הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי: "ישראל נמצאת בפיגור אחרי מדינות המערב ביחס לרגולציית הגנת הסייבר" כך עולה מסקירה שקיימה הוועדה לביטחון לאומי בנושא מערך הסייבר הלאומי על פי נתוני מערך הסייבר הלאומי מספר מתקפות הסייבר בעולם גדלו ב- 38% ב- 2022 בהשוואה ל 2021. כ- 20,000 שיחות בשנה התקבלו במוקד 119 בשנת 2022, מתוכם מעל 9,100 הוגדרו כאירועי סייבר. כשליש מהאירועים: פישינג (דיוג), השתלת נוזקות ופריצה לרשתות החברתיות. יותר מ- 1000 אירועים היו בעלי פוטנציאל נזק משמעותי. הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, שמעה היום (שני) סקירה על מערך הסייבר הלאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון כי "אנחנו מפתחים תלות גדולה וגוברת במערכות המחשוב. האפשרויות לפעולה מול מערכות המחשוב מדינת ישראל יכולות להתרחש במספר דרכים כמו: שיבוש מידע, הפצת מידע כוזב וגניבת מידע ועוד. לשם כך הוקם מערך הסייבר הלאומי כמערך הגנתי". גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, סקר את פעילות מערך הסייבר ואמר כי המערך הוא גוף אזרחי טכנולוגי ומבצעי שאחראי על הגנת המשק. היתרון הוא שיתוף הפעולה בתוך הגופים הביטחוניים במדינת ישראל. לדבריו "אל מול איראן, חיזבאללה וחמאס, אנחנו פועלים בצורה מיטבית וזה יתרון משמעותי. בעולם פשיעת הסייבר, התשלום הולך וגדל משמעותית והתוקפים בוחרים את היעדים שלהם באופן ספציפי. ישנם גופים משמעותיים במשק ואנחנו משתפרים בהגנה שלהם והגופים הללו מבינים את האיום ואת הצורך לתחזק את הכלים ההגנתיים". הוא הוסיף, יש חשיבות רבה שמאות אלפי הארגונים במשק יעבדו מול הסקטורים הממשלתיים במטרה להגדיל את משטח ההגנה בדיווח והשקעה בהגנת סייבר. "במוקד 119 מתקבלות כ 20,000 שיחות בשנה. מתוכם כ- 9,100 הם תחילתו של אירוע סייבר. שאת רובם אנחנו מצליחים למנוע. כשליש, אירועי פישינג (דיוג), נוזקות, ופריצה לרשתות החברתיות. יותר מ- 1000 אירועים שלולא התערבות המערך פוטנציאל הנזק היה משמעותי". ליאת גורפינקל, יועמ"ש מערך הסייבר, הוסיפה כי יש צורך בכלי מדיניות וסטנדרטים אחידים שיגבירו את רמת ההגנה בסייבר על הנכסים תוך פיקוח ואכיפה על מילוי אותם סטנדרטים. לדבריה, יש העדר של הפנמת הסיכון –חוסר השקעה בתגבור הגנת הסייבר אל מול הנזק הגדול שנגרם מהתקפות הללו. "חשוב לנו לקבל סמכויות בהיבטים הללו ואנחנו עובדים על טיוטת חקיקה". עו"ד טל שביב, מרכז השלטון המקומי: "אנו פועלים למיגון יחידות הקצה לכל מי שעושה שימושים במערכות המחשוב של הרשויות המקומיות כדי למנוע גלישת מידע אישי של אזרחים. יש לתת תקציבים עם הסדרה ורגולציה אחידה ברשויות המקומיות עם כל העלויות שנלוות לכך". ירון יונגמן, המטה לביטחון לאומי, ציין כי המערך מגן על המשק ותקשורת המחשוב וכאן חשיבותו הרבה לרציפות התפקודית. יש פער רגולטורי מסוכן ביחס למדינות בעולם לכן חוק הסייבר המתוקן צריך להיות מקודם כמה שיותר מהר. ליאו מרקוביץ, ממשרד התקשורת, אמר כי יש נפסח סייבר שמחייב את חברות התקשורת להיערך ולדווח על אירועי סייבר ולעדכן את המשרד. כרגע אנחנו עובדים במרכז הניתור בו כל הגופים שותפים באופן וולונטרי ואנו יודעים להתריע אם יש אירוע מסוים בגוף אחר". יוסי שביט, מהמשרד להגנת הסביבה, הסביר כי יש מפעלים מסוכנים המחזיקים חומרים מסוכנים המחוברים למערכות מחשוב. יש פעילות מול המפעלים כדי לחזק את כיפת הסייבר ויש אתגרים כי הרבה מהם הם עם מערכות מיושנות. כאשר אחד התנאים במתן היתר הרעלים למפעלים הוא העלאת חוסן בסייבר בשיתוף התאחדות התעשיינים, כולל הכשרת אנשים מהתעשייה בנושא. רון גרמה, התאחדות התעשיינים, ציין כי "בסקר שהוצאנו לא נדהמנו לראות שלא כולם משקיעים מזמנם בנושא הסייבר ואנו פועלים בהעלאת המודעות למניעת נזק ופגיעה בתחום הזה. רגולציה תסייע מאד בנדון." יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בסיום כי אין שום ספק שהאיום ילך ויתגבר. "למרחב הסייבר אין טעם, אין עשן ואש, לכן הוא מאד פופולרי להפעלה. נצטרך להשלים ידע בנושא זה בעיקר עם המשטרה וגורמי המודיעין. הוועדה יכולה לסייע בתחומי התקציב והחקיקה". *רצ"ב* - תמונות מהדיון: https://photos.app.goo.gl/AZTtDpM4gPhmZ1qB7 קרדיט תמונות: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת - *הודעות מלאות מדיוני הוועדה בפורטל הוועדה * https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalSecurity/Pages/default.aspx יקותיאל צפרי, דובר הוועדה לביטחון לאומי