חומר רקע

1 מטה המקפצה מרוכז ע"י121 - מנוע לשינוי חברתי| [email protected] | www.120plus1.org.il | לפרטים: יקותיאל משי052-2203041 פברוא ר2023 ה צעת המקפצה ל תקציב המדינה לשנים 2024 - 2023 : השקעה שנתית של מיליארד שקלים ב הכשרות מקצועיות 1. לקראת הדיונים על תקציב המדינה לשנים 2023-2024 , אנו מציעים להגדיל את ההשקעה הממשלתית השנתית בקורסים מקצועיים לפיתוח מיומנויות לעבודה מבסיס שנתי של כ - 160 מיליון שקלים ב - 2022 לבסיס שנתי של מיליארד שקלים בשנה . להצעה שותפים כ- 50 ,ארגונים חברתיים ,מכללות מעסיקים וארגוני מעסיקים, החברים בשותפות" המקפצה– המטה להשקעה במקצועות המחר ", הפועלת לקדם השקעה בפיתוח כישורי עובדים ב כל ענפי ה .משק הישראלי ה הצעה שפיתחנו מבוססת על מחקר רחב היקף, שכלל מאות ראיונות עם מומחים, אנשי מקצוע ומחפשי הכשרות, ניתוח יסודי של הנתונים הרל וו נטיים וסקירה מקיפה של פרסומים ודוחות בנושא, כולל מחקרים משווים בינל אומיים . עיקריו של " המחקר פורסמו במסמך מקפצה לישראל " מיולי2020 . 2. אנו מציעים להגדיל באופן משמעותי מא ו ,ד, פי שש את תקציב ההכשרות המקצועיות והמעטפת להשתתפות בהן , מהשיקולים הבאים : 2.1 . מדינת ישראל משקיעה כיום פי עשר בסטודנטים ב לימודים אקדמיים ( 6.4 מיליארד שקלים לסבסוד ה הוראה באקדמיה ), לא כולל תקציבי מחקר מאשר בלומדים במסלולים לא-אקדמיים ( 470 מיליון למכללות הטכנולוגיות ועוד160 מיליון להכשרות המקצועיות). בהתחשב בכך שרק46% מהאוכלוסייה צפויים להשלים תואר אקדמי, אין כל הצדקה להטיה זו. יתרה מכך, אפליה זו מחריפה את הפערים החברתיים, כיוון שבעלי תואר אקדמי, בממוצע, מגיעים מרקע חברתי- כלכלי חזק יותר מאשר אל ה שאין להם תואר. הגידול המוצע על ידינו עדיין ישאיר את היחס בין שתי האוכלוסיות על 4:1 לטובת האקדמאים, אך לפחות י תחיל ל.צמצם את הפער 2.2 . ניתן לבצע את ההכשרות ב אופן שיבטיח את החזר את ההשקעה בה . ה ן כשרות איכותיות יובילו ל עלייה בהכנסות של המשתתפים בהן וברמת חייהם ,ל גידול בפריון העבודה , ,לגידול בתמ"ג ול השפעה החיובית על תקציב המדינה , כיוון שהן יביאו ל גידול בהכנסות ממיסים ו ל הפחתת ההוצאה על קצבאות. הדרך לעשות זאת היא לשלב במסלולי ההכשרה מנג נ ונים של הערכה ומדידה, כמפורט .בהמשך מנגנונים אל ה יבטיחו כי המדינה תשלם רק עבור הכשרות המניבות תשואה גבוהה , .ותאפשר למקד את המימון במסלולים ובקורסים המוצלחים ביותר 3. התקציב המוצע מתבסס על מספר הנחות יסוד כלליות לגבי כמות המשתתפים הנדרשת ועלות .ההכשרות ההנחה ה ראשונה א הי כי קיים צורך בלפחות50,000 משתתפים בהכשרות מדי שנה . מדובר :בהערכה שמרנית המבוססת על קהלי היעד הבאים 3.1 . בישראל מועסקים כיום יותר מ- 550,000 עובדים בישראל ללא השכלה אקדמית, העובדים במשרה מלאה ומרוויחים פחות מ- 7,500 שקלים ברוטו לחודש , מה שמעיד על רמת פריון נמוכה יחסית . אנו מניחים כי לפחות2% - 3% מעובדים אלו מ עוניי ני ם ב קורסים מקצועיים, שישדרגו את כישוריהם ו יאפשרו להם להפיק מכך תועלת משמעותית. מכאן, שבהערכת חסר, קיים פוטנציאל של 10,000- 15,000 עובדים קיימים שיהיו מעוניינים בקורסי הכשרה מקצועית . 3.2 . בכל שנה נכנסים לשוק העבודה כ- 110,000 ( אנשים חדשים80% מ כל שנתון, העומד על כ - 140,000 )אנשים . יותר ממחציתם , כאמור לעיל, לא ישלימו תואר אקדמי. בהערכה שמרנית, ניתן להעריך כי 10% - 15% מהם יהיו מועמדים רל וו נטיים להכשרות מקצועיות, מה שמ ייצר פוטנציאל של 10,000-15,000 צעירים שיהיו מעוניינים בקורסי הכשרה מקצועית . 2 מטה המקפצה מרוכז ע"י121 - מנוע לשינוי חברתי| [email protected] | www.120plus1.org.il | לפרטים: יקותיאל משי052-2203041 3.3 . ,יש כיום, לפי נתוני שירות התעסוקה 150,000 ( מבקשי עבודה רשומים95,000 מקבלים דמי אבטלה ו- 55,000 הבטחת הכנסה). גם כאן, הערכה שמרנית היא כי10% - 15% מהם מהווים פוטנציאל לה שתתפות בה כשרות . על פניו, זהו פוטנציאל של 10,000-15,000 מבקשי עבודה שיהיו מעוניינים בקורסי הכשרה מקצועית . 3.4 . לפי הערכות מומחים , 30% מהמשרות הקיימות צפויות להיעלם בעשור הקרוב עקב שינויים טכנולוגיים וחברתיים. בהתחשב בעובדה כי כמות המועסקים במשק עומדת כיום על יותר מארבעה מיליון אנשים, מדובר בלמעלה מ- 100,000 משרות הצפויות לה י עלם מדי שנה. גם אם רק 5% - 10% מבעלי משרות קיימות יזדקקו להסב ה מקצוע ית , עדיין מדובר על פוטנציאל של 5,000 בעלי משרות במקצועות נעלמים שיהיו מעוניינים ב קורסי הכשרה מקצועית . סיכום פוטנציאל הביקוש השנתי להשתתפות בהכשרות מקצועיות קבוצה גודל הקבוצה באלפים פוטנציאל באחוזים פוטנציאל באלפים עובדים לא אקדמאים בגילי ם 25-54 עם שכר של פחות מ- 7,500 שקלים למשרה מלאה 550 2% - 3% 10-15 מצטרפים חדשים לשוק העבודה 100 10% - 15% 10-15 )מבקשי עבודה (דמי אבטלה והבטחת הכנסה 150 10% - 15% 15-20 משרות נעלמות 100 5% - 10% 5-10 סה"כ כ- 900 5% - 6% 40-60 4. ההנחה לגבי הצורך בהכשרות נתמכת גם בניתוח הביקוש מצד ה מעסיקים . כך, למשל, ברבעון השלישי של2022 ,היו בס ה"כ156,000 משרות פנויות במשק. מתוך כלל המשרות הדרושות, כ- 30% היו למשרות הנדסאים ועובדים מקצועיים לא- ( אקדמיים46,000 ), עוד כרבע היו למשלחי יד ניהוליים ( ואקדמיים35,000 ( ), והשאר היו בעיקר לפקידים, עובדי מכירות ושירותים58,000 ). רק עשירית מהביקוש הי יתה לעובדים לא מקצוע( יים16,000). מנתונים אל ה עולה בבירור כי הביקוש לעובדים מקצועיים שאינם אקדמאים גבוה משמעותית מ- 50,000 משתתפים. בנוסף, יש להביא בחשבון כי הרבה מעסיקים אינם מחפשים כיום באופן אקטיבי עובדים מקצועיים, מאחר ש הם מודעים למחסור הגדול ב מועמדים .מתאימים 5. ההנחה השניי ה נוגעת לעלות ההכשרות עצמן: ה בסיס ש אליו אנו מתייחסים הוא ש עלות קורס הכשרה מקצועית למדינה עומד ת על10,000 שקלים למשתתף . בסיס זה תואם בקווים רחבים את העלויות ו בת כניות הקיימות , כאשר בחלק מהתכניות (כמו כיתה בעבודה) העלות גבוהה יותר ובאחרות (כמו שוברים והכשרות מתוקצבות ישירות) היא נמוכה יותר. עם זאת, ביצענו התאמות ותוספות במידת .הצורך, כמפורט להלן ביחס לכל מסלול יודגש, כי אנו מבקשים לקדם השקעה בהכשרות שיש להם ,תשואה גבוהה על ההשקעה בכל הענפים והמקצועות שבהם ישנם ביקושים ואופק תעסוקתי לבוגרים כולל הכשרות במקצועות טכנולוגיים ובמקצועות שאינם טכנולוגיים, ולכן טווח העלויות של ההכשרות .הוא רחב יחסית 3 מטה המקפצה מרוכז ע"י121 - מנוע לשינוי חברתי| [email protected] | www.120plus1.org.il | לפרטים: יקותיאל משי052-2203041 6. התקציב כולל גם עלויות לת ו כניות ל חלוקת דמי קיום במהלך ההכשרות והתמחויות לבוגרי הכשרות, שכל אחת מהן צפויה לשרת כ- 8,000 אנשים, או כ- 15% ,מכלל משתתפי ההכשרות ,כמפורט להלן. לבסוף הוספנו גם הקצאות עבור טכנולוגיות מידע, כדי לוודא סנכרון אפקטיבי בין כלל הת ו כניות, ועבור הערכה השוואתית כוללת בין המסלולים (בנוסף לתקציבי ההערכה הפנימית לכל מסלול) שמטרתה להבטיח כי חלוקת המשאבים ביניהם הי א .מיטבית 7. לפני הצ ג,ת פרטי הצעתנו נזכיר כי בשנים האחרונות איגמנו בשותפות ״המקפצה״ ידע רב על עולם ההכשרות המקצועיות. ההמלצות המרכזיות לביצוע הכשרות מקצועיות איכותיות הינן בתמצית : 7.1 . איכותן של תוכניות להכשרה מקצועית מובטחת כאשר הן מפותחות ומופעלות על ידי מוסדות לימוד מקצועיים איכותיים ,ש מבטיחים את הפן הפדגוגי, ו במעורבות משמעותית של מעסיקים , שמאשרים את רלבנטיות תכני ההכשרה .כיוון ש הכשרות מקצועיות אמורות להקנות כישורים שבהם ניתן להשתמש במקום העבודה, השיפוט החשוב ביותר לגבי ערכן הוא של המעסיקים , והם יכולים לתת את האינפוט הרל וו נטי ביותר לגבי התכנים הנדרשים לקורסים . 7.2 . הצורך בהכשרות ותכניהן צריכים להיות מוגדרים מלמטה- למעלה , ע"י המעסיקים ואנשי מקצוע העובדים איתם בשטח, נוכח אופיו המורכב והדינמי של שוק העבודה. המדינה לא צריכה לעסוק בתכנון מרכזי באמצעות בחירה בענפים או מקצועות מועדפים, אלא לתת ת מריצים למעסיקים .ולבעלי עניין אחרים לפתח הכשרות הנותנות מענה לכשלי השוק הקיימים 7.3 . יש להשקיע רק בהכשרות שיש להן ערך מוסף מוכח , ויחס עלות- תועלת חיובי מבחינת המשק והחברה. בכל המסלולים המפורטים להלן, לא תהיה השקעה בקורסים אם לא ניתן לבדוק ולהוכיח .את תרומתם החיובית לכלכלה ולמשתתפים בהם 7.4 . יש לצמצם את ו הבי רוקרטיה של מערכת ההכשרות הממשלתית : מודל ההפעלה צריך להבטיח ביזור לגופים המפעילים באמצעות מימונן הציבורי של ההכשרות המקצועיות, בתנאים ש י ,יקבעו פיקוח אפקטיבי, ומדידה מתמשכת ש ל תוצאותיהן. 7.5 . יש לפתוח את תוכניות ההכשרה המקצועית גם לאנשים שהם כבר חלק משוק העבודה , לצעירים שנכנסים אליו לראשונה ולבעלי ניסיון תעסוקתי שחוזרים לשוק אחרי הפסקה – בעולם עבודה משתנה הפתיחה נדרשת כדי לפתח אופק תעסוקתי לכל מי שמעוניין בכך, וכדי לפתח את כלל ענפי .המשק ולהבטיח את הצמיחה הכלכלית ואת החוסן הלאומי והחברתי של המדינה 7.6 . יש להבטיח סיוע כלכלי למשתתפי ם ב הכשרות , כדי לאפשר ליותר אנשים לפתח את ההון האנושי שלהם. ממחקרנו עולה כי אחד מהחסמים העיקרים המונעים כיום ,מאנשים להשתתף בהכשרות .פרטיות וממשלתיות כאחד, הוא החסם הכלכלי 8. על בסיס עקרונות אל ה , ולאחר בדיקה מעמיקה בשטח ועם עשרות הארגונים החברים ב״ ה ,מקפצה״ גיבשנו את השיטות המומלצות ביותר לביצוע הכשרות מקצועיות איכותיות , שיבטיחו תשואה גבוהה על ההשקעה. יודגש, כי המסלולים המפורטים במסמך זה אינם חופפים, וכל אחד מהם מיועד לקבוצת .מעסיקים אחרת ומוגדרת כל קורס או תכנית שיקבלו מימון תחת מסלול אחד, לא יוכלו לקבל גם מימון במסלול אחר . ,להלן פירוט ההשקעות הנדרשות בשיטות אל ה והערכת עלותן למדינה : 4 מטה המקפצה מרוכז ע"י121 - מנוע לשינוי חברתי| [email protected] | www.120plus1.org.il | לפרטים: יקותיאל משי052-2203041 א. הכשרות בשותפות של מעסיקים ומכללות 9. עיקרי הת ו כנית: הממשלה תתמוך ותממן הכשרות בשיתוף עם מעסיקים בביצוע מוסדות הכשרה המוכיחים יחס עלות-תועלת גבוה לאורך זמן . המעסיקים יידרשו להתחייב להעס יק את המשתתפים בתום הקורס, ל ספק .למשתתפים התנסות מעשית במהלך הקורס או להשתתף בעלותו ,לשם כך ייבנו מספר מסלולים שיאפשרו לתקצב הכשרות קצרות וזולות בבי ו רוקרטיה מינימלית, לצד הכשרות ארוכות .ויקרות שייבחנו בתהליך שיטתי ומקיף 10 . פירוט ה עלות: 10.1 . 300 מיליון שקלים למענקים,, שיועברו למעסיקים או למכללות עבור ההכשרה עצמה, לפי הערכה של עלות ממוצעת של10,000 שקלים למשתתף. הערכה זו מביאה בחשבון את המגוון הרחב של הכשרות במסגרת ות כנית וז , החל מקורסים מקוונים קצרים וזולים יחסית (שכיום אינם )מתאפשרים בהכשרות עם מעסיקים ועד קו רסים ארוכים ויקרים הדורשים ציוד או מתקנים מיוחדים . הערכת העלות גם משקללת את ההשתתפות של מעסיקים במימון חלק מהקורסים, כפי .שצויין לעיל, שצפויה גם היא להנמיך את העלות הממוצעת 10.2 . 20 מיליון שקלים לפיקוח ובקרה. כדי לצמצם את הבי ו רוקרטיה למינימום, אישור הבקשות והתש לומים במסגרת מסלול זה יישען על הצהרות של מכללות ומעסיקים. בהתאם לכך, תקציב הבקרה יוקצה לבדיקות מדגמיות וחקירות יזומות, על בסיס ניתוח הנתונים או אינדיקציות קונקרטיות, שמטרתם לוודא כי ההצהרות אינ ן .כוזבות 11 . הסבר למספר המשתתפים: בגלל גמישותו הגבוהה של מסלול ,זה, והתאמתו למגוון רחב של מעסיקים ענפים ומקצועות, אנו סבורים כי .היקף הפעילות במסגרתו יהיה הגבוה ביותר 12 . מדוע הת ו כנית תהיה יעילה ? ההכשרות הקצרות והזולות יחסית יימדדו על פי יחס עלות- תועלת: השוואה בין עלות ההכשרה למדינה לבין העלייה המצטברת בשכר העובדים בעקבות ההכשרה. מכללות שיראו יחס עלות- תועלת גבוה יזכו לתקציבים גבוהים יותר, ומכללות שיראו יחס שלילי או נמוך במיוחד יאבדו את זכאותם לתקצ .יבים .הכשרות יקרות ילוו במחקר הערכה ייעודי אנו מאמינים כי מנג נ ו נים אל ה , יחד עם החובה לשלב מעסיקים, יבטיחו כי ההכשרות יהיו איכותיות ורל וו.נטיות לאורך זמן ב. הכשרות למעסיקים קטנים ובינוניים 13 . עיקרי הת ו כנית: גופים בעלי ניסיון מוכח בעבודה על הכשרות עם עסקים קטנים ובינוניים יקבלו תקצוב מהמדינה עבור עבודת שטח לאפיון צ ו רכי מעסיקים אל,ה ולבנייה והפעלה של הכשרות בהתאם לצרכיהם . כל אחד מהגופים יתמחה באזור או ענף מסוים, או בשילוב ענפי-אזורי (לדוגמ ה , ענפי השירותים בדרום). כדי לקבל את הת קצוב, הגופים יידרשו להגיש ת ו כנית הערכה מקיפה, כולל אבני דרך ומדדים כמותיים, המסוגלת להוכיח שפעילותם מייצרת יחס עלות-תועלת חיובי באופן מובהק. גופים אל ה ,גם יידרשו לממן, מתוך התקציב שיקבלו, עבודה של גוף הערכה חיצוני שיבדוק וימדוד את פעילותם בהתאם לת ו כנית שאו .שרה 14 . פירוט העלות : 14.1 . 200 מיליון שקלים לגופים שיעבדו עם העסקים הקטנים והבינוניים. תקציב זה כולל את עלות הקורסים עצמם, עבודת השטח מול המעסיקים ומנגנונים של בקרה והערכה. הוא גם מביא בחשבון את העובדה כי מעסיקים קטנים ובינוניים יכולים לתרום פחות לעלות ההכשרה, וזקוקים להכשרות בקבוצות קטנות יותר, שעל ,ותן גבוהה יותר לכל משתתף. בהתאם לכך מסלול זה יקר יותר מאשר האחרים, אך להערכתנו השקעה זו מוצדקת, מאחר ש פער הפריון בקרב עסקים 5 מטה המקפצה מרוכז ע"י121 - מנוע לשינוי חברתי| [email protected] | www.120plus1.org.il | לפרטים: יקותיאל משי052-2203041 קטנים ובינוניים הו א משמעותי ב חד וימ , ויש צורך משמעותי בשטח להתחיל לטפל בפער זה. כאמור, ההשקעה הממשלתית תינתן רק להכשרות שההערכה של ה גוף המפעיל היא כי הן יתנו תשואה משמעותית- .בעלייה בשכר העובדים שהשתתפו בהכשרה ביחס עלות ההכשרה 14.2 . 10 מיליון שקלים לבקרה ופיקוח. באופן עקרוני, כפי שצוין לעיל, לגופים שיעבדו בשטח יוקצו המשאבים הנדרשים כדי לבצע מעקב ומדידה בעצמם, על בסיס ת ו כנית הערכה שתיקבע מ .ראש בהתאם לכך, הצורך העיקרי בבקרה ופיקוח יהיה ב ,כדי לאתר מקרים של הונאה או דיווחים כוזבים ו על מנת .להפעיל מנגנון בקרה וערעורים על הפסקת המימון כאשר לא תהיה עמידה במדדים 15 . הסבר למספר המשתתפים: אנחנו מעריכים כי בשלב ראשוני מספר המשתתפים יעמוד על כ- 10,000 אנשים, בשל הקושי המובנה בייזום והפעלת הכשרות יעילות עבור מעסיקים קטנים ובינוניים. אם המסלול יוכיח את עצמו כיעיל מבחינת יחס עלות- תועלת ויהיה פוטנציאל להרחבת היקף ההכשרות, ניתן יהיה להגדיל את כמות המשתתפים בעתיד . 16 . מדוע הת ו כנית תהיה יעילה? כל אחד מהגופים שיעבד ו עם המעסיקים הקטנים והבינוניים יידרש להראות יחס עלות- תועלת מצטבר חיובי ברמה משמעותית, בצורה שתימדד על פי ת ו כנית הערכה שתיקבע מראש, ותכלול אבני דרך ברורות ומתוקפות להתקדמות. המימון יופסק לגופים שלא יראו עמידה במדדים שנקבעו, והתקציב יועבר לגופים אחרים או ת ו .כניות אחרות .ג תו כניות אסטרטגיות ענפיות 17 . עיקרי הת ו כנית: תקצוב ממשלתי להתארגנויות ענפיות עצמאיות של מעסיקים , שיובילו בעצמם את פיתוח מיומנויות ה עובדים בענף . התקצוב יינתן לאחר מחקר ו הצעה של הענף ל תוכנית אסטרטגית רב- ,שנתית כ שהאחריות .ליישומה תהיה על המעסיקים 18 . פירוט העלות : 18.1 . 100 מיליון שקלים במענקים להתארגנויות מעסיקים לצורך ביצוע ההכשרות. כיוון שמדובר ו בת כניות אסטרטגיות חמש -שנתיות, לתקצוב השנתי השוטף תצטרך להתלוות הרשאה להתחייב ות נוספת בהיקף של400 מיליון שקלים . אף שאל ה יהיו בדרך כלל הכשרות יקרות יותר, הערכתנו היא שהעלות למדינה תהיה נמוכה ביחס למספר המשתתפים. זאת, כיוון שמדובר בהכשרות עם ערך .מוסף גבוה למעסיקים, ולכן הם יכסו חלק משמעותי מעלותן 18.2 . 5 מיליון שקלים במענקים לביצוע מחקרים וגיבוש ת ו כניות אסטרטגיות. סכום זה מבוסס על ההנחה שכל מחקר יעלה בין1-2 מיליון שקלים , ו יתקיימו כ- 6-7 מחקרים מדי שנה, שהמדינה תכסה .מחצית מעלותם 18.3 . 10 מיליון שקלים כ תשלום למומחים שישבו בוועדות לאישור הת ו כניות האסטרטגיות הו בקרה על התקדמותן . 19 . הסבר למספר המשתתפים: כיוון שהתארגנויות ענפיות דורשות עבודה מקדימה משמעותית ותיאום ניכר בין מעסיקים שלא תמ יד עובדים יחד, אנו מעריכים שהיקפו של מסלול זה יהיה מצומצם יחסית בשנים הראשונות. לאורך זמן, אם הוא יוכיח הצלח ה , ניתן יהיה להרחיב את ההקצאה ולאפשר להתארגנויות .נוספות לקבל מימון 20 . מדוע הת ו כנית תהיה יעילה? כל ת ו כנית אסטרטגית תהיה מבוססת מחקר מקיף לגבי הצרכים ו הערך ,המוסף למעסיקים, לעובדים ולמשק כולו. המענקים יוקצו בהתאם לערך המוסף למשתתפים ולמדינה כאשר המעסיקים י ישאו בעלויות התואמות את הרווחים של הת ו כנית עבורם. ועדות מומחים עצמאיות 6 מטה המקפצה מרוכז ע"י121 - מנוע לשינוי חברתי| [email protected] | www.120plus1.org.il | לפרטים: יקותיאל משי052-2203041 יאשרו את תוקף המחקרים והת ו כניות, ויעקבו אחר תוצאותי הם בהתאם למחקר מלווה שיתבצע על ידי .גוף חיצוני ועצמאי .ד דמי קיום למשתתפים בהכשרות 21 . עיקרי הת ו כנית: משתתפים בהכשרות בשלושת המסלולים שתוארו לעיל, יקבלו דמי קיום במהלך ,הקורס. זאת כל עוד הלימודים אינם מאפשרים למשתתפים עבודה במשרה מלאה , וה ם אינם זכאים לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה . גובה דמי הקיום ייקבע בהתאם להיקף הלימודים השבועיים והמצב המשפחתי, ויגיע עד לסכום מקסימלי השווה לשכר המינימום נטו (כיום, כ- 5,000 שקלים ,)לחודש .לתקופה של עד שמונה חודשים 22 . פירוט העלות : 22.1 . 160 מיליון שקלים למענקים למשתתפים. סכום זה מחושב ב התבסס על ההנחה שהמענק הממוצע יהיה20,000 שקלים , בהתאם לתמהיל של מענקים קטנים יחסית להכשרות קצרות .בהיקף חלקי ומענקים גדולים יותר להכשרות ארוכות שאינן מאפשרות עבודה בכלל במהלך הקורס 22.2 . 10 מיליון שקלים לפיקוח ובקרה. כדי לצמצם את הבי ו רוקרטיה למינימום, אישור הבקשות והתשלומים במסגרת מסלול זה יישען על הצהרות של משתתפים, מכללות ו/או מעסיקים. בהתאם לכך, תקציב הבקרה יוקצה לבדיקות מדגמיות וחקירות יזומות, על בסיס ניתוח הנתונים או אינדיקציות קונקרטיות, .שמטרתם לוודא כי ההצהרות אינם כוזבות 23 . הסבר למספר המשתתפים: להערכ תנו, בשלב ראשוני, מספר המשתתפים יהיה נמוך יחסית. זאת, כיוון שחלק ניכר מהלומדים בהכשרות יהיו עובדים קיימים, וחלק נוסף יקבלו דמי אבטלה או הבטחת הכנסה במהלך הקורס, או ילמדו .בהיקף קטן יחסית שאינו מצריך דמי קיום 24 . מדוע הת ו כנית תהיה יעילה ? ו הת כנית הכרחית כדי לאפ שר קיומן של הכשרות הדורשות זמן רב ו נחוצות לענפים ומקצועות רבים במשק. בהתאם לכך, אנו מציעים כי יהיה מדובר בת ו כנית זמנית, שתוחלף ( בהדרגה במודל של החזר מותנהISA) המפותח בימים אל ה .בשיתוף פעולה בין זרוע העבודה לבין עוגן מודל זה מאפשר לשלם דמי קיום, שיוחזרו בה דרגה מתוך שכרם של המשתתפים, במידה ש ההכשרות אכן יגבירו את כושר השתכרותם. בשיטת ההחזר המותנה, העלות למדינה צפויה להיות זניחה, כל עוד .ההכשרות עצמן יהיו יעילות .ה סבסוד התמחות לבוגרי הכשרות 25 . עיקרי הת ו כנית: מעסיקים שיקלטו עובדים אשר סיימו הכשרה, יקבלו מענק שמטרתו לעודד אותם להשקיע בחניכה ובהקניית ניסיון לבוגרי הקורסים . מטרת ת ו כנית זו היא להתמודד עם המצב ש בו בוגרי הכשרות מתקשים למצוא תעסוקה מאחר ש מעסיקים רבים דורשים ניסיון ,מעשי. כדי לקבל את המענק המעסיקים יידרשו להוכיח העסקה רצופה של שישה חודשים במקצוע שנלמד בקורס והשקעת משאבים .בחניכה ובלמידה של בוגר ההכשרה 26 . פירוט העלות : 26.1 . 120 מיליון שקלים למענקים למעסיקים. המענק הממוצע יעמוד על15,000 שקלים להעסקה של ,שישה חודשים. להערכתנו סכום זה מספיק כדי לתמרץ את המעסיק לקחת סיכון של העסקת עובד חדש והשקע ה .בלמידתו 7 מטה המקפצה מרוכז ע"י121 - מנוע לשינוי חברתי| [email protected] | www.120plus1.org.il | לפרטים: יקותיאל משי052-2203041 26.2 . 5 מיליון שקלים לפיקוח ובקרה. כדי לצמצם את הבי ו רוקרטיה למינימום, אישור הבקשות והתשלומים במסגרת מסלול זה יישען על הצהרות של מעסיקים. בהתאם לכך, תקציב הבקרה יוקצה לבדיקות מדגמיות ו ,חקירות יזומות, על בסיס ניתוח הנתונים או אינדיקציות קונקרטיות שמטרתם לוודא כי ההצהרות אינ ן .כוזבות 26.3 . 5 מיליון שקלים למחקר הערכה מלווה, שיבחן האם יחס עלות- תועלת של הת ו כנית הו א חיובי .ברמה מובהקת 27 . הסבר למספר המשתתפים: להערכתנו, בשלב ראשון היקף המשתתפים בת ו ,כנית יהיה מצומצם יחסית כיוון שכמחצית מהלומדים בקורסים יהיו מלכתחילה עובדים קיימים. בנוסף, הכשרות רבות יתקיימו עם התחייבות של מעסיקים לקלוט את המשתתפים ב תום )הקורס (כמתואר לעיל - ולכן לא יחייבו את .התמריץ הנדרש 28 . מדוע הת ו כנית תהיה יעילה? ו הת כנית תגדיל את יעילותם של כלל מסלולי ההכשרה, כיוון שתגביר את הסיכויים לכך שהמשתתפים ימצאו תעסוקה ויצברו נ י סיון בתחום עיסוקם. אם מחקר ההערכה המלווה לא יצביע על יחס עלות- תועלת חיובי, הת ו .כנית תופסק ו. ריכוז עלויות הת ו כניות ה מוצעות ות כנית עלות למדינה ₪ מיליוני משתתפים עלות למדינה למשתתף ₪ מסלולי הכשרה .א הכשרות בשותפות מעסיקים ומכללות 320 30,000 10,667 .ב הכשרות למעסיקים קטנים ובינוניים 210 10,000 21,000 .ג תו כניות אסטרטגיות לענפים 115 10,000 11,500 סה"כ משתתפים בהכשרות 50,000 תו כניות נוספות .ד דמי קיום 170 8,000 21,250 .ה סבסוד התמחות לבוגרי הכשרות 130 8,000 16,250 .ו מערכות מידע 15 .ז מחקר, מדידה והערכה 40 סה"כ 1,000 66,000 15,152 8 מטה המקפצה מרוכז ע"י121 - מנוע לשינוי חברתי| [email protected] | www.120plus1.org.il | לפרטים: יקותיאל משי052-2203041 חברי המקפצה