חומר רקע

הכלכלה והפוליטיקה של משאבי טבע איתן ששינסקי פרופ ' איתן ששינסקי בנושא זה יש פרדוקס מעניין המכונה"קללת משאבי הטבע" (אאוטי, 1993 ;סאקס&וורנר, 1995 ):לעיתים קרובות,מדינות עם שפע של משאבי טבע,למשל נפט או גז טבעי,מצליחות פחות מבחינת פיתוח כלכלי וממשל תקין ממדינות שלהן משאבים מועטים יותר. משאבי טבע וצמיחה צמיחה כלכלית והון טבעי פרופ ' איתן ששינסקי צמיחה כלכלית והון טבעי גידול שנתי בתל"ג לנפש , 1965 – 1998 ,באחוזים הון טבעי כשיעור מ ההון הלאומי , 1994 ,באחוזים עם זאת,ישנה מידה רבה של שונות בין מדינות עתירות משאבים:לפני30שנה,רמת ההכנסה לנפש באינדונזיה ובניגריה הייתה דומה,ולשתי המדינות הייתה תלות גדולה ביצוא נפט.כיום ההכנסה לנפש באינדונזיה היא פי ארבעה מזו של ניגריה. פרופ ' איתן ששינסקי אם משווים את סיירה לאון ובוטסואנה,ששתיהן עשירות ביהלומים,ההכנסה לנפש של האחרונה עלתה בכ- 7%לשנה ב- 20השנים האחרונות,בעוד ההכנסה לנפש בסיירה לאון ירדה ב- 37%בשנים 1971 – 1989 (נתוני הבנק העולמי). פרופ ' איתן ששינסקי שונות זו מוצגת במדד הפיתוח האנושי של האו"ם: נורבגיה–יצרנית נפט חשובה–נמצאת במקומות הראשונים ברשימה,ואילו בוונצואלה–שבה נמצאות עתודות הנפט הגדולות ביותר באמל"ט–מחצית האוכלוסייה חיה בעוני. פרופ ' איתן ששינסקי ננסה לבחון את השאלה: מה מקורה של קללת משאבי הטבע? קודם כול,הון טבעי נבדל מסוגים אחרים של הון בשתי דרכים:ראשית,בשונה מכל הון אחר,אין צורך לייצר הון טבעי. פרופ ' איתן ששינסקי לכן,יצירת הכנסות מהון טבעי אינה תלויה בהכרח בשאר הכלכלה–מה שמשפיע על הפוליטיקה של הממשלות. המאפיין השני של משאבי הון טבעי–כגון גז ונפט –הינו היותם מתכלים. פרופ ' איתן ששינסקי הדבר מעלה את שאלת החלוקה הבין-דורית,דהיינו ניתוק ההכנסות מההוצאות–מה שכלכלנים מכנים"החלקה" ( smoothing )של ההוצאות. התרשים הבא מסביר את חשיבות מנגנוני האיזון והבלימה הממשלתיים בהחלקת הוצאות אל מול הכנסות: פרופ ' איתן ששינסקי רגישות הוצאות הממשלה לשינויים שנתיים בהכנסות מנפט במדינות עם איזונים ובלמים רבים מול מדינות עם איזונים ובלמים מעטים פרופ ' איתן ששינסקי שינוי שנתי בהכנסות מנפט ,באחוזים איזונים ובלמים רבים איזונים ובלמים מעטים שינוי שנתי בהוצאות ממשלתיות ,באחוזים משאבי טבע שייכים לאזרחי המדינה זכותם של אזרחי המדינה למשאבי טבע היא עיקרון שעוגן בחוק הבין-לאומי ובחוקות של מדינות רבות(וונר, 2008 ). לדוגמה,סעיף1של האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות מבטא זכות זו. פרופ ' איתן ששינסקי בכל המדינות שבהן הזכויות להכנסות מהון טבעי– כגון גז ונפט–ניתנות במיקור חוץ לחברות פרטיות, משאבי הטבע נותרים בבעלותם של האזרחים, ה מיוצגים על ידי הריבון(ארה"ב היא היוצאת מן הכלל). פרופ ' איתן ששינסקי לפיכך,המילה"מס"בהקשר של הון טבעי אינה מדויקת.המונח ההולם יותר הוא"אגרה" –שכן התשלום מייצג תמורה בגין שימוש במשאב שנמצא בבעלות משותפת. פרופ ' איתן ששינסקי חלקה של הממשלה בהכנסות מהון טבעי דרך מיסוי (הנקראGT – Government Take )לרוב אינו מספק– מה שמוביל להצטברות רנטות אצל חברות פרטיות (הוטלינג, 1931 ;בודווי&קין, 2014 ). פרופ ' איתן ששינסקי הדיג באיסלנד מהווה דוגמה ל מקרה שכזה(גילפאסון, 2011 ):הממשלה חילקה זיכיונות דיג בחינם לחברות פרטיות,והן הרוויחו הון עתק,לעיתים על ידי מכירת הזיכיון. המצב בישראל–בנוגע לגז ולנפט מקידוח ימי ולתרכובות הכימיות המופקות מים המלח–הוא דומה. פרופ ' איתן ששינסקי לאחר גילויו של שדה גז טבעי בים הצפוני , בסביבות שנת1960 , היה בהולנד חשש לדה- תיעוש( ירידה בחלק התפוקה הנובע ממגזר התעשייה ) בעקבות העלייה בערכו של הגילדן ההולנדי. המחלה ההולנדית פרופ ' איתן ששינסקי פרופ ' איתן ששינסקי סחר חוץ שער חליפין ריאלי יצוא(לא כולל נפט) יצוא(כולל נפט) יבוא למעשה,ההולנדים התגברו על הבעיה מהר למדי, והיצוא והיבוא שלהם נסקו במהירות יחסית לתמ"ג. יצוא הגז לא דחק את רגליו של היצוא של מוצרים אחרים. פרופ ' איתן ששינסקי חלק מהכלכלנים סוברים שערכי מטבע גבוהים הם תוצאה של סקטור אחד(אנרגיה)המרוויח על חשבונם של סקטורים אחרים,בלי שנגרם נזק מקרו-כלכלי גדול מדי. אחרים סוברים שתהליך ההתאמה?פוגע בגיוון ובצמיחה. שאלה חשובה ביותר בהקשר זה היא כמה זמן צפוי שיימשכו ההכנסות ממשאבי טבע. פרופ ' איתן ששינסקי היצוא הכולל של נורבגיה ביחס לתמ"ג נשאר קבוע מאז גילוי הנפט בשנות ה- 70 .כך,יצוא נפט בא על חשבון יצוא מוצרים אחרים שאינם תוצרי נפט. פרופ ' איתן ששינסקי המחלה ההולנדית הי תה י גורם משמעותי בהקמת קרנות משאבי טבע( Natural Resource Funds, NRF ) או קרנות הון ריבוניות( Sovereign Funds ),אשר משקיעות הכנסות מיצוא הון טבעי בשווקים זרים ובכך "מחליקות"את זרימת המטבע הזר על פני פרק זמן ממושך.נעסוק בקרנות משאבי טבע בהמשך. פרופ ' איתן ששינסקי קרן המטבע הבין-לאומית טוענת( 2014 )שהצרכים הדחופים המידיים של מדינות מתפתחות מצדיקים סטייה מכלל ההכנסה הקבועה( Permanent Income, PI ),כלומר,העלאת ההוצאות השוטפות מעבר לרמת ההכנסה מקרנות משאבי טבע לפי כלל ההכנסה הקבועה. פרופ ' איתן ששינסקי הטבלה המוצגת להלן מציגה רגרסיות צמיחה,בהתבסס על מידע מ- 164מדינות בשנים1980 – 2000 .החישוב נעשה באמצעות רגרסיה של קצב הצמיחה של התל"ג לנפש עם שיעור ההון הטבעי מתוך ההון הכללי,ואז נוספים גורמי צמיחה פוטנציאליים אחרים המייצגים סוגי הון אחרים. פוליטיקה ,ממשל ומשאבים טבעיים פרופ ' איתן ששינסקי המטרה היא לראות אם ההון הטבעי שורד?את הוספתם של משתנים מסבירים אחרים.ההערכה נעשתה בשיטת הריבועים הפחותים( Ordinary Least Squares, OLS ),אם כי(כפי שמסביר גילפאסון)המודל הסופי נאמד באמצעות מערכת משוואות שלכאורה אינן קשורות( Seemingly Unrelated Regressions – SUR ),אשר מראה שתוצאות ה- OLSחזקות. פרופ ' איתן ששינסקי תוצאות הרגרסיה על הון ממשאבי טבע וצמיחה כלכלית פרופ ' איתן ששינסקי מודל 1 מודל 2 מודל 5 מודל 6 מודל 7 מודל 8 מודל 3 מודל 4 הכנסה התחלתית שיעור ההון הטבעי דמוקרטיה הון טבעי לנפש קצב השקעה (לוג) הרשמה לבית ספר תיכון (לוג) פריון מדינות שונות מוסברת מתוקננת( R2 ) שיטת אמידה הערה :המשתנה התלוי הוא קצב הגידול בתמ" ג לנפש בשנים1960 – 2000 . ערכיtמופיעים בסוגריים. מודל1מתאר את היחס ההפוך בין צמיחה לנפש לבין (הלוגריתם של)הכנסה התחלתית בשנת1960 .הדבר משקף התכנסות מותנית–מדינות עשירות צומחות לאט יותר ממדינות עניות(כמו במודל סולו סטנדרטי), בשל תפוקה שולית פוחתת של הון. פרופ ' איתן ששינסקי מודל2מוסיף לרגרסיה את האומדן של הבנק העולמי בדבר חלקו של ההון הטבעי בהון הכולל בשנת2000 . במודל3ניתן לראות שגם כאשר מוסיפים הון טבעי לנפש ("שפע משאבים טבעיים") ,משאבי טבע עדיין פוגעים בצמיחה–אפילו אם לשפע יש השפעה חיובית על הון (מרשל&ג'אגרס, 2001 ). פרופ ' איתן ששינסקי מודל4מוסיף משטר דמוקרטי כמשתנה מסוגproxy להון חברתי(מרשל&ג'אגרס, 2001 ).המשתנה מחושב כהפרש בין מדד של דמוקרטיה שנע מאפס (דיקטטורות)לעשר(מדינות דמוקרטיות לגמרי)ובין מדד של אוטוקרטיה,שנע בין אפס(מדינות דמוקרטיות)לעשר(דיקטטורות). פרופ ' איתן ששינסקי שני המדדים הללו משקפים היבטים שונים של זכויות וחירויות דמוקרטיות.המדד המתקבל נע בין10 −ל- 10 +. ממודל4עולה שדמוקרטיה טובה לצמיחה. פרופ ' איתן ששינסקי כצפוי , החלק של(הלוגריתם של ) השקעה מקומית גולמית תורם במידה ניכרת לצמיחה , ראו מודל5 . כך גם במודל6 , בנוגע ללוגריתם של הרשמה לתיכונים . משתנים אלו אינם מחליפים את המשתנים הקודמים. פרופ ' איתן ששינסקי מודל7מאמת את ניבוי מודל הצמיחה הניאו-קלאסי,ולפיו פריון גבוה יותר פוגע בצמיחה הכלכלית מפני שהוא משקף,ככל הנראה,ירידה באיכות ההשכלה לכל ילד. בהתאם להצעתם של קולייר והופלר( 2009 ),גילפאסון מוסיף גורם אינטראקציה,כלומר מכפלת הדמוקרטיה והשיעור של הון משאבי טבע. פרופ ' איתן ששינסקי פרוצדורת חמש משוואות ה- SURבמודל8מראה כי אף שלא ניתן להתייחס לכל המשתנים כאל משתנים אקסוגניים,תוצאות ה- OLSהן חזקות. ניתן לראות כי השפעת ה דמוקרטיה על צמיחה קטנה יותר (ואף שלילית)במדינות שבהן שיעור משאבי הטבע מכלל העושר הלאומי הוא גבוה. פרופ ' איתן ששינסקי רנטות גבוהות ממשאבי טבע נוטות לערער את מנגנוני האיזון והבלימה של דמוקרטיות בכל הקשור לקשרי הון שלטון.תוצאות אלו מצביעות על כך שהכנסות גבוהות ממשאבי טבע מצריכות איזונים ובלמים נוקשים יותר. פרופ ' איתן ששינסקי חישובים אלה מאפשרים לפרט את תרומתו של כל משתנה במודל7לצמיחה של אחוז אחד לנפש: השכלה– 0.20 ;פריון– 0.30 ;שיעור משאבי הטבע בהון– 0.19 ;דמוקרטיה– 0.14 ;והשקעות– 0.16 . פרופ ' איתן ששינסקי קרנות משאבי טבע( NRF ) באופן מפתיע,הנימוק הכלכלי להזרמת הכנסות הממשלה ממשאבי טבע לקרנות משאבי טבע קלוש למדי.עם זאת,יש רציונל פוליטי לקרנות הללו,שכן הן יוצרות תמריצים מול שחקנים פוליטיים. פרופ ' איתן ששינסקי קיימים שני סוגי קרנות:קרנות חיסכון לטווח ארוך ו קרנות ייצוב.ב- 20השנים האחרונות,רוב הקרנות הן שילוב של שני הסוגים. כיום,קיימות בעולם כ- 40קרנות משאבי טבע.הגדולות ביותר הן בנורבגיה ובקטאר:כל אחת מנהלת תיק השקעות בהיקף של מעל900מיליארד דולר. פרופ ' איתן ששינסקי נדמה שבכמה קרנות באפריקה(למשל:צ'אד,קמרון, וניגריה)קיים ניהול מושחת,והקרן אינה תורמת תרומה ניכרת לצמיחה ולרווחה של העם. כללים קפדניים בחלוקת הכספים אינם מהווים ערובה להצלחה.בקרן הנורבגית–המשמשת כיום למימון פנסיות–ישנם כללים מקילים, פרופ ' איתן ששינסקי בעוד כללים מחמירים יותר באפריקה לא הצליחו למנוע כישלון.נדמה שתרבות פוליטית חשובה יותר מכללים. רודריק( 2008 )טוען כי חלוקת כסף לאזרחים(כפי שנעשה באלסקה)היא מהלך אפקטיבי יותר מהשקעות לטווח ארוך. פרופ ' איתן ששינסקי קרן המטבע העולמית אימצה את כלל גואידוטי– גרינספן,אשר דורש ממדינות להחזיק בעתודות המכסות 100%מהחוב החיצוני לטווח קצר.אך דבר זה אינו ערובה לאי-בריחת הון פנימית. פרופ ' איתן ששינסקי חוב ציבורי אל מול קרנות משאבי טבע חוב ציבורי נמוך יותר מפחית תשלומי ריבית,ובכך מאפשר תנאים טובים יותר,בשל הפחתת יחס חוב- תוצר.יש הסוברים שעל מדינה להזרים הכנסות ממשאבי טבע ל- NRFאם החוב יורד מתחת לרמת- מטרה מסויימת. פרופ ' איתן ששינסקי פרופ ' איתן ששינסקי קרן המטבע העולמית אימצה את כלל גואידוטי– גרינספן,אשר דורש ממדינות להחזיק בעתודות המכסות 100%מהחוב החיצוני לטווח קצר.אך דבר זה אינו מהווה הגנה מבריחת הון פנימית. גורם נוסף בחילוק ההכנסות ממשאבי טבע בין הפחתת חוב לבין קרנות משאבי טבע הוא פער הריביות,המשקף את ההפרש בין פרמיית הסיכון("סיכון מדינה")אשר משולם על החוב לבין התשואה של קרנות משאבי הטבע(ב- 2011 התשואה של נורבגיה הייתה3.8% ,של צ'ילה2.3% ,ושל קנדה2.5% ).הריבית על חוב חיצוני בדרך כלל גבוהה יותר. פרופ ' איתן ששינסקי רוגוב וריינהרט( 2009 )הראו שמדינות שבהן יחס החוב-תוצר גבוה יותר צומחות בקצב איטי יותר. לקרנות משאבי טבע אפקט דומה על הפחתת חוב, היות שהיחס אל קרנות משאבי טבע הינו כאל בטחונות לחוב. פרופ ' איתן ששינסקי כמה סימולציות קרנות משאבי טבע יכולות לשמש"כרית ביטחון"לירידה לא צפויה בתמ"או ג למיתון. נניח ש- 𝛼מסמל את חלק ההכנסות ממשאבי טבע(שאותן נכנה𝑥), שמוזרם לקרנות.הריבית על החוב𝐷𝑡היא𝑟1 .הסכום בקרן בשנה𝑡 הוא𝑧𝑡 ,והתשואה על הקרן הוא𝑟2 ,כאשר𝑟2 > 𝑟1 . פרופ ' איתן ששינסקי יש לנו את𝑧𝑡= (𝑧𝑡−1 + 𝛼𝑥)𝑟2ואת 𝐷𝑡= 𝐷𝑡−1 + 𝛼𝑥𝑟2 השווי הנקי של כלכלת המדינה הוא𝑧𝑡−𝐷𝑡 . נניח שמיתון מהווה הפסד של𝑤לכלכלת המדינה. ההנחה היא שגובה ריבית שיש לשלם— 𝑟3 —תלוי במקרה זה בחלק של ההפסד שיש לממן,כלומר𝑤−𝑧𝑡 . למשל: 𝑟3 = 𝑟1 + 𝑏𝑤−𝑧𝑡𝛽 כפי שניתן לראות: פרופ ' איתן ששינסקי פרופ ' איתן ששינסקי השווי הנקי של כלכלה במיתון הינו−𝑤−𝑧𝑡𝑟3 −𝐷𝑡 אם𝜌 מהווה את הסיכוי למיתון , אז חישוב של מקסום צפי ההון לפי הנוסחה: 𝜌𝑧𝑡−1 + 𝛼𝑥−𝐷𝑡−1 −1 −𝛼𝑥𝑟1 −1 −𝜌 𝑤−𝑧𝑡𝑟3 + 𝐷𝑡−1 −1 −𝛼𝑥𝑟1 בהשוואה ל- 𝛼 נותן את חלוקת ההקצאה האופטימלית בין קרנות משאבים טבעיים לבין תשלום חוב. פרופ ' איתן ששינסקי חישובים שביצענו מצביעים על התוצאות הבאות: לגודל של𝑧𝑡השפעה שלילית על𝛼 . כלומר,קרנות משאבי טבע גדולות יותר מפחיתות את הצורך בהשקעות נוספות. כמו כן,ערך גבוה יותר של𝜌מעלה את𝛼 ,מפני שסיכוי מוגבר למיתון מעלה את הצורך בקרנות משאבי טבע. פרופ ' איתן ששינסקי התרשים הבא מציג דפוס טיפוסי של ה- 𝛼המיטבי. (השתמשתי במספרים שיכולים לייצג את ישראל: 3 מיליארד דולר של הכנסות שנתיות): 𝑟1 = .06, 𝑟2 = .04, 𝐷0 = 150מיליארד דולר ארה"ב, 𝜌= 15שנים)𝜌𝑚𝑎𝑥= 50שנים), 𝑤= 20%מהתמ"ג פרופ ' איתן ששינסקי Prof. Eytan Sheshinski