חומר רקע

42 המלצות להסרת חסמים מערכתיים עבור ישראלים דוברי רוסית פרק שלישי — מיצוי זכויות בקרב קשישים דוברי רוסית רקע לנושא 65 קשישים ישראלים דוברי רוסית (בני192,200 , בישראל חיים2020 נכון לשנת . אוכלוסייה זו מתמודדת עם 30 מאוכלוסיית הקשישים בישראל18% ומעלה), והם מהווים אתגרים וקשיים שמאפיינים את כלל הקשישים בישראל, יחד עם אתגרים הייחודיים להם כמהגרים. ), 2019 , (אנדבלד ואחרים2018 לפי דו״ח מדדי העוני של המוסד לביטוח לאומי לשנת שיעור 2018 בשנים האחרונות מסתמנת עלייה במדדי העוני של קשישים בישראל. בשנת , שיעור העוני של קשישים עמד על 23% העוני של משפחות שבראשן קשישים עמד על . מהדו״ח עולה כי העלייה במדדי העוני של 32% , והמדד לעומק העוני עמד על19% ,הקשישים התרחשה על אף מדיניות שפעלה להגדלת ההכנסה הפנויה של הקשישים שלרוב יש להם הכנסות נמוכות מפנסיות ומחיסכון. מצב זה מאפיין אחוז ניכר מהקשישים הישראלים דוברי הרוסית, שכן רבים מהם החלו לצבור פנסיה וחסכונות בגילים מאוחרים, וקצב העלייה ברמת החיים שלהם אינו מדביק את קצב העלייה בהכנסות של האוכלוסייה הכללית (אנדבלד ואחרים, שם). נכון לשנת אנשים, מקבלים 73,960 מהקשישים הישראלים דוברי הרוסית, שהם43% ,2020 . מספר זה גבוה ביחס לכלל המקבלים השלמת הכנסה מתוך קבוצת31השלמת הכנסה 195,000, כ־2021 המוגדרים כאזרחים ותיקים. לפי אתר הביטוח הלאומי, נכון לשנת מיליון אזרחים 1.128, מתוך כ־32מכלל האזרחים ותיקים בישראל מקבלים השלמת הכנסה .33ותיקים .2020 , נתוני המוסד לביטוח הלאומי, התקבלו כתגובה לבקשת לובי המיליון30 .2020 , נתוני המוסד לביטוח הלאומי, התקבלו כתגובה לבקשת לובי המיליון31 נתונים סטטיסטיים עבור אזרח ותיק ושארים עם השלמת הכנסה, אתר המוסד לביטוח לאומי32 https://www.btl.gov.il/mediniyut/situation/statistics/BtlStatistics.aspx?type=2&id=4 .2021 , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה33 43 פרק שלישי — מיצוי זכויות בקרב קשישים דוברי רוסית כמו כן, נמצא קשר הדוק בין האשכול החברתי־כלכלי של היישוב לבין שיעור הקשישים ומעלה) הרשומים בלשכות לשירותים חברתיים ביישוב, וככל שהאשכול החברתי־65 (בני כלכלי של היישוב נמוך יותר, כך שיעור התושבים הקשישים הרשומים בלשכות עולה (בן ). 2016 ,יהודה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2017 בדו״ח פני החברה של המוסד לביטוח לאומי לשנת חלקם של העולים דוברי הרוסית בקרב הרשומים בלשכות 64-55 ) נמצא שבקרב בני2017 .), בהתאמה4% לעומת1%( לשירותים חברתיים נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית ומעלה המגמה מתהפכת, וחלקם של העולים דוברי הרוסית 65 לעומת זאת, בקרב בני גיל בגילים 1% לעומת2%( בקרב הרשומים בלשכות גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית ומעלה).75 בגיל2% לעומת9%, ו־74-65 אתגרים ייחודיים של קשישים ישראלים דוברי רוסית ההגירה ממדינה אחת לאחרת מביאה עימה אתגרים שנמשכים גם שנים רבות אחר כך. בין הקשישים הישראלים דוברי הרוסית לבין קשישים אחרים (ילידי הארץ או עולים שהיגרו לארץ בגיל צעיר יותר) ישנם פערים מנטליים והבדלים בנקודות הפתיחה הכלכליות, והם משפיעים על רמת החיים שלהם ועל יכולתם למצות את זכויותיהם באופן שייטיב את מצבם: הקשישים שעלו מברית המועצות 69% ) הראה כי2016( פער בשפה — מחקרה של שפס על רמת שליטה נמוכה 83% ,לשעבר העידו על רמת שליטה נמוכה בדיבור בעברית על רמת שליטה נמוכה בכתיבה. כמו כן, נמצא כי רמת השליטה בשפה 85%בקריאה, ו־ העברית יורדת ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר. נתונים דומים נמצאו גם במחקרם של ). הנתונים הללו עומדים בהלימה לממצאי הסקר 2012( כאהן־סטרבצ׳ינסקי ואחרים שערכנו עבור המחקר הנוכחי, והם יוצגו בפרק הדיון. מהקשישים 75%) עולה כי כ־2013( המצב הבריאותי — ממחקרם של ברודסקי ואחרים בקרב הקשישים 51% שעלו מברית המועצות לשעבר דיווחו שמצבם הבריאותי ירוד (לעומת דיווחו כי הם מתקשים בפעולה אחת לפחות של טיפול אישי (רחצה, 30%ילידי הארץ), וכ־ לבישת בגדים או אכילה). מהקשישים שעלו מברית המועצות לשעבר 40%דיור — עוד עולה מן המחקר (שם) כי כ־ בקרב הקשישים שאינם עולים.85%גרים בדירה בבעלותם, לעומת כ־ 44 המלצות להסרת חסמים מערכתיים עבור ישראלים דוברי רוסית ), הקשישים שעלו2016( סיעוד וסיוע סוציאלי — בסקר המובא במחקרו של בן יהודה מברית המועצות לשעבר העידו כי הם זקוקים לעזרה רבה יותר ברחצה, בלבישת בגדים, באכילה ובניהול משק הבית. כשליש מהם טענו שהם זקוקים לקשר רב יותר עם עובד סוציאלי. מיצוי זכויות ) שעסק בנושא מיצוי זכויות במוסד לביטוח לאומי, נכתב 2015( בדו״ח מבקר המדינה ש״הבטחת הצדק החברתי אינה תלויה רק בעצם קיומן של זכויות חברתיות, אלא גם במימושן והענקתן לכלל הזכאים להן. יישום יעיל של תוכנית חברתית שגלומה בה זכות מסוימת מחייב מיצוי מלא ככל האפשר של הזכות. בפועל בשל חסמים כגון אי־הכרה של הזכויות ושל האפשרויות וההסדרים הקיימים, ביורוקרטיה ואי־ידיעת השפה, רבים אינם ממצים את זכויותיהם, ובייחוד בני השכבות החלשות, הזקוקים להן במיוחד. חסמים ). אי־3 למיצוי הזכויות עלולים אפוא להביא לידי הגדלת הפערים בחברה״ (שם, עמ׳ מיצוי זכויות הוא מצב שבו אנשים הזכאים לקצבאות ולשירותים מסוימים אינם מממשים את זכותם לקבל את הקצבה או השירות. בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, הנגישות לזכויות רבות מוגבלת, והמבקשים לממש את זכויותיהם נתקלים במחסומים משפטיים, בירוקרטיים, תרבותיים, כלכליים וחברתיים. ישנן שתי רמות עיקריות של אי־מיצוי זכויות: אי־מיצוי ראשוני — אדם הזכאי לגמלה או לשירות ואינו תובע אותם ולכן גם אינו מקבל אותם; אי־מיצוי שניוני — אדם הזכאי לגמלה או לשירות ותובע אותם, אך מסיבות שונות אינו מקבל אותם. מחקרים שנערכו במדינות רווחה שונות, ובהן ישראל, מצביעים על בעיה חמורה של אי־מיצוי זכויות בעיקר בקרב האוכלוסיות הזקוקות להן ביותר, ובהן אוכלוסיית הקשישים ואוכלוסיית העולים ).2019 ,; רוסו־כרמל ואחרים2019 ,(גל ואחרים מוסדות ממשלתיים ומיצוי זכויות , גורמי הרווחה מטפלים בעולים הקשישים כחלק מכלל אוכלוסיית 2020 נכון לשנת הקשישים, והגורמים הממונים על טיפול בסוגיות של עלייה וקליטה מטפלים בהם כחלק מכלל אוכלוסיית העולים, אך אין גורם אחד שמרכז ומוביל את הטיפול באוכלוסיית העולים הקשישים בכלל, ובפרט את הטיפול בקשישים ישראלים דוברי רוסית. אחד המוסדות המרכזיים המעניקים שירותים וזכויות לאוכלוסיית הקשישים בישראל הוא המוסד לביטוח לאומי. במסמך שמטרתו לקדם מיצוי זכויות אקטיבי במוסד לביטוח ) על שלוש קבוצות עיקריות של חסמים העומדים בפני 2019( לאומי הצביעו גל ואחרים 45 פרק שלישי — מיצוי זכויות בקרב קשישים דוברי רוסית ) חסמי מודעות וידע — אי־ידיעת עצם1( :התובעים לקבל קצבאות מן הביטוח הלאומי קיומה של הזכות, תנאיה ואופן מימושה או קבלת מידע מוטעה או חלקי לגבי הזכות, ) חסמים בירוקרטיים — קושי להגיע פיזית לסניפים הנמצאים 2( ;תנאיה ואופן מימושה לרוב במרכזי הערים, קושי למלא טפסים רבים ולהמציא אישורים מתאימים, מחסור ) חסמים 3( ;באפיקי גישה טכנולוגיים, קושי להתנהל בסביבה טכנולוגית, קשיי שפה תפיסתיים, פסיכולוגיים ותרבותיים — הן מצד הרשות המנהלית (תיוגים שליליים, תפיסות סטריאוטיפיות כלפי קבוצות מסוימות) הן מצד תובעי השירות (חשדנות כלפי המערכת הציבורית ותפיסתה כ״אויב״, חסמים פסיכולוגיים, כגון ערך עצמי נמוך ותחושה ש״לא מגיע לי״, חשש מעימות וניכור תרבותי). ) נמצאו הליקויים הבאים: ליקויים בפעולות להגדלת שיעור 2015( כמו כן, בדו״ח המבקר מיצוי הזכויות, ליקויים בהעברת מידע בין המוסד לביטוח לאומי לבין גופים אחרים (למשל מול משרד הבינוי והשיכון), והיעדר יעילות בפעולות המדינה להנגשת מידע על זכויות. הדו״ח עסק גם במיצוי זכויות על ידי עובדים סוציאליים ובתחנות שירות לאזרח (שי״ל). בביקורת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע כללים או שיטות בתקנון עבודה סוציאלית או בחוזרים כלליים שינחו את העובדים הסוציאליים במחלקות כיצד לסייע למטופליהם למצות את זכויותיהם. ״לגבי תחנות שי״ל למיצוי זכויות, בביקורת הקודמת הרשויות המקומיות פעלו תחנות כאלה; בביקורת המעקב 257 מתוך57נמצא כי רק ב־ , עם זאת, התחנות הוקמו בעיקר ברשויות בדירוג 26%נמצא כי מספר התחנות גדל ב־ כלכלי־חברתי בינוני־גבוה, ובמגזר הערבי לא הוקמה כל תחנה״. כמו כן, ״מרכזי עוצמה למיצוי זכויות — בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה הפעיל מרכזי עוצמה רק הרשויות המקומיות; בביקורת המעקב נמצא כי המשרד הגדיל את מספר 257 מ־17ב־ ), ומספר 2020 בשנת123 מרכזים ל־26 (מ־2015 מרכזי העוצמה כמעט פי חמישה משנת (גידול של כמעט פי שבעה). עם 113 גדל ל־2020 הרשויות שבהן פעלו מרכזים בשנת ) אין מרכזי עוצמה״ (מבקר 5-1( מהרשויות בדירוג כלכלי־חברתי נמוך26%זאת, בכ־ ).119 , עמ׳2021 ,המדינה ) נמצאו מספר כשלים מרכזיים הפוגעים ביכולת של הלשכות 2016( במחקרו של בן יהודה ) קיימת הפרדה בין הלשכה 1( :להעניק שירות וליווי טובים יותר לקשישים העולים והאגפים הנוספים המטפלים בקשישים, וברוב הרשויות אין תקשורת שוטפת בין הגורמים ) ברוב הרשויות 3( ;) חסרים עובדים דוברי שפות המסייעים לעולים קשישים2( ;השונים המקומיות לא מתקיימות הכשרות מקצועיות מיוחדות לטיפול בעולים קשישים, אלא ) אין תקציב ייעודי 4( ;הכשרות כלליות של עבודה סוציאלית לטיפול בגיל השלישי לטיפול בעולים קשישים או בעולים קשישים עריריים, והם מטופלים בלשכות לשירותים חברתיים כמו שאר הקשישים הזכאים לשירותי רווחה. 46 המלצות להסרת חסמים מערכתיים עבור ישראלים דוברי רוסית בן יהודה במחקרו (שם) פנה אל המשרד לשוויון חברתי, אל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואל הלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בבקשת מידע על הקשיים והחסמים למיצוי זכויות בקרב אוכלוסיית הקשישים העולים. מתגובת המשרד לשוויון חברתי עולה כי אוכלוסייה זו זקוקה לליווי צמוד בתהליך מיצוי הזכויות. העולים הקשישים מתקשים לקבל מידע מיועצי הקליטה של משרד העלייה והקליטה, והם ״הולכים לאיבוד״ בתוך המידע שהם מקבלים מהמוסדות השונים, ללא קבלת תמונה מלאה ומקיפה על הזכויות המגיעות להם. ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הגוף האמון על יישום מדיניות הרווחה , עולה קושי ייחודי לאוכלוסיית הקשישים העולים — בניגוד לקבוצות 34של מדינת ישראל אוכלוסייה אחרות, רבים מן הקשישים העולים לא צברו זכויות פנסיוניות (בין אם משום שלא שהו די זמן בארץ, ובין אם משום שלא יכלו להעביר את זכויותיהם הפנסיוניות מארץ מוצאם). שאלות המחקר שאלת המחקר המרכזית היא — אילו התאמות מדיניות יכולות לאפשר לקשישים ישראלים דוברי רוסית למצות את זכויותיהם באופן מיטבי? שאלה זו נתמכת על ידי שתי שאלות משנה: מתוך הניסיון של הקשישים, באילו קשיים הם נתקלים כאשר הם מנסים למצות את .1 ?זכויותיהם כחלק משאלה זו נבחן אם הזכויות הקיימות שמקבלים קשישים ישראלים דוברי רוסית מאפשרות להם חיים בכבוד לפי תפיסתם. מה יכול להקל על הקשישים ישראלים דוברי רוסית למצות את זכויותיהם? .2 הגוף האחראי על הסיוע לאזרחים הוותיקים בישראל, ובעיקר לאזרחים ותיקים בודדים ללא עורף34 .משפחתי 47 פרק שלישי — מיצוי זכויות בקרב קשישים דוברי רוסית דיון בממצאים הדיון שיוצג בפרק זה מבוסס על הנתונים שנאספו בסקר ובראיונות. שיטת המחקר מפורטת בהרחבה בפרק המתודולוגיה. ממצאי הסקר המלאים מצורפים כנספח ג׳. ומעלה, שעלו לארץ החל משנת 60 הסקר נערך בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר, בני ומעלה, אך בשל אילוצים 65 . בספרות המחקרית מקובל להגדיר ׳קשישים׳ מגיל1989 .60 מחקריים, במחקר הנוכחי ההגדרה הורחבה, והיא כוללת מבוגרים החל מגיל מתוך הסקר והראיונות עלו תובנות באשר לאתגרים ולהזדמנויות של הקשישים הישראלים דוברי הרוסית במיצוי זכויותיהם: דרכים למיצוי זכויות כיום המשתתפים בסקר התבקשו לפרט מה הם עושים בפועל כדי לקבל את השירותים והקצבאות ); עזרה 52%( המגיעים להם. התשובות המובילות היו: הגעה פיזית למשרדים הרלוונטיים ); חיפוש מידע ומילוי טפסים 43%( ); יצירת קשר טלפוני44%( של קרובי משפחה וחברים ). 43%( באינטרנט ומעלה) נמצאה נטייה גדולה יותר להיעזר בקרובי 75( בקרב בני קבוצת הגיל המבוגרת משפחה או בחברים וכן להיעזר באופן אישי בעובדת סוציאלית. שיעור נמוך מהם ציינו כי הם מגיעים למוקד סיוע או פונים לעזרה בתשלום. בקרב בעלי רמת שליטה נמוכה בשפה העברית נמצא שיעור גבוה של אנשים שנעזרים בקרב אלה ששולטים בעברית 32% לעומת61%( במיצוי הזכויות בקרובי משפחה או חברים ברמה בינונית/גבוהה), שיעור נמוך של אנשים המתקשרים בעצמם למשרדים הרלוונטיים בקרב אלה ששולטים בעברית ברמה בינונית/גבוהה), ושיעור נמוך של 53% לעומת28%( בקרב אלה ששולטים55% לעומת23%( אנשים המחפשים וממלאים טפסים דרך האינטרנט בעברית ברמה בינונית/גבוהה). ניתן להניח שחלק מהקושי במיצוי זכויות מתקיים כאשר קיים מענה בשפה הרוסית באינטרנט או בטלפון, אבל הוא לא מענה איכותי שמאפשר מיצוי מלא של הזכויות, או כאשר המענה אינו קיים ברוסית. ייתכן שאחוזים גבוהים יותר היו משתמשים בכלים אלו למיצוי זכויות אילו האתרים או המענים הטלפונים היו מתורגמים ומתוחזקים כראוי. 48 המלצות להסרת חסמים מערכתיים עבור ישראלים דוברי רוסית דרכים אידיאליות למיצוי זכויות בסקר נשאלו המשתתפים מהי הדרך האידיאלית עבורם למיצוי זכויות. התשובות שצוינו ), קבלת מידע דרך האינטרנט 45%( בשכיחות הגבוהה ביותר היו: מיצוי זכויות דרך הטלפון ). אחוזים נמוכים יותר היו מעדיפים להיעזר 30%( ) ומילוי טפסים דרך האינטרנט40%( .בעובדות סוציאלית, במוקד עזרה ביישוב המגורים או בסיוע משפטי כצפוי, נמצא כי ככל שהגיל עולה, ההעדפה לשימוש באינטרנט לצורך מיצוי זכויות ). לאור זאת, +75 בקרב בני28% ו־74-65 בקרב בני34% ,64-60 בקרב בני58%( יורדת ייתכן שיש צורך להתאים את המענה לקשישים העולים לפי קבוצות הגיל השונות, ולא בהכרח לכוון מענה אחד שיתאים לכולם. המשתתפים התבקשו לדרג את המידה שבה פתרונות שונים עשויים להקל עליהם לקבל את השירותים והקצבאות המגיעים להם. הפתרונות שדורגו בדירוג הגבוה ביותר היו: הגברת הזמינות של המענה ברוסית במוקדים הטלפוניים של הגופים הממשלתיים והעירוניים ), הגברת הזמינות של נותני שירות דוברי רוסית במוקדי קבלת קהל של הגופים 71%( )69%( ), שיפור התרגום לרוסית של מידע מתורגם קיים69%( הממשלתיים והעירוניים ).69%( וסיוע משפטי מוזל או בחינם אין זה מפתיע שחלק ניכר מהפתרונות שקיבלו את התמיכה העיקרית הם כאלה שמעניקים משקל רב לסוגיית השפה. כאשר המשתתפים נשאלו באיזו שפה הם משתמשים למיצוי השיבו כי הם יכולים לעשות זאת בעברית, אך מעדיפים ברוסית, 45% ,הזכויות שלהם מעדיפים 76% , בעברית בלבד. כלומר22% השיבו כי הם משתמשים ברוסית בלבד ו־31% למצות את זכויותיהם בשפה הרוסית. מכאן עולה החשיבות שבהענקת מענה מספק בשפה הרוסית בכל מוקדי מתן המידע והשירות ובתרגום אתרי האינטרנט הרלוונטיים. סטטוס מיצוי זכויות ) עולה שאי־מיצוי של קצבאות הוא תופעה רווחת במדינות2021( מסקירה שערך גוטליב רווחה, והיא ניכרת במיוחד כאשר מדובר בגמלאות או בשירותים סלקטיביים, המותנים במבחני תפקוד, עבודה או הכנסה — כגון קצבת נכות וסיעוד (לעומת קצבאות אוניברסליות, כגון קצבת זקנה וקצבת ילדים — אשר שיעורי אי־המיצוי בהן נמוכים יותר, ככל הנראה משום שהן תקפות לזמן ארוך, מצריכות פחות הליכים בירוקרטיים, הזכאות להן ברורה יותר, והן סובלות פחות מסטיגמה שלילית). 49 פרק שלישי — מיצוי זכויות בקרב קשישים דוברי רוסית ,בסקר שנערך עבור המחקר הנוכחי לא נעשתה הבחנה בין סוגי הקצבאות, אך באופן כללי רוב המשתתפים בסקר דיווחו כי הם מצליחים למצות את זכויותיהם במידה רבה או רבה (כלומר, אחד מכל חמישה אנשים) דיווחו כי הם מצליחים למצות את 17%), ו־83%( מאוד זכויותיהם במידה בינונית או כלל לא. במחקר המשך מומלץ לבחון את הנושא תוך הבחנה בין מיצוי זכויות הנוגע לקצבאות אוניברסליות לעומת קצבאות סלקטיביות. המלצות מדיניות תחום מיצוי הזכויות בישראל, בדגש על מיצוי זכויות במוסד לביטוח לאומי והטבות ממשרדי ממשלה ספציפיים, נחקר רבות. לאור זאת, המלצות המדיניות אינן שואפות לחדש ולשנות את תפיסת מיצוי הזכויות, אלא להצביע על צעדים פרקטיים שיסייעו לקשישים ישראלים דוברי רוסית לממש את זכויותיהם. להלן ההמלצות: מערך כלל־ממשלתי משותף למיצוי זכויות פרואקטיבי לאוכלוסיות יעד ,במאמץ כלל־ממשלתי, כל המשרדים הרלוונטיים — המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבינוי והשיכון והמשרד לשוויון חברתי — יתרמו את חלקם להקמת מוקד זכויות מטעם המדינה. במוקד יעבדו מוקדנים דוברי רוסית (מועסקים ישירים, לא מתנדבים או גוף חיצוני) שיספקו את המידע הרלוונטי על הזכויות וההטבות שהמשרדים מציעים לאוכלוסייה זו. הלשכות המקומיות לשירותים חברתיים ככתובת לקשישים ישראלים דוברי רוסית קבוצת הגיל המבוגרת בקרב הקשישים הביעה צורך בליווי ובעזרה אישית בתהליך מימוש הזכויות. בכל לשכה מקומית לשירותים חברתיים צריך שיהיו עובדות סוציאליות דוברות רוסית או מתורגמניות במשרה (לא בהתנדבות או כעזרה חיצונית). עובדות אלה יאתרו את הקשישים הישראלים דוברי הרוסית שלא מצליחים למצות את זכויותיהם באופן עצמאי וילוו אותם בתהליך. כדי שהעובדות הסוציאליות יוכלו לעשות עבודה זו, יש להגדיר תקנים ייעודים או שעות עבודה מוגדרות, כדי שהעובדות יוכלו לעשות זאת על הצד הטוב ביותר ולא כמשימה צדדית נוספת. 50 המלצות להסרת חסמים מערכתיים עבור ישראלים דוברי רוסית תרגום ועדכון לשפה הרוסית באתרים הממשלתיים הרלוונטיים כיום האתרים הממשלתיים מתורגמים בחלקם לרוסית, אך לא כל המידע הרלוונטי לקשישים מתורגם. לעיתים קרובות התרגום אינו ברמה גבוהה, וחלק גדול מהאתרים אינם מתוחזקים כראוי. כדי לאפשר לקשישים ישראלים דוברי רוסית לממש את זכויותיהם דרך האינטרנט, יש לפעול להרחבה ולשיפור התרגום באתרים הרלוונטיים ולתחזוקה שוטפת של המידע ברוסית, אולי דרך המיזם הלאומי ״ישראל דיגיטלית״.