חומר רקע

1 2 כתיבה ועריכת הדוח: ד" ר מיכל ברומברג– המרכז הלאומי לבקרת מחלות גב ' אביטל סטרק– מנהלת הרישום למחלות תעסוקתיות ד" ר מרים קלבנוב– רופאת הרישום למחלות תעסוקתיות ד" ר לובה פושנוי– רופאת הרישום למחלות תעסוקתיות יעוץ סטטיסטי : גב ' ריטה דכטיאר– סטטיסטיקאית הרישום למחלות תעסוקתיות 3 תקציר ................................ ................................ ................................ .............................. 5 מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ 8 ממצאים ................................ ................................ ................................ ........................... 9 מספר הדיווחים ................................ ................................ ................................ ................. 9 מקור הדיווח ................................ ................................ ................................ ................... 10 הגוף המדווח ................................ ................................ ................................ ................... 10 דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי הגוף המדווח :מספר מקרים ואחוז ........................ 10 מומחיות הרופא המדווח................................ ................................ ................................ .... 11 דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי מומחיות הרופא המדווח :מספר מקרים ואחוז .... 11 מחוז מקום העבודה ................................ ................................ ................................ .......... 11 דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי מחוז מקום העבודה :מספר מקרים ,אחוז ושיעור ל- 10,000 עובדים ................................ ................................ ................................ ................................ . 11 חתך דמוגרפי................................ ................................ ................................ ................... 12 לאום ומין ................................ ................................ ................................ ....................... 12 גיל ................................ ................................ ................................ ................................ . 13 דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי קבוצת גיל :מספר מקרים ,אחוז ושיעור ל- 10,000 עובדים ................................ ................................ ................................ ................................ ................ 13 ממצאים על פי מאפייני התעסוקה ................................ ................................ ...................... 14 סדר ענף התעסוקה ................................ ................................ ................................ ........... 14 גודל מקום העבודה ................................ ................................ ................................ .......... 17 דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי גודל מקום העבודה :מספר מקרים ואחוז ............. 17 משלח יד ................................ ................................ ................................ ........................ 18 דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי משלח יד :מספר מקרים ואחוז .............................. 18 ממצאים על פי התפלגות האבחנות ................................ ................................ ..................... 18 4 ה תפלגות האבחנות לפי חלוקה למערכות גוף (פרק הסיווג ב- ICD10 ) ................................ ...... 19 התפלגות קודי האבחנות שדווחו בפרקי הסיווג השכיחים ביותר................................ .............. 22 דיון וסיכום ................................ ................................ ................................ ..................... 27 נספחים ................................ ................................ ................................ ........................... 29 נספח א': דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי ענף התעסוקה: מספר מקרים סה"כ ובחלוקה לפי תחלואת רעש ותחלואה אחרת ................................ ................................ ......... 30 נספח ב': אבחנות לפי קוד סיווגICD10 של מקרים שדווחו לרישום למחלות תעסוקתיות בשנת 2018: מספר אבחנות ואחוז ................................ ................................ ............................... 33 5 :תקציר בשנת2018 התקבלו ברישום למחלות תעסוקתיות2,210 הודעות על חשד למחלה תעסוקתית בקרב האוכלוסייה העובדת(כל הודעה יכולה להכיל אבחנה אחת או יותר לעובד .)דוח זה מציג , מכלל ההודעות שהתקבלו , את1,683 המקרים ( לפי זיהוי נפגע וקוד סיווגICD10 ,כאשר קודי סיווג שונים , שניתנו באותה הודעה ,יחשבו כאותו מקרה )של מחלות תעסוקתיות , אשר נמצאו מתאימים לקריטריוני הרישום (לאחר הורדת דיווחים כפולים והודעות על מחלות שאינן תעסוקתיות ,) והמהווים שיעור גולמי של4.3 ל- 10,000 מועסקים במשק . מקרים אלו כוללים1,781 אבחנות לפי מערכות גוף(פרק הסיווג ב- ICD10 ) 1 ו- 1,925 אבחנות לפי קוד סיווגICD10 . בהשוואה לשנת2012 ,שנת הנתונים המלאה הראשונה של הרישום , נתוני2018 מהווים עליה של 30.8% בדיווחים ועליה של13.7% במקרים .לעומת זאת , בהשוואה לשנת הדיווח הקודמת( 2017 ,) בשנת2018 הייתה עליה של6.0% במספר ההודעות , אך ירידה של3.1% במספר המקרים. מבחינת השיוך הארגוני של הגורם המדווח , מרבית הדיווחים על מקרי מחלות מקצוע לשנה זו( 91.2% ) הגיעו מארבעת קופות החולים , 8.6% הגיעו משירותי בריאות מוסמכים ורק0.2% דווחו על ידי בתי החולים הממשלתיים . 99.6% מהדיווחים התקבלו מרופאים תעסוקתיים .מכאן , כי למרות מאמצי צוות הרישום להרחבת הדיווח ,כולל מרופאים מהתמחויות שונות , עדין עיקר הדיווחים מקורם ברופאים התעסוקתיים בקופות החולים . ההת פלגות הדמוגרפית של המקרים בשנת2018 דומה לזו שדווחה בשנים הקודמות- 73% מהמקרים הינם גברים ,ו- 87% הינם יהודים ואחרים2 . השיעור של מחלות תעסוקתיות גבוה יותר בקרב גברים ועומד על6.0 ל- 10,000 גברים מועסקים( 6.4 ל- 10,000 גברים יהודים ואחרים ו- 4.5 ל- 10,000 גברים ערבים .)זאת לעומת , 2.4 ל- 10,000 נשים מועסקות( 2.4 ל- 10,000 נשים יהודיות ואחרות ו- 3.1 1 הצגת התפלגות המחלות התעסוקתיות לפי מערכות הגוף השונות מתאפשרת על ידי הצגת האבחנות על- פי פרקי הסיווג ב- ICD10 . יש לציין כי אם התקבלה עבור אותו עובד הודעה המכילה שתי אבחנות שונות מאותו הפרק(לדוגמא ,ירידה בשמיעה וטנטון ,)המקרה יספר פעם אחת בלבד באותו פרק . 2 לאום אחר כולל נוצרים שאינם ערבים ומי שאין עבורם הגדרת דת(כולל עובדים זרים.) 6 ל- 10,000 נשים ערביות .) 75% מהדיווחים היו בקרב בני45 ומעלה . ההבדלים בשיעורי התחלואה לפי לאום ומין נובעים ככל הנראה בהבדלים בעיסוק ובנגישות לשירותי רפואה. האבחנה התעסוקתית השכיחה ביותר ,לפי מערכות גוף , בשנת2018 הייתה פגיעה במערכת השמע , שהיוותה46.5% מסך האבחנות . נתוני2018 , בדומה לנתוני2017 , מהווים את מספר ואחוז האבחנות הנמוכים ביותר שדווחו עבור מערכת השמע מתחילת הרישום . הירידה בדיווח על מערכת השמע יכולה לנבוע מכמה סיבות .אחת , בשנים הראשונות לפעילות הרישום דווחו כלל המקרים הקיימים(הימצאות ) ואילו בשנים האחרונות מדווחים בעיקר מקרים חדשים(היארעות )שמספרם נמוך יותר .שתיים , שיפור במניעת פגיעה במערכת השמע במקומות העבודה .שלוש ,עליה בדיווחים על מחלות אחרות , אשר לעיתים יותר קשה ל מצוא בהן את הקשר הסיבתי , ועל כן ניתן לראות בכך עדות אפשרית עקיפה לעליה באיכות הדיווח. במקום השני בשכיחותו היו דיווחים על פגיעה במערכת הנשימה ,כולל צרידות , במקום השלישי מחלות במערכת השריר והשלד ,ובמקום הרביעי מחלות במערכת העצבים . בשנת2018 התקבלו18 דיווחי ם על מחלות ממאירות , כאשר8 דיווחים מהם על סרטן עור . נתונים אלו דומים מאוד לנתונים משנים קודמות והם ממשיכים להצביע על תת דיווח בנוגע לגידולים סרטניים ממקור תעסוקתי .סיבת הדבר ,ככל הנראה , היא כי הרופאים התעסוקתיים במערכת הבריאות הציבורית , המהווים את מקור הדיווח העיקרי לרישום , מטפלים רק במיעוט מהמקרים האונקולוגיים . במהלך שנת2018 התקבלו גם דיווחים על אבחנות שאינן שכיחות ,כגון מחלת פרקינסון ,דמנציה ,פוסט טראומה ,דליות ועוד .כמו כן , דווחו מחלות שהמודעות אליהן כמחלות תעסוקתיות נמוכה ,כגון מחלות נפשיות כתוצאה מ שחיקה והתעמרות בעבודה . לאור נתוני2018 על תחלואה תעסוקתית התגבשו מספר המלצות: 1. העלאת הפיקוח והבקרה על הדיווח– אומנם כמות הדיווחים בשנת2018 עלתה , אך מספר המקרים ירד לעומת השנה הקודמת . על מנת שנוכל להציג תמונה נכונה ומלאה של התחלואה התעסוקתית בארץ יש לוודא כי כלל הדיווחים הרלוונטיים מגיעים למפקחי העבודה ומשם לרישום .זאת ע"י הגברת הפיקוח והבקרה על הדיווח. 2. העלאת המודעות והדיווח משירותי בריאות מוסמכים– עיקר הדיווח למפקחי העבודה ולרישום נעשה ע"י רופאים תעסוקתיים מקופות החולים . מנתוני2018 עולה כי יש צורך להעלות את מודעות הרופאים ,המעסיקים והעובדים המקבלים שירות בשירותי הבריאות המוסמכים. 7 3. נתוני2018 מעידים כי הדיווח על מחלות תעסוקתיות עדיין ברובו מתמקד בתחלואה הקלאסית של פגיעה במערכת השמע ובעיות שריר ושלד .שאר האבחנות עדיין בתת דיווח . אי לכך נדרש להעלות את מ ודעות הרופאים למחלות תעסוקתיות שונות ושאינן שכיחות. 4. העלאת המודעות של העובדים , המעסיקים והקהילה הרפואית למחלות מקצוע כך שמחלות אלו יאובחנו וידווחו כנדרש ,ובמידת הצורך יופנו להמשך טיפול על ידי רופא תעסוקתי . יש לתת דגש מיוחד לשיפור המודעות והנגשת שירותי הרפוא ה התעסוקתיים למגזר הערבי , עובדים זרים ואוכלוסיות מוחלשות . 5. כפועל יוצא מסעיף4 , יורחב גם מעגל הרופאים המדווחים כך שיתקבלו דיווחים גם מרופאים מומחים באונקולוגיה ,באורתופדיה ,בעור ,באא"ג ועוד. 8 :מבוא הרישום למחלות תעסוקתיות פועל מאז2011 כגוף האחראי על התיעוד , המעקב וניתוח היקפי התחלואה התעסוקתית בישראל . החל מהקמתו נרשמו ברישום13,933 מקרי תחלואה תעסוקתית חדשים בקרב האוכלוסייה העובדת בישראל . נתוני הרישום למחלות תעסוקתיות מתבססים על הדיווחים בנוגע למקרי חשד למחלה תעסוקתית בקרב האוכלוסייה העובדת בלבד ,שהתק בלו במנהל הבריאות והבטיחות התעסוקתית ,משרד הכלכלה במסגרת פקודת תאונות ומחלות משלח- יד(הודעה ,) 1945 .נציין כי , במידה ודווח על מחלה תעסוקתית בקרב עובדים זרים ,המידע נכלל בנתוני הרישום , אך מדובר על מקרים בודדים בשנה .נזכיר כי תאונות עבודה אינן נכללות בנתוני ה רישום . הנתונים בדוח מוצגים לפי שנת הביקור אצל הרופא התעסוקתי כסמן לשנת האבחנה . עם זאת ידוע כי במהלך השנים התקבלו גם דיווחים עבור מחלות שאובחנו בעבר אך טרם דווחו . נציין כי אין דרך לאתר את דיווחים אלו ולשייכם לשנת האבחנה המדויקת , אך ההערכה היא כי מדובר בדיווחים בודדים בשנה . ברישום מתבצעת הפרדה בין הודעות ,מקרים ואבחנות . המונח הודעות מתייחס לכלל הדיווחים שהתקבלו , והוא כולל גם דיווחים כפולים(קרי , דיווח זהה שהתקבל לפחות משני מקורות דיווח שונים או מקרה שמוכר כבר בנתוני הרישום ,) וגם דיווחים שאינם מתייחסים למחלה תעסוקתית , לפי הגדרתה המקצועית המקובלת(לדוגמה ,חריגה ב- BEI ,שתויגה בטעות כהודעה על מחלה תעסוקתית .) מקרה מוגדר לפי זיהוי נפגע וקוד סיווגICD10 ,כאשר קודי סיווג שונים , שניתנו באותה הודעה- יחשבו כאותו מקרה .האבחנות מתייחסות לכלל האבחנות שנתנו למקרים , לפי חלוקה למערכות גוף( פרק הסיווג ב- ICD10 ) או לפי קוד סיווגICD10 .מכאן ,שלאותו מקרה תתכן יותר מאבחנה אחת , באותה מערכת גוף או במערכות גוף נפרדות . הנתונים המוצגים בדוח זה נכונים לתאריך הפקת הדוח . מאגר המידע של הרישום הינו דינאמי ומתעדכן באופן שוטף כך שיתכנו שינויים בנתונים בשליפה חוזרת . 9 :ממצאים 1. מספר הדיווחים בשנת2018 התקבלו ברישום למחלות תעסוקתיות2,210 הודעות על חשד למחלה תעסוקתית בקרב האוכלוסייה העובדת .מתוכן , 1,683 נקלטו ברישום כמקרים3 . זוהי עליה של6.0% במספר ההודעות וירידה של3.1% במספר המקרים , בהשוואה לשנת2017 . יתכן וההבדלים במגמות אלו נובעים מדיווח חוזר על מקרים ידועים . בהשוואה לשנת2012 , שנתו המלאה הראשונה של הרישום למחלות תעסוקתיות , בשנת2018 נצפתה עליה של30.8% במספר ההודעות ועליה של13.7% במספר המקרים ( טבלה1 .) השיעור הגולמי של מקרים עם חשד למחלה תעסוקתית בישראל , שדווח עבור שנת2018 עמד על4.3 מקרים ל- 10,000 מועסקים במשק( אוכלוסיית העובדים בארץ בשנת2018 עמדה על3,905,110 אנשים4 .) טבלה מספר1 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנים2011 – 2018 :מספר הודעות , מספר מקרים ושיעור ל- 10,000 עובדים 3 לאחר סינון של הודעות כפולות והודעות שאינן על מחלות תעסוקתיות . המונח הודעות מתייחס לכלל הדיווחים שהתקבלו, והוא כולל גם דיווחים כפולים (קרי, דיווח זהה שהתקבל לפחות משני מקורות דיווח שונים או מקרה שמוכר כבר בנתוני הרישום ), וגם דיווחים שאינם מתייחסים למחלה תעסוקתית (לדוגמה, חריגה ב- BEI .)שתויגה בטעות כהודעה על מחלה תעסוקתית המונח מקרה, לעומת זאת, מוגדר לפי זיהוי נפגע וקוד סיווגICD10, כאשר קודי סיווג שונים שניתנו באותה הודעה יחשב .ו כאותו מקרה אי לכך, קיים פער בין מספר ההודעות .למספר המקרים של מחלות תעסוקתיות עליהם התקבל דיווח .הדוח מתמקד במספר המקרים 4 נתונים לגבי האוכלוסייה העובדת בארץ (לשנת2018 ) נלקחו מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל לשנת2019 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהhttps://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2019 /שוק-העבודה-שנתון-סטטיסטי-לישראל- 2019 -מספר- 70 . aspx 10 מקור הדיווח הגוף המדווח בשנת2018 , 46.0% מהמקרים דווחו משירותי בריאות כללית , ומעל לשליש( 35.7% ) דווחו ממכבי שירותי בריאות( זאת לעומת44.6% ו- 43.2% ,בהתאמה , בשנת2017 .)סה"כ כ- 82% מהמקרים של מחלות תעסוקתיות בשנת2018 דווחו על ידי אחת משתי קופות אלו . אחוז המקרים שדווחו מקופות החולים מאוחדת ולאומית היו נמוכים יותר8.1% ו- 1.4% , בהתאמה( זאת לעומת6.1% ו- 2.5% , בהתאמה , בשנת2017 ) ( טבלה2 .) דיווחים על מקרי מחלות תעסוקתיות התקבלו גם ממקורות נוספים .שירותי בריאות מוסמכים , שהינם ברובם רופאים תעסוקתיים העובדים מחוץ לקופות החולים ,בחלקם במפעלים השונים עצמם , דיווחו על 8.6% מסך המקרים( 144 מקרים .)בנוסף , 0.2% ( 4 ) מהמקרים התקבלו מבתי חולים כלליים( ממחלקות מומחים ,כדוגמת מחלקות עור וריאות .)דיווחים אלה ,מטבע הדברים , הם של אבחנות הקשורות בתחום העיסוק של המחלקה/ מרפאה . טבלה מספר2 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי הגוף המדווח : מספר מקרים ואחוז 11 מומחיות הרופא המדווח בדומה לשנים קודמות99.6% מהמקרים בשנת2018 מקורם בדיווח מרופא תעסוקתי( טבלה3 .) טבלה מספר3 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי מומחיות הר ופא המדווח : מספר מקרים ואחוז מחוז מקום העבודה בשנת2018 בדומה לשנת2017 45.2% מהמקרים דווחו ממחוז תל אביב והמרכז ומעל לחמישית ממחוז צפון( 21.9% .)לעומת זאת ,שיעור5 התחלואה ל- 10,000 עובדים היה הכי גבוה במחוז דרום( 6.6 ) ולאחריו במחוז ירושלים( 6.3 ( ) טבלה4 .) טבלה מספר 4 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי מחוז מקום העבודה :מספר מקרים , אחוז ושיעור ל- 10,000 עובדים 5 המכנים של אוכלוסיית העובדים לפי מחוז נלקחו מטבלה9.15 של סקר כוח אדם של הלמ"ס לשנת2018 rmarket/st09_12x.pdf https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/9.shnatonlabou 12 חתך דמוגרפי לאום ומין בשנת2018 , 1,464 ( 87% ) מקרים שדווחו היו בקרב"יהודים ואחרים ,"ו- 219 ( 13% ) בקרב "ערבים" 6 . 1,228 ( % 73.0 ) מהמקרים היו גברים ו- 455 ( 27.0% ) נשים( טבלה5 .) שיעור המקרים המדווחים של מחלות תעסוקתיות בכלל האוכלוסייה העובדת בישראל עמד על4.3 ל- 10,000 עובדים : 4.4 בקרב עובדים"יהודים ואחרים "ו- 4.0 בקרב עובדים ערבים . שיעור המקרים המדווחים בקרב גברים עובדים עמד על6.0 ל- 10,000 ,ל עומת2.4 בקרב נשים עובדות . ההבדלים בשיעורי התחלואה לפי לאום ומין נובעים ככל הנראה מההבדלים בעיסוק ובנגישות לשירותי רפואה. בחלוקה ללאום ולמין , שיעור המקרים המדווחים עמד על6.4 ל- 10,000 עובדים בקרב גברים יהודים ואחרים , 4.5 בקרב גברים ערבים , 2.4 בקרב נשים יהו דיות ואחרות ו- 3.1 בקרב נשים ערביות . טבלה מספר5 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי לאום ומין :מספר מקרים , אחוז ושיעור ל- 10,000 עובדים 6 המכנים של אוכלוסיית העובדים לפי לאום ומין נלקחו מטבלה9.12 של סקר כוח אדם של הלמ"ס לשנת 2018 x.pdf 12 _ 09 .shnatonlabourmarket/st 2019/9 s/doclib/ https://www.cbs.gov.il/he/publication 13 גיל בשנת2018 , בדומה לשנת2017 ,כ- 75% מהדיווחים על מחלות תעסוקתיות היו בקרב בני45 ומעלה ( טבלה6 .) טבלה מספר6 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי קבוצת גיל :מספר מקרים , אחוז ושיעור7 ל- 10,000 עובדים 7 הנתונים אודות סה"כ העובדים לפי קבוצות גיל לקוחים מהלמ"ס לוח2.3 " ,מועסקים, לפי ענף כלכלי, גיל קבוצת אוכלוסייה ומין.)" (הועבר על פי בקשה פרטית 14 ממצאים על פי מאפייני התעסוקה סדר ענף התעסוקה בשנת2018 ,בדומה לשנים קודמות , עיקר המקרים שדווחו השתייכו לענפי התעסוקה מסדרB – C : כרייה וחציבה ; תעשייה וחרושת( טבלה מספר7 .)סה" כ דווחו561 מקרים מענפים אלו( 33.3% מסך המקרים ) המהווים שיעור של13.2 מקרים ל- 10,000 עובדים . בשנת2017 ,לעומת זאת , ענפים אלו היוו % 41.5 מסך המקרים ,שיעור8 של17.0 ל- 10,000 עובדים .בנוסף , דווחו131 מקרים ששויכו לסדר ענף כלכליD ,אספקת חשמל ,גז ,קיטור ומיזוג אויר- עליה משמעותית בהשוואה לשנת2017 בה דווחו 56 מקרים מסדר זה( 3.2% מסך המקרים ושיעור של3.3 ל- 10,000 עובדים .) ישנם שני סדרים של ענפי תעסוקה , סדרA חקלאות , ייעור ודיג וסדרF בינוי , בהם לאורך שנים קיים תת דיווח שממשיך גם בשנת2018 , . בשני סדרים אלו לרוב מועסקים עובדים זרים או עובדים פלסטינאים מהשטחים אשר להם נגישות מוגבלת ומודעות נמוכה לשירותי הבריאות התעסוקתית בישראל . מידע אודות מחלות תעסוקתיות לפי ענף תעסוקה בחלוקה לסוג התחלואה(תח לואה בגין רעש ותחלואה אחרת )ראה נספח א.' טבלה מספר7 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי ענף התעסוקה :מספר מקרים , אחוז ושיעור ל- 10,000 עובדים 8 הנתונים אודות סה"כ העובדים לפי ענף תעסוקה לקוחים מהלמ"ס לוח2.3 " ,מועסקים, לפי ענף כלכלי, גיל קבוצת אוכלוסייה ומין.)" (הועבר על פי בקשה פרטית 15 16 17 גודל מקום העבודה סיווג גודל מקום העבודה מתבסס על מספר העובדים ,בהתאם למקובל במנהל הבריאות והבטיחות התעסוקתית במשרד הכלכלה . בדומה לשנים קודמות , בשנת2018 , נרשם אחוז המקרים המדווחים הגבוה ביותר( 25.8% ) בקרב עובדים במקומות עבודה גדולים , עם300 מועסקים ומעלה ,בהם ,לרוב , המודעות לתחום הבריאות התעסוקתית והנגישות לשירותים אלו גבוה יותר .יחד עם זאת ,התקבלו די ווחים לגבי מועסקים בכל גדלי מקומות העבודה .כך לדוגמא , הדיווח בנוגע לתחלואה תעסוקתית במפעלים קטנים עם1 - 9 עובדים( 257 מקרים , 15.3% מהמקרים )דומה בסדר גודל לדיווח בגין תחלואה תעסו קתית במפעלים בינוניים- גדולים עם100 – 299 עובדים( 284 מקרים , 16.9% מהמקרים ) ( טבלה8 .) טבלה מספר8 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי גודל מקום העבודה : מספר מקרים ואחוז 18 משלח יד בדומה לשנת2017 , מעל למחצית( 53.0% ) מהמקרים המדווחים התקבלו עבור עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים( סדר6 – 8 ( ) טבלה9 .) טבלה מספר9 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 לפי משלח יד :מספר מקרים ואחוז ממצאים על פי התפלגות האבחנות ניתוח הנתונים בסעיף זה עוסק בהתפלגות האבחנות ,ולא המקרים .כאמור , מקרה מוגדר לפי זיהוי נפגע וקוד סיווגICD10 , כאשר קודי סיווג שונים שניתנו באותה הודעה יחשבו כאותו מקרה .מכאן , שלאותו מקרה תתכן יותר מאבחנה אחת ,באותה מערכת גוף או במערכות גוף נפרדות . כך שמספר האבחנות צפוי להיות גדול ממספר המקרים . התפלגות האבחנות מתייחסת לכלל האבחנות שנתנו למקרים , לפי חלוקה למערכות גוף(פרק הסיווג ב- ICD10 ,ראה ס עיף5.1 ) או לפי קוד סיווגICD10 ( ראה סעיף5.2 .) בשנת2018 עבור1,683 מקרים , נרשמו1,781 אבחנות לפי מערכות גוף(פרק הסיווג ב- ICD10 ) ו- 1,925 אבחנות לפי קוד סיווגICD10 . 19 ה תפלגות האבחנות לפי חלוקה למערכות גוף (פרק הסיווג ב- ICD10 ) הצגת האבחנות על- פי פרקי הסיווג ב- ICD10 מאפשרת הצגת התפלגות המחלות התעסוקתיות לפי מערכות הגוף שנפגעו . יש לציין כי אם התקבלו עבור אותו מקרה שתי אבחנות שונות מאותו פרק סיווג (לדוגמא ,ירידה בשמיעה וטנטון ,)המקרה יספר פעם אחת בלבד באותו הפרק . טבלה מספר 10 מפרטת את התפלגות האבחנות לפ י מערכות הגוף שנפגעו עבור השנים2012 – 2018 . בשנת2018 , נרשמו1,781 אבחנות לפי מערכות גוף . ירידה של6.0% בהשוואה לשנת2017 ועליה של14.6% בהשוואה לשנת2012 . בדומה לשנים קודמות ,עיקר האבחנות היו קשורות בפגיעה במערכת השמע .יחד עם זאת ,ניכר כי בשנים 2017 – 2018 ,חלה ירידה באחוזי הדיווח על מחלות מערכת זו . הדיווח בנוגע למחלות מערכת השמע בשנת2018 ( 829 אבחנות , 46.5% מסך האבחנות ) דומה לדיווח בנוגע למחלות אלו בשנת2017 ( 871 אבחנות , 46.0% מסך האבחנות ) והוא נמוך יותר מדיווחים על מערכת השמע בשנים2012 – 2016 . בשנת2017 שונה הסיווג הפנימי של צרידות ברישום .בעקבות השינוי ,בניגוד לשנים קודמות , כלל המקרים של צרידות מסווגים תחת הפרק"תסמינים , סימנים וממצאים מעבדתיים שאינם מפורטים במקום אחר ," במקום תחת הפרק"מערכת הנשימה ,"שפחות מתאים לאבחנה זו .על כן , בכדי לקבל תמונה מלאה ,בת השוואה לשנים קודמות ,על האבחנות הקשורות במערכת הנשימה והקול ,יש לסכום את המקרים בשני פרקים אלו . סכום2 פרקים אלו מגיע ל- 302 מקרים , המהווים16.9% מסך האבחנות , ירידה משנת2017 , אז היו338 מקרים , שהוו17.8% . המערכת השלישית בשכיחותה בקרב האבחנות של מחלות תעסוקתיות הינה מערכת השריר-שלד . למרות ירידה מ- 306 מקרים בשנת2017 ל- 285 מקרים בשנת2018 ,החלק היחסי מסך האבחנות נשאר דומה , כ- 16% . במקום הרביעי בשכיחותה נמצאה מערכת העצבים עם234 מקרים , שהיוו13.2% מסך האבחנות( טבלה10 .) 20 טבלה מספר10 : דיווח על מחלות תעסוקתית בשנים2012-2018 , התפלגות האבחנות שדווחו לפי פרקי הסיווג ב- ICD10: מספר אבחנות ואחוז 21 22 התפלגות קודי האבחנות שדווחו בפרקי הסיווג השכיחים ביותר ל- 1,683 המקרים דווחו סה" כ1,925 אבחנות לפי קוד סיווגICD10 . זאת לעומת2,304 אבחנות שדווחו בשנת2017 . טבלאות11 – 17 מציגות את ההתפלגויות של האבחנות(לפי קודי סיווג ה- ICD10 ) שנתנו עבור מערכות השמע , הנשימה(ללא צרידות ,)הקול ,העור ,השריר והשלד ,והעצבים ,וכן עבור גידולים . לציין כי במידה וניתן לאותו אדם יותר מקודICD10 אחד עבור אותה מערכת גוף ,נספרו שתי האבחנות .על כן , מספר האבחנות בטבלאות11 – 17 עשוי להיות גדול ממספר האבחנות לפי מערכת גוף המוצגות בטבלה10 . נציין כי לגבי גידולים ,סה" כ דווחו18 אבחנות לרישום .סרטן עור על סוגיו השונים מהווה מעל ל- 40% מהאבחנות המדווחות( 44.5% , 8 מקרים .)כמו כן , בשנת2018 התקבלו גם דיווחים על מחלות תעסוקתיות שלא היו נפוצות בדיווחים התעסוקתיים עד לשנה זו , כגון מחלת פרקינסון( 8 מקרים,) דמנציה( 1 מקרה ,) פוסט טראומה( 1 מקרה ,) דליות( 2 מקרים )ועוד . פירוט אבחנות אלו קיים בטבלת נספח ב ,'המציגה את כלל האבחנות ש התקבלו ברישום בשנת2018 . טבלה מספר11 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 , התפלגות האבחנות במערכת השמע: מספר אבחנות ואחוז 23 טבלה מספר12 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 , התפלגות האבחנות במערכת הנשימה (לא כולל בעיות במערכת הקול): מספר אבחנות ואחוז 24 טבלה מספר13 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 , התפלגות האבחנות במערכת הקול: מספר אבחנות ואחוז טבלה מספר14 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 , התפלגות האבחנות במערכת העור: מספר אבחנות ואחוז 25 טבלה מספר15 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 , התפלגות האבחנות במערכת השריר שלד: מספר אבחנות ואחוז 26 טבלה מספר16 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 , התפלגות האבחנות במערכת העצבים: מספר אבחנות ואחוז טבלה מספר17 : דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 ,התפלגות הגידולים : מספר אבחנות ואחוז 27 דיון וסיכום בשנת2018 דווחו לרישום למחלות תעסוקתיות1,683 מקרים של חשד למחלה תעסוקתית בקרב האוכלוסייה העובדת , המהווים שיעור גולמי של4.3 ל- 10,000 מועסקים במשק . מספרים אלו מהווים מגמת ירידה בדיווח אודות מקרים חדשים(היארעות )של תחלואה תעסוקתית בישראל , חרף עלייה במספר המועסקים במשק .ניתן לייחס ירידה זו ,לפחות באופן חלקי ,לשינויים במשק העבודה בישראל , מעבר מעבודה בתעשייה ובעבודת כפיים לעבודה משרדית . יש לוודא כי גם תחלואה שניתן ליחסה לעבודה משרדית מאובחנת ומדווחת לרישום. למרות מאמצי צוות הרישום להרחבת הדיווח , הרוב המכריע של הדיווחים מקורם ברופאים התעסוקתיים בקופות החולים .עם השנים נצפתה ירידה בכמות הדיווחים המעטים ממילא ממקורות הדיווח האחרים . ז את למרות שעל פי חוק כל רופא ו/או מעסיק מחויבים בדיווח . מכאן שנדרש המשך עבודה של צוות הרישום יחד עם צוות ממנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה להעלאת המודעות והדיווח משירותי בריאות מוסמכים וכן מרופאים שאינם מומחים ברפואה תעסוקתית. מבחינה דמוגרפית ,ש יעורי התחלואה ל- 10,000 עובדים היו הכי גבוהים במחוזות דרום וירושלים , בגברים לעומת נשים , ביהודים ואחרים לעומת ערבים ובבני45 ומעלה .ניתן לייחס מגמות אלו ,בין היתר , להבדלים בעיסוק ,וותק ,במודעות העובד ובנגישות לשירותי רפואה תעסוקתית .על כן , יש צורך בהגברת המו דעות של העובדים , המעסיקים והקהילה הרפואית למחלות מקצוע כך שמחלות אלו יאובחנו וידווחו כנדרש ,ובמידת הצורך יופנו להמשך טיפול על ידי רופא תעסוקתי . תת הדיווח על מקרים מענפי התעסוקה חקלאות ,ייעור ודיג ובינוי , בהם לרוב מועסקים עובדים זרים או עובדים פלסטינאים מה שטחים ,אשר להם נגישות מוגבלת לשירותי הבריאות התעסוקתית בישראל , מצביעים על תמונת מצב חלקית של התחלואה התעסוקתית בישראל. בשנת2018 דווחו סה" כ1,781 אבחנות לפי מערכות גוף(פרק הסיווג ב- ICD10 ) ו- 1,925 אבחנות לפי קוד סיווגICD10 .האבחנה התעסוקתית השכיחה ביותר ,לפי מערכות גוף , הייתה פגיעה במערכת השמע . על אף שהיוותה46.5% מסך האבחנות ,זוהי מגמת ירידה בהשוואה לשנים קודמות . לירידה זו מספר הסברים אפשריים .אחת , בעוד שבשנים הראשונות לפעילות הרישום דווחו כלל המקרים הקיימים (הימצאות ,)בשנים האחרונות מדווחים בעיקר מקרים חדשים(היארעות ,)שמספרם נמוך יותר .שתיים , שיפור במניעת פגיעה במערכת השמע במקומות העבודה .שלוש ,עליה בדיווחים על מחלות אחרות , אשר לעיתים יותר קשה למצוא בהן את הקשר הסיבתי , ועל כן ניתן לראות בכך עדות אפשרית עקיפה לעליה באיכות הדיווח .מנגד ,ישנו תת דיווח בנו גע לגידולים סרטניים ממקור תעסוקתי . בשנת2018 דווחו רק 18 מקרים של מחלות ממאירות , כאשר8 מתוכם היו על סרטן עור . הדבר נובע ,ככל הנראה , מכך שהרופאים התעסוקתיים במערכת הבריאות הציבורית ,המהווים את מקור הדיווח העיקרי לרישום , מטפלים רק במיעוט מהמקרים האונקולוגיים .בנוסף , יש גם תת דיווח של מחלות נוספות כגון מחלות נפשיות כתוצאה משחיקה והתעמרות בעבודה ועוד .העלאת המודעות של העובדים ,המעסיקים , הקהילה 28 הרפואית בכללותה(כולל שירותי בריאות מוסמכים ) ושל הרופאים התעסוקתיים בפרט למחלות מקצוע באופן כללי עם הדגשים גם לגבי מחלות האופייניות יותר לשוק העבודה כיום יביא לאבחון רב של יותר של מחלות מקצוע , דיווחם כנדרש בחוק ממגוון רחב יותר של מקורות מידע וטיפול מניעתי וטיפולי מיטבי . לאור נתוני2018 על תחלואה תעסוקתית התגבשו מספר המלצות: 1. העלאת הפיקוח והבקרה על הדיווח– אומנ ם כמות הדיווחים בשנת2018 עלתה , אך מספר המקרים ירד לעומת השנה הקודמת . על מנת שנוכל להציג תמונה נכונה ומלאה של התחלואה התעסוקתית בארץ יש לוודא כי כלל הדיווחים הרלוונטיים מגיעים למפקחי העבודה ומשם לרישום .זאת ע"י הגברת הפיקוח והבקרה על הדיווח. 2. העלאת המודעות והדיווח משירותי בריאות מוסמכים– עיקר הדיווח למפקחי העבודה ולרישום נעשה ע"י רופאים תעסוקתיים מקופות החולים . מנתוני2018 עולה כי יש צורך להעלות את מודעות הרופאים ,המעסיקים והעובדים המקבלים שירות בשירותי הבריאות המוסמכים. 3. נתוני2018 מעידים כי הדיווח על מחלות תעסוקתיות עדיין ברובו מתמקד בתחלואה הקלאסית של פגיעה במערכת השמע ובעיות שריר ושלד .שאר האבחנות עדיין בתת דיווח . אי לכך נדרש להעלות את מודעות הרופאים למחלות תעסוקתיות שונות ושאינן שכיחות .בנוסף , יש לעודד אבחון תחלואה שניתן ליחסה לעבודה משרדית כמחלת מקצוע ו לדווחה לרישום בהתאם. 4. העלאת המודעות של העובדים , המעסיקים והקהילה הרפואית למחלות מקצוע כך שמחלות אלו יאובחנו וידווחו כנדרש ,ובמידת הצורך יופנו להמשך טיפול על ידי רופא תעסוקתי . יש לתת דגש מיוחד לשיפור המודעות והנגשת שירותי הרפואה התעסוקתיים למגזר הערבי ,עובדי ם זרים ואוכלוסיות מוחלשות . 5. כפועל יוצא מסעיף4 , יורחב גם מעגל הרופאים המדווחים כך שיתקבלו דיווחים גם מרופאים מומחים באונקולוגיה ,באורתופדיה ,בעור ,באא"ג ועוד. 29 נספחים 30 נספח א': דיווח על מחלות תעסוקתיות בשנת2018 :לפי ענף התעסוקה מספר מקרים סה"כ ובחלוקה לפי תחלואת רעש ותחלואה אחרת 31 32 33 נספח ב': אבחנות לפי קוד סיווגICD10 של מקרים שדווחו לרישום למחלות תעסוקתיות בשנת2018: מספר אבחנות ואחוז 34 35 36 37 38