חומר רקע
אדר תשפ"ג ,
27
פברואר2023
לכבוד
ועדת הבריאות של הכנסת
:הנדון הצעה
ל עקרונות חקיקה בעניין הס
דרת סוגיית
חמץ בבתי חולים
:רקע
מצד אחד עומד הרצון לקיים מדינה יהודית אשר מוסדותיה הציבוריים שומרים על צביון יהודי ומאפשרים לכל אדם
לאכול בהם גם בזמן הפסח, ולכבד את רגשותיו . בבתי חולים המציאות ההלכתית מורכבת משום שכלי האוכל מוגשים
לחדרי החולים, לשם מגיעים כלל אזרחי ישראל, גם אלה ש
אינם מודעים כלל להלכות פסח
או שאינם שומרים כשרות
וכמובן גם כאלו שאינם יהודים ,. לכאורה
יש הטוענים ש בעיה זו מחייבת מניעה מוחלטת של כל כניסת חמץ לשטח בית
החולים, כפי שקבעה הרבנות הראשית בנהליה בשנת2017
)(בנספח, שיש להורות לשומרים למנוע הכנסת חמץ.
.מאידך עומדת זכותו הדמוקרטית של אדם לעשות כרצונו ואילו חיפוש בתיקיו אחר חמץ, עלול לפגוע בזכויותיו
,יתרה מכך
הליך של בדיקות חמץ בכניסה לשטח בית החולים עלול להביא ל מצב של השנאת היהדות והלכות הפסח ,
.דבר שעלול להביא בפועל ליותר חמץ בשטח בית החולים
:הנחות יסוד
1.
סוגיית החמץ בבת י החולים הפכה
דג ל ל של מחלוקת בשני ה ם
אחרונו ת. גופים שוני ם מכל עבר הביאו לכך
שה
נושא הפך ל כזה
המחייב
התייחסות הצהרתית.בחוק
2.
יש ל אפשר לב .תי החולים לתלות שלטים המבקשים מן הציבור להתחשב
3.
ב מציאות שבה שומרים בודקים בתיקים, כלל לא בטוח ש ימנעו
מקרים של הכנסת חמץ לבתי החולים. לה ,יפך
יתכן לומר שחיט וט בתי קים יביא לחו סר רצון להתחשבות ולפגיעה בסול די
ריות , דבר שי
ביא ל הימצאותו של
יותר חמץ בשטח בית
החולים .
4.
,במידה ונכנסה חתיכת חמץ לבית החולים הר י שכל עוד לא מ דו
בר בהכנסתה למטבח הראשי ,
הרי שהדבר
אינו מטריף את האוכל בבית החולים,
בגלל
צירופ ן של כמה סיבו
ת להקל המצטרפות יחד (
כלי של
ישי , עירוב
'כלים וכו) .
5.
על מנת לשמור על כשרות האוכל
ח ובה להקפיד על שמירת
המטבחים וה קפיטריות כשרים לפסח ו על
המטבחי
ם להיות ס .גורים בפני כניסה של אדם חיצוני שמירה זו קלה לביצוע בבתי חולים
אש ר ממילא
שומרים על
ה יגיינה לאורך כל השנה .
כמו כן, רצוי
ל
נטרל את יכול
ת השימוש במיק רוגל במחלקות , בו יש
חשש ש ית
בצ ע חימום .שיחשב ככלי ראשון
לאור כל זאת, תוך התייעצות עם מורי הלכה ועם אנשים הפועלים בתוך בתי חולים ומכירים מקרוב את המציאות, אנו
מציעים
הצעה
הבנויה על הנחת היסוד שמוסדות הציבור במדינת ישראל צריכים להיות כשרים לפסח ומאפשרים לכל
אדם לאכול בהם, מבלי לפ
גוע ב
פרטיותם
.של מי שאינם מעוניינים באכילת אוכל כשר לפסח
עיקרי הצע
ת החו
ק המו
ת צע :
1.
ה ,מטבחים
ה
מסעדות ו
ה.קפיטריות בשטחי בתי החולים יהיו כשרים לפסח באו תה צורה בה שומרים עליהם
נקיים
ומונעים הכנסת או כל
מב חו ץ לאורך כל השנה מטעמי ה
גיי י
נה, כך י
י שאר המצב בחג הפ .סח
2.
על בית החולים
לתלות שלטים המבקשים מ כל אדם שמכניס אוכל מחוץ לבית החולים ,
לה קפיד שלא לערבב
.אותו בשום אופן עם כליו של בית החולים
3.
לא תבוצע כל בדיקה שמטרתה חיפוש מזון בכליהם של באי בתי החולים ., לקראת ובמהלך החג
4.
ראוי לציין כי האוכל המוגש לחדרי החולים הינו כשר לפסח ואין לחשוש לכלים שמא נתערב בהם חמץ
.)(מצ"ב פסיקה הלכתית בנושא
,יחד עם זאת ,בתי החולים יאפשרו למי שמחמיר ל
קבל את
ארוחתו בכלים
.חד פעמיים
5.
יאסר שימוש במ י קרוגלים (או מכשירים אחרים העלול ים ליצור מצב של )בישול בכלי ראשון
הנמצאים
במחל
קות .
6.
המדינה קורא
ת
להנהלות בתי החולים, הרבנים בבתי החולים, הצוותים המאושפזים ומשפחותיהם לנהוג
בכבוד אלו באלו ולייצר פתרונות מקומיים המותאמים לאופי האוכלוסיות השונות ולאווירה הנדרשת בבתי
החולים, המהווים את אחת מנקודות המפגש הרגישות ביותר של החברה הישראלית כולה. פתרונות אלו
נדרשים להיות ישימים בכל בית חולים על פי מה שניתן לקיים בו, תוך שמירה על עקרונות אלו. ישנה
אחריות כבדה על כתפי כל המעורבים ליצור מרחב ציבורי משותף, מכבד ומאפשר לכלל אזרחי
המדינה, קל
.וחומר בבתי החולים
,אנו מאמינים כי הצעת חוק שכזו
תי תן מצד אחד מענה הצהרתי, תעגן בחוק א ת כשרות בתי החולים ואת היכולת
ל
תלות שלטים המבקשים התחשבו
ת. מצד שני, הי א לא ת תי ,ר חיטוט בתיקים
ב היותו צעד שיפגע
פב רטיותם של
אנשים, ו
י
פעל כבומרנג לפגיעה כש ב
רות
.ובקדושת החג
אנו מאחלים רפואה שלמה לכ
ל ל אזרחי ישראל
נספח1
:
,תשובה של הרב אברהם רזניקוב, רב בית החולים איכילוב אשר פורסמה
:בנושא
.נשאלתי, האם קיימת חובה הלכתית לבדוק בכליהם של הבאים למרכז הרפואי בחג הפסח
,אקדים
על פי ה
הלכה חמץ אסור באכילה וב
הנאה החל מבוקר רב ע פסח ועד צאת
,שביעי של פסח
וישנו אף
איסור על הימצאותו ברשותו של יהודי. איסור אכילת החמץ בפסח הוא איסור חמור, והעונש על העובר עליו
ב
מזיד על פי ההלכה הוא כרת ". גם תערובת חמץ אסורה באכילה, כמו כן קיים איסור "בל יראה ובל ימצא–
.למשהה חמץ ברשותו בפסח
,לעינינו, נראה להקל, ומן הטעמים הבאים.הראשון, אחזוקי איסורא לא מחזיקינן
הגדרה-
אין חוששים
לאיסור, בדבר שאיננו רואים בו כעת גריעות. ישראל ונכרי מושיבים שתי קדרות על גבי כירה אחת, ואינו
חושש שמא ישים הנכרי בשר נבלה לתוך קדירת ישראל (ע"ז י"א ב, וי"ב א'), ב כוונה (תוספות שם ד"ה
ושדי, בשם ר"י), או בטעות (הר"ן שם). וכן לא חושש שמא יבשל את הקדרה, ונמצא אוכל מבשולי-
'גוים (גמ
שם), שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (גמ' שם.
)
חטים שבאו בספינה והן יבשות שלא נשתנה מראיהן, אין
חוששים שמא נפלו עליהן מים ובאו לידי חימוץ ויאסרו ב פסח, שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (טוש"ע אורח
.)'חיים תס"ז ג
.השני, לפני עוור דעת רוב הראשונים שאיסור ‘לפני עיוור’ קיים רק כאשר הנזיר אינו יכול להגיע אל היין
האסור עליו בשתייה, בלא עזרת המסייע, (תרי עברי דנהרא), ובהכללה–
רק אם העברה לא תוכל להתקיים
בלא עזרת
המסייע. להלכה, נפסק שאסור למכור לעובד עבודה זרה דברים המיוחדים לעבודתה, אלא אם כן
נראה שהוא קונה את האביזרים שלא לצורך עבודה זרה. לעומת זאת דברים שאינם מיוחדים לעבודתה, מותר
למכור מבלי לחשוש שמא הקונה ישתמש בהם לעבודה זרה, אלא אם כן הקונה מפרש שהוא קונה ז את לצורך
עבודה זרה (יו"ד קנ"א, א'). הרמ"א, שם, אומר שנהגו להקל ולמכור לעובדי עבודה זרה דברים השייכים
.לעבודתה, בכל מקרה שיש להם אביזרים אחרים כיוצא בהם, או שהם יכולים לקנות כמותם במקום אחר
כלומר, לדעתו איסור ‘לפני עיוור’ נוהג רק במקרים שבהם העובר לא יכול ל עבור על האיסור ללא עזרת
המסייע לו, כשיטת רוב הראשונים. ה"חזון איש" בהתייחסו למשנה בשביעית "אלו כלים, שאין האומן רשאי
.למכרם בשביעית: מחרשה וכל כליה, העל והמזרה והדקר. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה
זה הכלל: כל שמלאכתו מיוחדת לעברה- אסור. לאי סור ולהיתר–
"מותר
)'(פרק ה' משנה ו.
כלומר, המשנה
מתירה למכור כלי עבודת הקרקע בשביעית לעם הארץ, למרות החשש שייעשה בהם מלאכה האסורה בשנת
"השמיטה, זאת בתנאי שאין הכרח בדבר כיוון שבכלי מעין זה עושים גם מלאכות מותרות. ה"חזון איש
מקשה מדוע זה מותר והרי זה ספק,"לפני עור", ועונה שאם לא נתיר
.נגרום לשנאה בין האנשים
.השלישי, שעת הדחק כדיעבד
ר' משה פינשטיין
התייחס בתשובתו לבחור הבא ממשפחה שאינה שומרת תורה
ומצות, ורוצה להצטרף למשפחתו היוצאת לאכול במסעדה שאינה כשרה, האם מותר לו להצטרף עמם ולאכול
רק מה שאין בו כל חשש איסור כגון סלט ירקות, ופירות וכדו'? אם מדובר במצב של דחק, כלומר שאם לא
,תצטרף ייגרם מתח במשפחה אפשר להקל לאכול במסעדה. לדעתו, אין לאדם לזלזל במשפחתו ומקרא מלא
:הוא,""מבשרך אל תתעלם
גם אם אינה שומרת תורה ומצוות, ולכן מקרה זה שייך לקטגוריה של 'שעת
)'הדחק' (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב, סימן מ.
לר' שלמה זלמן אויערבאך יש חידוש מדהים. בסימן ל"ה
בספרו "מנחת ש למה" הוא עוסק שם במקרה שאדם רוצה לכבד את חברו באוכל אבל הוא יודע שאותו אדם
.לא יברך. הבעיה היא שאם הוא לא יכבד אותו זה יגרום ליותר שנאה וליותר הרחקה של האדם השני מהדת
במקרה כזה פוסק הגרשז"א שמותר לתת לו את האוכל כדי למנוע השלכות חמורות יותר בעתיד.
.הרביעי
.עירוב כלים ההלכה קובעת "כלי שנאסר בבליעת איסור ,שנתערב באחרים
ואינו ניכר בטל ברוב ."
כלומר ,
מאחר והכלי התערב בהרבה
כלים אחרים ,
הרי הוא בטל בתוכם ,ואין אנו מחייבים להגעיל את כל
הכלים (יו"ד סי 'ק"ב .)
כלי שלישי. בהלכה ,קיימת הבחנה בין כלי שני לשלישי ודינו של כלי שלישי קל יותר
(תוס' שבת ל"ט ע"א). גם ה"בית יוסף" (סי' שי"ח), המסביר מדוע הגמרא התירה לשפוך מים קרים לתוך
.ספל מים חמים כיוון שהספל אינו כלי ראשון או שני אלא שלישי
נספח2
:
מתוך הנחיות אגף הכש
רות הארצי של הרבנות הראשית, עבור בית חולים ,
2017
: