חומר רקע
דוח שנתי 2021
חשבון היטל ההטמנה
חשבון כללי
חשבון הפיקדון
חשבון השקיות
יולי 2022
מוגש להנהלת הקרן לשמירת הניקיון ולשרה להגנת הסביבה
בהתאם לתקנה 4(ו) לתקנות שמירת הניקיון (קרן לשמירת הניקיון) תשמ"ו-1986
נספח 1: פירוט הקצאות התקציב שאושרו ב-2021
נספח 2:הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא היטל הטמנה באזור איו"ש
נספח 3: פירוט הפרויקטים
פרק 1: דגשים לפעילות הקרן לשנים 2021
הקרן לשמירת הניקיון מתכבדת לפרסם דוח שנתי המציג לציבור את עיקרי הפעילות של הקרן בשנה החולפת 2021.
הקרן פועלת לטובת הציבור ובמרכז העשייה: צמצום ההטמנה ועידוד המחזור והכל לטובת שמירה על הבריאות, הביטחון הסביבתי ושיפור איכות החיים של תושבי ישראל.
דו"ח שנתי זה המוגש בזאת נותן לכך ביטוי ומהווה צעד חשוב בשיתוף הציבור, במחויבות לשקיפות ובהנגשת המידע.
אסטרטגיית הפסולת החדשה 2030: מתוך מסמך "אסטרטגיה למשק בר קיימא 2030-2021" שפורסם בדצמבר 2020.
באפריל 2021 אישרה הנהלת הקרן לשמירת הניקיון את עקרונות אסטרטגיית הפסולת החדשה שגובשה במשרד להגנת הסביבה. לאור המשבר בו מצוי משק הפסולת בישראל, הוחלט במשרד להגנת הסביבה על רפורמה תוך הצבת יעד של הפחתת אחוז הפסולת המוטמנת מ-80% ל-20% עד שנת 2030. התכנית שאושרה היא חלק מחזון של הפיכת כלכלת מדינת ישראל עד שנת 2050 מכלכלה לינארית לכלכלה מעגלית השואפת לאפס פסולת.
יישום האסטרטגיה יעשה בהתאם לעשרה העקרונות הבאים: .1. ניהול משק הפסולת יעשה בהתאם להירכיית הטיפול בפסולת. 2. הבטחת וודאות ארוכת טווח במשק הפסולת באמצעות עיגון האסטרטגיה בחקיקת מסגרת למשק הפסולת. 3. הטמעת תמריצים כלכלים והפנמת העלויות החיצוניות לטובת צדק סביבתי וחלוקתי. 4. איסוף נפרד של זרמי פסולת הניתנים למחזור תוך אימוץ הדרגתי שח איסורי הטמנת פסולת לא מטופלת. 5. מדיניות משק הפסולת בישראל תתבסס על המדיניות והפרקטיקות הנהוגות באיחוד האירופי, תוך עריכת התאמות נדרשות לישראל. 6. הטיפול בפסול יעשה סמוך למקום ייצורה על סביב אזורי ככל הניתן. 7. שקיפות ושיתוף פעולה בקבלת ההחלטות. 8. קידום תחרותיות וחדשות במשק הפסולת. 9. שיפור יכולות אסדרת משק הפסולת, רישוי, רישום, פיקוח ואכיפה. 10. הובלת השוק על ידי מתן דוגמה במגזר הציבורי.
נבחנו 3 חלופות עיקריות, כאשר החלופה הכדאית מבחינה כלכלית וסביבתית, היא הפרדה במקור של הזרם האורגני וקביעת תמריצים להפחתה והפרדה במקור.
חמשת הגורמי ההצלחה לחלופה זו, הם:
חקיקת מסגרת פסולת: חקיקה על בסיס דרקטיבת הפסולת של האיחוד האירופי, אשרתסדיר את פעולתו ותבטיח ודאות במשק הפסולת.
שימוש בתמריצים כלכליים: בהתאם לניסיון העבר, בעולם ובישראל, תמריצים כלכלים תורמים באופן משמעותי להפחתה ולהפרדת במקור של הפסולת.
שותפות עם הרשויות המוניצפליות: הרשויות המקומיות הן גורם מפתח ביישום התכנית. יש להבטיח שקיפות ונגישות בתהליכי קבלת ההחלטות ולערב אותן בהם.
מתן פתרונות מקצה לקצה: יש לוודא שניתן מענה לכל הצרכים לכלל שרשרת הטיפול בפסולת. החל משלב עיצוב וייצור המוצרים, דרך שיווקם וצריכתם וכלה באופן הטיפול בהם לטובת מחזורם, השבתם, או סילוקם.
הנעת שינויי התנהגות בציבור: ישנה חשיבות מכרעת לחינוך הציבור לקיימות, הסברה מתמשכת ומקיפה ויישום כלים מעולם הכלכלה ההתנהגותית כדי לרתום את הציבור לשינוי דפוסי ההתנהגות.
יישום אסטרטגיית הפסולת יאפשר להשיג את היעדים הבאים עד 2030:
לא תוטמן יותר מ-20% מהפסולת העירונית המוצקה.
54% מהפסולת יועברו למחזור.
70% מפסולת האריזות תמוחזר.
הפסולת האורגנית תופרד במקור ולא תוטמן פסולת לא מטופלת.
הפחתה של 47% בפליטות גזי החממה ממשק הפסולת, 92% הפחתה עד שנת 2050.
הקצאות רב שנתיות עיקריות ב-2021:
הקמה ושדרוג של מתקני מיון לפסולת עירונית – הגדלת התקציב ב- 200 מלש"ח, ל-440 מלש"ח סה"כ: המדיניות החדשה לטיפול בפסולת בישראל פועלת לצמצם בצורה משמעותית את היקפי הפסולת המועברת להטמנה, תוך יישום היררכיית הטיפול בפסולת. על-מנת ליישם את היררכיית הטיפול בפסולת יש צורך למיין ולטפל בפסולת המעורבת הנוצרת בשטחי המדינה. זאת ניתן לקיים על ידי מתקני מיון, אשר ימיינו את הפסולת לסוגים שונים, ויפנו את תוצרי המיון השונים למתקני טיפול, כאשר רק יתרת הפסולת ושאריות המיון שאינן ניתנות למחזור יועברו להטמנה.
תמיכה בהפעלת מתקני מיון לפסולת עירונית –הגדלת התקציב ב- 200 מלש"ח, ל500 מלש"ח סה"כ: המדיניות החדשה לטיפול בפסולת בישראל פועלת לצמצם בצורה משמעותית את היקפי הפסולת המועברת להטמנה, תוך יישום היררכיית הטיפול בפסולת. על-מנת ליישם את היררכיית הטיפול בפסולת יש צורך למיין ולטפל בפסולת המעורבת הנוצרת בשטחי המדינה. זאת ניתן לקיים על ידי מתקני מיון, אשר ימיינו את הפסולת לסוגים שונים, ויפנו את תוצרי המיון השונים למתקני טיפול, כאשר רק יתרת הפסולת ושאריות המיון שאינן ניתנות למחזור יועברו להטמנה.
הקמת מתקני טיפול בפסולת אורגנית – תוספת של 350 מלש"ח ל-250 מלש"ח שאושרו כבר ב-2019: אחד מזרמי וסוגי הפסולת המרכזיים הנו החומר האורגני הרקבובי הפריק ביולוגית, המהווה כשליש מסך כמות הפסולת העירונית הנוצרת בישראל. על פי תחזיות המשרד להגנת הסביבה, עד שנת 2025 כ-60% מהפסולת בישראל תעבור במתקני מיון, המפרידים, בין היתר, את הרכיב האורגני מהפסולת המעורבת. הרכיב האורגני הרקבובי מהווה כ 40% ממשקל הפסולת המעורבת העתידה להגיע למתקני מיון. ללא פתיחת מתקני טיפול נוספים בפסולת אורגנית, משק הטיפול בפסולת צפוי לעמוד בפני בעיה חמורה שמקורה בהעדר פתרונות קצה זמינים.
הקמת מתקן עיכול אנאירובי לטיפול בפסולת במסגרת החלטת ממשלה 4328, באתר דיה - 100 מלש"ח: הפרויקט יצמצם את כמות הפסולת הלא מטופלת המועברת האופן ישיר להטמנה ויגדיל את אחוזי המחזור באמצעות הקמה מתקן מיון מתקדם לטיפול בפסולת.
החלטת ממשלה 658 חיזוק אשקלון - מתקן מיון פסולת – 35 מלש"ח.
רכישת מכונות אוטומטיות למכלים ברי פיקדון – 100 מלש"ח: עם הרחבת חוק הפקדון למכלי משקה גדולים, נוצר צורך בהצבת אלפי מכונות להחזרת מכלי משקה והשבת הפקדון. מעבר לחובתם של בעלי העסקים לקבל מכלים ולהחזיר את הפיקדון בגינם, המשרד מעוניין להרחיב את היקף המכונות והצבתן גם במרחב הציבורי ובאיזורים שאינם צמודים לבתי עסק וזאת כדי להרחיב את הנגישות לציבור.
תכנון אתרים לטיפול בפסולת על ידי השלטון המקומי – 20 מלש"ח: תמיכה כלכלית בשלב התכנון הסטטוטרי ובהכנת היתרי בנייה למתקני טיפול ומחזור. כחלק ממימוש האסטרטגיה החדשה לטיפול בפסולת נדרשת הקמה מסיבית של מתקנים למחזור ולטיפול בפסולת ברחבי הארץ. רשויות מקומיות\ אשכולות ואיגודים המעוניינים לקדם את המתקנים נדרשים לתכנון סטטוטורי הן של תב"עות והן של היתרי בנייה.
חינוך אקלימי -67 מלש"ח: הטמעת חינוך אקלימי במערכת החינוך ובקהילה. בתכנית כוללת תכנית משותפת עם משרד החינוך, תהליכי הסמכה של מוסדות חינוך ירוקים, קול קורא לרשויות מקומיות לקידום חינוך אקלימי במערכת החינוך, פעילות המגזרים מוחלשים, הפקת חומרי העשרה למערכת החינוך בנושאי קיימות ופעילות לתנועות נוער בנושא זה.
פירוט מלא של ההקצאות בשנת 2021 בנספח 1
נתוני מחזור מהלמ"ס: גרף מספר 1 – אחוז הפסולת הביתית והתעשיתית שהועברה למחזור והשבה בשנים 2020-2013 (נתוני הלמ"ס):
הערות:
הפסולת העירונית כוללת פסולת ביתית, מסחרית, גזם וגושית.
נתונים עבור הטמנה ומחזור המתבססים על מענה של כ- 100% מהרשויות קיימים החל משנת 2015 ואילך (נתוני שנת 2021 כרגע באיסוף ועיבוד).
פרק 2: רקע, חברי הנהלת קרן הניקיון וסמכויות
הקרן לשמירת הניקיון (להלן: "הקרן") הוקמה מתוקף סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון תשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק") ופועלת על פי החוק והתקנות מתוקפו.
חברי הנהלת הקרן מתמנים על ידי השר להגנת הסביבה לפי תקנה 2 לתקנות שמירת הניקיון (קרן לשמירת הניקיון), תשמ"ו - 1986.
להלן חברי וחברות הנהלת הקרן נכון לסוף שנת 2020:
יו"ר הקרן – גב' גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה;
מר אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, חינוך וקהילה, המשרד להגנת הסביבה;
מר בני אלבז, קמ"ט איו"ש, המשרד להגנת הסביבה;
גב' אילנית וורנר, חשבת המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר;
מר יגאל גוטשל, אגף תקציבים משרד האוצר;
מר זיו דשא ראש מועצת זיכרון יעקב;
מר עמיעד לפידות עמותת אדם טבע ודין;
סמכויות הנהלת הקרן: על פי תקנה 3 לתקנות שמירת הניקיון, (קרן לשמירת הניקיון), תשמ"ו - 1986: הנהלת הקרן מוסמכת לפעול לקידום מטרות הקרן כמפורט בסעיף 10(ב) לחוק ובכלל זה תהיה ההנהלה מוסמכת לפעולות הבאות:
הכנת תכנית פעולה שנתית ורב שנתית והצעת תקציב. הצעת ההנהלה טעונה אישור השר.
אישור הפעולות הדרושות למימוש מטרות הקרן ותפעולה לרבות השקעות ורכישות במסגרת התקציב המאושר.
ליזום קבלת ייעוץ, סקרים ודוחות מומחים בכל הדרוש לקידום מטרות הקרן.
לאשר קבלת כספים והקצבות לקרן, להקציב כספים לביצוע סמכויותיה ומעקב אחר הפעולות המתוקצבות. ההקצבות לגופים מחוץ למשרד תהיינה טעונות אישור בהתאם להוראות תכ"ם (תקנון כספים ומשק).
הצעות התקציב של הנהלת הקרן לשמירת הניקיון טעונות אישור השר להגנת הסביבה, לתקציב חשבון הפיקדון (כפי שיפורט בהמשך) נדרש גם אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
וועדות לביצוע פעולות הקרן (ועדת תמיכות וועדת מכרזים): בהתאם לתקנה 5(ד) לתקנות שמירת הניקיון, לשם ביצוע פעולות הקרן, מונו ועדת תמיכה וועדת מכרזים המורכבות מעובדי מדינה ואשר רוב החברים בהן הינם מבין חברי הנהלת הקרן. הוראות התכ"ם מחייבות את הנהלת הקרן בעניין רכש ותמיכות ומפורסמות באתר החשב הכללי. ההוראות מתעדכנות מעת לעת על פי שיקול דעתו של החשב הכללי.
ועדת התמיכות של הקרן - בהרכב של 3 חברים מתוכם שני חברים בהנהלת קרן הניקיון. להלן חברי ועדת התמיכות:
מר אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, המשרד להגנת הסביבה – יו"ר ועדת התמיכות;
גב' אילנית וורנר, חשבת, משרד האוצר;
מר בנימין חנוך, עו"ד, נציג היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה – חבר בוועדת התמיכות.
נושאי רכש נדונים בוועדת המכרזים של המשרד בראשותה של גב' שירלי ברנע-שריקי, ראש אגף תקציבים.
חשבונות הקרן לשמירה על הניקיון: בקרן לשמירת הניקיון מתנהלים ארבעה חשבונות, כפי שיפורט להלן: חשבון היטל הטמנה; חשבון כללי; חשבון הפיקדון; חשבון שקיות (החל מתאריך 1.1.2017).
פרק 3: חשבון היטל ההטמנה
הכנסות
תיקון 9 לחוק שמירת הניקיון (מיולי 2007) קבע את חובתם של מפעילי אתרי הטמנה לשלם היטל הטמנה על כל טונה פסולת מוטמן, בהתאם לסוג הפסולת ולסוג האתר. גובה ההיטל עלה בהדרגה, עד לשנת 2015, על פי הקבוע בתוספת לחוק. היטל ההטמנה משולם לחשבון ההטמנה בקרן לשמירת הניקיון.
על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה -תשלומי היטל ההטמנה מאתרי הטמנה הנמצאים בתחום איו"ש מנוהלים בחשבון נפרד וישמשו לצרכי האזור בלבד. מצורפת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא כנספח 2.
לוח מספר 1 -שיעורי היטל הטמנה: (תעריף – ₪ לטון)
לוח מספר 2 -ההכנסות מהיטל הטמנה (באלפי ₪) לתקופה שמתחילה ביולי 2007 ועד סוף 2021 בחלוקה בין התחומים:
הוצאות
לפי סעיף 11 ג' לחוק-כספי היטל ההטמנה ישמשו למטרות הבאות:
פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה – מטרות פיתוח);
(1) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני תאריך ט' בתמוז תשס"ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
(2) לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.
35% מכספי היטל ההטמנה שלא נוצלו עד לתום שנת תקציב מסוימת יכולים לשמש בשנה העוקבת לסיוע למטרות הנוספות.
לוח מספר 3 – סהכ התשלומים, התחייבויות והקצאות לפי מטרות החוק, באלפי ₪ :
* הקרן מממנת תשלומי שכר לכ-10 עובדי המשרד (במטה ובמחוזות) שעוסקים בנושא הפחתת הטמנה ועידוד המחזור.
נתוני ביצוע בחתך פרויקטים עיקריים בפעילות הקרן לשמירת הניקיון
לוח מספר 4.1 מציג את נתוני ביצוע של הפרויקטים העיקריים להם הוקצו תקציבים (באלפי ש"ח) בחלוקה בין התוכנית האסטרטגית עליה הוחלט בינואר 2018 ויתר הפרוייקטים (עבור רובם הוקצה תקציב לפני ינואר 2018):
* סך התקציב עד 2030 – כולל נתוני הביצוע בפועל (תשלומים והתחייבויות עד סוף 2021) ויתרת הקצאות מעודכנת שטרם
חויבה או שולמה;
לוח מספר 4.2 מציג את נתוני ביצוע של הפרויקטים העיקריים להם הוקצו תקציבים (באלפי ש"ח) שאינם חלק מהתוכנית האסטרטגית החדשה:
פירוט ההתחייבויות והתשלומים שיצאו בגין הפרויקטים המפורטים בלוחות 4.1 ו4.2 בטבלה מצורף בנספח 3.
הסברים לפרויקטים שאושרו עד שנת סוף 2021:
תכנית אסטרטגית לפסולת 2030:
הקמת מתקני מיון מתקדמים בכל הארץ-סך הכול מסגרת תקציב: 440 מיליוני ₪. בנוסף לכך, הקמת מתקנים במסגרת החלטות ממשלה שונות.
תמיכה בהליך המיון - סך הכול מסגרת תקציב: 500 מיליוני ₪. חלק זה יהווה תמיכה במתקנים קיימים ובמתקנים חדשים שיקומו.
הקמת מתקנים להשבת אנרגיה - סך הכול מסגרת תקציב: 1.2 מיליארד ₪.
הקמת מתקני טיפול בחומר פריק ביולוגי - סך הכול מסגרת תקציב: 600 מיליון ₪.
תמיכה באשכולות - המשרד תומך בהקמת משקי פסולת אזוריים במטרה לשפר את התשתיות, לחסוך בעלויות, להעלות את רמת תפעול ולהקים מתקני מחזור ותשתית בתחום הפסולת. סך הכול תקצבה הנהלת הקרן 400 מלש"ח להקמת 8 אשכולות נוספים, ניהול פסולת אזורי, תמיכה בהקמה ובתפעול האשכולות.
הפרדה במקור - קרן הניקיון הקצתה סיוע ל-53 רשויות מקומיות להפרדה במקור של פסולת פריקה ביולוגית, בהיקף של כ-500 מיליוני ש"ח. פורסמו שני קולות קוראים בשנים 2010 ו-2012 (התמיכות מקולות קוראים אלו ניתנו ב-2011 ו-2014 בהתאמה). הסיוע התקציבי לרשויות המקומיות ניתן עבור: רכישת כלי אצירה להפרדה במקור של הפסולת לשני זרמים, רכישת משאיות לאיסוף פסולת מופרדת במקור, שיפוץ והתאמת חדרי ומשטחי אשפה במבני המגורים, פעילות מקומית לפרסום והסברה וליווי תפעולי של המעבר להפרדת הפסולת במקור ועוד.
מתקני קצה - הקמת מתקני קצה ומיון: כצעד משלים למדיניות הפרדת הפסולת, קרן הניקיון הקצתה סיוע תקציבי של 438 מלש"ח להקמת אמצעים חלופיים להטמנת פסולת פריקה ביולוגית, לרבות הקמת תחנות מעבר ממיינות, הקמת מתקני קומפוסטציה והקמת מתקנים להפקת אנרגיה ירוקה, מתקן למיחזור זכוכית, טיפול בבוצת מט"שים ותכנון מתקני השבת אנרגיה על ידי יזמים פרטיים. הסיוע הוקצה במנגנון של תמיכות לכ-29 מתקנים (מתקנים לטיפול בפסולת, תחנות מעבר ממינות ומתקני עיכול אנאירובי ו-42 מתקני קומפוסטציה;
פרויקט PPP הקמת מתקן קצה לעיכול אנאירובי בפסולת פריקה ביולוגית: במסגרת יישום מדיניות הטיפול בפסולת בשיטות מתקדמות, הוקמה ועדת מכרזים בין-משרדית המורכבת מנציגי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה לקידום פרויקט בשותפות המגזר הציבור והפרטי (PPP) בתחום הטיפול בפסולת. פורסם מכרז להקמת מתקן קצה לטיפול בפסולת עירונית פריקה ביולוגית בשיטות מיון מתקדמות הכוללות מחזור, הפקת אנרגיה וקומפטנציה. המתקן צפוי לטפל בפסולת עירונית בכמות של מעל 1,000 טונות מדי יום. בתום תקופת הזיכיון בת 25 שנים, יועבר המתקן לידי המדינה. במכרז נבחר זכיין - חברת zero waste והחלה לפעול מנהלת מעקב להקמת המתקן. הזכיין נמצא בשלב התכנון המפורט, היתר הבנייה והסגירה הפיננסית.
מודל תמרוץ - תמרוץ רשויות מקומיות להעלאת שיעור המחזור וההשבה בין השנים 2016 – 2020: במטרה לעלות את שיעור המחזור וההשבה, תקצבה הנהלת הקרן ב-2016 סכום של 380 מיליוני ש"ח את הרשויות המקומיות במסגרת מודל מבוסס תוצאה "מודל התמרוץ". השיפור הממוצע המצופה במסגרת תכנית זו הוא של עד 15% אחוז מחזור ברשות מקומית. 110 רשויות מקומיות קבלו תמיכה במסגרת קול קורא זה, 26 רשויות קיבלו תשלום על שיפור במחזור לשנת 2016, בסך של כ-18 מלש"ח, 12 רשויות ויתרו על הגשה לשנה זו או לא הראו שיפור במחזור. לגידול במחזור לשנת 2017, קיבלו תמיכה 12 רשויות בסך של כ-16 מלש"ח. 6 רשויות לא הראו גידול או ויתרו על הגשה.
הקמת משק פסולת אזורי: המשרד תומך בהקמת משקי פסולת אזוריים. עד היום התמיכה ניתנה לאשכולות רשויות שהוקמו על ידי משרד הפנים. עד היום תוקצבו 7 אשכולות. הקרן תקצבה פעילות זו בהיקף של 362 מיליוני ש"ח. פעילות זו תוביל לשיפור התשתיות, חסכון בעלויות, תפעול ברמה גבוה ואחידה ובהמשך הקמת מתקני מחזור ותשתית בתחום הפסולת.
טיפול באסבסט: פרויקט פינוי אסבסט בגליל המערבי בהשתתפות חברת איתנית: בין השנים 1952 ל-1997 פעלה באזור הגליל המערבי חברת "איתנית" לייצור אסבסט. בשנות ה-90 הוכח האסבסט כחומר מסרטן וודאי בבני אדם. למרות זאת, החברה מכרה שאריות אסבסט לתושבי האזור אשר השתמשו באסבסט להקמת מבנים, ריצוף שבילים ועוד. המשרד להגנת הסביבה ביצע בשנים 2011 -2017 פרויקט שעיקרו הסרת פסולת אסבסט תעשייתית שמקורה במפעל איתנית. פסולת האסבסט פזורה בקרקעות הגליל המערבי בחצרות פרטיות, שטחים ציבוריים ודרכים חקלאיות ומהווה מפגע בריאותי וסביבתי חמור. תקציב הפרויקט כ-355 מיליון ₪, 205 מיליוני ש"ח מהסכום הוקצה על ידי קרן הניקיון ו-150 מיליוני ש"ח שולם מחברת איתנית בהתאם לסעיף 74 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א - 2011. בשנת 2016 הושקע מאמץ מיוחד בניקוי אתר חוף הים בצפון נהריה (מדינת הילדים) , אתר ייחודי הן מבחינת היקף הזיהום ועוצמתו, גודל סיבי האסבסט ופיזורם בחול ים באתר המשמש כאתר רחצה לציבור הרחב.
הסרת גגות אסבסט צמנט בעוטף עזה: במסגרת החלטות ממשלה מספר 2017 מתאריך 21.9.2014, 2156 מתאריך 11.12.2016 והחלטת ממשלה מספר 4328 מתאריך 02.12.2018 תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף רצועת עזה, תקצבה קרן הניקיון 40 מיליוני ש"ח להסרת גגות אסבסט מבתי התושבים ומבני ציבור הסמוכים לבתי התושבים.
חינוך וקהילה: בכל שנה קרן הניקיון מקצה תקציבים לפעילויות חינוך סביבתי במערכת החינוך ובקהילה ובכלל זאת: תכנית משותפת עם משרד החינוך להטמעת עקרונות פיתוח בר קיימא במערכת החינוך באמצעות הכשרת סגלי הוראה, תהליך הסמכת מוסדות חינוך ירוקים הפועל בבתי ספר, גני ילדים, וסניפי תנועות נוער להטמעת אורח חיים מקיים בתחומם, הפעלת תוכניות חינוך רשותיות בכל הגילאים במערכת החינוך, וקידום מיזמים סביבתיים באמצעות קבוצות פעילים בקהילה.
פסולת בניין - טיפול במפגעי פסולת בניין וסיוע להגברת השימוש בחומרים ממוחזרים: קרן הניקיון הקצתה סיוע תקציבי לרשויות מקומיות לטיפול במפגעי פסולת בניין על ידי מחזורם וכן סיוע תקציבי ליזמים בהגברת השימוש בחומרים ממוחזרים ובהקמת מתקני טיפול בפסולת בניין. בשנת 2014 פורסמו שני קולות קוראים בנושא זה:
קול קורא להגברת השימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בנייה בהיקף 8 מיליוני ₪. הליכי השיפוט הסתיימו ויצאו התחייבויות כספיות, מתוכן שולמו סך הכול כ-5.6 מיליוני ש"ח ₪.
קול קורא להקמת/שדרוג מתקנים לטיפול בפסולת בניה תוקצב ב-84 מיליון ₪. עד סוף 2017 הונפקו התחייבויות על סך 70 מיליוני ש"ח ל-17 מתקנים ושולמו כ-9 מיליוני ש"ח.
מיעוטים -הסדרת משק הפסולת במגזרי מיעוטים (סביבה שווה): במסגרת החלטת ממשלה מספר 1496 הסדרת משק הפסולת ביישובי האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והבדואית מתאריך 23/3/14 תקצבה הנהלת קרן הניקיון כ-300 מלש"ח ל-75 רשויות במחוז צפון, חיפה ומרכז: בשנים 2013 ו-2014 כ-200 מלש"ח ובשנת 2016 כ-100 מלש"ח נוספים. במהלך השנים 2015-2017 ביצעו כל הרשויות מיפוי של כלל הצרכים לתפעול משק פסולת לרבות מפגעים, כתבו תכנית תפעולית ייעודיות לטיפול במשק הפסולת, פרסו מערך מתקדם של כלי אצירה וביצעו פעולות מתקדמות לשיקום מפגעים ופרויקטים סביבתיים למניעת השלכות חוזרות ברשות הרבים.
פרויקטים שונים: שינוע פסולת ברשויות מקומיות באיו"ש, איסוף סוללות, תכנית רב שנתית לחזוק קצרין, הפרדה ומיון בשמורות הטבע, מיזם משותף עם אדם טבע ודין, תמיכה ברכישת סלים רב פעמיים, בורות כילוי, תמיכה בהקמת מרסקות גזם בחקלאות, מוזיאון הטבע, תמיכה בהקמת מתקנים לטיפול בבוצת מט"שים, סקר פסולת בתעשייה, מניעת בזבוז מזון, פינוי פסולת מסוכנת ועוד.
תמיכות 2009-2008 – בעת הקמת הקרן, בשנת 2008, הוקצו תקציבים לתמיכות לרשויות המקומיות לסיוע בטיפול בפסולת בניין, טיפול בבוצה תעשייתית, חינוך למחזור, טיפול בפסולת וכתיבת תוכניות אב לטיפול בפסולת.
טיפול במפגעים סביבתיים בשכונות הערביות בירושלים: בהתאם להחלטת ממשלה 2684 צמצום פערים חברתיים כלכליים במזרח ירושלים ופיתוח כלכלי, תקצבה הנהלת הקרן סך של כ-106 מיליוני ש"ח. התוכנית בשלבי ביצוע ובעלת תוקף.
פרויקטורים ויועצים – ייעוץ כלכלי לאגף אריזות, ייעוץ הנדסי לאגף פסולת, שירותי ראיית חשבון לצורך סיוע בבקרה ובהכנת דוחות, מסמכים, מסמכי מדיניות ונהלים בנושאים כגון- חוקי אחריות יצרן מורחב, אסטרטגיה לפלסטיק, פסולת 2030, בדיקת תכניות להקמה/שדרוג והפעלת מתקני מיון ועוד.
סיוע לישובי הדרום – יישום החלטות ממשלה 2156 והחלטת ממשלה 4328 –תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ובישובי עוטף עזה. טיפול בפסולת חקלאית, סיוע במערך אכיפה והסברה.
פסולת חקלאית – סיוע בהקמת מתקנים לטיפול בפסולת חקלאית, תמיכה בהקמת מתקן טיפול בזבל עופות ופסולת צמחית, הקמת מתחמים לקליטת גדמי מטעים, תכנית סיוע לאשקלון – פסולת חקלאית, עידוד מיזמים לטיפול בפסולת חקלאית והקמת מתקן לטיפול באיו"ש.
המרת מזומנים והלוואות
הקרן נתנה מספר הלוואות תזרימיות למשרד האוצר בהתאם להחלטות המפורטות להלן.אין באמור בכדי לפגוע ביכולת של הקרן להתחייב (תקציבי המזומן הומרו בהרשאות להתחייב). ההלוואות יוחזרו בהתאם לקצב ביצוע לקרן:
200 מליוני ₪ - על פי החלטת הממשלה 374 "המרת מזומן בהרשאה להתחייב בתקציבי קרן הניקיון" שצורפה לתוכנית הכלכלית לשנים 2015-2016;
260 מיליוני ₪ - ביום 27 בספטמבר 2016 אשרה הנהלת קרן הניקיון הלוואה תזרימית בסך של 260 מלש"ח למשרד האוצר למימון תכנית המשרד להקטנת זיהום האוויר;
700 מיליוני ₪ - על פי החלטת ממשלה 3384 "הקרן לשמירת הניקיון" מיום ה-11.1.2018;
500 מיליוני ₪ - על פי החלטת ממשלה 363 "הקרן לשמירת הניקיון" מיום 9.9.2020, קישור כאן;
600 מיליוני ₪ - על פי החלטת ממשלה 285 "הקרן לשמירת הניקיון" מיום 1.8.2021, קישור https://www.gov.il/he/departments/policies/dec285_2021
פרק 4: חשבון כללי
הכנסות החשבון הכללי יהיו מהמקורות הבאים:
על פי סעיפים 10(ה) ו-13ב(ב) לחוק: קנסות לפי סעיף 13 לחוק, הקצבות מתקציב המדינה, תרומות והוצאות על ביצוע צווי ניקוי.
קנסות מעבירות לפי חוק חומרים מסוכנים, תשנ"ג - 1993; חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו - 1966; חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961; פקודת בריאות העם, 1940; חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א - 2011.
קנסות מעבירות לפי חוק השמירה על הסביבה החופית, תשס"ד - 2004. כספי קנסות אלה ישמשו למטרות הגנה, שמירה ושיקום הסביבה החופית, כמפורט בסעיף 1 לחוק השמירה על הסביבה החופית.
קנסות ועיצומים כספיים שהוטלו לפי חוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א - 2011.
מטרות אפשריות להוצאת כספי החשבון הכללי:
כספי החשבון הכללי מיועדים למטרות הקבועות בסעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד - 1984: שמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה שמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת, טיפול בפסולת ומחזור, מניעת מפגעים, מניעת שילוט בלתי חוקי, מניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג - 1993, הגנה על הסביבה החופית כהגדרתה בחוק השמירה החופית, תשס"ד - 2004 למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א - 2011, ולקידום מטרותיו.
גרף הכנסות לחשבון הכללי בשנים 2021-2007, הסכומים באלפי ₪:
נתוני תקציב לשנת 2021 באלפי ₪ :
פירוט הקצאות תקציב לשנת 2021 (באלפי ₪)
שימושי התקציב (תשלומים ויתרה בהזמנות ובהתחייבויות) לפי שנים בחתך משימות עיקריות (באלפי ₪):
הסברים
הגברת אכיפה :
מהחשבון הכללי ממומנות עיקר העלויות של פעילות האכיפה, הפעילות מתחלקת למספר נושאים עיקריים:
שכר שוטרי משטרת ישראל – העסקת שוטרים מושאלים ממשטרת ישראל, שכירת שירותי שוטרים בשכר ממשטרת ישראל (למבצעים ופעילויות שוטפות).
טיפול משפטי אכיפה – האשכול מעסיק עורכי דין חיצוניים לטיפול בגביית תיקי תביעה שמקורם בקשות להישפט מברירות משפט.
משטרה ירוקה – סיורים ופעולות אכיפה גלויות וסמויות (ביניהם תפישות רכבים ומיטלטלין מעוקלים (ואחסנתם) ומתן הודעות איסור מנהלי לכלי רכב), ממשקים מחשובים (משרד התחבורה), רכישת מדים ציוד ואביזרי אכיפה, מבצעי אכיפה, הדרכות והכשרות.
מערך ניידות זיהום אוויר – החל משנת 2012 קיבל אשכול אכיפה לאחריותו את הפעלת מערך ניידות זיהום האוויר של המשרד: למשרד 7 ניידות (ועוד אחת על חשבון עירית ירושלים). כל ניידת מצוידת בציוד לבדיקת פליטות זיהום אוויר מרכבים. הניידות עוצרות בצד הדרך רכבים בצורה מדגמית ומבצעות את הבדיקות. הניידות מאוישות על ידי פקח של המשרד ושוטר משטרת ישראל.
מערך נאמני ניקיון – מחשוב, אפליקציה במדיה, הדרכות, סיורים, שיווק, פריטים שיווקיים.
מערך ברירות משפט – שאילתות, שירותי סריקה, פנקסי דוחות, שדרוג מערכות מחשוב, מערכת מחשוב דוחות הניתנים על ידי משטרת ישראל .
גבייה - מערך הגבייה במשרד (דואר, הדפסות, חיבור לממשקים כגון ממשקי משרד הפנים, משרד התחבורה ורשם החברות לביצוע שאילות ועיקולים).
העסקת חברות גבייה – המשרד מעסיק (בשיתוף עם חשב המשרד) שתי חברות גבייה לגביית חובות חלוטים.
מערכות מידע לאכיפה – שיפור ושדרוג מערכת המחשוב לצורך שיפור והתייעלות , מעוף/ מניפ"ה.
טייסת כטב"מ - רכישת כטב"מים, ציוד, שרות, תחזוקה, השכרה והדרכה לטובת טייסת הרחפניים של המשרד במשטרה הירוקה. לשמש ככלי איסופי משמעותי בהיבט המודיעיני ובהיבט החקירתי של המשטרה הירוקה, לאפשר מדידות, זיהוי חומרים, זיהום אוויר, קרקע ומים.
טיפול משפטי :
העסקת עורכי דין חיצוניים לטיפול בכתבי אישום ותקציב לפעולות שוטפות (אגף אחראי – הלשכה המשפטית).
בדיקות מעבדה לניטור מזהמים במים ובנחלים: בדיקות מעבדה אגף מים ונחלים :
פעולות מקצועיות נוספות (תקציבים הוקצו בשנים 2016-2017):
דיגומים וניטור אוויר: הגברת האכיפה בנושא איכות האוויר באמצעות ביצוע בדיקות פתע במפעלים - במקורות פליטה מוקדיים ולא מוקדיים, לרבות בדיקת דליפות. הכנת בסיס נתונים של ריכוזי מזהמים שונים בסביבה, הנפלטים מהתעשייה ומתחבורה, וביצוע בדיקות סביב אזורי תעשיה לצורך קבלת תמונת מצב של איכות האוויר באזור, לשם קביעת מדיניות ולבדיקת תוצאות פעילות האכיפה של האגף.
רישוי ופיקוח מפעלים גדולים ובינוניים בהתאם למתודולוגיה הנהוגה באירופה: טיפול משולב במפעלים בעלי הפשעה סביבתית משמעותית (גבוהה ובינונית) כך שתינתן התייחסות משולבת לכלל מרכיבי ההשפעה הסביביתי של אותו מפעל. המשרד מקבל סיוע מיועצים המטפלים כאמור, בצורה מרוכזת ומשולבת ביישום האמור במפעלים ובכלל זה בחינת בקשות לקבלת היתרת פליטה לאוויר בהתאם לחוק אוויר נקי, טיפול במסמכי אסדרה משלימה במסגרת רשיונות עסק למפעלים.
פרק 5: חשבון הפיקדון
החשבון מנוהל מתוקף חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק הפיקדון"). הכנסות החשבון מקנסות, עיצומים ותשלומים על פי חוק הפיקדון והתקנות מכוחו. על פי סעיף 21 לחוק הפיקדון, הכספים שיועברו לקרן לפי הוראות חוק זה, יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו לעידוד המחזור של מכלי המשקה וכן לכל מטרה אחרת שתקדם את ביצועו של חוק זה או את אכיפת הוראותיו וכן ליתר המטרות הקבועות בסעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, הכול כפי שיקבע השר, בהמלצת הקרן ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
בתאריך 9/2/2010 נכנס לתוקף תיקון מספר 4 לחוק הפיקדון. בעקבות התיקון בוטלו ההוראות לפיהן על יצרן ויבואן, שאינו מקבל שירותים מתאגיד מחזור להעביר לחשבון הפיקדון שבקרן את ההפרשים בין דמי הפיקדון שגבה לדמי הפיקדון שהחזיר לצרכנים. על כן, אין הכנסות שוטפות ו/או קבועות לחשבון הפיקדון. הכנסות לחשבון מתקבלות בגין דרישות תשלום או עיצומים כספיים ספציפיים בגין אי עמידה בהוראות חוק הפיקדון.
בסוף שנת 2021 יתרת התקציב בחשבון היתה של כ-28 מלש"ח שכללה הכנסות מעיצומים כספיים והליכי גבייה שונים, יתרות מהסכם פשרה שנחתם עם חברת "שמשום" ותשלום של 12 מלש"ח מחברת יפאורה, מתוך 48 מלש"ח שהושת על חברות המשקאות, על אי עמידה ביעדי איסוף ומיחזור של מכלי שתיה גדולים.
הכנסות חשבון הפיקדון לשנים 2013-2021:
נתוני ביצוע תקציב לשנת 2021 ברמה כוללת:
במהלך שנת 2021 לא בוצעו תשלומים ולא אושרו תקציבים חדשים. הוגשה בקשה לועדת הכלכלה שאושרה בשנת 2022.
וועדת הכלכלה אישרה ביום 8.3.2022 את התקציב הבא:
הסבר:
תמיכה ברכישת מכונות אוטומטיות להחזרת מכלי משקה מחוק הפקדון – הסטת 10 מלש"ח מסגרת תקציב של 100 מלש"ח שאושרה ב-23.5.2021 בהנהלת הקרן מחשבון הטמנה לחשבון הפיקדון. (מצ"ב פרוטוקול קרן הניקיון ובקשת התקציב)
תגבור "יחידת דוד" למשימת אכיפה ופיקוח במסגרת הרחבת חוק הפיקדון - בשנה האחרונה כתוצאה מהרחבת חוק הפיקדון ובמקביל הרחבת צו הוצאת טובין מישראל ליו"ש לפיקוח בקבוקי משקה המוצאים משטחי יו"ש לישראל, נדרשת הרחבת פעילות היחידה ליישום חוק הפיקדון למכלי משקה העוברים במעברים ביו יו"ש לישראל.
לצורך המשך פעילות היחידה במעברים והרחבתה נדרש להוסיף שלושה פקחים ליחידה, תקציב של 5,662,180 ₪ נוספים לשנים 2022-2025. מצ"ב פירוט הבקשה.
כטב"מ – הקמת טייסת כלי טייס בלתי מאוישים לביצוע משימות פיקוח, אכיפה, תיעוד, מדידות וניטור בנושאים שונים: פירוק גגות אסבסט, ניטור זיהום אוויר ממחצבות, גריסת פסולת, ארובות עשן, שריפות גזם ופסולת, שריפות יער ועוד.
פרק 6: חשבון שקיות
החשבון מנוהל, החל מ-1 בינואר 2017, בהתאם לחוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות, תשע"ו - 2016;
בהתאם להוראות החוק האמור ניתן להשתמש בכספים לעידוד צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות ועידוד השימוש באמצעי נשיאה חלופים - בין השאר גם על ידי חינוך והסברה , ביצוע פעולות ניקיון לסילוק פסולת שקיות, סיוע ליצרנים של שקיות נשיאה), בנוסף ניתן להקצות, במידה ונותרו יתרות, למטרות חוק אוויר נקי;
הכנסות חשבון שקיות לשנים 2021-2017 באלפי ₪ :
פירוט תקציב של חשבון שקיות בסוף 2021 באלפי ₪ :
הקצאות וביצוע תקציב לשנים 2021-2018 באלפי ₪ :
פירוט הקצאות שאושרו עד סוף שנת 2021 וטרם חויבו:
סוג פסולת 2018 2019 2020 2021
פסולת מעורבת או פסולת יבשה 107.76 109.05 109.38 108.73
פסולת יבשה 71.84 72.70 72.92 72.49
שאריות מיון פסולת 107.76 109.05 109.38 108.73
בוצה 143.68 145.40 145.84 144.97
בוצה תעשייתית 47.89 48.47 48.61 48.32
פסולת בניין 4.79 4.85 4.86 4.83
שנה קו ירוק אזור יהודה ושומרון סך הכול
2007 14,804 2,212 17,016
2008 67,470 10,082 77,551
2009 100,332 14,992 115,325
2010 141,382 16,135 157,517
2011 190,021 38,401 228,422
2012 245,070 42,799 287,869
2013 296,028 42,492 338,520
2014 395,703 34,217 429,920
2015 441,457 31,178 472,635
2016 445,893 23,789 469,682
2017 493,314 30,835 524,149
2018 469,303 30,148 499,452
2019 481,908 35,380 517,288
2020 506,102 30,593 536,695
2021 538,253 29,193 567,446
סך הכול 4,827,040 412,446 5,239,487
פרויקט סה"כ התשלומים עד 2020 תשלומים ב-2021 יתרת התחייבויות בסוף 2021 יתרת הקצאה רב שנתית עד 2030 שטרם חויבה סך התקציב**
סה"כ 2,129,931 241,558 1,027,982 4,915,687 8,315,157
תכנית אסטרטגית 2021-2030 117,504 73,471 208,518 3,618,054 4,017,547
הקמת מתקני מיון וטיפול 53,865 26,488 123,400 1,463,247 1,667,000
תמיכה בהפעלת מתקנים 63,143 35,921 83,938 316,998 500,000
הטמעת תשתיות - - 145 573,002 573,147
מתקני השבה 497 868 1,035 1,200,000 1,202,400
חינוך והסברה - 10,194 - 64,806 75,000
פרויקטים שונים שאינם חלק מהאסטרטגית הפסולת 2,012,427 168,086 819,464 1,297,634 4,297,610
פרויקט סה"כ התשלומים עד 2020 תשלומים ב-2021 יתרת התחייבויות בסוף 2021 יתרת הקצאה רב שנתית עד 2030 שטרם חויבה סך התקציב**
פרויקטים שונים שאינם חלק מהאסטרטגית הפסולת 2,012,427 168,086 819,464 1,297,634 4,297,610
חוק הפיקדון - - 759 114,941 115,700
הפרדה במקור 284,924 518 36,898 - 322,340
מתקני קצה 49,566 - 10,984 12,002 72,551
פרוייקטים שונים 79,205 18,719 21,537 137,151 256,611
תמיכות 2008-2009 140,119 - - - 140,119
טיפול באסבסט 211,192 5,760 23,194 198,307 438,452
מודל תמרוץ 48,572 15,817 121,243 194,367 380,000
אשכולות 116,002 43,897 147,514 43,863 351,276
חינוך 204,614 12,580 93,060 28,103 338,357
פסולת בניין 56,800 1,742 21,488 259,839 339,869
מיעוטים 190,591 17,028 28,720 63,698 300,037
סיוע בתקופת קורונה 197,812 - - - 197,812
פסולת חקלאית 21,050 244 15,528 51,035 87,857
חיזוק יחידות סביבתיות 30,431 9,673 71,830 10,394 122,328
טיפול במפגעים סביבתיים בשכונות הערביות בירושלים 23,452 6,767 66,536 - 96,755
בדואים 51,208 14,792 19,582 1,460 87,042
פרוייקטורים ויועצים 25,036 4,998 8,624 22,881 61,539
הסברה 64,811 1,292 142 13,291 79,535
יחידות פיקוח באיו"ש 50,629 - 3,810 8,949 63,388
סיוע לישובי הדרום 27,430 6,745 72,579 9,494 116,249
בקרה 15,145 2,254 3,242 1,244 21,885
טיפול באריזות 1,605 1,051 13,710 48,634 65,000
מיחזור צמיגים 273 172 5,547 0 5,992
שיקום פארק אריאל שרון 18,618 - 29,200 932 48,750
ניקוי הקישון 36,000 - - - 36,000
שכר 18,483 1,539 12 14,087 34,121
מערכות מיחשוב תומכות 9,629 - - 13,611 23,240
שיקום אתרי פסולת 1,000 - - 23,950 24,950
סקרים ומחקרים 13,880 - - 2,700 16,580
הסדרת פסולת 20,529 2,500 1,611 22,700 47,340
סבסוד קליטת חומר אורגני מופרד במקור 2,377 - 1,514 - 3,891
קומפסוטציה יישובית 1,322 - - - 1,322
נסיעות לחו"ל 121 - - - 121
חברה הערבית - - 599 1 600
עודפים מועברים ל-2021 34,089
הכנסות ב-2021 11,323
תקציב ל-2021 45,412
תשלומים ב-2021 12,704
יתרת הזמנות ב-2021 12,017
הקצאות שטרם חויבו ב-2021 14,538
יתרת הקצאה ל-2022 6,153
תחומי פעילות תקציב חדש מבוקש
הגברת האכיפה 8,160
גרירה אחסנת כלי רכב 2,400
טיפול משפטי 2,750
בדיקות מעבדה לניטור מזהמים במים ונחלים 2,000
יועץ הנדסי 250
סך הכל 15,560
שימושי תקציב תשלומים ב-2019 תשלומים ב- 2020 תשלומים ב-2021 יתרה בהזמנות
הגברת האכיפה 6,224 9,751 9,858 5,920
לשכה משפטית 1,357 1,840 1,340 6,069
בדיקת מעבדות לניטור מזהמים במים ובנחלים 1,010 997 1,506 2,786
יועץ הנדסי לאגף פסולת 274 322 - -
דיגומים ובדיקות פתע 6,943 756 - 5
סה"כ 8,865 12,909 12,704 14,776
שנת התשלום הכנסה באלש"ח
2013 1,998
2014 5,467
2015 4,407
2016 6,639
2017 2,358
2018 2,350
2019 2,329
2020 2,319
2021 14,451
סכום באלש"ח
עודפים מועברים מ-2020 13,460
הכנסות ב-2021 14,451
סך התקציב בפועל 27,911
תשלומים ב-2021 -
יתרת התחייבויות -
יתרת תקציב פנויה להקצאות 27,911
משימה מלש"ח
מכונות אוטומטיות להחזרת פיקדון מכלי משקה 10
הרחבת יחידת דוד לאכיפה ופיקוח בנושא חוק הפיקדון 5.7
טייסת כטב"מ – טלי טייס בלתי מאויישים 5.1
סה"כ 20.8
שנה הכנסה באלש"ח
2017 23,417
2018 35,778
2019 38,612
2020 41,092
2021 43,054
סה"כ 181,953
הכנסות עד סוף 2021 181,953
תשלומים ויתרות בהתחייבויות 37,372
הקצאות שטרם חויבו 56,430
יתרה ל- 2022 88,151
נושא תשלומים ב-2018 תשלומים ב-2019 תשלומים ב- 2020 תשלומים ב- 2021 יתרה בהתחיבויות סה"כ תשלומים ויתרות
חוף נקי - 3,341 6,997 4,865 10,412 25,615
תמיכה ברכישת סלים 3,822 444 - - - 4,267
דיגומי אוויר - - - - 2,329 2,329
סה"כ 3,822 3,785 6,997 4,865 12,741 32,211
הקצאות שטרם חויבו עד סוף 2021 תקציב באלש"ח מטרות
חוף נקי 2022 14,800 קידום חוק אוויר נקי
חוף נקי 2023 14,800 קידום חוק אוויר נקי
הסברה לחוק השקיות 4,000 שקיות
דיגומים 5,750 קידום חוק אוויר נקי
היתרים 4,000 קידום חוק אוויר נקי
יחידת ינשוף 13,080 קידום חוק אוויר נקי
סה"כ 56,430