החלטות ועדה
סימוכין:2023-044994
ירושלים, ח' באדר תשפ"ג
01 במרץ 2023
סיכום דיון
מיום רביעי, ח' באדר תשפ"ג, 1.3.2023 בנושא:
תחזוקת דירות עמידר - דוח שנתי של מבקר המדינה
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
ח"כ מיקי לוי – יו"ר הוועדה – עמידר מובילה במס' התלונות בקרב דיירי הדיור הציבורי, מדובר באוכלוסיה מוחלשת שהמדינה לא אחת מתעמרת בה. 2.3 מיליון ₪ שנועדו לרכישת דירות בדיור ציבורי נעלמו כלא היו, דירות רבות נמכרו ולא נרכשו דירות חדשות במקומן. המדינה לא עשתה מספיק לטיפול בנושא. לא ניתן את ידינו לחיסול הדיור הציבורי, יש משפחות שאינן מסוגלות להתקיים ללא הדיור הציבורי. חברת עמיגור, אמנם יותר קטנה, אבל היא מתפקדת אחרת. תקוותנו שתרבות הניהול בעמידר תשתנה.
משרד מבקר המדינה – צחי בובליל-מנהל אגף – יש כ- 50 אלף דירות בדיור הציבורי, מתוכן 36 אלף דירות בבעלות עמידר.
הנושאים שנבדקו בדו"ח המבקר:
ניהול תהליך תחזוקת הדיור הציבורי.
יישום הפעלת הסכם הניהול בין עמידר למשרד הבינוי והשיכון.
בקרת עמידר ומשרד הבינוי והשיכון על תחזוקת הדיור הציבורי.
נתוני מפתח – כ-197 מיליון ₪ עמלת הניהול שמשרד הבינוי העביר לעמידר בגין ניהול הדיור הציבורי בשנת 2020.
כ- 38,000 אלף דירות דיור ציבורי המנוהלות ע"י עמידר.
22.5 מיליון ₪ הסכום שעמידר הוציאה בשנים 2018 - 2020 בממוצע לשנה עבור תחזוקת שבר בדירות ובבניינים.
54,973 קריאות שירות לטיפול בתחזוקת שבר נפתחו וטופלו במוקד השירות בשנת 2020.
כ- 75% מדירות הדיור הציבורי שבניהול עמידר הן ישנות והוקמו למעלה מ-40 שנה.
ליקויים: תקצוב תחזוקת הדיור הציבורי – נתוני ביצוע מזומן בשנים 2019-2018 עמדו על כ-125 ועל כ-156 מיליון ש"ח לשנה בהתאמה שהם כ-30% וכ-40% מהצורך שהעריכה עמידר עבור תחזוקה נאותה של הדירות - כ-400 מיליון ש"ח לשנה.
תחזוקת שבר –יש מעט דירות שיוצרות הרבה קריאות ותחזוקה שוטפת, זה מעלה את הצורך לבחון האם לערוך בהן שיפוץ.
שיפוץ עמוק – מספר הדירות שבוצע בהן שיפוץ עמוק פחת במהלך השנים 2018 – 2020. עמידר העריכה שיש 2000 דירות בשנה לשיפוץ, בפועל שופצו 970 דירות, עניין של תקציב.
מבנים מסוכנים – יש דירות עמידר שנמצאות במבנים מסוכנים. ל- 23 מבנים הרשות המקומית הוציא צו מבנה בסיכון - שבעה מהם ממתינים עד שנה לתחילת השיפוץ; שישה - ממתינים בין שנה לשנתיים; עוד שישה - בין שנתיים לחמש שנים; וארבעה נוספים ממתינים מעל שש שנים.
דירות לא ראויות למגורים – עמידר סיווגה (נכון לחודש נובמבר 2021) 44 דירות שלא ראויות למגורים, דירות במצב קשה מאוד. הדירות מיועדות לשיפוץ אך הוא טרם בוצע בעיקר עקב היעדר תקציב.
פיקוח ובקרה של משרד הבינוי והשיכון על הסכם הניהול - המשרד לא בחן את ממצאי הבקרה והפקת לקחים שעשה על מנת לברר את ההסברים לחריגות ולליקויים שעלו וכדי לצמצמם ולתקנם. המשרד גם לא מינה מפקחים מטעמו לבדיקת הנכסים ורמת תחזוקתם, ולא בדק את הנכסים.
בדירות במצב קשה יש ליקויים בטיחותיים, ונדרש לתקן אותם תוך 48 שעות. ב- 20% מהמקרים הטיפול חרג מהזמן המיועד לטיפול. בדירות שעברו שיפוץ עמוק, עדיין היו קריאות לטיפול בשנה-שנתיים מסיום השיפוץ. בזמן הביקורת היו כ- 1200 דירות במצב קשה, מתוכן 44 דירות שלא ראויות למגורים.
שיעור הבקרות שביצעו מפקחי ההנדסה בעמידר היה קטן משמעותית מהשיעור שנדרש בנוהל, ועמד על כ-2% לעומת 5% כפי שנדרש.
נקודות לשימור: תקני זמן לביצוע תיקונים - עמידר קבעה לעצמה תקני זמן לביצוע תיקונים בדירות שהם מחמירים יותר מן התקן שנקבע לתיקונים אלה בהסכם הניהול.
ביצוע משובים לאחר ביקורי מעגל - עמידר עמדה בהיקף ביצוע משובים בעקבות ביקורי מעגל (10% - פי שניים מהנדרש).
המלצות:
על משרד הבינוי לגבש מתווה מגובה בתקציב לטיפול מיידי בכלל המבנים המסוכנים ולגבש עם עמידר תכנית לשיפוץ הדירות שאינן ראויות למגורים.
משרד הבינוי ומשרד האוצר יבחנו יחד את הצרכים הנדרשים לתחזוקה, ויתאימו להם את התקצוב הראוי לכך.
עמידר תבחן פרטנית מקרים שבהם יש מספר רב של קריאות למוקד השירות, ותבדוק אם נדרש מענה יסודי בעניינם, למשל - ביצוע שיפוץ נרחב יותר.
על עמידר להקפיד על תיקון ליקויים בטיחותיים במועדים שנקבעו בהסכם הניהול.
נוכח ריבוי פניות דיירים לאחר ביצוע שיפוץ עמוק בדירתם, מומלץ שעמידר תמפה ותבחן את הסיבות לכך שדיירים אלה המשיכו לפנות למוקד לצורך תיקון ליקויים ותפעל לצמצומן.
על משרד הבינוי לוודא את ביצוען של כל הבקרות שלו על עמידר, ומומלץ כי ישתמש בתוצרי הבקרות לצורך שיפור עבודתה של עמידר.
ח"כ מיכאל ביטון – יש להשקיע את הכסף ברכישת דירות חדשות, ולא להחזיק יתרות של עשרות מיליונים בחברת עמידר. עובדי עמידר הזוטרים עושים את העבודה, הכשל והריקבון הם בהנהלה. אגיש הצ"ח לסגירת עמידר, כי החברה לא עובדת 70 שנה. יש פשעים של כל הממשלות מימין ומשמאל בדבר הזה, אך המעט שהיה להם לא נוהל. הבדק בית צריך להיות ב- 3 גופים: משרד האוצר שרוצה להרוג את הדיור הציבורי, משרד הבינוי והשיכון שחטא בכך שלא הפך את זה לנושא הדגל שלו ועמידר שיש לה אחריות. נכסים שהם בבעלות המדינה נמצאים בתנאים מחפירים של בתי כלא. אין תכנית עתידית לאן זה הולך, מוות קליני של הדיור הציבורי. אבקש לקבל תשובה מעמידר מדוע הוא קיבל תקציב ל- 2000 דירות, אך קנה רק 200 דירות.
חברת עמידר-אלי בן מאיר-מנכ"ל - אנו לוקחים לתשומת ליבנו את הביקורת שעולה מדו"ח המבקר. יש דברים שהם כבר בתהליך, ויש דברים שהם במצב שונה. בשנתיים האחרונות חל שינוי בהנהלת עמידר.
עלות שיפוץ לדירה עלתה משמעותית בעשרות אחוזים (60 אלף ₪) וזאת כדי שהרמה תהיה גבוהה יותר ופחות תקלות חוזרות.
מבנים מסוכנים – אנו פועלים עפ"י צווים של הרשויות המקומיות, יש רמות שונות ולא כל צו הוא פינוי. במקומות שאנו מקבלים תקציב, אנו משפצים ומחזקים את המבנה. אנו כרגע מתקצבים מבנים שיש בהם חשש ממשי. רוב הדירות שלנו הן מקום המדינה וזה משפיע על רמת ואיכות התחזוקה.
הפעילות של רכש דירות חדשות היא משמעותית, כי זה מגדיל את היצע הדירות והן יותר חדשות.
רמת השירות – אנו מנסים ככל יכולתנו לטפל בפניות, יש עשרות אלפי תקלות. תמיד יש מקום לשיפור. אנו מקבלים קנסות כשלא עומדים בקריטריונים, והשנה קיבלנו קנס בסך 100 אלף ₪.
אנו מכינים מנגנונים טכנולוגיים שיסייעו לנו באיתור תקלות שחוזרות על עצמן כמה פעמים.
משרד הבינוי והשיכון – מיכל צדוק שטרנברג-סגנית ראש אגף בכיר נכסים וחברות - אנו מברכים על כתיבת הדו"ח ועל הביקורת שניתנה על הדיור הציבורי. אנו מאמינים שתקציב השיפוצים צריך להיות בבסיס תקציב המדינה. יש 20 מיליון ₪ באופן קבוע ליעד זה, ויש כוונה שלנו ושל משרד האוצר לתת סכומים טובים. רכש אינו נמצא בבסיס התקציב, יש הסכם מסודר עם משרד האוצר שמאפשר לקנות דירות.
הפעולות המתוכננות: * בחודשים הקרובים נסגור הסכם התקשרות חדש עם עמידר.
* מערך שלם של פיקוח ובקרה ברמה ההנדסית ורמה תקציבית על עמידר.
* פעולת מנע בדירות שראויות לשיפוץ דירות בשת"פ עם משרד האוצר.
* תכניות סדורות של דירות שהן במצב מסוכן מחשש לרעידות אדמה.
משרד המשפטים – יעל קסטן רבסקי- מ"מ ממונה מדיניות ציבורית – הסיוע המשפטי מעניק ייצוג, בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, בדיור הציבורי. יש 6 מחוזות בכל הארץ ויש תמונה ברורה של עליה בפניות, כגון: רטיבות, עובש, סורגים ועוד, בעיות שהן בבחינת סכנה ממשית. למרבה הצער אזרחים לא מקבלים מענה ואז הם פונים להליך משפטי שמעמיס על המערכת ומקשה על הדיירים. יש השלכות רפואיות נרחבות על הדיירים בעקבות נזקי הדירות. חבל להגיע למקומות האלה. אנו סבורים שיש לדאוג לפיקוח וליצור מנגנון תלונות.
משרד האוצר – עשהאל צור-אג"ת – בבסיס התקציב אין כסף לרכישת דירות, משום שאין תכנית רכש ארוכת טווח. יש פה 2 אפיקים נפרדים: אפיק הרכש ואפיק המימון.
חוק "רן כהן" נכנס לתוקפו בשנת 2012 והוקמה קרן הדיור הציבורי. הקרן היא המקור לרכישת דירות בדיור הציבורי. היא לא נמצאת במשרד האוצר והמשרד לא מתערב בכספי הקרן. בקרן כיום יש מיליארד 200 ₪ והיא מלאה. בשנת 2022 הוספנו עוד 100 מיליון ש"ח לקרן. יש לממש את הכסף שנמצא בקרן ויש הסכמה לרכישת 1700 דירות. אנו מודעים לכך שיש קשיים ברכש (הסכומים לא מאפשרים לקנות בכל מקום והם יוצרים סרבול), הכספים לא מומשו ולכן מצאנו לנכון לא לשים כספים נוספים בקרן. בשנה שעברה בוצעו עדכונים במנגנון הרכש, ואנו בתקווה שהקצב יגבר ונראה עלייה בכמות הדירות שירכשו.
דניאלה חרמון – פעילה חברתית מדימונה – אין פה לדיירי הציבור הציבורי, המתנדבים המעטים עושים את העבודה עבורם. הדיור הציבורי של שנות ה- 50 הוא לא הדיור הציבורי של שנת 2023, דיור מחפיר שלא ראוי למגורי בני אדם. אנחנו נשארים לגור בדירות הרעועות. דיור ציבורי זה ביטחון וקורת גג עבור אנשים שאינם מסוגלים לקנות בית. דיור ציבורי הפך להיות סטיגמה לעוני.
מדלן מיארה - פעילה חברתית - עמידר שמה פלסטר על הבעיות ולא מפנימה שהזול עולה יקר, הדיור הציבורי נמצא על קרעי תרנגולת. בכל שבוע אני מקבלת מאות פניות מדיירי דיור ציבורי, כגון: תקלות, רטיבות, מבנים שאינם עמידים לרעידות אדמה ועוד.
שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם – עו"ד בקי קשת – האחריות היא של המדינה, אין יום שאנו לא מקבלים פניות בנושאים האלה. אנו רוצים שיהיה מערך ישיר שיוכלו לפנות לעמידר והבעיות יטופלו.
מרכז אדווה – ירון הופמן דישון-חוקר – אנו חוקרים את הנושא במשך כמה שנים ורואים שתקציב הביצוע לא מספיק וממשיך לרדת. כבר כמה עשורים שהמדינה, על כל זרועותיה, לא מעוניינת בדיור הציבורי, ולא רואה בו כלי מקובל. מדיניות שמטרתה היא לשמור על הדירות במצב לקוי שלא יתפס כחלופה ראויה בעיני הציבור. לו משרד האוצר והמדינה היו משפצים את הדירות, הרבה אנשים היו רוצים לגור בדירות של הדיור הציבורי. אני מציע שהמדינה תבנה דירות ולא תקנה כי זה יקר יותר.
האוניברסיטה העברית – עו"ד מיכל גורן– אנו עוסקים בדיור הציבורי ומייצגים מאות פונים בקליניקה. אנו רואים הרבה מקרים של דירות מוזנחות ודיירים שדורשים לקבל טיפול ראוי, בעיקר בחברת עמידר. אנשים לא יכולים לחיות כך. חלק גדול מהדיירים לא פונה בכלל בגלל חסמים ביורוקרטיים. לעיתים דיירים צריכים להיות מפונים לצורך שיפוץ, אך לא ניתן להם מענה למקום מגורים חלופי בזמן השיפוץ.
רמי ברדוגו – יזם בדימונה – יש עובדים שמשקיעים בחברת עמידר, אך הם צריכים כלים. היום פקיד בעמידר לא יודע לעשות מעבר למה שהחוק מגדיר לו (חוק גוז'נסקי). יש לתקן את החוק הזה. הנושא של פינוי בינוי חייב לשנות תמונה - היום לא צריך יזם, עמידר יכולה לבנות.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מקווה שההנהלה החדשה של עמידר תביא תרבות טיפול אחרת ותשנה את המצב.
הוועדה סבורה שיש לתקן את חוק גוז'נסקי, בהובלת ח"כ מיכאל ביטון, בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים.
בעוד כחצי שנה הוועדה תקיים ישיבת פנימית בהשתתפות המשרדים הרלוונטיים ועמידר כדי לקבל דיווח: כמות הדירות שנקנו, כמות הדירות ששופצו, אילו פעולות נעשו, תכנון ומצב הרכש ומה מצבה של הקרן.
הוועדה מבקשת ממכון אדווה להכין דו"ח מנהלים בנושא שיועבר לוועדה ולמשרד מבקר המדינה.