חומר רקע
2023
.2.
27
נייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד בנושא מבנה
העסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין
•
בישראל מועסקים נכון להיום כ-
80
אלף עובדים פלסטינים בהיתר בענף הבנייה, שמהווים
כרבע מהעובדים בענף הבנייה, ושני שליש מכלל העובדים הפלסטינים שמועסקים בהיתר
בישראל.
העסקתם נעשית בהיתרי עבודה מהמינהל האזרחי, רובם היתרים
יומיים (ומשכך
העובדים אינם זכאים למגורים הולמים או לביטוח רפואי בישראל, ו הם מבצעים נסיעות
ממושכות מדי יום והמתנה במעברים); היא כפופה למכסות (שכמעט תמיד מלאות בהינתן
הביקוש לעבודה בישראל); לקיומו של מעסיק בעל היתר להעסקתם מרשות האוכלוסין
( וההגירה
המעסיק הוא
זה שמסדיר את היתר העבודה לעובד, ועם סיום העסקה ההיתר
.)מבוטל); ולדיווחי המעסיק למדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה (מת"ש
עוד על
מ
בנה העסקתם של עובדים פלסטינים, שעליו נפרט בנייר עמדה זו, ר' גם דו"
ח קו לעובד ממרץ
2021
,
"'תמונת מצב': התפתחויות ושינויים בהעסקת פלסטינים בישראל."
•
כמו יתר עובדי הכפיים בענף הבניין, גם
ה עובדים
ה
פלסטינים בענף
מועסקים במתכונת קבלנית
ושעתית באתרים משתנים
, בענף המאופיין בשיעור גבוה של תאונות עבודה ומחלות מקצוע , בין
היתר בשל מבני ההעסקה ואופי ההעסקה הקבלנית, אשר תורמים לסיכון בפגיעה בעבודה.
כך
,למשל מספר העובדים הפלסטינים
שנהרגו בתאונות עבודה גבוה יחסית ל שיעורם
בענף הבנייה ,
ועמד למשל בשנת2022
על36%
.
גם מבין מקבלי דמי פגיעה וקצבאות נכות מהמוסד לביטוח
לאומי שתחתיו הם מבוטחים
שיעורם גבוה יחסית, ולפי סקירת הביטוח הלאומי לשנת2021
,
1.3%
מכלל העובדים הפלס טינים שמועסקים בישראל זכאים לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה
בעבודה, לעומת1.5%
בלבד מכלל תושבי ישראל.
עוד על הקשר בין מבנה ההעסקה ותנאי
העבודה של עובדים פלסטינים בבניין ובין
בטיחותם ובריאותם התעסוקתית
, ר' דו"
ח קו לעובד
מספטמבר2022
" ,
:מפת דרכים בר
יאות עובדים פלסטינים בענף הבנייה."
•
מבנה העסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין אמור היה לעבור תמורות מהותיות בהתאם
לדו"ח בי
ן-
משרדי שאומץ בהחלטת ממשלה2174
; אך בפועל,
מה שכונה "רפורמה" (והחל רק
)עקב עתירה של קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח,
היה מינורי בהרבה–
הותרת האפשרות
לעובד פלסטיני שהעסקתו הסתיימה והיתר העבודה שלו בוטל, לשמור את מקומו במכסה
למשך60
,ימים, במהלכם יוכל לחפש בעצמו מעסיק אחר. בהיעדר מעסיק אחר בתום התקופה
יאבד את מקומו במכסה – ובשל החשש של עובדים שלא יוכלו לאתר מי שמעוניין להעסיקם
תוך60
יום ,
להתחרות על ליבו ולהתקבל לעבודה–
בפועל רבים מהם חוששים לסיים את
העסקתם גם במקרה של הפרת תנאים מצד המעסיק. בכך, נשתמרה אחת הבעיות המהותיות
במבנה העסקתם של עובדים פלסטינים–
כבילתם )(בפועל.למעסיק
•
כבילה זו עמדה בבסיס דו"ח בין-
משרדי, שאומץ בהחלטת ממשלה2174
,
ושהורה על השינוי
במבנה ההעסקה ש אכן
אמור היה ל
היות רפורמה. בדו"ב ח ו החלטת הממשלה נקבעו מנגנונים
נוספים שאמורים היו להיות צעד משלים ליכולת לשמר את המקום במכסה–
הקמת מערך
מיון והשמה שיאפשרו לעובדים להיכנס למכסה באופן מפוקח, ולאפשר לעובדים שכבר במכסה
לאתר מעסי ,ק חלופי. כלים אלו לא קרמו עור וגידים מעולם
ו ספק רב אם הממשלה עוד
מחוייבת
לכך
: מזה למעלה מחצי שנה שוועדה בין-
משרדית בראשות רשות האוכלוסין וההגירה
שוקלת שינוי יסודי במבנה ההעסקה ומעבר להעסקה באמצעות תאגידי כוח אדם. בפועל לא
קורה דבר, החלטת הממשלה שכבר התקבל ה לא מיושמת, הצוות שדן בהסדר חלופי אינו
."מפרסם המלצות, והמצב בשטח נותר כשהיה ערב תחילת ה"רפורמה
•
לצד הכבילה-
בפועל למעסיק, תופעה מדאיגה נוספת שמאפיינת
את העסקתם
של עובדים
פלסטינים ושהצעדים שנקבעו בהחלטת ממשלה2174
)(ואינם מיושמים
ביקשו להעביר
מהעולם
היא
תופעת הסחר בהיתרים . מדובר בעיוות שנוצר בגלל מבנה ההעסקה של העובדים
הפלסטינים, וגורם לכך ש כמחצית מהעובדים הפלסטינים בענף (וכשליש מכלל העובדים
הפלסטינים בכל הענפים), נאלצים לקנות ולשלם עבור היתרי העסקתם,
בתשלומים חודשיים
שיכולים גם להגיע ל-
4,000
₪מדי חודש .
הם לרוב משולמים לגורמי תיווך בשטחים, ולפחות
חלק מהסכום עושה את דרכו אל בעל ההיתר
"שמשלם בתורו הפרשות עבור ה"עובד שלו
למת"ש. מאחר שלאחרונה בעל ההיתר מחוייב להראות למת"ש כי שילם גם שכר לעובד לחשבון
"הבנק שלו, דמי התיווך גדלו וכוללים כעת "שיפוי גדול יותר לבעל
.ההיתר
•
ה
כלכלה הפלסטינית תלויה בכלכלה הישראלית,
מה שגורם לדחק ומצוקה אצל העובדים
,הפלסטינים ומוליד
קרקע פורייה לניצול .
בין היתר בשל מדיניותה של ישראל, עבודה בישראל
מאפשרת למשפחות העובדים הכנסה גבוהה מההכנסה האפשרית בגדה (פי2.3
).
,לכן יחסי
,הכוח הלא שוויוניים מונעים מעובדים רבים לחשוב על אפשרויות תעסוקה אחרות למרות
תנאי ההעסקה הקשים. היעדר הליך גיוס מפוקח גורר תלות של העובדים ,בסוחרי היתרים
בהיעדר יכולת למצוא מעסיק בכוחות עצמם, ומהחשש להישאר כבולים למעסיק בהיעדר
.יכולת להחליפו"ה"רפורמה
באופן החלקי בו יושמה לא שינתה בכך דבר, והעדות לכך היא
נתוני בנק ישראל על היקפי הסחר בהיתרים (שלא השתנו) ועל גובה דמי התיווך (שלא השתנה
.)ואף עלה בשלב מסוים
•
לקניית ההיתר יש
:מחירים כבדים
עובדים שקונים את ההיתרים יותר פגיעים לתאונות עבודה
ומחלות מקצוע , לא מקבלים את ציוד המגן הנדרש, לא עוברים הדרכות בוקר, ועשויים יותר
להסתכן כתוצאה מזה; גם שכרם של העובדים נפגע, מכיוון ש מעבר לתשלום החודשי שעל
העובד לעמוד בו אחרת יאבד את היתר העבודה שלו (לרבות בחודשים בהם לא עבד), העובדים
כמעט לא עובדים אצל המעסיקים שמכרו להם את ההיתרים, אלא נשלחים לעבוד אצל קבלנים
"אחרים, שמשלמים להם "בשחור ;
עובדים רבים מדווחים על תרבות עבודה הרואה בכסף
שנכנס בכל יום בתור הדבר החשוב ביותר, ולא יחסי עבודה מתמשכים וארוכי טווח אשר
מאפשרים צבירת זכויות סוציאליות כמו חופשה, מחלה, הבראה ופנסיה ;
"בדו ח האחרון שלנו
מצאנו שעובדים שקונים את ההיתרים דיווחו יותר על חרדה גבוהה ומצוקה נפשית כתוצאה
מהמחויבות לסוחר בהיתרים, ולכן היו נכונים יותר לעבוד גם כאשר חלו או נפצעו, ובמקרי
קצה אפילו סיכנו את חייהם כתוצאה מזה; עובדים אלו גם חשופים לסנקציות מצד רשות
האוכלוס ין וההגירה בשל כך, וגם מסתכנים באובדן הביטוח הלאומי אם ייפגעו בתאונות
.עבודה
•
חלק מבעלי ההיתר שמוכרים את ההיתרים שלהם אינם אלא חברות כח אדם, שכלל לא
זקוקים לעובדים, והם למעשה מתקיימים מהסחר בהיתרים. הדבר פשוט ונוח בהיעדר מסגרת
;גיוס והשמה מפוקחות
אבל גם בהי נתן העובדה שבניגוד להעסקת מהגרי עבודה, שהיתר
להעסקתם
,מחייב עמידה בקריטריונים מוכחים (כמו מצב סיעודי הוכחת פעילות חקלאית
מסוימת ), העסקת עובד פלסטיני בבניין רק מצריכה
הצגת
רישיון קבלן. בנוסף, האכיפה מצד
המדינה רפה ביותר–
להבנתנו, למעט מקרים שבהם חשדו של מת"ש מתעורר עקב עליות
;חריגות בהיקפי העסקה, לא נעשה דבר מצד מת"ש לבדיקת דיווחי מעסיקים על היקפי העסקה
ליחידת האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה אין להבנתנו משאבים לטפל בנושא; ורשויות
האכיפה בכללותן מתקשות לנהל הליכי חקירה נגד שרשראות שחלקן נטוע בשטחי הרשות
הפל סטינית. האכיפה בנושא כה דלה, עד שברשתות החברתיות מפורסמות תדיר ובאין מפריע
.מודעות גלויות לסחר בהיתרי עבודה, עם מספרי טלפון ליצירת קשר
•
מעל כל אלו מרחפת סוגייה נוספת שיוצרת אי-
ודאות וחששות גדולים בקרב העובדים הפלסטינים בענף
הבניין ובכלל: גורל קרן הפנסיה שלה ,ם. במשך עשרות שנים אלו הופקדו על ידי מעסיקיהם במת"ש
שנכשלה בניהול הכספים כקרן פנסיה ולא אפשרה משיכת פיצויי פיטורים ללא משיכת הגמלה כולה
וריקון הקרן הרבה לפני גיל הפרישה. עקב עתירה שעמותת קו לעובד הגישה בנושא הוחלט על העברת
הכספים לקרן עמיתים שזכתה במכרז ב נושא, וזו אמורה לפי הפרסומים להתחיל לפעול בחודש אפריל
–
עוד חודש בלבד–
אולם נכון להיום טרם פורסם הנוהל המסדיר את עבודת הקרן (לרבות סוגיות
מהותיות בדבר דמי הניהול, אופן השקעת הכסף, אופן הפקדתו בידי המעסיק, משיכתו, קשר עם הקרן
מצד העובד, הבסיס האקטוארי לגמל ה, גיל הפרישה הקובע למשיכה, וסוגיית היתכנות משיכה לפני גיל
.)הפרישה המולידה שאלות של מיסוי ופיצול בין רכיב הפיצויים לגמל
•
נוכח כל
האמור, אנו מפצירים בוועדה לדרוש תשובות ברורות מהמדינה אודות:
א.
יישום החלטת2174
במלואה, ולחלופין, היתכנות המעבר להעסקה באמצעות תאגידי כוח
;אדם
ב.
;היתכנות הליך גיוס מפוקח (דמוי הסכם בילטראלי) עם הרשות הפלסטינית
ג.
הכלים–
רגולטוריים ותקציביים כאחד– למאבק בתופעת הסחר בהיתרים;
ד.
לוח זמנים עדכני להפעלת קרן עמיתים ו
פרסום הנוהל המסדיר אותה להערות ציבור.
:לפרטים נוספים
,עו"ד ח'אלד דו'חי052-534-9870
,עו"ד אלעד כהנא054-580-0819