חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נחלת בנימין75
תל אביב6515417
شارع نحالت بينيامين
٥٧
تل ابيب
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv
טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
פקס فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il
[email protected]
13
במרץ2023
לכבוד
,ח"כ אופיר כץ יו"ר
ו
חברי/ות ו הו
עדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה
:הנדון הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה '(מס39
) (סמכויות), התשפ"ג-
2022
- החלק שפוצל
1.
הצעת החוק שעל הפרק מבקשת להעמיק עוד יותר את הפגיעה בעצמאות משטרת ישראל
בהמשך
ל
סעיפי הצעת החוק שעברו כבר,
1
והיא צפויה לערער את אחד מהיסודות של מבנה הדמוקרטיה
.הישראלית
הקביעה לפיה המפכ"ל כפוף לשר לביטחון לאומי,
בדומה ליחסי הכפיפות בין הרמטכ"ל
לשר הביטחון משקפת תפיסה מוטעית ומסוכנת של תפקיד המשטרה במדינה דמוקרטית .
2.
בשבועות האחרונים אנו
חוזים במימוש ה מובהק
לש ה סכנות הטמונות במהלך שהצעת החוק הזו
מבקשת לייצר: השר לביטחון לאומי מנסה להתערב באופן שוטף בהתנהלות המשטרה בניהול
ההפגנות נגד המהפכה המשטרית בהתאם לאינטרסים הפוליטיים הצרים של הממשלה בה הוא חבר
.ושל תומכיו
קידום ה
צעת החוק ומתן סמכות לשר להכפיף אליו את המפכ"ל צפוי
ים
להפוך את
המשטרה לזרוע ביצועית של השר,
שתפעל כלפי האוכלוסיות השונות בחברה בהתאם להעדפותיו של
.השר והאידיאולוגיה שלו
3.
אכן, נדרשת הסדרה ברורה יותר של סמכויות השר לב
י טחון
ה פנים והמפכ"ל בפקודת המשטרה, אלא
שהנ.וסח המוצע מטה באופן בלתי ראוי את יחסי הכוחות הקיימים תוך פגיעה קשה בשלטון החוק
4.
במקום כפיפותו של המפכ"ל לשר ובהמשך לסעיפי החוק שכבר עברו, יש לקבוע בהצעת החוק את
סמכויותיו של המפכ"ל "באופן שיקנה לו
שליטה מבצעית מלאה על פעולות המשטרה ", כפי שנקבע
בהמלצות דוח "הוועדה הציבורית לחוק משטרה חדש" (המכונה ועדת צדוק) בשנת1999
.
המפכ"ל נתון למרות הממשלה וכפוף לשר (תיקון סעיף8
)א
5.
סעיף זה זהה בנוסחו לסעיף בחוק יסוד: הצבא שעוסק בכפיפות הרמטכ"ל לשר הביטחון . אלא
שה הקבלה שמבצעת הצעת החוק בין הצבא לבין המשטרה היא שגויה לחלוטין. קיים שוני מהותי בין
.שני הגופים הצבא הוא גורם מדינתי להפעלת כוח נגד אויבי המדינה וברור שהוא אמור לפעול לפי
מדיניות הממשל
ה . המשטרה, לעומת זאת, פועלת לאכיפת החוק והסדר הפנימיים והיא אחראית
לאכיפת החוק כלפי כלל האזרחים, ובכ לל זה כלפי שרי הממשלה ויתר חברי הכנסת. בנוסף, המשטרה
עוסקת בתחומים רגישים של הבטחת זכות המחאה נגד השלטון ומימוש זכותן של קבוצות המיעוט
להפגין ולקיים פעילות מחאה. מכאן שכל התערבות פוליטית
בשיקול הדעת של מפכ"ל המשטרה
פסולה מיסודה, והחשש מפוליטיזציה והכנסת שי קולים זרים לעבודת המשטרה הוא עצום ואינו ניתן
.להשוואה
1
בעניין זה תלויות ועומדות עתירות: בג"ץ532/23
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת; בג"ץ8987/22
התנועה למען איכות
השלטון נ' הכנסת
2
6.
.תפקידה הייחודי של המשטרה לדאוג לאכיפת החוק ולסדר הציבורי מחייב את כפיפותה לחוק בלבד
זאת כדי להבטיח שהמשטרה תפעל בהתאם לאינטרס הציבורי בלבד, באופן שוויוני כלפי כלל
.האוכלוסיה כפיפות המפכ"ל לשר עלולה לה
וביל ל הטיה של התנהלות המשטרה לכיוון פוליטי ובכלל
זה בהפעלת יד קשה יותר כלפי מפגינים שמתנגדים לממשלה ולמדיניות השר; בצמצום האכיפה
בעבירות שחיתות
.שלטונית; בהחמרת האכיפה באופן מוטה כלפי אוכלוסיות מסוימות וכיו"ב
7.
הצעת החוק נועדה לאפשר לשר להתערב באופן שגרתי ו אופרטיבי בהחלטות מבצעיות של המפכ"ל
ובהתנהלות המשטרה, כפי שניתן ניתן ללמוד
בבירו
ר
,מדבריו של ח"כ צביקה פוגל, יוזם הצעת החוק
בדיון הקודם שהתנהל בהצעה : "הרעיון הוא שאם המפכ"ל מחליט מחר בבוקר לעשות מבצע שיטור
ענק של אלף שוטרים כדי לעשות משהו שלדעתו של השר לא צ ריך להתקיים. האם המפכ"ל צריך
?להביא את זה לאישורו
הוא צריך להביא את זה לאישורו רק אם נגדיר כפיפות ."
זמני טיפול בתיקים
8.
קביעת מדיניות בידי השר בעניין משך הטיפול בתיקים עלולה להוביל לפגיעה קשה בעצמאות שיקול
הדעת המשטרתי בהחלטות הנוגעות לסדר העדיפויות בניהול החקירות והתביעות . משאבי המשטרה
מוגבלים ומשכך לסדר העדיפויות בטיפול בתיקים יש השפעה דרמטית על סוגי התיקים שיטופלו
לעומת אחרים שייזנחו מאחור. כך, לדוגמה, השר עשוי לדרוש מתן קדימות לטיפול בתיקים נגד
מפגינים נגד המהפכה המשטרית .
9.
ואכן, בדיון האחרון שהתקיים בהצ עת החוק הבהיר יוזם הצעת החוק, ח"כ צביקה פוגל, כי הכוונה
" בסעיף זה היא סדר עדיפויות... קביעת לוח זמנים זה משהו שהוא אד הוק, הוא משהו שכרגע מאד
חשוב לטפל בו, את זה רצינו להביא לידי ביטוי ". משמעות הדבר כי הצעת החוק נועדה לאפשר לשר
להתערב בשיקול הדעת של המשטרה והתביעה באשר לסדר העדיפויות לחקירה ו
ל .תביעה של תיקים
10
.
מתן סמכות מסוג זה לשר תוביל לפוליטיזציה של שיקול הדעת במשטרה ולפגיעה באכיפת חוק
.שוויונית ונייטרלית
11
. עוד יש לציין, כי סעיף זה סותר בבירור את ההסדר החוקי הקיים ב סעיף57א
לחוק סדר הדין הפלילי
[נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
. סעיף זה שכותרתו "משך הליכי חקירה והעמדה לדין" משנת2019
קובע כי הסמכות
לקביעת
משך הליכי חקירה והעמדה לדין נתונה לרשויות החקירה
ול יועץ המשפטי
לממשלה
, לפי העניין .כפי שעלה בדיון הקודם בו
ו עדה, מדובר בהסדר חוקי שנמצא בראשית דרכו
והבי ,א כבר להישגים בקיצור משך הטיפול בתיקים. משכך, כלל לא ברור הצורך בהסדר חוקי נוסף
וודאי שלא .ניתן להציע הסדר סותר
:לסיכום
12
.
הצעת החוק משקפת תפיסה מעוותת של תפקיד המשטרה במדינה דמוקרטית, תפיסה שמסכנת את
זכויות הפרט ועלולה להפוך את
המפכ"ל לכלי בידי הש ר לקידום האינטרסים הפוליטיים
והאידיאולוגיים שלו.
היכולת של המשטרה למלא את תפקידיה ולהפעיל את סמכויותיה בשמירה על
,שלטון החוק באמצעות אכיפת החוק באופן שוויוני כלפי כלל הציבור, ובכלל זה ראשי ממשלה ושרים
תלויה בעצמאותה ובאי התלות שלה בשר לב
י טחון פנים או בממשלה. שוטרי משטרת ישראל והמפכ"ל
בראשם שואבים את סמכויותיהם מהחוק ואין לדרג הפוליטי סמכות להתערב בשיקולים המקצועיים
.המנחים אותם
.לאור כל האמור לעיל, האגודה לזכויות האזרח מתנגדת נחרצות להצעת החוק המסוכנת שבנדון
3
,בכבוד רב ובברכה
אן סוצ'יו, עו"ד
העתק
ים: גב 'עמית מררי ,המשנה ליועצת המשפטית לממשלה
(משפט
פלילי)
"נצ
ם אלעזר כהנא, יועמ"ש המשטרה