חומר רקע
ח'/אדר/תשפ"ג
1
il
org.
yfpp.
www.
במחשבה תחילה
ועדת הכלכלה ,
22.2.23
עמית בן-צור
מנהל מכון יסודות
המטרה
הורדת מחירי
המזון
ח'/אדר/תשפ"ג
2
הורדת מחירי
המזון
המטרה :לא רק יוקר המחיה
מקור :פרופ 'איל קמחי ,מוסד שורש ,
בטחון מזון בישראל- אתגרים ומדיניות ,
נובמבר2022
; עיבוד :מכון יסודות
9.6%
הופה,הופה,פה זה לא אירופה
מטרות המדיניות החקלאית באיחוד האירופי
מטרות ברורות ומגוונות :
יוקר המחיה
אינו המטרה היחידה וגם לא העיקרית
ודאות: מדיניות ל-
7 שנים
יציבות :
אך משתנה התמיכות תמהיל
בטווח משתנה אינו הכולל היקפן
הקצר
חיזוק חוסן
החקלאות
חיזוק הגנת
הסביבה
שיפור איכות החיים
במרחב הכפרי
חיזוק התחרותיות
וההתאמה לתנאי השוק
חיזוק
החקלאים
בשרשרת
הערך
תמיכה
בהכנסה
משתלמת
הבטחת איכות
גבוהה של
מזון
קידום מקומות
עבודה
וצמיחה
תמיכה
בהתחדשות
דורית
מאבק
במשבר
האקלים
טיפוח שימוש
בר-
קיימא
במשאבי
הטבע
על הגנה
המגוון
הבילוגי
ח'/אדר/תשפ"ג
3
מקרי מבחן
בשר בקר טרי
1
דגים)קפואים(
2
שימורי טונה
3
בתקופת הרפורמה
אין
השפעה
משמעותית על
מדדי המחירים
ח'/אדר/תשפ"ג
4
בבחינה של מוצרים
ספציפיים–
לכל אחד סיפור משלו
ההשפעה המצטברת
של הרפורמות בתחום
המזון לא הפחיתה
את
מחירי המזון
ח'/אדר/תשפ"ג
5
פערים
ניכרים
בין המלצות ה-
OECD
לבין צעדי הרפורמות
עוף
4
מקרה מבחן
ח'/אדר/תשפ"ג
6
בזמן שהתמורה
למשחטות
צנחה ,
מחיר העוף לצרכן
לא ירד
המרווח
הקמעונאי
גדל
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
10
11
12
13
14
15
16
17
18
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
המרווח הקמעונאי
ש"ח לק"ג
אחוז המרווח מחיר
לצרכן
מחיר בשער
המשחטה
המרווח
הקמעונאי
המרווח
הקמעונאי
מקור הנתונים :מועצת הלול,
StoreNext
ונתונים מסחריים; עיבוד :מכון יסודות
ח'/אדר/תשפ"ג
7
חמאה
5
מקרה מבחן
כשהמכס בוטל–
המחיר
לא ירד
כשפיקוח
המחירים בוטל–
המחיר עלה
30
35
40
45
50
55
60
65
70
75
80
1
2
3
4
5
6
7
9
10
11
12
1
2
4
5
6
7
8
9
10
12
1
2
3
4
5
7
8
9
10
11
12
1
2
3
5
6
7
8
9
10
12
1
2
3
4
5
7
8
9
10
11
12
2018
2019
2020
2021
2022
ש"ח לק"ג
ביטול
הפיקוח על המחיר
ביטול המכס
חמאה מיובאת
חמאה תוצרת ישראל
ח'/אדר/תשפ"ג
8
גם ללא מכס-
מחירי יבוא
אינם מגולגלים
אוטומטית
לצרכן
מקור :המרכז לסחר חוץ במשרד החקלאות ,סטורנקסט ,
2020
"
לשאלה אם הפחתות מכסים מתגלגלות לצרכן
אין תשובה חד משמעית .
מבדיקת השלכות
הפחתות המכסים בשנים2013-2012
לא
ניכרת השפעה משמעותית על יוקר המחייה"
מכס וחשיפת המשק הישראלי ליבוא ,אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ,
מאי2019
ח'/אדר/תשפ"ג
9
"
בחינה של השפעת היישום של כלי מדיניות
כלשהו על התוצאות ...
ראוי שתעשה
בזהירות ...
התבוננות
פשטנית
על השוק לפני
ואחרי שינוי המדיניות עלולה לייצר מצג שווא
של השפעת שינוי המדיניות"
השפעת הפחתת המכס על ענף הטונה המשומרת בישראל ,רשות התחרות ,
אוקטובר2022
סיכום מקרי הבוחן
השפעת הצעדים על המחיר לצרכן אינה חד-משמעית
אין לצפות שתתרחש ירידת מחירים"אוטומטית"
לא ניכרת השפעה משמעותית על המחירים
1
2
שימוש בארגז כלים מצומצם
בתהליך- תכנון ,יישום ובקרה
בטיפול בכל שרשרת הערך
בתמיכות ביצרנים ובחקלאים
3
חסר גורם מקצועי מוסכם ושקוף
גורמים שונים מפרסמים מחקרים במתודולוגיות שונות
הממצאים אינם מוסכמים בין הגורמים
חסר גורם שיקבע- לאן הגענו?
ח'/אדר/תשפ"ג
10
הרפורמה בחקלאות
עיקרי הרפורמה הממשלתית בחקלאות הצומח
המטרה:
הורדת המחיר לצרכן והגדלת המגוון לאורך כל השנה
כלי המדיניות:
הסרת מכסי מגן על תוצרת חקלאית וחשיפה מלאה ליבוא
הגנת הצומח– מעבר ליבוא על סמך הצהרת יבואן
תמיכה ישירה תקציבית על בסיס תשלום קבוע לדונם קרקע
השקעות הון ומחקר ופיתוח
ח'/אדר/תשפ"ג
11
מטרות הרפורמה
המטרה :המחיר לצרכן
מקור :מסיבת עיתונאים שר האוצר ושר החקלאות ,הרפורמה בחקלאות ,
יולי2021
עמדת
הממשלה
ח'/אדר/תשפ"ג
12
מטרות המדיניות החקלאית באיחוד האירופי
מטרות ברורות ומגוונות :
יוקר המחיה אינו המטרה
היחידה וגם לא העיקרית
חיזוק חוסן
החקלאות
חיזוק הגנת
הסביבה
שיפור איכות החיים
במרחב הכפרי
חיזוק התחרותיות
וההתאמה לתנאי השוק
חיזוק
החקלאים
בשרשרת
הערך
תמיכה
בהכנסה
משתלמת
הבטחת איכות
גבוהה של
מזון
קידום מקומות
עבודה
וצמיחה
תמיכה
בהתחדשות
דורית
מאבק
במשבר
האקלים
טיפוח שימוש
בר-
קיימא
במשאבי
הטבע
על הגנה
המגוון
הבילוגי
פערי המחירים
ח'/אדר/תשפ"ג
13
עלייה קיצונית במחירי הפירות והירקות
מקור :מסיבת עיתונאים שר האוצר ושר החקלאות ,הרפורמה בחקלאות ,
יולי2021
עמדת
הממשלה
מחירי המזון בכל העולם עולים
60
70
80
90
100
110
120
130
140
150
1962
1964
1966
1968
1970
1972
1974
1976
1978
1980
1982
1984
1986
1988
1990
1992
1994
1996
1998
2000
2002
2004
2006
2008
2010
2012
2014
2016
2018
2020
2022
מדד מחירי המזון של האו"
ם–מחירים ריאליים
2014-2016=100
מקור :
FAO Food Price Index
,
דצמבר2022
ח'/אדר/תשפ"ג
14
מחירי הפירות והירקות בישראל נמוכים ב-
5%
מה-
OECD
השוואה מקיפה מראה תמונה מורכבת ומאוזנת יותר
מקור הנתונים :השוואת מחירי צרכן של פירות וירקות :ישראל מול מדינות שונות ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,
2020
ח'/אדר/תשפ"ג
15
רווחי השיווק
65%
מהמחיר לצרכן שייך למקטע החקלאי
מקור :הוועדה לבחינת פערי תיווך ובירקות ופירות, דו"ח ביניים ,
מרץ2022
עמדת
הממשלה
ח'/אדר/תשפ"ג
16
המחיר הממוצע
לחקלאי
מתוך המחיר לצרכן:
40%
בירקות ו-
30%
בפירות
מקור הנתונים :למ"ס ,עיבוד :התאחדות חקלאי ישראל
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
אחוז המחיר הממוצע למגדל לק"
לצרכן מהמחיר ג
מרווח השיווק
השיווק מרווח מול אל לצרכן מהמחיר למגדל הממוצע המחיר אחוז
וההפצה)לק"ג (
–
ירקות2020
השיווק מרווח מול אל לצרכן מהמחיר למגדל הממוצע המחיר אחוז
וההפצה)לק"ג (
–
פירות2019
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
אחוז המחיר הממוצע למגדל לק"
לצרכן מהמחיר ג
מרווח השיווק
הרווח התפעולי–
7%
לעומת5%
בסך הפעילות
מקור :הוועדה לבחינת פערי תיווך ובירקות ופירות, דו"ח ביניים ,
מרץ2022
עמדת
הממשלה
ח'/אדר/תשפ"ג
17
הרווח על פירות וירקות גבוה מאד לעומת כלל הפעילות
ובמגמת עלייה
2019 , 2017 מקור: דוח לבחינת הרווחיות בשרשרת שיווק פירות וירקות טריים בשנת
סל התמיכות
ח'/אדר/תשפ"ג
18
החליפה האירופית
תמיכה
ישירה
לדונם
מחיר כניסה
ביטוח
ניהול שווקים
פיתוח המרחב הכפרי
מכסי מגן
התארגנויות
חקלאים
השקעות
החליפה הישראלית
השקעות
לטווח קצר
תמיכה
ישירה
לדונם
ח'/אדר/תשפ"ג
19
ירידה בצריכה?
ירידה באספקה ברוטו של פירות וירקות
מקור :הוועדה לבחינת פערי תיווך ובירקות ופירות, דו"ח ביניים ,
מרץ2022
עמדת
הממשלה
ח'/אדר/תשפ"ג
20
צריכת הפירות והירקות דווקא
במגמת עלייה
מקור הנתונים :למ"ס ,עיבוד :מכון יסודות
ירקות
פירות
סה'כ
60
70
80
90
100
110
120
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
ההוצאה החודשית על פירות וירקות ,מנוכה במדדי פירות וירקות ,
במחירים קבועים של2018
ערכי מדד2005
=
100
תקציב התמיכות הישירות
ח'/אדר/תשפ"ג
21
תוכנית חומש– מובטחת במלואה?
סכום מה
התוכנית?
התוספת מה
לבסיס התקציב?
לכמה זמן התקציב
מובטח?
כיצד ישפיע קצב
המיצוי?
עמדת
הממשלה
קודם מחזקים– ואז מתקדמים
משך הזמן הממוצע של
תוכניות מו"
פ בחקלאות–
15
שנים
ח'/אדר/תשפ"ג
22
כיום רוב אספקת
המזון הטרי-
מהחקלאות
הישראלית
כדי שבשנת2050
תהיה אפשרות
ולספק להמשיך
עצמאית את
קבוצות המזון
העיקריות-
החקלאות
הישראלית חייבת
לגדול במידה
משמעותית
ח'/אדר/תשפ"ג
23
שינוי האקלים
צפוי להקטין
את רוב
היבולים ברוב
חלקי העולם
OECD, The Economic Consequences of Climate Change, 2015
עד כה לא נערך
ניתוח מקיף של
השפעות שינוי
האקלים על
מערכת המזון ולא
עוצבה מדיניות
ממשלתית בנושא
ח'/אדר/תשפ"ג
24
מדיניות היבוא הנוכחית
מערכת המזון העולמית
ח'/אדר/תשפ"ג
25
מה צריך לעשות ?
הכנת תוכנית
לבטחון מזון לאומי
1
.
תכנון מושכל
של מערכת
אספקת המזון
2
.
קביעת
הגורם המתאים
לניהול
אסטרטגיית
המזון
3
.
עיגון
האסטרטגיה
בהחלטות
ממשלה
4
.
עיצוב כלי
מדיניות שיביאו
למימוש מעשי-
בכל הרשויות
ובכל הדרגים ,
בשגרה ובחירום
מה יש לבדוק לפני ובמהלך הרפורמה כדי לוודא את
הצלחתה ולנהל את הסיכונים באחריות?
1
.
הצרכן רווחת
תוך התחשבות
בריכוזיות לאורך
שרשרת הערך
המחיר לצרכן
יוקר המחייה
ריכוזיות
רווחה
2
.
הייצור הבטחת
המקומי
חקלאים:
פדיון ותמיכות ,סיכוני השוק ,
תפוקה ,מספר וגיל החקלאים ,
תחרותיות ,
הבטחת תשתית
החקלאות לדורות הבאים ,
עובדים ,התעשייה החקלאית
קרקע:
שטח מעובד ,
עתודות
קרקע ,הכשרות קרקע
מים:
היקף ומחירים ,
תשתיות
מים ,
פינוי מי
קולחין
3
.תפוקה ,
פריון
והשקעות הון
התפוקה
הפריון
הטמעת טכנולוגיות
חדשות
ההון השקעות
ומלאי ההון
ידע ומחקר
4
.
הדדיות
הצעדים אל מול
שותפי הסחר
הפוטנציאליים
תמורות הסחר
5
.
השפעות
חיצוניות
סביבתיות
מזיקים כניסת
ומחלות
בריאות הציבור וחוסן
הייצור המקומי
הדדיות ההגנה על
הסביבה
עלויות סביבתיות
חיצוניות תועלות
חיוביות
6
.
השפעה על
היבטי בטחון
המזון
בטחון המזון
התלות ביבוא
סיכוני אקלים
סיכונים פוליטיים
סיכונים כלכליים
היבוא ריכוזיות
התוצרת מגוון
דפוסי תזונה
בריאות הציבור
מו"פ ויצוא ידע
שמירת קרקע
חוסן הפריפריה
תרבות וחברה
ח'/אדר/תשפ"ג
26
ואחרי כל זה...
הממשלתית המדיניות
ממשיכה להיות:
הסרת מכסים וחשיפה
מלאה ליבוא
ל הזמן הגיע
מחשבה תחילה.
תודה!
il
org.
yfpp.
www.