חומר רקע
י "ט באדר, תשפ"ג
12
,במרץ2023
עו"ד
עודד אופק טל :'
03-7540189
פקס :
03-7540011
[email protected]
לכבוד
ח"כ ישראל אייכלר
יו"ר ועדת העבודה והרווחה
כנסת ישראל
ירושלים
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון-
,)ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך
התשפ"ג-
2023
(
/פ25
/
1557
;
/פ25
/
1092
)
בשם איגוד חברות האשראי שבלשכת המסחר
" :(להלן
האיגוד "), האיגוד מבקש להעביר את התייחסותו בקשר
ל
הצעות החוק שבנ
דון
, ש
עולות
לדיון ביום13.3.2023
,, בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת
:כדלקמן
1.
האיגוד מאגד את המוסדות הפיננסיים הגדולים והמובילים במשק הישראלי, בתחום האשראי הממוסד שאינו
בנקאי (שאינו בנקאי, או מוסדי ביטוח, פנסיה וגמל), שהינם בעלי רישיון למתן אשראי-
,מורחב, ובכלל זה
חברות ציבוריות ומוסדות מכל הסקטורים השונים של הפעילות במשק, לרבות ני כיון
שי קים, אשראי לכל
מטרה, אשראי כנגד בטוחות נדל"ן, סליקת תשלומים ועוד
" :(להלן נותני האשראי)"
.
2.
הצעות החוק שבנ דון מבקשות להגביל את
השימוש הנעשה במנגנון של עיכוב יציאה מהארץ מכ ו ח סעיף14
לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-
1967
" :(להלן
חוק ההוצאה לפועל" :" ולהלן
התיקון לחוק "), כך שניתן יהיה
להפעילו רק ביחס לחייבים הנושאים ב-
"חובות המצדיקים זאת". לעניין זה, סכום החוב המינימלי שנקבע
כמצדיק עיכוב יציאה מהארץ של חייב, הינו בטווח שבין40,000
ל₪
-
50,000
., למעט חובות בגין דמי מזונות₪
3.
התיקון לחוק מאיין את שיקול הדעת ש ל רשם ההוצאה לפועל ומגביל את סמכותו לצוות על עיכוב יציאה
מהארץ של חייב, במקרים שבהם יש לו יסוד להניח כי החייב עומד לצאת מהארץ מבלי להבטיח את פירעונו
.של החוב1
4.
לעניין זה, יודגש כי
המצב החוקי כיום הינו כזה שסעיף14
קובע גם חלופות לעיכוב היציאה מהארץ, אותן צריך
הרשם להביא בחשבון בטרם הוא מכריז על חייב כמעוכב יציאה. מדובר בחלופות מרוככות יותר, שהרשם יכול
לבחור בהן בנסיבות שבהן הוא שוכנע כי יציאתו של החייב מהארץ לא תסכל את
החזר החוב לנושה .
2
5.
כך למעשה, סעיף14
מעניק לרשם ,ההוצאה לפועל את הכלים לתפור חליפה אישית לכל מקרה ומקרה לפי
נסיבותיו, תוך שבאפשרותו לייצר את האיזון הנדרש , בין חופש התנועה של החייב,
לבין זכותו הקניינית של
.הנושה להיפרע מהחייב
1
סעיף14(א) לחוק ההוצאה לפועל : "היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או
להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה
לפועל צו תשלומים לפי סעיפים7
,א69
(ב) או69
א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של
."החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין
2
כך
למשל,
סעיף14
אוסר על עיכוב יציאה מהארץ של חייב, מקום שבו רשם ההוצאה לפועל נתן צו לתשלומים לפי סעיפים 7
,א69
(ב) או
69
.א והחייב מקיים את הוראות הצו, אלא אם כן שוכנע הרשם כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין
,כמו כן
כחלופה לעיכוב יציאה מן
הארץ של חייב, הרשם רשאי להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה מספקת להבטחת ביצוע פסק
.הדין,גם אם הורה הרשם על עיכוב יציאה מהארץ, רשאי הוא לבטלו או להתנותו במתן ערובה כאמור
אם מצא כי יציאתו של החייב
מהארץ היא למטרה מוצדקת
. ככל שעשה כן, ביטול צו עיכוב י ציאה מהארץ כאמור, מחייבו להודיע על כך למשטרת ישראל ולשלוח הודעה
על ביטול הצו לחייב ולזוכה באופן מיידי, ותוך24
.שעות לכל המאוחר
- 2 -
6.
שיקול הדעת שהוקנה לרשם מכ
ו ח סעיף14
מתכתב עם הרציונלי
י
ם של עיכוב
יציאת חייב מהארץ, כפי שהובאו
'בדברי ההסבר לתיקון מס20
,לחוק ההוצאה לפועל3
:כדלהלן
"
סעיף14
לחוק ענינו עיכוב יציאתו של החייב מהארץ. הגבלת החייב ביציאה
מהארץ
(למטרות נופש ובילוי, למשל), כל עוד לא שילם את חובותיו או הבטיח
את תשלומם-
נראית מוצדקת. מוצע לפשט את התנאים להפעלת סמכות ראש
."ההוצאה לפועל לעכב יציאת החייב מהארץ
7.
התיקו
נים
המוצע
ים בהצעות ה חוק, חוטא
ים
לתכלית של סעיף14
לחוק כאמור, שהרי לגבי כל חוב שאינו חוב
בגין דמי מזונות, בסכום הנמוך מזה שיקבע במסגרת התיקון לחוק,
ככזה שמוצדק לעכב בגינו יציאה
מה
ארץ ,
לא יהיה לרשם שיקול דעת,
"אלא הוא יכריע על סמך בחינה "יבשה
של גובה החוב , מבלי לקחת בחשבון את
.מכלול השיקולים והנסיבות בכל מקרה ומקרה
8.
סיווגם של חובות ככאלו שמצדיקים עיכוב יציאה מהארץ באופן טכני , ועל בסיס קביעת סכום, שעל פניו נראה
,שרירותי, ככזה שמוצדק לעכב בגינו יציאה מן הארץ
אינו משיג את התוצאה הרצויה,
אלא הוא מטיב עם
החייבים על חשבון הנושים, שנקלעו להליכי הוצאה לפועל בעל כורחם וכל מבוקשם הוא לקבל לכיסם את שהם
.זכאים לו
9.
לא זו אף זו
, תיקו
ני הח ק
יקה באופן המוצע אף אינ
ם מגשי
מי
ם את מטר
ו ,ת התיקון כפי
שהן נלמדות
מדברי
ההסבר להצעות החוק .
10
.
המטרה הראשונה של התיקון לחוק המוצע הינה למנוע גרימת עוול למעוכב היציאה, כאשר מתברר כי כבר
ם שיל
את חובו ו לכאורה עורכי הדין של הנושה .לא מיהרו להסיר את בקשת העיכוב אין חולק כי לא ראוי ולא
צודק לעכב יציאה מהארץ של אדם שפרע את חובו, אך
התיקון לחוק
, ש אמנם עשוי להביא להפחתה במספר
המקרים של עיכוב יציאה מהארץ שלא בצדק, אינו פותר את הבעיה מהשורש . יתרה מכך, התיקון לחוק מייצר
אפליה בין מעוכבי יצ .יאה מהארץ ששילמו את חובותיהם, על בסיס סכום החוב שעוכבה יציאתם מהארץ בגינו
11
.
המטרה השני י ה של התיקון לחוק המוצע
נועדה למנוע מצבים שבהם לכאורה "
גו פ ים כגון בנקים וחברות
סלול
ר מפעילים סוללו
ת עורכי דין המשתמשים בבקרי הגבול ובשערי היציאה מהארץ, כמנגנון גביית חו בות
יעיל. נוצר מצב שבו אנשים רצים לשלם את החוב בנמל התעופה, המטוסים והנוסעים מתעכבים על לסידור
"החוב והשלכות העיכובים הללו נופלות גם על הציבור וחברות התעופה. גם כאן,
התיקון לחוק המוצע עשוי
להפחית בעיכובים כאמור, אך הוא אינו הפתרון האולטימטיבי
להתמודדות עם המצב .
,במקום זאת ניתן
לאפשר חלופה אחרת לתשלום החוב באופן שימנע עיכובים
שכאלו .
12
.
זאת ועוד, התיקון לחוק צפוי לעודד חייבים ב"סכומים
נמוכים", כמשמעותם
בהצעות החוק, להתחמק
מתשלום חובם ובכך להביא לפגיעה בזכות הקניין של נושים , שנראה כי אינה נלקחה בחשבון במכלול
.השיקולים שהובאו בעת גיבוש הצעת החוק
13
. לדוגמה, יכול להיות מצב ב
ו חייב
בודד
יצבור חובות רבים "בסכומים נמוכים ", אשר יהיו מפוזרים אצל נושים
רבים במקומות
שונים בארץ
, שיחדיו כל החובות מצטברים לסכומים גבוהים . אולם, לרוב לנושים אין מידע
על צבר כלל החובות של החייב, שלעיתים
ה מידע
המלא
אף
אינו מופיע בפני
,רשם ההוצאה לפועל. משכך ראוי
לאפשר לרשם ההוצאה לפועל את שיקול הדעת,
האם להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ, במקרים בהם מדובר
3
2868.pdf
-
https://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP
- 3 -
ב הרבה ,חובות בסכומים נמוכים ,שיחדיו מצטברים לסכום גבוה זאת לאחר שהרשם בחן את מכלול הנסיבות
וחובותיו של החייב(לרבות ,ככל שמידע זה מופיע במערכת ה .)הוצאה לפועל ו/או ברשות האכיפה והגבייה
14
. לאור כל האמור לעיל, האיגוד סבור כי התיקון לחוק אינו מידתי , ובשים לב לכך שכבר כיום קיימות חלופות
.מרוככות לעיכוב היציאה מהארץ, האיגוד סבור כי אין מקום לבצע את התיקון המבוקש
15
. למען הזהירות, ככל שלא תתקבל עמדתנו ו ככל שיוחלט בכל זאת לתקן את סעיף14
ל ,חוק
הרי ש לעמדת האיגוד
יש לעשות זאת תוך איזון
בין המטרות שהתיקון לחוק מבקש להשיג לבין מחיר הפגיעה בזכויות שהוא מביא
עמו
, באופן
שיבטיח
,בחינה מהותית של הדברים
.תוך התחשבות במכלול השיקולים הרלוונטיים
16
. לעניין זה, במסגרת התיקון לחוק מוצע לקחת בחשבון את זהות החייב וזהות הנושים, את התנהגות החייב ו את
.דבר קיומם של חובות מקבילים אחרים לאותו חייב
17
.
:בתוך כך, מוצע לאפשר את יציאתו של החייב מהארץ בכפוף לתנאים הבאים
17.1
. החייב עמד בצו תשלומים קודם ב מהלך12
;חודשים שקדמו להחלטה בבקשה לעיכוב יציאה מהארץ
17.2
.
החייב הינו בעל חובות כלפי
נושה אחד בלבד;
הסיבה לכך הנה שאם מדובר בחייב מרובה נושים, לא
ראוי לאפשר לו פרס גם אם מדובר בחובות בסכום נמוך, שכן, זה יהווה תמריץ לחייבים לצבור חובות
נמוכים למספר.רב של נושים
17.3
. הנושה א שר מבקש את עיכוב היציאה של החייב מן הארץ
אינו גוף פיננסי בעל רישיון . כפי שניתן לראות
בדברי ההסבר, נותני אשראי מקצועיים אינם נמנים על הגופים כנגדם מבקש להגן החוק, וממילא, ברור
שגופים אלה, שכפופים לחוקים מסדירים (חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים
מוסדרים), התשע"ו-
2016
וחוק אשראי הוגן, התשנ"ג -
1993
והוראות המאסדר הרלוונטי לגבי אופן
פעולת גביה וחובת קביעת נהלי גביה וחוזר שמחייב כללים ונהלים לניהול אשראי צרכני), לא יפעלו כנגד
חייב בבקשה לצו איסור יציאה מן הארץ אלא אם הנסיבות מחי ,יבות זאת. בנוסף ברור ,שקבלת החוק
במתכונתו הנוכחית, עשויה לחייב את נותני האשראי , לשקלל את סיכוני הגביה במסגרת הריבית
שתיגבה מן החייב, באופן שיפגע בחייבים ללא הצדקה . בניגוד למערכת הבנקאית שיש לה מערכת
יחסים
ארוכת שנים ע
ם לקוחותיה
)(לרבות חסכונות, ניהול ניירות ערך וכדומה , הרי שנותני אשראי
שאינם בנקאיים
מחזיקים
אך ו .רק חוב פתוח מול החייב
בעוד ש
בנקים יכולים לגבות חובותיהם
ביתר
קלות מנכסים אחרים של הלקוח, הרי שלחברות אשראי אין חלופה אחרת, מלבד נקיטת הליכים
.בהוצאה לפועל
17.4
.
החייב החזיר שיעור של75%
מגובה הח
וב לכל הפחות ועמד
בצו תשלומים למשך תקופת מינימאלית
של .שנה
17.5
. בוצע מימוש שיעבוד או עיקול מיטלטלין של החייב בסכום שווה ערך ל-
75%
.מגובה החוב לכל הפחות
18
.
לח ילופי חי לופין, ככל שלא תתקבל עמדתנו לעניין
התיקו
נים המוצעים בהצעת החוק ,הרי ש מוצע להפחית את
סכום החוב שבגינו ניתן לאסור על יציאה מהארץ של חייב ל
סך
של5,000
₪
.
19
.
,כמובן כל
תיקון שיאושר בחוק ההוצאה לפועל, הרי שיש להחילו באות ו
המתווה גם על פקודת המיסים .)(גביה
אין שום רציונל לביטול ה
סנקציה של עיכוב יציאה מהארץ בחוב
ות אזרחיים כספיים נמוכים
, בעוד ש
ה סנקציה
ה.זאת קיימת בחובות נמוכים לרשויות המדינה
אם למול עייני המחוקק עומדת זכותו של החייב לחופש תנועה
מחוץ למדינה
, הרי שאין הבדל באם
.מדובר בחוב אזרחי, או בחוב לרשויות המדינה
האיגוד עומד לרשות
ך
.לכל שאלה בהקשר זה
- 4 -
,בברכה
עודד אופק, עו"ד
מ. פירון ושות', עורכי דין
העתק :
-
עו"ד אורי ולרשטיין-
מנהל רשות האכיפה והגבייה
-
עו"ד ענת הר-
אבן-
יועצת משפטית לרשות האכיפה והגבייה
-
עו"ד
נעה בן-
שבת-
יועצת משפטית לוועדת העבודה והרווחה, כנסת ישראל
-
עו"ד ענת מימון-
סגנית היועצת המשפטית לוועדת העבודה והרווחה, כנסת ישראל
-
מר אלי טובול -
סגן בכיר לממונה על שוק ההון, האחראי על תחום נותני השירותים הפיננסיים, רשות שוק
ההון ביטוח וחיסכון
-
מר אודי מוריה - מנהל מחלקת שירותים פיננסיים מוסדרים , רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון
-
חברי ועדת עבודה ורווחה, כנסת ישראל
-
חברי
איגוד חברות האשראי, כא ן