חומר רקע

החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי טק–ההיי בישראל איתן רגב | ירדן וייס | דנה עמיר מחקר מדיניות 176 9 תקציר ענף ההיי־טק הוא קטר הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל. הוא מתאפיין בפריון עבודה ובשכר גבוהים ותורם להגדלת הפריון במשק. למרות תרומתו המרשימה למשק, חסרים בו עובדים מיומנים בעלי הכשרה מתאימה וניסיון. אנשים עם מוגבלות ששיעורי התעסוקה בקרבם נמוכים בהרבה מאלו של האוכלוסייה הכללית יפיקו תועלת מהשתלבות בענף זה, שיכול לאפשר להם עבודה בשעות .גמישות או עבודה מהבית בשכר גבוה מחקר זה בוחן לראשונה את שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי־טק בישראל, את הפערים ביניהם ובין האוכלוסייה הכללית ואת הסיבות המשוערות לפערים אלו. כדי לצייר תמונת מצב עדכנית של היצע העבודה לאנשים עם מוגבלות בענף ההיי־טק ולאמוד את פוטנציאל ההשתלבות שלהם ואת החסמים המקשים על מימושו, המחקר משלב ניתוח כמותי, המתבסס על קבצים מינהליים וסקרי למ"ס, עם סקירה איכותנית של הפרקטיקות הרווחות בתחום זה, בהתבסס על דוגמאות ממקרי בוחן בעולם. נוסף על הסקירה נערכו ,ראיונות עם גורמים רלוונטיים: אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי־טק  |  החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי–טק בישראל176 מחקר מדיניות10 מעסיקים בהיי־טק ובעלי תפקידים בארגונים המסייעים בהשמת אנשים עם מוגבלות. ראיונות אלו נועדו לסייע לנו להבין את המציאות היום־יומית בשטח .ואת הצרכים והרצונות של כלל השחקנים במערכת יסקור את ספרות המחקר העולמית ויערוך1 פרק .למחקר שלושה פרקים השוואה בין הגישות הציבוריות והפרטיות הנהוגות בעולם לשילוב אנשים בעלי30 יסכם תובנות עיקריות מראיונות עם כ־2 פרק .עם מוגבלות בהיי־טק עניין: אנשים עם מוגבלות שמועסקים בהיי־טק; מעסיקים, מנהלות משאבי אנוש ומגייסות בהיי־טק; נציגים של עמותות, מיזמים חברתיים או חברות יציג ניתוח כמותי של פוטנציאל3 פרק .השמה לאנשים עם מוגבלות בהיי־טק ההשתלבות ואת החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות לקבל משרות בהיי־ טק. ניתוח זה התאפשר בזכות מסד נתונים ייחודי המצליב נתונים על מוגבלות מסקרי כוח אדם של הלמ"ס עם קבצים מינהליים המכילים מידע על מאפייני .)הרקע של אנשים עם מוגבלות (השכלה, שכר, מקום מגורים, מוצא וכדומה ממצאי המחקר ישרתו הן את המגזר העסקי הן את קובעי המדיניות. מיפוי החסמים המקשים על אנשים עם מוגבלות להשתלב בענפי ההיי־טק ישמש בסיס להמלצות מעשיות בדבר השינויים וההתאמות שיש לעשות כדי לאפשר קליטה מיטבית של האוכלוסייה הזאת בענף. יישום ההמלצות יוכל לתרום לגיוון בענפי ההיי־טק, הסובלים ממחסור בעובדים מיומנים, ובתוך כך להגדיל את התוצר ופריון העבודה; ואנשים עם מוגבלות יצאו נשכרים מבחינה כלכלית .משילובם בענפים אלו ממצאים עיקריים צ ו ו א ר י ה ב ק ב ו ק ב ר כ י ש ת ה ש כ ל ה שיעורי התעסוקה הנמוכים של אנשים עם מוגבלות הם סוגיה רחבה שיש לה נגיעה לגורמים חברתיים וגאוגרפיים, וכן לתהליכים של רכישת השכלה. כל אלו משפיעים גם על שיעור ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בתעשיית ההיי־ טק. המעסיקים בתעשייה זו בוחרים את המצטיינים שבמצטיינים, ולמועמדים המתמודדים עם מוגבלות צריך להיות אפוא יתרון על מועמדים אחרים, למשל .להיות בוגרים של מוסד לימודים יוקרתי או בעלי ניסיון בתפקיד תקציר11 מהנתונים עולה כי שיעורי ההשתלבות הנמוכים בהיי־טק נובעים במידה רבה מהשיעורים הנמוכים בזכאות לתעודת לבגרות, המובילים לשיעור נמוך 2.3 של אקדמאים עם מוגבלות (אשר סיכוייהם להשתלב בהיי־טק טובים פי מסיכוייהם של אנשים בעלי תעודת בגרות בלבד). שיעור הזכאות לתעודת בגרות . מהשיעור בקרב אנשים עם מוגבלות1.81 בקרב אנשים ללא מוגבלות גבוה פי מבחינת שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בתחנות השונות המשפיעות על הסיכוי להשתלב בענפי ההיי־טק עולה שיש מתאם בין סוג המוגבלות לשיעורי ההצלחה (בכל תחנה). אפשר לומר, בהכללה, שאנשים עם מוגבלות קשה בזיכרון או בריכוז, ואנשים עם קושי גדול להתלבש, עומדים לפני חסמים גדולים יותר להשתלבות בהיי־טק (ובתעסוקה בכלל) בהשוואה לאנשים עם מוגבלות בהליכה או בשמיעה, ושיעורי השתלבותם בשוק העבודה נמוכים במידה ניכרת גם מאלו של אנשים עם לקות ראייה קשה. ייתכן כי ממצא זה נובע מכך שבקרב אנשים עם קושי גדול בזיכרון או בריכוז ואנשים עם קושי גדול להתלבש יש שיעור גבוה יחסית של מוגבלויות קוגניטיביות בהשוואה לאנשים 76%עם מוגבלות קשה בהליכה, בשמיעה או בראייה. כיוון שאנשים אלו הם כ־ מכלל האנשים עם מוגבלות קשה נראה כי בקרבם יש פוטנציאל לא מבוטל .להגדלה נוספת של שיעור המשתלבים בהיי־טק מבחינת ההתפלגות של תעודת ההשכלה הגבוהה ביותר בקרב גברים עם מוגבלות עולה ששליש מהם כלל לא הגיעו ללימודים תיכוניים והם בעלי בלבד15% תעודת חטיבת ביניים או יסודי בלבד (או ללא תעודה) — לעומת בקרב גברים ללא מוגבלות. ייתכן כי נתון זה הוא אינדיקציה מסוימת לגבולות פוטנציאל ההשתלבות של גברים אלו; כלומר ייתכן שהיעדר לימודים תיכוניים מן הגברים עם40% .נובע ממגבלות קוגניטיביות או פיזיות הקשורות למוגבלות מוגבלות למדו בתיכון, אך אינם זכאים לבגרות — וייתכן שבקרבם יש פוטנציאל להגדלת שיעורי הזכאות לתעודת בגרות ומכאן גם להשתלבות עתידית בלימודים אקדמיים. בשנתונים צעירים יותר שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בקרב אנשים עם מוגבלות גבוהים יותר, עובדה שעשויה להעיד שבאמצעות מדיניות ממוקדת אפשר לשפר נתון זה אף יותר. כדי לברר את הסוגיה נחוצה בדיקה איכותנית מעמיקה יותר של החסמים העומדים לפני אנשים עם מוגבלות .בדרך לתעודת הבגרות  |  החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי–טק בישראל176 מחקר מדיניות12 כיוון שאי־זכאות לתעודת בגרות מקטינה מאוד את הסיכוי להתקבל ללימודים מן השיעור2.75 אקדמיים, שיעור האקדמאים בקרב אנשים עם מוגבלות נמוך פי ). לתוצאה זו תורמת העובדה שגם36% לעומת13%( בקרב אנשים ללא מוגבלות בקרב מי שזכאים לתעודת בגרות שיעור הנרשמים לתואר אקדמי נמוך יותר במגזר הכללי). גם שיעור מסיימי79% לעומת66%( בקרב אנשים עם מוגבלות התארים במקצועות ההיי־טק בקרב סטודנטים עם מוגבלות נמוך במידה ניכרת מהסטודנטים עם מוגבלות51% מן השיעור בקרב סטודנטים ללא מוגבלות. רק שנרשמים למקצועות שרלוונטיים להיי־טק מסיימים תואר במקצוע כזה (לעומת . במגזר הכללי); השאר נושרים או מחליפים תחום לימודים במהלך התואר68% , למדו או לומדים לתואר אקדמי17% רק50-24 בקרב גברים עם מוגבלות בני בקרב נשים עם מוגבלות. כמו בחברה הכללית, גם בקרב אנשים28%לעומת כ־ 5.7%( עם מוגבלות שיעור הסטודנטיות הפונות למקצועות ההיי־טק נמוך מאוד )בלבד). שיעורי ההשתלבות האבסולוטיים של סטודנטיות (עם וללא מוגבלות במקצועות ההיי־טק עודם נמוכים מאוד, ובקרב נשים משתי הקבוצות יש אפוא פוטנציאל להגדלה ניכרת של שיעור המשתלבים בהיי־טק. בהכללה, נראה שצווארי הבקבוק העיקריים לסטודנטים עם מוגבלות הם שיעורי הנשירה הגבוהים יחסית לצד עזיבת מסלולי ההיי־טק והחלפתם בתחום לימודים במהלך התואר. יש לציין שאפילו בקרב אנשים עם מוגבלות המסיימים תואר אקדמי שיעורי התעסוקה נמוכים במידה ניכרת משיעורי התעסוקה בקרב אקדמאים .)82% לעומת61%( ללא מוגבלות גם עבור אנשים עם מוגבלות שעברו את משוכת השלמת ההשכלה תהליך חיפוש העבודה רוויי חסמים וקשיים: סטיגמות ודעות קדומות בקרב מנהלים, חוסר מודעות של חברות מגייסות לתהליכי גיוס מותאמים ומונגשים, הידע והניסיון .של אנשים עם מוגבלות דל יותר משל מועמדים מהאוכלוסייה הכללית, ועוד ה ש ת ל ב ו ת ב ה י י ־ ט ק 3.4 שיעור השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי־טק נמוך פי ). פער זה נובע בין6.51% לעומת1.93%( מהשיעור בקרב האוכלוסייה הכללית היתר משיעור התעסוקה הנמוך של אנשים עם מוגבלות בהשוואה לאוכלוסייה ). מבחינה של שיעור העובדים בהיי־טק בקרב73% לעומת39%( הכללית תקציר13 המועסקים עולה שכאן הפערים בין אנשים ללא מוגבלות לאנשים עם מוגבלות .)5% לעומת9%( קטנים יותר גם לאחר פיקוח על רמת ההשכלה ועל משתני רקע אחרים, כגון גיל, מין ואשכול חברתי־כלכלי של יישוב המגורים, הסיכויים של אנשים ללא מוגבלות מאלו של אנשים עם מוגבלות. הגורם העיקרי2.6 להשתלב בהיי־טק גבוהים פי הוא שיעורי התעסוקה הנמוכים של אנשים עם מוגבלות. הן בקרב אנשים עם מוגבלות הן בקרב האוכלוסייה הכללית סיכוייהם של אקדמאים לעבוד בהיי־טק גבוהים בהרבה מסיכוייהם של אנשים בעלי תעודת בגרות. עם זאת, שיעור גבוה ,יחסית של אנשים עם מוגבלות שמועסקים בהיי־טק אינם בעלי תואר אקדמי .אלא בעלי תעודה על־תיכונית עוד נמצא שריחוק גאוגרפי ממרכז הארץ מקטין מאוד את הסיכוי לתעסוקה בהיי־טק (בייחוד בקרב אנשים עם מוגבלות); בדומה, סיכויי ההשתלבות בהיי־ .טק עולים בעקביות עם העלייה באשכול החברתי־כלכלי של יישוב המגורים מממצאים אלו עולה שחסמים גאוגרפיים וחסמים כלכליים משפיעים יותר על אנשים עם מוגבלות. להסרתם (או להקטנתם) יכולה להיות אפוא השפעה .חיובית גדולה על שיעורי השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בהיי־טק מראיונות שנערכו עם אנשים עם מוגבלות שעובדים בהיי־טק עולה שהגורם החשוב ביותר שתרם להעסקתם במשרה הראשונה לאחר סיום לימודיהם היה איש קשר ש"פתח את הדלת". אותו איש קשר היה ערב להתאמה ולהצלחה של המועמד, תיווך את צורכי המועמד למעסיק (ולהפך) והפחית או הפיג את .חששות המעסיק. גם בעניין זה הריחוק הגאוגרפי הוא גורם מעכב ה ת מ ו ד ד ו ת ה מ ע ס י ק י ם ב ה י י ־ ט ק מראיונות שנערכו עם מעסיקים בהיי־טק עלה כי רבים מהם אינם יודעים היכן למצוא מידע ושירותים בנושאים כמו השמה, הנגשה והתאמה של תהליך המיון למועמדים עם מוגבלות. למרות רצונן הטוב של מנהלות הגיוס ומשאבי האנוש בחברות היי־טק, כולן ציינו שהן אינן יודעות לאן לפנות כדי למצוא מועמדים עם מוגבלות שיתאימו לדרישות התפקיד. עוד עלה מן הראיונות שמנהלי צוותים רבים חוששים להתמודד עם העסקת עובד עם מוגבלות ומעדיפים להימנע .ממקרים שבהם ייאלצו לפטר עובד או עובדת עם מוגבלות  |  החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי–טק בישראל176 מחקר מדיניות14 על פי צו ההרחבה, חברות פרטיות שמעסיקות יותר ממאה עובדים מחויבות עובדים עם מוגבלות. כדי לעמוד בדרישות החוק זקוקות3% להעסיק לפחות חברות אלו למידע על פרקטיקות מוצלחות, להמלצות על עמותות ליווי רלוונטיות ולמומחים בתחום זה. עם זאת, נמצא שחברות רבות אינן יודעות לאן לפנות והיכן למצוא מידע ושירותים. עוד עולה מהראיונות שחברות היי־טק קטנות יותר מתמודדות עם קשיים אחרים ואין להן תמריץ כלכלי ישיר לפעול .באופן אקטיבי לגיוס אנשים עם מוגבלות חברות גדולות לרוב יכולות להשקיע בגיוס אנשים עם מוגבלות תקציבים גדולים .יותר ותשומת לב רבה יותר בהשוואה לחברות קטנות ודלות משאבים :ת ו ב נ ו ת מ מ ע ס י ק י ם ב ע נ ף ה ה י י ־ ט ק ב ר ח ב י ה ע ו ל ם ת ו כ נ י ו ת ה כ ש ר ה פ נ י ם ־ א ר ג ו נ י ו ת .מהפרק העוסק במקרי בוחן מהעולם עולה שיש צורך בכוח אדם מיומן ותחרותי צורך זה בא לידי ביטוי בכמה תוכניות ליצירת "היצע" של עובדים מיומנים, למשל (שתי חברות גדולות שהשקיעו משאביםSAP ובחברתCisco בסן דייגו, בחברת .)ביצירת תוכניות הכשרה לעובדים עם מוגבלות אומנם יש קווים משיקים בין צורכי המעסיקים בענף ההיי־טק במקומות שונים ,בעולם, אבל יש ערך באיסוף מידע מדויק על צורכי תעשיית ההיי־טק המקומית ,בחשיפת חששות המעסיקים ובהבחנה בין הצרכים העסקיים של חברות קטנות בינוניות וגדולות. בכמה מקרים התברר שהמעסיקים לא היו מודעים לשירותים ולהטבות המגיעים להם בבואם להעסיק אנשים עם מוגבלות, אך הם הביעו .פתיחות להשתתף בתוכניות התמחויות ומנטורינג למועמדים עם מוגבלות לבסוף, באותם מקומות בעולם שבהם יש תוכניות הכשרה והשמה מוצלחות הצידוק העסקי והחברתי לקיומן הוא מובהק. צידוק זה הוא שמשכנע מנהלים .ובעלי עסקים להיפתח לנושא מ א פ י י נ י א נ ש י ם ע ם מ ו ג ב ל ו ת ה מ ו ע ס ק י ם ב ה י י ־ ט ק משלחי היד הנפוצים ביותר שבהם מועסקים אנשים עם מוגבלות בהיי־טק הם ); מרכיבי מכונות, מרכיבי ציוד חשמלי37%( מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים תקציר15 ); מנהלי שירותים בענפי15%( ); הנדסאים, מהנדסים וטכנאים7%( ואלקטרוני ); מתקינים ומתקנים בתחומי האלקטרוניקה והתקשורת6%( טכנולוגיות המידע ); והשאר במקצועות לא טכניים (כגון מנהלי מכירות, שיווק3%( )(טלקומוניקציה .)ופיתוח מניתוח אקונומטרי של פערי השכר בין אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי־טק לאנשים ללא מוגבלות המועסקים בהיי־טק עולה שגם לאחר פיקוח על גורמים ,רלוונטיים כגון מין, רמת השכלה, שעות עבודה, אשכול חברתי כלכלי ומוצא 24%שכרם הממוצע של אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי־טק נמוך בכ־ אחוזים משכרם של אנשים ללא מוגבלות. עם זאת, ייתכן שפיקוח על משתני ,)רקע נוספים, כגון משלח היד וציון בבחינה הפסיכומטרית (לאלו שנבחנו .יצמצם את פער השכר הזה — אנשים עם מוגבלות שעבדו בהיי־טק רק כרבע הן נשים144 ממדגם של לעומת כשליש בקרב כלל האוכלוסייה. כלומר בעיית ייצוג החסר של נשים בהיי־טק כנראה חריפה יותר בקרב אנשים עם מוגבלות (אם כי סטיית המדגם לגבי נתון זה גדולה יחסית). פער השכר בין גברים לנשים בהיי־טק גבוה יותר מפער השכר בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות המועסקים בהיי־ טק. שכרן החודשי הממוצע של נשים עם מוגבלות המועסקות בהיי־טק עומד ש"ח בקרב נשים ללא מוגבלות. אצל הגברים17,000 ש"ח, לעומת כ־11,500על כ־ 26,600 ש"ח בממוצע לגברים עם מוגבלות לעומת21,500הפער קטן יותר — כ־ ש"ח בממוצע לגברים ללא מוגבלות. עם זאת, כשמתמקדים רק בעובדי היי־טק בעלי תעודת בגרות ומעלה פערי השכר מצטמצמים (בייחוד אצל הגברים). הן אצל הנשים הן אצל הגברים נמצא רק פער מזערי וזניח בין מספר שעות העבודה הממוצע של אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי־טק למספר בקרב אנשים ללא 4מוגבלות המועסקים בהיי־טק — ובשתי הקבוצות נמצאו פערים דומים (של כ־ שעות עבודה) בין הגברים לנשים. גם בציוני הבחינה הפסיכומטרית לא נמצא פער מהותי בין אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי־טק לאנשים ללא מוגבלות ) נקודות25המועסקים בהיי־טק, אך בשתי הקבוצות נמצאו פערים דומים (של כ־ בין ציוני הגברים לציוני הנשים. ממוצע תעודת הבגרות של אנשים עם מוגבלות נקודות מן הממוצע של אנשים3המועסקים בהיי־טק (גברים ונשים) נמוך בכ־ .ללא מוגבלות — אך גם כאן טעות המדגם גדולה למדי  |  החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי–טק בישראל176 מחקר מדיניות16 ,בקרב גברים עם מוגבלות שעובדים בהיי־טק, רק כשליש הם בעלי תואר אקדמי מן הגברים ללא מוגבלות העובדים בהיי־טק. למרות זאת, שכרם61%לעומת כ־ הממוצע של גברים עם מוגבלות בעלי תעודת בגרות ומעלה דומה מאוד לשכרם הממוצע של גברים ללא מוגבלות בעלי תעודת בגרות ומעלה. ייתכן שממצא זה מלמד שבמקצועות ההיי־טק תואר אקדמי אינו תנאי הכרחי להשגת שכר גבוה, שכן נראה כי אנשים עם מוגבלות בעלי תעודה על־תיכונית נהנים בהיי־טק מרמות שכר גבוהות יחסית. לעומת זאת, בקרב נשים עם מוגבלות שעובדות בהיי־טק שיעור האקדמאיות גבוה מאוד יחסית לשיעור האקדמאים בקרב גברים בהתאמה), ובכל זאת שכרן החודשי הממוצע32% לעומת56%( עם מוגבלות . משכרם של הגברים70%של נשים עם מוגבלות המועסקות בהיי־טק הוא כ־ אפשר לייחס הבדלים אלו לכמה גורמים: הבדלים במספר שעות עבודה; הבדלים במשלחי היד והבדלים בסוגי המשרות. עם זאת, גודל המדגם של אנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי־טק קטן מכדי לאפשר פילוח מהימן של משלחי היד .על פי חלוקה מגדרית את עיקר הפערים בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות הן בשכר בהיי־טק הן בשיעור ההשתלבות בהיי־טק אפשר לייחס ככל הנראה לפערים אובייקטיביים בין נתוני הרקע והמיומנויות של אנשים עם מוגבלות לאלו של אנשים ללא מוגבלות. נראה כי החסמים מתחילים להיווצר בשלב מוקדם בחייהם וכדי לטפל בהם יש להגדיל את שיעורי ההצלחה ולצמצם את שיעורי הנשירה .בצווארי הבקבוק העיקריים במסלול לרכישת השכלה צווארי הבקבוק העיקריים להשתלבות בענפי ההיי־טק  שיעור נמוך של זכאים לתעודת בגרות בקרב אנשים עם מוגבלות, ובעקבות• .זאת שיעור נמוך של בעלי תארים  שיעור גבוה של נשירה או של החלפת מסלול לימודים במקצועות ההיי־טק• .בקרב סטודנטים עם מוגבלות  שיעור נמוך של השתלבות בענפי ההיי־טק גם בקרב אקדמאים עם מוגבלות• .בעלי תואר רלוונטי להיי־טק תקציר17  שיעור נמוך של תעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות בעלי תואר רלוונטי להיי־• .)טק (או בעלי תואר כלשהו חסמים להגדלת שיעור האנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי־טק . מאגר מצומצם יחסית של מועמדים מתאימים עם מוגבלות•  היעדר או מיעוט קשרים רלוונטיים עם אנשים מן התעשייה מקשה על אנשים• .עם מוגבלות לקבל הזדמנויות  מעסיקים אינם יודעים היכן למצוא מועמדים ראויים עם מוגבלות ובאילו• .ערוצים לפנות אליהם  היעדר מערכי הדרכה למנהלים בהיי־טק, שיסייעו להם להכיר את הצרכים• .הייחודיים של עובדים עם מוגבלות  החשש של אנשים עם מוגבלות שהשתלבות בהיי־טק (ועלייה בשכר) ישללו• מהם קצבאות ושירותים מסוימים (כגון שירותי סיעוד, שירותי הסעה מוזלים .)וכדומה  קצב העבודה של העמותות לליווי ולשילוב אנשים עם מוגבלות בהיי־טק הוא• איטי ואינו הולם את הקצב האופייני של הגיוס בחברות היי־טק. עמותות אלו לא בהכרח מבינות את צורכי תעשיית ההיי־טק וכיצד אפשר להכין את המועמדים .לראיונות בצורה הטובה ביותר  חסמים כלליים לכניסה להיי־טק (כגון מגורים בפריפריה, היעדר קשרים• .ואשכול חברתי־כלכלי נמוך) מועצמים אצל אנשים עם מוגבלות המלצות מדיניות ממוקדות להרחבת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי־טק  הקמת מרכזי תמיכה והקצאת מנטורים מלווים לתחומי ההיי־טק במוסדות• .האקדמיים יכולות לסייע מאוד במניעת נשירה של סטודנטים עם מוגבלות . הרחבת הנגישות הפיזית לאנשים עם מוגבלות במוסדות האקדמיים•  |  החסמים להשתלבות אנשים עם מוגבלות בענפי ההיי–טק בישראל176 מחקר מדיניות18  שילוב התמחויות בחברות היי־טק בתוכניות הלימודים של סטודנטים עם• .מוגבלות הלומדים מקצועות רלוונטיים להיי־טק שמתמחות בגיוס אנשים אוHR  יצירת קהילה תומכת, הכוללת מנהלות• סטודנטים עם מוגבלות; ארגון אירועים מקוונים; הפעלת אנשים עם מוגבלות שיספקו המלצות וישמשו מנטורים; פנייה לאנשים שעבדו עם אנשים עם .מוגבלות ולכן פתוחים יותר להעסקה שלהם , שיפור ההסברה שניתנת למעסיקים בעניין היתרונות בגיוון כוח האדם• .ובעיקר היתרונות שבהעסקת אנשים עם מוגבלות  שכנוע מעסיקים בהיי־טק לתת לעובד עם מוגבלות אפשרות לעבוד מהבית• יכול לצמצם מאוד את בעיית הנגישות וכן לצמצם את השפעת הריחוק הגאוגרפי .)מן המרכז (שהשפעתו על אנשים עם מוגבלות חזקה יותר