חומר רקע
12.2.2023
נייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד
ביחס לשיטת ההעסקה ב"ענף" הסיעוד הביתי
קו לעובד הנה עמותה ללא כוונת רווח , שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק
הישראלי באמצעות סיוע פרטני ו
ב .פעילות ציבורית כוללת
קו לעובד מסייעת , פוגשת ומפיצה מידע
,לעשרות אלפי עובדי ועובדות סיעוד והיא העמותה היחידה ללא מטרות רווח אשר מסייעת להם
במיצוי זכויותיהם. למרות ש"קו לעובד" אינה ארגון עובדים יציג , היא מכירה ומצויה בשטח ובקרב
.העובדים
להלן מוצגת עמדתנו בראשי פרקים ביחס לרפורמה מקיפה ביותר שנדרש
ת ב
"ענף" זה, שאינו ענף
מסחרי אלא שירות סוציאלי חיוני
שהופרט ל
גורמים בעלי כוונות רווח ו משווע לרפורמה אמיתית
.ועמוקה
•
""ענף הסיעוד הביתי
סובל מאנומליות רבות הפוגעות הן במטופלים ומטופלות סיעודיים והן
בעובדי ועובדות הסיעוד, הישראלים והמה
גרים .
•
"גורם יסודי ובסיסי לבעייתיות הקיימת ב"ענף
היא ההישענות הגוברת והולכת ,מצד המדינה
על מהגרי עבודה
כמענה .למטופלים סיעודיים המודל ה יחיד להעסקת ,מהגרי (ובעיקר מהגרות
כ-
85%
) העבודה בסיעוד, הוא העסקה של24
,שעות ביממה, ששה ימים בשבוע ללא שעות
מנוחה מוסדרות ו כאשר ישנה תלות מוחלטת של העובד במעסיק
הספציפי וההיפך.
על כך יש
להוסיף את העובדה שהמטופלים אינם מעסיקים "קלאסיים", אלא פעמים רבות קשישים או
.בעלי מוגבלויות ומשפחותיהם, שבמקרים רבים ההעסקה הזאת "נכפית" עליהם
•
עבודת הסיעוד הביתי הנה עבודה אינטימית, קשה ואינטנסיבית, ומאפייניה השונים, ש לא זה
המקום לעמוד עליהם, מי יצרים אצל העובדים
לעתים תכ
ופות מצבי לחץ נפשי ,אובדן פרטיות
מוחלט
, ו
פגיעות לא
לימות, תקיפה והטרדה מינית .
•
נוכח
אי-
פיתוח מענים
חלופיים,, כדוגמת מוסדות סיעוד ראויים וקהילתיים הביקוש ל העסקת
מהגרים הולך וגדל , כאשר הבעיות המבניות:במודל ההעסקה ברורות החל מ מחסור בעובדים
באופן שהורגש היטב
מאז ;פרוץ משבר הקורונה עובר
ב הבאת עובדים שהכסף שבכיסם מעניין
את גורמי התיווך ,יותר ממיומנותם
ב
מתאם עם
שיקולי הגירה המתמרצים את עזיבתם תחת
הבאת עובדים חדשים ;
וכלה ביצירת
שוק עבודה כובל ו
מפלה .
•
הניסיון להכפיף את הגיר
ת העבודה
בסיעוד להסכמים בילטרליים שיימנעו דמי תיווך, כשל עד
כה כישלון חרוץ .
,בניגוד לענפים אחרים השנה היא שנת2023
,ועד כה יושמו שני הסכמים בלבד
אחד מהם (הפיליפינים) קרס נוכח הניסיון לגלגל דרכו על העובדים תשלומים נוספים, והשני
)(סרי לנקה מופעל בא ,ופן נמוך
ו
כמעט ולא נכנסים דרכו עובדים .
ממילא, ספק אם ענף הסיעוד
במתכונתו הקיימת מסוגל בכלל להתקיים לאורך זמן ללא דמי התיווך הבלתי חוקיים, גם
אם
.ייסגרו השמיים להגירת עבודה מחוץ להסכמים בילטראליים צורך הלשכות הפרטיות בדמי
תיווך הוא
תוצר מובנה של החלטת המדינה להטיל את הפיקוח על העובדים והמטופלים על
הלש כות
ה פרטיות
ש .פועלות למטרות רווח, תמורת תשלום מהמטופלים וכעת גם מהעובדים
חשוב לציין שדמי התיווך (החוקיים ו
הבלתי חוקיים)
,מייצרים ביקושים מעוותים לעובדים
מתעדפים הבאת עובדים חדשים ולא מנ
וסים על פני העסקת עובדים שנמצאים
,בישראל
וכמובן מייצרים ש
י עבודי חוב קיצוניים
לעובדים הפוגעים בהם ובמטופליהם .
•
כל האמור מביא עם הזמן למצוקה הולכת וגוברת מצד ציבור המטופלים, בפרט אלו מהם
שמתקשים להעסיק עובדים לאורך זמן מסיבות כלכליות ,גיאוגרפיות
או בשל מצבם הסיעודי
.המורכב
ה"מענה" היחיד שהמדינה מעניקה להם בתשובה לכך, הוא החמרת מצבם של
:העובדים על דרך שלילה דה-
פקטו של זכותם למנוחה (מתכונת ההעסקה בענף הפכה להיות
24/6
לאחר שבג"ץ קבע, בניגוד לעמדת המדינה ,
שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדות
אלו, ומתוך ציפ י יה שהמדינה תעמוד בהתחייבותה
לייצר מתכונת העסקה חלופית כבר לפני
עשור –
מה שלא קרה); על דרך הגבלת עד איון יכולתן להחליף מעסיקים, לרבות במקרים בהם
הן סובלות מהפרות חמורות של הדין; ולאחרונה גם
על דרך
נקיטת
יד קשה נגד עובדות שמעדו
,או טעו
וש.)לילת רשיונן (לרבות אלו מהן שעודן משועבדות בחובות
•
פרט לכל אלו, ישנה מורכבות בדמות ה "העסקה במקביל" שהפכה לנפוצה ביותר בענף–
המרת
גמל
ת הסיעוד
מהמוסד לביטוח לאומי או חלקה בקבלת שירותים מחברות סיעוד. אלו הן
חברות כוח אדם פרטיות שזכו במכרז
של המוסד ל ,ביטוח לאומי והן שונות מלשכות ההשמה
)והתיווך (הגם שלעיתים מדובר בחברות אחיות . גם רובן
פועלות למטרות רווח , והן בהכרח
מעסיקות את העובדות לצד
המטופלים ולא במקומם
,(גם אם הן משלמות את כל השכר
)במקרים נדירים . במשולש היחסים שבין חברה עסקית בעלת חשבי שכר ויעוץ משפטי, לבין
מטופל במצב סיעודי ומהגרת עבודה, הידע והאמצעים של חברות הסיעוד מאפשר להן לא פעם
לנפח באופן פיקטיבי את תשלומי השכר שלהן כדי להקטין לכאורה את אחריות המטופל
הסיעודי, באופן שבסופו של דבר פוגע או בעובדת או במטופל לכשיתברר היקף השכר והזכויות
.האמיתי
•
מדי כמה שנים מקימה המדינה צוותים שייבחנו את המצב בתחום
הסיעוד הביתי
ואת מודל
.ההעסקה בו, לרבות האפשרות למעבר להעסקה תאגידית מכיוון שהמדינה מסרבת לוותר על
"שני עקרונות היסוד שתחתם פועל ה"ענף–
,מגבלות נוקשות על "השתקעותן" של עובדות
;מחד; וחוסר נכונות להשקיע משאבים במטופלים, מנגד הדבר מסכל מראש כל רפורמה
אמיתית שנדרשת, ובסו .פו של דבר השינויים בשטח, אם בכלל, הם מוגבלים ביותר
•
נוכח האמור, אנו קוראים לוועדה להביא לדיון מקיף, יסודי ואמיתי, צופה פני עתיד, בגורל
אזרחיה הפגיעים ביותר במדינה, ובתנאי העסקתן של מי שהשאירו משפחות ו לעיתים חיים
שלמים מאחוריהן כדי לבוא לישראל ולטפל בהם במס.ירות
:בין היתר נדרשים
א.
פיתוח מענים חלופיים למטופלים הסיעודיים, שיאפשרו את הקטנת ההסתמכות על הגירת
,עבודה
יצירת מודלים חלופיים ל
מ תכונת העסקה של24/6
, בפרט במקרים סיעודיים
מור
כבים ;
ב.
קידום חתימת ויישום
הסכמים בילטרליים לצד הפחתה משמעותית של דמי התיווך ,
הפסקת הפרט ת
שירותי התיווך
או לחלופין הזרמת תקציבים משמעותיים מצד המדינה
ללשכות
אמינות
שיעמדו בתנאי מכרז נוקשים תוך פיקוח ואכיפה צמודים על אותן
לשכות;
ג.
מעבר
משיטת ה"שוט "
נגד עובדות לשיטה של תמריצים, בין כלכליים בין מתחום ההגירה
ובין אחרים, על מנת לעודד עובד
ות
;לעבוד אצל מטופלים במצבים קשים לאורך זמן
ד.
הסדרה משמעותית של סוגיות פרוצות לחלוטין כיום, ובה
ן
מתכונת שעות העבודה
והמנוחה של העובדות בענף; שיטת ה"העסקה במקביל" על ידי חברות הסיעוד לצד
.המטופל; ועוד
:לפרטים נוספים
עו"ד
מיטל רוסו ,
052-872-1818