חומר רקע

ו ' אדר תשפ"ג 27 ,בפברואר2023 לכבוד ועדת ה בריאות של הכנסת :הנדון חוות דעת לדיון הצעת חוק זכויות החולה (תיקון– הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח) התשפ"ג– 23 0 2 ', חבר הכנסת משה גפני ואח ( /פ1793/25 ) הצעת החוק האמורה מבקשת לעגן בחוק נוהל שנהג בשנים הא חרונות ונפסל בבג"ץ ב שנת2020 , ועל פיו מנהל מוסד רפואי שמציג עצמו ככשר רשאי להסמיך עובד למניעת .הכנסת מזון לבתי החולים או החזקתו במהלך חג הפסח זאת למעט פירות וירקות טריים ומזון ארוז הנושא חותמת כשרות לפסח מגורם מוסמך . נ בקש להתייחס לדברים הן מבחינת אופייה ה דמוקרטי של המדינה והן מבחינת אופייה .היהודי ציונם של החגים היהודיים במרחב הציבורי הוא אחד ממאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וביטוי לחלומות ולכמיהה של דורות. חומרתם של איסורי החמץ בפסח , חשש מהטעייה של ציבור שומרי הכשרות והתקופה הקצרה של האיסור מעודדת ה תחשבות מיוחדת בזכותם של שומרי המצוות לחופש דת ב מובן של קיום מרחבים נטולי .חמץ עם זאת, יש צורך לאזן ערכים וזכויות אלה באופן שלא יפגעו מעבר לפגיעה מידתית ומוגבלת בזכויותיהם של אחרים – יהודים שאינם מ קפידים על כל הלכות הפסח וערבים- לאוטונומיה, לחופש מדת, לפר טיות, לכבוד , לחופש תנועה ולהגדרה עצמית דתית ולאומית שאינה גוררת הפליה . זאת בעיקר עקב מאפייני מוסד בית החולים שהחולים אינם יכולים לבחור שלא לשהות בו, אין לו חלופות , מרחב המחיה האישי בו מצומצם , ,לעתים גם התפריט מוגבל עקב המחלה והחולים השוה ים בו מצויים ממילא בעמדה פגיעה ומוחלשת .ובמגבלות על האוטונומיה והתנועה שלהם בג"ץ1550/18 עמותת הפורום החילוני נ' שר הבריאות שניתן באפריל2020 קבע בעמדת רוב כי איסור גורף על הכנסת מזון פוגע בזכויות יסוד במידה ניכרת ולכן נדרשת לפגיעה זו הסמכה מפורשת בחוק. כמו כן נקבע כי אכיפת האיסור באמצעות מאבטחים )(הפרקטיקה הנוהגת כנגדה הוגשה העתירה, חורגת מהסמכות שניתנה להם לשמירה על ביטחון הציבור ,מפני פעילות חבלניות ומפני אלימות מכוח חוק סמכויות שמירה על בטחון הציבור, התשס"ה- 2005 . באכיפה זו ישנם אף פערי כוחות מובנים בין מאבטח ים הנתפסים כב עלי סמכות לבין אזרחים, פערים שאינם מוצדקים בהקשר שאינו בטחוני . יודגש כי אין חולק, גם במסגרת הבג"ץ האמור על שמירת כשרות קפדנית בפסח ב מטבחי י בת החולים ., בכלים ובמרחבים הציבוריים של בתי החולים על אף שה תיקון המוצע יוצר ,הסמכה מפורשת לפגיעה בזכויות נראה כי האי זון בין הזכויות של המקפידים על הלכות הפסח לבין הזכויות של אלה שאינם מקפידים ושל הערבים אינו מספק. כמו כן, ניתן למצוא חלופו ת בהן הפגיעה בכבוד החולים בו משפחותיהם, בפרטיותם ובחופש שלהם מדת מצומצמת יותר ועדיין שומרת על תכלית ה תיקון המוצע להגן על חופש הדת ולבטא .את אופי החג במרחב הציבורי כך למשל, כבר במסגרת דיוני הבג"ץ הנזכר עלו חלופות שהדיון בהן לא מוצה למ תחמי חמץ בשטח בית החולים ובצמוד למבנה האשפוז )(הנותנים מענה חלקי לחולים הניידים; ול שימוש בכלים חד-פעמיים (מתכלים , כפי שנוהגים בבתי מלון כשרים) . כמו כן ניתן ל הציע פתרונות נוספים המבחינים בין מרחב ציבורי פנוי מחמץ לבין מרחב אישי; המייצרים הפרדה בין חדרים שחלה בהם שמירת פסח מלאה ואחרים שניתן להביא בהם מזון מבושל מן הבית; קביעת אבחנה בין הימנעות מ לחם ומוצריו (התנהגות נפוצה יותר )בקרב יהודים בחג הפסח לבין מאכלים שא ינם כשרים לפסח אול ם גם אינם בגדר חמץ גמור; ו בוודאי אבחנה בין איסור כללי של הכנסת חמץ לבין אכיפת האיסור באמצעות בדיקה בתיקי המבקרים, בדיקה הנכנסת למרחב פרטי של המבקר ים , מסמנת אותם ופוגעת קשות בפרטיות ם , בכבוד ם .ובאוטונומיה שלהם " ההלכה היהודית מפרשת את האיסור המקראי וְלֹא יֵרָ אֶ ה לְָך חָ מֵ ץ וְלֹא יֵרָ אֶ ה לְָך שְ אֹר בְ כָל גְבֻלֶָך " (שמות י"ג7 ) כאיסור המושת על האדם שומר המצוות עצמו. אין זו אחריותו של שומר הפסח לדאוג לחמץ שאינו בגבולו ובוודאי לא לחמץ שברשות לא יהודים, כפי שנאמר ב תלמוד ב" :מסכת פסחים ״לֹא יֵרָ אֶ ה לְָך שְ אֹר״— שֶ לְָך אִ י אַ תָ ה רֹואֶ ה [אסור לך ]לראות , אֲבָל אַ תָ ה רֹואֶ ה שֶ ל אֲחֵ רִ ים". כמובן ש מי שאינם יהודים רשאים על פי ההלכה לאכול ולהחזיק חמץ בגלוי, והרבנות הראשית אף מוכרת לגוי את החמץ המצוי במהלך הפסח בתוך בתי הם ועסקיהם של יהודים. פוסקים לא נחלקו בשאלה אם מותר לחמץ של גוי לשהות בביתו של יהודי, אלא רק בשאלה איזו מחיצה או הפרדה ברורה יש לייצר כדי להבחין בי ן השניים . ברחבי העולם לא נמנעים יהודים שומרי מצוות מלהיכנס במהלך חג הפסח לבתי חולים ולמוסדות ציבור, וכך גם במ דינת ישראל המודרנית אין כל עניין ל רבנות הראשית למנוע מלא יהודים או מיהודים שאינם מקפידים על איסורי הפסח להכניס חמץ למוסדות ציבור . הפגיעה הכרוכה בתיקון המוצע מטרידה במיוחד כאשר מדובר באזרחים הערבים, המהווים21% מאוכלוסיית המדינה ונדרשים לאישור הרבנות הראשית .כדי להביא אוכל ושתייה לקרוביהם המאושפזים בבתי החולים הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מאפשר ת 'אמנם להרחיב את המושג 'גבולך גם למרחבים ציבוריים, אך לא במחיר פגיעה באוטונומיה ובחירות של מי שאינם מעוניינים לשמור מצוות ,כלל או של אלה המעוניינים לשמור את ה פסח באופנים אחרים , ובוודאי לא בחירותם של מי שאינם יהודים. כאשר באים לפגוע בחירויות ,ובזכויות אדם ,כפי שנעשה בתיקון המוצע יש לעשות זאת "במידה שאינה עולה על הנדרש" (סעיף8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), באמצעי שפגיעתו פחותה (מבחן הצורך) ורק בהעדר אמצעי זולתו העשוי להשיג את התכלית בפגיעה מעטה משלו. בנסיבות העניין ראוי אף לנקוט" :בפרשנות הלכתית מצמצמת, ברוח דברי המשנה בפסחים אֵ ין חֹושְ שִ ין שֶ מָ א גֵרְ רָ ה חֻלְדָ ה ][חמץ מִ בַיִת לְבַיִת ּומִ מָ קֹום לְמָ קֹום, מֵ חָ צֵר לֶחָ צֵר ּומֵ עִ יר לְעִ יר, דְ אִ ם כֵן אֵ ין לַדָ בָר סֹו"ף. כיוון שהתיקון המוצע אינו עומד בכללי המידתיות וישנם אמצעים פוגעניים פחות .להשגת תכלית החוק, הרי שהוא אינו חוקתי ואין ראוי לקדמו באופן המוצע או בקש לסיים בהערה הנוגעת לכלל החקיקה בנושאי דת ומדינה. מנסחי חוק זה וחוקים נוספים מבקשים לכאורה לה עמיק את זהותה היהודית של המדינה בכך שהם כופים על אזרחיה את מצוות הדת היהודית בפרשנותם החמורה ביותר. אולם אלה בדיוק הנסיבות .העלולות להביא להתרחקות גדולה של יהודים חילוניים ומסורתיים מתרבותם ואמונתם אמונה, חיבור לתרבות, למסורת ולהיסטוריה אינה נקנית בכפייה א לא באהבה. כפי שתוצאת הצעת החוק (שהוקפאה) בעניין הכותל המערבי היתה התרחקות של ציבור רחב מן הכותל ואף מחאה קיצונית בדמות ביקור בכותל בבגד- ים, כך עלולה תוצאת הצעת החוק בעניין החמץ להביא להתרחקות הציבור משמירת הפסח ואף להביא ל פעולות מחאה שיביאו חמץ מכוון למרחב .הציבורי בברכה , עו"ד שלומית רביצקי טור- פז מנהלת מרכז ג'ואן וארווין ג'ייקובס לחברה משותפת וראשת התכנית לדת ומדינה