הודעה לעיתונות

DOCX 4,098 תווים המסמך המקורי ↗
בוועדת החינוך והוועדה לזכויות הילד דנו באובדנות בקרב בני נוער: "לתקצב מיידית את התכנית הלאומית למניעת אובדנות בקרב בני נוער יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אלי דלל: נושא האובדנות הוזנח במשך שנים ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב התכנסה היום (שלישי) לדיון משותף עם הוועדה לזכויות הילד, בראשות חבר הכנסת אלי דלל. הדיון עסק במניעת אובדנות בקרב ילדים ובני נוער - לרגל היום המיוחד למניעת אובדנות. לצד מקרי ההתאבדות הבודדים המוכרים, מדי שנה מתועדים מאות רבות של ניסיונות התאבדות של ילדים ובני נוער עד גיל 18 . מנתוני המועצה לשלום הילד עולה כי מספר ניסיונות ההתאבדות המתועדים (שהתקבלו בחדרי מיון בבתי חולים) בקרב קטינים בשנת 2021 גדול בכ-27% ממספר ניסיונות ב- 2020 ועומד על 1,042 מקרים שדווחו בשנה זו . יו"ר ועדת החינוך ח"כ טייב: "זהו נתון מטריד." נציגת המועצה לשלום הילד נועם וילדר: "מידי שנה עולה מספר נסיונות האובדנות בקרב בני נוער וילדים. מערך השירות הפסיכולוגי-החינוכי מצוי במצוקת כוח אדם, ואין מספיק גורמי מקצוע שיפגשו את התלמידים והתלמידות במסגרות החינוכיות ויסייעו להם באופן כמעט מידי. יש רק יועצת אחת על אלפי תלמידים. ילדים ונוער במצבי מצוקה נאלצים להתמודד מול זמני המתנה ארוכים ובלתי סבירים לטיפול נפשי בקהילה, לעיתים של שנה ויותר, באופן שמסכן את שלומם הנפשי והגופני. המתנה ממושכת זו מביאה להחמרה במצבם ולעיתים לאשפוזם של אותם ילדים ובני נוער, אשפוז אשר היה יכול להימנע, אילו היו מצליחים לקבל מענה טיפולי בקהילה או במערכת החינוך בזמן. בנוסף, גם לאחר אשפוז פסיכיאטרי, אין די מסגרות פוסט-אשפוזיות שביכולתן לתת מענה הולם ואז הם נשארים 8 חודשים במחלקה סגורה." מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית במשרד החינוך חוה פרידמן: "עד כה הכשרנו כ-3000 פסיכולוגים שנותנים לצוות החינוכי בבית הספר כלים כדי לזהות ולאתר נוער בסיכון לאובדנות. זה בדם ליבנו. צוותי החינוך מעבירים בני נוער ברמות סיכון בינוני ונמוך לפסיכולוג מהרשות המקומית, ולא צריכים לחכות להפניה משך זמן רב. מעבר לפעילות שנעשית במערכות החינוך לזיהוי ואיתור בני נוער בסיכון גבוה, אנחנו עושים הכשרות מותאמות לקבוצות, כאשר חלק ממנה נעשית ברשויות מקומיות. עד כה, מתוך 256 רשויות מקומיות הצטרפו 155 רשויות ובמהלך השנה ייכנסו עוד 40 רשויות. " נציגת משרד הבריאות מירי כהן: "המתנה של שנה לטיפול פסיכולוגי בשירות הציבורי זה לא סביר, בוודאי לא אצל ילד. לכן הוגשה תכנית החירום הלאומית הבינמשרדית שתיתן את המענה, כאשר היעד הוא הפחתה של 30% במספר המתאבדים. לתכנית דרוש תקציב של מיליארד ש"ח לחמש שנים, לכל 3 המשרדים. בשנת 2020 התאבדו 11 עולים מתוך 437. גם בקרב תנועות וארגוני נוער הועברו הכשרות ל-5,000 מדריכים מ-17 ארגונים." מנהלת תכניות עמותת יד לעולים איילה לאו: "יותר משליש ממקרי האובדנות הם עולים וישנה עליה חמורה בקרב ילדי עולים. למעלה מאלף עולים התאבדו בשנים 2000-2015. פונים אלינו הורים שילדיהם במצוקה והם לא יודעים לאן לפנות. אין להם נגישות לשפה." נציג משרד העלייה והקליטה ברהן מלדה: "בעשור האחרון 4-5% מכלל המתאבדים הם העולים. ח"כ צגה מלקו: "את רוב הבעיות אצל העולים רואים בעצם אצל הדור השני בקרב יוצאי אתיופיה. נציג עמותת "בשביל החיים" אבשלום אדרת: "אני מלמד במכללה דתית בדרום ובכל קורס אני מספר את הסיפור האישי שלי על בני שהתאבד בגיל 19 בזמן השירות הצבאי. יש מורים ששומעים ממני לראשונה על כך שישנם סימנים מוקדמים לתופעה ושניתן להציל את הנוער. במגזר הדתי לא הזמינו אותי 10 שנים, כי המודעות לא מחלחלת לכל המקומות. בשנים האחרונות הצבא מוביל תכנית למניעת אובדנות בעלות של 70 מיליון ש"ח, ועד כה הביאה לירידה של 70% במספר החיילים המתאבדים. רמ"ט אכ"א הזמין אותנו לישיבה דחופה כי היו השנה שני מתאבדים יותר משנה קודמת ועדיין מדובר בירידה משמעותית." מנכל"ית חוש"ן לקהילה הגאה מור נהרי: "לפי מחקר בארה"ב, 41% מבני הנוער הטרנסג'נדרים ביצעו ניסיון אובדנות בשנה האחרונה. נוער להט"ב מבצע ניסיונות אובדניים פי 4 מחבריו לספסל הלימודים. הוכח כי תמיכה בית ספרית ותמיכה משפחתית מקטינה את השעורים לאלה של האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. בארץ, שכיחות להט"בים באוכלוסייה עומדת על 12-15% ומכאן שבכל כיתה יש 5 תלמידים להט"בים - בכל מגזר ובכל אוכלוסייה. כיום אנחנו מגיעים עם הסדנאות שלנו לחינוך לסובלנות ל-2,500 כיתות בשנה דרך המסלול הירוק של תכניות החוץ." יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ אלי דלל סיכם: "נושא האובדנות היה מוזנח במשך שנים. אנחנו פונים לשרי החינוך, הבריאות, הרווחה והאוצר ומבקשים להוציא לפועל את התכנית הלאומית הבינמשרדית לבריאות הנפש לילדים ונוער, שהוכנה ב-2022 ולתקצב אותה. הוועדות יתכנסו לדיון מעקב תוך חודשיים." אורית הראל, דוברת הוועדה