירת האשפה אוורור ואקלום ו אקלום - טרם נחתם ע"י שר הפנים מטרתו של פרק זה היא לאפשר השגת תנאי נוחות בבניין מבחינת אוורור, והשגת אוויר איכותי המתאי ם .לפעילות בתוך הבניין, תוך שמירה על בריאות המשתמשים בבניין ועל יעילות אנרגטית הפרק יחול על כל בניין למעט מבני תעשייה, אחסנה, חממה, מבנה פתוח ומבנה שאינו מיועד לשהיית אדם דרך קבע . הפרק גם מפרט דרישות מינימליות לתכנון פתחי אוורור במבני מגורים ובמבני ציבור, וכן דרישות בטיחותיות להת קנת המערכות. הדרישות הן קביעות רשמיות או לחילופין דרישות תפקודיות המסתמכות על מספר תקנים18 . חימום מים בבנייני מג ורים )(בפרק מתקני תברואה- בתוקף החל מ- 1.3.2020 תקנות התכנון והבנ י יה משנת1979 מחייבות התקנת מערכת תרמו- סולרית לחימום מים בבניינים שגובהם עד29 מטר. ב- 2012 בוצע תיקון לתקנות ונקבע, בנוסף, כי בבניינים רבי קומות תותקן מערכת תרמו- סולרית עבור דירות הנמצאות ב ע שב .הקומות העליונות בלבד מאז חלו התפתחויות טכנולוגיות בתחום ניצול אנרגיית השמש וחימום מים, ולאור מדיניות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה ושימוש במערכות יעילות אנרג טית בבניינים, בוצע תיקון בנושא זה לגבי :בבנייני מגורים. מטרות התיקון הן 1 . הפקת אנרגיה מאנרגיות ;מתחדשות 2 . צמצום פערים בצריכת החשמל בין הדיירים בשבע הקומות העליונות לבין יתר הקומות (בשנת2014 כמות הדירות בבניינים רבי קומות הייתה35% מכלל הדירות שבנייתן הסתיימה, לעומת15% בשנת 2002 ;) 3 ;. עידוד התפתחות טכנולוגית וחדשנות בתחום המערכות בבניין 4. הקטנ ;ת צריכת החשמל במשק והפחתת פליטת גזי חממה הנגרמת כתוצאה מצריכת חשמל 5 ;. קביעת דרישה תפקודית המאפשרת גמישות בתכנון המערכת לחימום מים קידום תחזוקת מבני מגורים כיוון שאין בסמכות תקנות התכנון והבני י ,ה לעסוק באחזקת המבנה לאחר סיום בנייתו אגף תורת הבנייה ופית וח הנדסי הכין ופרסם מדריך לתכנון מוטה תחזוקה לתכנון ב מבני מגורים. תכנון מוטה תחזוקה הוא תכנון המפשט ומוזיל את התחזוקה של הבניין לאורך חייו . הבניין הוא מערכת מורכבת של אלמנטים שאורך חייהם שונה, אולם הסינרגיה של כולם אמורה ל האריך את חייו של הבניין למשך דורו ת. חלקי מבנה, חומרי גמר, ריצוף, ציפויים, חיפויים ומתקנים שונים 18 ת"י6210 , אוורור לשמירת איכות אוויר נאותה( בתוך בנייניםAshrae 62.1 ); ת"י5280 חלק3 , אנרגיה בבניינים: מערכות ( )אקלום (חימום, אוורור ומיזוג אווירAshrae 90.1 ); ת"י994 חלק4 ,מזגני אוויר: התקנה. לגבי מערכת מובילי אוויר המיועדת לאקלומו ולאוורורו של בניין, נדרש לעמוד בדרישות תקן ת"י1001 בהיבטים של .בטיחות אש אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 23 עשויים להיות מוחלפים לאורך חייו של הבניין, ובכך לאפשר את התחדשותו שוב ושוב. תכנון טוב מאפשר .התחדשות זו בקלות יחסית ובעלויות סבירות המדריך לתכנון מוטה תחזוקה שפורסם על ידי האגף , הוא נדבך ראשון מתוך שורה של אמצעים שיש לנקוט כדי לתקן את המצב. המדריך מ נחה את העוסקים בתכנון כיצד לתכנן בניינים בצורה שתקל על אחזקתם לאורך חייהם. המדריך נועד ללוות את התכנון של בניין מגורים עד לשלב מתן אישור אכלוס ותעודת גמר. המתכננים והיועצים יכולים להשתמש בו בעת התכנון, ואילו הבודקים יכולים להשתמש בו כדי לבדוק בהליך מוסדר את עמידת התכנון בסטנדרטים הנדרשים. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 24 אינדיקטורים 11.1.1 : שיעור האוכלוסייה העירונית המתגוררת בשכונות עוני, ביישובים לא פורמליים או בדיור לא מספק : במדינת ישראל לא קיימים באופן רשמי שכונות עוני (סלאמס) א ו תושבים הגרים בדיור לא מספק כהגדרתם על- .ידי האו"ם אינדיקטור מוצע 11.1.2 : :עמידה ביעדים התקופתיים של התכנית האסטרטגית לדיור של ממשלת ישראל וביעד הסופי 2.6 מיליון יח"ד מתוכננות ובנייה של1.5 מיליון יח"ד עד שנת2040 . גרף8 :יעדי הממשלה ו יחידות דיור מאושרות, לפי שנים סיכום בעשור האחרון ה מחירי ם הריאליים של הבתים כמעט ו הוכפלו עקב,צמיחה מהירה באוכלוסייה אבטלה נמוכה וצמיחה בהכנסה המשפחתית אשר העלו את הביקוש לדירות, לעומת היצע נמוך יחסית שלהן. יחד עם זאת, באותה התקופה מחירי השכירות עלו בשיעור נמוך בהרבה. למעשה , דיור בר השגה במונחים של שכירות נשאר יציב לאורך השנים (גרף 5 , עמוד15). כחלק ממאמצי המדינה להתמודד ות ,עם משבר הדיור פותחו מסלולי סבסוד רכישת דירות לציבור הרחב, 'כדוגמת 'מחיר מטרה' ו'מחיר למשתכן, בהם ניתנת לרוכשי דירה ראשונה הנחה משמעותית ממחיר השוק. כמו כ ן, בכדי לשפר את ההתאמה בין התכנון ל בין צרכי הדיור, המדינה הקימה את מטה הדיור בכדי ש י הווה גוף מתאם בין הגורמים הרלוונטיים, וכן נקבעה תכנית אסטרטגית לדיור עד לשנת2040 . בימים אלה משרד הבינוי והשיכון ממשיך– בשיתוף עם משרד האוצר– במציאת פתרונות ישימים לטיפול באתגרי הדיור בישראל ובהוצאתם לפועל, ללא התפשרות על איכות וטיב הבנ יה י, הן ברמת הדירה והבניין והן ברמת התכנון המקיים של השכונה והסביבה, וזאת.במטרה לאפשר דיור בר השגה לכל 140,608 151,613 127,163 110,920 99,537 118,000 112,000 104,000 105,000 120,000 105,000 100,000 82,000 0 30000 60000 90000 120000 150000 יח"ד שאושרו יעדי הממשלה *לשנה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 25 11.2 – תחבורה ציבורית מקיימת להבטיח גישה לתחבורה ציבורית בטוחה, בת השגה, נגישה ומקיימת לכולם, לשפר את הבטיחות בכבישים, בעיקר על-ידי הרחבת התחבורה הציבורית, בדגש על צרכיה ן ,של אוכלוסיות פגיעות כמו נשים ילדים, אנשים עם מוגבלויות וקשישים By 2030, provide access to safe, affordable, accessible and sustainable transport systems for all, improving road safety, notably by expanding public transport, with special attention to the needs of those in vulnerable situations, women, children, persons with disabilities and older persons רקע יעד11.2 מתוך יעדי הפיתוח המקיימים של האו"ם, מבקש לספק גישה למערכ ת תחבורה בטוחה, נגישה ומקיימת לכלל תושבי המדינה עד לשנת2030 . בנוסף, הוא מבקש לשפר את רמת הבטיחות בדרכים בעיקר על ידי הרחבת שירותי תחבורה ציבורית, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לצרכים של אוכלוסיות פגיעות (נשים, ילדים, זקנים ובעלי מוגבלויות). פרק זה יסקור את המצי אות התחבורתית הקיימת במדינת ישראל .ואת תכנית ההשקעות האסטרטגית של הממשלה להשגת המטרה המתוארת לאחר מכן, יוצג ויפורט האינדיקטור שיאפשר את מדידת מימוש מטרה11.2 , בצירוף אינדיקטורים מוצעים נוספים בהם עושה משרד התחבורה שימוש בכדי לנטר ולבחון את המצב התחבורתי הק יים .במדינת ישראל בעשור האחרון ממשלת ישראל ערכה שינוי מהותי במדיניות התחבורה הציבורית. החלטת ממשלה מספר 2226 (מיום12.8.2007 ) קבעה כי "יש למנות צוות בין משרדי לגיבוש מבנה, תפקידים ואופן התארגנות של רשות ממשלתית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכי ם, וכן לבחינת המבנה ואופן הארגון הנדרש לצורך פעילות המטרופולינים (יישום עד סוף2008 )". האחריות על יישום ההחלטה הוטלה על שר התחבורה ו על.שר האוצר הנושא קודם במסגרת פרויקט משותףTwinning) ) יחד עם האיחוד האירופאי, כאשר אחד מיעדי הפרויקט שהוגדרו היה הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית. הפרויקט לווה על ידי ועדת היגוי בין- משרדית שהורכבה מנציגי משרד האוצר, המשפטים, נציבות שירות המדינה ומשרד התחבורה. ועדת ההיגוי אישרה את ה מתווה האסטרטגי, אשר הגדיר את הרשות כיחידת סמך משרדית והיווה בסיס לגיבוש המבנה הארגוני של הרשות האר.צית במסגרת החלטת ממשלה מספר3988 מיום18.12.2011 , הוחלט להטיל על שר התחבורה והבטיחות בדרכים, על נציב שירות המדינה ועל הממונה על התקציבים במשרד האוצר לבצע את הפעולות הנדרשות להקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית, כיחידת סמך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, עד ליו ם1 ביוני2012 . הממשלה החלה, באמצעות הרשות, ביישומן של מערכות עתירות נוסעים במטרופולינים ו ב הקמת קווי רכבת חדשים. תקציבי הפיתוח של התחבורה הציבורית עלו משמעותית ובוצעו מהלכי מדיניות חשובים, אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 26 כגון עידוד התחרות בתחבורה הציבורית, החלת מדיניות תעריפים חדשה, שינ ויי מיסוי בתחום הרכב, רה- ארגון של התחבורה הציבורית בגוש דן, הכנסת טכנולוגיות כרטוס ומידע ושיפור רמת השירות. למרות הפעולות הללו, הקידום של מערכות עתירות נוסעים היה איטי מאוד עד כה ונראה כי ישראל עדיין נמצאת בפיגור משמעותי אחר המדינות המפותחות, הן בתחום הקמת תשתיות לתחבורה ציבורית והן בתחום ,מדיניות פיתוח התחבורה. על רקע זה בשנת2012 ערכו משרד התחבורה ומשרד האו צר תכנית אסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרה לבחון האם התכניות העתידיות לפיתוח התחבורה הציבורית עולות .בקנה אחד עם המציאות הנוכחית העבודה על התכנית :העלתה את הממצאים דלהלן ההשקעה המצטברת בתשתית התחבורה הציבורית: במטרופולינים בישראל השקעה זו נמוכה מאוד ונאמדת בכ- 1,500 יורו לתושב בממוצע, לעומת ממוצע של כ- 10 אלף יורו במטרופולינים המערביים (פי7 .) 1. תרגום הפער בהשקעה בתחבורה הציבורית בישראל לתושב: בהשוואה לערים אחרות בעולם עולה כי נדרשת השקעה של כ- 250-200 מיליארד ₪ לצורך הדבקת הפער בתשתית התחבורה הציבורית לעולם .המערבי 2. רמת השירות בתחבורה הציבורית: בהשוואה עולמית, היקף ק"מ רכב בתח"צ מטרופולינית לתושב .לשנה הינו פחות ממחצית מהמקובל בעולם המפותח 3. זכות דרך בלעד ית לתחבורה הציבורית: אורך מסלולי תחבורה ציבורית בדרך בלעדית במטרופולינים לתושב בישראל הינו בטווח100-25 מ', לעומת כ- 200-150 מ' לתושב במרבית המטרופולינים בעולם .עם תחבורה ציבורית מפותחת 4. המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית במטרופולינים: בישראל מהירות זו נמוכ ה ועמדה על כ- 16 קמ"ש, בהשוואה למהירות ממוצעת של כ- 25 קמ"ש בערים במדינות המפותחות שבהן אמצעים .מגוונים עם זכות דרך בלעדית 5. התוצאה של חוסר ההשקעה בתשתית התחבורה הציבורית ורמת הש י רות הנמוכה הינה היקף שימוש נמוך מאוד בתחבורה הציבורית. מספר העליות לתחבורה ציבורי ת לתושב, לשנה, במטרופולינים בישראל הינו בטווח130-100 עליות לתושב לשנה, לעומת טווח של 300-200 במטרופולינים במדינות .המפותחות 6. רמת פיצול הנסיעות לפי אמצעי נסיעה במטרופולינים: רמה זו ירדה לכ- 23% - 20% בלבד בתחבורה ציבורית. רמה זו נמוכה משמעותית ממטרופולינים אחר ים בעולם המפותח שהשקיעו במערכות הסעה עתירות נוסעים, בהן אחוז השימוש בתחבורה ציבורית הינו בתחום ש בין30% ל- 50% . במטרופולינים האלו קיים מגוון רחב של אמצעי תחבורה ציבורית בזכות דרך בלעדית, כגון רכבת קלה, רכבת תחתית ורכבת פרברית – בנוסף לאוטובוסים – ובמקביל מו .פעלת מדיניות חניה מגבילה אחוז הנסיעות בתחבורה הציבורית לעבודה (מפקד2008) ירד ל- 21% , כאשר חלקה של הרכבת הוא 0.7%. הסעות מהוות כ- 10% .מהנסיעות לעבודה 7. רשת התחבורה הציבורית בישראל חסרה גיוון באמצעי הנסיעה– היררכיה ברורה, זכות דרך בלעדית ורמת שילוביות בין הא מצעים השונים. רכבת ישראל מפעילה שירות מעורב של קו ו ים בי ן- עירוניים ופרבריים ותכניות הפיתוח שלה ממשיכות ומנציחות את התפיסה המעורבת, ואינה נותנת מענה הולם לביקושים הקיימים והעתידיים, במיוחד בשירות הבין- .עירוני אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 27 המצב כיום קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא בין הגב והים בעולם והגבוה ביותר בעולם המערבי. צפיפות האוכלוסין בישראל צפויה להיות מהגבוהות בעולם, כאשר בעוד ש מגמות הגידול בנסועה הפרטית בעולם המפותח מתמתנות, בישראל המגמה השלטת היא גידול מסיב י (גרף 9). גרף 9: הגידול באורך הכבישים, במרחק הנסועה (בק"מ) ובכמות המכוני ות על הכבישים בין השנים 1970 - 2015 19 ענף התחבורה, על מרכיביו השונים, צמח בשנים האחרונות בשיעור גבוה משמעותית מקצב גידול התוצר והאוכלוסייה. בכך, הפך בעשור האחרון לאחד הענפים הכלכליים המרכזיים במשק, והתפתחותו היא תנאי הכרחי לתפקוד יעיל של משק מודרני וצומח. מ משלת ישראל משקיעה מיליארדי שקלים בשנה בענף התחבורה, במטרה לצמצם את הפערים הקיימים בתחום, ו היא מ דורגת בין המדינות המובילות בעולם מבחינת ההשקעה השנתית בו (גרף10 .) גרף 0 1: השקעה בענף התחבורה בקרב מדינות ה- OECD 20 19 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2017 . 20 World Population Prospects: The 2015 Revision; OECD-ITF (2018). https://population.un.org/wpp/ אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 28 בחינה של נתוני מספר הרכבים לכל ק"מ כביש בישרא ל ביחס לעולם (שנת2014 ) מעלה כי בישראל רמת הצפיפות עומדת על כ- 2,700 רכבים לכל ק"מ כביש, והיא הגבוהה ביותר מבין מדינות ה- OECD אשר בהן רמת הצפיפות הממוצעת עומדת על כ- 773 ( רכבים לכל ק"מ כביש גר ף11 .) גרף1 1 :רמת הצפיפות הממוצעת לק"מ כביש במדינות ה- OECD 21 עקב הצפיפות הגבוהה נוצר עומס כבד על תשתיות התחבורה. ממחקר בנושא מהירויות הנסיעה ברשת הדרכים הבין- עירונית שיזם משרד התחבורה בשנת2016 (טבל ה1), עולה כי77% מהנסועה ברשת ,מתנהלים ברמת שירות טובה עד טובה מאוד והיתר ברמה סבירה ומטה. בנוסף5% מהנסועה וכ- 13% משעות ה רכב מתבצעים ברמת שירות של פקק תנועה קשה. מדובר בכ- 206 ק"מ אשר בהם קיימת רמת שירות נמוכה מאוד בשעות ה שיא ב ,בוקר ורובם .בתחומי המטרופולינים טבלה1 :אפיון רמת השירות בדרכים הבין עירוניות והפרבריות בישראל22 21 Statistics Online Database; UNECE (2015). https://www.unece.org/trans/areas-of-work/transport- statistics/statistics-and-data-online.html 22 שוקי כהן, "אפיון רמת השירות בדרכים הבין עירונית והפרבריות בישראל לפי מערכת המידע שלgoogle ", דו"ח מת"ל למשרד התחבורה, אוקטובר2016 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 29 עומסי תנועה גורמים לאובדן של מאות אלפי שעות עבודה למש ק ביום, לירידה בפריון העבודה, להחרפת המתח הנפשי ולנזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי. מלבד שיעורי הצפיפות בכבישים, גידול מתמיד בנסועת כלי הרכב יוצר שורה ארוכה של השפעות חיצוניות שליליות, לרבות פליטת גזי חממה, זיהום אוויר ורעש. בנוסף, העלייה בנסועה כרוכה בהקצאת משאבי קרקע מוגבלים לסלילת כבישים ולחניונים .ובהשקעה בהקמה ובתחזוקה של תשתית כבישים מערכת תחבורה ציבורית ענפה ויעילה הינה אמצעי מרכזי לצמצום העומס בכבישים, לפיתוח הניידות במדינה ולתמיכה בפיתוח החברתי והכלכלי של המשק, תוך צמצום פערים חברתיים. בעשור האחרון ה ,ממשלה ערכה שינוי מהותי במדיניות התחבורה והחלה בתכנון ב פיתוח ו ב יישום של מערכות הסעת המונים בארבעת המטרופולינים. בנוסף, הקימה הממשלה קווי רכבת חדשים ויזמה מהלכי מדיניות חשובים, כגון רפורמה בתעריפי הנסיעה, כרטיס נסיעה מטרופוליני ואישור רכבים בעלי קיבולת גבוה ה לנסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. למרות זאת, ישראל עדיין נמצאת בפיגור משמעותי אחרי המדינות .המפותחות, הן בתחום התשתיות והן בתחום אמצעי המדיניות המשלימים בהתאם לכך, נתוני הלמ"ס מראים ששביעות הרצון משירותי התחבורה הציבורית ברוב הערים בישראל איננה גבוהה ומיעוט מתוך האזרחים מדווח על סיפוק ממנה (גרף 12 ) . גרף 12 : אחוז בני20 ומעלה המביעים שביעות רצון או שביעות רצון גבוהה מהתחבורה הציבורית23 בשנת2017 התרחשו בישראל59,077 תאונות דרכים עם נפגעים, מתוכן323 ,תאונות קטלניות1939 תאונות קשות והיתר קלות. מתחילת העשור חלה ירידה של11% בהרוגים בתאונות דרכים, ועלייה של8% במספר התאונות הקשות. מספר תאונות הדרכים הקלות ירד ב מעל ל.שליש במהלך העשור 23 למ"ס, מדדי איכות חיים קיימות וחוסן לאומי2017 , פרק4.4 . 36% 61% 43% 36% 37% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% באר שבע חיפה תל אביב ירושלים ממוצע ארצי אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 30 גרף13 :שיעור תאונות הדרכים ל- 1,000 ק״מ כביש, על פי סוג דרך וחומרת התאונה בין2007 - 2017 24 שנת2017 התאפיינה בעלייה ש ל19% במספר תאונות הדרכים הקשות בהשוואה לשנת2016 . בשנת2017 הסיכון למעורבות בתאונת דרכים חמורה בעת נסיעה בכביש עירוני היה גבוה פי1.3 ביחס לסיכון למעורבות בנסיעה בכביש בי ן- .עירוני בשנים האחרונות נצפית מגמת עלייה משמעותית ביותר בתפוצת אופניים וקורקינטים חש מליים .בישראל סוג תחבורה זה מהווה נדבך מרכזי בתנועה במרחבים העירוניים, ומספר חברות החלו להפעיל שירותי השכרה ורכיבה שיתופיים המבוססים על הפעלה באמצעות אפליקציה. האופניים והקורקינטים החשמליים הם כלי רכב נוחים וידידותיים לסביבה, שקטים, אינם צורכים דלק ו אינם מזהמים, ותורמים להפחתת העומס בכבישים. החברות שנכנסו עד כה לשוק הכלים השיתופיים הן תל- אופן ומובייק בתחום האופניים; וליים, בירד ו-ווינד בתחום הקורקינטים. החברות פועלות כיום בתל אביב וברמת גן, וערים .נוספות מתכוונות להכניס שירותים כאלו בשנים הקרובות גרף4 1 : כמות האופניים החשמליים בישראל בין השנים10 20 - 6 201 24 "מגמות עשור של בטיחות דרכים בישראל2007 – 2017 ,", הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים2018 . https://www.gov.il/BlobFolder/reports/trends_2017/he/research_megamot_2017_0.pdf אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 31 תאונות דרכים הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קבעה שלושה מדדי סיכון המבטאים את מצב הבטיחות בדרכים במדינה ומשמשים להשוואה בינלאומית. מדדים אלה כוללים את שיעור ההרוגים לק"מ נסועה, שיעור ההרוגים לאוכלוסיי ה ושיעור ההרוגים לכלי רכב. בשנת2017 שיעור ההרוגים בישראל עמד על6.1 הרוגים למיליארד ק"מ נסועה, שיעור ההרוגים לאוכלוסייה עמד על4.1 הרוגים ל- 100,000 תושבים ושיעור ההרוגים לכלי רכב עמד על10.8 הרוגים ל- 100,000 כלי רכב. בשנת2017 נמצא כי שיעור ההרוגים בישראל היה בירידה ביחס לשלושת המדדים בהשוואה לשנת2016 ובהשוואה לתחילת העשור. בהשוואה למדינות ה- OECD ,, ישראל הינה מבין עשר המדינות המובילות בשיעור ההרוגים הנמוך ביחס למספר התושבים .במקום ממוצע בשיעור ההרוגים לנסועה ובמקום טוב פחות מהממוצע בשיעור ההרוגים לכלי רכב גרף 15 : השינוי בכמות ההרוגים בכבישים בין השנים0 201 - 7 201 בשנים האחרונות, בד בבד עם העלייה בתפוצת השימוש באופניים וקורקינטים החשמליים, ישנה עליה במספר הפצועים בתאונות המעורבים בהן כלים אלה. לצד יתרונותיהם, כלים אלה כבדים ומהירים יותר מאופניים רגילים ומסכ נים את הולכי הרגל במפגשים במדרכה, ואת הרוכבים עצמם במפגש עם רכבים בעת נסיעה על הכביש. עם זאת, במהלך שנת2017 מסתמנת התמתנות משמעותית בקצב עליית מספר המאושפזים כתוצאה מתאונות אופניים חשמליים כפי שניתן לראות בגרף מספר 16 . את ההתמתנות ניתן לייחס לתקנות בנושא אופניים חשמליים שנכנסו לת וקף במאי2016. ב-1 באוגוסט החלה עיריית תל אביב באכיפתן של תקנות שימוש בקורקינטים חשמליים. תקנות אלו מגובות בקנסות כבדים על שימוש לא תקין ומסוכן בכלי,ם יש כולים להגיע עד כדי החרמת כלי הרכב. יש לצפות שהסדרה זו אף היא תפחית את כמות הנפ .געים מתאונות כתוצאה משימוש בכלים אלו אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 32 ג רף16 :מגמות באשפוז של נפגעים כתוצאה מתאונה בה היו מעורבים אופניים חשמליים 2013 - 2017 25 תכניות אסטרטגיות משרד התחבורה הכין בחמש השנים האחרונות מספר תכניות אסטרטגיות עליהן הוא מתבסס בבואו לפרוט את המדיניות ל ביצוע ו מימוש. תכניות אלה מורכבות מהשקעות בתשתית תחבורה ציבורית ותחבורה עירונית א- מוטורית, משילוב של אמצעי מדיניות לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ובתחבורה א-מוטורית, ומדיניות של שילוב שימושי קרקע ותחבורה בצורה המאפשרת נגישות מקיימת .שאינה בזבזנית באנרגיה ובמרחב עי דוד השימוש בתחבורה הציבורית המרכיב המרכזי בתכניות האסטרטגיות, שנכלל רובו ככולו בתחום האחריות של משרד התחבורה, מבוסס על שדרוג משמעותי של ש י רות התחבורה הציבורית באמצעות השקעות בתשתית, טכנולוגיה ומדיניות בהתאם לתכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית. התכנית האסטרטגית עוסקת ברמה הראשית בהקמה של מערכת תחבורה ציבורית ארצית- ,מטרופולינית ועירונית משולבת ו ,בזכות דרך בלעדית המספקת ניידות ורמת ש י רות גבוהה לנוסע גם במצבים של גודש גבוה בכלל מערכת התחבורה. התכניות :להשקעות במערכות התחבורה הציבורית מתוארות להלן • תכנית אסט רטגית לפיתוח רשת הרכבת הארצית לשנת2040 – התכנית האסטרטגית לרשת הרכבת מיועדת להגדיל את כמות הנוסעים ברכבת פי חמישה באמצעות יצירה של רשת רכבות היררכית יעילה ומשולבת, בדמות רשת קווים בין- עירוניים מהירים ותדירים בין ארבעת .המטרופולינים • תכנית אסטרטגית למערכת ת חבורה ציבורית במטרופולין תל-אביב – התכנית המורחבת למערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל- אביב פותחה לשנת היעד2040 ומתוכננת להסיע כ- 3.5-4 מיליון נוסעים ביום, כאשר נסיעות אלו יהוו כ- 40% מסך הנסיעות המטרופוליניות 25 "Ranking EU progress on road safety", 12th road safety performance index report, European Transport Safety Council, June 2018. https://etsc.eu/12th-annual-road-safety-performance-index-pin-report/ 0 100 200 300 400 500 600 700 800 2013 2014 2015 2016 2017 108% + 39% + 6% + חקיקה בנושא אופניים חשמליים 363% + אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 33 החזויות לשנת2040. התכנית מבוססת על שלושה קווי מטרו המרכיבים את השלד המרכזי של .רשת המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) בשילוב עם קווי רכבת קלה • תכנית אסטרטגית למערכת תחבורה ציבורית במטרופולין ירושלים – התכנית פותחה לשנת היעד 2030 ומיועדת להסיע כ- 200 מיליון נוסעים בשנה בכ- 110 ק"מ של קווי רכב ת קלה ובצירי העדפה לאוטובוסים בעלי רמת שירות גבוהה. התכנית כוללת שמונה קווי רכבת קלה ושלושה קוויBRT ( Bus Rapid Transit ) מטרופולינים. התכנית עתידה להגדיל את שיעור השימוש בתחבורה הציבורית של כל שכבות האוכלוסייה, לשפר את הבטיחות בדרכים ולהקטין את זיהום האווי ר .וההשפעות הסביבתיות של התחבורה • תכנית אסטרטגית למערכת תחבורה ציבורית במטרופולין חיפה – התכנית למערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין חיפה מורכבת מרשת קוויBRT מטרופוליניים. בתכנית זו משולבת רכבת קלה בקו נצרת- חיפה ורשת רכבות פרברית המשרתת בעיקר את האזורים בטבעת .השלישית של מטרופולין חיפה • תכנית אסטרטגית לפיתוח רשת הדרכים – תכנית זו תהווה השלמה לתכניות האסטרטגיות לשנת יעד2040 שאושרו בשלוש השנים האחרונות למטרופולינים תל- אביב, ירושלים וחיפה, וכן למסילות הברזל של הרכבת הכבדה. מטרתה היא השלמת תמונה תחבו רתית אינטגרטיבית של כלל תשתיות התחבורה היבשתיות בישראל, בהתאם למדיניות הממשלה לקידום הסעת המונים ,ותחבורה ציבורית, לצד המשך חשיבותן של הדרכים כפלטפורמת שירות הכרחית בתוך המערכת זאת תוך שימת דגש על שינוי הפיצול ועל זמני נסיעה לנוסע בהתאם למקובל בעולם. • צירי העדפה לתחבורה ציבורית: פרויקט מהיר לעיר, העדפה בצירים בין- עירוניים ונתיבים מהירים – משרד התחבורה מתכנן פרויקט העדפה נרחב לתחבורה הציבורית ברשתות העירוניות והמטרופוליניות. המטרה העיקרית של הפרויקט הינה שיפור רמת השירות של התחבורה הציבורית במטרופולין באמצעות רשת צירי העדפה רציפה ויעילה שתגדיל את מהירות, תדירות .ואמינות הנסיעה • השקעה בתשתיות אופניים והולכי רגל – משרד התחבורה מקדם תכניות לרשת שבילי אופניים מטרופולינית במטרופולין חיפה ובמטרופולין תל- .אביב הכוללות מאות ק״מ של שבילי אופניים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 34 אינדיקטורים :11.2.1אחוז האוכלוסייה בעל גישה נוחה לתחבורה ציבורית, בחלוקה לקבוצות לפי מגדר, גיל ובעלי מוגבלויות. אוכלוסייה מוגדרת כ בעלת נגישות לתחבורה ציבורית כאשר ה תושבים נמצאים במרחק אווירי של500 'מ מתחנת תחבורה ציבורית . האינדיקטור במקרה זה ו מי צג על ידי אחוז התושבים בעלי ,הנגישות מתוך סך תושבי העיר , הגרים בשטחים העירוניים בעלי הנגישות . אחוז זה בישראל הוא97% . גרף7 1 : אחוז בעלי הנגישות לתחבורה ציבורית מתוך כלל האוכלוסייה ביישוב אינדיקטורים מוצעים 11.2.2 :רמת פיצול - אחוז נסיעות בתחבורה ציבורית אחוז הנוסעים המשתמשים בסוג תחבורה מסוים– ברוב המקרים המדד מתאר את אחוז הנוסעים בתחבורה ציבורית. מדד זה הוא כלי חשוב למדידת פיתוח תחבורה מקיימת עבור עיר או אזור מוגדר, ובשנים האחרונות ערים רבות משתמשות בו להצבת יעדים עבור תחבורה מקיימת. אחוז הפיצול הממוצע עבור מטרופולינים מפותחים ב( עולם נכון ל- 2010) הינו כ- 40% , בעוד ש במטרופולינים המפותחים בישראל (נכון ל- 2017 ) הוא עומד על כ- 17%. כפי שניתן לראות בטבלה 2 , נכון לשנת2017 רמות הפיצול במטרופולין תל- אביב היא17% , במטרופולין חיפה16% , במטרופולין ירושלים22% וב מטרופולין באר- שבע על14% . 11.2.3 :ק"מ רכב תח"צ לתושב לשנה סך כל ק"מ נסועה של תחבורה ציבורית לתושב לשנה– נתון זה כולל נסועת מערכות מסילתיות. מדד זה מאפשר למדוד רמת שירות, וכן את ההתקדמות בפיתוח התחבורה הציבורית בעיר. הממוצע 99.80% 90.90% 97.39% 98.60% 93.56% 97.14% 84% 88% 92% 96% 100% ירושלים באר שבע חיפה תל אביב ללא שיוך מטרופוליני ממוצע ארצי אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 35 במטרופולינים מפותחים בעולם (נכון ל- 2010) עומד על כ- 100 ק"מ לתוש ב, בעוד ש הממוצע במטרופולינים בישראל (נכון ל- 2017 ) עמד על68 ק"מ לתושב (טבלה2 .) טבלה2 : סכום מדדים אינדקטיביים במטרופולינים2017 26 מדד/מטרופולין ירושלים תל אביב חיפה באר שבע ממוצע במטרופולינים מפותחים בעולם( 2010 ) ק"מ תח"צ לתושב לשנה (נכון לדצמבר 2017 ) 68.2 43.7 75.1 87.0 100 מהירות יומית ממוצעת רשת תח" צ( נכון לדצמבר2017 ) 26 18 19 42 25 מספר עליות לתח" צ לתושב לשנה( נכון לדצמבר2017 ) 106 36 57 42 250 רמת פיצול : אחוז נסיעות לעבודה המתבצעות בתח" צ ( נכון לשנת2017 ) 22% 17% 15% 14% 40% אורך תשתית בלעדית לתח"צ (מטרים )ל- 1000 תושב (נכון לדצמבר 2018 ) 26 35 60 5 150 26 "דו"ח נתוני תחבורה ציבורית במטרופולין ירושלים", תל- ,אביב, חיפה ובאר שבע, משרד התחבורה2019 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 36 סיכום כאמור, אינדיקטור11.2.1 מודד את מימוש המטרה על פי מדד גס יחסית הבוחן נגישות לתחבורה ,ציבורית על פי אחוז האוכלוסייה ש גר בטווח של500 מטרים מתחנת תחבורה ציבורית. עם זאת, במדינה קטנה וצפו פה כישראל, אשר רוב האוכלוסייה בה מתגוררת בערים, מדד של נגישות אינו משקף את התמונה המלאה של האתגרים התחבורתיים העומדים בפני המדינה– כפי שמשתמע גם מהאחוז הגבוה ( של תושבים העונים על הגדרת האינדיקטור97% ). על אף שאחוז גבוה מאוד מתושבי המדינה חיים בקרבת תחנת א,וטובוס, רובם אינם בוחרים להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית לצרכי יוממות .ובכלל יש לבחון שני אינדיקטורים נוספים למדידת מימוש מטרה11.2 על מנת להבין את האתגרים העומדים בפני ממשלת ישראל בתחום התחבורה הציבורית באופן מעמיק ,יותר. הראשון הוא רמת פיצול הנסיעות כל ומר אחוז הנסיעות בתחבורה ציבורית מתוך כלל הנסיעות– אינדיקטור ה מצביע על השימוש בפועל בתחבורה הציבורית. השני, ק"מ נסועת תח"צ לתושב לשנה, מודד את רמת השירות ואת פיתוח התחבורה הציבורית. מדדים אלו נותנים תמונה מלאה יותר המשקפת את האתגרים התחבורתיים עמם יש להתמ ודד את ו המטרות אותן יש להשיג, במדינה בה התחבורה הציבורית נגישה לכולם אך סובלת מהיעדר .אטרקטיביות למשתמשים משרד התחבורה משקיע מאמצים ותקציבים רבים בשיפור מערך התחבורה הציבורית ויצירת אמצעי תחבורה בני קיימא: בין היתר ניתן למנות את הקמת הרשות הארצית לתחבורה צ ;יבורית ו יצירת חמש תכניות אסטרטגיות הממוקדות בתחבורה ציבורית ובתחבורה לא ממונעת, ומספקות פתרונות, כגון מערכות הסעת המונים ארציות ומטרופוליניו ת לצד השקעה משמעותית בתשתיות בלעדיות לתחבורה ציבורית, נתיבים לרכב רב- תפוסה ושבילי אופניים. החל משנת2016, התקציב המ ושקע בתחבורה הציבורית עקף את התקציב המושקע בכבישים, מהפך המעיד על שינוי פרדיגמה ברמה הממשלתית. כיום, מרבית הפרויקטים המשמעותיים שמשרד התחבורה מ וביל נועדו לקדם את התחבורה הציבורית, גם על חשבון הרכב הפרטי. השנים הקרובות צפויות להביא עמן אתגרים רבים בתחום התח בורתי, חלקם ישנים וחלקם חדשים, הנובעים מקצב הגידול המהיר של האוכלוסייה. משרד התחבורה משקיע מאמצים רבים ותקציבים רבים על מנת לשפר את הנגישות, הבטיחות והיעילות של התחבורה הציבורית בישראל ולהפוך .אותה לאפשרות האטרקטיבית ביותר עבור משתמשי הדרך אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 37 11.3 – עיור מק יים ושיתוף ציבור שיפור העיור המקיים והמכיל ולהגדיל את השיתוף והאינטגרציה במערכות התכנון והניהול העירוניות בכל המדינות By 2030, enhance inclusive and sustainable urbanization and capacity for participatory, integrated and sustainable human settlement planning and management in all countries רקע את המושג שיתוף ציבור ניתן להגדיר בדרכים שונות. הבנק העולמי מגדירו כתהליך שבאמצעותו תושבים מספקים מידע ועמדות, ובכך משפיעים על החלטות ה נוגעות ל סביבתם. הOECD- מתייחס לשלושה נדבכים ביחסים שבין הממשלה ל בין ה ציבור – מיידוע , דרך היוועצות ועד לשיתוף ציבור פעיל. צ'רצ'מן וסדן מגדירות שיתוף כתהליך בו אנשים (שאינם נבחרים או ממונים למשרות שלטוניות, ואינם אנשי מקצוע שעובדים עבור הרשויות) לוקחים חלק בתהליכי קבלת ההחלטות ב פלטפורמות ו/או מוסדות הנוגעים להם27 . צ'רצ'מן מבחינה בין""שיתוף – היוזמה והפעולות של אנשי רשויות או אנשי מקצוע " המעוניינים לערב את התושבים בתהליך קבלת ההחלטות לבין השתתפות " – פעולות התושבים הנענים .ליוזמה הזאת, או היוזמים בעצמם מעורבות בתהליך עקרונות הליבה של שיתוף הציבור, כפי שמוגדרות ע ל ידי ארגון ה- IAP 28 :הם כדלקמן 1. .מי שמושפע מהחלטה יש לו הזכות להיות מעורב בתהליך קבלת החלטות ויש לאתר אותו 2. .יש להכליל את התייחסות הציבור כגורם בהחלטה 3. .יש לזהות ולקחת בחשבון את האינטרסים של כלל המשתתפים, כולל של מקבלי ההחלטות 4. .המשתתפים יכולים לעצב את ההשתתפות של עצמם 5. יש לספק את המידע לצ.יבור באופן שיאפשר השתתפות משמעותית 6. .יש לשקף למשתתפים באיזה אופן השתתפותם השפיעה על ההחלטה " במסמךGoverning the city " 29 שפורסם על ידי ה- OECD מובחנות שלוש רמות שונות במדיניות שיתוף :הציבור הנהוגה ברחבי העולם 1. יידוע ציבור – .בו מידע מועבר מהממשלה לציבור 2. התי יעצות עם הציבור – הממשלה מוציאה לפועל תהליכים תוך שהיא מאפשרת לאזרחים .להשמיע את דעתם 3. השתתפות והעצמה של האזרחים – דיאלוג דו כיווני בו פתרונות תכנון לוקחים בחשבון את עמדת .שני הצדדים .כל שלוש רמות אלו מתבטאות בשיתוף הציבור בישראל במידה מסוימת 27 א ,רזה צ'צ'רמן ואלישבע סדן השתתפות- הדרך שלך להשפיע ,, הוצאת הקיבוץ המאוחד2003 . 28 IAP - International Association for Public Participation. 29 OECD, "Governing the City", OECD Publishing, Paris, 2015. https://www.oecd.org/regional/regional- policy/Governing-the-City-Policy-Highlights%20.pdf אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 38 המצב כיום כמתחייב בחוק התכנון והבנייה , בתוקף מאז1965 , ממשלת ישראל היא מוסד התכנון העליון במדינה ומתחתיה נמצאת מערכת התכנון ה פועלת :בשלוש רמות ארגוניות .ארצית, מחוזית ומקומית/מרחבית בוועדה הארצית לתכנון ו בנייה יש32 נציגים, מהם שליש נציגי ציבור ובעלי מקצוע; בוועדה המחוזית17 נציגים ואין בה נציגי ציבור, אך יש בה נציגים מקצועיים; ובוועדה המקומית/מרחבית מספר נציגים (חברי מועצה) המש .תנה בהתאם לגודל המרחב התכנוני מרבית שיתוף הציבור בתכנון מתקיים ברמה של יידוע תוך פרסום מודעות על הכנת תכנית, הגשתה למוסד תכנון, הפקדתה ואישורה. שלב הדיון בהתנגדויות הוא השלב היחיד המתחייב בחוק, בו הציבור מוזמן לעיין במסמכי התכנית ולהגיש התנגדות אם הוא רו .אה בכך צורך :להלן ביטויי שיתוף הציבור ברמה החוקית • )הפקדת תכנון (רמה: התייעצות חלקית עם הציבור חוק התכנון והבנייה הישראלי קובע שתהליך אישור של תכנית מותנה ב"הפקדה" של התכנית למשך חודשיים על מנת לאפשר התנגדויות של בעלי עניין. החוק מגדיר בעלי עניין (בד"כ ,בעלים, בעלים חלקיים שכנים וארגונים מקצועיים רלוונטיים) ומארגן את ההגבלות הפרוצדורליות בהתחשב בזמן ו ב רמת ההתנגדויות לתכניות, אך הוא מעצים באופן ברור את הצדדים המושפעים ביותר במהלך הכנת טיוטת תכנית ומבטיח שקולם נשמע ו כי ההסתייגויות שלהם הם חלק מהפרוטוקול הצ .יבורי • )שקיפות במידע הקשור בתכנון (רמה: יידוע אזרחים בשנים האחרונות ישראל מחזקת את מדיניותה הנוגעת לשקיפות המידע התכנוני מול הציבור. מגמה זו משתלבת בתקנות חוק הבנייה האחרונות ובעיקר בתקנה101 משנת2014 30 . תקנה זו מגבירה את דרישות השקיפות בהקשר של תוכן תכנ )וני (מסמכי תכנון חייבים להיות מוצגים לציבור מיום הגשת התכנית והליך קבלת ההחלטות של גופי התכנון (החלטות ועדות תכנון חייבות להתפרסם עד שלושה ימים לאחר .פגישתן). בנוסף, פרסום אינטרנטי של מידע הנוגע לשני תחומי התכנון הללו הפך לאחרונה דרישה חוקית • השפעה של טכנ ולוגיות משופרות על שיתוף הציבור הדיגיטציה של מערכות התכנון ותהליכי היתרים מציבה מדדים חדשים לנגישות המידע התכנוני לציבור הכללי. מבין טכנולוגיות התכנון בולטות במיוחד המערכת המקוונת להגשת התכניות ומערכת הגשת בקשות להיתרי בנייה. שתי המערכות, יחד עם הGIS ( graphic Information System Geo – מערכת לעבודה עם מידע גיאוגרפי דיגיטלי ) וטכנולוגיות ניהול ממשלתיות ומוניציפליות אחרות, מאפשרות לאגור מידע ולצפות בו באופן מסודר, .וכן לשפר ולהקל את רמת מעורבות הציבור • שיתוף והשתתפות ציבור בהליכי תכנון בפרויקטים של התחדשות עירו נית31 שיתוף והשתתפות הציבור בתהליכי התחדשות עירונית מהווים חלק אינהרנטי בהליכים אלה, שכן על מנת ליישמם נדרשת הסכמה של בעלי הנכסים הקיימים בקרקע. מעבר לכך, תהליכים אלו יוצרים התערבות משמעותית במרחב העירוני הקיים ומשפיעים באופן דרסטי על אופי השכונה הקיימת, עו ל השכונות .והרחובות הסמוכים למתחם שעובר תהליך התחדשות עירונית 30 מבחינה היסטורית חוק התכנון והבנייה דורש יידוע של בעלי עניין בנוסף על פרסום ההליך התכנוני בעיתונות, בתקשורת ובאתרי .תכנון 31 על מנת לנהל פרוייקטים של התחדשות עירונית, באוקטובר2017 הוקמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תחת משרד הבינוי והשיכון. המטרה המרכזית היא להגדיל את היצע הדיור באזורים עירוניים קיימים דרך התחדשות עירונית או שיקום והוספת זכויות פיתוח למבנים קיימים . הרחבה על הרשות להתחדשות עירונית ועל נושא זה בפרק11.8 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 39 מבחינת המחויב בחקיקה ובתקנות, על מנת להגיש תכנית מפורטת למוסד תכנון יש צורך בהסכמות של 60% מבעלי הדירות במתחם ו- 50% לפחות בכל בית משותף. על מנת לקבל היתרים לבנייה, יש צורך בהסכמה של100% מבעלי ה דירות בבניין במידה ש רוצים להרוס את הבניין או במידה ורש צים לעבות ולהגדיל את הדירות. במידה ואין הסכמה של כלל בעלי הדירות, רשאי מפקח רישום מקרקעין לאשר ביצוע עבודה ללא הסכמת כלל בעלי הדירות, ע ל פי תביעה של66% מבעלי הדירות והרכוש המשותף במקרה של עיבוי, או ע פי ל תביעה של80% מבעלי הדירות והרכוש המשותף במקרה של הריסה ובני י ה .מחדש ישנם מספר מסלולי תכנון על מנת לבצע פרויקטי התחדשות עירונית המסובסדים על ידי הממשלה, כולם דורשים מודל של שיתוף (לאורך כל שלבי התכנון) כתנאי לקבלת הסבסוד הממשלתי. בד רך כלל התכנית מותאמת ל רמה המקומית ומנוהלת על ידי יועצים מומחים. הידועות ביותר בהקשר זה הן תכניות האב להתחדשות שכונתית, שמובילה הרשות להתחדשות עירונית. המטרה של תכניות אב אלו היא למפות את .התנאים הפיזיים והסוציאליים של שכונה שלמה ולשרטט אלטרנטיבות אסטרטגיות להתחדשות עתידית קידום ואישור של תכניות אב להתחדשות עירונית כוללים ע י רוב של ועדת היגוי, הכוללת נציגים של .קבוצות אוכלוסייה המושפעות מאותן תכניות מעבר למתחייב בחוק, הן בתכניות מתאר מקומיות והן בתכניות מתאר ארציות, מקיימים אגפי התכנון מספר מפגשים טרם הגשת התכנית למוסד התכנון ומתי יעצים עם הציבור ובעלי עניין בהצעות התכנון ובחלופות. דוגמ ה לכך הן תכניות מקומיות הממומנות/נתמכות על ידי מ י נהל התכנון. תכניות אלה כוללות סבב של ארבעה מפגשים ציבוריים במהלך הליך תכנוני במטרה לקבל את העמדה הציבורית בהתייחס לתנאים הקיימים, להשקפות אסטרטגיות, תכ ניות מתאר, אלטרנטיבות וסוגיות פרטניות בעלות חשיבות מקומית. דוגמ ה נוספת היא הכנה של תכניות אב לאומיות מונחות נושא32 , אף היא מלווה בשיתוף של בעלי עניין ו/או שיתוף אזרחי. בדרך כלל תהליכים אלו כוללים ,פגישות עם בעלי עניין ו ""ועדת עורכים הכוללת את נציגי בעלי הע ניין ופגישות עם כלל הציבור. כאמור, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמת מספר תהליכי שיתוף והשתתפות ציבור בתכניות :להתחדשות עירונית, מעבר לאמור בחקיקה. להלן פירוט התהליכים בהתאם לתכנית המקודמת 1. תכנית מתאר שכונתית להתחדשות עירונית בהובלת הרשות להתחדשות עירונ ית תכניות מתאר להתחדשות עירונית מיועדות ליצירת תשתית תכנון סטטוטורי ואסטרטגי לרשות המקומית ולקידום מהיר של פרויקטים עתידיים להתחדשות עירונית בתחומה, מתוך הסתכלות כוללת על צרכי השכונה בהיבטים של שטחים ציבוריים, תחבורה, שטחים פתוחים, חברה ותושבים, מוסדות ציב.ור ועוד את התכניות מקדמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית כדי להגיע לתוצר המתאים לצרכי העיר והשכונה. התכניות יוצרות ודאות, הן לתושבים ו הן ליזמים, באשר למסלולי הפיתוח הרלוונטיים בכל אזור. כמו כן, התכניות משמשות כלי עבודה ל רשות המקומית, בין היתר כדי לקבוע תכנית פעולה בנוגע למרכיבים הציבוריים. את התוכנית מלווה צוות תכנון הכולל אנשי מקצוע ממגוון תחומים רלוונטיים33 . 32 לדוגמ ה.: תכנית אב לתחבורה ותכניות אב לתשתיות אחרות 33 צוות היועצים מורכב ממנהל פרויקט, אדריכל, אדריכל נוף; ויועצים לחברה ופרוגרמה, מים וביוב, שיתוף ציבור, מודד ושמאי. במרכזי ערים גם כלכלן, ויועץ שי.מור במידת הצורך אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 40 בהכנת תכניות אלו מתקיימים הליכי שיתוף ציבור לאורך כל ההליך באמצעות ועדת היגוי משותפת בין הרשות המקומית, הרשות הממש.לתית, נציגי התושבים וצוות התכנון רמת השיתוף והתהליך מותאמים לאוכלוסייה, לרשות המקומית, לאנשי המקצוע, לסוג השכונה ולשלב התכנוני וכוללים כלים שונים כגון סדנאות, כנסי תושבים, קבוצות מיקוד ועוד. תהליך השיתוף מתבצע ע ל ידי יועץ שיתוף ציבור (מצוות התכנון) אשר בש לב הראשון מבצע סקר מצב קיים של השכונה הכולל מיפוי בעלי עניין, קבוצות מרכזיות וקהילות; לימוד דרכי יצירת הקשר בקהילה תוך מיפוי התשתיות לשיתוף הקיימות ברשות; ראיונות .עומק עם בעלי תפקידים להבנת צרכי התושבים, מטרות ויעדי התכנית; וניתוח הממצאים שנאספו מתוך מיפו ,י זה בונה היועץ מתווה לשיתוף ציבור המותאם לתהליך התכנון. במקביל לעבודת צוות התכנון פועל היועץ לפי המתווה שקבע ומקיים מפגשים וקבוצות מיקוד אשר מטרתן ליידע את הציבור בקידום התכנית ולאפשר ל ו לקחת חלק בעיצוב החלופות ובהטמעת צרכי ו בעבודת צוות התכנון. אחד מתפקי דיו המהותיים של היועץ הינו להנגיש את המידע התכנוני לתושבים, ומצד שני לתרגם את צרכיהם לצוות .התכנון 2. תכניות מפורטות במסלול רשויות המתוקצבות ע ל ידי הרשות להתחדשות עירונית במסלול זה , מסייעת הרשות להתחדשות עירונית במימון צוות יועצים לתכנון מפורט של מתחמי פינוי- בינוי או עיבוי שהוגשו אליה ע ל ידי רשות מקומית, כאשר לכל צוות ממנה הרשות המקומית מנהל פרויקט, וכן יועץ חברתי (החל מההכרזה בספטמבר2019). אוגדן מידע לרשויות מקומיות34 מנחה את היוע ץ החברתי ובתוך כך קובע את תהליכי שיתוף הציבור שיש לקדם במתחמים אלו. בין השאר מחויב היועץ החברתי להציג את הפרויקט לתושבי המתחם, לעדכן אותם באופן שוטף בהתקדמות התהליכים ולשתפם לפני צמתי החלטה משמעותיים בתהליך. מעבר לכך, עליו לסייע בבחירת נציגות מבין בעלי הנכ ,סים, ללוות את חברי הנציגות ולהקנות להם ידע על מנת שיוכלו להוביל את התהליך ולצאת, בעזרתו .במכרזים לבחירת עו"ד ויזם 3. )תכניות מפורטות במסלול מיסוי (יזמי במסלול זה יזם פרטי מקדם תכנון מפורט למתחם פינוי- ,בינוי. כאשר הוא מעוניין בהכרזה על המתחם הוא מגיש בקשה לוו עדה המייעצת להתחדשות עירונית ה נמצאת ברשות להתחדשות עירונית. כאשר מתקבלת החלטה בדבר אישור מקדמי על מתחם, יצורף להחלטה זו מסמך המלצות לעבודה חברתית בפרויקט אשר י י שלח ליזם. בתוך כך מומלץ כי היזם ישכור את שירותיו של יועץ חברתי אשר יפעל לשיתוף תושבי המתחם בתהלי ך, למיפוי צרכיהם וחששותיהם, ולקידום וסיוע בהתארגנותם באמצעות בניית .הסכמות מסמך המלצות זה מצוי כיום בתהליך עדכון ויפורסם בחודשים הקרובים לציבור. 4. הנחיות לתהליכי שיתוף ציבור במינהלות להתחדשות עירונית מאז שנת2016 ,הוקמו, בסיוע הרשות להתחדשות עירונית25 מינה ,לות עירוניות להתחדשות ברחבי הארץ אשר אחת ממטרותיהן המרכזיות הינה שיתוף הציבור במידע הקיים בכל הנוגע לתכניות המקודמות ברחבי הרשות המקומית. הרשות הממשלתית הוציאה הנחיות לעבודה חברתית במינהלות וברשויות מקומיות, המפרטות את תפקידן החברתי בתהליכי ההתחדשות העירו נית ואת הכלים בהם ניתן לעשות שימוש על מנת לפעול עם התושבים ולשתפם בתהליכים. ההנחיות בתחום שיתוף הציבור מפרטות מהי 34 'מתוך אוגדן מידע לרשויות מקומיות, מס23 (יוני2017 '), נספח א' (עמ24 ): הנחיות למנהל הפרויקט לביצוע תהליכים חברתיים במתחמי פינוי- .בינוי אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 41 מטרתו של התהליך; כיצד להכין תכנית שיתוף ציבור ומה עליה לכלול; מי קהלי היעד בשיתוף; כלים בהם ניתן לשתף ולאפשר השתתפות לפי רמות השיתוף השונות; ד ;גשים פרקטיים לקיום הליך שיתוף ציבור דרכים לשילוב צוות התכנון בתהליך השיתוף, ודוגמ ה .לתהליך שיתוף ציבור ותוצריו תיבה3 :מדריך להכנת דו"ח חברתי במיזמי התחדשות עירונית ,יש לציין כי לאחרונה פותחו בותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנ י יה של מתחמים מועדפים לדיור ) דרישות נוספות לנושא שיתוף הציבור. בין השאר מתקיימים שולחנות עגולים בשיתוף בעלי עניין בעת הגשת תכנית, .ובחלק מהתכניות אף נדרשת הצגת מתווה לשיתוף ציבור כתנאי סף להגשה באוקטו בר2018 פרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מדריך זה אשר מטרתו לשלב ולשתף את בעלי הנכסים ו את כלל התושבים בתהליכי התכנון של מיזמי התחדשות .עירונית המדריך מפרט באילו שלבים ובאילו כלים יש לשתף את הציבור וכיצד יש לכתוב המלצות בכדי שיוטמעו בתכנון ויהוו תכני ת לליווי הדיירים לאורך כל שלבי המיזם. מינואר 2019 אימץ מ י נהל התכנון את המדריך ודרש כי בכל תכנית להת חדשות עירונית .יוגש דו"ח זה למוסד התכנון אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 42 אינדיקטורים 11.3.1 :השיעור של הקרקע המנוצלת לבני י ה ביחס לגידול האוכלוסייה על מנת למד וד את יחס צריכת הקרקע לעומת הגידול באוכלוסייה נמדד שיעור צריכת הקרקע השנתי בין השנים2002 ל- 2013, וחולק בממוצע גידול האוכלוסייה השנתי באותה התקופה35 . שיעור צריכת הקרקע ( חושב כאחוז השינוי השנתי בשימוש אורבני בקרקעSQKM ) בין השנים2002 ל- 2013 ב- 249 רשויות מקו מיות ומוניציפליות (מועצות מקומיות ואזוריות לא נכללו בשל הגדרתן כאזורים כפריים ובשל חוסר .במידע זמין). מרכיב הגידול השנתי באוכלוסייה מבוסס על אותו מידע באותה נקודת זמן הקריטריונים הבאים נכללים בהגדרה של שימוש בקרקע: שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים), מבני מגור ים, מוסדות חינוך, מוסדות בריאות ורווחה, שירותים חברתיים, מבני ספורט, תרבות ופנאי, מתחמי ,מסחר, תעשייה ותשתיות ו.תחבורה גרף8 1 ,: יחס צריכת הקרקע לשיעור גידול האוכלוסייה בישראל ולפי ערים גדולות2002 - 2013 מהגרף עולה כי בערים הגדולות בישראל, למעט חיפה, קיים יחס סביר בין צריכת הקרקע לשיעור גידול האוכלוסייה, וכך לא קיים "בזבוז" של משאב הקרקע והוא מנוצל בצורה מקיימת, בהתאם לגידול האוכלוסייה. בעיר חיפה שיעור צריכת הקרקע אינו פרופורציונאלי לשיעו.ר גידול האוכלוסייה הקטן בעיר 11.3.2 : אחוז הערים עם מבנה שיתוף ציבור ישיר בתכנון העירוני ובניהול המתופעל באופן שוטף .ודמוקרטי תהליכי התכנון בכל ,הערים בישראל חשופים לשיתוף ציבור ברמה כלשהי, דרך ועדות התכנון. עם זאת רמת שיתוף הציבור משתנה, החל מכ ך שאזרח רשאי להביע התנגדות לפרויקט וכלה במקרים רבים בהם קיים תהליך שיתוף רחב יות .ר עם הציבור אינדיקטור מוצע 11.3.3 : עמידה ביעד מספר עדכוני הסטטוס לבעלי נכסים ודיירים במהלך תהליך תכנון פרויקטים36 בתכנית מתאר – עדכון חצי שנתי בתכניות מפורטות – עדכון רבעוני 35 הנתונים נערכו על ידי האגף הכלכלי במשרד הבינוי והשיכון. 36 עדכון סטטוס יכול להתקיים באופנים כגון :כנס מתחמי ,מפגשי דיירים ,מכתב/מייל עדכון רשמי וכד'. 1.4% 0.3% 2.3% 0.1% 0.5% 1.81% 1.29% 1.65% 0.78% 0.13% 0.75 0.21 1.40 0.14 3.84 - 0.50 1.00 1.50 2.00 2.50 3.00 3.50 4.00 4.50 0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 2.0% 2.5% ישראל תל אביב ירושלים באר שבע חיפה שיעור צריכת קרקע (שנתי) שיעור גידול אוכלוסייה(שנתי) יחס שיעור השימוש בקרקע לעומת שיעור הגידול באוכלוסייה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 43 סיכום בישראל קיימת מערכת תכנון הפועלת ב שלוש רמות ארגוניות: ארצית, מחוזית ומקומית/מרחבית, כאשר בוועדה הארצית שליש מהחברים הם נציגי ציבור, ועיקר שיתוף הציבור מתקיים ברמה של יידוע, אם כי גם רמות ההתייעצות עם הציבור וההשתתפות שלו קיימות, במידה מסוימת, כגון בהפקדת תכנון בו.תהליכי התחדשות עירונית עם זאת, תהליכי שיתוף והשתתפות הציבור, מעבר למחויב בחוק, הינם בראשית דרכם. בשל העלייה במספר פרויקטי ההתחדשות העירונית בשנים האחרונות, שיעור ההשתתפות האזרחית בתהליכי תכנון גדל אף הוא. העלייה הזו נתמכת על ידי הממשלה בעיקר ב אמצעות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, .הפועלת בכדי לבסס תהליכים אלו כתהליכים סדורים המהווים חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון ברשות להתחדשות עירונית מתעתדים להסדיר את תהליכי השיתוף, בין השאר, באמצעות פרסום כללים והנחיות לתהליכי השיתוף; הסברה והדרכה לצוותי התכנון בדבר חשיבות תהליכי השיתוף; פיתוח קור סי .יועצים מומחים לתחום; ופיתוח מדדים לבחינת הצלחת הליכי השיתוף לאורך התכנון כולו בנוסף, יחס צריכת הקרקע בישראל, לעומת שיעור גידול ה אוכלוסייה בה (שכאמור הוא בין הגבוהים בקרב מדינות ה- OECD ), הוא יציב ו.מלמד על ניצול נכון, יעיל ומקיים של הקרקע לדורות הבאים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 44 11.4 – שמירה על אתרי טבע ומורשת חיזוק המאמצים לשמירה והגנה על אתרי טבע ומורשת עולמיים Strengthen efforts to protect and safeguard the world’s cultural and natural heritage רקע הנכסים הטבעיים והתרבותיי ם בערים מהווים חלק בלתי נפרד מהנוף האורבני בישראל. תהליכי העיור והפיתוח האינטנסיביים המתקיימים בישראל בעשורים האחרונים, מציבים אתגרים לתכנון ו ל שימור השטחים הפתוחים, ערכי הטבע ואתרי המורשת והתרבות המקומיים. כחלק ממגמה עולמית, גם בערים בישראל נעשו בשנים האחר ונות צעדים לשימור אתרי הטבע והמורשת וחלו שינויים בעמדת מקבלי ההחלטות והציבור ב נושא זה. תהליכים שונים הובילו להכרה כי שימורם של אתרים אלה, מתוך תפיסה תכנונית בת קיימא, מבטיחה את חיזוק זהותן וייחודיותן של הערים ומביאה למשיכת אוכלוסיות איכותיות, לצמצום תחושת הניכור ולחיזוק י י .שובים חלשים פעולות שימור שהתבצעו ברשויות מקומיות .בארץ מדרבנות רשויות אחרות לפעולה טבע עירוני שטחים טבעיים במרחב העירוני המושג "טבע עירוני" מתייחס למערכת טבעית או ל תופעת טבע נקודתית בתחומה של הרשות המקומית37 . אתרי טבע עירוני מהווים פסיפס מגוון של שטחים פתוחים בתחום העיר, חלקם בדרגות שונות של שימור וחלקם מאוימים בהיותם עתודות פוטנציאליות לפיתוח עירוני. השטחים עשויים להימצא בליבת העיר, כגון פארקים וגינות עירוניות; אחרים ממוקמים בשולי העיר ולעיתים מהווים המשך של שטחים פתוחים טבעיים המצויים בס .מוך לתווך העירוני הבנוי למרות האיומים, שימור וטיפוח אתרי טבע הנמצאים בסביבה העירונית – ומשמרים את האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי – ,תופס תאוצה בערים רבות. בערים אלו מקצים שטחים לשימור ל ניהול ול שיקום של מערכות טבעיות, כאשר הטבע בהן נתפס כמשאב איכותי , זול לתחזוקה, תורם לבריאות הפיזית והנפשית של התושבים ובעל מגוון תכנים שאותם ניתן לנצל לצרכים רבים, בכל ימות השבוע ועבור .מגוון קהלי יעד בישראל רווחה שנים רבות תפיסה לפיה לרשויות מקומיות אין חלק בשמירת טבע. במרבית הרשויות העירוניות תהליכי התכנון והפיתוח התבצעו ללא התייחסות לערכי טבע, ושטחים טבעיים צומצמו בערים כחלק מתנופת הפיתוח. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה זו ומתפתחת ההבנה כי העיר ושטחי הטבע שלובים זה בזה, ו לכן ע ל ה רשות המקומית מוטלת ,אחריות לשימור ל ניהול ו ל .טיפוח שטחים אלו בשנים הראשונות להקמת מדינת ,ישראל ניתן להצביע על מספר ,ציוני דרך להגנה על אתרי הטבע הפזורים בה :חלקם תרמו גם לשימור אתרי טבע חשובים בשטחי הערים 1. 1948 - הקמת מ י נהל התכנון שפעל לתכנון ארצי מסודר, ,ומינוי אדריכל אחראי על הטיפול בערכי טבע נוף ועתיקות. במסגרת זו בוצע סקר ארצי של אתרי טבע ועתיקות שהיווה בסיס לתוכנית מתאר ראשונית עבור פארקים לאומיים ושמורות טבע. במהלך השנים אושרו תכניות מתאר ארציות העוסקות בשימור שטחים פתוחים בייעודים שונים, וכוללות בחלקן התייחסות גם לשטחים אלו 37 "מדיניות ארצית לטבע עירוני", המשרד להגנת הסביבה2017 . p0900/p0844a.pdf - voirinfo/doclib2/publications/p0801 http://www.sviva.gov.il/infoservices/reser אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 45 בערים, דוגמת תמ"א8 – תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים, שמורות טב( ע ושמורות נוף1981 ); תמ"א22 – ( תכנית מתאר ארצית ליער וייעור1995 ); ותמ"א35 – תכנית מתאר ארצית משולבת י לבנ( יה, פיתוח ושימור2005 .) 2. 1953 – הקמת החברה להגנת הטבע (עמותה ציבורית). עסקה בתחילת הדרך בעיקר בשמירת טבע בשטחים הפתוחים, אך עם השנים החלה ב פעילות לש ימור ו מודעות גם ל ערכי טבע מקומי ים ביחידות עירוניות, שכלל ה .סניפים עירוניים, מרכזי לימוד שדה ובהמשך גם קהילות עירוניות בערים מרכזיות 3. 1963 – נ חקק חוק גנים לאומיים ושמורות טבע שהוביל להקמתן של שתי רשויות ממשלתיות– רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים, אשר אוחדו ב- 1998 ל"רשות הטבע והגנים". הרשות מנהלת שמורות וגנים, .וביניהם גם מספר אתרים מוגנים מוכרזים בתחומי ערים ,לאור העובדה שמרבית תכניות המתאר העירוניות לא התייחסו לערכי טבע במהלך השנים התקיימו מאבקי תושבים ברמה המקומית על מנת לייעד שטחים בעיר לשמורות טבע ונוף מקומיות, לשימור חורשות ועצים ולהותרת אזורי חיץ טבעיים בין הערים. במספר ערים הוקמו פארקים מעוצבים גדולים, כגון הפארק הלאומי ברמת גן, אשר שמרו על שטחים פתוחים וירוקים בתוך הסביבה הבנויה, א ם כי לרוב הם לא תוכננו בצורה .המשמרת בתי גידול טבעיים בשנות ה שמ ונים החלו תהליכים לשימור ערכי טבע מקומיים במספר ערים בישראל. לדוגמה, בתוכנית המתאר של חיפה שהופקדה באותן השנים, סומנו ואדיות העיר והוטלו בהן מגבלות פיתוח. תכנית זו לא אושרה מסיבות שונות, אולם שימור הוואדיות נותר ע י קרון מנחה בתכנון העירוני בחיפה. המודעות לנ( ושא התחזקה עם הקמת התחנה לחקר ציפורי ירושלים1994 ), ומספר שנים לאחר מכן, עת החל מאבק לשימור עמק הצבאים בירושלים. בשנת2000 התקיים כנס ראשון שעסק בטבע עירוני במכון ירושלים לחקר ישראל בו גובשה מתודולוגית עבודה ונערכו סקרים ראשונים לאיתור תשתיות טבעיות במספר פארקים מטרופוליני י .ם בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית להכרה בחשיבות שימור הטבע העירוני כחלק מהמאמץ הלאומי לשימור המגוון הביולוגי בישראל. תהליכים אלה התרחשו, בין היתר, עקב גידול דרסטי באוכלוסיית ישראל והתחזקות ההבנה כי תהליכי עיור ופיתוח מהירים מאיימים ע ל קיומם של השטחים הטבעיים בערים, וכי יש חשיבות גדולה לשימור ערכי הטבע המקומיים והמגוון הביולוגי הייחודי לכל עיר. עוד התבהר כי הטבע המקומי תורם לאיכות החיים ולבריאות תושבי העיר ומספק מגוון תועלות לתושבים ולניהול העירוני– ,טיהור אוויר ויסות שיטפונות, מוקדי חינוך, מחקר, .פנאי ונופש ועוד :נפרט להלן מספר תהליכים משמעותיים נוספים לשימור ערכי הטבע בערים שהתקיימו בעשור האחרון • ביצוע סקרי טבע כלל-עירוניים : בשנת2008 נערכו סקרים כלל- עירוניים ראשונים בירושלים, רמת גן ונתניה במימון המשרד להגנת הסביבה. בשנה זו הוקמה ב חברה להגנת הטבע היחידה לסקרי טבע עירוני . בשנים הבאות בוצעו סקרי תשתיות טבע כלל-עירוניים נוספים; עד כה הסתיימו26 סקרי טבע כלל- עירוניים ו- 24 .סקרים נוספים מצויים בשלבי ביצוע שונים חשיבותו של סקר הטבע העירוני טמונה בכך שהוא מספק תמונת מצב עדכנית של ערכי הטב ע המקומיים ,ומייצר מסד נתונים שמוטמע במערכת המידע הגיאוגרפית העירונית. מידע זה משמש כלי לתכנון מקיים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 46 המתחשב במגוון הביולוגי ובמערכות הטבעיות בעיר, ומהווה בסיס לתכנון ולשמירה על אתרי טבע בניהול .העירוני ובתכניות המתאר העירוניות • גיבוש מדיניות מקומית ל טבע עי רוני : ,בעקבות הסקרים גובשה מדיניות עירונית לניהול ו ל שימור ערכי הטבע המקומיים בערים ירושלים, תל אביב וכפר סבא. תהליכים אלה התבצעו בשיתוף גורמים עירוניים רלבנטיים, ,כגון הנדסה, גינון, תברואה, חינוך, קהילה ועוד, תוך קיום הכשרות רלבנטיות לבעלי התפקידים גיבוש נ .הלי עבודה והטמעתם בתכניות העבודה העירונית • גיבוש מדיניות ארצית לטבע עירוני : בשנת2017 פרסם המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף החברה להגנת הטבע ואנשי מקצוע ב תחום זה, מסמך מדיניות ארצי לטבע עירוני. המסמך גיבש עמדה כוללת לנושא הטבע העירוני בראייה ארצית, ומטרתו כינון מדיניות אחידה לתכנון, פיתוח, ניהול ואחזקה של שטחי הטבע בכל עיר. במסמך ניתנו ידע תיאורטי וכלים מעשיים לתכנון ולניהול שוטף של אתרים וערכי טבע במרחב .העירוני • :התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל בשנת2010 פרסם המשרד להגנת הסביבה את התכנית שנכתבה בעקבות הח לטת ה ממשל ה38 שעניינה "תכנית אסטרטגית לפיתוח בר- "קיימא בישראל, ובעקבות חתימה על אמנה בי נ( לאומית של האו"ם לשמירה על המגוון הביולוגיConvention on Biological Diversity ) . .במסגרת תכנית זו ניתנה התייחסות גם לשמירה על המגוון הביולוגי במערכות עירוניות • מינוי אקולוג ים עירוניים : תפקיד האקולוגים משתנה בין הרשויות ו הוא כולל את ניהול אתרי הטבע בתחום הרשות, הטמעת תחום הטבע בניהול העירוני, ליווי תכניות עירוניות, ייעוץ וליווי בעלי תפקידים .בעירייה, קידום פעילות לשימור ערכי טבע מקומיים ועוד • פיתוח אתרי טבע עירוניים קהילתיים: במספר ערים החלו לפעול לשימור אתרי טבע ייחודיים בתחום העיר. תהליכי השימור הונעו לרוב כתוצאה מלחץ ציבורי של תושבי המקום. באתרים אלו התבצעה על ידי העירייה הסדרה של האתר לקליטת קהל ופיתוח תשתיות מתאימות לצד תהליכי שיקום ושימור אקולוגי .של השטח • הטמעת תשתיות ט בע עירוני בתכניות מתאר כלל-עירוניות : תכניות מתאר עירוניות כוללניות מקודמות בשנים האחרונות בערים רבות בישראל בתמיכת מ י נהל התכנון. בתכניות שונות הוטמע נושא הטבע העירוני בדרכים מגוונות, הכוללות סימון אתרי הטבע העירוניים בת רשימי התכנית, התייחסות לחלק מהאתרים ב.הוראות התכנית ומתן הנחיות בהתייחס לאתרי הטבע העירוניים • פעילות ה"קרן לשמירה על שטחים פתוחים" במסגרת רשות מקרקעי ישראל : הקרן מממנת פעולות שמטרתן סיוע לשמירה, לפיתוח סביבתי ולטיפוח השטחים הפתוחים. בשנים האחרונות תומכת הקרן בפרויקטים רבים בארץ, וביניהם בתחום המוניציפלי של ערים ומועצות מקומיות, בתנאי שאינם .כלואים במרחב העירוני הבנוי "תכנית "ברית ערים לאיכות סביבה : הושקה ב- 2018 על ידי "פורום ה- 15 " המאחד את הערים העצמאיות בישראל ועוסק, בין היתר, בחיזוק העירוניות. התכנית פורשת את המתווה המשותף ליישום קיימות עירו נית .ומתייחסת גם לתחום שימור טבע עירוני בשנים האחרונות התרחשו בעולם מספר תהליכים משמעותיים לשימור טבע עירוני שהשפיעו גם על הנעשה בישראל.'. תהליכים אלו מפורטים בנספח א 38 החלטת ממשלה246 , מיום14.05.2003 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 47 אתרי מורשת עירוניים שימור מורשת תרבות במרחב העירוני אתר מורשת מגלם בתוכו ערכים היסטוריי ם, תרבותיים, חברתיים, אדריכליים, נופיים או עירוניים, המקנים חשיבות ומשמעות לשימורו, למען ההווה והעתיד. אתר עשוי ,להיות שרידי חורבות, מבנה בודד או מכלול מבנים מבנה מגורים או מבנה תעשייתי, מתקנים חקלאיים, תשתיות וכדומה. אתר עשוי להיות ארכיאולוגי או ,היסטורי בבעלות פרטית או ציבורית ויכול לכלול בתוכו גם ערכי טבע ונוף, כדוגמת שדרה היסטורית וגינה היסטורית. בישראל פזורים אתרי מורשת רבים מתקופות שונות, עדות לשפע ולמגוון האירועים והתרבויות שהתקיימו בה. שימור מורשת בערים מתחיל משימור מונומנט או מבנה בודד ועד שימור שט חי הלב ההיסטורי .של היישוב במהלך השנים התרחשו בעולם תהליכים משמעותיים הקשורים בשימור נכסי מורשת במרחב .'העירוני, כאשר תהליכים אלו השפיעו רבות על הנעשה בישראל והם מפורטים בנספח ב להלן מספר ציוני דרך שנעשו בישראל והשפיעו על שימור נכסי מורשת התרבות במרחב הע :ירוני • חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ"ג- 1963 (לא בתוקף) ו ,חוק גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (התשנ"ח- 1998 ): החוק כולל הגנה על אתרים שהוגדרו כשמורות טבע וגנים לאומיים, כמו גם18 אתרים לאומיים המהווים ציוני דרך היסטוריים מראשית ההתיישבות ועד להקמת מדינת ישראל. מחצית מהאתרים הלאומיים מצויים בשטחים עירוניים, כגון .אתר אום רשרש באילת והח'אן בחדרה • " "חוק העתיקות (התשל"ח- 1978 ): החוק התבסס על פקודת העתיקות המנדטורית וקובע שימור לנכסים שנבנו בידי האדם לפני שנת1700 ,לספירה או נכ סים מאוחרים יותר שהוכרזו על ידי שר החינוך והתרבות כעתיקות. החוק כולל גם שרידים זואולוגיים ובוטניים שמתוארכים לפני שנת1300 .לספירה • הקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות( 1984 ): המועצה הוקמה בהחלטת ועדת החינוך של הכנסת ושמה הוסב בהמשך ל"מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל". המועצה הינה עמותה ציבורית, מיסודה של החברה להגנת הטבע, ו היא הוקמה בין היתר על מנת לקדם את השימור בפריסה .ארצית בערוצים תכנוניים, חינוכיים ופיזיים • חוק רשות העתיקות ( 1989 ): .מגדיר את הקמת הרשות ותפקידיה • תוספת רביעית לחוק התכנון והבני יה ( 1991 ): התוספת עוסקת בשימור אתרים ומקנה להם מעמד מיוחד בחוק. אתרי מורשת היסטוריים, ש מתוארכים החל משנת1700 , לא זכו להגנה או למדיניות מסודרת בשנים הראשונות להקמת המדינה ,מה שהוביל במקרים מסוימים להזנחה ולהרס של רבים מהם. התיקון לחוק חייב כל רשות מקומית להקים וע דה לשימור אתרים, שתפקידה להכין רשימת אתרים לשימור ולגבש תכנית שימור עירונית שתכלול המלצות להגנה סטטוטורית לאתרים. אחד האתגרים בפעילות ועדות השימור ברשויות היה ש הן תיפקדו כוועדות משנה של הוועד ות המקומיות לתכנון ובנ יה י, ולכן חלקן התקשו לפעול לא מול הליכי הפי תוח המקודמים בהן. בעקבות שינויי החקיקה, נערכו החל מראשית שנות התשעים עשרות סקרי שימור מקומיים ברחבי הארץ, במימון הרשויות. על אף שסקרי האתרים שהתבצעו היו ראשוניים וחלקיים, הם היוו כלי ראשון לשימור .אתרים רבים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 48 • דו"ח מבקר המדינה ( 2005 ): משרד מבקר המדינה בדק את נושא שימור המבנים והאתרים ברשויות המקומיות בישראל ובמספר משרדי ממשלה. מבדיקה זו עלה כי למרות שהתוספת לחוק התכנון והבנייה חייבה כל רשות להקים ועדה לשימור אתרים, להכין רשימת אתרים לשימור ולגבש תכנית שימור עירונית, רשויות רבות לא ביצעו את הנדרש. רשויות אחרות ביצעו סקר אתרים, ךא לא בחרו אתרים המיועדים להגנה סטטוטורית. חשוב לציין כי מסקנות דו"ח מבקר המדינה הביאו לעל י יה .משמעותית במספר ועדות השימור שהוקמו ברחבי הארץ • התעוררות קהילות מקומיות לשימור אתרים בסביבתן הקרובה: הקמת ועדות השימור העירוניות וביצוע סקרי האת רים הובילו להעלאת הנושא למודעות הציבורית ולהתעוררות קהילות מקומיות .לשימור אתרים בסביבתן הקרובה • חקיקה ייעודית להגנה על מבנה: לדוגמה, ( חוק בית העצמאות2009 .) • תמ"א35 :תכנית מתאר ארצית משולבת לבני י( ה, פיתוח ושימור2005 ). כוללת שיקולי שימור ערכי טבע, נוף, מו רשת ורציפות שטחים פתוחים. התכנית מגדירה רשימת מכלולים עירוניים לשימור ,וקובעת הנחיות בהקשרם, דוגמת גרעיני כפרים ערביים, לב מושבות היסטוריות, גרעינים עירוניים כמו גם אתרים רבים בירושלים, .כגון אגן העיר העתיקה, משכנות שאננים ועוד • הקמת צוות שימור ארצי במנהל ה תכנון( 2006 ): הצוות מלווה ומקדם את נושא השימור במוסדות התכנון ברמות השונות ומסייע בגיבוש מדיניות ארצית וכלים נוספים למימושה. בצוות חברים אנשי מקצוע ונציגי גופים העוסקים בשימור. במסגרתו מונו יועצי שימור לוועדות התכנון ורפרנטים לבחינת .הנושא • הנחיות תיעוד, מ נהל התכנון( 2008 ): הנחיות להליכי תכנון ואישור סטטוטוריים של פרויקטים לשימור ,מבנים ואתרים בעלי חשיבות היסטורית ו לריכוז והערכת מידע בנוגע ל אותם אתרים. לשם כך הוצאו הגדרות לכתיבת שני מסמכים מחייבים – " ."תיעוד מקדים" ו"תיק תיעוד • התכנית להעצמת מורשת לאומית ( 2010 ): בעקבות החלטת ממשלה בעניין העצמת תשתיות המורשת הלאומית (החלט ת ממשלה מספר1412 מיום21.02.2010 ) נקבע מתווה פעולה לשיקום ושימור נכסי מורשת לאומיים מוחשיים ובלתי- מוחשיים. במסגרת זו הוכרו אתרי מורשת לאומיים, המוגדרים ככאלו בתנאי ש מביאים לידי ביטוי את מורשת עם ישראל בארץ. בעקבות החלטת הממשלה נכתבה תכנית אסטרטגית יישומית, בו כל תקופת חומש מוקצים תקציבים ממשלתיים לשיקום, שימור והעצמת המורשת הלאומית על ידי האגף למורשת של משרד ירושלים .ומורשת האגף עובד בשיתוף עם רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, רשות הטבע והגנים, החברה הממשלתית לתיירות, מ י .נהל התכנון, רשויות מקומיות ועוד • אמנה לאתיקה בשימור המורשת בישראל( 2016 ): באמנה מנוסחים קווים מנחים המיועדים לכל .האמונים על שימור מורשת הכלל בישראל, שנועדו לחזק את האתיקה המקצועית בתחום זה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 49 המצב כיום טבע עירוני שימור שטחים טבעיים בערים בעשור האחרון החל תהליך חשוב של מיפוי שטחי טבע עירוניים כשלב ראשוני לשימור אתרי הטבע בערים והטמעת התחום בניהול ו ב מדיניות העירוניים. בין השנים 2018-2008 התבצעו26 סקרי טבע עירוני, ו- 24 סקרים נוספים מצויים בשלבים שונים של ביצוע (נכו ן ל- 2018 .) גרף19 מציג את מספר הערים והמועצות .המקומיות בהן התבצעו סקרי טבע עירוני בישראל גרף 19 : ביצוע סקרי טבע עירוני בערים ובמועצות מקומיות בישראל בין השנים2008 - 2018 מרבית הרשויות המקומיות עורכות את הסקרים במימון עצמאי בשילוב תמיכה של המשרד להגנת הסב .יבה המשרד פרסם שני קולות קוראים לתמיכה בביצוע סקרי טבע כלל- עירוניים בערים ובמועצות מקומיות (בשנים 2014 ו- 2017 ), ותמך נקודתית בעריכת סקרים נוספים. תמיכות נוספות הוענקו על ידי משרד הבינוי והשיכון וקרן ברכה39 . .רשויות מקומיות בודדות מימנו את הסקרים במלואם סך הכל הושקעו כ- 2.5 מלש"ח ועוד כ- 1.5 .מלש"ח מתוכננים לסקרים המצויים בביצוע ממצאי סקרי הטבע העירוניים שהתבצעו בעשור האחרון מצביעים על כך שבתחום המוניציפאלי בישראל עדיין מתקיימים שטחים פתוחים משמעותיים וערכיים, בתי גידול נדירים, מינים בסכנת הכחדה וריכוז ערכי ט .בע ייחודיים בעלי חשיבות אזורית ולאומית ,אתרים אלה מייצגים מערכות אקולוגיות שונות חלקם טבעיים וחלקם מתוכננים בידי האדם: שטחי יער נטע אדם ותיקים, בתי גידול בסכנת הכחדה, כגון ,בריכות חורף וגבעות כורכר וחמרה, אזורי חורש ובתה, שטחי בור, נחלים ופארקים אקולוגיים בהם .עוצבו בתי גידול משוחזרים בחלק מאזורי הארץ קיימת חפיפה גבוהה בין מערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות ו בין מרחבים עירוניים. לדוגמ , כ ה- 60% ,מהשטח המקורי של חולות מישור החוף50% משטחי ,קרקעות קלות וכורכר חופי45% ממלחות החוף ו- 23% מבתות הספר מצויים בתחום ר שויות עירוניות40 . בישראל ניתן למנות כיום מספר מודלים לניהול שטחי הטבע השונים במרחב העירוני. אתרים אלה מצויים :ברמות תכנון ושימור שונות ומנוהלים על ידי גופים שונים, על פי המפורט בטבלה הבאה 39 קרן על שם קרולין וג'וזף גרוס ז"ל, שמטרתה להעניק סיוע פילנתרופי ליהודים החיים בישראל ומתמקדת בשלושה תחומי פעילות מרכזיים: איכות הסביבה, דו-קיום בין יהודים וערבים ותר בות. 40 ,מדיניות ארצית לטבע עירוני2017 . 1 1 2 2 1 1 3 13 2 24 0 5 10 15 20 25 30 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 (בביצוע) אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 50 סוג האתר הטמעה ברמה התכנונית/ניהולית גוף אחראי/מנהל דוגמ אות לאתר עיר וני הערות שמורות טבע וגנים לאומיים תמ"א8 – תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף רשות הטבע והגנים שמורת חוף ,האלמוגים באילת גן לאומי אפולוניה בהרצליה חלק מהאתרים העירוניים הוכשרו לקליטת מבקרים .והכניסה אליהם בתשלום ,יערות נטע אדם חורשים טבעיים ושטחים פתוחים תמ"א22 – תכנית ארצית ליער ולייעור הקרן הקיימת לישראל (לעיתים בניהול משותף עם הרשות )המקומית יער קהילתי ראש העין חלק מהיערות הוגדרו כ"יערות קהילתיים" בהם קיימת מעורבות קהילה המאמצת ומטפחת את .היער שמורה ביוספרית - מנוהלת על ידי מספר גופים – ,ציבוריים ממשלתיים או קהילתיים בארץ הוגדרה שמורה ביוספרית אחת אשר בשטחה רשויות עירוניות – הכרמל (הוכרה ב- 1996 ) מרחב לשימור שהוכר על ידי ארגון אונסק"ו במסגרת" תכנית ( "האדם והביוספרה ,(MAB ובהתאם לאמנת האו"ם .למגוון ביולוגי המרחב אינו ישות סטטוטורית, אלא מנגנון ניהול המשתף את תושבי המקום ונובע מהסכמה בין קהילות בעלות אינטרס לשימור הטבע סביבן בזכות התוע לות שמקבלים ממנו משיקולי פרנסה .וכדומה אתר טבע עירוני קהילתי תכניות מחוזיות ומקומיות רשות מקומית (לעיתים אקולוג )מטעם העירייה או עמותה ,פארק הרצליה התחנה לחקר ,ציפורי ירושלים עמק הצבאים בירושלים שטחי טבע ערכיים המשמרים תופעות טבע ייחודיות, שהוגדרו על ידי הרשות המקומית והוכשרו לקליטת קהל, בדרך כלל ללא תשלום, ומתקיימת בהם פעילות קהילתית. לרוב, שימורם התבצע בעקבות לחץ ציבורי של התושבים .על מקבלי ההחלטות בעיר שטחי טבע אחרים רמות תכנון שונות מנוהלים ע ל ידי גופים ייעודיים או לא מנוהלים ואדיות חיפה אתרים ערכ יים המוגנים סטטוטורית, אולם לא זוכים לניהול מסודר על ידי העירייה או .גופים אחרים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 51 באופן כללי ניתן לחלק את האתרים לשטחי טבע המנוהלים בידי גופים ארציים, כגון רשות הטבע והגנים )או הקרן הקיימת לישראל (לעיתים מנוהלים במנותק מהקהילה והמרקם המקומי, ושטחי טבע המנו הלים ברמה המקומית, ישירות על ידי הרשות המקומית ובדרך כלל תוך מעורבות של הקהילה .המקומית מפה 2 ,מציגה ערים ומועצות מקומיות בישראל אשר בתחומי השיפוט שלהן מצויים גנים לאומיים שמורות טבע (בכל שלבי ההכרזה השונים) ושטחי יער, המנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים והק רן ( הקיימת לישראל ומעמדם מעוגן בתכניות המתאר הארציות הרלוונטיות8,22 .) מפ ה2 :גנים לאומיים ושמורות טבע בשטח ערים ומועצות מקומיות בישראל מתוך כלל הערים והמועצות המקומיות בישראל (סה"כ184 רשויות, ללא יהודה ושומרון41 ), בשטח ן של 97 רשויות מצויים שטחי שמורות וגנים לאומיים, ובשטח ן של 139 רשויות מצויים שטחי יערות. שטח כלל הגנים הלאומיים והשמורות המצויים בערים ובמועצות מקומיות בארץ מהווה5.7% מסך שטחן. שטחי היער המצויים בערים ובמועצות מקומיות בארץ מהווה6.5% .מסך כל שטחן 41 אתרי יהודה ושומרון לא נמצאים בשכבות המשותפות במערכת הממ"ג ועל כן לא נבדקו בבדיקה זו, אך יש להניח יחס דומה .בהקשרן אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 52 מלבד האתרים המוגנים והמנוהלים ברמה הארצית , נותרים אתרי טבע עירוניים רבים ללא הגנה .סטטוטורית והאחריות לשימורם וניהולם מצויה בידי העיריות והמועצות המקומיות במקרים רבים, תהליכי שימור אתרי טבע עירוניים מתבצעים בעקבות הפעלת לחץ ציבורי של תושבים מקומיים. בערים שונות התאגדו קבוצות תושבים מקומיים לגיבוש "פורום תושבים" הפועל אל מול תושבי העיר ומקבלי ההחלטות בעירייה לקידום שימור, פיתוח והנגשה של אתרי טבע עירוניים, שימור מינים מקומיים וקידום סוגיות טבע עירוני. בנוסף, בשנים האחרונות פועלות במספר ערים תכניות חינוכיות במוסדות החינוך הפורמליים והבלתי-פורמליים ל עידוד מודעות לשימור הטבע המקומי, בין היתר על ידי הפעלת תכניות לניטור קהילתי של מגוון המינים המקומי. הלחץ" מלמטה" ותהליכים ברמה הארצית והעולמית" ,מלמעלה", מניעים רשויות מקומיות לפעול לתכנון ל ,שימור ל ניהול ו ל טיפוח הטבע העירוני שבתחומן, ובכלל זה לא ותי ר שטחים ערכיים ומשמעותיים בעיר ולתכנ ו ן אתרי טבע עירוניים- קהילתיים, לצד ניהול תהליכי הטמעה של התחום ברמה העירונית. אחת הרשויות המובילות בארץ ב תחום .זה היא עיריית ירושלים גרף 20 מציג רמות שונות בהקמה ותכנון של אתרי טבע עירוניים קהילתיי:ם • אתרי טבע קיימים ופתוחים לקה ל, כגון: מתחם ה"באסה" בהרצליה, יער קפלן בכפר סבא וגבעת האירוסים בנתניה. סך הכל20 .אתרים עירוניים פועלים כיום בישראל • אתרים מאושרים שטרם פותחו או מצויים בתהליכי פיתוח, כגון: פארק עין הזהב בקרית שמונה וגבעות תל השומר ברמת גן. סך הכל חמישה .אתרים • אתרים בתהלי ,כי גיבוש ותכנון ש טרם אושרו בתכנית סטטוטורית, כגון: פארק החוף הדרומי באשדוד וגבעת קוזלובסקי בגבעתיים. סך הכל13 .אתרים גרף0 2 : מספר אתרי טבע עירוניים קהילתיים ברשויות מקומיות ובערים בישראל 22 5 13 0 5 10 15 20 25 אתרי טבע פעילים אתרים מאושרים( בתהליכי הקמה או טרום ביצוע) אתרים בתהליכי גיבוש ותכנון (טרם אושרו) אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 53 תיבה4 :טבע עירוני בירושלים אתרי מורשת עירוניים שימור נכס י מורשת התרבות בערים בערי ישראל ניתן למנות מגוון אתרי מורשת מתקופות שונות. חלק מהאתרים הינם נקודתיים, כגון מבנים ונכסים ארכיאולוגיים או היסטוריים, וחלקם מהווים מתחמים לשימור, ,כגון שרידי ערים עתיקות מושבות העלייה הראשונה, נמלים, רחובות היסטוריים, שווקים, מ.פעלים ושיכונים ציבוריים כיום, פועלים בארץ מספר גופים עיקרים העוסקים בשימור נכסי מורשת התרבות בערים. כל אחד מגופי השימור ממוקד לרוב בתקופה מסוימת או בתחום עניין נפרד, ולא קיים גוף עיקרי המוביל ומנהל תחום זה .בארץ:להלן פירוט הגופים העיקריים הפועלים בתחום ש ימור נכסי מורשת התרבות בערים ובמועצות מקומיות בישראל ,כולל פרמטרים, חלקם סטטוטוריים .המיושמים להטמעת תחום זה בתכנון העירוני ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה בארץ ומשתרעת על שטח של126,000 דונם. העיר מצויה במיקום גיאוגרפי מיוחד ובו יי צוג למגוון מרשים של בתי גידול האופייניים לשדרת ההר, בין החבל הים- תיכוני ממערב למדבר יהודה במזרח. כ- 40% .משטח העיר הינם שטחים לא בנויים הכוללים מרחבים פתוחים טבעיים בשולי העיר ובתוכה בעשור האחרון מובילה עיריית ירושלים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנ ת הטבע וציבור תושבים, תהליך המתייחס אל המערכות הטבעיות כחלק אינטגרלי ממערך תכנון העיר, מתוך הבנת חשיבותן העליונה להבטחת איכות .החיים העירונית בשנת2004 .שולבו, לראשונה בישראל, אתרי טבע עירוניים בתכנית המתאר המתהווה בשנת2007 החל סקר תשתיות טבע עירוני מקיף ובו מופו151 אתרי טבע עירוניים על ידי החברה להגנת הטבע והעירייה ובתמיכת המשרד להגנת הסביבה. הסקר פורסם בשנת2010 והוטמע במערכות המידע העירונית. בעקבותיו החלו ועדות התכנון העירוניות לבחון את התכניות המוגשות אליהן בהתייחס לממצאי הסקר והמלצותיו ולדרוש עריכת ס קרי טבע מפורטים. בשנת2013 פורסם מסמך "טבע בעיר ירושלים: מדיניות אקולוגית כלל-עירונית" על ידי עיריית ירושלים שגיבשה מדיניות עירונית לניהול ושימור הטבע המקומי. כעבור שנה פורסמה גם תכנית אב לטבע עירוני בירושלים, ובינואר2017 אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובניי ה של העיר תכנית מתאר מקומית לשימור ופיתוח טבע עירוני ,בירושלים, תכנית ראשונה מסוגה בישראל. התכנית, בין היתר קובעת את אתרי הטבע במרחב התכנון המקומי, נותנת הוראות לאופן אישור תכניות מפורטות בתחומם והוראות .לפיתוחם במקביל לתהליכים אלה, העירייה מעסיקה החל מ- 2015 אקולוגית עירונית, תחת המחלקה לתכנון ופיתוח בר קיימא .בעיר, אשר מלווה תהליכים עירוניים לשימור אתרי טבע :בירושלים פותחו מספר אתרי טבע עירוניים קהילתיים התחנה לחקר הציפורים, פארק עמק הצבאים ואתרים אחרים מצויים בשלבי תכנון. אתרים אלה מהווים נכס חשוב לתושבי עמק הצבאים בירושלים| קרדיט: צוות עמק הצבאים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 54 גרף21 מציג את מספר הערים והמועצות המקומיות ב ישראל שביצעו הליכים שונים על פי החלוקה :הבאה • רשויות שביצעו סקרי מורשת תרבות עירוניים בעשור האחרון (סקרים חלקיים ומלאים) או הכינו רשימות שימור עירוניות, כגון: תל אביב-יפו, ז י כרון- יעקב וטבריה. הסקרים התבצעו ביוזמה של .הרשות המקומית או במסגרת דרישה בתהליך הכנת תכנית המתאר הכוללנית • רשויות שכללו נספח שימור בתכנית מתאר כלל-עירונית (כולל תכניות מתאר מאושרות וכאלו בתהליכי הכנה), כגון: חדרה, פורדיס ובאר- .יעקב • רשויות בהן קיימות תכניות שימור סטטוטוריות מקומיות מאושרות , כגון: עכו, ראש- פינה וראשון- .לציון • רשויות המצויות בתהליכי גיבוש והכנה של תכניות שימור מקומית , כגון: בת-ים, הרצליה ובאר- .שבע גרף21 : סקרים, רשימות שימור, נספחי שימור ותכניות שימור סטטוטוריות שבוצעו בערים ומועצות מקומיות בישראל ,מהמידע עולה כי שימור אתרי המורשת מקודם ברמות שונות בערים ובמועצות מקומיות ברחבי הארץ דרך סקרים עירוניים, רשימות שימור לתכניות מתאר, ועד אישור תכניות שימור ל מתחמים ואזורים שלמים בעיר. ניתן לראות כי מרבית הרשויות מטמיעות את התחום דרך תכניות המתאר הכוללניות, על ידי כתיבת נספחי שימור. המידע ב גרף אינו מציג תכניות סטטוטוריות מקומיות אחרות שבמסגרתן ניתנה גם הגנה לאתרים ומתחמים. בירושלים, לדוגמה, לא קיימת תכנית שימור עירונית, אולם מרבית האתרים והמתחמים בעיר מוגנים במסגרת תכניות מאושרות אחרות, וכיום מקודמת בעיר גם מדיניות מקומית בתחום זה42 . שימור נכסי מורשת התרבות בערים מתבצע בדרכים מגוונות, ברמות תכנון שונות ובניהול גופים שונים כמפורט ב .'נספח ג להלן מספר דוגמאות : 42 המידע על בסיסו נערכו נתונים אלו מובא בנספח11.4 .'ב 43 50 7 11 0 10 20 30 40 50 60 סקרי אתרים או רשימות שימור עירוניות נספח שימור בתכנית מתאר עירונית( כולל תכניות מתאר בהכנה או מאושרות ) תכנית שימור סטטוטרית בהכנה תכנית שימור מאושרת אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 55 בערים ישנם אתרים המוגנים, ש מורים ומנוהלים על ידי גופים ארציים, אך ההכרה וההגנה הסטטוטורית על אתרי המורשת העירוניים הינן באחריותה של הרשות המקומית, מתוקף חוק התכנון והבנייה, וגורלם נתון למקבלי ההחלטות העירוניים. כתוצאה מכך, במשך שנים רבות אתרי מורשת עירוניים נותרו ללא .הגנה סטטוטורית בעשור האחרון נרשמת התקדמות ותחום השימור מקודם בערים שונות ברחבי המדינה .במסגרת תכניות שימור מפורטות או במסגרת נספחי שימור בתכניות מתאר כוללניות בעקבות הקמת אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת, פותחה תכנית "ציוני הדרך", אשר במסגרתה ניתנות בשנים האחרונות תמיכות ממשלתיות משמעותיות לשימור אתרי מורשת לאומיים בישראל. האגף פועל בשני מישורים עיקריים: בתמיכה בפרויקטים לשימור תשתיות המורשת הלאומית ובקידום מדיניות ואסטרטגיה ארצית. העבודה מתבצעת בממשק עם גופי השימור השונים: רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים, רשות הטבע והג נים, החברה הממשלתית לתיירות, מ י נהל התכנון, רשויות מקומיות וגופים נוספים. המיזמים נבחרים על ידי ועדת היגוי ומצויים בפריסה ארצית, ( ועד היום2018 ) ניתנו סוג האתר הטמעה ברמה התכנונית גוף אחראי/מנהל דוגמ אות לאתר עירוני הערות אתרי מורשת עולמיים אונסק"ו רמות שונות בהתאם לסוג האתר; תב"עות מקומיות מרבית האתרים מנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים, חלקם על ידי הרשות המקומית או גופים אחרים העיר הלבנה בתל- ,אביב העיר העתי קה של עכו לכל אתר ניתנות הנחיות לשימור והגדרות על ידי מרכז .המורשת העולמי האתרים מצויים בפיקוח וניטור של הוועדה הישראלית למורשת עולמית מטעם הוועד הישראלי לאונסק"ו .של משרד החינוך שמורות טבע וגנים לאומיים חוק גנים לאומיים ,שמורות טבע אתרים לאומיים ואתרי הנ ,צחה תמ"א8 – תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף רשות הטבע והגנים גן לאומי סובב חומות ירושלים, גן לאומי אפולוניה, גן לאומי אשקלון חלק מהאתרים העירוניים הוכשרו לקליטת מבקרים .והכניסה אליהם בתשלום האתרים מנוהלים בדרך כלל במנותק מהמרקם העי.רוני אתרים היסטוריים ואתרי מורשת ההתיישבות הבנויה חלקם מוטמעים בתכניות מתאר ושימור שונות ה הכרזה הסטטוטורית וקידום תכניות שימור באחריות מ י נהל התכנון באמצעות רשויות מקומיות ועדות .מחוזיות האתרים מנוהלים על ידי הרשות המקומית או לא מנוהלים מתחם שרונה בתל ב אבי- יפו, מדרחוב דרך היין בזיכרון- ,יעקב מושבת הראשונים ראש-פינה שימור האתרים מתבצע בהתאם לתוספת הרביעית .לחוק התכנון והבנייה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל עוסקת בפועל בהכרה באתרי מורשת היסטוריים ולקידום תכניות .שימור סטטוטוריות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 56 תמיכות לכ- 500 פרויקטים, רבים מהם בשטחים עירוניים, כגון: בריכת בנימין בזיכרון- יעקב, קבר הרמב"ם בטבריה, בית .פיק"א וארכיון ראש פינה, גבעת התחמושת בירושלים ובאר אברהם בבאר שבע חשוב לציין כי בישראל מרבית תשומת הלב מופנית לשימור המורשת ההיסטורית, אולם עדיין חסרה התבוננות רב- ,שכבתית במרחב העירוני ולא ניתן משקל שווה לשכבות הארכיאולוגיה האורבנית. למשל סקרי האתרים שהת בצעו ברשויות אינם כוללים שכבה זו ונוכחות השכבות הקדומות בדרך כלל לא נכללת בתכנון העירוני. כמו כן, בישראל עדיין שולטת גישה ממסדית של שימור מורשת לאומית, בניגוד לגישות חדשות הקוראות לשימור מגוון מורשת התרבות בערים, ואשר נצפות במקומות שונים בעולם ומוצגות גם ב מסמך ה- HUL 43 . להלן רשימה מפורטת של גופים ממשלתיים, עמותות ורשויות מקומיות העוסקים בתחום שימור המורשת התרבותית ושטחים טבעיים בערים בישראל , כמו גם תכניות ארוכות וקצרות טווח, מתוכננות או קיימות של הם, לקידום נושאים אלו : • :המשרד להגנת הסביבה המשרד מקדם המשך הטמ ,עת המדיניות הארצית לטבע עירוני השואפת למיפוי שטחי הטבע העירוני והטמעת שיקולים אקולוגיים בתכנון ובניהול העירוני על בסיס מסד נתונים עדכני. המשרד ממשיך ללוות מקצועית את הרשויות המקומיות בשמירה על שטחי טבע ופיתוחם, לצ ורך שמירה על המגוון הביולוגי ולמען בריאות ואיכות החיים של התושבים. כמו כן, תחום זה צפוי להיות מוטמע בתכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי, ה צפויה להיכתב במהלך2019 ."ותיקרא "סביבה טבעית בריאה • :רשויות מקומיות בחלק מהרשויות המקומיות פועלות ועדות שימור עירוניות (בהתאם לתוספת הרביעית לחוק התכנון והב נייה) ורפרנטים לנושא שימור אתרים מקדמים תכניות שימור אתרים .ומתחמים • רשות העתיקות, מ י:נהל השימור הרשות ממשיכה לפעול לקידום והטמעה של תפיסה הכוללת את הארכיאולוגיה האורבנית, כחלק בלתי נפרד מהמרחב העירוני הרב-שכבתי, ולשילוב שרידים ארכיאולוגיים בתכנון וביישום ,פרויקטים עירוניים. בנוסף לכך הרשות מובילה מהלך ל הקמת ,אינוונטר מורשת ארצי,במימון אגף מורשת ובשיתוף גופי השימור בארץ על מנת לקדם ניהול מושכל של נכסי המורשת ולהגן עליהם מפני איומים שונים. במסגרת הפרויקט מתוכננת לקום מערכת ייעודית לניהול המורשת ברמה הארצית , שתרכז מידע אודות נכסי המורשת ותנגיש אותו למשתמשים שונים. מאגר מידע זה ישמש בסיס לגיבושה של מדיניות שימור כוללת בראייה ארצית ,ולתיאום בין הגופים האחראיים לנכסי המורשת, להגנה עליהם, לשימורם ולפיתוחם באופן מושכל כדי להנחילם לציבור בהווה ובעתיד. • רשות הטבע ו:הגנים רשות הטבע והגנים פועלת, בין היתר, לשימור ערכי מורשת ותרבות האדם .בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע, תוך טיפוח אתרים אלו, המחשתם והנגשתם לקהל חזון ארכיאולוגיה ומורשת ברשות הטבע והגנים הוא שימור וטיפוח האתרים הארכיאולוגיים הנמצאים בגנים הלאומיים ובשמורות ה טבע והכשרתם לביקורי קהל, לשם חיזוק הקשר בין הציבור למורשת הארץ. חזון זה רלוונטי גם לאתרים הנמצאים בסביבה העירונית. הפעולות 43 מסמך המלצות של ארגון אונסק"ו לשימור נופים א ורבניים- היסטוריים מפורט בנספח 11.4 'ג. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 57 הנעשות לשם מימושו, הן, בין היתר: טיפוח אתרים והכשרתם לקהל, איתור גנים לאומיים חדשים, ייזום חינוך והסברה, שימור אתרים, פיתוחם וחפירת א תרים ארכיאולוגים באתרים .המוגנים :אגף מורשת, משרד ירושלים ומורשת בשנת2010 )"החלה תכנית מורשת לאומית ("ציוני הדרך במשרד ראש הממשלה, והחל משנת2015 פועל אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת. האגף מוביל את מדיניות שימור מורשת ישראל ומשתף פעולה עם כלל ארגוני השימור .הפועלים בארץ במסגרת התכנית האסטרטגית למורשת לאומית, מתכנן האגף להמשיך ולהוציא אחת לחמש שנים קולות קוראים להגשת מיזמים הקשורים לאתרי המורשת, מתוכם י י בחרו מיזמים הראויים להיחשב כנכסי מורשת לאומית ויקבלו תמיכה כספית לשדרוג, פיתוח והעצמה. קול קורא לתכנית החו מש הבאה מתוכנן לצאת ב- 2022 . בנוסף, בכוונת האגף לייצר מדיניות רחבה בשיתוף עם גופי שימור נוספים ועם מ י נהל התכנון בנושא שימור בערים, ו קידום מעורבות של רשויות מקומיות .בתחום זה • ימ:)נהל התכנון, משרד האוצר (אגף בכיר לתכנון משולב קידום תכנית אסטרטגית לשטחים פתוחי.ם בחודשים האחרונים מקדם מ י נהל התכנון חשיבה אסטרטגית לשטחים הפתוחים בראייה ארצית, כתמונה משלימה לתכנית האסטרטגית לדיור. צוות החשיבה כולל את נציגי .הוועדות המחוזיות, משרדי הממשלה, ארגוניים ציבוריים, אקדמיה ועוד התכנית נועדה להתוות את אופן ההסתכלות ואת דרכי הפעולה השונות לשמירה והגנה על שטחים פתוחים, בתי גידול ומסדרונות אקולוגיים. כמו כן, היא עתידה לשמש ככלי התכנוני המרכזי לשמירת מעמדם של השטחים הפתוחים כאזורים מוגנים לשנים רבות קדימה. אחד הפרקים בתכנית יעסוק ,בתרבות נוף ומורשת ברשויות מקומיות ובערים כחלק מהח .שיבה הארצית הכוללת בנוסף, במסגרת תכניות המתאר הכוללניות מממן מ י נהל התכנון סקרי מורשת בחלק מהערים, המהווים רקע .לתכנית • החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת): מובילה תכנון ופיתוח פרויקטים ממשלתיים ובין היתר נבחרה לרכז ולהוביל את פרויקט המורשת הלאומי לפיתוח ו ל שימור .אתרי מורשת ברחבי הארץ • :החברה להגנת הטבע יחידת סקרי טבע עירוני של החברה להגנת הטבע פועלת להשלמת מסד הנתונים הארצי לטבע עירוני, להטמעת סקרי תשתיות הטבע העירוניים בעבודת הרשויות המקומיות, לחשיפתם לציבור ולהקמת רשת אתרי טבע עירוניים- .קהילתיים • המועצה לשימור:אתרי מורשת בישראל עמותה ציבורית הפועלת לשימורם של אתרים ,היסטוריים בישראל, מקדמת תכניות שימור ושיקום פיזי, העלאת מודעות הציבור בנושא .חקיקה, חינוך ועוד המועצה מתכננת להמשיך ו לקחת חלק פעיל ב הפעלת ועדות שימור בכל הרשויות ולקדם השלמת תכניות שימור כוללניות ונ קודתיות בכל הארץ, הגדלת תקציבים לעבודות הצלה, שיפור חקיקה ואכיפה והרחבת חשיפה ומעורבות ה .ציבור • :הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות עמותה עצמאית שהוקמה בשנת2007 ומהווה גוף .מקצועי ומקור ידע וכולל עמיתים העוסקים בשימור ובמקצועות נלווים ברחבי הארץ • הוועדה לאדם וביוספרה ו , ה :ועד הישראלי לאונסק"ו הוועד מלווה בימים אלה הליכי הקמת מרחבים ביוספריים חדשים, אשר חלקם בסביבת ערים דוגמת מצפה רמון וירוחם. כמו כן, מלווה הוועדה את אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 58 הקמת ו של מרחב בי ו ספרי עירוני בחלק המערבי של ירושלים, יחד עם הי י שובים הסובבים את העיר (המרחב מוק.)ם ביוזמת ארגון קרן ירושלים ירוקה • אתרי מורשת עולמיים, ה ו ועד הישראלי לאונסק"ו: כרגע לא מתוכננות הכרזות נוספות בשל .הקפאת היחסים עם מרכז המורשת העולמית ויציאתה המתוכננת של ישראל מארגון אונסק"ו לגבי האתרים המוכרזים, הוועד המליץ לייצר תכנית שימור ארוכת טווח ל כל אתר, שתהיה .מקובלת על הגופים המקצועיים בישראל ובאונסק"ו • "Open for Conservation": תכנית רב- ,מערכתית שמובילים אגף מורשת, רשות הטבע והגנים רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים, בשיתוף עם גורמים בינלאומיים. מטרתה להכשיר משמרים בארץ, תוך בניית מערך שיחשוף את ת הליכי השימור לקהל הרחב ויגביר את המודעות לנושא. תכנית ההכשרה נמצאת בשלבי גיבוש והכנה ותת קיים בישראל ובאיטליה. תיבה5 :"העיר הלבנה" של תל-אביב "העיר הלבנה" של תל- אביב הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת2003 . בתחום ההכרזה נכללים של ושה אזורים: אזור מרכז העיר הלבנה, אזור לב העיר ושדרות רוטשילד, ואזור ביאליק. הנימוק להכרזתה היה היותה של תל- אביב דוגמה בולטת ל"מגוון המגמות של התנועה המודרנית באדריכלות ובבינוי ערים בתחילת המאה ה- 20". מגמות אלה, שמקורן בתנועה המודרנית באדריכלות שהתפתחה באי רופה, יושמו בקנה מידה נרחב בעיר תל- אביב, הן באדריכלות הסגנון הבינלאומי והן בתכנון האורבני על פי תכנית גדס, תוך התייחסות למסורת התרבותית ולאקלים המקומי. ההכרזה למעשה מתבססת על קיומו של מכלול ייחודי הכולל מבנים, רחובות, ככרות ושדרות בעלי איכויות אדריכליות וא ורבניות, ועל כן שמה את הדגש על שימור מרקמי .של העיר הלבנה כחלק מתהליך ההכרזה התחייבה עיריית תל אביב-יפו להכין בין היתר תכנית להגנה סטטוטורית על המבנים ההיסטוריים והמרקם ההיסטורי של העיר הלבנה. כפועל יוצא של ההכרזה אושרה בשנת2008 תכנית השימור של תל-אביב (ת/א2650 ב), במסגרתה קיבלו הגנה סטטוטורית כ- 1,000 מבנים ברחבי העיר, חלק ניכר מהם .בתחומי העיר הלבנה המוכרזת השלמת התחייבותה של העירייה באשר לשמירה על המרקם ,הייחודי של תכנית גדס התקיימה מספר שנים מאוחר יותר כאשר בשנת2017 אושרו תכניות לרבעים3 ו-4 ,בעיר ובמס גרת תכנית המתאר העירונית סומנו מרקמים לשימור ( 2016 ). במסגרת התכניות המפורטות ניתנו הנחיות ספציפיות לאזור ההכרזה, אשר הבטיחו הגנה על המרקם ההיסטורי הייחודי של העיר הלבנה המוכרזת, תוך שמירה על עקרונות תכנית גדס, ביניהם שמירה על היררכיית רחובות, גינות הכיס, ה ,גינות בקדמת הבתים ועוד. תכניות רבעים נוספים הנוגעות בחלקים נוספים של תחום ההכרזה, מקודמות בימים .אלה רחוב בן יהודה, תל אביב| :קרדיט ויקיפדיה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 59 144.2 361.80 276.40 254.2 407.6 385.7 18.60 38.90 35.10 29.3 30 31.8 0 100 200 300 400 500 2000 2013 2014 2015 2016 2017 ממשלה ומוסדות לאומיים רשויות מקומיות אינדיקטורים 11.4.1 :סך ההוצאות השנתיות שהושקעו בשמירה והגנה על ערכי המורשת הטבעיים והתרבותי.ים המידע בגרף23 מציג את סך ההשקעה הלאומית בתחום המורשת התרבותית, הכוללת את השקעות .)הממשלה, מוסדות לאומיים, רשויות מקומיות בישראל וגופים נוספים (כגון מלכ"רים ומשקי בית גרף 22 : )השקעה לאומית כוללת על מורשת תרבותית (מלש"ח גרף23 מציג את ההשקעות השנתיות בחלוקה להוצאות הרשויות המקומיות והוצאות ממשלה ומוסדות .)לאומיים (ללא גורמים נוספים כגון מלכ"רים ומשקי בית גרף 23 : )השקעות רשויות מקומיות וממשלה על מורשת תרבותית (מלש"ח 778.3 1630.5 1690.3 1541.5 1758.1 1802.6 0 400 800 1,200 1,600 2,000 2000 2013 2014 2015 2016 2017 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 60 המידע המופיע בשני התרשימים כולל הוצאות על מוזיאונים, ארכיונים, שימור עתיקות וחפירות ,ארכיאולוגיות. הנתונים הועברו על ידי הלמ"ס וכוללים את כלל הרשויות המקומיות בארץ: ערים מועצות מקומיות ומועצות אזוריות44 . מהנתונים ניתן לראות קפיצה משמעותית בסכומי ההשקעה הלאומית השנתית הכוללת בשנים האחרונות (על פי המידע מהשנים2017-2013 ), לעומת המידע הקיים משנת2000 . בשנים האחרונות הושקעו מדי שנה תקציבים כפולים ויותר מאשר בשנת2000 . סיכום שימור המורשת התרבותית וערכי הטבע המקומיים מהווה כלי חשוב לפיתוח עירוני ומנוף להתחדשות עירונית. בעשור האחרון הנושא צובר תאוצה בארץ ובעולם, תוך הגברת האחריות של הרשות המקומית כמובילה בתחום, ועליית המודעות הציבורית וכוחן של הקהילות המקומיות. יש חשיבות גבוהה בהעצמה וחיזוק של הרשויות המקומיות לקידום הטבע והמורשת בתחומן באמצעות השלמת מסד הנתונים, תכנון תואם, וגיבוש מדיניות , .יישומה והטמעתה במערכות העירוניות ריבוי הגופים העוסק בתח ום מחדד את הצורך בלקיחת אחריות ממשלתית לניהול כולל, ליווי, הסדרה ותמיכה ביוזמות עירוניות מקומיות. בנוסף, קיימת חשיבות בגיבוש התפיסה הכוללת את הטבע והמורשת, כחלק בלתי נפרד מהתכנון והקיום העירוני, ולחזקה בקרב מקבלי ההחלטות לצורך מינוף התרומה שנכסים אלה מעניק.ים לעיר גיבוש מדיניות ארצית לשימור מורשת התרבות בערים בישראל, שתקדם תפיסה רב-שכבתית ורב- .תרבותית של המרחב העירוני, עתידה לחזק את שימור מורשת התרבות בסביבה העירונית בראייה כוללת צעדים משמעותיים נוספים לשיפור, ניהול ושימור הנכסים התרבותיים והטבעיים המקומיים, עשויים לבוא לידי ביטוי ב חיזוק מערכות הרגולציה והחקיקה על מנת להגביר אכיפה ופיקוח בתחומים אלה ברשויות המקומיות; ב פיתוח ו ב יישום כלים ותמריצים כלכליים; הטמעת כלים לחיזוק מעורבות הציבור; ומינוף המנהיגות המקומית לשימור נכסי הטבע והתרבות בערים תוך עירוב מגוון.בעלי עניין 44 .באיסוף המידע לא ניתן היה להפריד בין סוגי הרשויות השונים ולבודד את המידע על ערים ומועצות מקומיות בלבד ,בנוסף מידע זה ככל הנראה אינו כולל השקעות שונות בשמירה ובהגנה על ערכי המורשת הטבעיים והתרבותיים בערים וברשויות מקומיות, כגון השקעות בפיתוח, בשימור ובתחזוקה של אתרי טבע ומורשת עירוניים, הוצאות על ליווי וייעוץ מקצועי לתכנון וניהול נכסי הטבע והתרבות ועוד. מידע זה אינו זמין מאחר שנתונים אלו אינם מופרדים במאגרי המידע מהשקעות שוטפות אחרות של הגופים המנהלים אותם, כך שלא נ יתן כיום לאתרם. על מנת להציג תמונה מדויקת ורחבה יותר מומלץ לבצע מעקב .ודיווח שוטפים של הרשויות והמשרדים הממשלתיים הרלבנטיים להוצאות ספציפיות בתחומים אלה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 61 11.5 ו- B . 11 – הפחתת השפעת אסונות ואימוץ תכניות להגברת חוסן עירוני 11.5 . להפחית בצורה משמעותית את מספר האנשים שמתים ומושפעים, כמו גם את ההפסדים הכלכליים הישירים שנגרמים מאסונות, כולל אסונות הקשורים למים, תוך התמקדות בהגנה על אוכלוסיות חלשות .ועל אנשים שנמצאים במצבי סיכון By 2030, significantly reduce the number of deaths and the number of people affected and substantially decrease the direct economic losses relative to global gross domestic product caused by disasters, including water-related disasters, with a focus on protecting the poor and people in vulnerable situations. B . 11 . עד2020 להגדיל בצורה משמעותית את מספר הערים והיישובים שאימצו ויישמו מדיניות ותכניות משולבות, במטרה לקדם היערכות לשינויי אקלים, המכילה ומתבססת על התייעלות בשימוש במש ,אבים על הפחתת פליטות וחוסן לאסונות, כמו גם על פיתוח ויישום מערך הפחתת סיכונים בהתאם למסגרת סנדאי2030-2015 ., לניהול סיכונים הוליסטי בכל הרמות By 2020, substantially increase the number of cities and human settlements adopting and implementing integrated policies and plans towards inclusion, resource efficiency, mitigation and adaptation to climate change, resilience to disasters, and develop and implement, in line with the Sendai Framework for Disaster Risk Reduction 2015-2030, holistic disaster risk management at all levels. רקע פרק זה מתמקד במטרות11.5 ו- 11.B לפיתוח בר- קיימא. מטרה11.5 היא מטרת ביצוע, המציבה מדדים לצמצום סיכונים ופגיעות. מטרה11.B היא מטרה תהליכית ומכוונת לאימוץ מסגרת סנדאי לצמצום סיכונים כתוצאה מאסונות, אשר אומצה בוועידת האו"ם להפחתת סיכונים שהתקיימה בעיר סנ דאי שביפן במרץ2015 45 . מסגרת סנדאי היא ההסכם הראשון בתוכנית הפיתוח של האו"ם לשנים2030-2015 , ויישום האסטרטגיה נמצא תחת אחריות ה- UNDRR ( The UN Office for Disaster Risk Reduction ), משרד האו"ם לצמצום סיכוני אסון46 . המעקב אחר יישום אמנת סנדאי כולל מערך דיווח שפו תח על ידי ה- UNDRR ונקרא47 Sendai Framework Monitor . מתוך195 ,המדינות החברות באו"ם76 ,נמצאות בתהליכי דיווח .אך רק תשע מהן סיימו את איסוף הנתונים. ישראל עדיין לא העבירה נתונים למערך הדיווח 45 מטרות הביצוע, כמו מטרה11.5, מכוונות להשגת יעדים מדידים כמותית, כמו מספר נפגעים או היקף נזק שנגרם לרכ .וש מטרה תהליכית, כמו מטרה11.B , מכוונות להתנעת תהליך לקידום מטרות ואסטרטגיות, כמו למשל הצטרפות לאמנה .בינלאומית 46 UNDRR – לשעברUNISDR . 47 Sendai Framework Monitor. https://sendaimonitor.unisdr.org/ אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 62 רקע- מטרה5. 11 | חוסן עירוני ל קראת סוף העשור השני של המאה ה- 21 ,יותר מ- 50% מהאוכלוסייה בעולם מתגוררת בערים. רוב :הפעילות האנושית מתרחשת בעיר ואליה מתכנסים גם רוב האתגרים וההתמודדות הנדרשת איתם מהתקפת הטרור על ניו יורק בספטמבר2001, דרך גל החום הקשה בפריז ב- 2003 והסערות שהיכו בניו .אורלינס, בבנגקוק ובניו יורק עיר מוצלחת היא עיר חסונה שביכולתה להתמודד בצורה מיטבית עם .אתגרים אלה 'יעד מס11 מציב ארבעה פרמטרים לעיר מוצלחת: הכלה, ביטחון, קיימות וחוסן. כנגזרת מיעד11 לפיתוח בר- קיימא, ארגוןUN-Habitat ( The United Nations Human Settlements Programme , תוכנית האו"ם לערים והתיישבו יות), אימץ בשנת2016 ( את סדר היום העירוני החדשNUA – New Urban Agenda .), המציע את הפרדיגמה העירונית כפרדיגמה חדשה להתפתחות האנושית48 ברוח יעד11 , מחבר :סדר היום החדש בין קיימות לבין חוסן עירוני, ומציין " [...] ניתן לתכנן ולנהל עיר כך שתספק תועלות מרובות, ש יתרמו לאיכות החיים של תושביה, יחד עם ניהול יעיל של המשאבים וצמצום הפגיעה הסביבתית [...] אלו הן אבני יסוד לשינוי כוללני לטובה. השילוב של חוסן וקיימות מכוון לחשיבה מערכתית שהיא בבסיס קיומה של העירוניות, כך ניתן לזהות ולהיערך מבעוד מועד לזעזועים ועומסים המאיי."מים על העיר ?מה הוא חוסן מושג החוסן התפתח מתוך מדעי האקולוגיה והסביבה. ביסודו הוא מתייחס ליכולת של מערכת לחזור למצבה הקודם או למצב משופר, לאחר שספגה זעזוע (תרשים1 .) תרשים 1 :דיאגרמת חוסן במערכת בהתאם לציר הזמן 48 Habitat III Policy paper. ציר הזמן ציר החוסן נקודת מפנה- ע וע מצב חדש חוס המערכת חוס במערכת היכולת של מערכת לח ור לתפקוד אופ ימלי אחרי ע וע אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 63 בשנים האחרונות הושאל רעיון החוסן ונעשה בו שימוש בתחומים מגוונים. כיום ניתן למצוא מספר רב של הגדרות למשמעותו49 . יש הגורסים שבשני העשורים האחרונים שאלת הפגיעות העירונית הופכת למטרידה יותר: מצד אחד, ערים הופכות יותר ויותר למרכז החיים האנושיים; ומצד שני, שינויי האקלים משפיעים עליהן בעוצמה הולכ ת וגוברת. בהקשרים הללו, מושג החוסן מתבסס כרעיון מדיניות מרכזי ומוביל50 . עניין זה בא לידי ביטוי לא רק בהסתגלות לשינויי אקלים, אלא להתמודדות עם סיכונים ככלל, בין אם מדובר על אסונות טבע, זעזועים פוליטיים או משברים חברתיים, כלכליים ואיומים ביטחוניים. תפיסת החוס ן מכוונת לראייה מערכתית רב- תחומית, וכנראה מכאן גם השתרשותו כמושג מדיניות מרכזי המותאם ,לרמות מגוונות, מרמת הפרט והמשפחה ועד הרמה העירונית והלאומית. ערים שואפות להיות חסונות .וכמוהן גם מערכות אקולוגיות, קהילות בשעת מלחמה, או עסקים וחברות לא מעט חוקרים מתחומ ,י מדיניות שונים ומגוונים, עוסקים בניתוח המעמד המתחזק של מושג החוסן בעיקר בהקשר העירוני. ליצנקו מציע את ההגדרה הבאה: "היכולת של עיר או מערכת עירונית לעמוד "בפגיעה של מגוון רחב של זעזועים ועומסים51 . ההכרה במנעד הרחב של גורמי החוסן ומרכיביו נמצאת גם בהגדרות ש ל גורמי מדיניות שונים. להלן :הגדרות של ארבעה מן הגופים המרכזיים בתחום חוסן על פיUNDRR ( The UN Office for Disaster Risk Reduction , בעברUNISDR ), משרד האו"ם לצמצום סיכוני אסון: חוסן הוא היכולת של מערכת– קהילה או חברה שנחשפת לסיכון– להתנגד, לספוג, להכיל ול התאושש מהשפעת הסיכון בזמן קצר וביעילות, כולל שימור וחידוש תפקודן של מערכות ותפקודים בסיסיים52 חוסן עירוני על פיICLEI ( International Council for Local Environmental Initiatives – Local Governments for Sustainability : מקיימות מקומיות לרשויות הגג ארגון ), חוסן עירוני הוא היכולת לצפות, למנוע, לספוג ולהשתקם מזעזועים ועומסים, בעיקר אלו הנובעים משינוי מהותי סביבתי, טכנולוגי, חברתי או דמוגרפי, ולשפר את מנגנוני התגובה והתפקודים הבסיסיים53 . חוסן עירוני על פי100 Resilient Cities (תכנית בינלאומית מיוזמתה של קרן רוקפל:)ר חוסן הוא היכולת של פרטים, קהילות, מוסדות, עסקים ומערכות שונות בעיר לשרוד, להסתגל, ואפילו לצמוח ולשגשג מול סוגי הלחצים שפוקדים אותה: זעזועים אקוטיים, כגון רעידות אדמה, הצפות, מעשי טרור וכדומה; לחצים כרוניים, כגון אבטלה גדולה, אלימות גואה, פערים חברתיים משמעותיים וכדומה54 . 49 Béné, Christophe, et al. "Resilience as a policy narrative: potentials and limits in the context of urban planning". Climate and Development 10.2 (2018). 50 ICLEI, 2011; World Bank, 2012. 51 Leichenko, R. "Clilmate change and urban resilience. Current opinion in environmental sustainability". Elsevier, (2011). 52 United Nations Office for Disaster Risk Reduction, "UNISDR Terminology and Disaster Risk Reduction". Geneva, (2009). 53 The ICLEI Montréal Commitment and Strategic Vision, (2018- 2024). 54 100resilientcities.org. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 64 :חוסן עירוני על פי הבנק העולמי :הבנק העולמי מגדיר חוסן עירוני בהתייחס לשלושה תחומים - חוסן חברתי – מצב סוציו- .אקונומי, יחד עם תכונות דמוגרפיות והון קהילתי - חוסן תשתיתי – פגיעותן של התשתיות העירוניות, כולל מבנים, תשתיות תחבורה ובריאות, מ רחבי פינוי .ומקלט, מערכות תקשורת ומשאבי חירום - חוסן מוסדי – .יכולתן של מערכות הממשל להגיב בעת מצוקה ולספק שירותים בסיסיים כנדרש היכולות המוסדיות מתחילות בהיערכות מקדימה ובמהלכים מתוכננים ומאורגנים לזיהוי ולצמצום סיכונים ועומסים55 . מניתוח הגדרות אלו ודומות :להן, ניתן להצביע על שלושה מרכיבים לחוסן ▪ סיכונים .| זעזועים ועומסים שיכולים להתרחש, ואנשים או רכוש החשופים אליהם ▪ פגיעות .| מידת הרגישות של קהילות לאסון ▪ יכולת התמודדות .| זמינות והיקף המשאבים והיכולות המסייעים בספיגת הזעזוע או העומס תרשים 2 :מרכיבי חוסן הצלחת העיר תלויה בהיערכותה להתמודדות עם איומים, בין אם מדובר בזעזועים פתאומיים כמו רעידות אדמה או שיטפונות, ובין אם מדובר בעומסים מתמשכים, כמו בצורות או שחיקת תשתיות. יוזמת מאה ערי חוסן בחנה מהם האיומים אשר הערים נערכות לקראתם. כפי שניתן לראות בגרף25 , רוב האיומים .מקורם בתופעות טבע, ועיקר החשש טמון ביכולת העמידות של התשתיות העירוניות גרף24 :אחוז אזכור סיבות לגיבוש תכניות חוסן 55 Dickson, Eric, et al. "Urban risk assessments: an approach for understanding disaster and climate risk in cities". The World Bank, (2012). זעזועים עומסים סיכונים : זעזועים עומסים פגיעות יכולת התמודדות הערכות וחוס אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 65 ב- 2014 התארגנו יחד שבעה מהארגונים והמוסדות המובילים בקידום העירוניות56 , ,ביניהם הבנק העולמי UN-Habitat ו- UNDRR , לשותפות חדשה שמטרתה לסייע לערים לקדם ולשפר את יכולת ההתמודדות .העירונית שלהן, באמצעות הרחבה של סל אפיקי המימון לחוסן עירוני ופיתוח יכולות מקצועיות בנושא ( לקראת ועידת האקלים בפריזCOP21 ) וועידתHabitat השלישית בקיטו, אקוודור (שתיהן התקיימו בסתיו2016), פורסם המדריך לחוס ן לרשויות המקומיות57 , :שמציג ארבע תובנות לפעולה ▪ .הערים פגיעות בשל הצמיחה המהירה בעשורים האחרונים ▪ סיכונים לערים מתחלקים לשלוש קטגוריות: סיכונים טבעיים, סיכונים מעשה ידי אדם/טכנולוגיה, סיכונים חברתיים- .כלכליים ▪ שינויי אקלים משפיעים בצורה מהותית על הפגיעות העיר.ונית ▪ .אימוץ אסטרטגיה להפחתת סיכונים יכולה לצמצם את הפגיעות פיתוח של חוסן עירוני מתרחש לא רק בקונטקסט של הצורך להתמודדות עם שינויים באקלים, מצבי ,חירום ואיומים אחרים. חוסן נובע מחיזוק התפקוד של המערכות החברתיות, הכלכליות, המוסדיות והתשתיות הפיזיות באופן שו .טף תיבה6 : ( נקודות מרכזיות מהמדריך לחוסן לרשויות המקומיותUN Habitat , 2015 ) 1 . .כדי להגיע לחוסן יש לצמצם סיכונים 2. .ערים פגיעות יותר בשל צמיחתן המהירה והתכנסות של אוכלוסייה מוחלשת בהן 3. .רוב הסיכונים לערים נובעים משינויי אקלים מוצלחות עירונית = עיר חסונה האחריות על קידום מטרה11.5 חלה עלUNDRR :, בשיתוף ארבעה מוסדות נוספים של האו"ם ▪ UN-Habitat | The United Nations Human Settlements Programme | תכנית האו"ם .לערים ולהתיישבות ▪ UNEP | The United Nations Environment Programme .| תכנית האו"ם לסביבה ▪ UNDP | The United Nations Development Programme .| תכנית האו"ם לפיתוח ▪ UNESCO | The United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization | .ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם השפעת אסונות הפורום הכלכלי הע( ולמיThe World Economic Forum ) מפרסם מדי שנה דו"ח סיכונים, המאגד את היערכות מקבלי ההחלטות בדבר מקור הסיכונים הצפויים. הדו"ח שפורסם לשנת2019-2018 מעיד כי רוב הסיכונים קשורים לשינויי האקלים והסביבה, באופן ישיר או עקיף58 : 56 במסגרת ה- World Urban Forum .במדיין, קולומביה 57 Local Governments Pocketbook to Resilience, United Nations Human Settlements Programme (UN-Habitat) December, 2015. 58 World Economic Forum Global Risks Perception Survey, 2018–2019. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 66 ▪ אירועי אקלים קיצוניים ▪ כישלון מאמצי היערכות לשינויי אקלים ▪ אסונות טבע גדולים ▪ גניבה או זיוף דאטה מאסיביים ▪ מתקפות סייבר רחבות ▪ אסונות סביבתיים כתוצאה מפעילות אנושית ▪ הגירה ופליטות בהיקפים גדולים ▪ הכחדת מינים וקריסת מערכות אקולוגיות ▪ משבר מים ▪ בועות כלכליות בכלכלות המובילות דוחות נוספים, כמו דו"ח הסיכונים של הבנק העולמי, ארגוןC40 ואחרים, מצביעים על כך שערים .נמצאות בחזית הפגיעות לשינויי אקלים75% מהערים הגדולות שוכנות לאורך חופי ים, ורוב הערים נמצאות באזורים המועדים לעלייה משמעותית בחום ובבצורות. בעשור האחרון התרחשו3,751 אסונות טבע שפגעו ב-2 מילי ארד אנשים, ועלויותיהם הגיעו למעל1.2 .טריליון דולר ( רשת המחקר לשינויי אקלים עירונייםThe Urban Climate Change Research Network – UCCRN ,) ( הוציאה לאחרונה2019 :) את דו"ח ההערכה השני שלה לשינויי אקלים ועריםUCCRN Second Cities Assessment Report on Climate Change and 59 . מדובר בהערכה מקיפה ורחבה, שמציגה ניתוחי מקרה ותובנות ממאה ערים ברחבי העולם, בהם מקרה "שיקום עמק הצבאים בירושלים". ההערכה :מצביעה על שורה של תופעות אקלים שישפיעו באופן ישיר על חלק מערי העולם ▪ הטמפרטורה בערים עולה- ההשפעה המשולבת של ההתחממות הגלובל ית ותופעת אי החום העירוני מעצימים את ההתחממות בעיר. בין1961 ל- 2010 , נמדדה עלייה בקצב של0.12-0.45 מעלות לעשור. עד2050 צפויה עלייה של1.4 – 3.1 מעלות ועד2080 בין1.7 ל- 5 .מעלות ▪ ממוצע הממטרים השנתי צפוי להשתנות- מירידה של7% ועד עלייה של10% עד שנת2020 , מירידה של9% ועד עלייה על14% עד העשור של2050 , ומירידה של11% עד עלייה של20% עד העשור של2080 . ▪ מפלס פני הים צפוי לעלות– ביחס ל ב- 4-19 ס"מ במהלך העשור של2020 , 14-56 ס"מ עד העשור של שנות2050, ו- 22-118 ס"מ עד העשור של שנות2080 . 59 Rosenzweig, Cynthia, et al., eds. Climate change and cities: Second assessment report of the urban climate change research network. Cambridge University Press, 2018. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 67 רקע- מטרהB . 11 | מדיניות הפחתת סיכונים האחריות על קידום מטרה11.B חלה על ה– UNDRR בשיתוףUN-Habitat . מטרה11.B היא מטרה תהליכית, שנמדדת על פי אבני דרך ביישום תהליך מדיניות; במקרה זה אימוץ מסגרת סנדאי להפחתת סיכונים מאסונות. להצהרת סנדאי הוסיפו ארגוני השלטון המקומי ( UCLG – United Cities and Local Governments ו- ICLEI – Local Governments for Sustainability ) הצהרה ייעודית לרשויות מקומיות. בהצהרה זו הם מתחייבים למסגרת הכוללנית, ומדגישים את פגיעותן הייחודית של ערים לסיכונים, בדגש על שינויי אקלים. הצהרת הרשויות המקומיות מציגה סדרה של קווי פעולה לצמצום ( סיכונים ברמה המקומיתSendai, 2015 , פירוט בנספח2 :) שמתכנסים למספר עקרונות מנחים UNDRR הפך שותף מרכזי בשותפות לקידום חוסן עירוני. מחקר שביצע הארגון ב- 2017 העלה שלרוב הרשויות יש יכולת לפתח אסטרטגיות, תכניות ומדיניות להפחתת סיכון לאסונות, והן חולקות באחריות לגבי טיפול במערכות אקולוגיות, ביצוע סקרי סיכונים ויישום מהלכי שיקום60 . היכולות הנמוכות ביותר ברשויות המקומיות שנסקרו נמצאו בתחומים של תקני בנייה ומערכות התראה מוקדמת. מהמחקר עולה שבעוד שלרוב הרשויות יש אחריות ברורה לטיפול באסונות וגם יכולות תכנון להיערכות, הן מוגבלות .ביכולות היישום שלהן, ובשל כך נוצר פער בין אחריות לכוח בעוד לרשויות המקומיות יש יכולות הן לפתח שיתופי פעולה והן לפתח יכולות פנים- ארגוניות, רובן טענו .להיעדר יכולות מקצועיות פנימיות לביצוע פעולות להפחתת סיכונים ערי אסיה מובילות בסמכות וביכולת להיערכות לניהול סיכונים ואסונות, לעומת רשויות באירופה שאמנם מובילות ביכולות המקצועיות של .עובדיהן, אך נמצאות בתחתית הרשימה ביחס לסמכות ולהובלה 60 "Local Government Powers for disaster risk reduction: a study on Local Level Authority and Capacity for Resilience", UNISDR, 2017 הטמעת צמצום סיכונים במדיניות קיימת הערכה תקופתית לסיכונים והערכות דיווח וניטור במסגרות בינלאומיות פיתוח מערכות התראה והכשרת הציבור קידום שיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 68 המצב כיום 11.5 סיכונים ופגיעות כדי להפחית בצורה משמעותית את מספר האנשים המושפע ים מאסונות בישראל, יש לזהות את הסיכונים ולאפיין את האנשים המושפעים מהם ואת הפגיעים ביותר. הנתונים בישראל שונים באופן מהותי בהשוואה למוקדי אסונות בעולם. המרכז לחקר אסונות טבע בישראל, הפועל באוניברסיטת חיפה, מתעד את המאפיינים של כל אסון שהתרחש בארץ מאז1948 ועד היום. לפי נתונים אלה, כ- 200 'בני אדם 'בלבד נהרגו לאורך כל71 שנות קיום המדינה. השנה הקטלנית ביותר שתועדה הייתה2010 , בה היו44 הרוגים בשריפת הכרמל, ואחריה שנת1970 , בה נהרגו20 .בני אדם באסון נאות הכיכר אסון טבע רב-נפגעים הוא אמנם אירוע נדיר בישראל, א ך מיקומה על השבר הסורי- אפריקני מציב את .ישראל בסיכון גבוה לפגיעה מרעידת אדמה משמעותית גרף25 : אסונות טבע בישראל בין השנים2007 - 2018 61 רשות החירום הלאומית (רח"ל) אחראית על ניהול ההתמודדות עם אסונות, והתנעת המנגנונים הממשלתיים והמקומיים הנחוצים. רח"ל מגדיר ה את הסיכונים בפניהם נערכת המדינה, על ידי הגדרת )תרחישי ייחוס. כיום, ניתן לחלק את תרחישי ייחוס (כאשר תרחיש ייחוס לשינויי אקלים נמצא בהכנה :לשני סוגים ▪ אסונות טבע : .רעידות אדמה וצונאמי, חום קיצוני ובצורת, התפרצויות מחלות ומגפות ▪ אסונות מעשה ידי אדם :שריפות, ט רור ומלחמה, הפרות סדר, מתקפות סייבר ודליפת חומרים .מסוכנים נכון להיום לא מתקיים איסוף שיטתי ומערכתי של מידע ביחס לסיכונים ולהשפעותיהם. החלקים הבאים מפרטים את הסיכונים ואת מידת השפעתם על הרשויות המקומיות., לפי תרחישי הייחוס 61 ,המרכז לחקר אסונות טבע בישראל, אוניברסיטת חיפה2019 . 2 2 2 5 5 4 3 1 1 1 1 2 2 1 1 1 2 0 2 4 6 8 10 12 2018 2017 2016 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 מספר אירועים בשנה בצורת חום שריפות שיטפונות וסערות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 69 רעידות אדמה וצונאמי בדצמבר1999 הקימה הממשלה את ועדת ההיגוי הבין- משרדית להיערכות לרעידות אדמה (בראשות רח"ל). ההערכה הנוכחית מגדירה סיכוי של16% - 26% לרעידות אדמה גדולות שיתרחשו ב- 20-30 השנים הבאות, עם צפי לכ- 7,000 הרוגים. ההיערכות לרעידות אדמה נשענת על שני צירים: חיזוק מבנים ומערך .חירום תקן הבנייה לרעידות אדמה אושר בשנת1975 , ובעקבותיו תמ"א38 – חיזוק מבנים שנבנו לפני 1980 . בשנת2014 נוסף סקר הצונאמי, שתורגם להנחיות ולמנגנונים במסגרת היערכות החירום. דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב- 2018 :זיהה נקודות תורפה משמעותיות במוכנות הלאומית לרעידות אדמה עד שנת2017 , מתוך1,600 בתי ספר– רק245 חוזקו. רוב עבודות החיזוק במבני מגורים בוצעו באזורי .הביקוש, ולא באזורי הרגישות שינויי אקלים תרחיש הייחוס לשינויי האקלים נמצא בהכנה בשירות המטאורולוגי, והוא מייחס את התרחישים לפי מפת אזורי האקלים של השירות. בשנת2015 פרסם המשרד להגנת הסביבה את ההערכה הלאומית להשפעות שינוי האקלים. בדומה למגמות העולמיות, ישראל הופכת ליותר חמה וסוערת. על פי דו"ח הפאנל הבין- ( ממשלתי לשינויי אקליםIPCC), הטמפרטורות באגן הים התיכון צפויות לעלות, בקיץ ב- 2.3- 3.3 מעלות צלזיוס ובחורף ב- 1.5-2.4 מעלות. כמו כן, סביר מאוד כי עוצמת המשקעים תגדל, אם כי ( כמותם תרד. לפי מרכז הידע להיערכות לשינויי אקליםICCIC, 2013 ), בישראל עלולים שינויי האקלים לפגוע באופן קשה ביותר מחמישה מיליון ישראלים בעקבות עליית מפלס פני הים והצפות נחלים בלבד. תל אביב, עכו, חיפה, ב ת ים ורשויות מקומיות נוספות השוכנות על קו החוף נמצאות בסכנה מוחשית מעליית מפלס הים. הצפות נחלים עלולות לסכן במידה רבה כ- 2.8 .מיליון ישראלים שינויים בדפוסי מזג האוויר כבר ניכרים בישראל. העשור השני של המאה ה- 21 התחיל במספר אירועים קיצוניים. בדצמבר2010 פרצה שריפה גדולה בהר הכרמל. האש כובתה לאחר ארבעה ימים, במהלכם נהרגו44 בני אדם; כ- 17 אלף תושבים פונו, ונגרמו נזקי רכוש רבים. בדצמבר2013 הכתה בישראל סופת שלג חריגה במיוחד, שפגעה בעיקר באזורי הצפון והמרכז. עצים נפלו על גבי קווי חשמל ותושבים רבים היו נצורים בבתי.הם ללא גישה למוצרים בסיסיים וללא אמצעי חימום בעקבות האירועים פרסם מבקר המדינה בשנת2015 דו"ח מיוחד על מוכנות הרשויות המקומיות לתנאי ,מזג אוויר קיצוניים. הדבר עורר היערכות מחודשת של המנגנונים הקיימים ושל תרחישי החירום שנקבעו כולל הקמתה של המנהלת הבין-משרדי ת לשינוי האקלים וועדת המשנה להסתגלות ברמה המקומית62 . מתקפת סייבר ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שהכירו בצורך להגן על תשתיות מחשב חיוניות, החל מתחילת שנות האלפיים. בתחילת2016 הוקמה הרשות הלאומית להגנת הסייבר: גוף המשלב מאפיינים ביטחוניים-אופרטיביים לצ ד מאפיינים אזרחיים, המוביל בסינרגיה עם יתר גופי הביטחון את מאמצי ההגנה כנגד תקיפות סייבר על המשק האזרחי63 . הרשויות המקומיות זוהו כאחד מהמגזרים הרגישים למתקפות סייבר, כספקיות שירותים, כגורמים אחראיים על תשתיות חשובות, וגם כמתווכות לאזרחים 62 .ועדת המשנה פועלת במסגרת מנהלת ההערכות לשינויי אקלים 63 ,סיכום שנות ההקמה, משרד ראש הממשלה, מערך הסייבר הלאומי הרשות הלאומית להגנת הסייבר2018 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 70 ולעסקים החיים ופועל ים בתחומן. הרשות להגנת הסייבר משמשת כגורם המקצועי המכשיר ומלווה את :הרשויות המקומיות בהיכרות עם הנושא, כמו גם בהיערכות ובצמצום סיכונים, בין היתר באמצעות ▪ הכוונה מקצועית של הרשויות המקומיות, שת"פ עם פורום מנהלי מערכות מידע של השלטון המקומי ▪ גיבוש רשימת עיריות שיזכו לת י עדוף הגנתי ▪ טיפול באירועים ▪ ביצוע סקר למדידת חוסנם של450 בתי ספר ▪ הנחיות סייבר למנהלי בתי הספר בארץ ▪ הדרכות מודעות לממוני תקשוב ארציים ▪ חיזוק תשתית התקשורת של בתי הספר פגיעות הערים הערכת הפגיעות העירונית נובעת מהממשק בין איכויות היישוב ובין האיומים הרלבנטיים. ערי חוף פגיעות יותר לסערות מערי ההר; ערים עניות פגיעות יותר מערים עשירות; וערים עם מאגרי מים מצומצמים פגיעות יותר לבצורות מערים שרווייתן נובעת מבארות מקומיות. מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל פרסם ב- 2014 מתווה ראשוני להיערכות רשויות מקומ יות לשינויי אקלים, ובו נסקרו עיקרי מקורות הפגיעות. אלו מפורטים להלן בתוספת עדכונים עכשוויים64 . אחוז האוכלוסייה העירונית במדינת ישראל הלך וגדל במשך השנים, והוא גבוה מ- 90% . מגמה זו צפויה להימשך ובשנת2030 צפויה האוכלוסייה העירונית בישראל למנות בין9.6 מיליון )(על פי החלופה הנמוכה ל- 10.6 .)מיליון נפש (בהתאם לחלופה הגבוהה מיקרו-אקלים עירוני מחקרים ומיפויים מראים שהעיר חמה יותר מהשטחים הפתוחים, ושהטמפרטורה בה עולה בקצב מהיר יותר. לבניית הערים השפעות סביבתיות רבות, והבולטת שבהן היא השינוי הקיצוני בתכסית פני השטח : פחות שטחים ירוקים ופתוחים, יותר שטחים מבונים ומכוסים. הצמצום בשטחים פתוחים בעיר ובסביבתה משפיע באופן ישיר על מערכת ניהול מי הנגר המקומית ועל יכולת החלחול, תופעה שמעצימה .את הפגיעה בזמן סערות ושיטפונות העלייה בתכסית האפורה והירידה בתכסית הירוקה משפיעות על הנוחות במרחב העירוני, ועל יכולת השימוש והשהייה בו בלי אקלום. הטבע העירוני, צמחייה ככלל ועצים בפרט, תורמים באופן ישיר למיקרו- האקלים העירוני. בעוד כמות העצים העירוניים גדלה, איכותם ותכסית הצל של עצים אלה פוחתת, משום שבתי הגידול שלהם מצטמצמים בשל ריבוי עומסי.ם ותשתיות האקלים העירוני מושפע בנוסף במידה משמעותית מהפעילות במרחב העירוני, אשר מייצרת פליטה מוגברת של מזהמים וחום: תחבורה, אקלום מבנים ותעשייה. פעילות זו גורמת להיווצרות של "אי חום עירוני", בו שוררים תנאים מיקרו-אקלימיים שונים מהמתרחש בשטחים הפתוחים הסוב בים את העיר. 64 "מתווה להיערכות הרשויות המקומיות", מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל, מוסד שמואל נאמן והמשרד להגנת הסביבה , 2013 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 71 ערי חוף רוב הערים הגדולות בישראל שוכנות לאורך חופי הים התיכון, והן מושפעות ומאוימות מהשינויים החלים בו עקב שינויי האקלים. טמפרטורות פני הים התיכון מראות מגמה של עלייה בארבעת העשורים האחרונים, בשיעור ממוצע של0.5°C בכל עשור. בשנים האחרונות טמפר טורות פני הים לאורך חופי ישראל עולות בכל קיץ אל מעל ל- 30°C, וכמעט שאינן יורדות מתחת ל- 17°C בחורף. לעליית טמפרטורות פני הים השלכות בתחומים רבים; בין היתר היא משפיעה על תכולת הלחות של האוויר בימי גשם ועל מידת אי היציבות שלו. שני גורמים אלה מגדילים את הפוטנצי אל להגברת עוצמת הגשמים והסערות שמגיעות מהים, וכתוצאה מכך מגדילים את הסיכוי לפגיעה בתחומי החוף ובמתקנים והתשתיות הממוקמים שם. השפעה נוספת של סערות כאלה היא תרומתן לשחיקה המתמשכת של מצוקי החוף– שכבר נמצאים בסכנת קריסה– בעיקר באזור אשקלון, נתניה, הרצליה ועמ.ק חפר עוד תוצאה של שינויי האקלים היא עלייה במפלס פני הים. בשנים האחרונות העלייה הממוצעת היא בשיעור של6 מ"מ בשנה. כפי שניתן לראות במפה 3 אזורי התורפה להצפות כתוצאה מעליית מפלס פני .הים כוללים את ערי החוף של מטרופולין גוש דן ואזור הקריות מפה3: עליית מפל ס פני הים בישראל אנרגיה בישראל, כפי שניתן לראות בגרף26 , הרוב הגדול של אנרגיה לחשמל מסופק לרשויות המקומיות על ידי חברת החשמל באמצעות רשת החשמל. מצב זה, בו קיים ספק כמעט יחיד, מייצר פגיעות לאספקת אנרגיה לשימושים מקומיים. המכון למחקרי ביטחון ל אומי ערך ניתוח כוללני הבוחן את ביטחון מערכת החשמל בישראל65 , בהתאם לתרחישי הייחוס לאיומים. על פי הניתוח, רמת המוכנות הקיימת בישראל 65 ,וינשטוק ואלרן, "ביטחון מערכת החשמל בישראל", המכון למחקרי ביטחון לאומי2016 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 72 להתמודדות עם מגוון איומים לאספקת החשמל אינה אחידה. מערכת החשמל מוכנה בצורה סבירה לרעידות אדמה, אך אינה מוכנה דיה לאסונות טבע אח רים, ובעיקר לאירועי קיצון אקלימיים, כגון צונאמי .ועלייה של מפלס פני הים גרף6 2 : ביזור ייצור החשמל בישראל66 אחת הבעיות הקריטיות של מערכת החשמל בישראל היא התלות הגוברת באספקת גז טבעי ובמערכת הולכת הגז. מערכת הייצור של החשמל בישראל תלויה כיום במידה רבה בצינ ור אחד המוביל את הגז מהקידוחים בים. לטענת הניתוח, ביזור אתרי הייצור, בין היתר לרמה המקומית, יכול לשפר את חוסן מערכת החשמל ולחזק את ממד הביטחון של המערכת בכללותה. ייצור מקומי של חשמל מאנרגיות מתחדשות תורם באופן משמעותי לחוסנה של רשת החשמל. אין למעשה אפשרות מעשית לבלום את אספקת האנרגיה ממקורות מתחדשים: שמש, רוח וגלים. כך הופכים מקורות האנרגיה המתחדשת לזמינים בעת משבר ברשת החשמל המקומית. מתקני הייצור של אנרגיות מתחדשות הם גמישים, בעלי יכולת אספקה בטווח רחב– ,מבתים פרטיים, בתים משותפים ואף שכונות, אזורי תעשייה קיבוצים ומושבים, וזאת גם אם תשתית ההולכה והחלוקה המזינה מתחמים אלה נפגעת. מאפיין זה, המספק פתרון ייצור מודולרי, תואם את המגמה הרווחת בתכנון משקי חשמל עירוניים בשיטת ה- micro grid , שיכולה להיות מופרדת מן המערכת הארצית במקרה של פגיעה, תוך המשך תפקוד חשמלי של .האזור המלצת עורכי המחקר בהקשר לחוסן אנרגטי, היא לקדם ולהאיץ את פיתוח האנרגיות המתחדשות בישראל, כדי לאפשר המשך אספקת החשמל לאחר אירוע פגיעה ברשת והבטחת רציפות תפקודית של האזור, המתחם או השכונה. מים הרשויות המקומיות הן צרכניות הקצה של משק המים וחולייה מרכז .ית במערך הניקוז וניהול השפכים משק המים בישראל נתון זה שנים רבות במשבר בשל מגמת ירידה בהיצע המים הטבעיים– המהווים פחות מ- 40% ממקורות המים– הנובעת מהפחתה בכמות המשקעים, ומאופן פיזורם במהלך השנה. 66 ,"דוח מצב משק החשמל", רשות החשמל2018 . 84% 78% 72% 72% 69% 39% 14% 20% 25% 25% 28% 48% 1% 2% 3% 3% 3% 12% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2014 2015 2016 2017 2018 2025 (הערכה) אנרגיות מתחדשות יח" פ ללא מתחדשות חח" י אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 73 תרשים3 : התפלגות מקורות המים בישראל67 מאז המעבר לשימוש במי קולחין ובמים מליחים בחקלאות, עיקר הצריכה של המים השפירים מתבצעת במגזר הביתי והציבורי, הצורך55% מכלל המים השפירים. צרכני המים הפרטיים צורכים כ- 60% מכלל הצריכה העירונית. צרכני מים נוספים, הנמצאים בא חריות ישירה של הרשות, כוללים בעיקר את מרכזי המסחר והמלאכה, .גינון ציבורי, מוסדות ציבוריים ובתי מרחץ ומקוואות הרשות המקומית תלויה כמעט לחלוטין באספקת מים על ידי "מקורות", חברת המים הלאומית של ישראל. תלות זו מגבירה את פגיעותה של הרשות המקומית מול איומים עתיד יים, שיכולים לפגוע במערכת הולכת המים וזמינות המים. אסטרטגיית ההיערכות של רשות המים מכוונת לשימור ולטיוב מקורות המים הטבעיים, ובהם מי התהום, כדי להרחיב את היצע המקורות ולצמצם את התלות במקורות .מלאכותיים בלבד מאידך, הבינוי הנרחב ותכסית הקרקע מונעים חלחול מי גשמים והתחדשות טבעית של מאגרי המים התת- קרקעיים, ומצמצמים את יכולת העשרת מי התהום במרחב העירוני. שמירה על אזורים בעיר המאפשרים חלחול של מי הנגר ממי הגשמים, ותיעולם הנכון מהמרזבים לבורות חלחול, דרכם הם מגיעים לקרקע, תמנע סחף והצפות ותצמצם את צרכי ההשקיה באבי.ב ובקיץ המרחב הציבורי המרחב הציבורי הוא מרכז החיים העירוניים. היכולת לספק מרחב ציבורי נעים ונגיש מייצר את איכות החיים בעיר. ערים משקיעות משאבים וחשיבה בהבטחת איכות המרחב הציבורי ובהעצמתו, לאורך זמן ולמירב התושבים. בעתות מצוקה, יש צורך להבטיח תפקוד מיטבי ש ל המרחב הציבורי, שיכול גם להוות .מקום התכנסות וריכוז שירותים בישראל המרחב הציבורי העירוני חייב לייצר מרחב בטוח, אל מול איומי טרור ומלחמה. רשויות מקומיות מחויבות לספק מקלטים ומרחבים מוגנים; וכל מרחב ציבורי מחייב גידור ואמצעי אבטחה, יחד עם מצלמות, הכוונה ונג ישות. היבטים אלו מטילים על הרשויות המקומיות נטל תקציבי לא מבוטל: עלויות .נוספות לבינוי, ועלויות נוספות לאבטחה ולאחזקה שינויי אקלים ועומסי חום מתמשכים גם מהווים אתגר לאיכות המרחב הציבורי. בערים הגדולות, עומסי התחבורה ופליטות החום מהמבנים הופכים את המרחב הצ יבורי לעיתים קרובות לאי חום שהשהייה בו אינה נעימה ואינה מזמינה. ההיערכות לשינויי האקלים מחייבת שינוי: הגברת ההצללה, צמצום עומסי 67 "תכנון משק המים וניהולו", דוח שנתי69 ,א, משרד מבקר המדינה2018 . 0% 20% 40% 60% 80% 100% טבעיים מותפלים קולחים אחר אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 74 תחבורה, מים זמינים לשתייה, מקומות ישיבה ומנוחה. בשנים האחרונות יש יותר עיסוק של גורמי ממשלה ורשויות מקומיות בשיפור איכות המרחב ה ציבורי ובהבטחת תפקודו גם בתנאי אקלים קיצוניים :יותר, להלן מספר דוגמאות ▪ משרד הבינוי והשיכון פרסם במאי2019 , בשיתוף עם המועצה לבנייה ירוקה בישראל, סקירה של .פרקטיקות לשיפור המרחב הציבורי ▪ משרד הבינוי והשיכון פרסם ביוני2019, בשיתוף עם משרד הבריאות והחוג לכלכ לה וניהול במכללה האקדמית תל חי, ניתוח עלות- .תועלת של הצללה בישראל ▪ עיריית תל אביב- .יפו פרסמה הנחיות להצללת המרחב הציבורי, וקיימה תחרות לפתרונות הצללה יישובים פגיעים וחלשים רמת הפגיעות של יישובים נובעת משילוב של שני מישורים: סיכונים שמגיעים מהסביבה החיצונ ית .וחולשות ויכולות של הרשות עצמה במישור הראשון, הגורמים העיקריים נובעים מסיכונים וזעזועים (כפי שפורט לעיל): מצב ביטחוני או מצב חירום מתמשך, אי- )ודאות פוליטית (מו"מ על הסכם שלום ופינוי ישובים68 , אסונות טבע, משברים כלכליים ושינויים טכנולוגיים מהירים. סיכונים אלה אמנם אינם בשליטת היישוב/הקהילה, אך עוצמת הפגיעה תלויה ברמת התפקוד של היישוב/הקהילה, ומכאן שיכולת ההתמודדות של יישובים ברמה סוציו- .אקונומית נמוכה תהיה קטנה בישראל יש257 רשויות מקומיות; רובן רשויות קטנות, בנות פחות מ- 50 אלף תושבים. ככלל, רשויות קטנות הן עניות יותר מרשויות גדולות (הן באופן יחסי והן אבסולוטית), ולכן פריסת השירותים והמתקנים בהם מצומצמת יותר ופגיעותן גדולה יותר. באשכולות1 ו-2 נמצאים53 יישובים, בהם רוב היישובים הבדואים והחרדים, ביניהם ירושלים, בני ברק, אום אל פחם, רהט וסכנין. ככלל, באשכול ות הנמוכים מאשכול4 נמצאו רק ארבע ערים גדולות (בנות מעל50,000 ,תושבים): בני ברק, בית שמש ירושלים ונצרת. מאידך, הערים הגדולות, שהאוכלוסייה בהן עולה על100,000 תושבים, נמצאות באשכולות5 ומעלה, כאשר בסך הכל מדובר ב- 12 .ערים מלחמת לבנון השנייה חשפה את חוסר ה .היערכות להתמודדות עם סיכונים ברשויות הערביות בגליל בעקבות זאת, נערכו מספר מחקרים שהמחישו את החסרים בהיערכות, וציינו את הפערים בין מוכנות הרשויות היהודיות ומוכנות הרשויות הערביות. הפערים כוללים היבטים בהם מיעוט שירותי הצלה ורפואה, כגון תחנות כיבוי אש ומגן דוד אדום וריחוקם מריכוזי האוכלוסייה; היעדר תשתיות פיזיות ייעודיות לחירום, כגון מרכזי הפעלה ומחסני חירום; ובעיקר מחסור בכוח אדם מקצועי ומיומן לנושאי חירום וחוסן. רוב בעלי התפקידים ברשויות המקומיות הערביות שנבדקו לא היו ערוכים לחירום. במסגרת החלטת ממשלה922 , ,נערכו במשרדי הפנים והביטחון לגיבוש ויישום תכנית לצמצום פערי ההיערכות שהוקצבו לה כחמישים מיליון ₪ויישומה מיועד להסתיים במהלך שנת 69 2020 . 68 מסמך משרד הרווחה זיהה שלוש קבוצות במצב זה: קו עימות מצפון, יו ."ש וקו התפר, עוטף עזה 69 "מדריך יישום החלטת ממשלה922 ,", המשרד לשוויון חברתי2017 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 75 אוכלוסיות עניות עשרים ואחת אחוזים מאוכלוסיית ישראל מוגדרים כעניים, והם הפגיעים ביותר בכל אירוע קיצוני. על מנת להבטיח את ביטחונם ואת עמידותם נדרש טיפול מקומי וממשלתי. ארגון מנהיגות הערים בנושא אקליםC40 ( C40 Cities Climate Leadership Group ), בו חברות ערים מרחבי העולם, מציג את "המגמות הצפויות במחקר הערכה תחת הכותרת "העתיד שאיננו רוצים בו– The Future We Don't Want 70 . על פי הדו"ח, אחוז העניים החשופים לעומסי חום מסוכנים יגדל פי שמונה עד שנת2050 . באופן טבעי, יש קשר הדוק בין החולשה הכלכלית של האוכלוסייה לבין החולשה הכלכלית של היישוב. כפי שניתן לראות בתרשים להלן, ברשויות חזקות, שבהן יוקר המחייה גבוה יותר, יש ריכוז נמוך יותר של א.וכלוסיות מתחת לקו העוני אוכלוסייה זו פגיעה באופן כפול. ראשית, רמת הבידוד והעמידות של הבתים לתנאי מזג אוויר קיצוניים נמוכה יחסית, ומאידך היכולת לרכוש ולהפעיל מכשירי חימום/קירור מוגבלת יחסית; לכן החשיפה להשפעות גבוהה יותר. שנית, במקרים של נזק לרכוש, יכולת ה שיקום מוגבלת (בגלל עלויות הביטוח ו/או ,)קנייה מחדש). בנוסף, אובדן ימי עבודה בעקבות סגירת עסקים (בשל תנאי שלג, הצפה, שריפה וכדומה .משפיע באופן מידי על מצבם הכלכלי של תושבים עניים ▪ .העניים הם הפגיעים ביותר בכל אירוע קיצוני ▪ בקרב האוכלוסייה הענייה, אוכלוסיית הק.שישים היא הענייה ביותר והפגיעה ביותר ▪ לאוכלוסיות עניות יש פחות יכולת להיערך לאסונות ולמפגעים, ולרכוש מוצרים שיכולים לצמצם סיכונים כפי שניתן לראות ב גרף 'מס28 . גרף27: אחוז הבעלות על מזגנים והבעלות על מתקן מטהר מים לפי עשירונים 70 "The Future we don’t want". https://www.c40.org/other/the-future-we-don-t-want-homepage 14% 19% 28% 31% 37% 43% 45% 46% 45% 46% 74% 81% 87% 88% 92% 95% 96% 96% 99% 99% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 אחוז מחזיקי מזגן אחוז מחזיקי מתקן מים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 76 קשישים ובעלי מוגבלויות .היקף אוכלוסיית הקשישים בעולם ובישראל עתיד לגדול בעשורים הבאים בגרף29 ניתן לראות שעד שנת 2060 היקפם בישראל צפוי לגדול בכ- 10% . קבוצה זו פגיעה הן במישור הפיזי והן במישור הרגשי, וחשיפה לזעזועים ולאירועי אקלים קיצוניים עלולה להביא אותה להתדרדרות פיזית/בריאותי .ת ,אוכלוסיות קשישות רגישות במיוחד להשפעות של חום או קור קיצוניים. תלות בבידוד מאלמנטים אלה ,בהתבסס על מקורות אנרגיה מרכזיים, עלולה להיות בעייתית, בשל עומס יתר או הרס תשתיות. לפיכך הצורך בפינוי או באספקת הגנה חלופית הוא קריטי. ההיערכות כרוכה בשלב ראשון בז יהוי ותיעוד .)המיקום של אנשים בקבוצת גיל זו ומצב תפקודם (עצמאות, ניידות, שבריריות אנשים בעלי מוגבלות קשה נמצאים במידה רבה במצב מקביל לקשישים. אנשים עם תלות גבוהה בציוד "תומך חיים" נמצאים בסכנה מידית כאשר מקורות האנרגיה מפסיקים לתפקד כראוי, דבר שיכול לנבוע )מתנאי מזג אוויר קיצוניים, בהם הרשת המרכזית איננה מסוגלת לספק אנרגיה (לחימום או למיזוג אוויר .באופן רציף, ונגרמות הפסקות זמניות או ממושכות גרף28 : שיעור הקשישים באוכלוסייה בישראל לפי שנים פגיעות ובריאות שירותי בריאות תקינים וזמינים הם אבן יסוד בהיערכות ל חירום וביצירת חוסן. מנעד היבטי הבריאות ,רחב ביותר, ונע מהבטחת בריאותה הנפשית והפיזית של האוכלוסייה ויצירת עמידות וחוסן ברמת הפרט ( ועד מתן שירותי בריאות בעת אסון. ארגון הבריאות העולמיWHO ) הצהיר שהתמודדות עם פגיעות בריאותית ובניית חוסן הם המפתחות למניעה אפק טיבית, לשיקום ולהבראה. מערכות בריאות תקינות ,יכולות לייצר תנאים לצמצום סיכוני האסונות והשפעת עומסים מתמשכים, כמו חום, מחלות מדבקות .זיהומים ומפגעים מדדי הבריאות בישראל מדורגים במקום גבוה בין מדינותOECD במונחים של תוחלת חיים, תמותת תינוקות ושיעור התאבדויות ,. מאידך שירותי ,הבריאות מדורגים במקומות נמוכים יחסית כפי שניתן לראות ב גרף29 71 . 71 "מע רכת הבריאות בישראל בראי ה- OECD ,", משרד הבריאות2017 . https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/OECD_2016.pdf 8.7% 9.8% 12.0% 15.8% 1.1% 2.8% 3.0% 6.2% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 1975 2009 2019 2059 80 + 65-80 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 77 גרף29 : דירוג תכונות מערכת הבריאות בישראל מבין35 מדינות ה- OECD .מדדי הבריאות, כמו גם שירותי הבריאות, אינם מתפזרים בישראל באופן שווה בין חלקי הארץ השונים תרשים5 מציג זמינו ת רופא משפחה לפי האזורים השונים בארץ. ניכרים פערים ברורים בין המרכז לבין .הפריפריה, ובין יישובים יהודים ליישובים ערבים ודרוזים תרשים5 : זמינות שירותי רפואה לפי אזורים ומספר מיטות בבתי החולים, לפי מחוזות בתוחלת החיים והבריאות קיים הבדל מובהק בין יישובי ה פריפריה לבין יישובי המרכז. בחינת התפלגות תוחלת חיים לפי מחוזות מגלה הבדלים משמעותיים, אותם ניתן להסביר על ידי ההרכב השונה של האוכלוסייה במחוזות, כמו גם על ידי פערים ברמה חברתית- כלכלית בין האזורים. בהתייחס לנתוני תוחלת חיים בערים גדולות בישראל (המונות למעלה מ- 100 אלף תושבים), נמצא כי תוחלת החיים ,הגבוהה ביותר נרשמה בכפר סבא84.4 ,שנים, ואילו הנמוכה ביותר בבת ים 81.1 שנים. עלייה משמעותית .ביותר בין שתי תקופות המדידה נצפתה בערים פתח תקווה, רחובות, תל אביב, בני ברק ואשקלון 7 5 5 3 35 0 10 20 30 40 סך המדינות המדורגות שיעור בדיקותMRI שיעור המיטות לאשפוז כללי הוצאה על בריאות מהתוצר הלאומי הוצאה ציבורית לבריאות 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 מחו מרכ מחו תל אביב מחו ירושלים מחו חיפה מחו צפו מחו דרום מיטות 2000 2010 2018 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 78 B . 11 מסגרות מדיניות ומתווים לתכניות ל חוסן– מבט עולמי במקביל לעלייה באירועים, בזעזועים ובפגיעות העירונית, קיימת היום הבנה רחבה שהחלק הארי של היערכות לאסונות (בעיקר אסונות טבע ושינויי אקלים), יהיה ברמה המקומית. למעשה, במדינות מפותחות רבות הרשויות המקומיות הן כבר הגורמים המובילים את מאמצי ההי ,ערכות והחדשנות. לצדן ,פועלות במגוון דרכים רשתות בינלאומיות, המחברות בין ערים, מייצרות מסגרות פעילות ושיתוף ידע שהוא על- לאומי אך מקומי במהותו. לעיתים תכופות הממשלות הן הגורם השותף שמצטרף באיחור למהלכי התכנון, למרות שברוב המדינות המפותחות כבר קיימים כיום מה לכי מדיניות ותכניות היערכות72 . תכניות לאומיות מכוונות לחוסן עירוני ,המניע להכנת תכניות חוסן והיערכות נובע בדרך כלל משני מקורות: הכוונה ודחיפה מהרמה הבינלאומית ,באמצעות מוסדות כמו האו"םOECD , ICLEI ,וכדומה; או "משיכה מלמטה" מהרמה המקומית שנאלצת להתמודד עם מפ .געים וזעזועים יחד עם זאת, אין ספק שתכניות עירוניות לחוסן תלויות במידה רבה ברמה הלאומית. מרחבי הסמכות והתכנון, כמו גם התקצוב וההנחיה, מגיעים ברובם מהרמה הלאומית. התכניות המצליחות הן אלו המבוססות על אינטגרציה בין רמות השלטון השונות, ומייצרות מנגנונים מותאמי ם לדפוסי הפעילות של המוסדות והמשרדים המגוונים. ברוב המדינות המפותחות, ערים הן אלו שהחלו בגיבוש תכניות היערכות לשינויי אקלים ומשכו אחריהן את המדינות. במדינות המתפתחות, המנוף לתכניות היערכות וחוסן מגיע בדרך כלל מהרמה העולמית באמצעות מנגנונים כמו הבנק העולמי73 אוUNDRR, אשר תומכים בתהליך ההכנה של ה- LAP ( Local Adaptation Plans .) בשנת2019 הכריז הבנק העולמי על הקצאה של20 מיליארד דולר (בשנים2025-2020 ) לקידום תכניות היערכות וחוסן, תוך שימת דגש על פיתוח יכולות מקומיות. מתוך45 מסמכי המדיניות לחוסן של מדינות ה- 74 CD OE , שלושים ותשע מדינות ציינו את התפקיד המרכזי אותו משחקת הרמה העירונית והאזורית בבניית החוסן הלאומי (פירוט דפוסי ההיערכות, נספח1) 75 . תכניות עירוניות לחוסן במקומות רבים בעולם ערים הן הגורם המוביל היערכות וחוסן באופן עצמאי. כבר בשנות התשעים של המאה ה- 20 התגב שו רשתות בין- עירוניות כמוICLEI .כקטליזטור לקידום מדיניות סביבתית וקיימות Betsill ו- Bulkeley 76 היו בין הראשונות לזהות את השפעתן המשמעותית של הרשתות על התגבשות זירת מדיניות סביב שינויי האקלים, בדגש על השפעתן על מדיניות מקומית. הן בחנו את תכניתCities for Climate Protection ( CCP ), שהחלה לפעול לקראת תחילת שנות ה- 2000 , וטענו שסוג ההתארגנות החדש 72 Fünfgeld, Hartmut. "Facilitating local climate change adaptation through transnational municipal networks." Current Opinion in Environmental Sustainability 12 (2015). 73 World Bank. 2019. "The World Bank Group Action Plan on Climate Change Adaptation and Resilience". , Washington, DC: World Bank. © World Bank. 74 National policy frameworks on resilience in OECD countries, OECD, 2016. 75 Reckien, Diana, et al. "How are cities planning to respond to climate change? Assessment of local climate plans from 885 cities in the EU-28." Journal of cleaner production 191 (2018): 207-219. 76 Betsill, Michele M., and Harriet Bulkeley. "Cities and the multilevel governance of global climate change." Global governance 12 (2006): 141. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 79 שמציעות הרשתות מותאם בצורה מיטבית לאתגרים הכרוכים בשינויי האקלים. הרמה המקומית היא זו המשפיעה וגם המושפעת ביותר, ולכן יש צורך לייצר מסגרות מדיניות המאפשרות לערים לפעול גם ברמה הבינלאומית. בשנת2008, הצטרפו ערי פורום ה- 15 בישראל לרשתCCP , במטרה לייצר תכניות אקלים עירוניות ולהגיע למטרת הפחתה של גזי חממה77 . ארגוןICLEI הוא שותף מרכזי בהקמתCCP . הארגון היה אחד הראשונים לזהות את הצורך בקידום חוסן עירוני ככלל ובהקשר לשינויי אקלים בפרט, והקים את מסגרתResilient Cities , 78 שהחלה לפעול בשנת2010 79 . מדי שנה מוציאה התכנית דו"ח המסכם את הנושאים המרכזיים שעל סדר היום העירוני בהקשר לחוסן. את פירוט הנושאים על פי הדו"חות של2017 ו- 2018 .'ניתן לראות בנספח ה ארגוןC40 80 מחבר בין96 מהערים הגדולות בעולם כדי לפתח פעולות אקלים להבטחת עתיד משגשג, בריא ומקיים לערים ברחבי העולם. הערים החברות בארגון מייצגות כ- 700 מיליון תושבים ורבע מהכלכלה העולמית. הערים מחויבות למסגרת הסכם פריז ולמטרות שאפתניות כמו צמצום פליטות והיערכות אקלימית . בשיתוף עם חברתARUP, פית ח הארגון מסגרת וכלים לתכניות היערכות, המבוססות על שלושה מרכיבים ועיקרון- .על: חיבור בין פעולות הסתגלות לפעולות צמצום פליטות רשת מאה ערי חוסן81 - ( מיסודה של קרן רוקפלר100 RC ) הוקמה כדי לסייע לערים ברחבי העולם לפתח תכניות חוסן עירוני. התכניות מתמודדות עם זעזוע ים– רעידות אדמה, שריפות, שיטפונות וכדומה– וגם עם עומסים מתמשכים המחלישים את מרקם העיר על בסיס יומיומי או מחזורי. עומסים כאלו כוללים אבטלה גבוהה; מערכות תחבורה ציבורית לא יעילות; אלימות; ומחסור מתמשך במים ומזון. הערים החברות ברשת זוכות למימון עבור ארבעת מ :רכיבי תהליך פיתוח תכניות החוסן ▪ .מינוי מנהל חוסן עירוני ▪ .מימון צוות יועצים לפיתוח התכנית ▪ גישה לפתרונות, לספקי שירותים ושותפים מהסקטור הפרטי והציבורי, שיכולים לסייע לפתח וליישם .את אסטרטגיות החוסן שלהם ▪ .שיתוף ידע בין הערים החברות ברשת היערכות לצמצום סיכו נים– ישראל יעד11.B מכוון לקידום מדיניות לצמצום סיכונים ברמה הלאומית והמקומית. כותבי היעד מצביעים על יכולות התארגנות, מוכנות ומחויבות כמפתחות חיוניים להצלחה בצמצום סיכונים. קיימות לא מעט השוואות בינלאומיות ביחס למידת החוסן הלאומי, בהן ישראל בדרך כלל מדורג ת במקום גבוה, בעיקר .בשל רמת המוכנות 77 http://www.forum15.org.il/uploaded_files/documents/hoveretmitve_U5907.pdf 78 http://resilient-cities.iclei.org/resilient-cities-hub-site/congress-publications/ 79 .ICLEI, בון לחוסן עירוני הצהרת. "We, Mayors of the World, Recall that adapting to climate change is a key concern for human settlements in both developed and developing countries, and devastating consequences, particularly affecting urban poor, will increase dramatically, if appropriate measures are not implemented at the local, subnational, national, regional and international levels…" 80 www.c40.org. 81100 resilientcities.org 2019 הרשת הודיעה על התפרקותה בסוף אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 80 מפה4 : מדדInfoRM המזרח התיכון מדדInfoRM – שיתוף פעולה בין ארגוןInfoRM , (גוף מחקר, מיסודו של האיחוד האירופי) עם UNDRR :. האינדקס מדרג מדינות על פי רמת הסיכון ממפגעי טבע. המדרג משקלל שלושה פרמטרים היתכנות האסון, יכ ולת ההתמודדות ויכולת השיקום. מתוך191 מדינות שאובחנו, ישראל דורגה במקום 14 מהסוף, בציון של2.6 מתוך10 . כלומר, קיים סיכון נמוך, או במילים אחרות, חוסן גבוה, בעיקר בשל רמת הפגיעות הנמוכה ויכולת ההתמודדות הגבוהה. Gain - ND ה)וא אינדקס נוסף, שפותח על ידי אוניברסיטת נוטרדאם (ארה"ב82 . האינדקס מנתח את החוסן של המדינות והערים על פי שלושה פרמטרים: היתכנות הסיכונים, מידת הפגיעות ויכולת ההיערכות. בניתוח המדינות, ישראל מדורגת בין המדינות בעלות החוסן הגבוה: אזורים בהם הפגיעות נמוכה ורמת .המוכנות גבוהה ככלל, חוסן נתפס בישראל כיכולת התמודדות עם סיכונים שעיקרם טרור ומלחמה. מחקר משותף לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת קולומביה83 השווה בין תפיסות החוסן בישראל ובארה"ב. בעוד שבשתי המדינות עיקר האיומים מקורם בסיכונים ביטחוניים, בישראל לא צוינו כמעט אסונות שמקורם אינם בידי אדם, לעומת המשתתפים האמריקאים שרובם ציינו בעיקר אסונות טבע. תפיסת החוסן, גם אצל המשתתפים הישראלים וגם אצל האמריקאים, מחברת בין יכולתה של הממשלה לזהות ולתת מענה לסיכונים ספציפיים בשילוב עם איתנותה הנפשית של החברה– ,תחושת האופטימיות האמון והרצון .לסייע. חוסנה הנפשי של החברה מהווה בסיס גם לחוסן הלאומי, ולמעשה לאיכות החיים במדינה ▪ .חוסן עירוני תלוי בצורה משמעותית במוכנות העירונית והלאומית ▪ .תחושת החוסן תלויה במידה רבה בתחושת הסולידריות של הקהילה 82 University of Notre Dame https://gain.nd.edu/ 83 Rapaport, Carmit, et al. "The relationship between community type and community resilience." International journal of disaster risk reduction 31 (2018): 470-477. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 81 מערך החירום הלאומי והמקומי לישראל יש מנ גנון חירום ומוכנות מקיף, בראשו עומדת הרשות הלאומית לניהול החירום (רח"ל), הפועלת כיום תחת משרד הביטחון. הרשות היא נציגת ישראל בפורומים השונים שלUNDRR ויישום אמנת סנדאי. רח"ל אחראית על גיבוש תרחישי הייחוס הלאומיים, וכתוצאה מכך על ההכוונה והתיאום של ההיערכות הלאומית ומענה משרדי הממשלה, גופי התשתיות והרשויות המקומיות במקרה חירום. רח"ל ערוכה במהותה להתמודדות עם זעזועים ופחות להתמודדות עם עומסים מתמשכים כמו עלייה מתמדת .בחום או בעצמת סערות :התמודדות עם זעזועים נחלקת לחמישה שלבים, כפי שניתן לראות בתרשים הבא מרכיבי הפגיעה וההתמודדות, רח"ל :6 תרשים עבור כל תרחיש ייחוס, קיים מערך היערכות ייעודי, שכולל הנחיות, מידע, תרגולים ומנגנונים במטרה :להבטיח את היעדים הבאים רמה ממשלתית אחריות משותפת רמה מקומית כסות בסיסית הספקת שירותי חילוץ והצלה תנאים היגייניים צמצום הנזק ל נכסים ולרכוש אספקת שירותי תחבורה ציבורית יבשתית קיום יכולת לשמור על קשר בתוך הקהילה קיום חופש תנועה קיום יכולת הציבור לפנות לגורמי חירום מזעור הפגיעה בחופש העיסוק מניעת פגיעה חמורה בסביבה הספקת שירותי מרשם אוכלוסין ושירותי דת מניעת פגיעה הספקת שירותים משפרטיים ותשלומים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 82 ,בישראל מוגדרים כיום תשעה תרחישי ייחוס (תרחיש ייחוס לשינויי אקלים נמצא בהכנה), האחרון מתקפת סייבר, הוגדר ב- 2016 : תרשים7 : תרחישי ייחוס לאיומים בישראל ▪ .הגדרה של תרחיש ייחוס מניעה את מערך החירום לפעולה ▪ לישראל תשעה תרחישי ייחו.ס: ארבעה לאסונות טבע וחמישה לאסונות ידי אדם מערך החירום ברשויות המקומיות ההיערכות של הרשויות המקומיות להתמודדות עם זעזועים ומצבי חירום פועלת במסגרת מערך החירום הלאומי, בפיקוח ובתמיכה של האגף לחירום וביטחון במשרד הפנים ובהתאם לתרחישי הייחוס הלאומיים84 . האג ,ף מסייע לרשויות המקומיות להיערך לשעת חירום, בהיבט ההצטיידות וההתארגנות הדרכת עובדים, שיתוף פעולה בין רשויות וסיוע תקציבי לרשויות שנפגעו. האגף מקצה את התמיכה .באמצעות מדרג הקצאות שמחושב על פי פגיעות הרשות ואיתנותה על פי חוק, כל רשות מקומית מחויבת להקים מער ך חירום הכולל שלוש ועדות חובה85 : ועדת משק לשעת .)חירום (מל"ח), ועדת ביטחון וועדת משנה לפס"ח (פינוי סעד וחללים ועדת המל"ח : ערים וישובים מחויבים על פי חוק להקים ועדה מקומית לפריסת חירום ולהכנת תיק חירום מוניציפאלי. בראש הוועדה עומד ראש הרשות. הוועדה אחראית על המשימות הדרושות להבטחת האספקה והשירותים החיוניים לאוכלוסייה ולטיפול בה בשעת חירום. החלטת הממשלה1080 מ- 13.2.2000 , הרחיבה את סמכויות ועדת המל"ח לטיפול באירועי חירום הכוללים אסונות טבע, כגון רעידת אדמה, שיטפונות ומגפות. עם זאת, מסגרת אסון הטבע, שתוארה על ידי המדינה, כוללת רק שריפות .ורעידות אדמה, ללא התייחסות לסערות או לשיטפונות ▪ היערכות החירום של הרשויות המקומיות איננה כוללת היערכות להשפעות של שינויי אקלים או .עומסים מתמשכים תכנון אסטרטגי לחוסן ,תכנון אסטרטגי עירוני מתחיל בזיהוי האתגרים והפגיעות של היישוב בין אם אילו מגיעים מבפנים ובין אם אילו מגיעים מבחוץ, ומכאן לגיבוש תכנית היערכות לאיומים. התכנית האסטרטגית הפכה לכלי 84 האגף לחירום ובטחון משרד הפנים. 85 ,ועדות חובה ברשות המקומית2013, בהוצאת המפעם. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 83 ההיערכות הבסיסי, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית. בישראל, מעמד התכנון האסטרטגי ברשויות המקומיות תלוי בדרך כלל בראש הרשות. אמנם לחלק גדול מ הרשויות יש תכנית אסטרטגית או תכנית אב, אך השימוש בה כמתווה לפעילות לא מתקיים באופן רציף. תל אביב- ,יפו היא הדוגמה החריגה בתחום כיוון שלעיר תכנית אסטרטגית מ- 2005, שעודכנה ב- 2017 ומשמשת כמתווה לתכניות העבודה ולהתנהלות ,העירונית. במסגרת עדכון התכנית האסטרטגית נוסף לאחרונה (יוני2019 ) פרק שעוסק בחוסן חברתי (נספח4 ) – " בשיתוף פעולה עם תכנית100 "ערי חוסן– ולקראת סוף השנה, יושק פרק ייעודי שעוסק בחוסן אקלימי (בשיתוף עם ארגון ה- C40 .) פיתוח חוסן קהילתי ישראל מובילה בעולם בפיתוח וחקר הצד הקהילתי בחוסן המקומי. כבר בש נות ה- 90 , הוביל פרופסור מולי להד מחקר שטח נרחב ביישובים בצפון שהושפעו מהמצב הביטחוני השברירי. מתוך מחקרים אלו התגבשה ההכרה שלקהילה תפקיד קריטי בגיבוש החוסן היישובי86 . בשנת2010 משרד הרווחה פרסם :מדריך, שמגדיר סדרה של מרכיבים לפיתוח חוסן קהילתי תרשים8 : מרכי בי חוסן קהילתי87 שלושה ממרכיבי החוסן הקהילתי הם ביטוי ישיר לאיכויות הקהילתיות: הסולידריות, התלות והמעורבות, כאשר אלו יחד מייצגים את איכות הלכידות החברתית .שמהווה בסיס לחוסן קהילתי הלכידות החברתית, כמדד לרווחה אישית וקהילתית, היא אחד מתשעה תחומי מדד איכות ,החיים הקיימות והחוסן הלאומי , שפורסם לראשונה ב- 2016 88 . על פי המדד, חוסן הוא הביטוי ליכולת של הפרט להתמודד עם קשיים גם בעתות משבר ואסון ולשמר את הרווחה האישית והקהילתית. מעניין לראות שעל אף זעזועים אקוטיים שמדינת ישראל חווה מדי פעם, שביעות הרצון מהחיים עומדת על7.2 , (בדירוג בין1 ל- 10), כאשר הממוצע במדינות ה- OECD עומד על6.5 בלבד. כאמור, רמת הסולידריות החברתית הינה אחד האינדיקטורים החשובים לבחינת חוסן קהילתי. מחקר נוסף שבחן את רמת הלכידות החברתית של 86 ( ,זיגלמן, שחם, מ, להד, מ2006 .) פיתוח חוסן קהילתי וארגוני באמצעות מודל החוסן הרב- ממדי, מתוך "משאבים" מיסודו .של המרכז לשעת חירום 87 רותם, ג., תדריך למיפוי רב- ,ממד של החוסן הקהילתי ליישוב/לשכונה: משרד הרווחה2010 . 88 מ- 2016 מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיק.ה דוח שנתי על איכות החיים, החוסן והקיימות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 84 מדינות89 , מציב את ישראל במקום23 מבין34 המדינות המפותחות, אם כי ישראל מדורגת במקום יחסית ( "נמוך במיוחד בתחום של "קבלת השונהDIVERSITY) וכיבוד כללים חברתיים(RESPECT OF SOCIAL RULES) . מאידך, בתחום של הזדהות חברתית ועזרה לזולת המצב של ישראל טוב עד טוב .מאוד השונות במידת הלכידות החברתית, המשפיעה כמובן על מידת החוסן הקהילתי, באה לידי ביטוי גם בהשוואה בין רשויות מקומיות בתוך המדינה. החל מ- 2017 ,, כולל מדד איכות החיים, הקיימות והחוסן .את התפלגות המדדים בין הערים הגדולות גרף30 מציג את מדדי שביעות הרצון מהחיים וגרף31 מציג .את הציפייה ביחס לעתיד בממוצע באותן הערים גרף30 :שביעות רצון מהחיים בערים בישראל ג רף31 :שביעות רצון מהחיים בערים בישראל 89 Dragolov, Georgi, et al. "Social Cohesion Radar Measuring Common Ground: An international Comparison of Social Cohesion Methods Report." (2013). אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 85 מעניין לראות שירושלים מדורגת יחסית גבוה ברוב הפרמטרים, ולמרות החשיפה שלה לסיכונים, החוסן הקהילתי בה מסתמן כחזק, כמו גם בערים אחרות עם אוכלוסייה חרדית גדולה, כדוגמת בנ י ברק ורחובות. אם כן, בצורה לא מפתיעה, אפשר לציין שערים נבדלות אחת מהשנייה בהתאם לתחושות החוסן .של תושביהן, שאינן תלויות בהכרח ברמת הסיכון או המוכנות העירונית ,מתוך תמונת המצב רואים את החשיבות של פעולות לחיזוק הסולידריות, כמרכיב קריטי לחוסן קהילתי והיא מו .תאמת לכל יישוב ויישוב לפי האופי שלו עיקרון הסולידריות החברתית והערבות ההדדית בא לידי ביטוי גם במערך החוסן הקהילתי שהתפתח בישראל ביחס לרמה המקומית. כבר בתחילת שנות ה- 2000 משרד הרווחה דאז יזם הקמת צוותי חירום יישוביים– צח"י90 , מודל המבוסס על המחויבות של פעי לים .קהילתיים לקבל אחריות ויוזמה ולנהל בצורה מיטבית את הגשת הסיוע המידי בשעת משבר או חירום צוותי צח" י הוכיחו את עצמם במגוון רחב של מצבי חירום קהילתיים– ,השריפה בכרמל, שפעת העופות שיטפונות ושלגים, מתקפות טרור ופעולות מלחמה, כגון שיגור רקטות, טילים ופצמ"רים . כיום, פועלים30 צוותים ברחבי הארץ, בעיקר במועצות האזוריות. בנוסף לצח"י, בעקבות המלחמה בצפון ובדרום הוחלט על הפעלתו של מודל מרכז החוסן הקהילתי ברשויות מקומיות הנמצאות תחת איומים ועומסים מתמשכים. הקמת מרכזי החוסן מתבצעת בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות, משרד ,העבודה והרווחה ובתיאום עם משרד החינוך, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, ומשרד ראש הממשלה91 : 1. החל משנת2009 .מופעלים חמישה מרכזי חוסן בעוטף עזה 2. החל משנת2015 הוקם מרכז טיפול בבאר שבע ומרכז הכשרה ברהט עבור האוכלוסייה הבדואית בדרום כחלק ממרכז החוסן האזורי. 3. החל משנת2016 .הוקמו מרכזי חוסן ביהודה ושומרון מרכז החוסן הקהילתי מיועד לפתח את היכולת של יישוב להתמודד עם מצבי לחץ ומשברים על ידי עידוד .התושבים לחולל שינוי במצבם, לקבל אחריות, להשתתף ולסייע לעצמם ולזולתם יחד עם גורמים נוספים מרכזי חוסן מתבססים על ארבע :ה עקרונות ▪ על הקהילה להיות שותפה בייזום ובהובלת התהליכים המתקיימים ברשות המקומית ולהשתתף בהם .באופן פעיל. תנאי הכרחי לתהליך של שינוי הוא יצירת לכידות ושיפור החוסן הקהילתי ▪ יש צורך בגורם קהילתי, רב-תחומי, אשר יפעל בתיאום עם גורמי הרשות המקומית, יפעיל משאבי ם עבור מתן מענה לצרכי הקהילה, ויוביל תהליך שינוי בהיערכות הקהילה להתמודדות עם מצבי משבר .והשלכותיהם, ולפיתוח קהילה ברת קיימא ▪ ,יש חשיבות לאיתור משאבים מתוך הקהילה ומיצויים ביעילות לטובת סיוע לנפגעים וחיזוקם .להגברת התמיכה ההדדית, ובכך לחיזוק הקהילה כולה ▪ בנ .וסף על טיפול פרטני, יש לשים דגש על התארגנות קהילתית 90 מ., ברנדר, א., סנדר, צוות חירום וחוסן יישובי- צח"י, השירות ל ,עבודה קהילתית, משרד הרווחה2018 . 91 ,נוהל הפעלת מרכזי חוסן, אגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות2017 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 86 קידום חוסן עירוני המהלך המרכזי לקידום חוסן עירוני שממשלת ישראל מקדמת לקראת2030 , הוא ההיערכות לשינויי אקלים. ביוני2014 התקבלה החלטת ממשלה מספר4079 להקמת מנהלת לשינויי אקלים, במטרה לגבש תכניות פעולה לאומיות באמצעות מספר ועדות משנה ייעודיות שהתוו מטרות, עקרונות ודרכי פעולה .לרמה המקומית במקביל להקמת הוועדה, פורסם מדד "ערים חכמות וחסונות" של המרכז הבינתחומי, שבחן את המעמד האסטרטגי של חוסן אקלימי ברשויות המקומיות בישראל וגילה שברוב הרשויות הנושא אינו יד וע ואינו מטופל. הוועדה בונה מתווה להכנת תכנית פעולה לחוסן והיערכות לשינויי אקלים לרשויות המקומיות לפי התזרים בתרשים9. תרשים9 : מתווה להכנת תכנית פעולה לחוסן והיערכות לשינויי אקלים לרשויות המקומיות המתווה שיפורסם כמדריך לרשויות המקומיות ילווה במערך תמיכ:ה שיכלול את המרכיבים הבאים ▪ .הכשרות לבעלי תפקידים ברשויות המקומיות ▪ .גיבוש מאגר מידע ונתונים, כולל תחזיות ותרחישי ייחוס לפי אזורי האקלים ▪ .תמיכה וליווי להכנת תכניות היערכות עירוניות או אזוריות ברמת האשכול או המועצה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 87 אינדיקטורים מטרה11.5 11.5.1 :מספר .הרוגים, נעדרים ומושפעים מאסונות בצורה ישירה למאה אלף אנשים המדד בישראל– .מעולם לא מתו מאסונות טבע יותר מעשרות אנשים בשנה, מקרב כלל האוכלוסייה 2017 – 0.15 הרוגים באסונות טבע למאה אלף אנשים92 . ערכי המדד בעולם בעשור האחרון, מדי שנה הושפעו יותר מ- 200,000 אנשים בממוצע מאסונות טבע. כמובן, היו שנים בהן התרחשו אסונות עצומים, כמו הצונאמי ביפן וגל החום או הסערות הגדולות בארה"ב ובאסיה. שכיחות אסונות טבע, שמקורם בשינויי אקלים ובהיקפם, הולכים וגדלים והם מסבים נזקים עצומים. מההשוואה הבינלאומית עולה כי המדינות הפגיעו ת ביותר הן גם הנפגעות יותר. במדינות הללו מועצמת ההשפעה של .הפגיעה, לעומת מדינות בהן יש שירותי חירום והתראה משופרים 11.5.2 : הפסדים כלכלים ישירים שנגרמו מאסונות, כולל פגיעה בתשתיות קריטיות והפרה של שירותים .בסיסיים המדד בישראל– אין איסוף נתונים ופרסום סדור. נתוני האינדיקטור עוסקים בהפסדים הכלכליים הישירים שנגרמו כתוצאה מאסונות, כולל פגיעה .בתשתיות קריטיות והפרה של שירותים בסיסיים ערכי המדד בעולם לקראת סוף2018 פרסםUNDRR דו"ח על ההפסדים הכלכליים הישירים שנגרמו כתוצאה מאסונות טבע בין השנים2007-1998 . כפי ש ניתן לראות בגרף33, ההפסדים מסתכמים ב- 2.9 טריליון דולר, כאשר77% מהם נגרמו על ידי מפגעי אקלים. באופן יחסי, ההשפעות הכלכליות של האסונות גדולות יותר מהשפעתם .על האוכלוסייה גרף32 :הפסדים כלכליים מאסונות טבע לפי שנים 92 עשרה .הרוגים בשיטפון בנחל צפית אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 88 מטרהB . 11 B.1 . 11 :מספר המדינות עם אסטרט גיות ניהול אסונות לאומיות ומקומיות, בהתאם למסגרת סנדאי להפחתת סיכונים מאסונות2030-2015 . המדד בישראל – בשנת2015 הצהירה ישראל כי היא תומכת במסגרת סנדאי, משרד החוץ הוגדר כ- national focal point .ורשות החירום הלאומית אחראית ליישומה רשות החירום הלאומית מגבשת תכנית לאומית להפחתת סיכונים מאסונות, כאשר זו תתבסס על תרחישי .הייחוס הקיימים בתוספת תרחיש ייחוס לשינויי אקלים מיקוד ההיערכות של הרשויות המקומיות נקבע על פי תרחישי הייחוס הלאומיים, בנוסף לתרחישי ייחוס ביטחוניים, בהתאם להן נערכות הרשויות להתמודדות עם אסונות ,טבע, אסונות ידי אדם סביבתיים מתקפות סייבר, הפרעות סדר אזרחיות והתפרצות מחלות. בח מישים השנים האחרונות הפך תחום הפחתת הסיכונים מתחום טכני צר לתנועה עולמית המבוססת על עקרונות פיתוח בר- .קיימאUNDRR אחראי על הפחתת הסיכונים מאסונות, בעיקר אסונות טבע. הארגון פ ועל מול המדינות החברות באו"ם, בעיקר ביצירת מסגרות מדיניות, הפצה ושיתוף ידע ומידע, ליווי וניטור יישום עקרונות המדיניות. כאמור לעיל, בשנת2015 כינס ה- UNDRR את נציגי האומות החברות בסנדאי שביפן, כדי לאשרר את המסגרת החדשה להפחתת סיכונים לשנים2030-2015 . המסגרת החדשה .גובשה כהשלמה ליעדי הפיתוח המקיים מסגרת סנדאי מכוונת לרמת המדינה, אך מדגישה את תפקידן המשמעותי של הרשויות המקומיות בהיערכות לצמצום סיכונים. המסגרת מציגה גישה אסטרטגית :מבוססת משילות ופיתוח יכולות, ובדגש על ארבעה קווי פעולה ▪ תכנון המבוסס על הפחתת סיכו.נים ▪ .שימור תשתיות ומערכות אקולוגיות ▪ .חיזוק מערכות התראה והסברה ▪ .קידום שיתופי פעולה בינלאומיים ערכי המדד בעולם יחס ההתקדמות בדיווח לפי מדדי מסגרת סנדאי 2018 מקסיקו 93% קולומביה 65% אוסטרליה 63% ארגנטינה 75% מצרים 70% יפן 100% גרמניה 58% אסטוניה 93% אירלנד 40% אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 89 B.2 . 11 : יחס הרשויות המקומיות שאימצו ויישמו אסטרטגיות להפחתת סיכונים מאסונות, בהתאם .לתכניות לאומית לצמצום סיכונים המדד בישראל – כלל הרשויות המקומיות מחויבות על פי חוק להקים מערך התמודדות עם מצבי חירום ואסונות, הכולל שלוש ועדות חובה93 : ועדת בטחון, ועדת משק לשעת חירום (מל"ח) וועדת משנה לפס"ח .)(פינוי סעד וחללים בעקבות מלחמת לבנון השנייה, בסדרה של דו"חות מבקר המדינה, זוהה פער בהיערכות חירום ברשויות המקומיות הערביות, וכפועל יוצא גובשה תכנית ואושר תקציב לצמצום פערי המוכנות בסדר גודל של50 מיליון ₪ (עד2018 ) 94 . מיקוד ההיערכות של הרשויות המקומיות נקבע על פי תרחישי הייחוס הלאומיים. בנוסף לתרחישי ייחוס ,ביטחוניים, נערכות הרשויות להתמודדות עם אסונות טבע, אסונות ידי אדם סביבתיים, מתקפות סייבר .הפרעות סדר אזרחיות והתפרצות מחלות ערכי המדד בעולם המדינה הי א אמנם האחראית להתנעת תהליך הפחתת סיכונים והיערכות לאסונות, אך כלי המדיניות מכוונים לתהליכים רחבים המשתפים בעלי עניין מרובים, ובעיקר את הרשויות המקומיות. שלושה צירים מחברים בין יעדי פיתוח בר- :קיימא לבין מסגרת ההיערכות לחוסן יעד1 – צמצום עוני; יעד11 – רשו יות מקיימות מכילות וחסונות; ויעד13 – .המאבק בשינויי אקלים כל דוגמה מוצלחת להפחתת סיכונים מתחילה ברמה המקומית, ולמעשה במקרים רבים הרשויות המקומיות הן המובילות את ההיערכות להפחתת סיכונים. יחד עם זאת, המפתח להצלחה הוא הסינרגיה בין התכנית הלאומית לתכניות האז וריות והמקומיות. הטבלה הבאה מציגה הערכה של מקבץ מדינות (שדיווחו ל- UNDRR ), לפי אחוז הרשויות המקומיות שאימצו מדיניות להפחתת סיכונים מאסונות. ברוב המדינות, כמו בישראל, זו דרישה מחייבת, אך בדרך כלל היא אינה מלווה בסיוע ממשלתי. רשויות חלשות מתקשות ליישם מהלכים .משמעותיים יחס הרשויות המקומיות שאימצו ויישמו אסטרטגיות להפחתת סיכונים מאסונות, בהתאם לתכניות לאומית לצמצום סיכונים 2017 ארה"ב 100% ניו זילנד 100% קולומביה 78.6% אסטוניה 100% אירלנד 100% מקסיקו 75% יפן 100% 93 ,ועדות חובה ברשות המקומית2013 , .בהוצאת המפעם, משרד הפנים 94 בנוסף להכשרת ותפעול כוח אדם– שירות עירוני אזרחי על בסיס התנדבות י, שהנו חדש במגזר הערבי. נרכשו ציוד חירום ואמצעי תקשורת. נשכרו שירותיהן של שתי חברות מקצועיות שמשמשות כמנטורים ל- 46 רשויות ערביות ומנחות את בעלי התפקידים ביישובים. אובזרו מרכזי הפעלה ב- 39 רשויות ערביות. ,הודעות הכנסת16.1.2018 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 90 סיכום מטרות11.5 ו- 11.B ממקדות את יעד העירוניות לשאלות של היערכות וחוסן. ערים הופכות לאתרים המרכזיים לפעילות האנושית וככאלו הן גם המוקד לסיכונים ולזעזועים– ממתקפות טרור וסייבר ועד שינויי אקלים ומשברי פליטים. פרק זה הציג סקירה רחבה, מזווית עולמית וישראלית, לממדי החוסן העירוני/מקומי ולמכלול הסו גיות הנלוות אליו. צמצום סיכונים ופיתוח חוסן עירוני הם כמובן מושגים רחבים ביותר המשליכים על מרב הפעילות המקומית– .מסוגיות הנדסיות ועד סוגיות חברתיות וערכיות להלן מספר נקודות יסוד לקידום ההתמודדות המקומית בערים וביישובים עם האתגרים המגוונים :הניצבים לפתחם ▪ ת פיסת החוסן מכוונת לראייה מערכתית, רב- ,תחומית, ומכאן גם השתרשותו כמושג מדיניות מרכזי המותאם לרמות מגוונות– .מרמת הפרט והמשפחה ועד הרמה העירונית והלאומית ▪ הצלחת העיר תלויה בהיערכות להתמודדות עם איומים, בין אם אלו זעזועים פתאומיים, כמו רעידות אדמה או שיטפונו.ת, ובין אם אלו עומסים מתמשכים, כמו בצורות או שחיקת תשתיות ▪ האיומים על העיר מתחלקים לשניים: זעזועים פתאומיים ועומסים מתמשכים. גישת החוסן מתייחסת למכלול האיומים על היישוב: דיור, תשתיות, השמנה, אבטלה ומגוון נושאים, אשר ברמה המקומית ישפיעו על פגיעות היישוב ועל יכולת ההתמודדות עם סיכונים שמגיעים מבחוץ. יחד עם זאת, רוב העיסוק בישראל בחוסן ברמה המקומית והממשלתית, מתמקד בחירום ובעיקר בסיכונים :שנובעים ממלחמה וטרור, כפי שניתן לראות בתרשים הבא תרשים 10 :מערך טיפול בזעזועים ובעומסים בישראל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 91 ▪ פגיעות הערים: האיכויות העי רוניות– ,ריכוז אוכלוסייה, ציפוף ופיתוח מאסיביים, ריכוז של תעשיות תשתיות ושירותים– מעצימות את עוצמת הפגיעה בעיר, ולכן ככלל ערים הן חשופות ופגיעות יותר .לסיכונים ▪ אוכלוסיות מוחלשות: אוכלוסיות אלו הן הפגיעות ביותר, בתוך הערים– ,הקשישים, העניים המוגבלים, הם החשופים ביותר למפגע והחלשים ביותר בשיקום. ערך מוביל למסגרת יעדי הפיתוח ."הוא "לא להשאיר אף אחד מאחור ▪ ,היערכות מוקדמת: אמנת סנדאי, מסגרת המדיניות המובילה בצמצום סיכונים ובהיערכות למפגעים שמה דגש מרכזי על ההיערכות המוקדמת ועל יכולתה לצמצם בצורה משמעותית את ה .פגיעה ההיערכות המוקדמת כוללת מהלכים לצמצום הפגיעות, הכשרה, רישות וצבירת ידע, כינון מערכות .התרעה והכנת תשתית חירום ושיקום אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 92 11.6 – צמצום השפעות סביבתיות עירוניות צמצום ההשפעה הסביבתית לנפש של ערים, כולל על ידי מתן תשומת לב מיוחדת לאיכות האוויר ולניהול פס.ולת עירונית ואחרת By 2030, reduce the adverse per capita environmental impact of cities, including by paying special attention to air quality and municipal and other waste management. רקע המשרד להגנת הסביבה אמון על שני סעיפי מטרה11.6 - טיפול בפסולת בישרא .ל ומניעת זיהום האוויר איסוף של פסולת עירונית והכוונה של פסולת לאתרי פסולת ייעודיים הוא בתחום אחריותן של הרשויות המקומיות. נושא מניעת זיהום האוויר הנגרם מפעילות אנושית הכוללת תחבורה, ייצור חשמל, תעשייה וכו' נמצא בתחום אחריותו הישירה של המשרד. שני הנושאים ע ומדים בראש סדר העדיפויות של המשרד .והוא משקיע בהם מאמצים רבים פסולת ומחזור במדינת ישראל מתגוררים כ- 8.7 מיליון תושבים, ב- 255 רשויות מקומיות. רשויות אלו אמונות על איסוף ( הפסולת העירוניתMSW – municipal solid waste ) וסילוקה לאתר מוסדר. עד קום המשרד להגנת הסב יבה, בשנת1988 , היו פזורות מאות 'מזבלות' ברחבי הארץ– אתרים לא מוסדרים, אשר הושלכה בהם פסולת עירונית. לעיתים קרובות אתרים אלו הוצתו כדי להמשיך ולפנות מקום לקבלת פסולת חדשה. עם קום המשרד להגנת הסביבה פורסם מכרז להקמת מטמנה מוסדרת. בעקבות פעולות אכיפה רבות ע ל האתרים הפיראטיים, אשר התבססו על חוק שמירת הניקיון1984 , נסגרו כל האתרים הפיראטיים ונשארו 13 מטמנות מוסדרות ומפוקחות. מטמנות אילו קולטות את כלל הפסולת העירונית, פרט לחומרים המופרדים למחזור. (ראו פריסת מטמנות ותחנות מעבר במפה5 .) במהלך שני העשורים האחרוני ם, הוכנסו זרמי האיסוף למחזור ברשויות המקומיות ובעסקים, הכוללים .בעיקר קרטון ובקבוקי פלסטיק מפה 5 :פריסת תחנות מעבר ואתרי הטמנה לפסולת מעורבת בישראל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 93 ג רף33 : אחוזי מחזור פסולת ו כמות הטמנה )(בטונות בישראל2014 - 2017 ניתן לראות עליה באחוזי המחז ור ועליה כללית בכמויות הפסולת המטופלות. שיפור איכות האוויר המשרד להגנת הסביבה מופקד על מניעת זיהום אוויר שנוצר מפעילות האדם כדוגמת תחבורה, ייצור חשמל, תעשייה, כרייה וחציבה. חוק אוויר נקי אושר על ידי הכנסת בסוף יולי2008 ונכנס לתוקף בינואר 2011. מטרת החוק כפי שנקבע בסעיף1 " : חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ,ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי ה טבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם". נושאים העיקריים המטופלים באמצעות החוק 1. קביעת ערכים מרביים למזהמי אוויר בסביבה- על פי החוק יקבעו שלושה סוגי ערכים: א) ערכי יעד- ערכים המבוססים על נתונים בריאותיים ו המשמשים לצרכי תכנון ב) ערכי סביבה- ערכים )המבוססים על ערכי בריאות, אך לוקחים בחשבון גם את יכולת היישום הטכני, המדעי והכלכלי ג ערכי התרעה- ערכים שחריגה מהם משמעותה סיכון מידי לבריאות ושיש להתריע בפני .האוכלוסייה כאשר מתקרבים אליהם או חורגים מהם 2. איחוד מערכ .י ניטור האוויר למערך אחיד ופרסום מסודר של נתוני הניטור לציבור ופרסום תחזית מתן אפשרות לשר להגנת הסביבה להורות על הקמת מערכי ניטור והפעלתם .לגורמים שונים 3. מתן סמכויות לרשויות מקומיות לפעול להפחתת הזיהום הנגרם בתחומן וכן סמכות לשר להורות לרשויות נפגעות זיהום להכין ולבצע תכנית להפחתת הזיהום .בתחומן 4. הטלת חובה על מפעלים גדולים להצטייד בהיתרי פליטה כתנאי להמשך פעילותם. היתר הפליטה .יתבסס על הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר והניתנות ליישום 4,190,400 4,139,200 4,107,257 4,091,782 22.4% 20.4% 19.6% 18% 0 1,000,000 2,000,000 3,000,000 4,000,000 5,000,000 6,000,000 2017 2016 2015 2014 מחזור הטמנה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 94 השר להגנת הסביבה מוסמך להתקין תקנות מכוח החוקים בכל הנוגע לזיהום אוויר, לשם ביצוע הסעיף האוסר על גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר בנ ושאים הבאים: לקבוע מהו זיהום אוויר חזק או בלתי ,סביר, להורות על הצעדים שיש לנקוט לשם מניעת זיהום אוויר בלתי סביר, לקבוע פטור מהוראות החוק כולן או מקצתן, לשם שמירה על זכות ציבורית שהיא עדיפה על הזכות שתפגע על ידי כך ובכל עניין הנוגע .לביצוע החוק מערך ניטור האוויר של ישראל כולל115 תחנות לניטור איכות האוויר (לפי שנת2015 ) המפוזרות ברחבי המדינה. תחנות אלו מופעלות על ידי המשרד להגנת הסביבה, איגודי ערים לאיכות סביבה, רשויות מקומיות, חברת החשמל, מפעלים, נמלי הים ותחנות מרכזיות. תחנות הניטור מנטרות באופן רציף מזה מי ,קריטריה כהגדרתם על ידי סוכנות להגנת הסביבה בארה"ב והם: חלקיקים נשימים, גופרית דו חמצנית אוזון, תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני. חלקן מנטר גם פחמימנים ארומטים: בנזן, טולואן, אתיל בנזן .וקסילן תחלואה ותמותה מזיהום אוויר95 זיהום אוויר גורם לתחלואה ולתמותה ניכ רת ברמת האוכלוסייה ופוגע במיוחד באוכלוסיות רגישות כגון ילדים, נשים הרות, חולים במחלות כרוניות וקשישים. השלכות בריאותיות שליליות קצרות טווח וארוכות טווח של חשיפה למזהמי אוויר כוללות: מחלות לב וכלי הדם, שבץ, תחלואה נשימתית כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית ואסת מה, סוגי סרטן מסוימים, תוצאי לידה שליליים, פגיעה בהתפתחות העובר והילד .ועוד. הנזקים הבריאותיים של זיהום אוויר מתבטאים גם באובדן ימי עבודה/לימודים ומגבלה בפעילות רוב המחקרים המדעיים מצביעים על חלקיקים, אוזון ו- 2 NO כמזהמים האחראים למירב הנזק הבריאותי המוסבר על ידי חשיפה לזיהום אוויר. לצד מזהמים אלו העדויות המדעיות מצביעות גם על התרומה של ,מזהמי אוויר נוספים הכלולים בתכנית, כגון: תחמוצות גופריתNMVOC ובנזן להשפעות בריאותיות שליליות. במהלך השנים מצטברות ראיות נוספות להשפעות הבריאותיות השליליות של חשיפה למזהמי .אוויר, גם בריכוזים נמוכים 95 טיוטת תכנית הלאומית2018 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 95 המצב כיום פסולת ומחזור הטיפולים הנפוצים כיום בישראל בפסולת הינם הטמנה ומחזור. פסולת עירונית נאצרת בפחים בבתי התושבים, במרכזים המסחריים, או מופרדת במקור בזרמים ייעודיים ברחובות העיר, או בסמוך לבתי עסק. זרמים אילו כוללים פסולת גושית, גזם, נייר, קרטון, פסולת אורגנית, פסולת אריזות ופסולת אלקטרונית. בשנת2017 , רמת ההטמנה עמדה על78%, מה שמהווה שיפור של כ- 2% משנת2016 (גרף41 , עמוד102 .) תושבי ישראל מייצרים כ- 1.7 ק"ג פסולת ליום. בשנת2017 יוצרה בישראל כ- 5.4 מיליון טון ,פסולת עירונית מתוכה הופרדו למחזור22.4% מהפסולת. כלל הפסולת העירונית נאספת, חלקה ממוינת במקור וחלקה במפעלי מיון. הזרמים המופרדים במדינה כוללים: קרטון ונייר, פלסטיק, זכוכית, מתכת .ואלומיניום, צמיגים, טקסטיל וחומר אורגני התוכנית האסטרטגית החדשה לטיפול בפסולת של המשרד ל הגנת הסביבה (אסטרטגיה2030 ), אושרה על ידי המשרד במאי2018 . מטרותיה הן צמצום ההטמנה, הגדלת היקף המִ חזור והפחתת זיהומים וסיכונים .סביבתיים מפסולת היעדים שהוצבו הם ירידה אל מתחת ל- 30% ,הטמנה, התייעלות של שוק הפסולת שיפור השירות והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ולמ.חזור פסולת תרשים11 : היררכית הטיפול בפסולת ההיררכיה שבתרשים11 נמצאת בבסיסה של התוכנית האסטרטגית החדשה לטיפול בפסולת אשר מבוססת על מספר :עקרונות מרכזיים א. התאגדות רשויות לצורך ניהול פסולת משותף: התאגדות על בסיס אזורי לטיפול בפסולת באופן משותף, תנצל את י .תרון הגודל והרצף לבניית מערך יעיל וחסכוני של איסוף פסולת וטיפול בה .התאגדות הרשויות מאפשרת הקמת מתקנים ורכישת שירותים משותפים ב. מערך איסוף פסולת מבוסס על הפרדה במקור לשני זרמים– מערך האיסוף הביתי יהיה מבוסס על שני זרמים עיקרים: פסולת מעורבת (בפח ירוק) ופסו ,לת אריזות (מזכוכית, מנייר, מקרטון ממתכת, מפלסטיק ומעץ– בפח כתום). כחלק מהאסטרטגיה החדשה נבחנת אפשרות להרחבת סוגי הפסולת הניתנים לפינוי בפח הכתום, כך שיתאפשר לפנות דרכו את מרב הפסולת הניתנת .למחזור. רשויות מקומיות יוכלו לבחור זרמים נוספים להפרדה במקור אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 96 ג. אין הטמנה ללא מיון– כל הפסולת בישראל תעבור תהליך של מיון והוצאת החומרים הניתנים .למחזור טרם הטיפול בה ד. .הקמת מתקני מיון בפריסה ארצית ה. הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת: פסולת שיורית, שאינה ניתנת למחזור, תועבר לאחר .תהליך מיון למתקני השבה, ושריפתה תשמש להפקת אנרגיה מתקנים אלה יהיו החלופה .העיקרית להטמנת פסולת ו. .הפרדת פסולת אורגנית במקור במגזר המוסדי ז. הקמת מערך טיפול בפסולת אורגנית: הפסולת האורגנית היא חלק משמעותי (כ- 35% ) מהפסולת העירונית, והיא המקור העיקרי להיווצרות גז המתאן הנפלט במטמנות. יוקם מערך רחב לטיפול בפסולת .זו ובהפיכתה לקומפוסט התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת מלווה בתוכנית עבודה רב-שנתית מפורטת ובתקציב העומד על כ-4 מיליארד ש"ח מכספי הקרן לשמירת הניקיון (טבלה3) 96 עם השלמת התוכנית, בשנת2030 , רק26% ,מהפסולת בישראל יוטמנו51% ממנה ימוחזרו ו- 23% ממנה ישמשו לה פקת אנרגיה. כל אלה ייעשו תוך .שיפור השירות לאזרח והוזלת מחירי הטיפול בפסולת טבלה 3 :שימוש בתקציבי הקרן לשמירת הניקיון לטובת יישום אסטרטגיה ארוכת טווח לטיפול וניהול פסולת בישראל (עד2030 ) זו הפעם הראשונה שהמשרד להגנת הסביבה מציג אסטרטגיה ארוכת טווח, סדורה ומובנת לטיפול בפסולת. תמהיל הטיפול המ וצע ויעדי התוכנית יצמצמו באופן ניכר את הפער הקיים בין מדינות מערב אירופה וישראל באופן הטיפול בפסולת. הצלחת התוכנית צפויה ,לשנות לחלוטין את הדרך שפסולת מנוהלת ומטופלת בישראל .ותצמצם בצורה משמעותית את ההשפעה הסביבתית שלה 96 הקרן לשמירת הניקיון הוקמה מתוקף סעיף10 לחוק שמירת הניקיון התשמ"ד- 1984 ., ופועלת על פי החוק והתקנות הקרן ,נועדה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות הסביבה, ובכלל זה: שמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת מיחזור, מניעת מפגעים, מניעת שילוט בלתי חו קי ומניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג- 1993 , וכן הגנה על .הסביבה החופית. קרן זו אוספת את תשלומי היטל ההטמנה אשר משולמים על ידי המטמנות עבור כל טון מוטמן המטרה התקציב הנדרש הקמת מתקני מיון 240 מיליון₪ תמיכה בהליך המי ון 150 מיליון₪ תמיכה באשכולות 400 מיליון₪ הקמת מתקני השבת אנרגיה 2.8 מיליארד₪ הקמת מתקני טיפול נוספים 400 מיליון₪ סך הכול 4 מיליארד₪ אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 97 שיפור איכות ה אוויר המשרד להגנת הסבי בה פועל לצמצום זיהום האוויר בתחום האנרגיה, התעשייה, טיפול במפגעי ריח וצמצום פלטות גזי חממה. בימים אלו עוסקים בעדכון התכנית הלאומית מכוח חוק אוויר נקי סעיף5 לחוק (פרק ג', סימן א': תכנית לאומית) הפועלת לצמצום זיהום האוויר בישראל. במסגרת החוק על המשרד להגנת ,הסביבה להציע בפני הממשלה תכנית לאומית למניעת וצמצום זיהום האוויר (להלן "תכנית לאומית") אשר תעודכן מעת לעת ולפחות אחת ל חמש.שנים תכנית לאומית2013 – המשרד להגנת הסביבה הציג תכנית רב שנתית הכוללת יעדי הפחתה לפליטות 'מזהמים, אשר עיקריה אושרו בהחלטת ממשלה מס 707 מיום25.8.2013 ,. מטרתה העיקרית של התכנית להביא לעמידה בערכי היעד של המזהמים בסביבה וזאת באמצעות שורת צעדי מדיניות שאושרו ותוקצבו במסגרת החלטת הממשלה. במסגרת ההחלטה נקבעו יעדים לצמצום זיהום האוויר לשנים2015 ו2020 עבור שבעה( מזהמים: גופרית דו חמצניתSO2 ( ), תחמוצות חנקןNOx ( ), חלקיקים נשימיםPM10 ,) ( חלקיקים נשימים עדיניםPM2.5 ( ), תרכובות אורגאניות נדיפות ללא מתאןNMVOC ), בנזן ו1,3 .בוטדיאן טבלה 4 :יעדי הפחתה בתכנית לאומית אוגוסט 2013 97 מזהם אחוז הפחתה בפועל יעד הפחתה לשנת2015 בהחלטת ממשלה סטאטוס 2 SO 31% 51% אי עמידה x NO 27% 34% אי עמידה 10 PM 29% 4% עמידה NMVOC 34% 32% עמידה 2.5 PM 28% 13% עמידה בנזן 69% 77% אי עמידה ( עבור המזהמים חלקיקים נשימים ותרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאןNMVOC ) יש עמידה ( ביעדי ההפחתה. עבור תחמוצות גופרית2 SO) ותחמוצות ח( נקןx NO ) אחוזי ההפחתה בפועל בשנת 2015 היו נמוכים מהיעדים, בשל העיכוב בפרישת תשתית הגז הטבעי. עם השלמת פרישת תשתית הגז צפויה עמידה ביעדים. עבור בנזן אחוזי ההפחתה בפועל בשנת2015 היו נמוכים מהיעד כיוון שלא כל תחנות התדלוק התקינו מערכות מישוב אדים עד שנת היעד. יעד ההפחתה הושג בשנת2017 עם התקנת .מערכות מישוב בכל התחנות דיווח על יישום- בספטמבר2017 הוגש לממשלה דיווח על יישום התכנית הלאומית נכון לסוף שנת 2017 . במסגרת הדיווח צוין סטאטוס העמידה ביעדי התכנית הלאומית בכלל ויעדי הפחתת המזהמים .בפרט ע דכון תכנית לא ומית2018 גובש להחלטת ממשלה אשר תובא לאישור הממשלה , כאשר תקום כזו .בעתיד הקרוב תכנית זו מהווה המשך להחלטת ממשלה707 וקובעת תכנית רב שנתית לשנות היעד 97 טיוטת תכנית לאומית2018 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 98 2023 ו- 2028 . יעדי התכנית הם המשך הפחתה בפליטת המזהמים השונים בשאיפה לעמידה בערכי היעד של המזהמים שטרם הושגו ולהפחתה נוספת אף מעבר לערכי היעד עבור מזהמים בהם כבר קיימת עמידה בערכי היעד, כל זאת בהתאם ליכולות הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות. בנוסף, ממליצה התכנית על הגברת הפיקוח המבוצע היום על מנת לקדם, ככל הניתן, עמידה ביעדי התכנית בשנות היעד כפי שהוגדרו במסגרת עבודה זו. מלבד התייחסות לצמצום זיהום האוויר ממקורות הפליטה השונים- ייצור אנרגיה, תחבורה, תעשייה וחקלאות, התכנית כוללת התייחסות לצמצום פליטות ממקורות פליטה משמעותיים שטרם טופלו במסגרת זו כגון שריפת פסולת לא חוקית בשטחים פתוחים (פסולת חקלאית צמחית, פלסטיק, פסולת .עירונית) וכן מתייחסת לצמצום פליטות ממשק חי ( "תרחיש "עסקים כרגילBusiness as Usual - BAU) ללא פעילות ממשלתית נוספת98 : מצאי חלקיקים מניתוח המצאי כפי שמוצג ב גרף34 ובגרף35 , בין2015 ל- 2023 צפויה ירידה של50-60% בפליטות חלקיקים מתחנות כוח. בין2023 ל- 2028 צפוי ה ירידה נוספת של8-17% . סה"כ ההפחתה בין שנת הבסיס לשנת היעד הרחוקה עומדת על68% עבורPM2.5 ו54% עבורPM10 . בין2015 ל- 2023 צפויה ירידה של כ- 37% בפליטות החלקיקים בתעשייה. הירידה נובעת מהפחתת פליטות מסקטור התעשייה וזאת למרות עליה ממספר סקטורים: מחצבות, מפעל י בטון, מפעלי אספלט הנובעת מגידול אוכלוסייה. העלייה השולית בפליטות בין שנת הבסיס לבין שנות היעד בסקטורי התחבורה והחקלאות .נובעת מהערכת הגידול הטבעי גרף 33 : צפי מצאי פליטות שלPM 2.5 98 טיוטת תכנית לאומית2018 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 99 גרף34 : צפי מצאי פליטות שלPM 10 תחמוצות חנקן מניתוח נתוני המצאי כ פי שמוצג בגרף35 נמצא כי בין2015 ל- 2023 צפויה ירידה של80% בפליטות NOx מתחנות כח. בין2023 ל- 2028 צפויה ירידה קלה נוספת. סה"כ ההפחתה בין שנת הבסיס לשנת היעד הרחוקה עומדת על כ- 81% . הירידה נובעת בעיקר מהשלמת פרויקט הפחתת הפליטות ביחידות הפחמיות וכן מסגירת יחידות1-4 באורות רבין בשנת2022 . בין2015 ל- 2023 צפויה ירידה של16% בסקטור התחבורה כתוצאה מהפחתות בפליטות מרכבות (מעבר לחשמול– 70% ) ובתחבורה הכבישית (כתוצאה מכניסת כלי רכב בעלי תקן יורו מתקדם– 37% .) גרף35 :מצאי פליטות של תחמוצות חנקן אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 100 תחמוצות גופרית כ פי שניתן לראות בגרף 36 בין2015 ל- 2023 צפויה ירידה של80% בפליטותSOx מתחנות כח. בין 2023 ל- 2028 קיימת ירידה קלה נוספת. סה"כ ההפחתה בין שנת הבסיס לשנת היעד הרחוקה עומדת על כ- 81% . הירידה נובעת בעיקר מהשלמת פרויקט הפחתת הפליטות ביחידות הפחמיות וכן מסגירת יח ידות1-4 באורות רבין בשנת2022 . בין2015 ל2023 צפויה ירידה של כ- 55% בפליטותSOx . הירידה נובעת מהפחתות בסקטור התעשייה בעקבות יישום תכנית הפחתה שנקבע בהיתר הפליטה של מפעל רותם אמפרט וכן מהעמקת השימוש בגז טבעי בתעשייה. בין2015 ל- 2023 קיימת ירידה של כ 70% בפליטותSOx מסקטור התחבורה, עיקר ההפחתה היא בסקטור כלי השיט בעקבות יישום אמנת MARPOL .המגביל את תכולת הגופרית בדלקים גרף36: מצאי פליטות של תחמוצות גופרית NMVOC עבורNMVOC , התרומה המשמעותית היא משימושים ביתיים, כאשר הגידול בין השנים נובע מגידול האוכלוסי יה. כפי שניתן לראות ב גרף38 , בין2015 ל- 2023 צפויה ירידה של כ- 21% בפליטות, הנובעת בעיקר מירידה בפליטות בסקטור התעשייה. בין2015 ל- 2023 קיימת עליה בפליטות מסקטור הפסולת בעיקר כתוצאה מעליה בפליטות ממתקני קומפוסט ובתוספת של גידול בפעילות מט"שים הנובעים מגיד.ול האוכלוסייה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 101 גרף 37 : מצאי פליטות שלNMVOC בנזן גרף38 מציג את המצאי עבור המזהם בנזן. ניתן לראות כי צפויה הפחתה של15% בפליטות של המזהם מסקטור התחבורה. ההפחתה נובעת מירידה בפליטה מתחנות תדלוק בעקבות יישוםstage II . ביתר הסקטורים לא קיים שינוי משמעות.י בפליטות המזהם גרף38 :מצאי פליטות של בנזן אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 102 אמצעי מדיניות אשר נבחנו במסגרת עדכון התכנית הלאומית2018 כחלק מהתוכנית הלאומית גובשו אמצעי מדיניות שונים שמטרתם להביא להפחתה בפליטות המזהמים, אשר תביא לעמידה בערכי היעד של המזהמים השונים ובחלק מהמקרים לריכ וזי מזהמים בסביבה אף נמוכים מכך. אמצעי המדיניות שנבחנו בתכנית כוללים גם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ככל שהן זמינות בשוק. במסגרת התכנית נבחנו מספר אמצעי מדיניות: איסור מכירת רכבים בתזקיקי נפט, הסבת יחידות פחמיות לגז טבעי, העמקת יעדי אנרגיה מתחדשת, כלי צמ"ה- מ גבלות שימוש ליד ,מבני מגורים במכרזים ממשלתיים, עמידה ביעדי התייעלות אנרגטית, דירוג אנרגטי מחייב לצמיגים כלי צמ"ה- עדכון תקנות ייבוא, טיפול בפליטות אמוניה בלולים, הוצאת המזוט משימוש, ייצור חשמל בביומסה, מדכאי אבק במחצבות ומניעת פליטה לא שגרתית מתקלות ותקריו.ת יישום צעדי המדיניות יביאו להפחתת פליטת מזהמי אוויר, ביחס לאלה הצפויות בתרחיש עסקים כרגיל, כמפורט בגרף40 ( אינדיקטור11.6.2 , עמוד2 10 .) תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית - באפריל2016 אישרה ממשלת ישראל את התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית. התכנית נועדה לקדם את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה, עליו התחייבה מדינת ישראל בוועידת ה אקלים בפריז בדצמבר2015 . התכנית תביא לחסכון כלכלי ולייעול צריכת האנרגיה במשק, לשיפור התחרותיות בתעשייה ולהפחתת זיהום אוויר וצמצום הנזקים הבריאותיים ממנו. על פי הערכות- התועלת הכלכלית המצטברת למשק הישראלי תעמוד על למעלה מ- 30 מיליארד שקל. את התכנית מובילים המשרד להגנת .הסביבה, משרד האנרגיה, משרד האוצר ומשרד הכלכלה משק דל פחמן2050 - משרד הגנת הסביבה– מדינות מפותחות רבות החלו בתהליך למעבר מכלכלה מבוססת דלקים פוסיליים, צריכה גבוהה ולא יעילה של משאבים, ייצור גבוה של פסולת ופליטה גבוהה של גזי חממה ומזהמי אוויר מ קומיים לכלכלה יעילה ונקייה. תהליך זה מובל על ידי מדינות אירופה במסגרת אמנת האקלים של האו"ם והוא צפוי לשנות את הכלכלה הגלובאלית בעשור הקרוב. ישראל חייבת להיערך ולהשתלב בתהליך זה על מנת לשמור על יכולתה להתחרות ולצמוח בעולם דל פחמן ובכדי לשפר את איכות החיים ש.ל תושבי ישראל ולחזק את כלכלת המדינה המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרדי ממשלה וגורמים רבים מחוץ לממשלה החל בימים אלו בתהליך ארוך טווח לגיבוש חזון ומפת דרכים למעבר לכלכלה דלת זיהום, יעילה ומקיימת. המטרה העיקרית של תהליך זה היא להביא החל משנת2020 להטמעת יעדים ומדדים סביבתיים ובריאותיים .במסגרת תכנון אסטרטגי ואנטגרטיבי של מבנים, תחבורה, אנרגיה, תעשייה ומגזרי משק נוספים בנוסף, במסגרת התהליך תגובש מפת דרכים אשר תכלול אמצעי מדיניות כלל משקיים וסקטוריאליים באופן שיאפשר להסיט את ישראל מתרחיש עסקים כרגיל למסלול פיתוח נקי ובר קיימא. תהליך גיבוש החזון ומפת הדרכים יתבצע בשיתוף רחב של בעלי העניין השונים לרבות הציבור הרחב. המשרד להגנת הסביבה מקים בימים אלו צוות מקצועי בכל התחומים הרלוונטיים אשר ילווה את התהליך ויכלול בין השאר מומחים מארגון ה- OECD ומומחים נוספים מהארץ ומהעו.לם אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 103 26% 75% 78% 80% 80% 82% 51% 23% 22% 20% 20% 18% 23% 2% 0% 20% 40% 60% 80% 100% ** 2030 * 2018 2017 2016 2015 2014 השבה מח ור ה מנה אינדיקטורים 11.6.1 :אחוז הפסולת העירונית שנאספה וטופלה כראוי ביחס לכלל הפסולת המיוצרת בערים בישראל כלל הפסולת העירונית בישראל נאספת, חלקה ממוינת במקור וחלקה במפעלי מיון. 11.6.2 : רמות שנתיות ממוצעות של מזהמי האוויר- PM10, PM2.5, SOx, NOx בערים בי שראל גרף39: תחזית הפחתת פליטות מיישום התוכנית המוצעת ביחס לתרחיש99 ""עסקים כרגיל אינדיקטור מוצע 11.6.3 :אחוז הפסולת העירונית המטופלת (הטמנה/ מחזור) ביחס ל כלל הפסולת המיוצרת בערים בישראל גרף40 :כמויות הטמנה והשבה ואחוזי מחזור פסולת בישראל 99 את התחזית המלאה ניתן לראות בנספח מספר2. 21% 22% 54% 21% 12% 12% 53% 16% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% PM10 PM2.5 SOx NOx 2023 2028 *הערכה **תחזית אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 104 סיכום תח ומי הטיפול בפסולת והפחתת זיהום האוויר מנוהל על ידי המשרד להגנת הסביבה באמצעות שני אגפים .שונים. נושא הטיפול בפסולת נמצא בראש מעייניו של המשרד ומנוהל באמצעות הרשויות המקומיות במאי2018 אושרה התוכנית האסטרטגית החדשה לטיפול בפסולת (אסטרטגיה2030 ), אשר יעדיה י צמצמו באופן ניכר את הפער הקיים בין מדינות מערב אירופה וישראל באופן הטיפול בפסולת. במסגרת התכנית שם לו המשרד כיעד ירידה אל מתחת ל- 30% הטמנה, התייעלות של שוק הפסולת, שיפור השירות והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ולמִ חזור פסולת. עמידה בתכנית זו תצמצם את היקף ההטמנה , תגדיל .את היקף המִ חזור ותפחית זיהומים וסיכונים סביבתיים מפסולת אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה פועל להפחתת זיהום האוויר בסקטורים השונים ומופקד על יישום החוקים שהוראתם איכות האוויר, במרכזם חוק אוויר נקי התשס"ח- 2008 . האגף מרכז, מכוון ומוביל את מגוון הפעילויות העוסקות בצמצום ומניעת זיהום האו ויר ממכלול פעולות אנתרופוגניות כגון יצור חשמל, תעשייה, כרייה וחציבה, וזאת על מנת להפחית תחלואה ותמותה כתוצאה מזיהום או.ויר פעילות האגף מבוססת הן על זיהוי מקורות הפליטה והפעלת מגוון אמצעים לצמצומן והן על פעילויות רוחביות אשר מטרתן להביא לשינוי בהתנהגות הסביבתית של מגזרי המשק השונים. האגף אוחז גם בראיה גלובלית ופועל רבות להפחתת פליטת גזי החממה לצורך התמודדות עם שינוי האקלים . זאת ע"י פיקוח ומילוי החלטות של אמנות בינלאומיות בתחום, כגון פרוטוקול מונטריאול או אמנת האקלי.ם אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 105 11.7 – מרחב ציבורי בטוח, מכיל ונגיש ,מתן גישה אוניברסלית לשטחים ציבוריים וירוקים בטוחים, מכילים ונגישים, במיוחד לנשים, לילדים לקשישים ולבעלי מוגבלויות . By 2030, provide universal access to safe, inclusive and accessible, green and public spaces, particularly for women and children, older persons and persons with disabilities. רקע הקיום של מרחב ציבורי איכותי הוא אחד מאבני היסוד של עירוניות טובה, ואחד הגורמי ם החשובים ביצירת איכות חיים גבוהה בתוך עיר. למרחב ציבורי איכותי יש תועלות רבות בכמעט כל תחום הנוגע לחיי .העיר והדרים בה. התועלות מתבטאות, בין היתר, במישורים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ובריאותיים ,במישור החברתי, מרחב ציבורי מייצר מקום למפגש ולפעילות חברתית ליצירת קהילות ולבניית זהות מקומית, מייצר תחושת ביטחון ומ פחית פשיעה. מרחב ציבורי איכותי מעודד פעילות כלכלית, מסחר מקומי ותיירות. הוא מוריד תלות ברכב פרטי, מגדיל מגוון ביולוגי, מספק צל ומעודד פעילות גופנית, ומפיג .מתח נפשי למרות התועלות הרבות והברורות, קיים קושי להגדיר מהו מרחב ציבורי בכלל ומהו מרחב ציבורי איכותי בפרט, היות ש הגבול בין המרחב הפרטי ו בין המרחב הציבורי אינו מובהק . בעבר, ההתייחסות למרחב הציבורי התמקדה בשטחי ציבור פתוחים, בגנים ובפארקים, ועם הזמן הורחבה ההגדרה גם ל ,מדרכות ל דרכים ו ל כבישים. כיום יש ה.גדרות רבות למרחב ציבורי גישות אקדמיות נוטות לבחון את רמת הציבוריות של מרחב עירוני על פי מגוון של אמות מידה, כגון רמת .הנגישות ורמת הציבוריות של המרחב רמת הנגישות ,מתייחסת לחופשיות הגישה למקום מבחינת שעות ,דמי כניסה, נגישות לבעלי מוגבלויות כמו גם ל מגוון א וכלוסיות ;אחרות ורמת הציבוריות מתייחסת למבנה הבעלות והניהול של המרחב: סוכנויות האו"ם העוסקות בצדדים היישומיים של עירוניות, כגוןUNESCO ו- UN-Habitat , מדגישות בעיקר את נושא הנגישות בהגדר ותיהן: גבוהה נמוכה ציבורית פרטית בעלות וניהול נגישות "A public space refers to an area or place that is open and accessible to all peoples, regardless of gender, race, ethnicity, age or socio-economic level. These are public gathering spaces such as plazas, squares and parks. Connecting spaces, such as sidewalks and streets, are also public spaces”. UNESCO “Public spaces are all places publicly owned or of public use, accessible and enjoyable by all for free and without profit motive. This includes streets, open spaces and public facilities". UN-Habitat אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 106 אמנם הגדרות אלו הן ישימות ופשוטות יחסית, אך הן אינן משק פות את המרחב הציבורי כפי שהתושב או המבקר חווה אותו. דוגמאות לכך הן רבות, ביניהן מרכז קניות אשר נמצא בבעלות ובניהול פרטי והנו נגיש מאוד מבחינה תפקודית, ומשרת את הציבור כאילו היה מרחב ציבורי. כך גם בתי קפה הפרושים לאורך מדרכה ומייצרים תוכן ואווירה שבלעדיהם ה מדרכה לא הייתה מ מקסמת את ייעודה . מצד שני, ישנם מבנים הפתוחים אמנם לקהל הרחב ובבעלות ציבורית , אך אינם משמשים כמרחב ציבורי ,קלאסי כגון משרדים למיניהם. כתוצאה מכך, מתפתחת ההבנה כי יצירת מרחב ציבורי איכותי דורשת שיתוף פעולה ,בין מספר רב של גורמים לרבות חשיבה מ שותפת וגמישה לגבי כלל סוגי המרחבים בעיר, בין אם הם עונים להגדרות אלו של מרחב ציבורי ובין אם לאו, ואילו תפקידים מרחבים אלו יכולים למלא. פרויקט הפלייסמייקינג הירושלמי ""תעשו מקום הוא דוגמה לכך ,ו ,בו שותפים עירייה, חברה כלכלית של העירייה השוק הפרטי, אנשי אקדמ.יה ומגזר שלישי יצירת מרחב ציבורי איכותי דורשת הבנה מעמיקה של צרכי התושבים והמבקרים בקנה מידה מקומי מחד, וראייה של תפקוד כלל המרחב מאידך. על מנת לייצר מרחב ה משרת את התושבים והמבקרים ב ו ,בצורה מיטבית יש להכיר את צרכיהם , כמו גם את האופי והתרבות המקומיים, על מנת להתאים את הפתרונות למקום. בד בבד, על מנת לאפשר חיבור וקישוריות בין חלקים שונים של עיר, תכנון וניהול המרחב הציבורי מוכרחים להיות חלק מראייה כוללנית של חלקי העיר, על מנת שיוכלו להעצים ולהשלים ה.אחד את השני לאור זאת, תכנון וניהול המרחב הציבורי בישראל, כמו בעולם, הם בעיקר עיסוק ו .של השלטון המקומי ערים רבות בעולם, בעיקר בשנים האחרונות, פיתחו מדיניות עירונית ותכניות ארוכות- טווח עבור המרחב הציבורי שלהן, ביניהן לונדון, ניו יורק, דבלין, ונקובר ובוסטון, כמו גם ערים קטנות יותר. במקרים רבים מסמכי המדיניות מתייחסים ,בעיקר למרכזי הערים ולאזורים המשמעותיים ביותר מבחינה מסחרית תרבותית ו.תיירותית מסמכי מדיניות אלה הינם בעלי אופי שונה, בהתאם לצרכיה של כל עיר, ונעים בין תכניות הקובעות עקרונות כלליים לתכנון המרחב הציבורי, לבין מסמכים מפורטים מאוד המציגים מפרטים, מידות ודוגמ אות למרחב עצמו ולמרכיביו הפיזיים. רוב המסמכים מתייחסים למכלול רב- תחומי של נושאים .הנוגעים למרחב הציבורי, בין היתר לצורה מרחבית, תאורה, ריהוט רחוב, אומנות במרחב הציבורי ועוד דוגמה אחת למסמך כזה היא התכנית האסטר( טגית למרחב הציבורי של דבלין תיבה 7). תיבה7 :התוכנית האסטרטגית למרחב הציבורי של דבלין לאור האופי המקומי של ה מרחב הציבורי, ולאור החמקמקות של הגדר ת המונח, מדיניות ברמה של השלטון המרכזי בנושא אינה נפוצה ולרוב מתרכזת במימון, בפרסום מדריכים כלליים לתכנון של המרחב תכנ ית זו נגזרה מתכנית הפיתוח של דבלין מחד, ומשמשת כבסיס לתכניות פרטניות למרחב הציבורי בחלקים השונים של העיר, עד לרמת מפרטי עיצוב, מאידך. התכנית מציגה את ההתפתחות ההיסטורית של המרחב ואת התכניות האסטרטגיות השונות המשפיעות עליו, ומתוך כך קובעת חזון למרחב ומציגה את האתגרים העומדים בפני הגשמת חזון זה. התכנית מציגה גם עקרונות לתכנון, לרבות דגשים למתחמים מוגדרים .ולסוגי מרחבים שונים, הגדרת תכניות פעולה יישומיות, וכן הגדרת פרויקטים לביצוע אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 107 הציבורי ובקביעת הנחיות כלליות בנו שא. הגוף המרכזי הפועל ברמה הבינלאומית לקידום יצירה של מרחב ציבורי איכותי הוא האו"ם, ,אשר רואה בעירוניות כלי מרכזי לפתרון מכלול בעיות כלכליות חברתיות וסביבתיות ברחבי העולם. הגוף המרכזי באו"ם המקדם את נושא העירוניות הוא סוכנות האו"ם לערים ו ל יישובים, ,UN-Habitatאשר בין היתר הוציאה מספר מדריכים בנושא של מרחב ציבורי, המתייחסים הן למרכיבים תיאורטיים והן להמלצות פרקטיות כיצד ניתן לקדם יצירה של מרחבים .ציבוריים איכותיים גם האו"ם עצמו, על אף שקבע שני מדדים למטרה11.7, מתקשה לגבש הגדרה של המרחב הציבורי, ולא קבע שיטו ת מדידה כלל עבור מדד11.7.2 , ועבור מדד11.7.1 קבע שיטות מדידה רק לקראת סוף שנת 2018. בהתאם, מתוך סקירה של כלל מסמכי ה- VNR שהוגשו עד לשנת2018 לאו"ם, כמעט ואין התייחסות למטרה11.7. ההתייחסויות הבודדות כוללות את מלטה, שדיווחה על שיפוץ של פארק עירוני; הונגריה, שקבעה כי בחקיקה עתידית יש לקחת בחשבון את הערך הכלכלי של שירותי המערכת אקולוגיים המסופקים על ידי עצים, וכי יש להקים מאגר עצים ארצי; ומקסיקו, שדיווחה שאף עיר שלה אינה עומדת בערך סף של9 .מ"ר של שטח ירוק לתושב אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 108 המצב כיום כמו בשאר העולם, בישראל קיימת התייח סות למרחב הציבורי במספר מישורים. ברמה הארצית, הגורם המשמעו תי ביותר הנו מינהל התכנון, אשר מתייחס בהרחבה למרחב הציבורי במסגרת המדריך להקצאת שטחים לצרכי ציבור. במדריך זה המרחב הציבורי מוגדר כ"כל אותם שטחים ציבוריים פתוחים שנמצאים בסמיכות לבניינים ובתווך שבין המבנים בסביבה הבנויה: שטחים ירוקים (טבעיים ומלאכותיים), כיכרות ורחבות, מדרחובים, מדרכות רחבות וקרנות רחוב, שדרות ועוד." 100 בנוסף, המדריך מחלק את המרחב לשלוש רמות– מרחב סף הבית, הנמצא בסמיכות גבוהה לבית ומשמש לצרכים יומיומיים; מרחב עירוני אשר נועד לשרת מספר אזורים או שכונות; ו מרחב כלל- עירוני הכולל בתוכו שטחי ם גדולים ל נופש, פנאי וטבע. מינהל התכנון קבע את גודל השטח המינימלי שיש להקצות לתושב ומרחקים מרביים מהבית עבור כל סוג מרחב (טבלה5 ), כאשר לפחות80% מסך שטחי המרחב הציבורי הפתוח ו- 100% מהמרחב הכלל- עירוני יור כבו מתשתית ירוקה. כמו כן, הוגדרו גדלי תאי שטח ושימושים עבור כל סוג מרחב. התייחסות זו מבטיחה את קיומם של שטחים המיועדים להוות מרחב ציבורי, כאשר איכות המרחב הציבורי המוגדרת בתכניות .אמורה להיבחן במהלך תהליך אישורה של כל תכנית לגופה טבלה5: הקצאה מינימלית לת ושב ומרחקים מרביים עבור סוגי המרחבים הציבוריים השונים, לפי ,המדריך להקצאת שטחים לצרכי ציבור, מינהל התכנון2016 . סוג המרחב הציבורי הקצאה לתושב מרחק מרבי מרחב סף הבית 5 מ"ר 7 דקות הליכה מרחב עירוני 2 מ"ר 20-15 ,דקות הליכה10 דקות נסיעה באופניים או בתחבורה ציבורית מרחב כלל עירוני 3 מ"ר הוגדר כי יהיה נגיש ברגל, באופניים, בתחבורה ציבורית וברכב פרט י בשנים האחרונות, גוברת ההבנה כי ברוב הערים הישראליות, האתגר המרכזי אי נ נו מחסור בשטחי מרחב ציבורי, כי אם באיכות המרחב הציבורי הקיים, גם במובן של נראות פיזית אך בעי קר במובן של תפקוד המרחב. עם הבנה זו, כיום ניכר עיסוק מוגבר ביצירת כלים יישומיים שנועדו לשפר את איכות המרחב ,הציבורי כאשר בין היתר גם מינהל התכנון עובד בימים אלו על בניית עקרונות להטמעת שיקולים חברתיים בתכנון המרחב הציבורי בערים. מטרת עקרונות אלו היא לקדם ת כנון טוב ואיכותי של המרחבים הציבוריים, כך שיתחשב בצרכים ו ב רצונות של אוכלוסיות שונות, וייתן מענה תכנוני המותאם לצרכי קצה של קבוצות שעשויות להיות מודרות מהמרחב העירוני בה י עדר תכנון מכליל. בהתאם, המלצות אלו מתייחסות לא רק לנושאים של נגישות פיזית של המרחב, אלא גם לצרכיהן הייחודיים של אוכלוסיות .שונות, כגון קבוצות גיל שונות, ולדרישותיהן מהמרחב הציבורי בנוסף , עובדים בימים אלו במינהל התכנון על הנחיות מפורטות לבחינת האיכות התכנונית של תכניות המוגשות לוועדות התכנון, כאשר בין היתר יתייחסו ההנחיות לאיכות ם של רשת הרחוב ות, השטחים הפתוחים והממשק ביניהם. כחלק מהדגש על איכות המרחב הציבורי, פותחו גם המלצות לשילוב עצים במרחב זה ,, מתוך הבנה כי לנטיעות עצים יש השפעה חיובית מבחינה אקלימית, אסתטית, פסיכולוגית 100 מדריך להקצאת שטחים לצרכי ציבור ,מינהל התכנון ,ספטמבר 2016 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 109 בריאותית וכלכלית, וכי הן תורמות לנוחות האקלימית ומעודדות הליכה רגלית, ש הייה ומפגש במרחב .הציבורי גורם ממשלתי נוסף, ה עוסק באיכותו של המרחב הציבורי, הנו משרד הבינוי והשיכון . המשרד פיתח ופרסם את ' שכונה°360 ' (ראו תיבה2 , עמוד19 ,)להרחבה כלי מדידה ה בוחן ומודד את איכות התכנון של פרויקטים בקנה מידה שכונתי, אשר רבים מבין סעיפיו מת ,ייחסים לאיכות המרחב הציבורי. כמו כן המשרד פרסם כמה מדריכים ה מתייחסים למרכיבים שונים של המרחב הציבורי, וחוברת בשם" החייאת המרחב ה ציבורי: השקעה קטנה- "השפעה גדולה101 המציגה פרויקטים יישומיים מישראל ומהעולם .בהקשר של המרחב הציבורי יחד עם רקע תאורטי בתחום ברמ של ה ת טון ה מקומי, יש למספר ערים ת כניות אסטרטגיות אשר מתייחסות למרחב הציבורי ברמת כלל העיר או חלקה. בראשן ניתן למצוא את עיריית תל אביב- יפו, אשר במסמך החזון שלה מהווה המרחב הציבורי מרכיב מרכזי בקו האסטרטגי של "יצירת סביבה עירונית אטרקטיבית ומקיימת." 102 המסמך משלב קווי מדיניות, לצד כיווני פעולה יישומיים למימושם. דוגמה לכך היא קידום שטחי ציבור פתוחים על גבי גגות, שנועד ליישם את קו המדיניות של הגדלת מצאי ומגוון המרחב הציבורי על ידי פיתוח חלופות .לשצ"פ המסורתי בנוסף, קיימים מסמכים ה מוכוונים לרמת השכונה/רחוב, ש מנחים או מלווים תכנית להתחדשות או לשדרוג מרכז י ער,ים ואשר מ תווים קווים לעיצוב ולתכנון המרחב הציבורי המתואמים למטרות וליעדים שגובשו עבור.כלל המרחב בדומה למקומות אחרים בעולם, שני הגורמים המשמעותיים הנוספים בישראל הם האקדמיה וה חברה האזרחי ת , כאשר לעיתים קרובות קיים שי תוף הפעולה הדוק ואף חפיפה ביניהם. תחומי הפעילות של גורמים אלו הוא רחב ומגוון, וכולל, בין היתר, מחקר, ייעוץ, ניהול פרויקטים, הכשרה וחינוך לציבור הרחב ולבעלי מקצוע ופיתוח מדיניות. גורמים אלו לעיתים אף מעורבים בתהליכי תכנון בפועל. בין הגופים האזרחיים והאקדמיי ם הפעילים בהקשר של המרחב הציבורי נמנים, בין היתר, הפורום הישראלי לעירוניות, עמותת מרחב, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, הקליניקה האורבנית של האוניברסיטה .העברית ועוד האתגר של יצירת מרחב ציבורי איכותי הנו מורכב ביותר, היות ש הוא נובע מגורמים רבים, חלקם כלליים .וחלקם ייחודיים לישראל בין הגורמים הבולטים, שזוה ו כבר על ידי המטה הלאומי לעירוניות בשנת2015 , הוא חוסר הניהול והתחזוקה של המרחב הציבורי. בדרך כלל אין גורם אחד המוגדר כאחראי על ה מרחב הציבורי, והאחריות מתחלקת בין כמה גורמים בשלטון המקומי ואף מחו צה לו. לעיתים תכופות, עודף בשטחי המרחב הציבורי פוגע ב תפקוד ם, משום ש המשאבים לתחזוקה ולניהול מתחלקים בין שטחים רבים, ולא נוצרת בהם הצפיפות הנדרשת של משתמשים על מנת לייצר מרחב שוקק ופעיל. גורם נוסף הפוגע ביכולת התחזוקה של המרחב הציבורי בישראל הוא שהגורמים המתכננים ובו נים שכונות חדשות ויישובים חדשים – ,משרד הבינוי והשיכון רשות מקרקעי ישראל ויזמים פרטיים – אינם הגורמים המנהלים והמתחזקים את המרחב הציבורי, מה שעלול להוביל לאי- התאמה בין הנבנה ליכולות הניהול ו.התחזוקה לאחר מכן מורכבות נוספת האופיינית למרחב הציבורי בישראל היא הדר ישות הייחודיות והאתגרים הייחודיים של ,חברות ותרבויות שונות הקיימות לעיתים זו לצד זו. לדוגמה, בניגוד מוחלט לנאמר לעיל, בערים הערביות הבדואיות והדרוזיות בישראל קיים מחסור בשטחי מרחב ציבורי, בין היתר בגלל ריבוי בעלות פרטית של 101 https://ext.moch.gov.il/books/merchav_tsiburi / 102 התוכנית האסטרטגית לתל אביב- יפו– חזון העיר, עיריית תל אביב- יפו, דצמבר2017 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 110 מוסללה והרשת הן עמותות המשמשות בסיס לקהילות ולפעילו ת קהילתית, בין היתר בהקשר של מרחב .ציבורי ושל עירוניות מוסללה יוצרים של קהילה היא ירושלמיים ה פועלת משנת2009 . החל משנת2016 , לב הפעילות של מוסללה עבר ל"מרפסת" , מרחב הנמצא על הגג של בניין כלל ומשמש כמרכז לפעילות ענפה במקום. המיקום של"המרפסת" ומבנה הניהול שלה מאפשרים פעילות ציבורית נרחבת ובנייה של קהילות נוספות סביב מוסללה, ומותח את הגבולות המקובלים .של מהו מרחב ציבורי ומה תפקידו הרשת היא התארגנות של צעירים בבאר קשרים לבנות מטרתה אשר שבע קהילתיים בעיר. בין שאר הפעילו יו ת שלה, הרשת מפעילה נגרייה קהילתית ומחס ן כלים אשר מהווים בית ומאפשרים את ההוצאה לפועל של יוזמות רבות מצד של יוזמות לרבות הקהילה, חברי והתערבויות שיפוצים פלייסמייקינג, .פיזיות אחרות במרחב הציבורי קרקעות במגזרים ה ל לו. כיום עמלים ע ל פתרון בעיה זו, אך מדובר בתהליך ארוך ועדין. כמו כן, למגזרים השונים ישנן דרישות ייחודיות הנוגעות למרחב הציבורי, הן מבחינת העיצוב והן מבחינת התפקידים א ותם המרחב הציבורי נדרש למלא בשל המאפיינים התרבותיים שלהם. מאתגר במיוחד הנו המגזר החרדי, בין היתר כי יש מעט מאוד בעלי מקצוע בתחום המרחב הציבורי השייכים למגזר זה, ואין ניסיון ממקומות אחרים בעולם מהם ניתן ללמוד. על אף אתגרים אלה ו הרמה הסוציו-אקונומית הנמוכה לרוב ,של מגזר זה .דווקא בהרבה מרכזים חרדים קיים מרחב ציבורי פעיל ושוקק במיוחד בישראל, כמו בעולם, פורחים רעי ,ונות חדשים ומקוריים לתכנון ל ניהול ו ל ארגון המרחב הציבורי, המלווים את העיסוק ההולך וגדל בנושא לאור ההבנה המתפתחת, כולל בציבור הרחב, לגבי חשיבותו לעירוניות טובה. כיום, כלל הגורמים העוסקים במרחב ציבורי נמצאים בתהליך של למידה ויצירת מודלים חדשים לעיסוק במרחב ה ציבורי, .ובהרבה מקרים עוד מוקדם לקבוע את מידת ההצלחה של חידושים אלו ניתן לראות כיום חידושים כמעט בכל תחום הקשור למרחב הציבורי– ממודלים כלכליים וניהוליים חדשים המשלבים את המגזר העסקי בתכנון ובניהול המרחב הציבורי, ועד מודלים חדשים להתארגנות ול עשייה של תושבי ם ופעילים, כגון מוסללה בירושלים והרשת בבאר שבע (תיבה8 .) תיבה8: מוסללה והרשת - קהילה בונה מרחב-בונה קהילה "המרפסת", קרדיט: אמיר אלון אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 111 לאור קצב גידול האוכלוסין המהיר בערים, ב עיקר במרכז הארץ, יצירת מרחב ציבורי איכותי– שיאפשר ציפוף חיובי– היא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפ ני כל העוסקים בדבר. כיום הול כת וגוברת .הבנה זו, הן בקרב אנשי האקדמיה, הן בקרב אנשי התכנון והאדריכלות והן בקרב הארגונים החברתיים אף חשוב מכל אלו היא ההבנה ההולכת וגוברת בקרב התושבים כי מרחב ציבורי איכותי הוא אחד הגורמים החשובים בקביעת רמת איכות החיים בערי י.שראל על מנת לפתח מרחב ציבורי איכותי בישראל, יש צורך בהתמקדות במקביל בשני מישורים שלא ניתן לנתק ,ביניהם. המישור הראשון הוא ניהול המרחב הציבורי והשני הוא מדידה וניטור של איכות המרחב ציבורי כאשר ברור כי מי שמנהל את המרחב הוא המודד, ש משתמש בתוצרי המדידה על מנ ת לנהל את המרחב בצורה אפקטיבית יותר. מן הראוי שבטווח הארוך, ישראל תפתח מדדים ייחודיים לדיווח לאו"ם, המותאמים להתקדמותה בשני המישורים הללו, שיתווספו למדדים הקיימים שאינם רלוונטיים לאתגרים .המקומיים מדדים וניטור פיתוח כלים למדידת איכות המרחב הציבורי הוא תחו .ם בהתהוות ונושא המעסיק ערים רבות בכל העולם היכולת למדוד את האיכות של המרחב הציבורי יכולה להביא לתועלות רבות, הן לשלטון המקומי– שיוכל לזהות נקודות חולשה וחוזקה בעיר וכך לקבוע סדרי עדיפויות– והן למתכננים ולאדריכלים, אשר יוכלו לאמוד את ההצלחה של פרויקטים ו ,כך להפיק לקחים לקראת שיפורים או פרויקטים עתידיים. כמו כן .יתאפשר לחזות מראש את החוזקות והחולשות של תכנית כבר בשלבי תכנון הדרישה לתכנון מבוסס נתונים, והצורך בכלי מדידה לאיכות המרחב הציבורי, תופס ים ,תאוצה בעולם כאשר דוגמה אחת לכך מני רבות היא עבודתם של יאן גהל ושל ג'נט סדיק- קאהן. גם בישראל מתחילים ניצנים של פיתוח כלים המתאימים לתרבות המקומית, בעיקר בקרב אנשי אקדמיה ו ה מגזר השלישי. יש צורך לתמוך במגמה זו ולחזקה, ולעודד את אימוץ הכלים על ידי השלטון המקומי. סביר כי עיריות ורשויות מקומיות חזקות יפתחו ויתאימו לעצמ ן כלים, וייתכן כי השלטון המרכזי יצטרך לקחת על עצמו את האחריות לפיתוח כלים שיכולים לשרת רשויות חלשות או בעלות מאפיינים תרבותיים ייחודיים, ולתמוך בהטמעתם ברשויות אלו. כמו כן, חשוב לדאוג לקיומם של כלים מגוונים, אשר יאפשרו את בחינת האיכות של תפקידים שונים של ה.מרחב הציבורי דוגמה לכלי מדידה נקודתי – אשר פותח לאחרונה במסגרת פרויקטUrban95 , על ידי הקליניקה האורבנית של האוניברסיטה העברית יחד עם קרן ברנרד ון ליר – הנו "משחק העיר" שמאפשר את הערכת איכותם של גני המשחקים המיועדים לגיל הרך, לרבות פרק המונה את האתגרים העי קריים העומדים בפני פיתוח מרחבי משחק איכותיים בישראל, והמלצות יישומיות ה מותאמות אליה. עם המשך הרחבת סל הכלים למד ידת האיכות והתפקוד של המרחב הציבורי, מן הראוי לפתח תכניות ניטור קבועות, אשר יעקבו אחר שינויים באיכות ם של מרחבים ציבוריים, על מנת לזהות בעיות שמתפ תחות ו צרכים שאינם מקבלים מענה הולם, ו לעמוד על השפעות קצרות וארוכות טווח של התערבויות במרחב הציבורי. מדדים עתידיים להתקדמותה של ישראל בהשגת מטרה11.7 בתחום זה יכולים להיות אחוז המרחב הציבורי האיכותי בערי ישראל או מספר ה רשויות ה מפעילות תכנית ניטור או מדידה ל.איכות המרחב הציבורי בתחומן אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 112 ניהול המרחב הציבורי ערי ישראל עומדות בפני אתגר עצום של גידול מהיר במספר התושבים בזמן קצר, וכך ערים שהיו עד כה קטנות הופכות במהרה לערים גדולות. מעבר לאתגרים ה ניצבים בפני השלטון המקומי בתחומים כמו אספקת שירותים עירוניים, תחבורה ובניית תשתיות, הוא ניצב גם בפני אתגר ניהולי עצום. כבר היום המרחב הציבורי בישראל לרוב אינו מנוהל בצורה ישירה, והאחריות מפוצלת בין אגפים ומחלקות מקצועיות ב תוך מנגנון הניהול העירוני ולעיתים אף מחו צה לו. עם העלייה במספר ובצפיפות התושבים ובמורכבות המרחב הציבורי , נעלמת היכולת של מחלקות אלו להכיר את המאפיינים ואת הצרכים של כל מקום בעיר, לזהות בעיות נקודתיות ומקומיות ולפתור אותן בצורה הוליסטית המתאימה למאפייני המקום. יחד עם ההתרחקות הטבעית של העירייה מהתושבים במצב כזה, לתושבים קשה יותר להתנהל מול עירייה, ה הופכת גדו לה ומורכבת, .על מנת לקבל מענה ראוי לצרכיהם לקושי ניהולי זה ישנם מספר פתרונות אפשריים, הנעים בין חיזוק התיאום בין האגפים והמחלקות הקיימים בעירייה, דרך הגדרת בעלי תפקידים ה מתמקדים בטיפול במרחב הציבורי– בין אם בכלל העיר ובין אם באזורים מוגדרים שלה– ועד ליצי רת דרגי ניהול נוספים מתחת לעירייה. בערים גדולות ברחבי העולם מקובל שיש דרג ניהול י שיכול לשמש גשר בין צרכי התושבים ו בין אגפי העירייה, ברמת השכונה או הרובע, ואף לקחת על עצמו חלק מניהול המרחב. היות ש דרג זה אחראי לשטח ולמספר תושבים קטן יותר מהעירייה, הוא יכול ל הכיר לעומק את הצרכים ו את התרבות המקומית מחד; ולהכיר את המחלקות האחראיות בתוך העירייה, ולהתוות קשרים מקצועיים עם הגורמים הרלוונטיים , מאידך . כיום, דרג ניהול כזה, מפותח יחסית, קיים בירושלים בדמות המינהלים הקהילתיים, ובתל אביב בדמות הרובעים, כאשר המבנה בכל עיר מותאם לצרכים ולאופי הארגוני של ה. בהקשר של המרחב הציבורי, דרג ניהול נוסף יכול למלא מספר תפקידים חשובים ביותר ש לרוב אינם מקבלים מענה ראוי כיום . ראשית, דרג זה יכול לזהות כשלים וצרכים במרחב שלו ולתאם בין אגפי העירייה האחראיים על מנת לפתור אותם בהתאם לתרבות המ קומית. שנית, הוא יכול לייעץ לעירייה להתאים את תכניותיה למקום, כך שישרתו את תושבי ו בצורה מיטבית. תפקיד שלישי חשוב שדרג זה יכול למלא הוא מימון וניהול של פרויקטים קטנים ונקודתיים, כדוגמת פרויקטים של פלייסמייקינג, תוך שיתוף פעולה עם התארגנויות של תושבים ועם המ גזר השלישי. פרויקטים מסוג זה מהווים מרכיב אינטגרלי ב יצירת זהות מקומית, קשרים קהילתיים ומרחב ציבורי איכותי, אך בדרך כלל קטנים מדי מכדי לפעול יחד עם המבנה המורכב של עירייה במשאבים העומדים לרשותם. מהצד שלה, קשה לעירייה לעמוד על איכות הפרויקטים המוצעים ולשפוט.את מידת התאמתם לצרכי המקום חשוב לציין כי שינוי מבני בשלטון המקומי, ב דמות שילוב דרג ניהול נוסף, הוא פתרון גדול- ממדים אשר אינו מתאים לכל עירייה. לכן, פתרון בעיית ניהול המרחב הציבורי בכל רשות מקומית חייב להתחיל ב בחינה מדוקדקת של צרכיה ומשאביה של הרשות על מנת .למצוא פתרון ניהולי המתאים לה לא מן הנמנע שלאחר בחינה זו עיריות רבות יגיעו למס ק נה כי ניתן לייצר פתרון ניהולי ראוי למרחב הציבורי, על בסיס המבנה הניהולי הקיים של הן , ואף ייתכן שחלקן יימצאו את ה מבנה הניהול י הנוכחי של המרחב הציבורי בהן כ יעיל ומספק. גם עיריות ש ,עבורן יצירת דרג ניהול נוסף הנו הפתרון הרצוי הדבר חייב להיעשות בזהירות רבה תוך בניית מבנה ייחודי לכל עירייה לפי צרכיה ויכולותיה. לאור זאת, אין תועלת במדדים עתידיים להתקדמותה של ישראל (המודדים את מספר העיריות בעלות דרג ניהול נוסף) עבור מטרה11.7 , אלא יש לק בוע יעדים לגבי מספר העיריות שבחנו את מנגנוני הניהול של המרחב הציבורי בתחומן ויצרו תכניות פעולה לש ופי.ר ניהול המרחב הציבורי המתאימות לצרכי ולמשאבי העירייה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 113 אינדיקטורים 11.7.1 . ה חלק ה ממוצע של השטח הבנוי ב ערים, ה פתוח לשימוש ציבורי לכל מין ו גיל ו ל אנשים עם מוגב ת יו לו מדד זה מבקש ל הציג אומדן כמותי למרחב הציבורי. ההמלצה שלUN-HABITAT היא הקצאה של 15% - 20% מהשטח הבנוי של ה .ערים לטובת מרחב ציבורי, ללא כבישים ומדרכות שיטות לבח ינת מדד זה פותחו בצורה חלקית בלבד על ידי האו"ם, הו ומלץ לדווח על אחוז "המרחב הציבורי הפתוח" מת וך כלל השטח הבנוי, אך לא קיימת הגדרה למרחב ציבורי פתוח. לכן, הוחלט לבחון את אחוז הערים העומדות בהמלצה שלUN-HABITAT על סמך נתוני שימושי קרקע של הלמ"ס, כאשר עיר הוגדרה כיישוב הכולל מעל ל- 2,000 תושבים, בהתאם להגדרת הלמ"ס. לאחר החסרת השטח של שימושי קרקע שאינ ם בשטח הבנוי מכלל שטח העיר, חושב אחוז השטח שנותר המשמש כמרחב ציבורי (טבלה6 .) טבלה6: חלוקת שימושי הקרקע לסוג מרחב מרחב ציבורי מרחב לא ציבורי הוחסרו משטח העיר • שירותים ציבוריים • תרבות, נופש וספורט • תשתיות ותחבורה (אינו )כולל כבישים • גינון לנוי, פארק ציבורי • מגורים • חינוך והשכלה • בריאות ורווחה • מסחר ומשרדים • תעשייה • יער וחורש • שטח פתוח אחר • גידולי שדה • מטעים • מבנים חקלאיים מתוך הניתוח עולה כי כ- 50% מהערים בישראל עומדות בהמלצתUN-HABITAT , כולל כל הערים להן יותר מ- 100,000 תושבים (גרף41). חשוב לציין כי בדומה לקולות שעול ים מתוך האקדמי ה הישראל ית , ערים רבות נמצאות בעודף של שטחים ציבוריים. כ- 70% מה רשויות להן יש מחסור בשטחים ציבוריים הם יישובים ערבים, בדואיים ודרוזים (גרף42 ) , שם קיים קושי כללי בתכנון שטחי ציבור, כתוצאה מבעלות פרטית של קרקעות, בעיה שנעשים מאמצים רבים לפתו ר. ל ,אור זאת בדיווחים עתידיים לאו"ם רצוי להציב יעדים לירידה במספר הערים שאינן עומדות בהמלצה שלUN-HABITAT . כמו כן, רצוי לבחון את מידת ההתאמה של המלצה זו עבור יישובים בעלי צפיפות אוכלוסין נמוכה מאוד, ובעלי אופי כפרי יותר. גרף41 מציג את מידת העמידה של ערי ישראל בהמלצה שלUN-HABITAT לכמות מספקת של מרחב ציבורי. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 114 גרף 41 : )מידת העמידה של ערי ישראל בכמות מספקת של מרחב ציבורי, לפי גודל הערים (מס' תושבים גרף42 : ישובים בהם יש מחסור של שטחים ציבוריים, לפי מגזרים, באחוזים גרף43 : ישובים בהם כמות מ ספקת של שטחים ציבוריים, לפי מגזרים, באחוזים 30% 70% יהודי מיעוטים 88% 12% יהודי מיעוטים 10 15 45 12 7 8 12 31 49 6 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 2,000 - 5,000 5,000 - 10,000 10,000 - 50,000 50,000 - 100,000 100,000 - 200,000 200,000 + מספר ערים מספר תושבים כמות לא מספקת כמות מספקת אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 115 11.7.2 – אחוז האנשים שהוטרדו מינית או פיזית לפי מין, גיל, רמת מוגבלות ומקום התקיפה ב- 12 .החודשים האחרונים למדד זה לא פותחו עדיין שיטות כימות על ידי האו"ם. מדד זה בעייתי הן במישור המעשי והן במישור העקרוני. ראשי ,ת לא ניתן להשיג מידע מספק על אודות מיקום התקיפה ב אופן יש אפשר קביעה האם התקיפות התרחשו במרחב הציבורי או הפרטי. שנית, מבחינת עידוד השימוש של המרחב הציבורי על ידי כלל התושבים, אין חשיבות לפריסה של התקיפות ב מרחב, אלא לתחושת הב י .טחון שחווים התושבים מרחב שנתפס בעיני הציבור כמסוכן, גם אם אין כל סיבה לכך, לא ישרת את הציבור באופן מ יטבי. לכן, הוחלט לפתח מדד ייחודי לישראל בו נותחו ההבדלים בתחושת הב י טחון בין גברים ונשים ה מתגוררים בערים בעלות מעל50,000 תושבים, על סמך התשובות לשאלה "האם את/ה מרגיש/ה בטוח/ה ללכת לבדך בש"?עות החשיכה באזור שבו את/ה גר/ה, כפי שדווח בסקר החברתי של הלמ"ס לאורך השנים (גרף 44 .) גרף 44 : תחושת ביטחון של גברים ושל נשים במרחב הציבורי מהנתונים עולה כי על אף שיש פער בין תחושת הב י טחון של גברים ונשים, למעלה מ- 60% מנשות ישראל מרגישות בטוחות או בטוחות מאוד במרחב הסובב את ביתן, ברמה המאפשרת להן להשתמש במרחב גם בשעה שהן לבד ן . אמנם יש שאיפה ששיעור זה יעלה, אך לא נראה כי תחושת חוסר ב י טחון ה י א חסם .מרכזי בפני שימוש במרחב הציבורי ,לאור זאת בדיווחים עתידיים לאו"ם רצוי להמשיך את ניתוח תחושת הביטחו ן לאורך זמן וב חלוקה ,)לסוגי ערים (גודל, הטרוגניות על מנת לזהות שינויים ולה גיב במה ירות אם ישנה הדרדרות ברמת תחושת י הב טחון או הגדלת הפער בין רמת תחושת הביטחון של גברים ושל נשים. כמו כן, יש לשקול ניתוחים נוספים שיבחנו קבוצות אוכלוסייה בעל ות תחושת ב י .טחון נמוכה באופן חריג מ דד בולט עשוי להיות בחינת תחושת הביטחון של קבוצות גיל שונות, אך הנתונים הקיימים כיום בלמ"ס אינם מאפשרים ביצוע ניתוח שכזה. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 116 סיכום ישראל עומדת בפני אתגר גדול של גידול וציפוף האוכלוסייה בעריה תוך זמן קצר. על מנת שתוכל לעמוד באתגר זה, יש צורך לייצר מרחבים ציב וריים איכותיים, הן באזורים שכיום כבר בנויים והן באלו העומדים להיבנות בעתיד. על אף מרכזיותו ל יצירת עירוניות טובה, המרחב הציבורי הנו מושג שקשה להגדירו ולא ברור כלל מהן הגבולות שלו, מה שמייצר קושי רב ב התייחסות נאותה ,מבחינה תכנונית .ניהולית ועוד מעבר לקושי ב ה גדרת המרחב הציבורי, יצירת מרחב ציבורי איכותי ה י נה מורכבת ביותר, בין היתר משום ש היא דורשת הבנה מעמיקה בקנה מידה מקומי מאוד לצד ראייה עירונית כללית ורחבה; היא תלויה במרכיבים פיזיים ותרבותיים-מקומיים, אך גם בקישורים כלל- עירוניים. בהתאם לכך, האיכות של המרחב הצ יבורי תלוי ה במאפיינים מקו מיים ,באופי ה ,משתמשים ב תפקיד שהמרחב אמור למלא, ו בגורמים נוספים הסמויים לעיתים מן העין . כתוצאה מכך, שני מרחבים שעל פני ו הם דומים, עלולים להיות בעלי רמות איכות שונות מאוד, מה שמקשה על קביעת דרכי פעולה ליצירת מרחב ציבורי איכותי מעבר ל.קווים מנחים כלליים כיום, ברוב הערים בישראל אין מחסור בשטח המוקדש למרחב הציבורי, ולאור המדיניות ארוכת השנים ,של מינהל התכנון גם ,לא צפוי להיווצר מחסור בעתיד. האתגר הגדול, אפוא הוא שיפור האיכות של המרחבים הציבוריים הקיימים והמתוכננים. זוהו שני מישורים משולב ים בהם ראוי להתמקד על מנת לשפ ר את איכות המרחב הציבורי בישראל: פיתוח שיטות וכלים למד ידה ו כימות איכות המרחב הציבורי .המותאמים לצרכים מקומיים, ושיפור מנגנוני הניהול של המרחב הציבורי הטיפול בשני המישורים יחד יו יאפשר ניהול מבוסס נתונים של המרחב הציבורי, המותאם למקום ול שינויים התמידיים שחלים בו . ייווצר ו שיטות וכלים לא ומדן ולכ ימות האיכות של המרחב הציבורי, יחד עם מ נגנון ניהול שיכול להשתמש בכלים א.לו ולהטמיע תובנות העולות מתוצאות השימוש בהם לאור אתגרים אלו, וחוסר ההתאמה של המדדים שהוצעו על ידי האו"ם עבור מטרה 11.7 לפיתוח בר- קיימא למציאות הישראלית, ראוי כי בטווח הרחוק ישראל תפתח מדדים נוספים המשקפים את יעדיה ו את .התקדמותה ביצירה של מרחב ציבורי איכותי ה מדדים מוצעים מבוססים על איכות נמדדת של ,המרחבים הציבוריים בישראל כגון מספר ה עיריות ש מיישמות תכניות לניטור איכות המרחב הציבורי בתחומן, ומספר ה עיריות ש בחנו את מבנה ניהול המרחב הציבורי שלהן ואשר נקטו ב צעדים על מנת .לשפרו שיפור הניהול של המרחבים הציבוריים בישראל, יחד עם פיתוח הכלים לכ ימות האיכות של המרחב כבסיס לתכנון ולקבלת החלטות, יהוו נדבכים משמעותיים ביצירת התנאים שיאפשר ו את תכנונם, בנייתם והמשך קיומם העתידי של מרחבים ציבוריים איכותיים בישראל. מרחבים ציבורים איכותיים מהווים את השלד עליו ניתן לבנות ערים שוקקות ומזמינות שיכולות לספק איכות חיים טובה לתושביהן. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 117 11.8 – התחדשות עירונית רקע אמנם מדינת ישראל הוקמה רק ב- 1948 , אך מחצית מהבנייה הרוויה כבר נדרשת לחידוש. התחדשות עירונית, על מגוון היבטיה, היא יעד מרכזי של ממשלת ישראל, וכן אחד האתגרים המרכזיים במדינה. על רקע גידול דמוגרפי מהגבוהים בעולם המערבי (שיעור פריון העומד על כ- 3.1% ) וצמצום משאבי הקרקע והשטחים הפתוחים, נדרשים הממש לה, מערכות התכנון, הרשויות המקומיות והשותפים הנוספים למצוא פתרונות של הוספת יחידות דיור, אשר ייתנו מענה לגידול האוכלוסייה המואץ, בד בבד עם הוספת תשתיות תומכות והקצאת שטחים לצרכי ציבור ולתעסוקה– .כל זאת בתוך המרקמים הבנויים בהחלטת ממשלה מיום13.2.2017 הוג דרו היעדים ליצירת פתרונות דיור עד לשנת2040 . בין היתר הוגדר בהחלטה יעד לבנייה של1.5 מיליון יחידות דיור חדשות עד שנת2040 כדי לספק את צרכי האוכלוסייה. על פי החלטת הממשלה, בשנים2017 – 2020 מיועדים להתווסף בתהליכי התחדשות עירונית כ- 20% מסך יחידות הדיור103 , ו עד שנת2030 יתווספו כ- 35% מסך יחידות הדיור בתוך המרקם הקיים . כלומר, לתהליכי .פיתוח והתחדשות עירונית ברקמה הקיימת תהיה חשיבות הולכת וגדלה בטווח הנראה לעין במסגרת החלטה זו הוטל על משרד הבינוי והשיכון ועל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לגבש תכנית פעולה אשר תגד יר את הכלים, את הפעולות ואת האמצעים הנדרשים לעמידה ביעדי ההתחדשות .העירונית כפי שנקבעו ,נוסף על הצורך בהתחדשות עירונית, הנובע מהגידול הדמוגרפי ומהביקוש הגדל לדירות שבעקבותיו ההתחדשות העירונית משמשת מנגנון להחייאה פיזית וחברתית של רקמה עירונית ותיקה, ופיתוח עירוני .בגבולות השטח הבנוי במישור הפיזי , תהליכי התחדשות עירונית במרקם הבנוי הוותיק נעשים במספר רמות: החל בשדרוג בניינים ותשתיות, דרך פיתוח המרחב הציבורי וכלה בהריסת בניינים ובניית מבנים חדשים במקומם. התחדשות עירונית פיזית מאפשרת חיסכון וניצול מרבי של משאב הקרקע ושל התשתיות .הקיימות למען תושבי השכונה הוותיקים והחדשים במישור החברתי והתרבותי תהליכי התחדשות עירונית מתמקדים בשיפור התנאים לאוכלוסייה הקיימת ובהשבת אוכלוסייה מגוונת אל מרכזי הערים והשכונות הוותיקות, כמו גם ביצירת הטרוגניות חברתית- .כלכלית וגילאית בש ל מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, שהינו בעל רגישות סיסמית גבוהה, ומצבה הגאופוליטי, נועדו לתהליכי התחדשות עירונית תפקידים לאומיים נוספים, כמו הגברת עמידותם של מבני מגורים ושל תשתיות עירוניות בפני אסונות טבע, כרעידות אדמה; ובפני איומים ביטחוניים שיש להגן על העורף מפניהם, כגון ירי .טילים הקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ביום4 באוגוסט2016 אושר חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית המסדיר את הקמתו של גוף ייעודי לטיפול בתחום ההתחדשות העירונית, בכדי להגדיל את היקף המימוש של מיזמים להתחדשות עירונית, להכין תכ ניות לקידום המיזמים ולסייע לדיירים ולבעלי דירות באזורים עירוניים בנויים. על פי החוק, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תשמש הגוף המרכזי הממונה על תחום ההתחדשות 103 התחדשות עירונית בהחלטת הממשלה: כל תכנית המוסיפה יחידות דיור במרקם הקיים, ובכלל זה פינוי- בינוי, עיבוי, מילוי ( בנייה במגרשים פנוייםInfill ), תמ"א38 .וכדומה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 118 העירונית בישראל. בין תפקידיה: קידום ותקצוב של תכניות ממשלתיות להתחדשות עירונית, סיוע לרשויות מקומי ות וליזמים, וכן מתן שירותי הכוונה וייעוץ לתושבי השכונות המתוכננות לעבור תהליכי התחדשות. בכל הקשור לבעלי הדירות והדיירים במתחמים, החוק מייצר מנגנוני סיוע בדמות הממונה על פניות דיירים במיזמים להתחדשות עירונית, וכן הטבות במיסוי, הנחות בארנונה והתייחסות פרטנית לקשישים ולדיירי הדיור הציבורי. כמו כן, החוק מגדיר את ההטבות והכללים בקידום מיזמי התחדשות .עירונית בשנת2017 נעשתה סדרת פעולות הכנה להקמתה של הרשות, הן בהיבטים תפעוליים ופיזיים והן בהיבטים של כוח אדם ומִ נהל. הרשות הוקמה בפועל באוקטובר2017, עם מינויו של מנ הל הרשות, ופעולות ההתארגנות והאיוש נמשכו גם לאורך שנת2018 . פעילויות הרשות מחולקות בין המשימות השוטפות המתבצעות בכל שנה ובין מיזמים מיוחדים: פעולות .בתחום הרגולציה, החקיקה, ביצוע מחקרים ועוד, הנעשים לפי צורך ובהתאם למדיניות הממשלה :מטרות הרשות • הגדלת היקף .המימוש של מיזמים להתחדשות עירונית • .האצת ביצוע המיזמים למען שיפור פני העיר, המרחב הציבורי ואיכות חייהם של התושבים • הגדלת היצע הדיור במרקם העירוני הבנוי, מתוך תשומת לב לחשיבות שימור השטחים .הפתוחים לרווחת הציבור • .ייעול השימוש בקרקע וחיזוק העירוניות מבנה הר :שות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מורכבת מהמטה, מהלשכה של מנהל הרשות :ומשלושה אגפים 1. האגף הבכיר למדיניות עוסק בכלל נושאי ההתחדשות העירונית במדינת ישראל, בוחן את מגוון התהליכים, מקדם החלטות ממשלה ותיקוני חקיקה ובונה כלים ופתרונות נרחבים לקידום יעיל ואי כותי .של תהליכי ההתחדשות העירונית 2 . האגף הבכיר לתכנון עוסק בקידום תהליכי תכנון ובביצועם: זיהוי אזורים אפשריים להתחדשות עירונית, ייזום וליווי של תכנון תכניות מתאר ותכניות מפורטות להתחדשות עירונית, וליווי מהלכי תכנון .נוספים 3 . האגף הבכיר לקשרי קהילה אמון ע ל הנגשה ועל הפצה של המידע והידע בתחום ועל שיתוף פעולה מיטבי בין הרשות המקומית, היזם ובעלי הדירות, בין היתר באמצעות פרסום מדריכים, הפעלת מוקד .מידע טלפוני וכן הקמה וליווי של רשת ארצית של מנהלות להתחדשות עירונית ברשויות המקומיות :הממונה על פניות דיירים ברש ות פועלת הממונה על פניות דיירים שתפקידה לברר פניות של דיירים בעניינים הנוגעים למיזמי התחדשות עירונית, כגון התנהגות פוגענית מצד יזמים מארגנים, מנהלות .ודיירים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 119 המצב כיום נתונים עיקריים לשנת2018 מסלולי ההתחדשות העירונית שוק הנדל"ן הישראלי מאופיין באחו ז בעלות גבוה על דירות, אך ייחודי בכך שרבות מדירות אלו היו דירות דיור ציבורי שנמכרו ליושביהן החל משנות ה- 70 המאוחרות. בכך, פרויקט ההתחדשות העירונית שונה ממרבית מדינות העולם, מכיוון שבעוד שהשיכונים הציבוריים שנבנו בעולם נשמרו בחלקם הגדול בבעלות ציבורית, בישר.אל נמכרו השיכונים הציבוריים כמעט במלואם לבעלים פרטיים לאור זאת, פרויקט התחדשות עירונית הוא פרויקט המשותף למגזר הציבורי (משרדי ממשלה ורשויות מקומיות) ולמגזר הפרטי (בעלי זכויות בנכסים ויזמים פרטיים) שנדרשים לשתף פעולה לצורך קידום ומימוש הפרויקט. בהכירן את ה תועלות הגלומות בתהליכי התחדשות עירונית, יצרו ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים כמה מסלולים לעידוד ולמימוש של פרויקטים אלה. המסלולים מעוגנים בהחלטות ,ממשלה, בתכניות מתאר ארציות ובחקיקה. העיקריים שבמסלולים הם מסלול הרשויות המקומיות "מסלול היזמים (מיסוי) ותמ א38 . כמו כן, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמת תכניות מתאר להתחדשות עירונית לשכונות ולרובעים, אשר מטרתן הגדלת הוודאות התכנונית העתידית לתהליכי .התחדשות עירונית וטיפול במרחב הציבורי אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 120 מסלול הרשויות המקומיות ב מסגרת מסלול הרשויות המקומיות, מקדמת הרשות המק ומית בשטחה המוניציפלי תכנית להריסה ולבנייה מחדש או לעיבוי של מתחם מסוים. המתחם כולל מספר בניינים או שכונה שלמה, וכן חלק מהמרחב הציבורי .)'הסמוך (כמו רחוב, גינת משחקים, מבני ציבור וכד כדי להתחיל את התהליך, על הרשות המקומית להגיש לרשות הממשלתית ל התחדשות עירונית בקשה לסיוע בקידום הפעילות במתחמים שבחרה, מה שעשוי לזכות אותה בסיוע במימון יועצים לתכנון הפרויקט, בביצוע הליכי שיתוף ציבור, בקידום תכנית סטטוטורית לתוספת זכויות בנייה ובמתן הטבות מס לעת מימוש .הפרויקט מסלול היזמים מסלול היזמים נועד לסייע ליזמים פרטיים, אשר מעוניינים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית באמצעות הריסת מתחם ובו מספר בניינים ובנייתו מחדש. הכרה ממשלתית בפרויקט מקנה זכאות להטבות מס. באופן זה הופך הפרויקט לכדאי יותר מבחינה כלכלית. במסלול זה הממשלה אינה קובעת את מאפייני הפרויקט וגם לא .את אופן ההתנהלות במסגרתו, לרבות נושא שיתוף הציבור תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בשנת2005 'אושרה תכנית מתאר ארצית מס38 לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. התכנית מתמרצת את תהליכי החיזוק על ידי מתן תוספת זכויות בניי ה, בהליך מקוצר של הוצאת היתר בנייה בלבד, ללא צורך בהכנה ובאישור תכנית מפורטת. התכנית חלה על מבנים שהיתר הבנייה שלהם ניתן עד שנת1980 ,ואשר אינם עומדים בתקן רעידות אדמה, ותוספת זכויות הבנייה הינה אחידה בכל אזורי הארץ .כאשר לכל אזור נקבעה תוספת זכויות שונה א:פשר לממש את התוכנית בשתי דרכים 1 . חיזוק ועיבוי– במסלול זה מוסיפים על גבי הבניין הקיים או לצדו עד שתיים וחצי קומות וסוגרים .קומה מפולשת אם ישנה, ובתמורה מחוזק הבניין כולו והדירות הקיימות מורחבות, כולל תוספת ממ"דים 2 . הריסה ובנייה מחדש– במסלול זה הורסים א ,ת הבניין הריסה מלאה ומקימים במקומו בניין חדש והיקף תוספת זכויות הבנייה נקבע בהתאם למספר הקומות הנוכחי, תוך אפשרות לניצול זכויות לא מובנות מתוקף תכניות מפורטות מאושרות. הבניין החדש נבנה בהתאם לתקנים העדכניים, לרבות בנושאי .בטיחות ועמידות מפני רעידות אדמה תכניות מתאר להתחדשות עירונית תכניות מתאר להתחדשות עירונית, עבור שכונות שלמות ורובעים עירוניים, מיועדות ליצירת תשתית תכנון סטטוטורי ואסטרטגי לרשות המקומית ולקידום מהיר של פרויקטים עתידיים להתחדשות עירונית בתחומה, מתוך הסתכלות כוללת על צרכי השכונה בהיבטים של שטחים ציבוריים, תחבורה, שטחים פתוחים, חברה ותושבים, מוסדות ציבור ועוד. את התכנית מלווה צוות יועצים נרחב הכולל אנשי מקצוע ממגוון תחומים רלוונטיים. את התכניות מקדמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית כדי להגיע לתוצר המתאים לצ רכי העיר והשכונה. התכניות יוצרות ודאות הן אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 121 לתושבים והן ליזמים באשר למאפייני הפיתוח הרלוונטיים בכל אזור. כמו כן, התכניות משמשות כלי .עבודה לרשות המקומית, בין היתר כדי לקבוע תכנית פעולה בנוגע למרכיבים הציבוריים כל אחד מהמסלולים, למעט פרויקטים של תמ"א38, כולל טיפול במרחב הציבורי נוסף על רמת המבנה היחיד. לפיכך, היתרון במסלולים אלה הוא מתן פתרונות לצרכים, כגון בעיות תחבורה, מחסור קיים או עתידי במוסדות ציבור ובשטחים ירוקים ועוד. הם בוחנים גם את רמת הרחוב, השכונה והעיר ופועלים למלא את הצרכים של כלל התושבים בהסתכלו ת רחבה לעתיד. מנגד, פרויקטים בתמ"א38 העוסקים ברמת הבניין .הבודד, מאפשרים קידום מהיר ופשוט למדי של התחדשות עירונית ברמת הבניין לאור שיעור הבעלות הגבוה על דירות בישראל, ולאור העובדה שמרבית בנייני המגורים הם בבעלות מרובה (כך למשל, בבניין בן24 דירות יש24 בע לי דירות, כאשר לעיתים קרובות לכל דירה יש מספר בעלים– 2 בני הזוג, יורשים וכד'), תהליכי התחדשות עירונית מצריכים שיתוף פעולה משמעותי בין בעלי הדירות וארגון .שלהם לכדי קבוצה אחת שיש בה הסכמה מלאה לגבי הפרויקט העתידי במהלך השנים נקבעו הסדרים נלווים וחוקים שמטר תם לעודד את מימוש הפרויקטים, למשל בהיבטים קנייניים (שיעור ההסכמות הנדרש לצורך מימוש התהליכים, הטבות מיסוי, התייחסות לאוכלוסיות .)מיוחדות כמו קשישים ודיירי דיור ציבורי ועוד תיבה9 :פרויקט שכונת קריית משה ברחובות תכנית מפורטת להתחדשות ,עירונית כחלק ממסגרת החלטת ממשלה לקידום התחדשות עירונית בשכונות בהן שיעור ניכר של יוצאי .אתיופיה. לפי התכנית ייהרסו הבניינים הישנים בשכונה ויוקמו במקומם מבנים חדשים .)'התכנית תשתמש גם בקרקע פנויה הנמצאת ליד השכונה (שנקראת 'קרקע משלימה כיום יש בשכונה1,629 דירות. התכנית מאפשרת לבנות עוד כ- 8,000 דירות חדשות והיא תהפוך לשכונה גדולה ומרכזית בעיר. כיום גרים בשכונה כ- 7,000 תושבים ובעתיד יוכלו לגור בה כ- 30,000 תושבים. התכנית כוללת גם הרחבה והוספה של מבני ציבור ושטחים פתוחים בהיקף של100 דונם. במסגרת התכנית הועמד סל כלים לסיוע לתושבי השכונה, החל מהקמת מנהלת שכונתית, דרך תקציבים למיצוי זכ ויות הדיירים וכלה בליווי .חברתי הדמיית פרויקט התחדשות עירונית קריית משה | קרדיט: בר לוי דיין אדריכלים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 122 בישראל, תהליכי התחדשות עירוני ת מתבצעים על ידי כוחות השוק, כאשר ישנה כדאיות כלכלית לבעלי הדירות וליזמים הפרטיים, ואילו הממשלה מעניקה בעיקר הטבות מס. לכן, בעת הזאת, לא ניתן לממש תהליכים אלה בפריפריה. בשכונות מצוקה באזורים בעלי סיכון סיסמי גבוה, הממשלה מתקצבת חיזוק מבני מגורים מפני רעידו ת אדמה, תוך שיפוץ המבנה בלבד. עם זאת, התקציב הממשלתי המוקצה לכך מוגבל .מאוד גרף45 :תכניות פינוי-בינוי בהתחדשות עירונית לפי שנים בגרף 46 ניתן לראות שהחל משנת2014 נרשמת עלייה עקבית וניכרת במספר יחידות הדיור המאושרות בתכניות פינוי- .בינוי מספר יחידות הדיו ר שניתנו להן היתרי בנייה בהתחדשות עירונית ( פינוי- בינוי ותמ"א38 ): גרף46 :התחדשות עירונית לפי שנים היתרי בניה בפינוי- בינוי ובתמ"א38 1,836 1,976 4,165 3,732 3,283 6,506 7,165 8,537 12,812 9 7 13 9 10 15 15 22 27 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 היקף יחידות הדיור שאושרו בתכנית פינוי- בינוי מספר המתחמים 591 1,242 2,118 3,987 5,930 9332 10,083 9,692 10,174 252 476 594 1,027 1,064 855 2,028 2,669 2,959 0 2000 4000 6000 8000 10000 12000 14000 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 תמ" א38פינוי–בינוי אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 123 בגרף46 ניתן לראות כי החל משנת2010 .נרשמת עלייה עקבית וניכרת במספר ההיתרים שניתנו :מהלכים תומכים לעידוד התחדשות עירונית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מכינה בימים אלה תכנית פעולה והמלצות לעמידה ביעדים הנ"ל אשר תוגש לקבינט הדיור104 בחודשים הקרובים. ההמלצות .כוללות היבטים כלכליים, קנייניים, תכנוניים, תמריצים וכלים שונים ליזם ולרשות המקומית דוגמאות למהלכים וכלים תומכים שהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית החלה לקדם וליישם בשנה האחרונה לטובת עידוד מיזמי פינוי- :ובינוי • :מנהלות להתחדשות עירוניות כלי משמעותי לשיפור התהליכים בתחום הינו הקמה של מנהלות מקומיות להתחדשות עירונית, שמטרתן להוות הגוף המתכלל בין הרשויות המקומיות, היזמים ובעלי ה .דירות. המנהלות כוללות גורמים מקצועיים בתחום החברה, הקהילה והתכנון • :"קרקע "משלימה אחד הכלים שהרשות להתחדשות עירונית פיתחה לעידוד ולביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית, במקומות בהם אין כדאיות כלכלית, הוא הקצאת קרקע פנויה, בבעלות המדינה, שעליה ניתן לבנות תוספ ת יח"ד מחוץ למתחם ההתחדשות, כך שהפרויקט יהפוך לרווחי .ויבוצע החלטת רשות מקרקעי ישראל, שהתקבלה ביום18 בספטמבר2017 , הגדירה בפעם הראשונה מגוון מסלולים ואפשרויות להקצאת מגרשי "השלמה" ואת התנאים הנלווים לכל אחד מהם, וכך הרחיבה הרחבה של ממש את ארגז הכלים לייש.ום תהליכי ההתחדשות העירונית • :)העצמת זכויות לאורך צירי מתע"ן (מרכזי תחבורה עתירת נוסעים על רקע ההשקעה האדירה של מדינת ישראל בתכנון ובביצוע קווי רכבת קלה ומטרו במהלך שני העשורים הקרובים (שעתיד להיות הפרויקט התשתיתי הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל), מתבצעת במ קביל גם חשיבה על ,אופן הניצול המיטבי של אותה תשתית שתשנה את אופן הניידות בתוך אזורי הביקוש וביניהם ,דבר שיאפשר הגדלה של זכויות הבנייה והוספת בנייה בהיקפים משמעותיים לשימוש של מגורים מסחר ותעסוקה; זאת, ללא צורך בהוספת חניה ודרכים, אלא תוך השענות מלאה על אות ה .)תחבורה ציבורית (רכבת קלה ומטרו אתגרים נוספים מדינת ישראל והחברה הישראלית תצטרכנה להיערך ולהסתגל לחיים בצפיפות גבוהה מאוד וכמעט להכפלת הסביבה הבנויה בטווח זמן קצר יחסית (של כ- 30 שנה). החברה הישראלית והסביבה הפיסית עתידות לעבור שינוי ניכר מחברה עירוני ת וסמי- עירונית בצפיפות בינונית ונמוכה יחסית, לצד כפרית .ופרברית, אל חברה עירונית החיה בצפיפות גבוהה מאוד 104 'ועדת השרים לענייני דיור (קבינט הדיור) הינה ועדת שרים אשר הוקמה בהחלטת הממשלה מס23 , מיום3 14.4.201 , ואשר סמכויותיה הן קביעת מדיניות ממשלתית בתחום הדיור, אישור וקידום רפורמות ושינויים מבניים לייעול מדיניות הממשלה בתחום המקרקעין, תכנון ובנייה למגורים, מעקב אחר יישום ההחלטות, וכן קידום פרויקטים בתחום הבנייה למגורים, בין היתר לדיור להשכרה לטווח ארוך, ופרו יקטים של התחדשות עירונית ופינוי- בינוי. להחלטות קבינט הדיור תוקף של החלטות ממשלה בחלוף שבוע ימים ממועד הפצת החלטת הקבינט (למעט במקרים בהם ראש הממשלה (ביוזמתו או לבקשת שר) מבקש .)להביא הנושא לדיון בממשלה, או לדיון חוזר בקבינט אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 124 שינוי זה, מעבר להתאמה וההסתגלות החברתית- תרבותית לחיים בצפיפות זו ולחיים במגדלים, ידרוש כמובן היערכות והתאמות של הסביבה העירונית מבחינות רבות. למשל, תי דרש רגולציה תומכת בכל הנוגע לתחזוקת המגדלים לטווח הארוך ולתפקידן של חברות ניהול מקצועיות היודעות לנהל בניין מורכב העתיר במערכות מורכבות ובדיירים רבים; הקמת מערכות תשתיתיות חכמות שישמשו כלי לניהול יעיל של הערים, ויאפשרו את אספקתם של שירותים מוניציפאליים לאו כלוסייה גדלה ומצטופפת וברמה גבוהה ויעילה; פיתוח של מרחבים ציבוריים בשטחים הבנויים, הקמת מוסדות ציבור ללא הקצאת שטח .קרקע ייעודי רק עבורן ועוד כמו כן, יידרש פיתוח תשתיות פיסיות נוספות, בעיקר מערכות תחבורה ציבורית יעילות, אך גם בכלל ההיבטים, כולל הוספת תשתיו ת תומכות הצטופפות בערים ברמה המטרופולינית והארצית, כגון בתי עלמין ופתרונות קבורה חדשניים, תשתיות אנרגיה ואנרגיה ירוקה, קווי מים, התפלה וביוב, וכן ניהול .הפארקים העירוניים, המטרופולינים והשטחים הפתוחים שבין הערים ואף ניהול של הסביבה הימית סוגיה נוספת שיש ל התייחס אליה במבט לעתיד היא התאמה והבשלה של שוק הדיור ומציאת פתרונות וכלי מימון חדשים רלוונטיים לפריפריה, כך שתהליכי התחדשות עירונית יתרחשו בעצימות גבוהה גם .בהם אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 125 אינדיקטורים 11.8.1 :עמידה ביעדים של תוספת יחידות הדיור בהתחדשות עירונית המאושרות בתכניות ו ההיתרים הניתנים מסך תוספת יחידות הדיור וכפי שנקבע בתכנית האסטרטגית לדיור2040 (גרף47 ). גרף47 :יחידות דיור בהתחדשות עירונית, לפי שנים (אחוזים- )מתוך כלל התכניות המאושרות יעדים ועמידה ביעדים לשנת2020-2017 : החלטת ממשלה2457 מיום2.3.2017 קבעה יעדי התחד שות עירונית לתכנון תכניות להתחדשות עירונית עד לשנת2030 . במסגרת החלטת הממשלה, עודכנו היעדים הן לאישור תכניות התחדשות עירונית והן להתחלות בנייה בתכניות במסלולי התחדשות עירונית (פינוי- ,בינוי עיבוי ותמ"א38), על פי טבלה 5. טבלה5 :יעדי פעילות שנתית ביחידות די ור17 20 - 20 20 31,000 26,000 21,000 8,182 6,506 3,732 1,976 0 8,000 16,000 24,000 32,000 * 2030 * 2025 * 2020 2017 2015 2013 2011 35% 25% 20% *לשנה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 126 על פי ההחלטה, נדרש תכנון של82,000 יחידות דיור בהתחדשות עירונית בין השנים2020-2017 . יעד זה כולל מתחמים לא מבונים בשטחים עירוניים (אינפילים), שאינם באחריותה של הרשות. בשנת2018 אושרו 12,812 יח"ד בתכניות ההתחדשות העירונית, ללא "אינפילים". כלו מר, מדובר בפרמטרים שונים למדידה ולכן לא ניתן לאשש עמידה ביעד שנקבע105 . לאור עלייה צפויה באישור תכניות לשנים2020-2019 (על בסיס תכניות שנמצאות בהליכי תכנון), צופה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית עמידה ביעד הרב- שנתי לשנים2020-2017 שהוגדר בהחלטת .הממשלה תרשים12 : יעדים ארוכי טווח להתחדשות עירונית לשנים 2021 - 2030 (על פי התכנית האסטרטגית לדיור2040 ) טבלה 6 : יעדים ארוכי טווח עד לשנת היעד2040 בחלוקה למחוזות יעדים להיקף יח"ד מאושרות לתקופה2040-2017 מחוז/נפה סה"כ יח"ד התחדשות עירונית% צפון 440,000 20% חיפה 315,000 40% מרכז 633,000 40% תל אביב 436,000 60% ירושלים 297,000 30% דרום 490,000 20% סה"כ לתקופה כ- 2.6 מיליון יח"ד 870 אלף יח"ד בהתחדשות 105 בימים אלה פועלים מינהל התכנון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לסנכרון הנתונים הנ"ל כך שעד2020 יתאפשר ."מעקב אחר ביצוע היעדים של התחדשות העירונית עם ובלי "אינפילים פינוי-בינוי תמ"א38 אינפילים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 127 כפי שניתן לראות בטבלה זו, התכנית האסטרטגית לדיור לשנת2040 ,מציבה יעדים שאפתניים לשנת היעד הן באזורי הביקוש (מח וזות תל- אביב, ירושלים, מרכז) והן באזורי הפריפריה. לשם השוואה, בשנת2017 אחוז תוספת יח"ד בתכניות להתחדשות עירונית עמד על כ- 10% מסך תוספת יחידות הדיור שאושרו .בתכניות הביקושים הגבוהים לתוספת יחידות הדיור, לנוכח השטח המצומצם הקיים במדינה, זאת בנוסף על רקע משב ר הדיור שפרץ ב- 2011 בעקבות יוקר הדיור והמחאה החברתית שהתלוותה אליו; והמאמצים הממשלתיים להוזלת הדיור ולהגדלת המלאי התכנוני והיצע יחידות הדיור– גרמו לממשלה ולגופי התכנון להבין כי יש להשקיע את מאמצי התכנון והבנייה בלב הערים והיישובים ולפתח את המרקמים העירוני ים ומרכזי הערים הוותיקים כך שיהפכו למוקדים אטרקטיביים המספקים מגוון היצע של יחידות דיור (מבחינת גודל, מחיר וטיפוסים) לאוכלוסיות שונות. זאת, תוך יצירת איכות חיים עירונית, נגישות .לשירותים שונים וניידות גבוהה לכל חלקי העיר ולמוקדי התעסוקה על מנת לעמוד ביעדי ם הנ"ל, נדרשים משרדי הממשלה השונים, היזמים והרשויות המקומיות להמשיך ולייצר כלים תומכים, אמצעי מדיניות ופתרונות פיננסיים ואחרים אשר יגבירו את קצב ההתחדשות .העירונית באזורי הביקוש ובפריפריה, תוך יצירת ודאות, תיאום ושיתוף מלא של בעלי הדירות טבלה7 : יעדים עד שנת היעד2030 בחלוקה לתקופות היעד של התחדשות עירונית, כפי שהוצב בתכנית האסטרטגית לדיור2040 , מתייחס לשנת היעד2030 . היעד מתייחס להתחדשות עירונית ביח"ד תוספתיות מאושרות בתכניות על פי תקופות. היעד עולה בהדרגה מ- 20% מתוספת יחידות הדיור המאושרות בתכניות בשנת2020 ועד שנת היע ד2030 , שנה בה היעד עומד על מעל ל- 35% .בממוצע הארצי :אתגרים ומיפוי חסמים בפני עמידה ביעדים הנ"ל • משך תכנון וביצוע ארוכים : אופי הפרויקט שדורש מספר תהליכים– קנייניים, תכנוניים .וביצועיים, משך זמן ארוך מהתנעת הפרויקט ועד ליציאתו לפועל • חוסר ודאות תכנונית : חוסר במדיניות תכנונית לנושא התחדשות עירונית מצד מוסדות התכנון .והרשות המקומית עלולים לגרום למניעת קידום פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית • כדאיות כלכלית נמוכה : במתחמים בהם צפיפות גבוהה או במקומות בהם מחירי הדיור נמוכים ועלות הקרקע נמוכה (בעיקר בפריפריה הפיסית/חב רתית של המדינה), הכדאיות הכלכלית לביצוע .התחדשות עירונית הנסמכת על כוחות השוק יורדת יעד (יח"ד )תוספתיות 2017 - 2020 2021 - 2025 2026 - 2030 סה"כ התחדשות עירונית סה"כ התחדשות עירונית סה"כ התחדשות עירונית לתקופה 416,500 75,800 ( 20% ) 519,300 134,900 ( 25% ) 522,400 180,000 ( 30% ) לשנה 104,000 21,000 104,000 26,000 105,000 31,000 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 128 • אי-הסכמה מצד רשויות מקומיות : רשויות מקומיות מודאגות ממחסור בשטחי ציבור או בתקציב לפיתוחם, מהעלויות הנוספות שיעמיס פרויקט חדש על הרשות המקומית ומלחצים מצד תושבים בסביבת הפרו .יקטים • אי-הסכמה מצד בעלי הנכסים : כדי לממש פרויקט התחדשות עירונית נדרשת הסכמת100% מבעלי הדירות. כאמור, מאחר שמדובר במבנים מרובי בעלים, השגת הסכמות מכלל בעלי הדירות .בעיתוי אחיד היא משימה מסובכת ומאתגרת אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 129 סיכום התחדשות עירונית היא אחד הכלים החשובים ביותר המשמשים כיום בישראל למתן פתרונות למחסור .ביחידות דיור ולהגברת עמידות המבנים מפני רעידות אדמה, כאשר מרכזיותו רק תגדל בשנים הבאות האתגרים שתוארו לעיל, בצל הצורך ביצירת ערים מקיימות וחכמות המעניקות איכות חיים עירונית והמנצלות את פוטנציאל הצפיפות הגבוהה שבהן– זאת, תוך ראייה ארוכת טווח ומינוף ההתחדשות גם להיבטים חברתיים וצמצום הפערים החברתיים של החברה הישראלית– הם האתגר הלאומי העיקרי של .ממשלת ישראל והחברה הישראלית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך על מנת לעמוד באתגר זה, משרדי ממשלה, יזמים ורשויות מקומיות צריכים להמשיך ולספק במשותף כלים תומכים, מדיניות וחקיקה, ופתרונות פיננסיים נוספים, כדי להגדיל את שיעור ההתחדשות העירונית בת קיימא באזורי הביקוש, כמו גם בפריפריה, תוך שיתוף פעולה מלא, תיאום ויצירת ודאות לבעלי .נכסים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 130 A . 11 – יחסי עיר וסביבתה תמיכה בקשרים כל כליים, חברתיים וסביבתיים חיוביים בין הפריפריה העירונית לבין הגרעין העירוני .באמצעות חיזוק התכנון הארצי והאזורי Support positive economic, social and environmental links between urban, peri-urban and rural areas by strengthening national and regional development planning רקע מטרהA . 11 , מתוך יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא, מבקשת עד שנת2030 ,לחזק את הקשרים הכלכליים החברתיים והסביבתיים בין ערים ובין יישובי הפריפריה הכפרית הסובבים אותן, באמצעות חיזוק תהליכי התכנון ברמה הלאומית, האזורית והמקומית. אמנם בעולם העמקת הק שרים בין העיר לפריפריה הכפרית הינה יעד אחד כחלק מהמטרה לעידוד פיתוח בר קיימא, אך נראה כי באקלים הייחודי בישראל, עידוד פיתוח בר קיימא מוביל לעיסוק ביעד מעט שונה. הפערים שבין רשויות מקומיות עירוניות לבין רשויות מקומיות כפריות בישראל אינם מובהקים, ובעיקר אינם מובהקים לטובתן של הרשויות המקומיות העירוניות. יתרה מכך, בחלק גדול מהאזורים בישראל, הפריפריה הכפרית דווקא חזקה יותר מהעיר הסמוכה, ומהווה מוקד משיכה לאוכלוסייה חזקה, בשל אורח ואיכות החיים שהיא מציעה ובזכות .ריחוקה מהגרעין העירוני את הפערים המשמעותיים והמוב הקים ביותר שניתן למצוא ביחס שבין רשויות מקומיות במרכז לבין רשויות מקומיות בפריפריה הגיאוגרפית106 ובין רשויות מקומיות שתושביהן ממעמד סוציו- אקונומי גבוה לבין רשויות מקומיות שתושביהן ממעמד סוציו-אקונומי נמוך107 . מפה7 :מדד הפריפריאליות בישראל 106 מעודכן לפי קובץ פילוח רשויות מקומיות לפי מצב כלכלי לשנת2019 של אגף בכיר לבקרה, תקצוב ופיתוח, מינהל שלטון מקומי, משרד ה.פנים 107 מעודכן לפי מדד הפריפריאליות העדכני של הלמ"ס משנת2015 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 131 0 10 20 30 40 50 60 אזור יהודה והשומרון הדרום המרכז הצפון חיפה ירושלים תל אביב 5 18 11 56 13 4 1 15 17 17 31 12 1 4 3 4 24 6 5 1 7 אשכולות1-4 אשכולות5-7 אשכולות8-10 גרף48 :מצ ב כלכלי של הרשות בחלוקה לפי מדד הפריפריאליות גרף49 :פילוח הרשויות המקומיות לפי קבוצת אשכולות סוציו- אקונומי בחלוקה למחוזות פער מרכזי נוסף הינו בין רשויות מקומיות גדולות לבין רשויות מקומיות קטנות. בישראל ישנן257 רשויות מקומיות, כאשר רב ות מהן נחשבות לרשויות קטנות המונות פחות מ- 50,000 תושבים. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין מצבה הכלכלי של רשות לבין גודלה והוצאותיה לתושב, כאשר ברשויות שאוכלוסייתן קטנה, ההוצאות גדלות משמעותית. נתון נוסף המעיד על הקשר שבין גודל וסוג הרשות ובין מצבה הכלכלי, הי נו העובדה ש- 90% .מהרשויות בתכנית הבראה הן רשויות קטנות פערים אלו הם שהובילו לעיסוקו של משרד הפנים בסוגיית חיזוק הקשרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בין רשויות מקומיות בישראל, ופעולותיו נעשות בהתאמה אליהם, מתוך שאיפה לעודד 8 2 0 0 6 2 49 17 3 11 19 3 18 8 4 7 20 5 13 2 1 4 21 8 7 3 0 0 6 11 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% ביניים תכנית הבראה תכנית התייעלות המראה יציבה איתנה לפי הכרזת השר פריפריאלי מאוד פריפריאלי בינוני מרכזי מרכזי מאוד אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 132 ולקדם פיתוח בר קיימא. המשכו של פ רק זה מביא סקירה של הנעשה בישראל לאורך השנים, סקירת .פעילותו הנוכחית של משרד הפנים, וכן תכניותיו העתידיות משרד הפנים, האמון על השלטון המקומי ועל הרשויות המקומיות בישראל, פעל לאורך השנים במספר מישורים על מנת לקדם ממשקים משמעותיים ושיתופי פעולה בין רשויות מק ומיות סמוכות. ממשקים אלו כוללים מחד שיתופי פעולה וולונטריים בין הרשויות סביב אינטרס משותף, ומאידך גם שיתופי פעולה בתיווך גורם שלישי האמון על טיפול בסוגיה כלשהי ברמה האזורית. הנושאים שבהם קידם המשרד ,ממשקים ושיתופי פעולה הם רבים: סוגיות של צדק חלוקתי במרחב קידום וייעול שיתופי פעולה בין .רשויות מקומיות, ויצירת סנכרון אזורי לכדי התמודדות משותפת עם אתגרים סביבתיים ודמוגרפיים תכנית האשכולות ותפיסת האזוריות החדשה כאמור, ריבוי הרשויות המקומיות הקטנות בישראל מוביל לפערים משמעותיים בינן לבין הרשויות המקומיות הגדולות . ניסיונות עבר להתמודדות עם הקשיים המתעוררים כתוצאה מפערים אלו כמו איחודי רשויות זכו להצלחה חלקית בלבד: הם לא בהכרח הביאו את יתרונות הגודל לידי מימוש, ובחלק מהמקרים רמת השירותים לאזרח נפגעה בשל עלייה לא מספקת בהכנסות הרשות. לאור הצלחתה החלקית של התכנית האח רונה לאיחודי רשויות, שבוצעה בישראל בשנת2003 , החל תהליך הסקת מסקנות אשר מתוכו עלו שיקולים מרכזיים שיש לקחתם בחשבון בעת יישום כלי מדיניות עבור מיצוי יתרונות הגודל. מיצוי זה נועד לעודד פיתוח בר קיימא של רשויות מקומיות ולהביא לשיפור משמעותי וארוך טווח של מצבן הכלכלי. בין השיקולים הללו, בלטה חשיבותם של שיתוף הפעולה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, של תמיכת הרשויות במדיניות המוצעת ושל התחשבות באופיין הייחודי של .הקהילות השונות ברשויות. תהליך זה הוביל את משרד הפנים לקידום יוזמת האשכולות בשנת2009, הוקם אשכול גליל מערבי על ידי רשויות האזור כתאגיד אזורי משותף וולונטרי. יוזמה זו אומצה על ידי משרד הפנים והיוותה השראה לתכנית האשכולות האזוריים. בהמשך אף הוקמה שותפות בין משרד הפנים, משרד האוצר ומכון אלכא למנהיגות וממשל בג'וינט, לפיתוח מודל זה ועל בסיסו הוקמו בשנת2013 חמ ישה אשכולות נוספים. אשכולות אלו משקפים את תפיסת האזוריות החדשה שהתגבשה בישראל, לפיה באמצעות יצירת שיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות, ניתן להביא לצמצום פערים בין רשויות האשכול השונות, ובין הפריפריה הגיאוגרפית למרכז, וכן ניתן יהיה להביא לפיתוח אזורי ולהגביר .את ההתייעלות הכלכלית, תוך שיפור ברמת השירותים הניתנים לתושבים בין הנושאים לשיתופי פעולה אפשריים במסגרת האשכולות ניתן למנות טיפול בתחום הפסולת והאכיפה ,הסביבתית, פעילויות ספורט ותרבות, תכנון משותף של תחבורה ציבורית, תיירות, פארקי תעשייה היערכות לחירום, מס גרות אזוריות לאוכלוסיות מיוחדות ועוד, ויש להן מספר דרכי פעולה: אספקה משותפת של שירותים, האצלת סמכויות מהרשויות לאשכולות, פיתוח והקמה של מסגרות ושירותים אזוריים, יצירת כוח קנייה מצרפי במכרזים ורכש משותף, כמו גם תכנון והובלת מדיניות אזורית. אשכול רשויות מייצ ר לרשויות החברות בו יתרון לגודל, המאפשר להן להוזיל עלויות ולמקסם את התמורה המושגת. כך, למשל, מושג סף כניסה לשירותים שלא היו נגישים לרשויות מסוימות שלא היו עומדות במגבלות מימון תואם (מאצ'ינג), ומושג כוח קנייה מצרפי גדול יותר, המעמיד ביתרון את האשכול בתהליכי מיקוח. השותפות בין הרשויות בתוך האשכול מייצרת בסיס יציב לתכנון ולהנעה של מיזמים .המובילים לפיתוח כלכלי, חברתי ומרחבי משמעותי באזור אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 133 בשנת2016 , קידם משרד הפנים תיקון חקיקה שהעביר את האשכולות ממעמד של "תאגיד עירוני משותף למספר רשויות" לאיגוד ערים מיוחד מסוג אשכול רשויות. התיקון החקיקתי מקנה לאשכולות את המעמד הסטטוטורי שיש לאיגודי ערים, וכך מאפשר להם ליהנות משילוב שבין היתרונות של איגודי ערים (מעמד של רשות מקומית ומרחב מוכר על ידי מוסדות המדינה), לבין הייחודיות שלהם כגוף שמוקם ופועל על בסיס וולונטרי ובהובלה של הרשויות עצמן. מגמת ההכרה הממשלתית באשכולות המשיכה להעמיק עם קבלת החלטת ממשלה מספר3737 בחודש אפריל2018 , בה הוכרז על האשכולות האזוריים כבעלי עדיפות לאומית. ההחלטה מאפשרת למשרדי הממשלה השונים לקבוע קריטריונים למתן הטבות רק לאשכולות– וזאת, משיקולים הנוגעים לצורך בפיתוח אזורי ובקידום שיתופי פעולה, או לצורך בהגדלת הצמיחה .הכלכלית ובצמצום פערי ההזדמנויות בין היישובים שבתוך האשכולות ועדות גיאוגרפיות לשינוי גבולות ולחלוקת הכנסות בין רשויות מפה8: ועדות גיאוגרפיות לפי מיקום בארץ לאורך השנים התבססה הבנה שעל מנת לעודד פיתוח בר קיימא ולשפר את מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות בישראל, יש צורך לשים דגש לא רק על חיסכון בהוצאות אלא גם לתת דגש מיוחד על עניין ההכ נסות של הרשויות המקומיות, ובפרט על ההכנסות העצמיות שלהן. מקור הכנסה עצמי משמעותי של הרשויות המקומיות הינו תשלומי ארנונה, ובמיוחד מיסים והיטלים מקומיים על שימושי קרקע שאינם למגורים, אשר מהווים מקור לעושרן של הרשויות. רשויות מקומיות רבות בישראל נהנות מקיומם של מתחמים עסקיים בשטח השיפוט שלהן, המניבים סכומי ארנונה גבוהים, ובכלל זה מתחמים ממשלתיים, אזורי תעשייה, בסיסי צה"ל וכדומה. הפערים שבין רשויות מקומיות הנובעים ממקורות ההכנסה הללו, עוררו מחלוקות רבות עקב טענה לחוסר שוויון בפיזורם המרחבי, וכך הפכו השיקולים של בסיס המס המוניציפאלי לגורם מרכזי בסכסוכים בין רשויות מקומיות סמוכות. במסגרת המאבק על התווייה מחודשת של הגבולות המוניציפאליים, עד סוף שנת2016 במידה שרשות מקומית הייתה סבורה שיש לשנות את תחום שיפוטה או שהייתה מעוניינת בהגדרת אזור לחלוקת הכנסות יחד עם רשויו ת מקומיות סמוכות או גובלות, היא פנתה מיוזמתה למנכ"ל משרד הפנים. במקרים מסוימים משרד הפנים או גורם ממשלתי אחר היו אלה שיזמו .הקמת ועדה לשינוי גבולות ו/או לחלוקת הכנסות בספטמבר2016 , הכריז שר הפנים על הקמת שש ועדות גיאוגרפיות קבועות לחלוקת הכנסות, לשינויי ג בולות ולשינוי מעמד מוניציפלי. הוועדות הן כלי משמעותי לצמצום פערים בין רשויות שונות ולקידום צדק חלוקתי. יתרונן הגדול של הוועדות החדשות שהוקמו הוא בהיותן ועדות קבועות, זאת בניגוד לוועדות הנקודתיות שהיו מוקמות מעת לעת; בפיתוח היכרות עמוקה של הוועדות עם תא השט ;ח עליו הן חולשות וביכולת שלהן לייצר זיכרון ארגוני משמעותי המאפשר ראייה הוליסטית והבנה שלמה יותר של הנושאים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 134 בהם הן דנות. הוועדות הגיאוגרפיות מכילות מגוון רחב ומאוזן ככל הניתן של רשויות מקומיות מסוגים שונים: עיריות, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות, מתוך כוונ ,ה לאפשר עבודה מתמדת של הוועדה בתמהיל חוזק שונה של רשויות מקומיות, על מנת לקדם חלוקת הכנסות ביניהן. כך, הפכה סוגיית החלוקה של מפת השלטון המקומי ועבודת הוועדות הגיאוגרפיות למוקד ממשק משמעותי בין רשויות .מקומיות צוערים לשלטון מקומי היכולת לחזק קשרים בין רשוי ות מקומיות מתחילה בראש ובראשונה באמצעות יצירת קשרים בין- אישיים בין בעלי התפקידים ברשויות. מתוך ההבנה הזו, ומתוך ההבנה שיש צורך בהון אנושי איכותי במערכות השלטון המקומי, יצאה לדרך תכנית צוערים לשלטון מקומי בשנת2011 . התכנית נעשית בשיתוף קרן רוטשילד ועמותת עת ידים, ובהיותה תכנית המיועדת לצוערים בדרגי כניסה, לרוב חסרי ניסיון ורקע ברשויות המקומיות, היא שמה דגש רב לא רק על פיתוח כישורי מנהיגות אלא גם על הכשרה בהיבט המקצועי. מטרת התכנית היא להטמיע תפיסות ארגוניות טובות יותר ברשויות המקומיות ולרשת את הרשויות המקומיו ת בהון האנושי איכותי. צוערי התכנית מוצבים ברשויות מקומיות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית במעמד סוציו- אקונומי1-3 , מתוך מטרה לחזק את הרשויות האלה ולצמצם פערים בינן לבין רשויות מקומיות במרכז הגיאוגרפי והחברתי. הצבת הצוערים ברחבי הארץ יוצרת רשת של קשרים בין אנ ,שי השלטון המקומי המאפשרת להעמיק ולחזק את הקשרים בין הרשויות המקומיות .וכן לייצר ביניהן שיתופי פעולה טובים וכך לתרום לקידומן ולפיתוחן של כלל הרשויות המקומיות מהבראה להמראה בשנים האחרונות שקד המשרד על מתווה מחודש לתכניות ההבראה הקלאסיות. העדכון נועד להתאים את הנחות היסוד בתכניות ההבראה, התמריצים, מקורות המימון וראיית פני העתיד בנוגע ליכולתה של ,הרשות המקומית לקדם אספקת שירותים מוניציפאליים לתושביה. תכניות אלו ייחודיות במתכונתן לאור העובדה שנקודת הייחוס לפעולת הרשות המקומית מתמקדת לא רק בחובות העבר, אלא גם ב אופן התנהלותה בהווה. גולת הכותרת של תכנית ההמראה היא קידום תהליכי התכנון ברשות המקומית ופיתוח פעילויות שתכליתן שיפור משמעותי של תמהיל ההכנסות שלה. מעבר לכך, מגלמת התכנית פעילויות שנועדו לייעול מערך ההוצאות ברשות המקומית: טיוב של מערך ההון האנושי, התאמה וגי בוש פלטפורמה של חברה כלכלית, תהליכי העבודה, פעילויות למינוף יכולותיה הכלכליות של הרשות המקומית ומרכיבים נוספים שמותאמים למצבה של הרשות המקומית והאתגרים הניצבים בפניה. מטרת תכנית ההמראה היא לא רק להוביל את הרשויות ליציבות, אלא אף לעצמאות כלכלית וארגונית תוך ,שמירה על איזון תקציבי. באמצעות התכנית המשרד מבקש לסייע לרשויות לפתח פרויקטים כלכליים אשר בעתיד יניבו להן הכנסות באופן שיסייע להן להגדיל את עצמאותן הכלכלית ולשפר את רמת השירות הניתנת לתושב. בשנת2017 נכנסה לראשונה רשות מקומית לתכנית המראה, ובשנת2018 נכנס ה רשות נוספת. במקביל, ניתן להבחין במגמת צמצום משמעותית שחלה בין השנים2012 ל- 2017 בכמות הרשויות .שמצויות בתכניות הבראה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 135 פרויקט מגדלור ( 265 :) •פרויקט לאיגום ושיתוף ידע בנושאי דיגיטציה וערים חכמות. •מספק לרשויות המקומיות תשתית לידע , היוועצות ותמיכה של רשויות מנוסות ברשויות שנמצאות בתחילתו של תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. •הפרויקט כולל :פלטפורמה דיגיטלית ללמידת עמיתים ;מאגר פרויקטים דיגיטליים ברשויות ; מדריך(מתעדכן ) לערים חכמות שמאגד ומרכז את הידע והפרקטיקות הקיימות כיום ברשויות המקומיות . City Zoom - קהילת חדשנות מוניציפאלית: • בראשית2018הוקמה קהילת חדשנות מוניציפאלית ביוזמת משרד הפנים ,ובשיתוף עם משרד הכלכלה , המשרד לשוויון חברתי , וכן שלושה שותפים חיצוניים-אוניברסיטת ת"א ,קריית עתידים ומרכז פרס לשלום. • מטרת הקהילה- הפגשת כלל השחקנים הפועלים בתחום החדשנות המוניציפאלית(רשויות מקומיות , גורמי ממשלה ,גורמי אקדמיה ,חברות עסקיות ,סטארטאפים ,מגזר שלישי וארגונים בינ"ל ) במטרה להגדיר יחד את צרכי הרשויות המקומיות ולמצוא מענה טכנולוגי ולפתחו תוך היעזרות במגזר העסקי. •מטרות נוספות הינן עידוד חברות סטארטאפ ומשקיעים בתחום לפיתוח פתרונות לצרכי הרשויות המקומיות. החלטה922 - הציר הדיגיטלי: •לצד ציר הפיתוח הכלכלי וציר הפיתוח הארגוני של התוכנית , ציר דיגיטלי שמטרתו יצירת תכנית אב דיגיטלית לרשויות המקומיות שבתכנית. • 16רשויות מקומיות ערביות מצטיינות שלכל אחת מהן הוקצו מיליון ש"ח , החלו בהטמעת המערכות והיכולות הדיגיטליות העיקריות. •כמו כן ,הוקם מנגנון ייעודי לליווי ,לתקצוב ולסיוע לרשויות המקומיות בביצוע התהליך. גרף50 :זכאות לתכנית הבראה 2012 - 2017 חדשנות מוניציפאלית הגוף האמון על קידום הדיגיטציה ברובד השלטון המקומי הינו משרד הפנים. ב בסיס מדיניותו עומד הרצון למנף את הדיגיטציה כפלטפורמה נוחה להידוק קשרים, על מנת להביא לצמיחה כלכלית ולצמצום הפערים בין רשויות מקומיות בישראל. החל משנת2016 משרד הפנים ושותפיו פועלים בתחומי השלטון המקומי במספר צירים מקבילים ובאמצעות מגוון פרויקטים. בשנת2017 אף הקים המשרד אגף מחקר ופיתוח שתכליתו הקמת פלטפורמות ומיזמים לאומיים דיגיטליים עבור הרשויות המקומיות. עם הקמת האגף החל המשרד להפעיל מספר מיזמים ותכניות לקידום הדיגיטציה ברשויות המקומיות, תוך שימת דגש על שיתופי פעולה ועל תמיכה של רשויות מקומיות חזקות ברשוי ות מקומיות חלשות יותר כפי שמשתקף בתרשים13 . תרשים 13: מיזמים ותכניות לקידום הדיגיטציה ברשויות המקומיות 61 55 53 46 34 17 0 10 20 30 40 50 60 70 2012 2013 2014 2015 2016 2017 מספר הרשויות הזכאיות לתכנית הבראה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 136 המצב כיום תכנית האשכולות ותפיסת האזוריות החדשה מאז הקמת האשכול הראשון בשנת2009 הוקמו אשכולות נוספים, ונכון לשנת2019 ישנם10 אשכולות (רא ו תרשים14) המ אגדים112 מתוך257 הרשויות המקומיות בישראל. מדובר ב- 44% מכלל הרשויות המקומיות הכוללות בתוכן כ- 23% מכלל תושבי מדינת ישראל108 . תרשים14 :התפלגות תושבים ויישובים לפי השתייכות לאשכול אזורי האשכולות מייצרים שיתופי פעולה חשובים ומשמעותיים בין רשויות מקומיות ס( :מוכות שמיטיבים עמן בשתי דרכים1 ) איגום משאבים– כאן נהנות בעיקר הרשויות הקטנות שמשיגות יעילות כלכלית באמצעות מערכי שירות משותפים ובאמצעות השבחת ( ;שירותים שלא יכלו לספק בגלל מגבלת גודל2 ) פיתוח אזורי– קידום מהלכים של פיתוח כלכלי ואזורי, תהליך ממנו נהנות כלל הרשויות, ובעיקר רשויות מקומיות פריפריאליות, שדרך הפעולה האזורית המשותפת מצליחות לגבש תנאי פתיחה טובים יותר בתחרות על אספקת שירותים מול אזורי .המרכז, אשר מצדם נהנים מיתרונות מבניים יש לציין שמלבד האשכולות ישנם עוד גופים אזוריים רבים שניתן למנות כחלק משי תופי הפעולה הקיימים כיום בין רשויות מקומיות ברחבי הארץ הכוללים תאגידי מים וביוב, יחידות סביבתיות אזוריות, איגודי ערים ועוד . 108 המידע על חברות באשכול רשויות מעודכן לשנת2018 ומספר התושבים מבוסס על מרשם אוכלוסין מינואר2019 . 44% 56% 77% 23% חברים באשכול אזורי(אלפי תושבים )אינם חברים באשכול אזורי 2,223 7,344 112 145 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 137 תרשים 15 :דוגמאות לפריסת גופים אזוריים הפועלים ברמה מוניציפלית ועדות גיאוגרפיות לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות בין רשויות כיום מר בית הרשויות בישראל, כ- 214 (המהוות84% ), נמצאות בכתב מנדט של אחת מהוועדות הגיאוגרפיות, ואלו דנות בסוגיות שנקבעו מראש בתחומי הרשויות המקומיות הללו. מספר התושבים ברשויות המקומיות הללו הינו8.7 מיליון, המהווים כ- 91% מכלל תושבי מדינת ישראל. רשות מקומית שאינה נמ צאת בתחום סמכותה של אף ועדה רשאית להגיש בקשה להיכלל בכתב המנדט של הוועדה .הגיאוגרפית הפעילה במחוז שלה תרשים16 :התפלגות תושבים (מעגל חיצוני) ורשויות (מעגל פנימי) לפי השתייכות ל ו ועדה גיאוגרפית 84% 16% 91% 9% חברים בוועדות גיאוגרפיות (אלפי תושבים ) אינם חברים בועדה גיאוגרפית (אלפי תושבים) 823 8,743 41 214 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 138 השינוי שחל בתחום מפת השלטון המקומי הוביל למהפכה אמיתית הן בה יקף הנושאים שהועברו לדיון, הן בהגשת דוחות המלצה והן בכמות ההחלטות שהתקבלו (רא ו תרשים 17 .) ,הוועדות הובילו המלצות גם כאשר היה מדובר בסוגיות כבדות משקל כגון חלוקת הכנסות ושינוי גבולות של מכון דוד של חברת רפאל, השיוך המוניציפאלי וחלוקת ההכנסות מאזור נתב"ג (ד יון שהוביל להסכם חלוקת הכנסות היסטורי), וכן מספר רב של שינויי גבולות שיפוט בין מועצות אזוריות, מועצות מקומיות ועיריות. בסה"כ, בשנים האחרונות נדונו במסגרת עבודת הוועדות הגיאוגרפיות כ- 193 נושאים, הוחלפו כ- 48,640 דונם של שטחים בין רשויות מקומיות וחולקו הכנסות בסך150 מיליון.₪ צוערים לשלטון מקומי כיום כ- 220 מבוגרי התכנית כבר משולבים בכ- 90 רשויות מקומיות ,ואשכולות אזוריים. השנה עתידה התכנית לסיים את מחזורה השמיני כאשר בחודש נובמבר2019 צפויים להשתלב עוד כ- 70 בוגרים של .התכנית ברשויות המקומיות תרשים18 : נתוני צוערים לשלטון מקומי צווים פורסמו 37 צווים נחתמו 37 החלטות שר נחתמו 42 דוחות הוגשו למנכ"ל 74 נושאים הנמצאים בדיוני הוועדות 192 תרשים17 : צעדים ממשלתיים בעקבות ועדות גיאוגרפיות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 139 בימים אלו פועל המשרד בשיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי להקמת בית ספר למצוינות בשלטון המקומי. בית הספר החדשני יאפשר מתן כלים, הכשרה וליווי לאורך כל משך התפקיד, וזאת בשונה מן העבר בו הליך ההכשרה התבסס על קורס חד-פעמי. מהבראה ל המראה בשנת2019 החל משרד הפנים לעבוד מול22 רשויות מקומיות במטרה להכניסן לתכנית ההמראה בהשקעה תקציבית כוללת של325 מיליון ,₪ .והיא צפויה להימשך עד ארבע שנים בכל רשות חדשנות מוניציפאלית בסך הכל, במהלך השנים האחרונות הגדיל משרד הפנים את נפח הפעילות בנושאי ה דיגיטציה מ-0 ₪ בשנת 2015 לסכום מצטבר של40 מיליון( ₪ 15 מיליון ₪ .בשנה) ואשר מיושמים בחלקם במסגרת האשכולות במהלך שנת2018 ,סיים משרד הפנים תהליך מקיף אשר הגדיר מודל לביצוע על ידי הרשויות המקומיות ובו ארבעה עמודי תווך: הקמת מנגנון עירוני האמון על נושא החדשנ ות; טיפוח מיומנויות חדשנות בקרב עובדי הרשות ושותפיה; יצירת שיח פנים וחוץ ארגוני על נושא החדשנות; ויישום תוצרים להטמעת חדשנות. בפעימה הראשונה פועל משרד הפנים לקידום תכנית לליווי פרויקט חדשנות ברשות (אשר יניב ערך לתושבי ולעסקי הרשות לעומת המצב כיום), הכשרת מ אמני חדשנות ברשויות והקמת קהילת חדשנות ברמה הארצית או המקומית. מלבד הפרויקטים והמיזמים הקיימים, ישנם גם פרויקטים חדשים שיצאו :לדרך בעת האחרונה כוח אדם דיגיטלי : בראשית2018 החלה עבודת מטה אסטרטגית שמטרתה לתת מענה לאתגרי כוח אדם דיגיטלי ברשויות מקומיות, בני סיון להבטיח כניסת אנשי מקצוע מהשורה הראשונה להתמודדות עם האתגרים בתחום. עוד קודם לכן, הוקמה ועדה בין- משרדית הבוחנת כלים שונים לתכנון ולהכנסת כוח אדם טכנולוגי מתאים לרשויות. מסקנות הוועדה פורסמו במהלך2018 , ולאורן החלו להתקיים הכשרות ייעודיות. כיום מתקיימות :שלוש הכשרות מרכזיות בתחום 1. מובילים דיגיטליים– הכשרת הדרג הבכיר ברשות להובלת שינוי דיגיטלי. במסגרת השתתפות רשויות מקומיות בתכנית "מובילים דיגיטליים" מקבלת כל רשות תקציב וליווי מקצועי להטמעת .מערכת או שירות דיגיטלי ברשות, לפי צרכיה ולאחר תהליך מיפוי ואפיון פרויקטים אלו מהווים עבור המשרד פיילוט להכרת הצרכים השונים ברשויות המקומיות ולמידה ממידת הצלחת .פרויקטים אלו 2. מאיצים דיגיטליים– .הכשרת דרגי הביניים ברשות כמנהלי מערכות מידע 3. צוערים דיגיטליים– הכשרת צוערים לשלטון מקומי לתפיסת תפקיד בהובלת שינוי דיגיטלי ברשו ת. כלל ההכשרות אינן מתמקדות בפיתוח יכולות בעלי התפקידים בפן הטכנולוגי, אלא בהקניית ידע וכלים לניהול ולהובלת השינוי הדיגיטלי הנדרש ברשות. כמו כן, משולבות יחידות .לימוד דיגיטליות בהכשרות נוספות רלוונטיות :אשכולות דיגיטליים במסגרת תקציבית של כ- 16 מיליון ₪פו "על בכל אחד מהאשכולות "מוביל דיגיטלי שתפקידו קידום דיגיטציה ברשויות האשכול. במסגרת זו, יוטמעו מערכותGIS באשכולות ותקודם תכנית .אב דיגיטלית לפעולת האשכול אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 140 מנמ"ריות אזוריות: במסגרת האשכולות מוקמות יחידות אזוריות לניהול מערכות מידע שמספקות שירותיIT לרשויות מ קומיות חלשות שלא מסוגלות להפעיל יחידות כאלה בכוחות עצמן (בשל מחסור .)במנהלי מערכות מידע מקצועיים ברשויות המקומיות טיוב התקשורת הדיגיטלית בין המשרד לרשויות המקומיות : אספקט מרכזי של הטמעת הדיגיטציה ברשויות המקומיות נוגע לממשקים שבין המערכות השונות בתוך הרשות , ובין הרשות ומשרדי הממשלה :הרלוונטיים. על מנת לטייב ממשק זה פועל המשרד להשקת מערכות, כשהראשונות שבהן - מערכת זווית מקומית– מערכתCRM .משותפת למשרד ולרשויות - פורטל קולות קוראים– פורטל ממשלתי מרכזי שירכז את כלל הקולות הקוראים הרלוונטיים לרשויות המקומיות, בין היתר קולות קוראים לקידום פלטפורמות רוחביות ומיזמים דיגיטליים בתחומי הערים החכמות. קולות קוראים אלו מאפשרים לרשויות להתנסות בהובלת פרויקטים .דיגיטליים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 141 אינדיקטורים 1. A . 11 :שיעור האוכלוסייה המתגוררת ברשויות מקומיות המפעילות תכניות פיתוח עירוניות ואזורי ,ות .ואשר משלבות תחזיות אוכלוסייה וצרכי משאבים, לפי גודל הרשות המקומית בימים אלו פועל משרד הפנים לאיסוף הנתונים ולגיבוש תמונת המצב ביחס להיקף האוכלוסייה ברשויות המקומיות שבהן פועלות תכניות פיתוח ויוזמות כגון אלו שהוצגו לעיל, אשר נועדו לחזק את תהליכי התכנון ברשויות המקומיות. כמו כן, המשרד פועל לגיבוש מדד עצמאי ומותאם לאקלים בשלטון המקומי .בישראל שיתאים לבחינת איכות פעולותיו של משרד הפנים סיכום :קידום האשכולות ומיסודם לכדי רובד שלטוני אזורי בסוף שנת2018 אושרה הקמתם של חמישה אשכולות חדשים, והמטרה היא שעד סוף שנת2019 55% מהרשויות המקומיות בישראל יהיו מאוגדות באשכולות. עד סוף שנת2020 , צפויים לקום2-3 אשכולות נוספים. על מנת לעודד הקמת אשכולות נוספים, מעמיד משרד הפנים תקציבים ייעודיים ותוספתיים לתמיכה, הן בהקמה ובפעילות השוטפת של האשכולות והן בקידום תכנון והפעל ת שירותים משותפים בין רשויות האשכול, ולהובלת מיזמים אזוריים .נוספים במסגרת כוונתו של המשרד לקדם צורות נוספות של אזוריות, הוקם בסוף שנת2018 צוות מומחים בשיתוף הפעולה עם מכון אלכא למנהיגות וממשל בג'וינט, שמטרתו לפתח ולקדם תפיסת אזוריות חדשה בישראל. חברי הצ וות התבקשו להניח בסיס רעיוני ולשרטט חזון ומטרות לרפורמה מבנית ליצירת רובד שלטוני אזורי, תוך קידום תהליכי ביזור סמכויות מהממשלה לרשויות. כמו כן, הצוות התבקש לבחון את התועלות הכלכליות, החברתיות והמנהליות של קיומו של רובד שלטוני נוסף, ולאמוד את השפעתן על יכול ות הממשלה והרשויות המקומיות לספק איכות חיים מיטבית לתושבים. הצוות עתיד להגיש את המלצותיו בחודשים הקרובים. עתיד השלטון המקומי תלוי במידה רבה בשיתופי פעולה אזוריים, כגון אלו .הקיימים ואלו העתידיים חדשנות מוניציפאלית : בשנים2020-2019, בכוונת המשרד להטמיע מספר פרויקטים ומיזמים נוספים :בתחום החדשנות הדיגיטלית - "הזירה": מיזם משותף עם קרן בלומברג במטרה להטמיע מתודולוגיה מעולם החדשנות להתמודדות עם אתגרים העומדים בפני רשויות מקומיות. במסגרת המיזם יוקמו צוותי חדשנות ברשויות המקומיות לתקופה של שנתיים, ולאחר מכן יוטמעו מתודולוגיית העבודה והצוות .בעבודת הרשות המקומית השוטפת - ייעוץ טכנולוגי ברשויות המקומיות: פרויקט יועצים טכנולוגיים שיעבדו יחד עם הרשויות .המקומיות להטמעת תהליכי עבודה דיגיטליים ומערכות חדשניות - שיתופי פעולה בין-מגזריים: לאחרונה הוציא המשרד קול קורא לשיתופי פ עולה בין חברות מהמגזר הפרטי ובין רשויות מקומיות לטובת עידוד וקידום חדשנות בפתרון בעיות בשלטון .המקומי אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 142 חלק ניכר מהפעולות שהוצגו במסמך מהוות ניסיונות לחזק, לעצב ולשפר את היחסים בין רשויות מקומיות בישראל, ובין מרכז ופריפריה גיאוגרפים וחברתיים. התכניות הרבות ש משרד הפנים יוזם ומקדם הן ביטוי מובהק של המדיניות שאותה הוא מבקש לממש– מדיניות מכילה, כוללנית יותר .שתומכת בפיתוח בר קיימא גם ברמה המקומית אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 143 C . 11 – סיוע למדינות בלתי מפותחות סיוע למדינות בלתי מפותחות, כולל באמצעות סיוע כלכלי וטכני, בבניית מבנים חסונים ומקיימים, תוך .ניצול חומרים מקומיים Support least developed countries, including through financial and technical assistance, in building sustainable and resilient buildings utilizing local materials. רקע בשנת1958 הקימה ,מדינת ישראל במשרד החוץ את מש"ב סוכ נות הסיוע הלאומית של ישראל, כגוף סיוע שייעודו מימוש תכניות הפיתוח של מדינות מתפתחות ברחבי תבל. על פי תפיסתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן- גוריון, נקבע כי על מדינת ישראל לשתף מדינות אחרות בניסיונה, הן מטעמים מדיניים והן מטעמים מוסריים, שכן "הסיוע הינו שליחות היסטורית הדרושה לישראל לא פחות משהיא מועילה לארצות הנעזרות". ביקורה ההיסטורי באפריקה ב- 1958 של שרת החוץ דאז, גולדה מאיר, העניק למש"ב תנופה משמעותית. המשמעות בפועל הייתה הרתמות לסייע למיגור העוני והרעב, אבטחת מזון, מתן חינוך לכל, בריאות, הפחתת תמותת תינוקות .ועוד אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 144 המצב כיום כיום, מש"ב מופקדת על גיבוש, הובלה ויישום מדיניות סיוע החוץ של ישראל. סוגיית הפיתוח וסיוע החוץ תופסת כיום מקום נכבד באג'נדה הגלובלית, כאשר מש"ב משתלבת בסדר יום זה ופועלת בהתאם. משרד החוץ "מרכז "דיפלומטיית פיתוח ומתרגם את נושא הפיתוח.גם למהלכים מדיניים לדיפלומטיית הפיתוח השלכות והיבטים מדינים, כלכליים, חברתיים והסברתיים. כך, לדוגמה, פותחת הפעילות המש"בית דלתות לייצוא "כחול לבן", ומציבה את מדינת ישראל לצד המדינות התורמות, כחברה במשפחת העמים שחולקת את הידע והניסיון שצברה בתחומים הרלבנטי.ים עם המדינות המתפתחות דפוס הפעילות של מש"ב מבוסס על העברת ידע וטכנולוגיות באמצעות פיתוח המשאב האנושי, בניית יכולות ועידוד אנשי מקצוע מהעולם המתפתח למצוא פתרונות לבעיות הפיתוח שלהם, תוך התאמתם לצרכים הייחודיים של מדינותיהם, כל זאת בסיוע אנשי מקצוע ומומחים .ישראליים ישראל מסייעת בתחומים שבהם יש לה יכולות ומוניטין מוכחים: חקלאות ומים, ביטחון מזון, צמיחה ירוקה, בריאות, חינוך, פיתוח קהילתי וכפרי, העצמת נשים, יזמות עסקית, חדשנות, התמודדות עם שינוי אקלים ועוד– נושאים הנמצאים על סדר היום העולמי במסגרת המאמץ למי.גור העוני והרעב בעולם מש"ב פועלת במספר תחומים למינוף יתרונותיה הייחודיים של מדינת ישראל תוך יצירת שותפויות לפיתוח עם מדינות וממשלות, ארגונים מקומיים, אזוריים ובינלאומיים. בתוקף כך מתקיימים דיאלוגים ,בנושאי פיתוח נחתמים מסמכי הבנות והסכמים בילטראליים ומול טילטראליים גם עם המדינות המסייעות עבור המדינות המסתייעות. מאז הקמתה של מש"ב השתתפו למעלה מ- 300 אלף איש ואישה ממעל ל- 130 .מדינות בפעילויות ההדרכה המקצועיות בארץ ובחו"ל .חלק מאותן פעילויות הדרכה עוסקות גם בנושאים הנושקים לנושא העירוניות להלן נתוני משתלמים בא רץ ובחו"ל בתחומים שיש להם ממשק לנושא העירוניות בין השנים2018-2002 : טבלה8 : מספר משתלמים לפי נושאים– פעילויות חו"ל מספר משתלמים תחום 1,155 פיתוח כפרי ועירוני 3,324 פיתוח קהילתי 5,078 רפואה ובריאות הציבור 757 שוויון מגדרי 453 תכנון אזורי :סה"כ10,767 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 145 טבלה9 : מספר משתלמים לפי נושאים– פעילויות חו"ל מספר משתלמים תחום 610 איכות הסביבה ואנרגיה 3,192 יזמות וחדשנות 2,339 פיתוח כפרי ועירוני 3,446 פיתוח קהילתי 2,210 רפואה ובריאות הציבור 2,256 שוויון מגדרי 625 תכנון אזורי :סה"כ10,767 בהתאם לאג 'נדה2030 לפיתוח בר קיימא, מש"ב שותפה למאמצים להגשמת יעדי הפיתוח המקיימים של האו"ם, ובתוכם יעד מספר11 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 146 אינדיקטורים 11.C.1 : שיעור התמיכה הפיננסית למדינות מתפתחות, אשר מוקדש לבנייה ולשיפוץ של מבנים מקיימים, חסונים וחסכוניים באנרגיה תוך שימוש בחומרים מק.ומיים .מש"ב עוסקת בבניית יכולות של המשאב האנושי ואינה עוסקת בבניית תשתיות עם זאת, להלן פירוט של מספר פעילויות ותכניות הדרכה שמש"ב מקיימת להשגת מטרות אחרות של יעד11 : 11.1 – שכונות עוני והאתגרים המורכבים הגורמים ליצירתן והנובעים מקיומן, הם אחד האתגרים הג ,דולים ביותר העומדים בפני מקבלי ההחלטות בתחום האורבני. תכנית ההדרכה הבינלאומית של מש"ב ,""גישות להתמודדות עם אתגרי העיור נועדה להעצים את המשתתפים כדי שיפתחו גישה מקיפה להתמודדות עם אתגרי העיור– כזו השומרת על מנגנונים פיננסיים וניהוליים תוך שילוב תכנון השי מוש בקרקע, בניית תשתיות, עידוד צמיחה כלכלית, אספקת שירותי חברה ובריאות, קידום לכידות חברתית .והגנה על הסביבה 11.3 – אקטיביזם חברתי, קהילתי ואינדיבידואלי, תורם לקידום חברה צודקת ומכילה ומשלים את הפעילות הממשלתית בכל הקשור לזכויותיהם ולרווחתם של האזרחים. אק טיביזם חברתי מעודד אנשים להתנדב ולנקוט בפעולות לשיפור החברות שלהם. פעילים חברתיים נוטים להיות ערניים יותר לצרכים .בקהילה, והופכים לעיתים קרובות לחלוצים במתן שירותים חדשים ולוביסטיים לחקיקה חדשה היחס הישיר בין כוחה של קהילה ליכולת מציאת פתרונות זוכה להכרה רחבה בעולם הפיתוח. תכנית ההדרכה הבינלאומית של מש"ב בנושא "מנהיגות לפעילות חברתית אזרחית " נועדה לצייד את מנהיגי הקהילה בכלים לבניית וחיזוק החברה האזרחית, באמצעות גיוס משאבים אנושיים וחומריים, ולפתח ולחזק מנהיגות מקומית וארגונית בטיפול בסוגיות הנוגעות לדאגה ציבורית באמצעות פעילות .קולקטיבית שגרירות ישראל בניירובי עובדת בשיתוף עםUN-HABITAT על בניית יכולות שנועדו לענות על צרכיהם של בני נוער בחקלאות, אספקת שירותים, תעסוקה ויצירת מקורות הכנסה. מש"ב ו- UN-HABITAT " ערכו קורס הכשרה מיוחד בנושא הכנסת נשים ונערות אל"הנוף העירוני תוך התמקדות בשוויון מגדרי ובהעצמת נשים בתכנון עירוני. בהתאמה לממצאי מחקרים של ה- OECD ( בנוגע למים ולערים2015 ) נקבע שערים הינן תורמות מרכזיות לכלכלות לאומיות וממלאות תפקיד מפתח כצמתים בשווקים גלובליים. אולם "ערים יכולות להתפתח באופן בר-קיימא ."]...[ רק כאשר הן מספקות אספקת מים ושירותי תברואה כדי לתרום לעיור בר-קיימא, מש"ב ו- UN-HABITAT :ערכו קורס לבניית יכולות בנושא "טכנולוגיות "וניהול עירוני של מים ,תוך התמקדות בחשיבות הקריטית של הגישה למים כגורם המכריע לקיומן שגשוגן ועמידותן של ערים. 11.4 – .למיזמי תיירות חדשניים בערים ובכפרים יש השפעה חיובית ומכפילה על הכלכלה הלאומית תיירות מספקת לא רק יתרונות מהותיים אלא גם גאווה תרבותית, מודעות לסביבה מצד הקהילה וערך כלכלי, כמו גם יצירת מקורות פרנסה חדשים. תכניתה של מש"ב בנושא""חידושים בתיירות חולקת את אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 147 ,הניסיון של ישראל בתחום התיירות האקולוגית והקיימות, ההשפעה החברתית של פיתוח תיירות כפרית .שילוב נשים במפעלים כפריים ובניית מערכות תמיכה ליזמים קטנים 11.5 – קהילות עמידות(Resilient) מייצרות משילות טובה, שקיפות של מוסדות ומדיניות ממשלתיים ושירותים קהילתיים ,חזקים יותר. בעוד ערים ממלאות תפקיד דומיננטי יותר ויותר בכלכלה העולמית .צמיחה עירונית מהירה ברחבי העולם המתפתח פוגעת ביכולתן של מרבית הערים לספק שירותים נאותים התכניות של מש"ב משקפות את המחויבות של ישראל לחיזוק החוסן הקהילתי על ידי שיפור היכולות של נשים ו גברים לתרום לתהליך הפיתוח. התכניות מאפשרות לאנשים לפתח גישה משולבת ומקיפה כדי להתמודד עם אתגרי העיור, בהתאם לשלושת עמודי הקיימות– כלכליים, חברתיים וסביבתיים– ובעיקר .עם הגידול העצום במספר העניים העירוניים הקמת השירות המטאורולוגי של ישראל התאפשרה במידה ר בה הודות לשיתוף פעולה מוצלח עם הארגון המטאורולוגי העולמי. מש"ב– בשיתוף השירות המטאורולוגי של ישראל, רח"ל, המכון המטאורולוגי הפיני, והמשרד המטאורולוגי של בריטניה– עורכת קורס שנתי לבניית יכולות עבור אנשי מקצוע ממדינות מתפתחות בנושא "אזהרות מטאורולוגיות ותג"ובת חירום לאירועי מזג אוויר מסוכנים. 11.6 – טכנולוגיות נקיות נמצאות בחזית תחילתה של מהפכה שתשנה את המקומות בהם אנו חיים ועובדים, את המוצרים שאנו מייצרים ורוכשים ואת תכניות הפיתוח של ערים, ממשלות אזוריות ומדינות ברחבי העולם. ניתן לחבר קהילות לחשמל ללא צור ך בבניית רשת לאומית מורכבת, ניתן לאסוף פסולת ולהפכה לאנרגיה, וניתן לטהר מים כדי לספק מי שתייה בטוחים. תכנית ההכשרה של מש"ב בנושא "טכנולוגיות נקיות– טכנולוגיות סביבתיות, חדשנות ומערכות ניהול כאמצעים לפיתוח כלכלי אזורי "ומקומי מדגישה את חשיבות הגישה לפיתוח.בר קיימא 11.7 – ביטחון אזרחי הוא אחת הבעיות הגדולות העומדות בפני עיריות, ותהליכי ביזור הביאו את השלטון המקומי/מוניציפלי לקחת אחריות על אזורים שהיו בדרך כלל באחריותו של השלטון המרכזי. השגת ביטחון אזרחי מאפשרת לתושבים גישה לכל חלקי העיר, בעיקר לנשים, לילדי ם, למבוגרים ולאנשים בעלי מוגבלויות. מש"ב עורכת תכנית בנושא""פרויקטים עירוניים לביטחון אזרחי ,המיועדת לראשי ערים שוטרים, בעלי תפקידים מוניציפליים ורשויות רלוונטיות מאמריקה הלטינית. הקורס מציג את מערכת הממשל העירונית בישראל כרגולטור וכמתאם תכניות לביטחון אז רחי, כדוגמת המודל האינטגרטיבי" עיר ללא אלימות ." תכנית הכשרה נוספת להגברת הביטחון מתקיימת בנושא""משטרה וקהילה שהתמקדה בגישות לחיבור בין המשטרה והקהילה בנושאים הקשורים למניעת פשע, במיוחד בקרב בני נוער. התכנית מתקיימת .באנגלית, בספרדית וברוסית 11.A – צמיחה ירוקה היא פרדיגמת הפיתוח החדשנית המקיימת צמיחה כלכלית, ובמקביל מבטיחה קיימות אקלימית וסביבתית. היא מתמקדת בטיפול בשורשי הסיבות לאתגרים אלה תוך הבטחת יצירת הערוצים הדרושים לאפשר גישה למשאבים בסיסיים. לאור מרכזיותם ושברירותם של משאבי טבע במדינות מתפתחות, מד .יניות של צמיחה ירוקה יכולה לתרום להפחתת הפגיעות והסיכונים הסביבתיים אסטרטגיות צמיחה ירוקה יכולות לסייע לכלכלות ולחברות להיות עמידות יותר ככל שהן פועלות לעמוד אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 148 בדרישות לייצור מזון, תחבורה, דיור, אנרגיה ומים. אסטרטגיות אלו יכולות גם לסייע בהפחתת עוצמת ניצול .המשאבים הטבעיים וההשפעות הסביבתיות :במסגרת זו, מש"ב עורכת קורסים בנושא "צמיחה ירוקה: מדיניות וכלים אמצעים כלכליים לפיתוח בר- ."קיימא מקומי ואזורי התכנית מציגה מדיניות וכלים חדשים המשקפים עלויות ויתרונות של השפעות סביבתיות וחברתיות, כמו גם אסטרטגיות להשגת צריכה וייצור בר- קיימא, תוך התחשבות באמצעים .להפחתה והתאמה של שינויי אקלים ויצירת מנועים חדשים לצמיחה כלכלית במסגרתHabitat III ,מש"בThe Young American Business Trust (YABT) ו- UN-HABITAT :ארגנו אירוע צד בנושא "פלטפורמות העירוניות- ."חדשניות בין הפלטפורמות הארגוניות שהוצגו :נכללוMunicipal Innovation – Case Study: Vietnam; Municipal Platforms for Local Economic Development and Revenue Enhancement – Case Study: Kenya; The Gender and Local Government UN-HABITAT /MASHAV Joint Program – 10 Years and Beyond; and Business Labs for Young Entrepreneurs – Methodology and Showcases. ממשלות, פדרליות ומקומיות כאחד, מתמודדות עם תופעת הצעירים שאינם משולבים במסגרות החינוך ובשוק העבודה. יש צורך דחוף ביצירת הזדמנויות אלטרנטיביות ומתאימות כדי לאפשר לצעירים אלה להשתלב מחדש בתהלי" כי הפיתוח החברתי והכלכלי במדינותיהם. התכנית של מש"ב בנושא שילוב נוער "שוליים מציגה מודלים הניתנים להתאמה למציאויות שונות, לשילוב חברתי וכלכלי של בני נוער בשוליים ברמה הלאומית והעירונית, תוך התחשבות במסגרות חינוך פורמליות ולא פורמליות, ומערכות שיפוטיות ורו.וחה חברתית 11.B – ישראל הינה חברה ביוזמת הקריטריונים העולמיים לפיתוח בר- ( קיימאGSDC ), ומחויבת לקידום קהילות בנות- קיימא ברחבי העולם. בשנת2018 ארגנו מש"ב, יחידות המגדר שלUN-HABITAT ( ותכנית הסביבה של האו"םUNEP :) קורס לבניית יכולות בישראל בנושא "בניית קהי :לות בנות קיימא ."מנהיגות, מגדר ואיכות הסביבה מש"ב עורכת גם קורס בניית יכולות בנושא""מגדר וממשל מקומי ,לקידום נושאים, כגון מגדר בתכנון עירוני, התמודדות עם הטיות מגדריות, שירותים עירוניים בסיסיים .זכויות קרקע ודיור, תקצוב, סביבה וביטחון ( מצב נפגעים המוניMCS ) הנו אירוע חירום בלתי צפוי בעל מספר רב של נפגעים הדורש התארגנות ותגובה .מיוחדת של מערכות הרפואה המקומיות, האזוריות והארציות ושירותי חירום אחרים מש"ב מקיימת בתחום החירום שני קורסים בינלאומיים לבניית יכולות בישראל: הראשון הוא "קבלת החלטות במקרי חירום ואיר"ועי נפגעים המוניים, בו נדון תיאום תפקודם של בעלי תפקידים רבים; והשני, בשיתוף בית :החולים רמב"ם, בנושא.""פיתוח וארגון מערכת טראומה במצבי נפגעים המוניים מש"ב, בשיתוף עם השירות המטאורולוגי של ישראל, רח"ל ו בתמיכת ה- WMO ( (World Meteorological Organization מקי ימת סדנאות בישראל בנושא "אזהרות מטאורולוגיות ותגובת חירום "לאירועי מזג אוויר מסוכנים , המותאמות ליכולות השירותים המטאורולוגיים ולמנהלי חירום במדינות .מתפתחות מש"ב, רח"ל והמכון הבינלאומי למנהיגות ערכו קורס בניית יכולות בישראל בנושא "מוכנות למצב "חירום על מנת לסייע למקבלי ההחלטות להתמודד עם אירועי נפגעים המוניים ולהבטיח סינרגיה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 149 לשמירה על יציבות כלכלית, פוליטית וחברתית. הקורס התמקד בניהול וגיבוש תכניות לאומיות לתגובה .בזמן משבר סיכום משרד החוץ הישראלי באמצעות סוכנות הסיוע הלאומית שלו, מש"ב, מסייע למדינות הנחשבו ת הכי פחות ( מפותחותLDC – Least Developed Countries ) באמצעות בניית יכולות של המשאב האנושי במדינות אלה. מש"ב מבצעת זאת דרך קורסים בישראל ובעולם במגוון רחב של תחומים הנוגעים לכל יעדי הפיתוח בר- קיימא של האו"ם, וביניהם גם יעד11 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 150 נספחים פרק11.1 'נספח א – הג דרות לקבוצות זכאות בנושא שכר דירה109 חסר דירה יחיד/ה בגיל21 ומעלה או משפחה (כל אחד מבני המשפחה), שאין ולא היו להם– ב- 10 השנים שחלפו ממועד הגשת הבקשה בנפרד או במשותף עם אחר/ים– זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה או בדירה בשלבי בנייה (לרבות רישום פורמלי) כמפ:ורט להלן .בבעלות/בחכירה/בחכירה לדורות/ בשכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר בזכות על פי חוזה לבעלות/לחכירה/לחכירה לדורות או בכל דרך אחרת (כגון: ירושה/מתנה/נאמנות וכיו"ב). לעניין זה, זכות על פי ירושה כוללת גם מצב שבו המבקש הסתלק מעיזבון, למעט דירה שאיננה חדשה (יד שנייה) עבורה מבוקש הסיוע שנרכשה מכוח חוזה שנחתם עד12 חודשים לפני מועד ההרשמה או תאריך עדכון התעודה, המאוחר מבין השניים, ותמורתה טרם שולמה במלואה; וכן דירה חדשה מקבלן מכוח חוזה שנחתם עד36 חודשים מיום החתימה על החוזה לרכישת דירה ותמורתה טרם שולמה במלוא.ה ברי- רשות ליחידת דיור במשק חקלאי או נחלה ביישוב קהילתי בהתיישבות על פי חוזה או בכל דרך .אחרת, כאמור לעיל, ובתנאי אישור ועדת קבלה של היישוב והסוכנות היהודית/ההסתדרות הציונית לא קיבלו כל סיוע ממשלתי לדיור בהלוואה/מענק/בפיצויי פינויים או דירה בדיור הציבורי * מהמדינה או .מטעמה, למעט מענק השתתפות בשכר דירה ולמעט סיוע לשיפור תנאי הדיור למוגבלים בניידותם ייחשב חסר דירה גם הורה עצמאי שהיה בעל זכויות של עד50% בדירה, כאשר דירה זו נמכרה בעקבות הגירושין או במהלך הנישואין (המוכרת כ"נסיונית") ולא היו לו זכויות נוספות בהתאם להגדרות לעיל ב-5 .שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לסיוע בדיור .*מי שהחזיר דירה בדיור הציבורי ייחשב גם כן חסר דיור מיצוי כושר השתכרות :מיצוי כושר השתכרות מוגדר באחד מן האופנים הבאים ( משפחה תיחשב ממצה כושר השתכרות אם לפחות אחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה100% ) או מקבל .קצבת אבטלה בשיעור של משרה מלאה היקף המשרה ייקבע על פי אישור המעסיק. אם היקף המשרה אינו מצוין באחוזים אלא בשעות, ייחשב עובד במשרה מלאה מי שעובד165 .שעות או יותר בחודש ובלבד שלא יפחת משכר המינימום 109 הגדרות משרד הבינוי והשיכון כפי שמופיע באתר המשרד- https://www.gov.il/he/Departments/Guides/rental_assistance_step_by_step אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 151 משפחה שלהורה נקבעה דרגת אי כושר השתכרות יציבה ש ל75% ומעלה ובתנאי שהקצבה היא למשפחה .ולא ליחיד משפחה שבראשה הורה עצמאי (חד- הורית) תיחשב ממצה כושר השתכרות גם אם האם עובדת במשרה .חלקית או אם הכנסתה היא מתשלום דמי מזונות בן הזוג לשעבר בלבד עצמאי: על מבקש הסיוע להמציא אישור רשמי מרואה החשבון דרכו מנוהל העס ק, המפרט את ההכנסות עבור ששת החודשים הסמוכים למועד הגשת הבקשה, וכן תדפיסי עובר ושב עבור ארבעת החודשים .הסמוכים למועד הגשת הבקשה עוסק זעיר: על מבקש הסיוע להמציא אישור מרואה חשבון או מיועץ מס דרכו מנוהל העסק המפרט את ההכנסות עבור ששת החודשים הסמוכים למועד ה גשת הבקשה, וכן תדפיסי עובר ושב עבור ארבעת .חודשים הסמוכים למועד הבקשה .* בכל מקרה התנאי לקבלת הסיוע הוא שממוצע ההכנסות לא יפחת משכר המינימום קבוצות אוכלוסייה זכאיות לסיוע בשכר דירה הזכאות הבסיסית לקבלת הסיוע ניתנת לבדיקה באמצעות אחת מחברות ההרשמה לסיוע בדי ור, ומידע על סכומי הסיוע ניתן לקבל בטבלת סכומי הסיוע בשכר דירה לזכאים רגילים ובטבלת סכומי הסיוע בשכר .דירה לקבוצות מיוחדות סיוע לפי מקורות הכנסה :זכאות לפי מבחן הכנסות .לסכומי ההכנסה המזכה ראו בטבלת סכומי הסיוע בשכר דירה זכאות לפי סוג הקצבה המתקבלת מהמוסד :לביטוח לאומי קשישים המתקיימים מקצבת אזרח ותיק ומהשלמת הכנסה– .גובה הסיוע מותאם ליחיד או לזוג נכים המתקיימים מקצבאות אי- כושר השתכרות בשיעור75% .או יותר כמשפחה נכים נפגעי נאצים עם49% נכות ועם נזק רמה1 או2 או3. נכים המתקיימים מקצבאות קיום שהפכו לקשישי.ם .זכאים המקבלים קצבת מזונות מהביטוח הלאומי זוגות, זוגות עם ילדים, ידועים בציבור או משפחות שבראשן עומד הורה עצמאי (חד- הוריות) המתקיימים .מקצבת הבטחת הכנסה יחידים מגיל55 המתקיימים מהבטחת הכנסה או יחידים מגיל18 ומעלה המתקיימים מקצבת אי- כושר השתכרות בשיעור של75% .או יותר אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 152 קבוצות אוכלוסייה נוספות סיוע לעולים חדשים אנשי קבע המתיישבים בנגב דרי רחוב אסירים משוחררים נשים מוכות גברים מכים מורחקי בית זכאים לתוספת בשיעור10% לסיוע בשכר דירה נכי המלחמה בנאצים– קשישים או קשישות שהוכרו כנכי המלחמה בנאצים, על פי חוק נ כי מלחמה בנאצים תשי"ד1954 ,. כדי לקבל את התוספת10% בשכר דירה, יש להמציא בעת ההרשמה אישור על קבלת קצבת נפגעי נאצים עם נכות49% ונזק1 , 2 , 3. ניצולי שואה– הוכרו כניצולי שואה נזקקים על פי חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, תשס"ז- 2007 . ותיקי מלחמת העולם השנייה– קשישים או קשישות שהוכרו על פי חוק על ידי משרד הביטחון כוותיקי .)מלחמת העולם השנייה (פרטי הזכאים מועברים על ידי משרד הביטחון ישירות למשרד הבינוי והשיכון מנטרלי הכור בצ'רנוביל– מי שהוכר כמנטרל כהגדרתו בחוק המסייע לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל תשס"א2001 (פרט י המנטרלים מועברים על ידי משרד הקליטה ישירות למשרד הבינוי והשיכון). נתון זה .מצוין בתעודת הזכאות תנאים ומגבלות במתן הסיוע בשכר דירה .הזכאות לסיוע בשכר דירה מותנית בעמידה בתנאים ובמגבלות אותם קבע משרד הבינוי והשיכון אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 153 'נספח ב– התנאים הבסיסיים לקבלת סיוע ב משכנתה110 לרוכשי דירה שאינה חדשה (יד שנייה): הסיוע יינתן אם לא חלפה שנה ממועד החתימה על חוזה הרכישה .ותמורתה טרם שולמה במלואה לקבלן, ובתנאי שסכום הסיוע לא יעלה על יתרת החוב למוכר הדירה לרוכשי דירה חדשה (מקבלן): הסיוע יינתן אם לא חלפו36 חודשים ממועד החתימה ,על חוזה הרכישה .ותמורתה טרם שולמה במלואה לקבלן, ובתנאי שסכום הסיוע לא יעלה על יתרת החוב למוכר הדירה .זכאים הבונים את ביתם רשאים לממש את המשכנתה בתוך שלוש שנים ממועד קבלת היתר הבנייה הסיוע ניתן בכפוף לבדיקה שיבצע הבנק בדבר גובה ההון העצמי ויכולת ההחזר של ה זכאים, ובכפוף .לבדיקת בטוחות הנוגעות לדירה, כגון: רישום הדירה ובדיקת שמאות קבלת המשכנתה מותנית בהעברת הזכויות בדירה הנרכשת או הנבנית על שם הזכאים וברישום המשכנתה .על הדירה לזכאים חסרי דירה, תעמוד הריבית על0.5% פחות מהריבית הממוצעת על הלוואות צמודות מדד של הבנקים למשכנתאות, שאותה מפרסם בנק ישראל, אך לא יותר מ- 3% . הזכאים יוכלו לבחור את תקופת החזר המשכנתה עד30 שנה, עם אפשרות לקיצור לתקופות של10 , 15 , 20 או25 .שנה זכאים חסרי דירה הרוכשים דירה ביישובים המוגדרים "נגב" (מתחת לקו רוחב90 ) זכאים לתוספת הלוואה, בנ.וסף לסכום ההלוואה שנקבע על פי זכאותם האישית ובתנאי ריבית זהים זכאים חסרי דירה הרוכשים דירה באזורי עדיפות לאומית א' ו- ב' זכאים לתוספת משכנתה של4.5% ל- 20 .שנה 110 מתוך– ""המדריך לקבלת משכנתה ממשרד השיכון– he/departments/guides/mortgage_guide https://www.gov.il/ אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 154 'נספח ג– תוספת משכנתה באזורי עדיפות לאומית111 'אזור עדיפות לאומית א ברוב היישובים באזור עדיפות .לאומית א' תינתן תוספת משכנתה לכל רוכשי הדירות או לבוני בתיהם התוספת תהיה בסך100,000 ,₪ בהלוואה בריבית של4.5% ל- 20 .שנה משפחות: החזר חודשי התחלתי של643 .₪ באזור עדיפות לאומית א' תהיה המשכנתה הבסיסית בסכום שניתן לזכאים שצברו1,500 .נקודות לפחות :יחידים החזר חודשי התחלתי של317 .₪ 'אזור עדיפות לאומית ב ברוב היישובים באזור עדיפות לאומית ב' תינתן תוספת משכנתה רק לרוכשי דירות בבנייה רוויה חדשות ומיד שנייה. התוספת בסך70,000 ₪ בהלוואה בריבית של4.5% ל- 20 .שנה משפחות: החזר חודשי התחלתי של444 .₪ יחידים: החזר חודשי התחלתי של223 .₪ 111 https://www.gov.il/he/Departments/General/national_priority_areas_mortgage אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 155 'נספח ד– סיוע במשכנתה ומענק ביטחוני ביישובי הנגב וקו עימות משרד הבינוי והשיכון מעניק תוספת משכנתה ליישובים בנגב ומעניק סיוע ביטחוני ליישובי קו עימות .עבורם נדרש מיגון מיוחד בהתאם לקביעת פיקוד העורף תוספת נגב על פי חוק הלוואות לד יור, התשנ"ב- 1992 , זכאים יקבלו תוספת משכנתה לרכישת ביתם או לבניית ביתם .ביישובים בנגב סכום המשכנתה נקבע על פי היישוב והוא עומד על סך של48,000 – 84,000 ,₪ וההלוואה תינתן על פי תנאי .הריבית לזכאים מענק ביטחוני על פי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב- 1992, ניתנים מענקי ם ביטחוניים בגין דרישות מיגון מיוחדות על פי .קביעת פיקוד העורף. המענק ניתן הן לדירות חדשות והן להרחבת דירות קיימות, לאחר בניית הממ"ד גובה המענק .גובה המענק נקבע בהתאם לסוג הדירה בנייה עצמית או רכישת דירה בבנייה צמודת קרקע, הרחבת דירה בבית צמוד קרקע– 10,400 .₪ רכישת דירה חדשה בבניין בן שתי קומות לפחות או הרחבת דירה בבניין כזה– 9,100 .₪ במקרים של רכישת דירה חדשה– .מימוש המענק יתאפשר עד שנה ממועד חתימת חוזה בעלי דירה נוספת, באזור עדיפות לאומית, זכאים לקבל את המענק הביטחוני רק לאחר מכירת הדירה ובתנאי שיציגו.את חוזה מכירת הדירה יישובים הזכאים לתוספת נגב )רשימת היישובים (לפי סדר א"ב ,אביבים, אבירים, אבן מנחם, אבני איתן, אדמית (שכונה), אודם, אור הגנוז, אילון (שכונה), אלוני הבשן אלי-עד, אלקוש, אל- .)רום שכונה קהילתית (הרחבה), אניעם, אפיק (שכונה ,בוקעאתא, בית הלל.בן עמי, בני יהודה, בצת, בר יוחאי .)גבעת יואב, גורן, גורנות הגליל, געתון (שכונה), ג'ש (גוש חלב), גשור (שכונה), גשר הזיו (שכונה .)דוב"ב, דישון, דלתון, דן (שכונה), דפנה (שכונה .)הילה, זרעית (כפר רוזנוולד אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 156 חד- .נס, חוסן, חורפיש, חניתה (שכונה), חספין יובל, יונתן.), יסוד המעלה, יערה, יפתח (שכונה), יראון (שכונה), כברי (שכונה ,)כנף, כפר בלום (שכונה), כפר גלעדי (שכונה), כפר חושן (ספסופה), כפר חרוב (שכונה), כפר סאלד (שכונה .כפר ראש הנקרה (שכונה), כרם בן זמרה .להבות הבשן (שכונה), לימן מבוא חמה (שכונה), מג'דל שמס, מזרעה ,, מטולה, מירון, מלכיה (שכונה), מנות, מנרה, מסעדה, מעונה מעיליא, מעין ברוך (שכונה), מעלה גמלא, מעלות- ,)תרשיחא, מצובה (שכונה), מרגליות, מרום גולן (שכונה .משגב עם (שכונה), מתת נאות גולן, נאות מרדכי (שכונה), נהריה, נוב, נווה אטי"ב, נווה זיו, נטועה, נטור (שכונ.)ה .)סער (שכונה .עבדון, עין זיוון (שכונה), עין יעקב, עין קיניא, עלמה, עראמשה .פסוטה, פקיעין בוקייעה, פקיעין חדשה .צבעון, צוריאל .קדמת צבי, קלע, קצרין, קריית שמונה, קשת .ריחאניה, רמות, רמות נפתלי, רמת מגשימים שאר ישוב, שבי ציון, שדה אליעזר (שכונה), שדה נחמ יה (שכונה), שומרה, שלומי, שמיר (שכונה), שניר .(שכונה), שעל, שתולה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 157 פרק11.4 'נספח א– תהליכים משמעותיים לשימור טבע עירוני בעולם • בשנת2007 נוסדה התוכנית הגלובליתLocal Action for Biodiversity ( LAB ) על ידי ארגון ICLEI Cities Biodiversity Center ( ICLEI-CBC ) בשיתוף עם האיגוד הבינלאומי של האו"ם ( לשימור הטבעIUCN ) בעיר קייפטאון שבדרום אפריקה. התכנית נועדה לקדם שימור מגוון ביולוגי בערים גדולות בעולם ולהוביל תכנון וניהול מקיימים ברמה המקומית על רקע המשבר המתמשך בתחום. בארגוןICLEI חברות יותר מ- 1,500 ערים ממדינ ות שונות בעולם המחויבות לבניית עתיד .בר קיימא, ביניהן העיר ירושלים ארגוןICLEI-CBC הוקם במטרה להוביל פתרונות מקומיים לניהול ושימור שירותי המערכת האקולוגית העירוניים אל מול הפיתוח, מתוך הכרה בתפקידן המכריע של הערים בשימור המגוון הביולוגי המקומי על ידי הטמעת הליכי ניהול ופיתוח עירוניים .מקיימים • בשנת2008 חתמו21 ערים ברחבי העולם על הצהרת דרבן ( Durban’s State ofBiodiversity ) המחייבת אותן לביצוע פעולות לשימור המגוון הביולוגי ולשילוב תחום זה בתכנון העירוני. ב- 2009 .הצטרפה ירושלים ליוזמה • בשנת2012 התכנסה ועידת" פסגה עולמית בנושא מגוון ביולוגי בערים”Cities for life בהשתתפות נציגי ערים מ- 47 .מדינות ברחבי העולם" במהלך הוועידה הוצג מסמך”Cities and biodiversity outlook- action and policy המסכם הערכה עולמית של הקשר בין תהליכי עיור, מגוון ביולוגי ושרותי מערכות אקולוג .יות ומציג מדיניות עולמית ודרכי פעולה • בשנת2014 פורסם המסמךIUCN - "Urban protected areas" הכולל דוגמאות לניהול אתרי טבע ב- 15 ערים שונות בעולם, ומציג30 עקרונות מעשיים לניהול ולהגנה על השטחים הטבעיים .בערים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 158 'נספח ב– תהליכים הקשורים בשימור נכסי מורשת במרחב העירוני ברחבי העולם בעולם התרחשו מספר תהליכים משמעותיים שהשפיעו גם על הנעשה בארץ. החל משנות ה- 40 של המאה הקודמת, התחדשות עירונית בעולם המערבי התאפיינה בעיקר בפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש של מתחמי מגורים, תוך עזיבת האוכלוסיות המקומיות. תופעה זו הובי לה לגל של מחאות ציבוריות כנגד הריסת מרקמים עירוניים על קהילותיהם. מחאות אלו הולידו, בשנות ה- 60-70 ,של המאה העשרים פרויקטים לשיפוץ ולשימור הרקמה העירונית, תוך שיתוף האוכלוסייה המקומית. המעבר מאסטרטגיות של הריסה ובנייה מחדש לאסטרטגיות של שיקום ושיפוץ מתחמי מ גורים היווה אבן דרך משמעותית .בקידום תחום השימור בעולם"חוק מאלרו " שנחקק בשנת1962 בצרפת, על שם שר התרבות הצרפתי, היווה פריצת דרך בתחום. מאלרו קידם תפיסה כי יש לשמר ולטפח תרבויות ולשמר מבנים היסטוריים כמשאב חשוב עבור תושבי העיר בהווה. החוק הוביל לשימור רוב עים עתיקים, על המבנים הישנים שבהם, ולשינוי תפיסתי .בצרפת ובעולם כולו בשנת1964 נחתמה''אמנת ונציה אשר התייחסה לשימור המונומנט ההיסטורי, על הקשרו הסביבתי, והגדירה לראשונה את המונח "אתרים היסטוריים". בשנת1987 נכתבה בוושינגטון האמנה לשימור ערים ואזורים היס טוריים ( על ידי איקומו"סICOMOS ), המועצה הבין לאומית לאנדרטות ואתרים. אמנה זו הרחיבה את ,העקרונות שנוסחו ב'אמנת ונציה', בכך שדנה במכלול הפריטים המרכיבים את המרקם העירוני ההיסטורי והגדירה את העקרונות, המטרות והשיטות הנחוצות לשימור אזורים אלו. בשנת1972 הכריז " ארגון אונסק"ו על האמנה למורשת עולמית ", אשר מבקשת להגן על ערכי מורשת תרבותיים וטבעיים עולמיים. האמנה הובילה להגדרת אתרים בעלי ערך אוניברסלי ייחודי לאנושות ברחבי העולם. על האמנה חתמו190 מדינות, ובשנת1999 חתמה עליה גם מדינת ישראל. בישראל מונתה "הוועדה היש ראלית למורשת עולמית של אונסק"ו" להטמעה וליישום של האמנה במישור המקומי. הוועדה תומכת בהגשת מועמדויות של אתרים ישראליים להכרזה כאתרי מורשת עולמית ומבצעת הליכי ניטור, מעקב ודיווח של אתרי .המורשת העולמיים המוכרזים בישראל מאז הצטרפותה של ישראל לאמנה העולמית, ה וכרזו תשעה אתרי מורשת עולמיים בישראל, מתוכם מספר אתרים בשטחים עירוניים, דוגמת העיר העתיקה של עכו, העיר הלבנה של תל- ,אביב, גן לאומי תל באר שבע .)האתרים הקדושים לבהאים בעכו ובחיפה, וגן לאומי בית שערים (קריית טבעון25 אתרים נוספים נמצאים ברשימה וטרם הוכרזו. ל כל אתר הוגדרו קריטריונים על פיהם הוכרז ועליהם מחויבת המדינה לשמור על מנת לשמר את מעמדו כאתר מורשת עולמי. במקרה של האתרים המצויים בסביבה עירונית, ההגנה עליהם מהווה אתגר רציני בשל לחצי הפיתוח המתמידים סביבם. אחת התרומות העיקריות שבהכרזה על האתרים היא בהינתן .הנחיות מאוד ברורות לאופן שימור האתר, כמו גם בפיקוח ובמעקב מתמשכים של המדינה על הנושא בחלק מהאתרים ההכרזה תרמה רבות למיתוג המקומי והעולמי שלהם, כמו במקרה של העיר הלבנה בתל- אביב. מאז2016 הוקפאו היחסים של ישראל עם אונסק"ו בהוראת שר החינוך, וכיום אין פעילות משותפת עם .המרכז למורשת עולמית בשנת2011 פורסם מסמך המלצות של ארגון אונסק"ו לשימור נופים אורבניים-היסטורייםHUL – Historic Urban Landscape , המוגדרים כאזורים עירוניים שנוצרו מריבוד תכונות, ערכי תרבות וערכי טבע במהלך ההיסטוריה. אתרים אלו נתונים בשנים האחרונו ,ת תחת מערך לחצים גבוה, כגון: עיור וגלובליזציה, פיתוח שינויי אקלים ועומס מבקרים כתוצאה מתיירות מאסיבית. מסמך זה נחשב לפורץ דרך ומציג תפיסה חדשנית לניהול ולשימור בר קיימא של נופים אורבניים- היסטוריים, העוסקת גם בשימור מגוון מורשת התרבויות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 159 בשילוב תפיסות ומסור ות של קהילות מקומיות. בהמשך לכך, בשנת2016 פרסם ארגון אונסק"ו את המסמך " New life for historic cities " שהנו מדריך יישומי שמטרתו לסייע לרשויות המקומיות ליישם את המלצות מסמךHUL . המדריך מציג גישה הוליסטית ורחבה לשימור מורשת התרבות בערים, המשלבת את הפיתוח החבר ,תי והכלכלי של העיר והוא עוסק בכלל הסביבה האנושית בעיר– הסביבה הבנויה הקיימת, המורשת הבלתי מוחשית, מגוון תרבויות, גורמים סביבתיים וסוציו- .אקונומיים וערכים קהילתיים מקומיים אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 160 'נספח ג– שימור נכסי מורשת התרבות בערים סוג האתר הטמעה ברמה התכנונית /גוף אחראי מנהל דוגמ אות לאתר עירוני הערות אתרי מורשת עולמיים אונסק"ו רמות שונות בהתאם לסוג האתר. תב"עות .מקומיות מרבית האתרים מנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים, חלקם על ידי הרשות המקומית או .גופים אחרים העיר הלבנה בתל- אביב, העיר העתיקה .של עכו לכל אתר ניתנות הנחיות לש ימור והגדרות על ידי מרכז המורשת .העולמי האתרים מצויים בפיקוח ובניטור של הוועדה הישראלית למורשת עולמית מטעם הוועד הישראלי .לאונסק"ו של משרד החינוך שמורות טבע וגנים לאומיים חוק גנים לאומיים ,שמורות טבע אתרים לאומיים ,ואתרי הנצחה תמ"א8 – תכנית מתאר ארצית לג ,נים לאומיים שמורות טבע .ושמורות נוף רשות הטבע והגנים גן לאומי סובב חומות ירושלים, גן לאומי אפולוניה, גן .לאומי אשקלון חלק מהאתרים העירוניים הוכשרו לקליטת מבקרים .והכניסה אליהם בתשלום האתרים מנוהלים בדרך כלל .במנותק מהמרקם העירוני אתרים לאומיים חוק גנים ל אומיים ,שמורות טבע אתרים לאומיים .ואתרי הנצחה .תב"עות מקומיות מגוון בית ש"י עגנון, מכון איילון אתרים ארכיאולוגיים .חוק העתיקות .תב"עות מקומיות ,רשות העתיקות רשויות מקומיות .ועוד מנזר מרטיריוס ,במעלה אדומים בריכת הקשתות .ברמלה .הגנה על פי חוק העתיקות אתר ים היסטוריים ואתרי מורשת ההתיישבות הבנויה חלקם מוטמעים בתכניות מתאר ושימור שונות. הכרזה סטטוטורית וקידום תכניות שימור באחריות מינהל התכנון באמצעות רשויות מקומיות .ועדות מחוזיות מתחם שרונה בתל אביב-יפו, מדר חוב דרך היין בזיכרון- יעקב, מושבת הראשונים ראש- .פינה שימור האתרים מתבצע בהתאם לתוספת הרביעית לחוק התכנון .והבנייה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל עוסקת בפועל בהכרה באתרי מורשת היסטוריים ובקידום תכניות שימור אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 161 האתרים מנוהלים על ידי הרשות המקומית או לא .מנוהלים .סטטוטוריות ,מוזיאונים ,ארכיונים אנדרטאות מבני צי בור מגוון המוזיאון לתולדות ,קריית שמונה מוזיאון ארכיאולוגי בכפר סבא, מוזיאון ארכיאולוגי .באשקלון אתרי הנצחה חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי .הנצחה משרד הביטחון יד ושם, אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב ב יהוד- נווה-מונוסון. ערים עתיקות תאגידים עירוניים או חברות :ממשלתיות הרשות לפיתוח ירושלים, החברה לפיתוח עכו העתיקה, החברה לפיתוח קיסריה .ועוד ירושלים העתיקה , עכו העתיקה, יפו ,העתיקה, קיסריה .רמלה גופים אלה פועלים בדרכים שונות, אולם באופן כללי עוסקים בתכנון ובפיתוח הערים כמו גם בשיקום, בשימור, בפיתוח .ובאחזקת הערים העתיקות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 162 'נספח ד– רשימת אתרי טבע עירוניים קהילתיים בישראל הרשות אתרי טבע קהילתיים אתרים מאו שרים (בתהליכי הקמה או טרום )ביצוע אתרים בתהליכי גיבוש ותכנון )(טרם אושרו אילת פארק הצפרות אשדוד נחל לכיש פארק החוף הדרומי באר שבע אתר כלכולתי בת ים פארק יונתן נתניהו (החוף )הדרומי פארק החוף הצפוני גבעתיים גבעת קוזלובסקי הוד השרון פ ארק האגם הוד השרון הרצלייה פארק הרצליה מתחם הבאסה אקו פארק אפולוניה, תל מיכל חולון פארק החולות חיפה נחל לוטם פארק ימי בבת-גלים ירושלים עמק הצבאים, תחנה לחקר הציפורים נחל זמרי כפר סבא יער קפלן, בריכת החורף בפארק מודיעין- מכבים-רעות גב עת תיתורה גבעות שר נתניה דורה, סרג'נטים, איריסים חולות כפר נטר פתח תקווה בריכת החורף אם המושבות קריית שמונה עין זהב רמת גן אתר גבעות תל השומר רמת השרון בריכת החורף הכפר הירוק תל אביב-יפו פארק הירקון, פארק החורשות, מעוז אביב, גבעת השקמים, נחל פרדסים בריכות צומת חולון, בריכת מכללת לוינסקי, ראש ציפור פארק אריאל שרון פארק חופי צפון מערב כפר שמריהו מערות הקבורה סך הכל 22 5 1 3 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 163 'נספח ה– סקרים, תכניות ונספחי מורשת שם הרשות ביצוע סקר אתרים/רשימות שימור נספח בתכנית המתאר (בהכנה )או מאושרת תכנית שימור סטטוטורית בהכנה תכנית שימור מאושרת הערות בני ברק כן נספח שימור במסגרת תכנית ( מתאר2018 ) בת ים כן כן ( סקר אתרים2014 ) תכנית שימור בהכנה (החל מ2017 ) גבעתיים כן כן ( סקר אתרים2013 ) תכנית שימור בהכנה (החל מ2016 ) הרצליי ה כן כן ( סקר אתרים2012 ) ( תכנית בתהליכי הפקדה2018 ) חולון כן תכנית השימור משנת2014 קריית אונו כן כן ( סקר אתרים2011 ) נספח שימור בתכנית מתאר רמת גן כן כן ( סקר אתרים2011 ) תכנית בהכנה (החל מ2012 ) רמת השרון כן ( סקר אתרים2010 ) תל אביב-יפו כן כן תכנית שימור משנת2008 ירושלים כן מתבצעים סקרים ברמה השכונתית, חלקם הושלמו .וחלקם בתהליך מקודמת כיום מדיניות שימור .עירונית למרבית האתרים בעיר ניתנה הגנה במסגרת תכניות .סטטוטוריות שונות אבו גוש כן כן ( סקר אתרים2014 ) נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה חדרה כן נספח במסגרת תכנית מתאר /חד2020 ( 2016 ) חיפה כן כן תכנית שימור לאזורים מסוימים בעיר נשר כן כן ( סקר אתרים2014 ) נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה קריית אתא כן כן ( סקר אתרים2008 ) נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה קריית ביאליק קריית ים כן כן ( סקר אתרים2017 ) נספח שימור בתכנית מתאר ( 2017 ) קריית מוצקין כן ( סקר אתרים2008 ) בנימינה- גבעת עדה כן כן ( סקר אתרים2018 ) נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה ג'סר א-זרקא כן נספח שימור בתכנית מתאר ( 2018 ) אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 164 זיכרון יעקב כן כן כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה פוריידיס כן נספח שימור בתכנית (מתאר2017 ) פרדס חנה- כרכור כן נספח שימור בתכנית מתאר ( 2017 ) בית שאן כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה טבריה כן כן ( סקר מתחמים ואתרים2013 ) נספח שימור בתכנית מתאר ( 2014 ) יקנעם עילית כן נספח שימור בתכנית מתאר ( 2016 ) מגדל העמק כן נספח שימור בתכנית מתאר ( 2017 ) מעלות- תרשיחא כן נהריה כן נספח שימור בתכנית מתאר ( 2015 ) נצרת עילית כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה עכו כן כן כן תכנית שימור באזורים )מסוימים (לעיר העתיקה עפולה כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה עראבה כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה צפת כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה קריית שמונה כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה שפרעם כן כן סקר שימור נעשה למרכז .שפרעם נספח שימור בתכנית מתאר .בהכנה אבו סנאן כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה אעבלין כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה בוקעאתא כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה ג'דיידה-מכר כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה )ג'ש (גוש חלב כן נספח שימור בתכנית מתאר– 2017 חורפיש כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה יסוד המעלה כן כן תכנית שימור מאושרת– /ג6748 (שנת1990-1991 .) נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה כפר כמא כן נספח שימור בתכנית מתאר ( 2015 ) אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 165 כפר כנא כן נספח שימו ר בתכנית מתאר בהכנה כפר מנדא כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה מטולה כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה משהד כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה עין קיניא כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה פסוטה כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה פקיע ין )(בוקייעה כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה ראמה כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה ראש פינה כן תכנית שימור למושבת הראשונים– /ג8886 ( 2001 ) ריינה כן נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה שלומי כן רשימה חלקית גבעת שמואל כן סקר– 2014 הוד השרון כן כן נספח שימור בתכנית המתאר- 2017 כפר סבא כן לוד כן סקר מ- 2012 סקר מבנים לשימור מודיעין- מכבים-רעות כן סקר חלקי– כבשני סיד בואדי נס ציונה כן נספח שימור בתכנית המתאר ( 2018 ) נתניה כן פתח תקווה ןכ כן ראש העין כן סקר– 2015 ראשון לציון כן כן ( תכנית שימור אתרים2016 ) רחובות כן כן תכנית בהכנה– לא מקודמת רמלה כן ( סקר נמצא בהכנה2018 ) רעננה כן בוצע סקר אך הוא לא ממש רלבנטי כי חלק מהאתרים נהרסו אבן יהודה כן ר שימות שימור באר יעקב כן נספח שימור בתכנית מתאר (בהכנה2018 ) בית דגן כן סקר מקדים אתרים לשימור ( 2013 ) גדרה כן כן כן נוף ומורשת בגדרה. סקר אתרים וערכי נוף לשימור ( 2009 ) תכנית חלקית (רחוב הביל"ויים – /זמ575 ) – 1996 . נספח שימור בתכנית מתאר אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 166 מז כרת בתיה כן כן כן סקר- 2018 /תכנית שימור חלקית (זמ238 )- 1997 . נספח שימור בתכנית מתאר בהכנה קריית עיקרון כן כן סקר- 2014 נספח שימור בתכנית מתאר ( 2017 ) תל מונד כן כן סקר שימור גרסה3 2015/2018 .לפני תיקונים תכנית שימור אתרים בתל מונד 2016 אילת כן אשקלון כן סקר– 2008 באר שבע כן כן סקר– 2008 ( תכנית שימור בהכנה2018 ) ערד כן כן רשימת שימור חלקית בתכנית מתאר מצפה רמון כן רשימה חלקית בתכנית מתאר קדומים כן ( סקר לגרעין הכפר2018 ) סה"כ 43 50 7 11 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 167 פ רק11.5 'נספח א– מילון מונחים מילון המונחים מובא מתוך מתווה להיערכות הרשויות המקומיות לשינויי אקלים של מרכז המידע ( להיערכות לשינויי אקלים2014 .) | היערכות, התאמהAdaptation הסתגלות של מערכות טבעיות או אנושיות בתגובה לשינויי אקלים אקטואליים או מצופים , או .להשפעותיהם ההסתגלות ממתנת את הפגיעות ומאפשרות לנצל הזדמנויות מועילות. בדרך כלל ההסתגלות כוללת צעדים .מעשיים להגנת מדינות וקהילות מפני הפרעות או נזקים שנגרמים על ידי שינויי אקלים | היערכות מקדימהProactive Adaptation / Anticipatory Adaptation היערכות.הנעשית לפני שהשפעות של שינויי אקלים מורגשות בשטח | היערכות מתוכננתPlanned Adaptation היערכות או התאמה שהיא תוצר של קבלת החלטות מכוונת המבוססת על מודעות שהתנאים השתנו או עומדים להשתנות, ויש לנקוט בפעולה כדי להשיב את המצב על כנו, לתחזק את המצב הקיים או לה שיג .את המצב הרצוי | היערכות אוטונומיתAutonomous Adaptation / Spontaneous Adaptation היערכות אוטונומית היא היערכות שאינה מבוססת על תגובה מודעת לשינויי אקלים אלא מופעלת על ידי שינויים אקולוגיים במערכות טבעיות או על ידי שינויי שוק או שינויים ברווחה של מערכו.ת אנושיות | יכולתCapacity שילוב של כל הכוחות והמשאבים הזמינים בקהילה, בחברה או בארגון היכולים לצמצם את רמת הסיכון או את ההשפעות של אסון. יכולות כוללות אמצעים פיזיים, מוסדיים, חברתיים וכלכליים, וכן כוח אדם מיומן ואף תכונות כגון מנהיגות וכושר ניהול( UN/ISDR, 2004) . | שינויי אקליםClimate Change ,כל שינוי באקלים לאורך ציר הזמן, בין שנגרם על ידי שונות טבעית או כתוצאה של פעילות אנושית IPCC TAR, 2001 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 168 | פגיעותVulnerability פגיעות מתייחסת לדרגה שבה מערכת חשופה, או אינה יכולה להתמודד עם השפעות שליליות ש ל שינויי אקלים, כגון שונות ואירועי קיצון. פגיעות מושפעת מאופי, מעוצמה ומשיעור השונות באקלים שאליהם חשופה מערכת, רגישותה ויכולת ההסתגלות שלה(IPCC TAR 2001) . | סיכון, סכנהRisk סיכון בהקשר לאקלים הוא תוצר של האינטראקציה בין אסונות פיזיים לבין התכונות של ה מערכת החשופה להם, כלומר רגישותה ופגיעותה החברתית. סיכון שווה להסתברות של סכנה סביבתית מוכפל ברמת הפגיעות של מערכת נתונה(UNDP, 2005) . סיכון הוא שילוב של שני גורמים: ההסתברות לאירוע בעל תוצאות שליליות, והתוצאות של אירוע כזה. סיכון משלב את ההשפעות על מערכות טבעיות ואנושיות .ונובע מהחשיפה לסכנה מרכוז– | שילוב במדיניות ובמוסדות קיימיםMainstreaming אין עדיין הגדרה מוסכמת ל- mainstreaming ., אבל משתמשים במונח זה כמילה נרדפת לאינטגרציה הביטוי מתייחס לשילוב של מטרות ההיערכות, אסטרטגיות היערכות, מדיניות, אמצעים ופ עולות לטובת ההיערכות, כך שהם הופכים לחלק בלתי נפרד מהמדיניות הלאומית והאזור ,ית מהתהליכים והתקציבים בכל הדרגים והשלבים של הממשל(UNDP, 2005) . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 169 'נספח ב– דוגמאות ליחסי הגומלין בין תכניות לאומיות למקומיות תכניות לאומיות רבות מכוונות ותומכות בהכנת תכנית הי ערכות לחוסן ברמה המקומית. להלן, נקודות מרכזיות שעולות בניתוח מגוון תכניות של מדינות ה- OECD . :כלי מדיניות מרכזיים עידוד יצירת שיתופי פעולה ושיתוף מידע אודות שיטות עבודה מומלצות בין הרשויות השונות בתחום הנדון. מתוך ראייתן כשחקן מרכזי ביצירת חוסן, מוטלת על הע רים האחריות להגיב ולשקם את העיר בשעת חירום. בכדי לסייע ליחידות המקומיות לפעול, מועברים אליהן תקציבים אשר עוזרים להם לפעול .בכל תחומי העניין הרלוונטיים לעיר העברת אחריות על תחומי תעבורה אל הרשויות המקומיות . כך, מצליחים ליצור מרחבים עירוניים פונקציונליים, ו .מחיים מחדש אזורים עירוניים מוזנחים שמירה על תיאום ושיתוף פעולה בין הערים , ברמה האזורית. מהלך זה עשוי לסייע בניהול מקרי אסון ובבניית החוסן הלאומי. עוד כלי אשר מחזק את הערים הוא תכנית המעודדת דה- רגולציה ברמה המקומית, מה שמאפשר ליצור פעילות של העסקים המקומ .יים יצירת גופים מקומיים לחיזוק נקודות החולשה של העיר . דוגמה טובה לכך היא "המועצה האזורית לחדשנות" שהוקמה בצ'כיה בכדי להגדיל את יכולת ההמצאה והמחקר של המדינה, לקדם העסקה מגוונת .ולהגביר את התחרותיות ניתוח הכוונה לאומית לתכניות חוסן עירוניות112 זיקה לרמה המ קומית שנה תכנית מדינה הכרה ברשויות המקומיות כציר חוסן מרכזי. התכנית נועדה לייצר מערך תמיכה ברמה המקומית 2017-2014 אסטרטגיה לחוסן לאומי אוסטרליה עיריות נדרשות להכין תכנית הערכת סיכונים ולגבש תכנית היערכות לשינויי אקלים 2020-2011 תכנית פעולה לניהול שבר ענן ושינויי אקלים דנמרק מיקוד ברשויות המקומיות כבעלי עניין עיקריים, היערכות לאסונות טבע , דגש על שיתופי פעולה בין רשויות 2012 – עדכון כל שנה תכנית פעולה להפחתת סיכונים פינלנד התכנית מחייבת את הרשויות תכנית היערכו ת לשינויי צרפת 112 National policy frameworks on resilience in OECD countries, OECD, 2016. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 170 המקומיות להכין תכניות היערכות לשינויי אקלים אקלים התכנית מחזקת את תפקיד הרשויות המקומיות בבניית חוסן גיבוש תכניות אזוריות 2014 , עדכון כל ארבע שנים תכנית לחוסן לאומי ולניהול אסונות יפן הכרה בערים כשחקניות מרכזיות בזירת האקלים, באמצעות תכניות מקומיות ויזמות 2050-2013 חוסן אקלימי– שגש וג וקיימות הולנד האחריות הראשונית על המענה וההתאוששות מאסון על הרשות המקומית, עם תמיכה ממשלתית 2015 תכנית משק חירום אזרחי ניו זילנד רשויות מקומיות נדרשות להכין תכנית אב ל- 12 שנה להיערכות לשינויי אקלים 2010 היערכות לשינויי אקלים נורבגיה רשויות מקומיות נד רשות להעריך את האיומים עליהן ולהיערך בהתאם 2020-2014 תכנית פעולה להגנה על + התפקודים הקריטיים דוגמאות עירוניות מוצלחות שוודיה התכנית נועדה לסייע לרשויות מקומיות להיערך ולהתאושש מאסונות וממפגעים 2011 אסטרטגיה לאומית לחוסן קהילתי ואקלימי בריטניה תמיכה ביוז מות מקומיות על ידי מענקים וידע מקצועי, ניתן לערים ספציפיות 2011 ערים חזקות– קהילות חזקות ארה"ב אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 171 'נספח ג – עיקרי הצהרת סנדאי ( להצהרת סנדאי הוסיפו ארגוני השלטון המקומיUCLG ו- (ICLEI ., הצהרה ייעודית לרשויות מקומיות בהצהרה הם מתחייבים למסגרת הכוללנית ומד גישים את פגיעותן הייחודית של ערים לסיכונים, ובעיקר לשינויי אקלים. הצהרת הרשויות המקומיות מציגה סדרה של קווי פעולה לצמצום סיכונים ברמה ( המקומיתSendai, 2015 :) א. קידום שילוב הערכת סיכונים לאסונות במדיניות שימושי קרקע, כולל תכנון עירוני, שיקום קרקעות, ניהול מער.כות מים ופיתוח כלים מותאמים לצמיחה דמוגרפית ולשינויים סביבתיים ב. ,הערכה תקופתית לסיכוני אסונות, כולל מקורות קיימים וחדשניים לסיכונים, פגיעות, יכולות .חשיפה, תכונות הסיכונים ומעגלי ההשפעה ברמה המרחבית, החברתית והכלכלית ג. קידום עדכונים לתקני בנייה קיימים ולפיתו ח תקנים חדשים, לנוהלי שיקום והתחדשות ברמה .הלאומית והמקומית ד. להבטיח את חוסנן של מערכות תשתית קיימות וחדשות, כולל הכללה של שיקולי הפחתת סיכוני .אסונות באמצעים פיננסיים ופיסקליים ה. לחזק את השימוש והניהול המקיים של מערכות אקולוגיות וליישם ניהול משולב של מערכות ס.ביבתיות וטבעיות שכוללות הפחתת סיכוני אסונות ו. .להשקיע, לפתח ולתחזק מערכות התרעה מקדימות ותחזיות ז. .להכין ולהעריך מדיניות מוכנות לאסונות שכוללת הפחתת סיכוני אסונות ח. לחנך ולפתח יכולות של אזרחים וקהילות למענה אפקטיבי בעת אסון באמצעות חינוך להפחתת ,סיכונים לאסונות .ולקדם תרגול בבתי ספר ובקהילות ט. .לחזק שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי לסינרגיה מוגברת בהשגת יעדי חוסן י. .ביסוס רשת גלובלית לחיבור ערים מוכות אסון לשיתוף פעולה ומידע יא. להוביל את יישום רשימת10 הנקודות החיוניות לחוסן ואיתור הזדמנויות לסינרגיות עם מסגרות קי .ימות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 172 'נספח ד– דוגמאות לתכניות חוסן מקומיות תרשים :ערים באירופה עם תכניות חוסן אקלימי113 תל אביב-יפו תל אביב- יפו, כחברה ברשת ערי חוסן, הכינה תכנית חוסן עירונית כחלק מעדכון התכנית ( האסטרטגית של העיר2019 ) 114 הדירוג החברתי-כלכלי של תל אביב- יפו מראה כי יו תר משליש מאוכלוסייתה של העיר, דומה החברתיים במאפייניה- לערים כלכליים "חלשות" יחסית מבחינה חברתית- ,כלכלית המדורגות באשכול ארצי נמוך. תל אביב- יפו היא עיר שמכילה קצוות וניגודים בתחומים שונים: ריכוז גבוה של עשירים מופלגים, לצד דרי- רחוב; עניים לצד קהילות מגודרות. ערוצי הפעולה של התכנית גובשו בתהליך רחב, שבו היו שותפים בעלי עניין מגוונים מתוך העירייה ומחוצה לה. החיבורים האלה הם אבני הדרך לשיפור ולחיזוק יחסי האמון בעיר ובאמצעותם ניתן להבטיח את יכולתה של תל אביב-יפו להתמודד עם משברים ולהכיל עומסים ואתגרים לעיר ולתוש ביה. • ערוצי הפעולה מקובצים לאזורי גילוי שנבחרו על פי מתודולוגיית ״100 :"ערי חוסן • .חיזוק הלכידות והמעורבות החברתית • .הבטחת יציבות חברתית • טיפוח הצדק החברתי והשגשוג הכלכלי– .בדגש על אוכלוסיות מוחלשות • תרשים: אזורי גילוי בכל”אזור גילוי “אותרו האתגרים המרכז יים ועוצבו תכניות, פרויקטים ופלטפורמות שבכוונת העירייה ליישם, ככל הניתן, בטווחי זמן שונים, בניסיון לספק דרכי התמודדות במקומות בהם נשחק האמון והחוסן העירוני. זאת, תוך הטמעת דרכי עבודה של חיבורים ושיתופי פעולה רחבים, העומדים בבסיס תפיסת החוסן. 113 Reckien, Diana, et al. "How are cities planning to respond to climate change? Assessment of local climate plans from 885 cities in the EU-28." Journal of cleaner production 191 (2018): 207-219. 114 תכנית החוסן של תל אביב-יפו , 2019 . אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 173 תרשים: מסגרת היערכות לחוסן אקלימי עירוני תל אביב-יפו .לכל אזור גילוי נבנתה תכנית פעולה במטרה לגשר על פערי האמון ולחזק את החוסן העירוני הדוגמאות להלן קובצו מתוך תכניות החוסן של ערים שותפות ברשת "ערי חוסן" של קרן רוקפלר115 : לונדון לונדון היא חלוצה עולמית של חוסן עירוני . לונדון היא מרכז כלכלי תרבותי מזה כאלפיים שנה ויעד לאנשים מכל רחבי העולם. ההצלחה הגדולה ומעמדה כ"עיר עולם", מביאים ליוקר מחיה שהוא מעבר להישג ידם של רבים, כאשר כתוצאה מאי- השוויון מחמירים הלחצים החברתיים האחרים. לונדון עומדת בפני איומים מגוונים כולל התקפו ת טרור, שיטפונות ובצורת, אי- שוויון כלכלי, היעדר דיור בר השגה ואפילו הברקזיט. שירותי החירום של העיר עובדים זה מכבר כדי לנתח, להבין ולהגן מפני מגוון רחב של איומים, משריפות ענק ועד מתקפות טרור. בעשור האחרון התפתחה עבודה זו לתכנית רחבה יותר של חוסן עירוני הולי סטי, כאשר ב- 2018 ראש העיר מינה את סגנו הראשון לראש עיר לשריפות ולחוסן בשנת 2018 . תכנית החוסן שמה דגש על צמצום סיכוני שריפות וטרור, מיקוד בזיהוי ובהפחתת הגורמים .להקצנה ולאלימות באמצעות רשת100 RC ,השיקה לונדון שיתוף פעולה עם הערים ברצלונה, מנצ'סטר פריז, רוט רדם ושטוקהולם, ויחד הן הקימו קבוצת מוכנות נגד טרור וחיזוק חוסן חברתי. הקבוצה בוחנת פעילויות למיתון ההקצנה, גיבוש דרכי התערבויות פסיכולוגיות, מתן עזרה הומניטרית לתמיכה ,ולשיקום .מיתון ופיקוח על אירועים מרכזיים ומקומות צפופים ומוכנות קהילתית 115 Resilient Cities, Resilient Lives Learning from the RC100 Network, July, 2019. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 174 שיקגו שיקגו הי א העיר השלישית בגודלה בארה"ב, ומוקד תרבות ומסחר הידוע בזכות גורדי השחקים והמוזיאונים שלה. תחת פיתוח תכנית החוסן, זיהתה העירייה עוני ואי-שוויון חברתי- כלכלי, יחד עם גזענות ואי- שוויון, כשניים מסדרי העדיפויות הקריטיים ביותר לצד הצבת יעדים שאפתניים לצמצום פליטו ת גזי חממה. בד בבד עם פרסום אסטרטגיית החוסן שלה בפברואר2019 , שיקגו הודיעה על רצונה להצטרף לקמפייןReady for 100 של מועדון סיירה, תנועה לאומית של קהילות המחייבות למעבר צודק לאנרגיה נקייה של100% . ההתחייבות של שיקגו, מציבה מעבר ל- 100% אנרגיה מתחדשת במבנים בעיר, עד שנת2035 , ומעבר לצי אוטובוס עירוני חשמלי עד שנת2040 . החלטת מועצת העיר מחייבת את שיקגו לא רק להוריד את ההשפעה הסביבתית של העיר, אך גם לקדם צדק כלכלי. בהתאם, ההחלטה מבקשת להבטיח כי היתרונות המרובים של מעבר לאנרגיה מתחדשת ימומשו עבור כלל התושבים. ה תכנית נוגעת להנגשת ייצור האנרגיה ועד הכוונת החברות; חברות אנרגיה .מחויבות להעסקת עובדים מוחלשים ויצירת תנאי פרישה הוגנים לפורשים מתעשיות האנרגיה הפוסילית התכנית מכוונת לגיבוש תכניות אנרגיה ברמה קהילתית, ולקבוע בשיתוף עם הקהילה את עקרונות המעבר, כך שיהיה .צודק ומנוטר המחויבות הנועזת הזו מיושמת דרך יצירה מידית של חבילת יוזמות שמטרתן להוריד פליטות תוך הגדלת ההון העצמי– ,להשיג בשיתוף פעולה הדוק עם בעלי עניין מרכזיים, מוסדות שונים, ארגונים קהילתיים .ותושבים מקומיים האג במאה ה- 21 חובה על ערים להתאים את הפעיל ות שלהם לעולם הדיגיטלי. דיגיטציה מביאה הזדמנויות לספק שירותים בצורה מהירה יותר, קלה יותר ובהתאמה טובה יותר לתושבים ובעלי עניין אחרים. אולם דיגיטציה מגיעה גם עם סיכונים– תקלות טכניות, ניהול מוטעה והתקפות סייבר, כמו גם החשש להדיר תושבים, יזמים ואחרים, כגון מוסדות קטנים יותר שלא יכולים לעמוד בקצב הפיתוח והמהירות בשימוש .בטכנולוגיה ובנתונים שינויים אילו דורשים מהמערכות העירוניות להתנהל בצורה הוליסטית ומשולבת, כאשר רוב הערים מאמצות מערכות אבטחה כאלו או אחרות, אך בהתחשב בעובדה שערים אחראיות על אספקת שירותים בסיס יים לאלפי או למיליוני תושבים מדי יום, הן חייבות לפתח חוסן למתקפות סייבר כחלק אינטגרלי של .המענה לצרכים וליעדים של הערים האג מינפה את אסטרטגיית החוסן שלה לקידום עבודתה השוטפת בנושא חוסן ברשת ודיגיטציה המשתרעת על פני דומיינים מקומיים, עירוניים ובינלאומיים. ת כנית הפעולה לחוסן דיגיטלי, מתבסס על ההכרה ששיתוף של מידע ופיתוח של פרוטוקולים אוניברסליים בין כל בעלי העניין הוא קריטי לבנייה .חוסן סייבר .בעיריית האג, יישום החוסן ברשת מוטמע ברמה אסטרטגית וטקטית ובכל רמת הפעולה היישום מתבצע באופן רחב בתוך המבנה המוניציפ לי; בחמש החטיבות המובילות יש מחלקות ייעודיות .)לאבטחת מידע פנימית, כאשר האחראים מדווחים ישירות למנהל מערכות המידע העירוניות (המנמ"ר ( המנמ"רCISO ) משמש גם כיועץ לעירייה ברמה האסטרטגית, הן בנושאי רכש טכנולוגי והן באסטרטגיית .הסייבר העירונית אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 175 העירייה פיתחה גם מערך הכשרה, בשיתוף עם עיריות סמוכות, להכשרת בוגרים כעובדי ציבור ולתת להם ניסיון במדיניות בנושא סייבר– בבעיות חוסן ודיגיטציה. כמו כן, מקדמת העירייה פעילות ציבורית .בנושאים הללו: אירועי "האקתון", "האקרים אתיים" מוזמנים למצוא פגיעות במערכות העירוניות העיר עובדת עם בתי ספר ועם ספקים של שירותי בריאות על מנת להבטיח שגם לצעירים וגם לאזרחים .ותיקים תהיה אוריינות דיגיטלית שמאפשרת להם לקבל וליהנות מהשירותים שהעירייה מספקת ,האג יזמה קבוצת למידה עם עמיתים מאטלנטה וממנצ'סטר, כדי לחלוק שיטות מומלצות על מניעה תגובה והת.אוששות מהתקפות סייבר סיאול תרשים: "סיאולו7017 " העיר סיאול, שהוקמה לפני למעלה מ- 2,000 שנה, צמחה ממיליון לעשרה מיליון אנשים בין1950 ל- 1990 הובילה זו צמיחה . ,התרחבות מאסיבית בתשתיות שחלק גדול מהן תוכנן ונבנה במהירות ובלחץ. פרויקט לדוגמה היה מעקף התחנה, כ ביש עילי מהיר שנבנה ב- 1970 מעל נחל .מקומי, וחתך דרך מרכז העיר למרות המשמעות התפקודית של המעקף לעיר, הגשר העילי העלה חששות בטיחותיים קשים כבר אחרי כמה עשורים של פעולה. בתהליך הערכת החלופות להריסת הגשר, זיהו מנהיגי העיר הזדמנות לייצר שטח ירוק עירוני חדש. באמ צעות שיתוף פעולה בין רשויות העיר, מומחים, ארגוני אזרחיים וועדת תושבים, גובש חזון הפארק, שאורכו כמעט קילומטר שיהפוך למרכז תרבותי תוסס וסמלי– שער לעיר, שנקרא "סיאולו7017 ". הפרויקט תוכנן על ידי המשרד ההולנדיMVRDV , וכולל17 נקודות כניסה חדשות שונות המחברות בין הולכי רגל לתחנה המרכזית של העיר, כמו גם לבניינים מסביב שהיו חסומים בעבר. מיקומו האסטרטגי של "סיאולו7017 " מחבר בין אתרים עירוניים חשובים, אתרי מורשת ומרכזי מסחר גדולים. פרויקט הפארק מייצר פעילות כלכלית, תיירותית ותרבותית במקומות שהיו קודם לכן מוזנחים ועזובים, מרחבים נשכחים מתחת .לכביש אמנם, המהלך נתקל גם בביקורת, כמו חששות מפני ג'נטריפיקציה ועלייה בשכר דירה, כמו גם מפני עומס תנועה מוגבר. מאז שנפתח ב- 2017 , עברו בפארק יותר מ17 מיליון מבקרים, בשביל ההליכה נטעו מעל280 מיני עצים, שיחים ופרחים– שפע של צמח יה מקומית מסודרת בקוריאנית, לעידוד המודעות לטבע המקומי והמגוון הביולוגי. הפארק מארח גם מגוון של מופעי אמנות ותערוכות, ספרייה, פעילויות לילדים וסדנאות גינון. "סיאולו7017 " מדגים כיצד ניתן לחדש מחדש את התשתיות העירוניות המזדקנות ולהפוך אותן למרחב ציבורי מזמי ן ואיכותי. חשיבה חדשנית בהקשר לתשתיות מזדקנות, מייצרת אפיקי פיתוח והתחדשות חדשים. סיאול הצליחה להאריך את הגשר העילי על ידי שינוי הייעוד שלו מכביש לפארק .ומסלול הליכה אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 176 'נספח ה– פירוט הנושאים על פי הדו"חות של2017 ו- 2018 של מסגרתResilient Cities ארגוןICLEI 2017 2018 ▪ מבטיחים ערים חסונות ומקיימות ▪ מימון חוסן ▪ מערכות מזון עירוניות/אזוריות ▪ שותפויות בין ערים ▪ תכנון עירוני לחוסן ושוויון ▪ באזורים בכורח והגירה פליטות עירוניים ▪ היערכות אקלימית מבוססת מערכות אקולוגיות ▪ אבטחת ניהול מים וסיכונים יעילים ▪ מערכות בריאות מות אמות לשינויי אקלים ▪ מענה לדלדול קרקע בעקבות שינויי אקלים ▪ מערכות תחבורה חסונות ומקיימות ▪ חוסן עירוני באיים קטנים ▪ פתרונות מבוססי טבע ▪ הגנה על אתרי מורשת טבע ותרבות ▪ מזון למערכות מעבר מעגליות וחסונות ▪ באמצעות חוסן חיזוק מכילות קהילות ושוויוניות ▪ היערכות תכניות מבוס סות מידע והוכחות ▪ חוסן בערים דיגיטליות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 177 'נספח ו – מסגרת היערכות לחוסן אקלימי עירוניC40 התארגנות זיהוי סיכונים תכניות פעולה מרכוז ויישום ניטור ומדדים מיפוי תכניות ופעולות קיימות זיהוי פערי יכולת וידע גיוס תמיכה פוליטית זיהוי סיכונים אקלימיים בהווה ובע תיד זיהוי מגמות פיתוח ,חברתיות כלכליות דמוגרפיות ותכנוניות ניתוח שוויון והכלה בעיר היערכות סיכונים מקומיים ניתוח תלות והדדיות תוצר: ניתוח סיכונים ,זיהוי בעלי עניין מרכזיים מערך כוחות להסתגלות זיהוי תכניות פעולה ,קיימות לצמצום פליטות וקיימות מיפוי יחסי גו מלין בין פעולות תעדוף פעולות תוצר: אסטרטגיית הסתגלות הגדרת פעולות ההסתגלות, לוחות זמנים, בעלי עניין ותקציבים הגדרת ממשק עם תכניות עירוניות ולאומיות אחרות– הזדמנויות ואיומים ,הגדרת תהליכים ומנגנונים למרכוז והטמעת פעולות ההסתגלות תוצר: יישום ההסתגלות הגדר ת מדדי מדיניות אקלים הגדרת ספקי נתונים טווחי זמן לניטור איסוף נתונים למדדים ניתוח הנתונים להערכת מצב התוכנית ועדכון תוצר: הערכת פעולות הסתגלות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 178 'נספח ז– פירוט המטרות ודרכי הפעולה המרכזיות שהתוו ועדות המשנה של מנהלת שינויי האקלים 'טבלה ז1: ועדה רא שונה :חברי הוועדה ,משרדים: הגנת הסביבה, מדע והטכנולוגיה, האוצר, ביטחון פנים, רווחה, ביטחון, בינוי ושיכון, בריאות פנים, אנרגיה, שוויון חברתי, חקלאות, מינהל התכנון רשויות: משטרה, רשות המים, שמ"ט, רשות הכבאות, רח"ל, רט"ג, רשות החשמל שלטון מקומי: מש"מ, פורו ם ה- 15, מרכז המועצות האזוריות ארגונים: חיים וסביבה, קק"ל ( נושאים לדיון מתוך )החלטת הממשלה המלצות עיקריות מטרת העל ניטור מקרי תמותה ותחלואה, וטיפול בקבוצות בסיכון אפיון ובחינת הקמת מערכת ממוחשבת לניטור בזמן אמת; הוספת רישום כל החולים הכרוניים על ידי משרד הבריאות; פיתוח תכנית פעולה למוכנות לגלי חום וקור ושיטפונות; ניטור מזיקים ונגיפים על ידי .הגנ"ס צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי תחיקה ותכנון בחינת השימוש בתת הקרקע בשים לב לתוספת האנרגיה שתידרש לאוורור החללים התת קרקעיים ושדרוג תשתיות עירוניות; ;ניקוז והחדרת מים היערכות למצבי חירום; הגנה על קו החוף צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי יערות וממשק שריפות קידום תקנות קווי חיץ צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי משרד הביטחון וצה"ל ,עבודת מטה לבחינת ההשפעות על חימוש, בטיחות השפעות ,גיאופוליטיות, לוגיסטיקה, שדות מוקשים .בינוי, בריאות, מגוון ביולוגי צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי הכנה / עדכון תכניות היערכות לאומיות ומקומיות לאסונות טבע רשות חירום לאומית (רח"ל) יחד עם הגופים הרלוונטיים תעדכן תכניות חירום לאומיות להתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוניים, כדוגמת גלי חום וקור ושיטפונות צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי הנגשת מידע ויידוע הציבור לפנות למל"ג/ות"ת בבקשה לבחינת הצורך ואופן היישום של הוספת קורסי לימוד בתכניות לימוד קיימות (רפואה, סיעוד, מקצועות בריאות רלוו נטיים), וקורסי הכשרה לבעלי מקצועות רפואיים בנושא חשיבות אקלים והשפעות בריאותיות צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 179 טבלה: ועדה שנייה :חברי הוועדה ,משרדים: הגנת הסביבה, האוצר, בינוי ושיכון, אנרגיה, חקלאות, חינוך, ביטחון פנים, מינהל התכנון ,ביטחון שוויון חברתי רשויות: משטרה, רשות הכבאות, רט"ג, מכס, שמ"ט, רשות המים, למ"ס, רמ"י שלטון מקומי: מש"מ, פורום ה- 15, מרכז המועצות האזוריות, עיריית תל אביב-יפו ארגונים: קק"ל, חיים וסביבה ( נושאים לדיון מתוך )החלטת הממשלה המלצות עיקריות מטרת העל תחיקה ותכנון קיד ום מנגנונים ובחינת פעולות לעידוד ומימוש הבנייה העומדת בתו תקן בנייה ירוקה, אשר מיושמים מתוקף החלטה1403 צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי ייעור עירוני כאמצעי להפחתת נזקים בחינת קידום תכנית היער העירוני, גיבוש מסמכי מדיניות מחוזיים, הסדרת מוכנות חח"י לחורף ולאירועי קיצון בנושא ממשק העצים צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי שיתוף פעולה ממשלתי ועירוני בנושא היערכות לשינויי אקלים הערכת סיכונים לפי דגמי ערים והרחבה לכלל הערים והמועצות האזוריות; תכנון עירוני לצמצום אי ;החום; קידום בנייה ירוקה מעקב אחר היעדים שנקבעו במסגרת החלטה1403 בנושא התייעלות אנרגטית; שימוש בתת הקרקע בשים לב לתוספת ;האנרגיה שתידרש לאוורור החללים התת קרקעיים ;שדרוג תשתיות עירוניות: ניקוז והחדרת מים ;היערכות למחסור מים אזורי; מרכזי מידע לתושבים היערכות למשבר חברתי; היערכות ל מצבי חירום ואירועי קיצון; הגנה על קו החוף; שמירה על מגוון ביולוגי; טבע עירוני, בחינת ההתכנות של גידול מזון בעיר, קידום מחקרים משותפים צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי הנגשת מידע ויידוע הציבור הקמת מרכזי מידע עירוניים בשיתוף הרשויות המקומיו ת והמועצות האזוריות בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 180 'נספח ח– השוואה בינלאומית עבור פגיעה מאסונות טבע 10 המדינות עם המספר הגבוה ביותר של הרוגים כתוצאה מאסונות116 10 המדינות עם מספר ההרוגים הגבוה ביותר )כתוצאה מאסונות (למאה אלף אנשים ו הוד 2,291 הרפובליקה הדומיניקנית 86.57 סיירה לאון 1,102 סן ברטולומאו 42.43 איראן 509 איי הבתולה הבריטים 28.85 סין 498 אנגווילה 26.83 מקסיקו 498 סנט מרטין 19.94 קולומביה 384 סיירה לאונה 14.58 סרי לנקה 329 סן מרטין 9.97 בנגלדש 3 23 )איי הבתולה (ארה"ב 4.77 וייטנאם 316 מקאו 1.61 ארה"ב 288 סרי לנקה 1.58 10 המדינות עם המספר הגבוה ביותר של מושפעים מאסונות6 1 )(במיליונים 10 המדינות עם המספר הגבוה ביותר של מושפעים מאסונות )(למאה אלף אנשים הודו 22.33 אנגווילה 100,000 סין 15.15 מאוריטניה 96,575 בנגלדש 11.48 מא וריטניה 88,137 קובה 10.00 קובה 87,073 וייטנאם 5.13 סנט מרטין 28,415 פיליפינים 4.87 צ'ד 12,663 מאוריטניה 3.9 פרו 12,052 פרו 3.88 בנגלדש 6,973 תאילנד 3.82 ניז'ר 6,243 צ'אד 1.89 פרו 5,848 116 EM-DAT: The OFDA/CRED International Disaster Database”, Analysis for this issue was done by Pascaline Wallemacq Centre for Research on the Epidemiology of Disasters (CRED) Research Institute Health & Society (IRSS), Université catholique de Louvain 30, Clos Chapelle-aux-Champs, Box B 1.30.15, 1200 Brussels, Belgium. אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 181 'נספח ט– ביבליוגרפיה ARUP (2018). WHAT CONTRIBUTES TO A CITY`S RESILIENCE. Retrieved from https://www.cityresilienceindex.org/#/ Béné, Christophe, et al. "Resilience as a policy narrative: potentials and limits in the context of urban planning." Climate and Development 10.2 (2018): 116-133. Betsill, Michele M., and Harriet Bulkeley. "Cities and the multilevel governance of global climate change." Global governance 12 (2006): 141. Dickson, Eric, et al. Urban risk assessments: an approach for understanding disaster and climate risk in cities. The World Bank, 2012. Fünfgeld, Hartmut. "Facilitating local climate change adaptation through transnational municipal networks." Current Opinion in Environmental Sustainability 12 (2015): 67-73. Habitat III Policy paper 8 ICLEI, 2011 http://resilient-cities.iclei.org/resilient-cities-hub-site/congress-publications/ ICLEI (2018). The ICLEI Montréal Commitment and Strategic Vision 2018-2024. Retrieved from: https://worldcongress2018.iclei.org/ ISDR. "2009 UNISDR Terminology on Disaster Risk Reduction". United Nations International strategy for Disaster Risk Reduction. Geneva, Switzerland (2009): 1-30. Leichenko, Robin. "Climate change and urban resilience". Current Opinion in Environmental Sustainability (2011). Volume 3, Issue 3: 164-168 Meerow, Sara, Joshua P. Newell, and Melissa Stults. "Defining urban resilience: A review." Landscape and urban planning 147 (2016): 38-49. OECD (2015) National policy frameworks on resilience in OECD countries. Retrieved from http://www.oecd.org/ Re, Swiss. Mind the risk: a global ranking of cities under threat from natural disasters. Swiss Re, 2013. Reckien, Diana, et al. "How are cities planning to respond to climate change? Assessment of local climate plans from 885 cities in the EU-28." Journal of cleaner production 191 (2018): 207- 219 אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 182 Rosenzweig, Cynthia, et al., eds. Climate change and cities: Second assessment report of the urban climate change research network. Cambridge University Press, 2018. UCLG (2015). SENDAI DECLARATION OF LOCAL and SUBNATIONAL GOVERNMENTS: "ENSURING ENHANCED RESILIENCE TO DISASTERS IN THE URBAN WORLD". Retrieved from https://www.uclg.org/sites/default/ UNDRR (2015). Sendai Framework for Disaster Risk Reduction. Retrieved from: https://www.unisdr.org/we/coordinate/sendai-framework UN-Habitat (2015). Local Governments Pocketbook to Resilience, United Nations Human Settlements Programme. Retrieved from: https://unhabitat.org/resilience/ United Nations (2015). Resolution adopted by the General Assembly on 25 September 2015, General Assembly p. 1-35. World Bank, 2012 100 resilientcities.org WORLD URBAN FORUM במדיין, קולומביה World Economic Forum Global Risks Perception Survey 2018–2019 .האגף לחירום ובטחון במשרד הפנים חירום ובטחון ברשויות המקומיות :. אוחזר מתוך www.moin.gov.il ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2019 .) .מדדי איכות חיים:אוחזר מתוך https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019 ( וינשטוק ואלרן2016 .)ביטחון מערכת החשמל בישראל :. אוחזר מתוךhttps://www.inss.org.il משרד מבקר המדינה ( 2018 .)תכנון משק ה מים וניהולו, דוח שנתי69א . אוחזר מ :תוך https://www.mevaker.gov.il ( עיריית תל אביב2019). תכנית החוסן העירונית של תל אביב יפו פורום ה- 15 ( 2008 .)אמנת פורום ה- 15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים :, אוחזר מתוך www.forum15.org.il ( רשות החשמל2015 .)דוח מצב משק החשמל :. אוחזר מתוךhttps://pua.gov.il/ ,ועדות חובה ברשות המקומית2013. בהוצאת המפעם אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות 183 תודות ברצוננו להודות לשותפים הרבים שלנו (בסדר א לפביתי) על תרומתם לחוברת זו: ,אבנית ריפקין האיגוד חברה להעברת טכנולוגי ,ה זרוע ביצועית של מש"ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל) ,ד"ר אורלי רונן בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב אסתי כהן- ,ליס משרד הבינוי והשיכון אריאלה מסב ,נד משרד הבינוי והשיכון ,דוד רוטר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ,חמדה מרגלית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ,חנה מורן הפורום הישראלי לעירוניות טלי הירש- ,שרמן משרד הבינוי והשיכון ד"ר יואל סיגל ,יעל הולנדר החברה להגנת הטבע יעל זילברשטיין- ,ברזידה החברה להגנת הטבע ירדן שנ ,י רוקמן ה משרד להגנת הסביבה ,כרמל שחם משרד ה תחבורה והבטיחות בדרכים ,לי שמולביץ משרד הפנים ,ליאור שחר משרד הפנים ,ליאור מסינג מ ינהל התכנון ,מאיה קרבטרי פורום ה- 15 ,מיכל ארן משרד הפנים ,נעמי צור הפורום הישראלי לעירוניות ,עינת גנון הרשות הממשלתית להתחדשות עיר ונית עמית יגור- ,קרול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,צופיה סנטו מ ינהל התכנון קארין טלמור ,מ ינהל התכנון ,ד"ר רוני בר מ ינהל התכנון ,רונן כהן משרד הבינוי והשיכון ,ד"ר רות קירו ה משרד להגנת הסביבה ,שולי קורזון ואן גלדר מש"ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל ), משרד החוץ ,שי קדם משרד ה תחבורה והבטיחות בדרכים ,שירה שפירא משרד ירושלים ומורשת ד"ר תמר מרכוס תודה מיוחדת לגלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות מהמשרד להגנת הסביבה על שרתמה .אותנו לנושא ולעבודה חשובה זו