הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה)* יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, ח"כ אופיר כץ:" אתם רוצים שהשר לביטחון לאומי יהיה עציץ ויחלק דרגות ומצד שני להטיל עליו את האחריות כשיש מחדל" הדברים נאמרו בדיון להכנת החלק שפוצל בחוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה:" יש חשש שהשר מעביר הנחיות קונקרטיות לאירועים קונקרטיים ולפי הבנתנו האופן שזה מיושם אינו תואם את עקרון עצמאות המשטרה והאופן בו צריך לפרש את החוק. יו"ר הוועדה, ח"כ כץ :"יש להסתכל על כלל הציבור שעומד בפקק או לטיסה חשובה מצילת חיים. גם הציבור הזה לא פחות חשוב מציבור המפגינים". הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה בראשות ח"כ אופיר כץ, דנה היום (שלישי) בהמשך הכנת החלק שפוצל *בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022 * של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר לקריאות שנייה ושלישית. כזכור, ההצעה אושרה לאחר שהשר בן גביר, קיבל את המלצות הייעוץ המשפטי של הכנסת והסכים לפיצול חלק מסעיפיה בהצבעה. במסגרת הפיצול, נדחתה ההצבעה על סעיף הכפפת מפכ"ל המשטרה לשר וסעיף הנוגע למשך זמן הטיפול בתיקים לאחר הקמת הממשלה. כעת דנה הוועדה באישור סעיפים אלה והכנתם לקריאה שנייה ושלישית. *יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ*, אמר בפתח הדיון כי ברור לכולם שיש צורך בהסדרת עניין הסמכות והכפיפות של המשטרה והמפכ"ל לממשלה ולשר. לא ייתכן שאם יש תוצאות לא טובות יבואו בטענות לשר כנושא באחריות כשבפועל לפני אירוע הוא לא יכול להתוות מדיניות ולהיות מעורב בתהליך שקדם לו. "אנחנו רואים את ההתנגשות בין השר למפכ"ל. כל הוועדות שקמו לנושא הזה כמו ועדת אור וזמיר קבעו כי על השר להשפיע ולהיות מעורב. מבחינתכם שהוא יהיה עציץ ולהטיל עליו את האחריות". *המשנה ליועמ"ש ציבורי –מנהלי, עו"ד גיל לימון, במשרד המשפטים* אמר כי למרות שחוקקו חלק מההסדרים שנכללו בהצעת החוק שעברה, "לא רק שהחששות שלנו לא התבדו, אלא ההיפך קרה – למרבה הצער, הם התגשמו". הוא הוסיף כי אירועי השבועות האחרונים, בעיקר, על רקע ההפגנות שנערכות ברחבי הארץ, ממחישים את החשש מכך שפקודה לא מאוזנת תפתח פתח למתן הנחיות של הדרג הפוליטי באירועים מבצעיים קונקרטיים. "אין בכוונתי להתייחס לאירועים קונקרטיים, וכפי שאמרתי קודם, זה לא עניין של בעלי תפקידים כאלה או אחרים. אנו איתנים בדעה שיוכנסו לפקודה הסדרים וערובות שונים לשמירה על עצמאות המשטרה והצענו נוסח לתיקון פקודת המשטרה". יו"ר הוועדה, ח"כ כץ במענה לדברים כי נראה שזה כן מתייחס לממשלה ולשר מסוימים. "יש להסתכל על כלל הציבור שעומד בפקק או לטיסה חשובה מצילת חיים. גם הציבור הזה לא פחות חשוב מציבור המפגינים. מה קורה לאמון של אותו אזרח שחייו משתבשים ורוצה שיפתרו לו את הבעיה? מה קורה במצב כזה שהשר אומר שאפשר להפגין אבל לא לשבש את חיי אזרחי ישראל ופעם אחר פעם המדיניות של השר לא מתורגם הלכה למעשה?" עו"ד לימון, התייחס לייצוג השר לביטחון לאומי על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ולהתייחסות השר לאירועים*: "היועצת פנתה גם במכתב וגם במייל מאתמול בלילה במטרה לקיים פגישה עם השר אנו מקווים שנוכל לקיים אותה כי יש לנו תשובה להגיש לבג"ץ. ובסה"כ אנו מייצגים את השר והמטרה שלנו לעזור להגשים את מדיניותו בגבולות החוק". הוא ציין, כי הוא מקווה שהפגישה תתקיים ולקבל את התייחסות השר ולטפל בעתירה הזו ביחד, מתוך תקווה שנגיע להבנה לגבי התשתית המשפטית ואיך הדברים הללו מתפרשים. הוא הוסיף, "מה שאנחנו רואים מבירורים שנעשו אצלנו וגם מאמירות של השר, יש פה חשש שהשר מעביר הנחיות קונקרטיות לאירועים קונקרטיים ולפי הבנתנו והאופן שזה מיושם אינו תואם את עקרון עצמאות המשטרה והאופן בו צריך לפרש את החוק. מאחר שלא השלמנו את השיח הזה ולא ראוי לחרוץ בטרם הושלם השיח הפנים ממשלתי, אני מקווה שנוכל להידבר עם השר לקבל את ההתייחסות המלאה. התפקיד שלנו לייצג את מדיניות הממשלה בגבולות הדין, כל עוד זה באמת בגבולות הדין". ח"כ יואב סגלוביץ, אמר כי נאמר בדיונים הקודמים לפרוטוקול ממה יש לחשוש לגבי התיקונים שכבר בוצעו וכל מה שהזהרנו קורה. השור המועד לא אכזב. אי אפשר לעבור הלאה לחלק הבא. יש כאן אירוע של פירוק וניסיון השתלטות עוין של שר פוליטי והמשטרה נצבעת בספריי בצבע פוליטי בהעברת הסעיפים הללו". ח"כ נאור שירי ציין כי על השר להגיע לוועדה ולהציג מה המדיניות שלו למשל: לגבי הפגנות במדינת ישראל? עכשיו הוא כל הזמן אומר לי אל תפגין. אנחנו רואים אותו בחפ"ק ואומר שתהיה אפס סבלנות. הוא מזמין את מפקד מחוז ירושלים לבירור ומפטר את מפקד מחוז תל אביב מתפקידו. אני רוצה ששוטר ייצג את החוק. לא אותו ולא אותי. אי אפשר להעביר את החוק ככה". יו"ר כץ, הגיב לדברים ואמר:" תגיד מה אתה רוצה שהשר יחלק רק דרגות? זה התפקיד שלו מבחינתכם?" ח"כ חנוך מלביצקי, התייחס לחשש של הכפפת המפכ"ל לשר כפי שמצוין בחוק כפתח להוראות מבצעיות. ושאל ואם תהיה הבהרה שלא יהיו הנחיות מבצעיות גרידא? ולעניין זמן הטיפול בתיקים, צריך לזכור כי נגרם עינוי דין לאלפי אזרחי מדינת ישראל בגלל התמשכות ההליכים והטיפול בהם". ח"כ מירב בן ארי, ציינה כי מה שקורה הוא הפיכה של משטרת ישראל לפוליטית. "ההפרדה בין המשטרה לפוליטיקאים היא דרמטית. אתם יוצרים מגע בין ניצבים לפוליטיקאי וזו סכנה לדמוקרטיה. יש להפריד בין הגשמת מדיניות שאנחנו בעד לבין להכפיף את המפכ"ל לשר". ח"כ גדי אייזנקוט, הסביר כי. יש שני עקרונות יסוד, כפיפות לדרג נבחר ולפעול על פי חוק. כאשר יש סתירה במקרים חריגים בין שני אלה, מי שאמור לפרש את המציאות הזו הוא היועמ"ש לממשלה, למשטרה או הפצ"ר בצבא. אני לא יודע אם חוק יסדיר את המציאות והאנדרלמוסיה במערכת המשטרתית". המשנה ליועמ"ש הכנסת ויועמ"ש הוועדה, עו"ד מירי פרנקל, אמרה כי היא מקבלת את העמדה העקרונית בין התפישה של מדיניות להפעלת הכוח. "אם זה היה דיכוטומי לא היתה בעיה, אבל כל הוועדות התייחסו למורכבות שיש. מהו החיכוך? ומהו השטח האפור בין האחריות המיניסטריאלית למבצעיות, שבאחרון אין חולק כי יש עצמאות למשטרה. הכנסת עומדת לאשר נורמה מסוימת כי יש קושי. בנוסף ציינה "אנו מתנגדים לסעיף הכללת התיקים בנוסח של הצעת החוק". ח"כ גלעד קריב: "אני מבין שהייעוץ המשפטי מתנגד לעניין הסעיף של ניהול התיקים. ארצה לשמוע מה זה אומר? כי זה מתייחס לסמכותו של השר להתייחס לתיקי תביעה. אתם רוצים שלשר שאינו מופקד על ההליכים המשפטיים תהיה סמכות להתערב בפרוצדורה של התביעה במדינת ישראל ולא למשל לשר המשפטים". יו"ר כץ, העיר לדברים כי רשום משך תיקי תביעה כי לאזרחים נגרם עיוות דין. עוד שאל: "מה קורה למשל שהשר אומר אני לא מוכן לקבל הפרות סדר. והמפכ"ל לא מיישם את המדיניות? לשיטתכם? וזה קורה פעם אחר פעם." ח"כ קריב ציין כי מדובר במערכת יחסים מורכבת ולא משנה מה נכתוב בחוק. יש מתח מובנה והתפקיד שלנו הוא לסדר בחקיקה. בחקיקה המנוסחת אתם הולכים להגדיל את הבלבול". *רצ"ב* - תמונות ודברי יו"ר הוועדה והמשנה ליועמ"ש מהדיון: https://photos.app.goo.gl/scmshPX7sg9aLQwd6 קרדיט תמונות: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת *הודעות מלאות מדיוני הוועדה באתר הוועדה * https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Police/News/Pages/default.aspx *יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת*