חומר רקע
י"ט באדר
התשפ"ג
12
במרץ
2023
לכבוד ,
חה"כ יוסף טייב
הח "כ
אלי דלל
יו"ר וועדת החינוך, התרבות והספורט
יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
חברות וחברי וועדת החינוך, התרבות והספורט
חברות וחברי הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
נכבדי,שלום רב
:הנדון מעבר ה
חינוך לגיל הרך ל אחריות
משרד החינוך
נייר עמדה מטעם המועצה לשלום הילד
לקראת הדיון
שייערך ביום13.3.23
בשנים האחרונות ננקטו צעדים משמעותיים כדי להבטיח את נגישותו של חינוך בטוח ואיכותי
לילדים
בגילאי לידה עד שלוש. כך, נחקקו חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע"ט-
2018
" :(להלן
חוק הפיקוח,)"
תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום
)לפעוטות
, תשפ"א-
2021
,)"(להלן: "התקנות
והחוק להתקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות
במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-
2018
(להלן: "חוק
המצלמות .)"
בנוסף, האחריות על החינוך
במסגרות הגיל הרך
הועברה בינואר2022
למשרד החינוך
)(למעט משפחתוני הסמל ,
מהלך היסטורי
וחיוני כל כך בהסדרת פע
ילותן של המסגרות לגיל הרך והכרה בהן כמסגרות חינוך .
אלא שלצד חשיבותם הניכרת של
החוקים והתקנות, אופן יישומם והטמעתם לוקה בחסר,
באופן
המהווה פגיעה בזכותם של פעוטות בישראל
.לחינוך
עמדת היסוד של המועצה לשלום הילד היא שכל ילד זכאי לחינוך בגיל הרך, כפי שהוא זכאי
לשירותי חינוך בכל גיל. מסגרות מיטיבות, תקינות ואיכותיות לגיל הרך הן אבן יסו
ד בהתפתחות ם
הנפשית, החברתית, החינוכית והפיזית של ה
פעוטות
.השוהים בהם
המועצה לשלום הילד , אשר היתה שותפה מרכזית לקידום החקיקה ,לעיל וליווי ישומה מטפלת גם
באופן שוטף בפניות של הו רים ואנשי מקצוע
בנוגע ל מסגרות הגיל הרך–
מכשלים פדגוגיים, דרך
כשלי בטיחות ועד מקרי התעללות קשים–
וכן מלווה הורים לפעוטות שעברו התעללות במסגרות
.לאורך ההליך הפלילי ,מתוך מעורבות ומומחיות זו, הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו נבקש
לה תייחס
למספר סוגיות מרכזיות הנמצאות בלב ההסדרה של התחום והדורשות שינוי ושיפור ,
במטרה להבטיח את
זכותם של
פעוטות בגיל הרך לחינוך, להתפתחות, להגנה ולשוויון:, ואלו הן
א .
ה
גדלת ה
השקעה הממשלתית בחינוך
לגיל הרך
,למיטב ידיעתנו למעבר של המסגרות לגיל הרך
ל אחריות משרד החינוך הוקצו200
מלש"ח, סכום
אשר אפשר למשרד החינוך לקדם בשנה החולפת
,היבטים רבים וחשובים. עם זאת ,ביחס לצרכים
.אין ספק שמדובר בתקציב דל שאינו יכול להבטיח הסדרה מלאה של התחום
על ה
ממשלה ,, לפיכך
להגדיל באופן משמעותי את התקציב לחינוך לגיל הרך וזאת על מנת להבטיח חינוך איכותי ו בטוח
.לפעוטות
מתווה ההשקעה המתוכנן בשלב זה
ל
תחום החינוך ב ,גיל הרך
אשר שם דגש על הורדת גיל לי מוד
חינם,
,עלול לעמדתנו
, להוביל לפגיעה במערכת החינוך לגיל הרך, ובזכויות ה
פעוטות
המתחנכים
.בה
שכן, הוא על ול לגרום לריבוי של מסגרות לא איכותיות ולא מפוקחות, ולפתיחתן של מסגרות
שאינן מאוישות כראוי, באופן שעלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים לפעוטות
(מצ"ב מכתבנו
מיו ם
6.3.23
ל
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ראש הממשלה, שר החינוך ו שר האוצר)בנושא .
את מירב המאמצים
יש להקדיש בראש ובראשונה ל
הבטחת איכות המסגרות ,לה נודעת
חשיבות
עליונה לרווחתם, שלומם והתפתחותם של הפעוטות
, ובתוך כך ,
להשקיע משאבים
בגיוס כח
אדם
,איכותי ובהכשרתו
ובפיתוח מקצוע מחנכת-מטפלת כ
פרופסיה מוכרת ומתוגמלת.
כך או כך, באשר נעשית בחירה להשקיע משאבים בסבסוד ממשלתי של המסגרות, הרי שיש לעשות
כן
עבור מסגרות האוחזות ברישיון , ממלאות אחר דרישות הבטיחות והפדגוגיה והמחזיקות
במצלמה תקינה
.בלבד
ב .
השלמ
ת מיפוי המסגרות הפרטיות שחוק הפיקוח חל עליהן
.בישראל יותר מחצי מיליון פעוטות עד גיל שלוש על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מיום18.1.23
,'בנושא 'רפורמת הגיל הרך במערכת החינוך
קרוב ל-
60%
מהם מבקרים במסגרות
אשר חוק הפיקוח חל עליהן . במסגרות והסדרים נוספים, כגון מטפלות פרטיות בבית(פרט לכ-
3,600
משפח
וני
סמל
מסובסדים )אין פיקוח של המדינה. כלומר למעלה מ-
200,000
פעוטות בישראל
שוהים במסגרות חינוך
ללא ר
ישיון הפעלה , וממילא הן נעדרות פיקוח
פדגוגי.
לא
ידוע
מה טיבן
של מסגרות אלו מבחינה
חינוכית
,או בטיחותית מי הן הדמויות המשגיחות על אות
ם
פעוטות, ואם
הן עברו הכשרה מתאימה .
,בנוסף
המשרד אינו אוחז בנתונים על כלל המסגרות הפרטיות הפועלות
ללא רישיון, ומשכך נעדר את היכולת לפקח עליהן ולהבטיח את איכות החינוך .בהן
על אף שחוק הפיקוח והתקנות מכוחו, וביתר שאת
המעבר תחת אחריות
המשרד , סייעו בהאצת
הליכי רישוי של אלפי מסגרות חינוכי
ו ,ת טרם
נערך מיפוי מלא על ידי משרד החינוך
של כל
המסגרות הפרטיות בישראל שחוק הפיקוח חל עליהן
, בין היתר בשל התקציב הדל שהוקדש למהלך.
יישום מלא של החוק והתקנות מחייב, אם כן
, צעד בסיסי של הל
יך מיפוי נרחב, כל
ל-
,ארצי
שיאפשר רישוי, פיקוח ומעקב אחר כל מסגרת פרטית בה שוהים7 פעוטות ומעלה .
ג.
ה
רחבת
מערך הפיקוח
יסוד מרכזי
בקושי ליישם את החקיקה בתחום
הוא המחסור בכוח אדם במערך הפיקוח על מעונות
,היום. כוח אדם זה אחראי על פיקוח על היבטים שונים של תקינה,תפוסה הכשר
ת המטפלות-
מחנכות, פדגוגיה
, בטיחות
.ועוד
,כיום, למיטב ידיעתנו מערך הפיקוח על מעונות היום באגף לחינוך הגיל הרך
מונה
43
מפקחות
פדגוגיות בלבד, אשר חולשות לבדן על כ-
2,200
מסגרות סמל מוכרות
בפריסה ארצית ועל כ-
3,500
מסגרות פרטיות
נוספות
, שחלקן מצויות כעת בשלבי רישוי מתקדמים,. זאת כאשר
תחום אחריותן
כולל
אלפי מסגרות פרטיות נוספות שחוק הפיקוח חל עליהן
ואשר מספרן אף ילך ויגדל עם
התקדמות הליך המיפוי של ה
מסגרות. מכאן,
,ובאופן מדאיג
נראה כי למשרד אין יכולת אמיתית
לפקח על כלל
המסגרות המוכרות לו , וודאי שלא על אלה שצפויות להיות מוכרות לו בעתיד עם
התקדמות הליך מיפוי כאמור לעיל .
כידוע, מערך פיקוח צריך לכלול, לכל הפחות, ביקור שגרתי ויזום בכלל המסגרות, וכן הבטחת
.ביקורים בעקבות חשד לפגיעה בפעוטות עמידה בתנאים מינימליים אלה, והבטחת שלומם
והתפתחותם של פעוטות, מחייבת את הגדלת מערך הפיקוח הקיים בכ-
50
תקנים לפחות באופן
מידי (על פי בדיקתנ
ו מדובר בעלות מוערכת של כ-
15-20
,)מלש"ח לשנה ובהמשך יש לפעול
.להבטחת יחס ראוי יותר בין מספר המפקחות למספר המסגרות החוסות תחת אחריות המשרד
ד .
שינוי ב
תקינת כוח האדם והתפוסה
סוגיית התקינה והתפוסה משפיע
ה,, כידוע
על יכולתה של
המחנכת-מטפלת
להיות אחראית בכל
רגע נתון לשלומ
ם
הפיזי של
כלל ה
פעוטות , למנוע תאונות, להגיב בצורה נאותה לצורכיהם השונים
ולהשקיע בחינוכם וב .התפתחותם
דו"ח הוועדה המייעצת בראשות פרופ' רוזנטל: סטנדרטים
" :להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות (להלן
דוח רוזנטל)"
, התייחס בין היתר לסוגיות התקינה
:והתפוסה והמליץ על יחס תקינה וגודל קבוצה שונים מאלו שנקבעו בתקנות, כפי שיוצג להלן
1) יחס תקינה של מחנכת-מטפלת :
1:3
תינוקות (
,ע"פ התקנות יחס
התקינה כעת הינו
1:6
);
1:5
פעוטות צעירים (יחס התקינה כעת הינו
1:9
)
;
1:6
פעוטות בוגרים (יחס התקינה כעת הינ
ו
1:11
) .
2) תפוסה מרבית :
6-8
תינוקות בקבוצה (ע"פ התקנות , התפוסה כעת הינה20
תינוקות)בקבוצה ;
8-10
פעוטות צעירים בקבוצה (התפוסה כעת הינה
24
פעוטות)בקבוצה;
11-12
פעוטות בוגרים
בקבוצה (התפוסה כעת הינה
30
פעוטות)בקבוצה.
הפחתת מספר הפעוטות החוס
ים
תחת
אחריותה של מחנכת-מטפלת והקטנת גודל הקבוצה
ישפר
דרמטי
ת
את איכות החינוך של
ה
פעוטות במסגרות
ואת התפתחותם, יפחית מקרים של תאונות
ופגיעות ויאפשר בכך את מימוש זכותם ל .חינוך
על כן, מוצע לשנות , ולו באופן הדרגתי ובפריסה על
,פני מספר שנים
את יחס התקינה וגודל הקבוצה
בהתאם לסטנדרטים ש הוצעו "בדו ח .רוזנטל
ה.
הגדלת היקף שעות
ההדרכ
ות
החינוכי
ו ת
שעות ההדרכה החינוכית, כפי שנקבעו בתקנות– 4
שעות חודשיות לכל מעון יום–
אינן מביאות
בחשבון את מספר הילדים
במסגרת החינוכית : לא דומה הדרכה חינוכית הנדרשת במסגרת בה
שוהים7
פעוטות,
להדרכה חינוכית במסגרת בה
שוהים עשרות רבות של .פעוטות
ע ל פי מיטב
,ידיעתנו מערך ההדרכה
נכון לעת הזו כולל5
.שעות הדרכה חודשיות לכל מסגרת הפועלת ברישיון
לפיכך, לטעמנו יש לערוך התאמות בין מספר שעות ההדרכה החינוכית למספר הילדים השוהים
במעון הי
ום ולהתאימן, ל
כל הפחות, ל :המלצות דו"ח רוזנטל10
שעות חודשיות במעונות יום
;גדולים8 שעות חודשיות במעונות יום בינוניים ו-
6
.שעות חודשיות במעונות יום קטנים
ו.
יישום חוק המצלמות
חוק המצלמות נועד לממש את זכותם של ילדים בגיל הרך להגנה. התקנת מצלמות מהווה כלי חיוני
לחשיפת מקרי אלימות נגד פעוטות במעון היום ואף אמצעי להרשעת
ם של הפוגע
ים
.בבית המשפט
אלא ש
חוק המצלמות
סובל אף הוא מקשיי אכיפה
ויישום שונים .גם
לאחר חיבור המסגרות למוקד
המצלמות החדש שמקדם המשרד
, עשו
יים להיוותר קשיים שונים הקשורים ל אי התקנת תקנות
ליישום החוק; ל
היעדרם של נהלים המסדירים את הקשר בין גורמי המקצוע להורים ב כל הקשור
לתלונות שמוגשות על ידם; ל היעדר
חוב
ה לצרף
אסמכתא על התקנת מצלמה מצד מפעיל י מסגרות
ב מסגרת הגשת
הבקשה לקבלת רישיון הפעלה; ול
היעדר כוח אדם מספק במשטרת ישראל ל טיפול
בתלונות, לתפיסת המצלמות ול
צפי
יה בחומר ה
מצולם .
בברכה ובכבוד ר,ב
מיטל בק, עו"ד ועו"ס
מנהלת תחום חינוך וגיל הרך
:העתקים
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד
,גב' אורנה פז )מנהלת אגף א' (חינוך לגיל הרך