חומר רקע
ב
' אדר, תשפ"ג
23
פברואר2023
,לכבוד
חברי וחברות ועדת העבודה והרווחה של הכנסת
:הנדון
ההכשרות הטכנולוגיות והמקצועיות כדרך להשתלבות בתעסוקה
לקראת הדיון
שי ,תקיים בוועדת העבודה והרווחה ביום שני, ו' אדר, תשפ"ג27.02.23
תחת
הכותרת "ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות–
הדרך להשתלבות בתעסוקה", מצורפת
התייחסות של המכון הישראלי לדמוקרטיה בעניין
תוכניות הממשלה ביחס ל הכשרות
המקצועיות כפי שעלו בהצעת המחליטים של חוק ההסדרי ם .
חשוב לציין כי
המכון עוסק כ ,בר מספר שנים בחקר ההכשרות המקצועיות בישראל ובעולם
צבר
ידע רב
בנושא וישמח לעמוד לשירותכם כל העת
. בין הפרסומים הבולטים בנושא :
•
מערך ההכשרות המקצועיות בישראל: חסמים, כשלים ואתגרים בהשוואה
בינלאומית
שנ כתב על ידי ד"ר איתן רגב, ירדן קידר ונאור פורת
•
אתגרי שוק העבודה החדש–
התמורות במשימות במיומנויות הנדרשות
מהעובדים בישראל
שנכתב על ידי ,פרופ' יותם מרגלית גבריאל גורדון, זק הירש .
•
אתגר העלאת פריון העבודה במשק כמפתח לצמיחה מכלילה ומקיימת –
תפקיד המגזר
הע
סקי. מ את 'פרופ קרנית פלוג ,דפנה אבירם־ניצן ת ויו
ם סמואל
•
התאמת מערכת החינוך למאה ה-
21
,
שנ
כתב על ידי
ד"ר אלי איזנברג ,
עומר זליבנסקי
אדן
•
מלגות קיום בתוכניות להכשרה מקצועית שנכתב על ידי שגית אזארי-
ויזל, יעל
.מלצר, אלון פורת וירדן קידר
להלן התייחסות קונקרטית ל
פרק ב בטיוטת הצעת המחליטים העוסק ב שילוב אוכלוסיות
בתעסוקה, חיזוק ההון האנושי והמובילות הטכנולוגית :
•
תכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית בישראל
'(עמ11
)
o
עיף ס
2
-
צוות לקידום מיצוב ההנדסאי-
קידום האקרדיטציה של מה"ט
לעומת מערכות השכלה נוספות הוא קריטי כמובן, אך אינו יכול לקרות
במסגרת צוות אד-הוק. כאמור יש לפעול להמשך ולסיום של תהליך ה-
NQF
שאמור לכלול התייחסות לכלל מערכות ההשכלה-
מה"ט, הכשרות
מקצועיות מתוקצבות וכן השכלה גבוהה
, ול יישם
את
המלצות
הוועדה
שעסקה בנושא ופרסמה
את המל
צותיה
בשנת
2016
.
o
עיף ס
3 -
תקצוב מכללות מה"ט– בנוסף לקריטריון המוצע בהצעת החוק
של תקצוב על תשואה לשכר, יש לכלול מעקב אחר שיעור ההשמה של
הלומדים-
הן התמדה כללית בתעסוקה,
והן השמה
במקצוע רלוונטי
.ללימודים, וזאת בכל מגמה בנפרד
כמו כן יש להוסיף דרישה לעמידה
ביעדים של שכר עבור בוגרי המכללות וההכשרות המקצועיות וביעדים של
התמדה ושל השמה רלוונטית. בסקירה בינ"ל שנעשתה ע"י המכון הישראלי
2
לדמוקרטיה ראינו שמדינות שונות כמו גרמניה ופינלנד מתנות את התיקצוב
.של המכללות בהישגי הבוגרים
o
עיף ס
4
-
תקצוב סטודנטים חרדים מחוץ לתקציב המכללה–
יש לוודא
שלמכללות ישנה היכולת לזהות את הלומדים לפי אוכלוסיות מיוחדות
,(למשל
חרדים)
.הקושי בזיהוי מאפייני ה סטודנטים החרדים עלה גם
במסגרת
מסלולי ה הכשרות מקצועיות(
עם
מעסיק בקצה)
.
בהעדר יכולת
זיהוי רואיה,
אין/לגורמים השונים (מעסיקים
זרוע העבודה
)ועוד
יכולת לדווח
אם הסטודנטים שייכים לאוכלוסיות מיוחדות (בעיקר .)חרדים הדבר פוגע
בכושר המיצוי
של ה תמריצים
ל סטודנטים/ממשתתפי הכשרות של
אוכלוסיות-
.מיוחדות מוצע לבנות מערכת שתאפשר זיהוי של סטודנטים
ו משתתפי הכשרות המשתייכים לאוכלוסיות
מיוחדות , שתשרת את זרוע
.העבודה גם במסגרת מה"ט וגם במסגרת הכשרות אצל מעסיקים
,בנוסף
יש לפעול לייצר מערכת אחת שמרכזת ומעבירה את המידע
בין הגופים להם
,מידע מינהלי על הפרט (כגון ביטוח לאומי, רשות המסים) לבין גופי הביצוע
.ביניהם זרוע העבודה, המממנים תמריצים על בסיס מאפיינים של פרטים
יש להתייחס לכך גם במסגרת המשך החוק (עמוד245
)
–
הקמת צוות בין
משרדי לבחינה של ההסדר הראוי להעברת מידע בין גו .פים ציבוריים
o
עיף ס 7 -
הקמה של ועדה ציבורית הכוללת נציגים מהתעשייה ונציגי אג"ת
:הבוחנת התאמת מגמות הלימוד לצרכי המשק
▪
מ סקירה בינלאומית שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה על
הכשרות מקצועיות עולה שקיימים גופים מקבילים כאלה בעולם
המכוונים את מגמות הלימוד. ברוב המדינות שבחנו, ראינו שגם
נציגי העובדים
משתתפים בוועדות ונותנים את נקודת המבט של
העובדים בבחינת צרכי שוק העבודה העתידיים. יש לפעול
לשילוב ארגוני העובדים בוועדה זו. פעילות ברוח זו התחילה
להתקיים
.במינהלת המעסיקים ואנו ממליצים להרחיבה
,כמו כן
יש להרחיב את נציגי המעסיקים לכלל ענפי המ גזר העסקי ולא
.להתמקד רק בתעשייה
▪
מאחר ומדובר על צרכי כ
ו ח האדם בשוק העבודה הישראלי, אין
סיבה לצמצם את המנדט של ועדה חשובה כזו לפעילות מה"ט
בלבד. הוועדה צריכה לראות את כלל מערך הכשרת ההון האנושי
,למשק: החל מההכשרות המקצועיות המתוקצבות ומפוקחות
דרך מה"ט ועד לחוגי הלימוד המקצועיים באקדמיה, ולבצע
פעילות של התאמה מתמדת בין כלל ההכשרות והקורסים
המת
ו.קצבים לצרכי המשק
•
חוסר התייחסות למערך ההכשרות
אנו
מברכים על הצעת המחליטים הראשונה
ה נוגעת למה"ט ולהכשרות
טכנולוגיות. עם זאת חשוב לוודא שהחלטה זו היא צעד משלים לרפורמות במערך
ההכשרה המקצועית שטרם יושמו במלואן. בכל טיוטת החוק אין כל התייחסות
להכשרות מקצועיות מעבר למה"ט. אנו ממליצים להמשיך ולהבטיח יישום מלא
של החלטת ממשלה198
מאוגוסט2021
.
:, אשר קבעה
3
o
על זרוע העבודה לבצע מדידה סדורה בכל הנוגע להכשרות המקצועיות
המוכרות ולהכשרות הממומנות על ידי האגף להכשרה מקצועית, לרבות
פרסום ממצאי המדידה. יש לבצע מעקב ובקרה על תוצאות ההכשרה-
כולל
תוצאות בשוק העבודה של המו כשרים בדגש על תשואה לשכר בעקבות
ההכשרה, התמדה בתעסוקה והתאמת משלח היד למקצוע ההכשרה; וכן
.שיעורי הדפלום של מוסדות ההכשרה שהפרט המתוקצב לומד בהם
o
לוודא יישום מלא של הקריטריונים למימון ממשלתי להכשרות מקצועיות
מתוקצבות (בין אם דרך שוברים ללומדים או דרך מסלולי ,)מימון למעסיקים
כך שהמימון יהיה על בסיס תשואה לשכר ושילוב בתעסוקה של הפרט, וכן
שיעורי דפלום עבור גופי הכשרה. סעיף זה תלוי בקודם-
על מנת ליישם
קריטריונים לתקצוב יש קודם לבצע איסוף נתונים רוחבי ומתמשך על כלל
.ההכשרות והתוצאות שלהן
o
הסדרת המבנה הארגוני –
לפי החלטה198
, זרוע העבודה תשמש הגוף
,המתכלל את המידע הכולל לגבי שוק העבודה והפעילות בתחום התעסוקה
לקידום ומיצוי מיטבי של הפעילות הממשלתית בנושא זה. במסגרת זו יש
לוודא שכלל התוכניות של משרדי הממשלה בתחומי התעסוקה יעברו עם
גיבושן לידיע .ת זרוע העבודה
המלצה זו נמצאת גם בבסיס מחקר מדיניות של המכון שסקר את נושא מערך
,ההכשרות המקצועיות בישראל (רגב, קידר ופורת2020
.)
:פרט ליישום ההחלטה, על המדינה לפעול בנושאים הבאים בקשר למערך ההכשרות
o
גיבוש אקרדיטציה מלאה בין מערכות ההכשרה השונות: יש להשלים את
תהליך הקמת ה-
NQF
(מערכת תעודות לאומית-
National Qualification
Framework
) בישראל, המאפשרת קידום ברור ונוח של הפרט בין הכשרות
שונות ובין הכשרות להשכלה אקדמית ובכך מעודדת מוביליות כלכלית
וחברתית במשק. תהליך זה החל ב-
2016
עם הקמת צוות בי
ן-
משרדי נוש ב א
והגשת המלצות, אך לא כל ההמלצות יושמו ותהליך ה-
NQF
מעולם לא
.הושלם
אנו מברכים על שלאחרונה החל
יישום אקרדיטציה בין מוסדות
שונים
על ידי זרוע העבודה, , אך יש צורך להבטיח המשך קידום הנושא
.והשלמת התהליך כולו
o
יש לקבוע
בבסיס התקציב את חלקה של הממשלה במימון מינהלת
המעסיקים וההון האנושי, שהוקמה כ מיזם משותף עם ארגוני המעסיקים
.והעובדים
המינהלת שהוקמה לפני כשנתיים
ע וסקת בחיבור והתאמה בין
צרכי כוח האדם מצד
המגזר העסקי
לבין מסלולי ההכשרות המקצועיות
במימון ממשלתי .
,אף כי מדובר בגוף חדש יחסית המינהלת תרמה לטיוב
הקשר והתיאום שבין אגף ההכשרות המקצועיות למעסיקים, ופועלת
לה נגש ת המידע
למעסיקים על מסלולי ה הכשרה השונים ולממשלה על
צרכי המעסיקי ם.
פעילותה תורמת לשיפור אבחון הצרכים והתאמת
,ההכשרות לצרכי השוק. יתרה מכך אופן ניהולה של מינהלת המעסיקים–
כגוף תלת-
צדדי(
)ממשלה, מעסיקים, עובדים– הינו ה מנגנון המומלץ ע"י
הגופים הבינלאומיים העוסקים לניהול מערך.ההכשרות במדינה
לאחר
כ שנתיים של השקעה בהקמתה ותחילת פעילותה של
,מינהלת המעסיקים
בניית תשתיות
של משאבים טכנולוגיים, ידע והון אנושי שמועסק במינהלת
– ישנה חשיב
ו ת מכרעת ליצירת וודאות ורצף פעילות, זאת כדי לקטוף את
4
.פירות ההשקעה לאורך זמן לפיכך, ישנה חשיבות להכניס לבסיס התקציב
,את חלקה של הממשלה במימון המינהלת ובכך להבטיח
את ה וודאות
הנדרשת עבור המעסיקים ,
אשר מתכננים את צרכי הכשרות כוח האדם
שלהם על בסיס תכנית העבודה
של
הם מול
.המינהלת
o
בנוסף, יש להבטיח כי אגף ההכשרות המקצועיות
ו כן תקציב ההכשרות
למעסיקים
יישאר
ו
תחת אותו המשרד בו נמצאת מינהלת המעסיקים וזאת
.כדי להבטיח כושר תפקוד טוב של שני הגופים
הפרדת שני גופים אלו
תקשה מאוד על יכולת הביצוע של מערך ההכשרות המקצועיות ות וביל
לפגיעה בהישגים שהושגו בשנתיים החולפות לטיוב התאמת ההכשרות
.לצרכי המעסיקים
•
יש לפעול לכך שפעילות מנהלת המעסיקים ופעילות אגף ההכשרות המקצועיות
וגופים נוספים בעלי רלוונטיות לנושא (מינהל תעסוקת אוכלוסיות, שירות
התעסוקה ועוד) ילוו במחקר מלווה לבחינת אפקטיביות מסלולי ההכשרות
,המקצועיות בהסתכלות על ענפים, מקצועות, שיעורי השמה ,רמות שכר שילוב
אוכלוסיות ועוד.
כיום קיים קושי ביצירת בסיס נתונים מקיף המציג באופן אחוד
את בקשות המעסיקים לעובדים/הכשרות ואת אישורם ומימושם בפועל עד
להשמה ואף מעבר לכך
.
קיימת חשיבות
רבה ל יצירת תשתית נתונים רחבה אשר
מחברת את נתוני המעסיקים ומאפייניהם הרלוונטים
עם
נתוני ומאפייני העובדים
הנקלטים בפועל . יצירת תשתית נתונים שכזו תאפשר הן בקרה תהליכית מהירה
והן בקרת תוצאות בפועל בטווחי זמן סבירים ותהווה כלי אפקטיבי לקבלת החלטות
בנושא ההכשרות בהיבטים של ,תקציב תיעדוף ועוד. כלי שחסר כיום לשם ניהול
אפקטיבי של מערך ההכשרות .בישראל
•
האצת שוק העבודה באמצעות קידום ההון האנושי והתאמת המיומנויות לעידן
הדיגיטלי
'(עמ19
)
o
סעיף12
-
מומלץ להוסיף לסעיף הנחיה עבור רשות החדשנות ומשרד
העבודה לפתח כלי ביצוע המתמקדים באיזון עבודה -
חיים כחסם עבור
השתלבות נשים. חסם זה עלה באופן בולט
מחומרי העבודה של הוועדה
הבין-
משרדית בנושא הון אנושי להייטק ויש לתת לו מענה במסגרת יישום
.המלצות הוועדה