מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות :כתיבה בת חן רוטנברג , כלכל נית :| אישור עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי :תאריך ט"ז באדר "תשפ ג , 9 ב מרץ 2023 סקירה כלכלית תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. חשיבות היבוא לכלכלה ................................ ................................ ................................ ........ 2 2. מוד לים שונים להפעלת נמלי ים ................................ ................................ ............................. 4 3. נמלי הים בישראל ................................ ................................ ................................ ................ 5 3.1 יבוא ויצוא סחורות ................................ ................................ ................................ ............ 5 3.2 התפת חות נמלי הים בישראל ................................ ................................ ............................ 5 3.3 פעילות פריקה וטעינה בנמלים ................................ ................................ .......................... 8 4. יעילות נמלי הים ................................ ................................ ................................ ................ 10 4.1 מדד ידידותיות לעסקים של הבנק העולמי................................ ................................ ........ 10 4.2 מדד ביצועי נמלים של הבנק העולמי ................................ ................................ ............... 10 5. זמני ההמתנה בנמלים ................................ ................................ ................................ ....... 11 5.1 זמן ההמתנה והפריקה של האוניות לפי סוג מטען ונמל ................................ ...................... 12 5.2 בחינת החסמים בנמלים השונים ................................ ................................ ...................... 14 5.3 הערכת ההשלכות הכלכליות של זמני ההמתנה ................................ ................................ 16 5.3.1 השלכות על הכלכלה ................................ ................................ ................................ . 16 5.3.2 השלכות כלכליות של יבוא גרעינים ................................ ................................ ............. 17 6. ניתוח תחרותי ................................ ................................ ................................ ................... 19 תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת יו"ר ועדת הכלכלה חה"כ דוד ביט ן לקראת דיון ב- 13 במרץ2023 " בנושא יוקר המחייה בישראל- צמצום זמני ההמתנה בנמלים ". המסמך כולל נתונים על יבוא לישראל, תיאור מודלים להפעלת נמ ל י ים, תיאור נמלי הים בישראל וניתוח זמן ההמתנה וההשלכות הכלכליות. בדיון בוועדת הכלכלה ב- 24 בינואר2023 עלו הסוגיות הבאות: זמני המתנה לפריקת סחורות וההשלכות על הכלכלה ועל יוקר המחייה; מגבלות קיימות על חלק מנמלי הים בפריקת סחורות, בעיקר מטען כללי וצובר; חוסר בכלי הובלה (רכבות ומשאיות) לשינוע המטענים מהנמלים ליעדם; מיסוי( (מע"מ ומכס) על שווי המטען כולל דמי הובלה וביטוחCIF ), ולא על שווי ( המטען עצמוFOB), אשר הוביל להאצה ב עליית.עלויות היבוא בתקופה בה עלו מחירי ההובלה סחר חוץ מהווה מרכיב חש ו ב בהתפתחות חברתית- כלכלית שכן מוביל התמחות ויצירת יתרונות יחסיים בי ן המוצרים והשירותים, תוך יבוא של מוצרים בהם אין למדינה יתרונות יחסיים ויצוא של מוצרים בהם יש למדינה יתרונות יחסיים. על כן, לתפקוד יעיל של נמלי ים יש חשיבות רבה בהתפתחות המשק. הנתונ י ם מלמדים כי במדינות עם משקל גבוה של יבוא בתוצר גם התוצר לנפש גבוה יחסית (קרי , הפריון והשכר) וגם רמת המחירים נמוכה יחסית., כמוצג בתרשימים משקל יבוא בתוצר ותוצר לנפש במדינות ה- OECD ( 2021 ) משקל יבוא בתוצר ורמת מחירים במדינות ה- OECD ( 2021 ) אפשר לראות כי בישראל משקל ה יבוא בתוצר נמוך ביחס לממוצע ה- OECD, התוצר לנפש נמוך ביחס ל- OECD ורמת המחירים גבוהה ביחס ל- OECD . עד תחילת שנות ה- 2000 היו בישראל שלושה נמלי ים ממשלתיים– .חיפה, אשדוד ואילת מאז מחצית שנות ה- 2000 נערכו שינויים מבניים רבים בענף נמלי הים, בשנת2005 החל ו ביישום רפורמה בענף נמלי הים במטרה לעבור בהדרגה למודל ""בעל בית (לפיו הממשלה היא הבעלי ם של הקרקע, וחברות פרטיות משקיעות בתשתיות טעינה ופריקה ומתפעלות את )הנמל , ניתן רישיו ן )לחברה פרטית בחיפה (נמל מספנות ישראל, ,הופרט נמל אילת נבנו שני נמלים חדשים בבעלות פרטית (נמל המפרץ החל לפעול בספטמבר2021 ונמל הדרום בפברואר2022 ,)והופרט נמל חיפה. שינויים אלו הביאו למצב בו פועלים בשנת2023 ששה נמלי ים– .שלושה פרטיים בחיפה, נמל ציבורי ונמל פרטי באשדוד ונמל פרטי באילת תחילת הפעלת נמל המפרץ בספטמבר2021 ונמל הדרום בפברואר2022 ( , והסרת חסמי תחרות בניהם חסם מגבלת נתח שוק של5% לנמל מספנות ישר אל, ומתן רישיו ן להפעלה אר ו כת טווח לנמלים החדשים בחלק מהרציפים ת וך יצירת ודאות כלכלית) עשויים להוביל להגדלת התחרות בענף נמל הים , להתייעלות ולקיצור זמני ההמתנה ול ה פחתת עלויות ה יבוא אשר .ישפיעו על הכלכלה ויוקר המחייה ישראל גוש האירו האיחוד האירופי ממוצעOECD 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 -20% 30% 80% 130% 180% תוצר לנפשPPP משקל יבוא בתוצר ישראל גוש האירו ממוצעOECD 0 20 40 60 80 100 120 140 160 -20% 30% 80% 130% 180% רמת מחיריםPPP משקל יבוא בתוצר תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. חשיבות היבוא לכלכלה מת ר התחרותיות במשק והחשיפה לייבוא יכול ו ת להיות חלק מ הסבר ים פל ערי הפריון בענפי המשק בין ישראל לבין מדינות מפותחות אחרות . כך, ענפים בלתי סחירים וענפים סחירים המוגנים מפני יבוא מתחרה והמשרתים את השוק המקומי, מאופיינים בצמיחה איטית של פריון העבודה בהשוואה לאותם ענפים במדינות אחר ות. לעומת זאת, ענפים אשר מתחרים ישירות במתחרים רבים בעולם, מחייבים את החברות הפועלות בענף לאמץ טכנולוגיות מתקדמות .במטרה לשפר את כושר התחרותיות1 פתיחת המשק לסחר בינלאומי מאפשרת התמחות ביצור וייצוא מוצרים ושירותים בהם יש למדינה יתרון יחסי, לעומת יבוא של מוצ רים ושירותים בהם יש ,למדינות אחרות יתרון יחסי, ובכך משפרת את הרווחה ומגדילה את הפריון. לעומת זאת חסמי יבוא, כמו נמלי ים לא יעילים ומ כסים ,גבוהים.גוררת פגיעה ברווחה וירידה בתוצר ובפריון2 בתרשים1 משקל היבוא בתוצר בשנת2021 והשינוי בשנים2021-2011 במינות.המפותחות תרשים1 : משקל היבוא בתוצר בשנת2021 והשינוי בשנים2011 - 2021 במינות המפותחות3 אפשר לראות כי בשנת2021 משקל היבוא בתוצר בישראל היה25.5% ובשנים2021-2011 משקל היבוא בתוצר ירד ב- 9.4 נקודות אחוז , בהשוואה למשקל יבוא בתוצר של50% בממוצע ה- OECD ו עלייה של3 נקודות אחוז בשנים2021-2011 . בתרשים2 להלן משקל היבוא בתוצר והתוצר לנפש במדינות המפותחות בשנת2021 . 1 איתן רגב וגלעד ברנד ,, מרכז טאוב הגורמים להתרחבות פערי הפריון בין ישראל ל- OECD :השוואה ענפית רב-שנתית , דצמבר2015 . 2 ,בנק ישראל דוח בנק ישראל ל שנת2018 ', עמ168 - 180 , מרץ2019 . 3 OECD, Trade in goods and services, accessed: March 7, 2023. אוסטרליה אוסטריה בלגיה קנדה צ'ילה קולומביה קוסטה ריקה צ'כיה דנמרק אסטוניה פינלנד צרפת גרמניה יוון הונגריה איסלנד אירלנד ישראל איטליה יפן קוריאה לטביה ליטא לוקסמבורג מקסיקו הולנד ניו זילנד נורבגיה פרו פולין פורט…סלובקיה סלובניה ספרד שבדיה שוויץ טורקיה בריטניה ארצות הברית גוש האירו האיחוד האירופי ממוצעOECD -20 -10 0 10 20 30 40 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% 200% שינוי2021-2011 בנקודות אחוז משקל יבוא סחורות ושירותים מהותצר2021 תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים2 ( : משקל היבוא בתוצר והתוצר לנפש במדינות המפותחות2021 , דולר במונחיPPP ) 4 אפשר לראות כי בשנת2021 משקל היבוא בתוצר בישראל היה25.5% והתוצר לנפש כ- 44 אלף דולר , בהשוואה למשקל יבוא של50% בממוצע ה- OECD ותוצר לנפש של50 אלף דולר. בתרשים3 להלן משקל היבוא בתוצר ו רמת המחיריםPPP במדינות המפותחות בשנת2021 . תרשים3 : משקל היבוא בתוצר ורמת המחירים במנחי שוויון כוח קנייה( במדינות המפותחות2021 ) 5 אפשר לראות כי בשנת2021 משקל היבוא בתוצר בישראל היה25.5% ו רמת המחירים136 , בהשוואה למשקל יבוא של50% בממוצע ה- OECD ו רמת מחירים של100 . מהנתונים שהוצגו להלן עולה כי משקל היבוא בתוצר בישראל נמוך יחסית, ואף ירד בעשור האחרון, התוצר לנפש במונחי שוויון כוח( קנייהPPP) נמוך לממוצע ה- OECD ( ורמת המחיריםPPP ) במונחי שוויון כוח .קנייה גבוהה יחסת כאמור לעיל, מחקרים כלכליים מלמדים כי חסמי יבוא נמוכים מובילים הן לתוצר לנפש ולפריון )גבוהים (קרי שכר .והן לרמת מחירים נמוכה 4 OECD, Trade in goods and services; OECD.stat, GDP Per head, current PPPs, accessed: March 7, 2023. 5 OECD, Trade in goods and services; OECD.stat, Purchasing Power Parities for GDP, accessed: March 7, 2023 אוסטרליה אוסטריה בלגיה קנדה צ'ילה קולומביה קוסטה ריקה צ'כיה דנמרק אסטוניה פינלנד צרפת גרמניה יוון הונגריה איסלנד אירלנד איטליה ישראל יפן קוריאה לטביה ליטא לוקסמבורג מקסיקו הולנד ניו זילנד נורבגיה פולין פורטוגל סלובקיה סלובניה ספרד שבדיה שוויץ טורקיה בריטניה ארצות הברית גוש האירו האיחוד האירופי ממוצעOECD 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% תוצר לנפשPPP משקל יבוא בתוצר אוסטרליה אוסטריה בלגיה קנדה צ'ילה קולומביה צ'כיה דנמרק אסטוניה פינלנד צרפת גרמניה יוון הונגריה איסלנד אירלנד ישראל איטליה יפן קוריאה לטביה ליטא לוקסמבורג מקסיקו הולנד ניו זילנד נורבגיה פולין פורטוגל סלובקיה סלובניה ספרד שבדיה שוויץ טורקיה בריטניה ארצות הברית גוש האירו ממוצעOECD 0 20 40 60 80 100 120 140 160 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% רמת מחיריםPPP משקל יבוא בתוצר תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2 . מודלים שונים להפעל ת נמלי ים6 ,לפי הבנק העולמי7 ,ישנם ארבעה דגמים לניהול נמלי ים בסדרי גודל של הנמלים בישראל .השונים זה מזה בחלוקת האחריות וברמת שיתוף הפעולה שבין המגזר הפרטי למגזר הציבורי לפי דוח של הבנק העולמי משנת2007 , 8 קיימים מס פר גורמים ה משפיעים על דרך ה ארגו ן , ,המבנה והניהול של נמלי ים לרבות המבנ ה החברתי- ,כלכלי של המדינה (כלכלת השוק שווקים ,)פתוחים מיקום הנמל (ב אזור עירוני או באזורים מבודדים) ו סוגי המטענים (צוברים נוזליים .)ויבשים, מטען כללי או מכולות לוח1 להלן מציג את ארבעת הדגמים לניהול נמל מבחינת חלוקת האחריות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בכמ.ה תחומים לוח1: דגמים לניהול נמל9 דגם תחזוקה ופיתוח שירותי ליבה10 )(ימיים ויבשתיים תשתיות11 (ציוד )ומבנים טיפול במטענים12 ובנוסעים )(עובדי הרציפים ( נמל ציבוריpublic service ) ציבורי ציבורי ציבורי ציבורי ( נמל רב מפעיליםtool port ) ציבורי ציבורי ציבורי פרטי ( בעל הביתlandlord ) ציבורי ציבורי פרטי פרטי ( נמל פרטיprivate service ) פרטי פרטי פרטי פרטי ה דגמים ל הפעלת נמלי םי נבדלים ב כמה משתנים : ,שירות ציבורי או פרטי בעלות על תשתית (כ ולל ה ,)קרקע( בעלות על המבנה העיליsuperstructure .)) ועל הציוד (ציוד עגינה ומחסנים תשתיות הציוד והמבנים כוללים לרוב ציוד לתפעול הנמל, מחסנים, עגורנים, מלגזות וגוררים. בעשרות השנים האחרונות מספר הנמלים הציבוריים נמצא במגמת ירידה, ומגמת השינוי הינה ( לכיוון מבנה נמל בעל הביתland lord ,) בעיקר בגין החשיבות ה כלכלית הרבה של נמלי ים יעלים, כפי שהוצג לעיל והחשיבות האסטרטגית בהשארת בעלות הנמל בידי המדינה . נכון לשנת2023 ,מודל נמל בעל הבית הוא המודל ה עיקרי בנמלים גדולים ובינוניים. 13 במודל זה הרגולטור אחראי לאספקה ולתחזוקה של תשתית בסיסית כגון מעגנים, דרכים ו אבטחה היקפית. יתר שרותי הנמל, כגון טיפול במטענים ושירותים ימיים, ניתנים על ידי חברות פרטיות. 6 ,להרחבה: איתמר מילרד, תמיר אגמון הקמת שני נמלי ים בהפעלה פרטית: תיאור, ניתוח וסקירה משווה , מרכז המחקר והמידע של הכנסת יולי2014 . 7 מכון ואן- ,ליר מי כאן בעל הבית? הפרטת חברות הנמל בישראל , אפריל2012 . מבוסס על דוח הבנק העולמי משנת2002 : The World . 24, May 5, 2003 - , pp.16 Port Perform Toolkit 2002 Bank, 8 World Bank, Port Perform Toolkit 2007, module 3, part 3.6: port administration models, pp.81-84, 2007. 9 מכון ואן- ,ליר מי כאן בעל הבית? הפרטת חברות הנמל בישראל , עמוד11 , אפריל2012 . 10 שירותי ליבה כוללים בדרך כלל שוברי גלים, נתיב השיט, בריכת הנמל, מצופי סימון, עזרי ניווט, מערכת עגינה ,, מערכת בקרת תעבורה .תצפית, ניהול תנועות כלי שיט, ביטחון היקפי, שערי כניסה, כבישים משותפים, תשתיות תקשורת, חשמל, מחשב, מים, ביוב ועוד 11 תשתיות.הציוד והמבנים כוללות בדרך כלל ציוד לתפעול הנמל, מבנים, מחסנים, עגורנים, מלגזות, גוררים ומכלי דלק 12 אופן ההעסק ה של עובדי הרציפים המטפלים בשינוע המטענים: במודל הציבורי עובדי הרציפים מועסקים על- ,ידי גופים ציבוריים ובשלושת המודלים האחרים מועסקים על- .ידי חברות פרטיות 13 World Bank, Port Perform Toolkit 2007, p.83, 2007. ת יאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3 . נמלי הים ב ישראל 3.1 יבוא ויצוא סחורות נמלי הים הם השער העיקרי לסחר החוץ הישראלי, כאשר כ- 99% מסך מטעני ייצוא וייבוא סחורות .משונעים דרך נמלי הים ל כלכלת ישראל תלות גבוהה בנעשה בנמלי הים בשל חשיבות יבוא הסחורות לפעילות הכלכלית .ב לוח2 להלן התפתחות יבוא סחורות לישרא ל .בעשור האחרון לוח2 : התפתחות יבוא ויצוא סחורות לישראל בעשור האחרון (ללא יהלומים , במיליארדי דולר) 14 סוג סחורה 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 שינוי משקל תשומות לייצור 43.8 41.9 40.7 34.4 33.0 36.1 43.1 40.5 37.0 48.4 60.4 37.8% 59.5% מוצרי צריכה 10.5 11.5 12.5 11.9 13.3 13.7 15.6 17.3 18.0 23.4 25.1 137.9% 24.7% נכסי השקעה 10.4 9.5 9.7 8.8 12.2 12.6 14.9 14.0 11.2 14.1 16.0 53.0% 15.8% סך יבוא ברוטו 64.9 63.0 63.0 55.2 58.7 62.4 74.0 72.1 66.4 86.0 101.5 56.3% 100.0% תעשייה 58.5 61.8 63.8 60.1 56.2 57.3 58.3 55.5 47.9 57.0 69.4 18.7% 95.9% חקלאות 1.4 1.5 1.4 1.2 1.2 1.2 1.1 1.1 1.0 1.2 1.1 -20.5% 1.5% יצוא אחר 3.1 3.3 3.5 2.5 3.0 2.4 2.4 1.6 1.0 1.9 1.6 -47.7% 2.2% כרייה וחציבה 0.2 0.2 0.3 0.3 0.2 0.2 0.2 0.3 0.2 0.2 0.3 21.1% 0.4% סך יצוא ברוטו 63.1 66.8 69.0 64.1 60.6 61.2 62.1 58.5 50.2 60.2 72.4 14.6% 100.0% סך סחר חוץ 128.0 129.8 132.0 119.2 119.2 123.6 136.1 130.6 116.6 146.1 173.8 35.8% בשנת2022 היקף סחר חוץ של סחורות היה כ- 173.8 מיליארד דולר (ייה לע של35.8% לעומת 2012 ) – 101.5 מיליארד דולר יבוא (עלייה של56.3% לעומת2012 )ו- 72.4 מיליאר ד דולר יצוא ס חורות (עלייה של14.6% ). מתוך יבוא ה סחורות ,כ- 62% היה תשומות לייצור, כ- 23% מוצרי צריכה וכ- 15% .נכסי השקעה הערך הכספי הגבוה יותר של יבוא לעומת יצוא בא לביטוי גם בכמות, ולכן עשוי לה ות על א.ת מחיר היבוא לפיצוי אוניות שחוזרות מישראל לא מלאות 3.2 התפתחות נמלי הים בישראל מאז שנת1961 ועד תחילת הרפורמה, נוהלו והופעלו שלושת הנמלים העיקריים של ישראל– נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת– .על ידי רשות סטטוטורית אחת, רשות הספנות והנמלים הרשות הייתה אחראית הן על פיתוח הנמלים והן על תפעולם השוטף. בסוף שנות התשעים וראשית שנות ה- 2000 הת גבשה עמדה לפיה מודל" "נמל השירותים אינו יעיל. המודל, לפי ,הגישה שהתגבשה, מונע תחרות בין הנמלים מונע התייעלות כלכלית ו .שיפור השירות ללקוחות ,בנוסף התעוררה ביקורת על כוחם הרב של ועדי העובדים בנמלים, שהביא לשכר גבוה ולשימוש בנמלים כמנוף לחץ על הממשלה. חוסר היעילות של הנמלים נבע גם מחוסר בהשקעה ואי- .התאמה של הנמלים לאוניות גדולות, דבר שפגע בתחרותיות מול נמלים אחרים בים התיכון ה וחלט על ביצוע הדרגתי של שינויים במבנה השליטה בנמלים ו הפרט תם תוך הקמת נמלים .חדשים שייתנו מענה להתפתחות הכלכלה לוח ב 3 .להלן מוצגים האירועים המרכזיים בתחום נמלי הים והתחרות בענף 14 ,הלמ"ס ירחון לסטטיסטיקה של סחר חוץ ,שנים שונות , .לוח ב4 - יבוא, לפי ייעוד כלכלי., לוח ג3 – ,יצוא לפי ענף כלכלי5 במרץ2023 . תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm וח ל 3 : אירועים מרכזיים בהתפתחות נמלי הים15 מועד אירוע עד2005 עד תחילת הרפורמה, נוהלו והופעלו שלוש ה נמלי ( הים נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת ) באמצעות רשות הספנות והנמלים , לפי חוק רשות הנמלים התשכ"א- 1961 .. רשות הנמלים הייתה אחראית על הרחבת הנמלים, תחזוקתם וניהולם 2003 הותר ל חברת מספנות ישראל (חברה ממשלתית שהופרטה בשנת1995 ) לשמש נמל חלופי לפריקה ולטעינה של סחורות , על רקע סכסוכי עבודה ו השבתת נמלי הים הממשלתיים . בשנת2007 ניתן למספנות ישראל כתב הסמכה, עם מגבלה לפיה שינוע המטענים יוגבל לשיעור של עד5% מסך המטענים המשונעים בנמלי חיפה, אשדוד ואילת. פברואר2005 כניסה לתוקף של הרפורמה בנמלים כ ,נקבע בחוק רשות הספנות והנמלים התשס"ד- 2004 . מטרת החוק היתה יישום שינוי ף מקי בניהול ובמבנה ה ענף, על ידי הפרדה בין תפעול הנמלים לבין ניהול הנכסים הפיזיים ופיתוח ם העתידי ובין מפעילי הנמל השונים, זאת בין השאר לצורך יצירת תחרות ביניהם. :הרפורמה כללה את המרכיבים הבאים • רשות הנמלים פוצלה לארבע חברות ממשלתיות: חברת נמלי ישראל– ,פיתוח נכסים (להלן חנ"י), חברת נמל חיפה .חברת נמל אשדוד וחברת נמל אילת. נקבע כי ארבע החברות יהיו נתונות, בשלב הראשון, בבעלות מלאה של המדינה • ,תפקיד הפיקוח על החברות הממשלתיות ניתן לרשות סטטוטורית חדשה שהוקמה לטובת הרפורמה הרשות לספנות )ונמלים (להלן: הרספ"ן .במשרד התחבורה • הרפורמה הפרידה למעשה בין הבעלות על ש טח הנמל ים לבין תפעול ם .כך ,רוב נכסי הנמלים הופקדו בידי חנ"י ,והיא אחראית להעמיד נכסים אלו לרשות חברות התפעול (חברת נמל חיפה ,חברת נמל אשדוד וחברת נמל אילת )כנגד דמי שימוש ,לשכלל ולהרחיב את הנמלים הקיימים ,לתכנן ולפתח נמלים לפי תוכניות הפיתוח ולייע ץ לממשלה בנושא. אוגוסט2005 .נחנך מסוף איתן (נמל היובל) כחלק מנמל אשדוד16 דצמבר2006 פרסום תוכנית אב אסטרטגית לפיתוח נמלי הים התיכון של ישראל לשנים2055-2006 . מאי2007 החלט ה1710 של ה ממשלה.בנושא קידום פיתוח נמלי הים בישראל אוגוסט2008 החלט ה4002 של ה ממשלה בנושא חיזוק מודל"בעל בית" , לרבות קידום התחרות בין נמלי הים. מאי2009 פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא הרפורמה בנמלים , לפיו רמת השירות בשנת2007 הייתה נמוכה מרמת השירות בשנים 2003 ו- 2004 .על פי המדדים שפרסמה הרספ"ן, זאת למרות הרפורמה סוף2010 .פתיחת מסוף כרמל בנמל חיפה17 ספטמבר2011 פורסם הדו"ח של הוועדה לשינוי חברתי כלכלי (ועדת טר)כטנברג ,לפי ו התפוקה בתחום המכולות לצוות נמוכה ביחס לתפוקה בנמלים אחרים בעולם, כאשר העלות בשל כך נאמדת במאות מיליוני ש "ח . תפקודם הלא יעיל של נמלי הים משית עלויות כלכליות גבוהות על יצואנים ויבואנים הבאות לידי ביטוי בעלות זמני שהייה של אניות מטען, אמינות סחר החוץ הבינלאומ י ותעריפים גבוהים יותר למשתמשים הנובעים ממערך ע לויות גבוה (בעיקר .)שכר הכשל המרכזי בענף הוא היעדר תחרות , כאשר נמל חיפה ונמל אשדוד מהווים מונופול אזורי וביחד מהווים דואופול ארצי . לאחר הרפורמה בשנת 2005 החלה תחרות מעטה, אך תחרות זו אינה נוגעת לחלק גדול של ה.מטענים דצמבר2011 ,בעקבות דוח טרכטנברג החלט ה3986 של המ משלה בנושא קידום והאצה של.פיתוח נמלי הים בישראל תחילת2013 תהליך ההפרטה בנמל אילת .הסתיים והתחיל תפעולו על ידי חברה פרטית אוקטובר2012 פרסום המכרזים המקדימים (שלב מיו ן מוקדם) להקמת נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום .באשדוד יולי2013 .פרסום המכרזים להפעלה ותחזוקה של מסוף המכולות נמל הדרום ונמל המפרץ אוקטובר2013 .חברת צים מעבירה חלק מפעילות השיטעון מנמל חיפה לנמל פיראוס ביוון נובמבר2013 .המועד האחרון להגשת הצעה למכרזים לביצוע עבודת להקמת נמל המפרץ ונמל הדרום נובמבר2013 הממונה על ההגבלים העסקיים קובע כי חברות נמל אשדוד ונמל חיפה הן קבוצות ריכוז18. יוני2014 הוכרזה הזוכה במכרז לביצוע העבודות להקמת נמל הדרום , חבר תPMEC .מסין מרץ2015 הוכרזה הזוכה במכרז לתפעול נמל הדרום במשך25 ,חבר ת TIL מ הולנד. אוקטובר2014 הוכרזו הזוכות במכרז להקמת נמל המפרץ, אשטרום ושפיר הנדסה, ו הוכרזה ה ,זוכה לתפעולו חברתSIPG הסינית. 15 ,איתמר מילרד, תמיר אגמון הקמת שני נמלי ים בהפעלה פרטית: תיאור, ניתוח וסקירה משווה , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי 2014 .. מקורות נוספים 16 ,חברת נמלי ישראל פרויקט נמל איתן– אתר האינטרנט :, גישה25 ביוני2014 . 17 ,נמל חיפה מסוף הכרמל– אתר האינטרנט :, גישה25 בי וני2014 . 18 קבוצות ריכוז: הכרזה על קבוצת ריכוז היא כלי להתמודדות עם קבוצת ריכוז (אוליגופולים), בעלי כוח שוק רב וזאת בשל מיעוט מתחרים .וחסמי כניסה גבוהים, אשר גורמת לצרכנים ולמשק להיפגע. ההכרזה על נמל אשדוד ונמל חיפה הייתה השימוש הראשון בכלי זה סעיף 31 לחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח- 1988 . תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מועד אירוע דצמבר2018 ,לאחר שנים של סכסוכי עבודה חת ימה על הסכם עקרונות בין המדינה ל בין עובדי נ מל חיפה, במסגרת ו הוסכם כי בתוך6 חודשים יפורסם מכרז ל הפרטתו ,, ובמקביל תשקיע המדינה במטרה לאפשר תחרות עם נמל המפרץ. לפי ההסכם20% ,מעובדי הנמל יעזבו מרצון עם חבילת פרישה בשווי של כ- 2.5 מיליון ש"ח בממוצע ל,עובד לעובדים שנותרו הובטחה חסינות מפיטורים במ שך10 שנים מ פת יחת הנמל החדש. 19 מהלך2019 חנ"י חתמה על הסכ מי ם מול חברת נמל חיפה וההסתדרות ו מ ול חברת נמל אשדוד וההסתדרות, לפיהם מחלקות הים של הנמלים יועברו לחנ"י. מחלקות הים כוללות נתבים, עובדי תחזוקה ו .גרירה שאחראים על תנועת האוניות לרציפים הצעד נועד ל אפשר שימוש בהם על ידי הנמלים החדשים, ולהתא מה המבנה האר"גוני של הנמלים ל"מודל בעל הבית. 20 2020 פרסום דוח מבקר מדינה בנושא ההיערכות ל תחרות ב נמלי הים:, לפיו21 "השלמת תוכניות אסטרטגיות ועסקיות של חברות הנמל הממשלתיות הקיימות- חיפה ואשדוד- התעכבה. הדבר עלול להביא.לכך שבמועד תחילת פעולת הנמלים החדשים, הנמלים הקיימים לא יהיו ערוכים לתחרות חנ“י צמצמה את השקעותיה בנמלים הקיימים חיפה ואשדוד מכ- 247 מיליון ש“ ח בממוצע בשנים2010-2005 לכ- 32 מיליון ש“ ח בממוצע בשנים2018-2011 . בשל כך ובהיעדר מקורות מימון חלופיים, ספק אם תתאפ שר התאמת התשתיות בנמלים .הקיימים לתחרות טרם הוחל בהתאמת התשתיות של נמל חיפה לפקידתן של אוניות מכולה גדולות, ונראה שהפיתוח עלול להידחות אף לשנת 2033 . קיים ספק בדבר יכולתה של חנ" א לעמוד בלוחות הזמנים להתאמת התשתיות של נמל אשדוד לקליטת אוניות גדולות במועד תחי לת התחרות בשנת2021 . היעדר הסכמה על מכסת הפורשים מחנ"א וחנ" ח עלול לחשוף את החברות לסיכון, שלא תבוצע פרישה בהיקף שיבטיח את .האיתנות הפיננסית של החברות ואת יכולתן להתייעל כנדרש טרם הושלמה ההסדרה של העברת מחלקות הים בנמלי חיפה ואשדוד לחנ"י, שהיא תנאי לתחרות ש וויונית בין מפעילי הנמלים השונים, הגם שחנ"י והנהלות חנ"ח וחנ" .א קידמו את הנושא באופן משמעותי טרם נחתם הסכם מקרקעין בין חנ"י לחברות הנמל חיפה ואשדוד, הגם שהטיפול בנושא נמשך זה14 שנים. הסכם ".המקרקעין הוא תנאי הכרחי לקיום הסכם העקרונות ולהיערכות נמל חיפה לתחרות יש לציין כי חלק מביקורות אלו כבר תוקן מאז פרסום הדוח בשנת2020 . פברואר2021 לאחר שנים של סכסוכי עבודה, חתימה על הסכם עקרונות בין חברת נמל אשדוד לבין ,ההסתדרות הוסכם על מתווה דומה לזה שנחתם ב נמל חיפה. 22 ספטמבר2021 נמל המפרץ .החל לפעול פברואר2022 נמל הדרום .החל לפעול מהלך2022 למרות חתימה על הסכמים, הכריזה ההסתדרות על סכסוכי עב ו דה בנמל י אשדוד וחיפה. הגורם ל סכסוך בנמל חיפה היה כוונ ד שר מ ת .התחבורה לעשות שימוש בנמלים החדשים לפריקת מטען כללי, לטענת ההסתדרות ללא משא ומתן ה רקע היה פקק של עשרות אוניות שהמתינו לפריקה.בנמלים הממשלתיים בפברואר2022 הוציא בית הדין הארצי לעבודה צווים .זמניים האוסרים על קיום שביתות בנמלים, בהתייחס לשני סכסוכי העבודה ב עקבות כך , החלה פריקת אוניות מטען בנמלים החדשים, ובאפריל2022 העביר אליהם מ שרד התחבורה שלושה רציפים נוספים . בדצמבר2022 קבע בית הדין לעבודה כי פריקת מטענים כלליים בנמלים החדשים אינה מהווה סיב.ה לגיטימית לסכסוכי עבודה23 יולי2022 הוכרזו הזוכות במכרז לה פרטת נמל ,חיפה קבוצת אדני- ,גדות ה מורכבת מ קבוצת אדני( מהודו70% ) וקבוצת גדות מ ישראל ( 30% ). הקבוצה התחייבה לתשלומים בסך3.9 מיליארד ש"ח בתמורה להפעלת הנמל עד2054 . העסקה מומשה ב- 10 בינואר2023 , כשהקבוצה העבירה למדינה2.9 מיליארד ש"ח, בנוסף להתחייבותה להשקעה של מיליארד ש"ח בנמל, נובמבר2022 הסתיים שלב'ב ב מיזם ל חיבור נמל המפרץ למערכת הכבישים באזור ולשדה התעופה, ב תקציב מיליארד ש"ח. שלב'ג ב מיזם חיבור הנמל מתוכנן להסתיים בסוף2023 . ,כתוצאה מהרפורמות בענף והקמת נמלים חדשים פועלים כיום בישראל שש נמלי ים במודל בעל בית : שלושה נמלים פרטיים בחיפה, נמל פרטי ונמל ממשלתי באשדוד ונמל פרטי באילת. 19 ,משרד הכלכלה הסכם קיבוצי מיוחד בין חברת נמל חיפה בע"מ לבין נציגות העובדים , 31 ביולי2019 . 20 ,משרד הכלכלה ההסכם הקיבוצי המיוחד (מחלקת ים) בנמל חיפה , 27 באוגוסט2019 ; ההסכם הקיבוצי המיוחד (מחלקת ים) בנמל אשדוד , 9 בדצמבר2019 . 21 ,מבקר המדינה ההיערכות לתחרות בנמלי הים , 2020 . 22 ,משרד הכלכלה הסכם קיבוצי מיוחד בין חברת נמל אשדוד לבין ההסתדרות, 28 ב פברואר2021 . 23 בית הדין הארצי לעב,ודה התאחדות התעשיינים בישראל ואחרים נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואחרים 20 בדצמבר2022 . תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3.3 פעילות פריקה וטעינה בנמלים בשנת2021 שונעו בנמלי ישראל כ- 81.5 מיליון טון ,מתוכם כ- 29 מיליון טון דלק ופחם מרביתם דרך נמלי האנרגיה (חדרה ואשקלון), ו יתר המטענים דרך הנמלים המסחריים(חיפה, אשד ,וד אילת ומספנות ישראל.) תרשים4 להלן מציג את פריקת מטענים בנמלים בין השנים2021-2009 .בנמלי מרחב חיפה, נמלי מרחב אשדוד, נמל אילת ונמל מספנות ישראל תרשים4 : ( פריקת מטענים בנמלים2009 - 2021 ), אלפי טונות24 ניתן לראות כי מרבית פריקת המטענים נערכת בנמלים במרחב חיפה ובמרחב אשדוד והיקף פריקת המטענים עלה בין השנים2009 ל- 2021 בכ- 76.5% . תרשים5 להלן מציג את סוג וכמות המטענים שנפרקו בנמלי ישראל בשנת2021 . תרשים5 : מטענים ששונעו לישראל בשנת2021 25 ניתן לראות כי בשנת2021 כ- 47% ,מהמטען שנפרק היה מכולות כ- 28% ,מתקנים אוטומטיים כ- 14% צובר חופנים ו כ- 11% .מטען כללי 24 .שם 25 .שם 10,937 12,140 12,332 13,281 14,087 16,623 16,932 17,877 19,140 19,117 18,976 17,659 19,300 9,997 11,227 11,897 12,283 12,385 13,290 14,325 15,392 15,209 15,772 15,839 16,065 16,308 174 66 161 190 161 184 212 218 153 176 194 149 211 436 710 1,001 1,275 1,655 1,914 2,130 2,823 2,928 3,417 3,074 4,457 4,806 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מרחב נמל חיפה מרחב נמל אשדוד חברת נמל אילת חברת מספנות ישראל מכולות , 19,066 , 47% מטען כללי , 4,409 , 11% צובר חופנים , 5,837 , 14% מתקנים אוטומטיים , 11,313 , 28% תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm היקף הפעילות בנמלים עולה בעקבות העלייה בהיקפי הסחר והצמיחה בפעילות הכלכלית בישרא ל . הביקוש ההולך וגובר לתעבורה ימית בישראל מצריך תשתיות תומכות בנמלים שתוכל לעמוד ב היקפי הביקוש בלי שיושתו עלויות עיכובים על המחיר לתעשיי ה ולצרכ נים. בתרשים6 .להלן נתונים על פריקה של צובר חופנית לפי נמל תרשים6 : פריקת( של צובר חופנית2009 - 2021 ), אלפי טונות26 ניתן לראות כי נמל אשדוד פורק את כמות הצובר הגבוהה ביותר. בין השנים2009 ל- 2021 עלתה כמות פריקת הצובר בנמל אשדוד בכ- 37%, בנמל חיפה בכ- 81% ובמספנות ישראל בכ- 211% . פריקת הצובר בשנת2021 הי תה מורכב ת מ- 30% ,פחם66% צובר אחר ו- 4% .גרעינים תרשים 7 להלן מציג את התפלגות פריקת הגרעינים בנמלי ישראל בין השנים2011 ל- 2021 . תרשים7 : ( פריקה של גרעינים2011 - 2021 ), אלפי טונות27 ניתן לראות כי הנמלים במרחב חיפה פרקו את הכמות הגבוהה ביותר של הגרעינים. שיעור פריקת הגרעינים בנמל מספנות ישראל עלה בכ- 522% . 26 ,רשות הספנות והנמלים שנתון סטטיסטי ספנות ונמלים- שנת 2021 , 17 באוגוסט2022 . 27 .שם 782 1,414 2,380 3,253 375 1,168 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 נמל חיפה נמל אשדוד חברת מספנות ישראל 3,119 3,276 3,323 3,584 3,136 3,265 3,486 3,164 3,250 3,449 264 3819 1,008 1128 800 1017 948 993 1281 1753 1549 1315 902 96 117 106 164 65 87 598 384 422 739 597 - 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 4,500 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 חברת נמל חיפה ממגורות חיפה חברת נמל אשדוד נמל מספנות תי אור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . יעילות נמלי הים 4.1 מדד ידידותיות לעסקים של הבנק העולמי לפי מדד עשיית העסקים ( Doing Business ,) של ,הבנק העולמי בשנת2020 ישראל דורג ה במקום ה- 67 במרכי"ב ה"סחר חוצה גבולות בהשוואה ל- 34 בממוצע מדינות ה- OECD . בדירוג הכללי של מדד ידידותיות לעסקים דורגה ישראל במקום ה- 35 ,. בהשוואה לשכנותיה ישראל ממוקמת במרכיב הסחר חוצה הגבולות מתחת לקפריסין ה ממוקמת במקום ה- 50 , טורקיה במקום ה- 44 ו יוון במקום ה- 34 . 28 התחומים המשפ יעים על הציון במרכיב זה הינם זמן היבוא וזמן היצוא, הנקבעים על פי כמות הזמן הנדרש להשגת, הכנת והגשת המסמכים הדרושים בהליך הטיפול בנמל, כמות הזמן המועבר בבדיקות במכס ובבדיקות ביטחוניות, וזמני השילוח בין הנמל ליעד או מקור המטען והינם המרכיבים המשפיעים ביותר.על הדירוג שקיבלה ישראל בתרשים8 להלן הנתונים על ישראל בהשוואה לממוצע מדינות ה- OECD . תרשים8: מרכיבים של מדד סחר חו צ ה גבולות בישראל ובממוצע ה- OECD ( 2020 ) 29 אפשר לראות כי כמעט ברוב המרכיבים ישראל במקום נמוך ביחס לממוצע ה- OECD , בעיקר במרכיבי היבוא . כך, עלות יבוא : עמידה בגבולות בישראל היא307 דולר בהשוואה ל- 111 דולר בממוצע ה- OECD . הניקוד הכללי של ישראל הוא83.4 בהשוואה ל- 93.9 בממוצע ה- OECD . 4.2 מדד ביצועי נמלים של הבנק העולמי במדד ביצועי הנמלים של הבנק העולמי( CPPI )מדורג ים נמלי י שראל במקום נמוך . מדד זה מדרג את הנמלים בעולם על פי מספר השעות שספינה עוברת מרגע הכניסה לנמל ועד יציאתה ממנ .ו בנוסף, המדד מתחשב בגודל הנמלים ובגודל הספינות הנכנסות אליו, משום שהטיפול 28 The World Bank, Doing Business index, 2020. 29 .שם 36 10 150 60 64 44 307 70 83.4 19 11 156 39 18 12 111 26 93.9 - 50 100 150 200 250 300 350 זמן לייצוא : תאימות לגבולות (שעות) זמן לייצוא : תאימות למסמכים (שעות) עלות לייצוא : תאימות לגבולות(דולר) עלות לייצוא : תאימות למסמכים (דולר) זמן ייבוא : תאימות לגבולות (שעות) זמן ייבוא : תאימות למסמכים (שעות) עלות יבוא : עמידה בגבולות (דולר) עלות ייבוא : תאימות למסמכים (דולר) קלות המסחר בין גבולות ישראל ממוצעOECD תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בספינות קטנות פשוט ומהיר בהשוואה לספינות גדולות. המדד מדרג370 נמלים ברחבי העולם . בתרשים 9 להלן הדירוג של ישראל ושל נמלי ים במדינות ייחוס בשנת2021 . תרשים9 :דירוג ישראל ומדינות הייחוס במדד ביצועי הנמלים של הבנק העולמי ( 2021 ) 30 אפשר לראות כי בשנת2021 דורג נמל אשדוד במקום329 במדד ביצועי הנמלים , ירידה מ שנת 2020 בה הוא דורג במקום315 . ונמל חיפה דורג במקום196 , ירידה משנת2020 בה הוא דורג במקום 153 . .נמל אשדוד הוא במקום לפני אחרון בקרב מדינות הייחוס ככל שיימשכו העומסים בנמלים צפוי הדירוג של ישראל במדד זה להיפגע אף יותר. 5 . זמני ההמתנה בנמלים ההמתנה והעיכובים של הסחורות בנמלי ישראל נובעים מעלייה בביקוש לסחורות יחד עם שחיקה מתמשכת ביעילות בפעילות הנמלים שמתבטאת בזמני פריקה וזמני המתנה שעלו באחוזים גבוהים בשנים האחרונות. היבואנים ו ה יצואנים מדווחים על עיכובים משמעותיים בשילוח הסחורות וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה למשק הישראלי, הן בשל העלויות הכרוכות בכך והן בשל ה פגיעה במוני טין ובמדדי תחרותיות של ישראל, שתלך ותחמיר ככל שיתארך מצב זה . בנוסף, העיכוב בתשומות לתעשייה ולחקלאות יכול לפגוע בתפוקה וליצור לחצים אינפלציוניי ם ולהוריד את רמת הצריכה הפרטית. לפי הערכת מחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, השהייה הממוצעת של אנייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת2021 עלתה בכ- 46 שעות בהשוואה ל שנ ת2019 . התפוקה הממוצעת לשעת צוות בנמלי חיפה ואשדוד ירדה בכ- 11% בממוצע ב- 2021 לעומת2019 ,ואילו התפוקה הממוצעת לשעת שהייה ירדה בכ- 40% . ל פי המחקר , הפגיעה ביצוא כתוצאה מירידת 30 The World Bank group, The Container Port, Performance Index, 2021. 96 101 118 135 146 175 180 196 206 214 258 291 300 329 351 0 50 100 150 200 250 300 350 400 תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm התפוק ה בנמלים ברבעון הראשון של השנה נאמדת ב כ- 16 מיליון ש"ח ליום .במונחי תוצר הפגיעה ברכיב היבוא למוצרי השקעה במונחי תוצר נאמד בכ ת- 10 מיליון ש"ח ם ליו. 31 5.1 זמן ההמתנה והפריקה של האוניות לפי סוג מטען ונמל ישנה שונות גבוהה בזמני ההמתנה בין אוניות המובילות מטענים מסוג ים שונים. סוגי האוניות מסווגים באוניות מכולה, אניות מטען כללי המכילות :מכוניות, מתכות, נייר, עצים, ת וצרת חקלאית, שקים, תאית ;ועוד אוניות צובר המכילות גרעינים, סוכר, פחם ועוד ו אניות של מתקנים אוטומטיים הכוללות נוזלים, דגון חיפה, צובר יבש ועוד. ,לפי בדיקת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר אניות מכולה שהו בנמלים בשנת2021 בממוצע20 שעות יותר לעומת2019 , בעוד אניות מטען כללי וצובר חופנים שהו בשנת2021 בממוצע84 שעות יותר בהשוואה לשנ ת2019 . לוחות7-4 להלן מציגים את זמן המתנה, שהייה ופריקה ממוצע ואחוז הענ ות לביקוש צוותים ל פי סוגי המטענים השונים בנמל חיפה ובנמל אשדוד ב שנים2012 ו- 2022 . אחוז העמידה בביקוש לידיים הוא היחס הממוצע בין כמות העבודה שמזמינים סוכני האנייה לכמות המסופקת על ידי ,הנמל בפועל ו מעיד על טיב רמת השירות בנמלי ם. לוח4 : זמ ני המתנה , שהייה ופריקה ממוצע ים ואחוז הענות לביקוש צוותים ל י ני וא ת( מכולה שע)ות32 שנה חברת נמל חיפה חברת נמל אשדוד זמן שהיה זמן המתנה זמן פריקה הענות לביקוש זמן שהיה זמן המתנה זמן פריקה הענות לביקוש 2012 23.4 3.7 19.7 78% 27.5 6.5 21.0 81% 2013 22.8 4.8 18.0 83% 34.1 10.5 23.6 100% 2014 23.4 4.2 19.2 88% 31.3 7.3 24.0 56% 2015 21.1 4.1 17.0 87% 32.8 7.5 25.3 56% 2016 20.5 4.1 16.4 93% 32.3 8.6 23.7 54% 2017 20.1 4.0 16.1 89% 34.0 8.8 25.2 53% 2018 29.2 9.2 20.0 82% 44.8 14.9 29.9 47% 2019 24.8 4.7 20.1 78% 40.5 10.5 30.0 49% 2020 30.0 8.1 21.9 74% 47.5 17.1 30.4 43% 2021 43.8 17.4 26.4 61% 53.6 22.0 31.6 39% 2022 29.4 7.2 22.2 57% 47.0 17.3 29.7 40% שינוי 26% 95% 13% .נ.א-21 71% 166% 41% .נ.א-41 לוח5 : זמ ני המתנה , שהייה ופריקה ממוצע ים ואחוז הענות לביקוש צוותים ל י ני וא ת מטען כללי )(שעות33 שנה חברת נמל חיפה חברת נמל אשדוד זמן שהיה זמן המתנה זמן פריקה הענות לביקוש זמן שהיה זמן המתנה זמן פריקה הענות לביקוש 2012 43.1 5.8 37.3 86% 74.1 10.8 63.3 91% 2013 36.1 5.0 31.1 100% 94.6 31.2 63.4 98% 2014 47.0 7.3 39.7 84% 99.6 37.0 62.6 58% 2015 48.5 10.5 38.0 93% 113.6 44.4 69.2 56% 31 משרד האוצ ,ר אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק , ספטמבר2021 . 32 ,רשות הספנות והנמלים דוחות מדדי שירות בנמלים2022 , 26 בפברואר2023 . 33 .שם תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שנה חברת נמל חיפה חברת נמל אשדוד זמן שהיה זמן המתנה זמן פריקה הענות לביקוש זמן שהיה זמן המתנה זמן פריקה הענות לביקוש 2016 56.7 19.0 37.7 90% 140.4 67.8 72.6 46% 2017 70.9 25.2 45.7 89% 93.4 31.2 62.2 59% 2018 111.3 54.8 56.5 58% 109.2 44.9 64.3 45% 2019 63.2 19.4 43.8 64% 107.4 44.1 63.3 45% 2020 95.0 43.3 51.7 955% 183.0 99.3 83.7 33% 2021 163.4 98.3 65.1 34% 196.8 115.5 81.3 24% 2022 125.3 61.5 63.8 32% 210.4 123.6 86.8 24% שינוי 191% 960% 71% .נ.א-54 184% 1044% 37% .נ.א-67 לוח6 :זמ ני המתנה , שהייה ופריקה ממוצע ים ואחוז הענות לביקוש צוותים ל י ני וא ת צובר ( )שעות34 שנה חברת נמל חיפה חברת נמל אשדוד זמן שהיה זמן המתנה זמן פריקה הענות לביקוש זמן שהיה זמן המתנה זמן הפריקה הענות לביקוש 2012 70.3 16.2 54.1 72% 92.7 14.7 78.0 90% 2013 86.3 8.8 77.5 75% 169.9 64.7 105.2 68% 2014 77.5 10.5 67.0 80% 159.0 60.6 98.4 47% 2015 65.1 11.7 53.4 93% 189.0 85.0 104.0 38% 2016 85.5 20.4 65.1 76% 197.5 99.2 98.3 36% 2017 90.1 19.5 70.6 72% 159.5 49.4 110.1 54% 2018 141.6 54.1 87.5 51% 210.8 88.5 122.3 37% 2019 105.7 13.3 92.4 43% 219.3 83.3 136.0 44% 2020 128.1 16.3 111.8 36% 320.6 181.8 138.8 28% 2021 218.6 90.3 128.3 28% 570.6 367.6 203.0 17% 2022 186.1 57.6 128.5 28% 522.0 313.2 208.8 17% שינוי 165% 256% 138% .נ.א-72 463% 2031% 168% 83 - .נ.א לוח7 : זמ ני המתנה, שהייה ופריקה ממוצע ים ואחוז הענות לביקוש צוותים לאוניית מטענים אוט ו)מטיים (שעות35 שנה חברת נמל חיפה חברת נמל אשדוד זמן שהיה זמן המתנה זמן הפריקה זמן שהיה זמן המתנה זמן הפריקה 2012 77.8 35.3 42.5 148.5 50.8 97.7 2013 82.9 36.2 46.7 127.4 33.3 94.1 2014 81.6 34.8 46.8 119.8 29.1 90.7 2015 92.8 43.8 49.0 119.7 35.7 84.0 2016 86.7 39.3 47.4 132.9 43.3 89.6 2017 101.9 47.3 54.6 142.1 48.0 94.1 2018 92.3 47.8 44.5 153.1 48.1 105.0 2019 62.8 21.5 41.3 168.4 50.8 117.6 2020 64.1 20.1 44.0 159.0 52.8 106.2 2021 127.8 77.0 50.8 154.0 42.9 111.1 2022 187.9 132.2 55.7 175.1 51.0 124.1 שינוי 142% 275% 31% 18% 0% 27% ניתן לראות כי בכל סוגי המטענים ו על זמ ני ההמתנה ו השהייה של האוניות ואחוז הה י ענות .לביקוש בעשרות אחוזים זמני ההמתנה הגבוהים ביותר היו ב זמני ההמתנה בנמל אשדוד ,בפריקת אוניות צובר בשיעור של2031% ובפריקת אוניות מטען כללי בשיעור של1004% . 34 .שם 35 .שם תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החישוב של העיכוב בנמלים נגזר הן מזמני ההמתנה שעלו ב שיעורים ,גבוהים והן מזמן הפריקה המחושב כזמן השהייה בנמל פחות זמן ההמתנה, שאף הוא עלה ב שיעורים גבוהים. שנ י פרמטרים אלו יחד עם משתנים נוספים משקפים את העלות של העיכוב, כגון השינויי ם בהובלה הימים וביעילות הנמלים המשפיעים על גובה מיסי היבוא . כמו כן, ישנ ן עלויות נוספות עקיפות כגון פריקה שנמל חיפה ועלות השינוע של ה סחורה באופ ן יבשתי לכיוו ן דרום הנובע מחוסר כדאיות כלכלית של היבואן להמתין לפרוק בנמל אשדוד, ועל כן הפריקה מתרחשת בנמל חיפה והסחורה מועברת באמצעות משאיות דרו מה . בנוסף לעלות .הישירה של השינוע, ישנה עלות נוספת של זיהום אוויר, עומס בכבישים ותאונות דרכים36 עלות עקיפה נוספת היא אחזקת המל אי העודף של היבואנים, בעיקר בתבואה. כיו ו ן שישנם עומסים בנמלים והפריקה היא בקצב איטי, מחזיקים יבואנים רבים במלאי עודף כדי לספק ודאות במשק. לאחזקת המלאי העודף יש עלות של השכרת או הקמת המחסנים, ועלות המימון .לרכישת המלאי העודף עלות של אוניית צובר גדולה היא כ- 20,000 דולר ליום, עלות אוניית צובר קטנה היא כ- 8,000 דולר ליום. בשנת2022 זמן ההמתנה של אוניות הצובר בנמל חיפה היה כ- 57.6 שעות שהם2.4 ימים ובנמל אשדוד כ- 313.2 שעות שהם13 ימים . לעלות זו יש להוסיף את העליי ה בזמן הפריקה הממוצע מכ- 64.6 (בין השנים2012 ל- 2017 ) לכ- 128.5 שעות בשנת2022, על יה של כ- 64 ,שעות קרי 2.7 ימים. 37 5.2 בחינת החסמים בנמלים השונים בכדי לנצל וליהנות מהגידול העולמי, על נמלי ישראל להתחרות גם על המטענים בש י טעון במזרח הים התיכון. בכדי לבצע זאת יש צורך בפיתוח נמלי ישראל כשמדובר בעיקר בהשקעות בתשתיו .ת במידה והנמלים לא יותאמו למתן שר ות לספנות בסטנדרטים בי ן-ל אומיים מתקדמים, צפויה להיפגע רמת השירות ללקוחות הנמלים. זאת מאחר שיהיה קושי לאניות מתקדמות בגודלן ובטכנולוגית הפעלתן לפקוד את נמלי ישראל. כפועל יוצא המדינה תשורת ע"י אניות קטנות ובינוניות ובעיקר בא ופן של הזנה, דבר שיאריך מאוד את זמני ההובלה הימית ויעלה את העלויות למשק והתלות בנמלי שטעון אזוריים. עיקר התחרות עם המדינות השכנות ו הינ על מטעני הש י טעון במכולות. מכולות הש י טעון מהווים בשנת2021 כ- 3.4% מכמות המכולות המשונעות בנמל חיפה)בנמל אשדוד ישנם מעט מכ ולות בש י ן טעו). 38 גם מספר המשאיות הפורקות עשויות להוות חסם בתהליך פריקת הסחורות, אולם לפי הערכת יו"ר התאחדות יבואני התבואות מדובר בעיכוב של שעות בעוד החסם העיקרי הוא בימי 36 ,איתי רון, יו"ר התאחדות יבואני התבואות, שיחת טלפון6 במרץ2023 . 37 .שם 38 ,רשות הספנות והנמלים שנתון סטטיסטי ספנות ונמלים- שנת 2021 , 17 באוגוסט2022 . תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ההמתנה בפריקה ובימי הפריקה הרבים בנמל. 39 בתרשים10 להלן מספר המועסקים בענף הובלת מטענים.בשנים האחרונות תרשים0 1 :מספר המועסקים בענף הובלת מטענים בשנים האחרונ ות )(באלפים40 המועסקים בענף הובלת מטענים עוסקים בעיקר בשינוע מטענים אל ומנמלי הים וכן ממרכזי אחסון וייצור לחנויות קמעונאיות. אפשר לראות כי בשנים האחרונות מספר המועסקים יציב יחסית, למרות .הגידול הניכר בכלכלה וביצוא ויבוא של סחורות בתרשים11 להלן מספר המשאיות בעשור האחרון. תרשים1 1: מספר המשאיות בעשור האחרון41 אפשר לראות כי ב שנת2021 היו כ- 305,683 משאיות, ירידה של כ- 11.9% בהשוואה לשנת 2010 . בתרשים12 להלן מספר המשאיות בסוף2021 לפי שנת.העלייה לכביש 39 ,איתי רון, יו"ר התאחדות יבואני התבואות, שיחת טלפון6 במרץ2023 . 40 ,הלמ"ס סקר כוח אדם2020 , לוח2.55 - מועסקים, לפי ע נ פי כלכלה נ בחרים (תת-פים נע ,), שנים שונות8 באוקטובר2022 . 41 הלמ"ס, שנתון סטטיסטי2022 , לוח10 - 19 - כלי רכב מנועיים, לפי סוג רכב , 22 באוגוסט2022 ., שנים שונות 24.9 28.1 29.5 30.6 31.2 30.6 30.9 31.1 29.7 0 5 10 15 20 25 30 35 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 347,152 347,980 341,859 319,600 327,792 322,561 335,078 318,289 312,656 306,905 303,618 305,683 280,000 290,000 300,000 310,000 320,000 330,000 340,000 350,000 360,000 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים2 1 : מספר משאיות בסוף שנת2021 לפי שנת עלייה לכביש42 אפשר לראות כי נכון לסוף2021, כ- 32% ממצבת המשאיות היו על הכביש משנת2017, וכ- 68% היו על הכביש לפני שנת2017 . 5.3 הערכת ההשלכות הכלכליות של זמני ההמתנה 5.3.1 השלכות על הכלכלה לעומס בנמלי הים השלכות כלכליות משקיות משמעותיות. היצוא והיבוא נפגעים, התעשיות התלויות בתשומות מיובאות סובלות מעיכובים, וההשפעות ע שויות להגיע לצריכה הפרטית, רמת המחירים במשק ו לשוק ה תעסוקה. ל פי הערכת מחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית ,במשרד האוצר כל יום עיכוב עולה למפעילי האנ ייה כ- 20,000 דולר בממוצע , כאשר חלק מעלות זו מגולגל ליבואנים וליצואנים, ומשם לצרכנים. חלק מחברות הספנות מבטלות את הגעתן לנמלים בארץ ופורקות את הסחורה בארצות שכנות, ואחרות מטילות עלויות נוספות על .היבואנים והיצואנים כתוצאה מההמתנה הממושכת ,לפי הערכת האגף מחי רי התובלה הימית עולים ובמקרים מסוימים אף מוכפלים. אלפי מכולות ריקות ממתינות להעמסה בנמלים ויוצרות מחסור משמעותי שמייקר גם הוא את עלויות ההובלה, ואיחורים בהגעה של חומרי גלם מעכבים את שרשרת הייצור ופוגעים גם ביצוא. מחקר של הבנק העולמי השווה בין126 מדינות ומ צא כי בממוצע, כל יום של עיכוב בשליחת סחורה מקושר לירידה של אחוז בסך הסחר במדינה. 43 במחקר אח ר, אשר השווה בין העלות ומשך הזמ ן בשילוח אווירי לבין משתני ם אלה בשילוח ימי, מצאו החוקרים כי התארכות זמן המשלוח ביום שקולה לתוספת עלות של בין0.6% ל- 2.3% מערך המטען. 44 :העיכובים בסחורות בנמלים משפיעים במספר ערוצים על המשק הישראלי 42 ,הלמ"ס סקר כוח אדם2020 , לוח2.55 - מועסקים, לפי ע נ פי כלכלה נ בחרים (תת-פים נע ,), שנים שונות8 באוקטובר2022 . 43 The World Bank, Djankov, S., & Freund, C.,& Pham, C. 2006. "Trading on Time." World Bank Policy Research Working Paper 3909. 44 American Economic Association, Hummels David L., and Schaur Gorge. 2013. "Time as a trade barrier" The American Economic Review 103 13.2% 36.3% 18.9% 6.6% 5.8% 6.1% 5.3% 7.8% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% עד2003 2004-2012 2013-2016 2017 2018 2019 2020 2001 תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יוקר המחייה:: השיבושים בנמלים עשויים להוביל לעלייה ברמת המחירים במשק בשתי דרכים בשנת2022 יבוא מוצרים לצריכה ישירה היה כ- 25 מיליארד דולר (ראו לוח3) , שיבושים בפריקת מוצרי הצריכה מעלים באופן ישי.ר את העלויות ומשפיעים על יוקר המחייה שיבושים בפריקת תשומות ומוצרי השקעה המיועדים ל ייצור מקומי בענפי המשק עשויים לה וביל ל עלייה בעלויות של היצרנים המקומיים, ועל- כן מחירי התוצרת לשוק המקומי עשויים .לעלות ומשפיעים על יוקר המחייה שווי יבוא תשומות ברוטו (ללא יה לומים) בשנת2022 היה כ- 60.4 מיליארד דול ר ושווי יבוא מוצרי השקעה היה כ- 16 מיליארד דולר. יצוא :השיבושים בנמלים עשויים להוביל לעלייה ב יצוא הישראלי בשתי דרכים: שיבושים בטעינת סחורות ליצוא פוגעים בתעשיית היצוא הישראלית הן באופן ישיר, והן באופן עקיף באמצעות יריד ה במוניטין העסקי. למוניטין של היצרנים המקומיים והיבואנים יש השפעה נוספת על ספקים מחו"ל שמחפשים שווקים יציבים למסחר. כאמור בלוח3 , שווי היצוא ברוטו (ללא יהלומים) בשנת2022 היה כ- 72 .מיליארד דולר בשנת2022 כ- 75.3% מהיבוא לישראל ה יה תשומות ומוצרי השקעה , המשמשים בחלקם לייצור מקומי .לשם יצוא שיבושים בפריקת תשומות ומוצרי השקעה עשויים לפגוע בתפוקות ובפריון ו בכושר התחר ותיות של היצוא , לרבות יצוא שירותים (בעיקר הייטק) . תעסוקה :השיבושים בטעינת ובפריקת סחורות עשויים להשפיע כא מ ור על הפעילות הכלכל ,ית הן בצריכה המ ,קומית, בייצור המקומי המיועד לשוק המקומי והן בייצור המקומי המיועד ליצוא ו על כן להשפיע גם ,על שוק התעסוקה.בעיקר ברמת פריון עבודה ושכר נמוכים יחסית 5.3.2 השלכות כלכליות של יבוא גרעינים יבוא גרעינים לישראל נעשה לש לוש מטרות עיקריות– יבוא חיטת מאכל ל טחינת קמח , יבוא גרעינים לשם הכנת תערובות מזון לבעל יים ח י )(בעיקר במשק החלב, ביצים ועופות ויבוא פולים לשם יצור שמן . בתרשים13 להלן יבוא גרעינים לפי סוג בשנים2012 עד2022 . תרשים3 1 : יבוא גרעינים לפי סוג בשנים2012 עד2022 )(באלפי טון45 45 יב ,וא גרעינים: מצגת של איגוד יבואני הגרעינים לוועדת הכלכלה9 במרץ2023 ,. אוכלוסייה: הלמ"ס ירחון סטטיסטי פברואר2023, לוח ב-1 - אוכלוסייה , 14 בפברואר2023 . 3,326 4,193 862 941 420 332 4,608 5,466 7,910.5 9,550.9 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 - 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 בעלי חיים חיטה למאכל פולים סך הכול אוכלוסייה(באלפים ,ציר ימני) תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי בשנת2022 יבוא גרעינים היה כ- 5.5 מיליון טון , גידול של18.6% בהשוואה לשנת2012 . בתקופה זו האוכלוסיי ה גדלה בשיעור של כ- 20.7% . מתוך יבוא הגרעינים בשנת 2022 , יבוא גרעינים לבע ל י חיים היה כ- 4,193 אלף טון, יבוא חיטה למאכל היה כ- 942 אלף טון ויבוא פולים היה כ- 332 .אלף טון רוב הגר עינים לשימוש מקומי ,מיובאים ממדינות אחרות ולכן קיימת חשיבות לשינוע ימי ולפריקה .יעילה שכן עלויות היבוא משפיעות על מחירי קמח, תשומות לבעלי חיים ושמנים הפריקה נעשות בשתי דרכים: פריקה לממגורה או פריקה ישירה למשאיות. כ- 20% ( מיבוא הגרעינים תבואות קמחיות) לא ניתן לפרוק לממגורה אלא בפריקה ישירה באמצעות חופן ומשפך . כיום הפריקה נעשית בממגורת דגון בחיפה (קיים סכסוך עבודה בשנים האחרונות), ובממגורת ומסוע בנמל אשדוד . שיבושים בזמני המתנה של האוניות, בחוסר יעילות בפריקת הגרעינים וברגולציה בנושא הגנת הסביבה עשויים ל שה פיע על עלות הגרעינים ועל מחירי הקמח לייצור לחם והתערובות .למזון לבעלי חיים ולבוא לידי ביטוי בעלית מחירי חלב, ביצים ועופות נכון לשנת2023 , משקל תשומת תערובות מזון מהווה28.3% מסך עלות התשומות בענף החקלאות, ה משקל ה גבוה ביותר מבין התשומות, בהשוואה ל- 24.2% בשנת2000 , עלייה של 4.1 נקודות אחוז. משקל זה רלוונטי לתת ענף בעלי חיים ולא לגידולים חקלאיים, ועל כן בפועל .גבוה יותר תרשים14 להלן מציג את השינוי במדד מחיר עופות לצרכן, מדד מחירי תשומות בבעלי חיים ומדד מחירי תערובות לעופות בתקופה ינואר2020 עד ינואר2023 . תרשים4 1: מחיר עופות לצרכן, מדד מחירי תשומות בבעלי חיים ומדד מחירי תערובות לעופות46 אפשר לראות כי מדד בתקופה ינואר2000 עד ינואר2023 מדד מחירי עופות לצרכן עלה בכ- 15.6%, מדד מחירי תשומות בבעלי חיים עלה בכ- 26.7% ומדד תערובות לעופות המהווה תשומה מרכזית בגידול עופות עלה בכ- 54.9% . העלייה במדד תערובות לעופות החלה בפברואר2022 , עם תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה אשר גרמה לשיבושים באספקה העולמית של תערובות לבעלי חיים. 46 ,הלמ"ס מאגר ה מחירים :, מדד תשומות בחקלאות, כניסה16 בפברואר2023 . 115.6 126.7 154.9 90 100 110 120 130 140 150 160 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2020 2021 2022 2023 מדד מחירי עופות תשומות בבעלי חיים תערובות לעופות תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפי הערכות איגוד יבואני התבואות, עלות חוסר היעילות בנמלים בשנת2020 היתה כ- 36 ש"ח לטון תבוא ה, או כ- 200 מיליון ש"ח עבור כלל הענף . עלות זו מביאה בחשבון את עלויות ההמתנה בנמלים, הובלת סחורה עודפת עקב פריקה בנמל רחוק מהיעד ודמי אחסנה עודפת. ב- 2021 חלה עלייה בזמני ההמתנה ובאחסנה העודפת הנדרשת למשווקי התבואה על מנת לשמר רציפות תפקודית מול לקוחותיהם. כ מו כן, ייתכן שמשווקי המזון יעברו למרכיבים יקרים יותר בשל שיקולי זמינות ואחסנה. בשנים האחרונות נערכה השקעה בהקמת ממגורה ומסוע בנמל אשדוד, אשר הגד י לה את אפשרות הפריקה, בנוסף, נמל מספנות ישראל הכריז על השקעה מתוכננת בהקמת ממגורה בחיפה אשר עשויה להגדיל א היצע .הפריקה ולהוביל לשיפור ניכר בזמני המתנה 6 . ניתוח תחרותי עד למחצית שנות ה- 2000 .היו בישראל שלושה נמלי ים בבעלות ובניהול של הממשלה ברפורמות מאז הוקמו נמלי ים חדשים והופרטו נמלים ממשלתיי ם . כיום פועלים כאמור ששה נמלי ים "במודל "בעל בית– שלושה פרטיים בחיפה, נמל ממשלתי ונמל פרטי באשדוד ונמל .פרטי באילת שינויים אלו מאפשר ים דינמיקה תחרותית,, בעיקר בחיפה ובאשדוד ועשוי ים להביא להתייעלות בטעינה ופריקה של סחורות תוך קיצור זמני המתנה. פעילות נמל מספנות ישראל ביבוא מלט מלמדת על ה חשיבות המכרעת של ה תחרות ב ענף – מאז תחילת הפעילות עלה יבוא מל ט באופן ( ניכר, מחיר המלט בישראל מרכיב חשוב במדד תשומות ה ב נייה) ירד ו נתח השוק של חברת נשר, שהיית ה מונופול במש ך שנים רבות, ירד מתחת ל- 50% ו החברה כבר אינה מונופו ל ,. בנוסף מתן הסמכה במהלך2022 לנמל המפרץ בחיפה ולנמל הד רום באשדוד לפרוק מטען כללי בחלק מהרציפים הוביל לקיצור חד בזמני המתנה של אוניות. ,עם זאת עדיין:קיימים חסמי תחרות  מגבלת נתח שוק של5% על נמל מספנות ישראל. בעבר החברה הגישה עתירה לבג"ץ ,להסרת המגבלה והוחלט בהסכמה כי שרי התחבורה והאוצר יקבלו החלטה בנושא הסרת המגבלה עד אפריל 2022 .אולם עד כה לא התקבלה החלטה , והמגבלה מהווה .חסם תחרותי בשוק  הגבלת ההסמכה של נמלי המפרץ והדרום לעשות שימוש בחלק מהרציפים לתקופה קצובה של שנתיים מהווה מרכיב של אי ודאות בהשקעות להקמת מתקני פריקה, ועל כן מהווה חסם .תחרותי בשוק הארכת התקופ.ה עשויה ליצור ודאות ולחזק את התחרות בענף מרכיבים נוספים הגורמים לעיכובים בזמני פריקה בנמלי הים ולגידול בעלויות היבוא:הינם  לעיתים קיים חוסר במשאיות זמינות להובלת הסחורות ליעדיהם. הובלת מטענים ביבשה מהווה נושא חיוני לכלכלות במדינות רבות, בעיקר בישראל בה תנועת רכבות משא דלה תיאור זמן ההמתנה בנמלי הים וניתוח ההשלכות הכלכליות | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יחסית ואין כלל שינוע בספינות בנהרות (כמו באירופה). חיבור נמלי הים החדשים לתשתית רכבות וכבישים, ועידוד ענף המשאיות בדרכים שונות (כמו מגבלה על שעות עובדה) עשויה .להקל על המצב  נציגי היבואנים העלו נושא נוסף המעלה את עלויות היבוא. על היבוא מוטלים מע"מ ומכסים ( לפי ערף היבוא כולל עלויות שינוע וביטוחCIF ( ), ולא ערך היבוא עצמוFOB ), והדבר גורם לעלייה בעלויות היבוא ליש ראל, בעיקר בתקופות בהן מחירי השינוע הימי עולות באופן חד (כמו במהלך שנת2022 בגין מלחמת רוסיה- .)אוקראינה