החלטות ועדה
סימוכין:2023-044806
ירושלים, ז' באדר תשפ"ג
28 בפברואר 2023
סיכום דיון
מיום שני, ז' באדר תשפ"ג, 28.2.23 בנושא:
טיפול הממשלה בנושא השבויים והנעדרים – דוח ביקורת מיוחד
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
ח"כ מיקי לוי – יו"ר הוועדה - היום מציינים את יום הזכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. למדינת ישראל יש משמעות ערכית להחזיר הביתה כל חייל שנשלח למערכה, היא מחוייבת לדאוג לשלום החיילים. מבקר המדינה בחן ברצינות את הדרך שהנושא מטופל, הן בדרך שמנהלים את הקשר עם המשפחות, והן בתיפקודו של המתאם לנושא השבויים והנעדרים. לצערי הרב הוועדה לא התכנסה במשך שנתיים בגלל בעיות פוליטיות, אני שמח שיש לנו הזדמנות לדון בדו"ח הזה בשבועות הראשונים של הקמת הוועדה.
משרד מבקר המדינה - יובל חיו – מנהל חטיבה - נושא השבויים והנעדרים והטיפול הממשלתי כולל 2 נדבכים: נדבך שמצוי בעולמות המודיעין שלא עסקנו בו, אבל הוא כולל נדבך נוסף שעוסק במתכונת העבודה. מקורותיו עוד בוועדת וינגורד ובהמשך ועדת שמגר שהניחה בשנת 2012 דו"ח משמעוותי שעסק בנושא. אנו מעוניינים שהדו"ח ישרת את העוסקים במלאכה.
דגנית שי-מנהלת אגף ביקורת – הנושא לא שגרתי בעולם הביקורת, אך הבדיקה נעשתה בעיקר במשרד רה"מ ב- 5 השנים האחרונות. המלצותינו צופות לעתיד.
שיר גראפי-כהן-מנהלת ביקורת – תקופת הביקורת נעשתה אפריל 2022-אוגוסט 2022.
הנושאים שנבדקו בדו"ח:
הטיפול בהמלצות הוועדה לקביעת עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים - ועדת שמגר;
תפקיד מתאם השבויים והנעדרים, ניהול עבודתו והתפוקות הנדרשות ממנו;
ניהול הקשר עם משפחות השבויים והנעדרים;
ניהול הידע הנצבר במשרד ראש הממשלה;
הסכם ההתקשרות והתגמול שניתן למתאם השבויים והנעדרים עבור עבודתו.
סוגיית השבויים והנעדרים היא סוגיה מורכבת שמלווה את המדינה עשרות שנים מאז פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. הטיפול בנושא השבויים והנעדרים מתנהל במשרד ראש הממשלה. המשרד מנהל את פעולותיו גם באמצעות מתאם לנושא השבויים והנעדרים.
בשנת 2012 הצביעה ועדת שמגר על פערים בטיפול הממשלה בנושא השבויים והנעדרים.
ועדת שמגר המליצה על:
קביעת מסגרת ארגונית שבה יתבצע הטיפול באירועים הכוללים שבויים או נעדרים, לרבות הגורם הממשלתי העוסק בנושא וסמכויותיו.
קיום מנגנון סדור לצבירת ידע.
עיגון רשמי של מתכונת הקשר עם משפחות השבויים והנעדרים.
כעשור לאחר מכן, לא התקבלו החלטות בנוגע להמלצות הוועדה ולא נקבעה מתכונת אחרת לטיפול בנושא.
במשך כמעט חמש שנים שבהן פעל המתאם לא נקבע:
תוכן תפקיד, תחומי אחריות וסמכויות, ממשקי עבודה עם גופי הביטחון והאמצעים לצורך ביצוע התפקיד, לרבות כוח אדם.
לא נקבעה מתכונת לניהול הקשר עם משפחות השבויים והנעדרים.
משרד רה"מ התקשר עם המתאם בלי שתכנן את הנדרש ממנו והתפוקות המצופות מעבודתו, לרבות תכנון גמיש בהתחשב בגורמי חוץ העשויים להשפיע על פעולותיו.
בידי משרד רה"ם לא היה מידע מלא המאפשר לבחון באיזה מידה השיגה ההתקשרות את יעדיה.
הידע הקיים בנוגע לטיפול בנושא השבויים והנעדרים אינו מרוכז ואינו מנוהל באופן סדור.
החשיבות בגיבוש הידע גוברת כאשר נציג ראש הממשלה אינו עובד מדינה אלא נותן שירותים בהתקשרות לתקופה קצובה.
ניהול הידע הנצבר במשרד ראש הממשלה –
הידע הקיים בנוגע לטיפול בנושא השבויים והנעדרים אינו מרוכז ואינו מנוהל באופן סדור.
החשיבות בגיבוש הידע גוברת כאשר נציג ראש הממשלה אינו עובד מדינה אלא נותן שירותים בהתקשרות לתקופה קצובה.
הביקורת התמקדה גם בפן המינהלי של המתאם וההתקשרות איתו – המשרד שילם למתאם בארבע שנים וחצי (מדצמבר 2017 עד מאי 2022) כ-2.74 מיליון ש"ח (כולל מע"מ)
ובממוצע לחודש - כ-50,000 ש"ח (הדומה לשכר של מנכ"ל במשרד ממשלתי).
הסכם ההתקשרות והתגמול שניתן למתאם עבור עבודתו –
היקף שעות העבודה של המתאם דומה לעובד מדינה במשרה מלאה. היקף העסקת המתאם במשך כחמש שנים אינו עולה בקנה אחד עם הנחיות נציבות שירות המדינה, ולפיהן המשרד נדרש לוודא שהיועץ לא יועסק לאורך זמן בהיקף שעות הקרוב להיקף העסקה של עובד מדינה.
חלק מאישורי ועדות היועצים והפטור והחתימה על ההסכם עם המתאם הושלמו לאחר תחילת ההתקשרות עמו.
המתאם פירט את המטלות שבוצעו ב-55% מחודשי העבודה עליהם דיווח. משרד ראש הממשלה שילם תמורת שעות עבודתו שצוינו בכל הדיווחים.
המלצות : - משרד רה"מ יביא לפני הממשלה הצעת מתכונת לטיפול בנושא השבויים והנעדרים.
קביעת תחומי אחריות של מתאם השבויים והנעדרים, סמכויות וממשקי העבודה שלו.
משרד רה"מ יקבע תוכנית עבודה למתאם השבויים והנעדרים ויעקוב אחר יישומה.
משרד רה"מ יקים מנגנון לצבירת ידע.
משרד רה"מ יקבע מתכונת קשר של המתאם עם משפחות השבויים והנעדרים (לרבות תדירות הפגישות והמידע שיוצג בהן).
משרד רה"מ יאשר את ההתקשרות עם המתאם בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה (לעניין היקף שעות העבודה ופריסתן).
משרד רה"מ ישלם תמורת השירותים אל מול דיווח מלא על המטלות שבוצעו.
התמודדות המדינה במשך עשרות שנים עם הסוגיה המורכבת של השבויים והנעדרים מצריכה הסדרה של הפעילות הנוגעת לנושא, גם בהקשר של ניהול הפעולות מטעם ראש הממשלה או מטעם הממשלה.
לאה גולדין – אנו נמצאים 8.5 שנים אחרי מבצע צוק איתן. קראנו בעיון את דו"ח המבקר על התנהלות המדינה בחסר. המתאם לטיפול בשבויים ובנעדרים הוא ללא הגדרת תפקיד, תפקיד ריק. המדיניות היא חוסר מענה לצד הטבות שמקבלים השובים בעזה: מחבלים רבים שוחררו, כמות העובדים שנכנסים כל יום במחסומים, ביקורי אסירים וכו'. 5 שנים אני צועקת שיש פה עננה, הסתר. מעבר לאי סדרים פורמליים יש פה חוסר רצון, התעלמות של כל המשרדים ובמיוחד צה"ל. צה"ל ששלח את בני למלחמה בזמן הפסקת אש. אנו דורשים מיד ללא תנאי לפעול להשבת הבנים. אנו נמצאים לפני צום הרמדאן והאויבים שלנו הולכים לקבל הרבה מתנות, אנחנו צריכים אתכם כשומרי הסף.
שמחה גולדין – אחרי 8.5 שנים של המתנה אנו חשים שלא נלחמים על חיילים וזה בא מהמנהיגות הפוליטית, הציבורית והדתית. לא יכול להיות שבמדינתו יש דו"ח כזה, אין ערבות הדדית בין החיילים לבין מי ששלח אותם. הקרע יתחיל להתאחות ברגע שהבנים ישובו. אנו יודעים איפה אורון והדר מוחזקים, וכמובן יש שם 2 אזרחים. הרשויות הופכים את אורון והדר לחיילים שמקום קבורתם לא נודע. חייבים להלחם על חיילים כי אם לא כך, הקרע הזה ימשיך להרוס אותנו. יש לייצר תשתית עובדת של ארגון ולא מתאם, כדי שהנושא לא יפול בין הסדקים.
מנחם גולדין – כל אם בעזה יודעת שהיא תוכל לבוא לבקר את בנה האסיר, ואחרי כמה שנים הוא יחזור. בזמן שלא מחזירים את אח שלי - צה"ל בוזז את ההורים שלי. בכל יום ההורים שלי לא יכולים להגיד שלום לאח שלי, אם יהודיה לא יכולה לקבור את בנה.
שעבן אלסייד – הבן שלי עבר לעזה בגלל חולי בנפש, רק אחרי 3 חודשים נודע לנו מחמאס שהוא עבר לעזה. אף גורם מהמדינה לא נתן לנו תשובות מאז ועד היום. זה הסתכם בשיחת טלפון שתרגיע אותנו נפשית. המדינה צריכה למנות מישהו או להפנות אותנו לגורם ממשלתי שיתן לנו מידע סציפי יותר וישתף אותנו במהלכים שקורים. כמוסלמי בדואי יש לנו קשרים בעזה, אני רוצה לתרום בתחום ואין לנו כתובת מצד המדינה שאנחנו יכולים לשבת, להציע דברים ולשוחח.
ח"כ מיכאל ביטון – אנו מקבלים את האמירות הנוקבות שנשמעות. אין לנו זכות לנאום כאן נאומים ארוכים, לא עמדנו במשימה להשיב את חיילי צה"ל הביתה. הדבר הזה לפתחנו וכל עוד לא עמדנו במשימה, פחות מילים, יותר מעשים. דו"ח המבקר הוא חמור, המנגנון הממשלתי יציב, רציף ולא עלה נידף ברוח. אנו שומעים כאן שהמתאם הוא ללא מעמד ותשתיות ולא ברור מה משימתו, לפחות שהבירוקרטיה התפקודית תבוצע. לא היה בסמכותי כשר במשרד הבטחון לעסוק בנושא, אבל עסקתי בו.
ח"כ דבי ביטון – זעקות משפחות השבויים והנעדרים ראויות. אני תושבת העיר שדרות והבנים היו צריכים להגן על העיר שלנו. הנושא מדיר שינה ויש לעשות הכל למען השבת הבנים.
ח"כ מטי הרכבי צרפתי - אני קוראת ליישום ממצאי הדו"ח ולהשבת הבנים. אנו נמצאים בתקופת שבר חברתי גדול, יש להשאר מאוחדים גם באתגר להשבת הבנים.
עמותת להביא בנייך – חגי וינברג – הקמנו את העמותה משום שראינו שהמדינה לא עושה די להביא את הבנים שנמצאים 8.5 שנים בעזה. נפגשנו עם שרי הממשלה וגורמי ביטחון, אף אחד לא ידע כלום, כולם הסיקו שעושים... לא ידעו להגיד תשובות. מבחן התוצאה - לא נעשה מאומה. נראה שעושים הכל כדי לא להשיב את הבנים. אנו נותנים כל מה שהם רוצים ולא מתנים את זה בהשבת הבנים. לא הופתענו יותר מדי מדו"ח המבקר, אבל הוא עצוב. מנגנון שלם ללא משימות, שלא נבדק, לא נאמר לו מה לעשות ולא נותן דיווח לאף אחד. אם מדינת ישראל תדע לפעול נכון, זה רק יחזק אותה.
מאיה אוחנה מורנו – במציאות שלנו יש מציאות שחור לבן – או שהבנים חוזרים או לא. איפה מדרגים את הנושא מבחינה ערכית.
עידן עמדי – הצד הראשון הוא הצד הערכי – מבזה ש- 4 ח"כים הגיעו לדיון. הצד השני – הצד האסטרטגי – אין במדינה אסטרטגיה בנושא השבויים והנעדרים. אנו פוגשים את כל הבכירים והמתאמים ומכירים את הצד הבטחוני. המשמעות היא שאם יש מחבלים שעוצרים אותם, רגע אחרי משחררים אותם כי אין מקום בבתי הסוהר. חוק הלב"חים מאפשר לא לשחרר מחבל אם הוא שב לעסוק בטרור וחברי הקבינט לא מכירים את זה. אנו עושים כל הזמן סקרים, יותר מ- 50% מהאמהות אומרות שלא סומכות על צה"ל שישיב את הבנים שלהן.
משרד רה"מ - האלוף אבי גיל-המזכיר הצבאי – אנו בעיצומה של עשיה, ברור לנו שעוד לא השלמנו את המשימה. גם בימים אלה יש לנו עדיין נעדרים ממלחמת 6 הימים ויוהכ"פ שיש מאמצים מודיעניים לא מבוטלים להחזיר את הבנים הביתה.
3 דברים שעלו בביקורת: 1. גיבוש מדיניות שתאושר – אנו נדרשים לתקן ולתקף אותה וזה יקרה במהלך השנה.
2. לא אתייחס למתאם אישי, אלא למנגנון העבודה – על אף שיש ביקורת על ירון בלום, הוא איש שתרם לא מעט לביטחון ישראל וגם במשך שנותיו בעבודתו כמתאם.
3. יש מתח לא פשוט ביכולת שלנו כמדינה לשקף לציבור, ובעיקר למשפחות, את המאמצים, התשומות והתפוקות. יש דברים שהשתיקה יפה להם וניתן במועד מאוחר יותר לומר אותם. אני אומר כמזכיר צבאי שיש ראשי ארגונים שעוסקים בנושא זה, יש תכניות עבודה ותהליך של מו"מ וניסיון לאתר מודיעין. מדינת ישראל, להבדיל ממקומות אחרים, עובדת קצת אחרת - לכל ארגון יש תחומי אחריות שלו שמנהל את הנושאים שקשורים אליו. זו צורת העבודה שנבחרה במדינה. עיקר העיסוק מבוצע בראשי המחלקות באמ"ן, מוסד ושב"כ וזו הטעיה שנובעת מהדו"ח.
הביקורת התמקדה בניהול תכנית העבודה וניהול הידע אצל מתאם השבויים והנעדרים. בתוך גופי הביטחון לנושאי האחריות יש תכניות עבודה וניהול ידע. האמירה שאנו עושים כדי לא להחזיר את הבנים זו אמירה שהיה מוטב שלא תאמר.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה רואה יעד אחד: להחזיר את הבנים הביתה, תם ולא נשלם. הוועדה תעשה כמיטב יכולתה למען מימוש המטרה.
הוועדה מבינה שיש תכניות עבודה של צה"ל, המוסד והשב"כ. יש יעדים והמדדים לא ניתנים למדידה כי הם תלויים במס' רב של גורמים. הוועדה דורשת שיוצג בפנייה כל החומר הרלוונטי כדי לדעת מה נעשה ומה הלקונות.
דו"ח הביקורת של מבקר המדינה נעשה במעטפת, לא במהות. נושא העסקה של המתאם נלקח בחשבון ויתוקן. מדיניות הממשלה תתוקן ותתוקף מחדש. הוועדה אינה יכולה לכפות את דעתה, היא יכולה לדרוש, לבקר ולעקוב אחר הנושא ופעילות הממשלה בנושא.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בהמשך.