חומר רקע

1 י ם חבר מ זימי ב שא ש א ז י ב ים צמאיים בביט ח א מי 600,000 עובדים עצמאיים מוכרים על ידי ביטוח לאומי ה עובדים ה עצמאיים נחשפים לחוסר ודאות כלכלית בעת אבטלה, מחלה ואירועים לא צפויים אחרים. החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה ביטוח לאומי לשכת האבטלה משרד הכלכלה הגעה ל הסכמה עם להב על כך שעצמאיים יפרישו0.25% מה כנסתם להקמת קרן של עצמאיים בביטוח הלאומי לטובת דמי אבטלה . (סוכם בממשלה הקודמת) יש לזכור שעצמאים משלמים17.83% דמי אבטלה 1 תשולם גמלת אבל גמלת אבל 2 יש יר מגב ז א מי אזרח יק אין סיבה לדכא עבודה התורמת לפריון קצבת אזרח וותיק מקבלים כמו שכירים אך מתקשים לחסוך לפנסיה 3 ש ם מי מח . ש א מ א ב / מח מקצ (כיום ביטוח לאומי מפצה בדמי מחלה אם נגרמה מתאונת עבודה וזאת לאחר90 ).ימים מהתחלתה דמי מחלה 4 לשאול את אורית האם חברה בעמ מקזזת הפסדים קיים הצורך לאפשר בחוק לקזז הפסדים גם עבור שנות המס הקודמות ולקבל על כך החזרי מס קיזוז הפסדים מרווחים בשנים קודמות 5 הכרה בהוצאות על חינוך הגיל הרך ( להעניק לנשים עצמאיות קצבת זקנה מגיל הפרישה הנוכחי62 ) השוואת תנאים לנשים 6 להכיר בניכוי להוצאות הרכב ב90% ולא45% .כפי שזה היום (לבעלי מקצועות שאופי עבודתן מחייב את הפיכת הרכב למשרד נייד.) הכרה במס על 100% מהוצאות הרכב לעצמאי שרכבו הוא תנאי לעבודתו ומסוג חשמלי או רכב המוגדר פחות מזהם הכרה בהוצאות על רכב )(לעצמאיים (קבלני טנדר) 7 חבר הכנסת ולדימיר בליאק ( ביטול הצמדת הארנונה50% .) למדד השכר במגזר הציבורי ארנונה עסקית 8 2 אח א מ שיי בישרא - יוסי אלקובי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה , ברוך שניר סמנכ"ל כלכלה , אורית עמית סמנכ"ל רגולציה ואסטרטגיה . כארבעים אלף עסקים יצרניים בישראל מיוצגים התאחדות התעשייה והמלאכה , שנוסדה ופועלת ברצף החל משנת 1908 ., ורשומה כעמותה ללא מטרות רווח ההתאחדות כוללת בתוכה את כל התעשייה המסורתית : עץ, פלסטיק, דפוס, טקסטיל מזון , חשמל , עיבוד שבבים וכו'. 1500 מפעלים פרוסים בכל הארץ. ח ט / ר ג ף מטפ טיפ רש פיר ט ריש נשיא אלקובי, בעל מפעל, תעשיין ומתקבל הרושם שהאיש מחויב לתעשייה בארץ ולעתידה . ממליצים לרשות במשרד הכלכלה לקיים פגישה ולעבד ביחד הצעות ורעיונות המגיעות עם הרבה רצון של נתינה ולקיחת .אחריות מצד ההתאחדות שר הכלכלה .לפתוח בתי ספר טכנולוגים שיכשירו עובדים ליצור פרויקט אטרקטיבי עבור חיילים משוחררים (עבודה מועדפת) ליצור מנגנון שיעביר את הדרישות לזרוע העבודה למתג את התעשייה הישראלית כמו הייטק. ככלל , אנו לומדים שאחד מהפתרונות למצוקת כוח האדם היא אוטומציה מח ר חמ ר ב ח א ם 9 משרד האוצר לבטל את המגבלה המחייבת עסק קטן במחלקת מחקר ופיתוח בעסק עד 20 .אנשים קציב ממר ז שק2020 10 משרד הכלכלה ומשרד האוצר להעביר חוק דרך חקיקה ראשית הקובע את הגדרות של עסק קטן ובינוני אין ג ר אחי ק קטן 11 על כמה עומד הסכום שהרואי חשבון גובים משרד הכלכלה להוריד את דמי הבקשה ואת הריבית להגביל בכסף את המכרז של רואי החשבון קרן ב רב מ י א גיש . קים שבאמ זק קים 12 משרד האוצר והכלכלה נעשה בידי שר האוצר לשעבר , ישראל כץ, והניב תוצאות טובות. להפחית את הפחת המואץ לשנתיים יקל על העסקים יעודד את ה עסקים להתחדש בטכנולוגיות מתקדמות , יוביל לתפוקה טובה יותר והגדל ת ה מחזור . י וביל ל הוזלת מוצרים ויתרום להורדת יוקר המחייה . בנושא של רכישות של מכונות למעלה ממיליון שקלים - לפתוח קרן .להלוואות רק לצורך זה פח מ אץ פרש פ י7 ש ים (זמן )אר ך מ יי 13 מכון הייצוא , משרד הכלכלה )ליצואנים יש הטבת מס (מענקים , מס מופחת התנאי מחזור של 15 מיליון יצ א ים קיפים , הינם יצרנים המספקים חלקים להשלמת מושא הייצוא , הדרישה היא להנגיש את הצהרת הפטור , שנתונה היום בידי היצואן הראשי. לשתף במכון הייצוא נציגות של עסקים קטנים טב ש יצ אן קיף 14 מוגשות תביעות במיליוני שקלים כנגד עסקים קטנים בשנת 2020 הוגשו בישראל2236 , תביעות מתוכם, 83% .תביעות סרק הבעיה היא כלל מגזרית תקפה גם למלונות שר המשפטים שר הכלכלה יש קים מ ג ן טיפ ב פ ז חובה להגביל זכות זו של תביעה ייצו גית לחייב ב פנייה מקדימה לתיקון הכשל , לפני הגשת התביעה. להגביל כספית את סכום התביעה. ביקורת שיפוטית לאישור הגשת התביעה וחומרתה. ב ייצ גי תופעה רחבה של הגשת תביעו ת ייצוגיות בסכומים של מיליונים המהוות איום ממשי על המשך פעילות העסק 15 3 ארג ן חבר יקי ן - ורוניקה רוזנברג מנכ"לית . ארגון חברות הניקיון בישראל (ע"ר) הינו ארגון המעסיקים היציג והגדול בענף הניקיון וכתובת מוסמכת, מקצועית ורשמית של ענף הניקיון המוסדר במדינת ישראל. הארגון הוקם בסוף שנת 2012 ומאגד כ- 230 חברות ניקיון, ביניהן החברות הגדולות והוותיקות במשק המעסיקות יחד כ- 80 .אלף עובדים ח ט / ר ג ף מטפ טיפ רש פיר ט ריש חוק מוסר תשלומים !החוק לא מכובד שר הכלכלה שר האוצר : החוק מפרט א אשראי לתשלום משרדים ממשלתיים- עד ל- 45 ימים לאחר קבלת החשבונית ולא יאוחר משוטף + 30 רשויות מקומיות וגופים ציבוריים – + לא יאוחר משוטף45 בין עוסקים- + לא יאוחר משוטף45 .אלא אם סוכם אחרת ע"י שני הצדדים ב הצמדה , ריבית, וריבית פיגורים ג חובת דיווח שר האוצר ושר הכלכלה לאכוף את החוק בפועל , לפעול להחרגת ענף הניקיון במועדים של חוק זה בהנחה ויש בעיות עם התשלום לשלם80% ממנו ו20% .תוך זמן קצוב אי א יפ ח ק מ ר ש מים ב יף21 , ח ק י קציב שמ" , 1985 16 בכל המכרזים נדרשים .להקל בנושא של ערבויות בנקאיות רב גב– מ מ קים קט ים 17 משרד הכ ל כלה סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – גילוי דעת 26.7.2018 מפרט בתבונה רבה את פירוק החסמים וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ויש לאגד את כל ההמלצות בחוק ואם ניתן אופן דחוף בחוק ההסדרים הקרוב . חוק חובת מכרזים סעיף2 ג א , לעשו ת התאמות לעסקים קטנים ובכך לפתוח .להם דלת דמי השתתפות – לפתור את החברות הקטנות מדמי השתתפות לקבוע ותק נמוך יותר לכניסה להשתתפות במכרז להתאים בין המחזור הכספי של החברה להיקף ההתקשרות (שהיקף העבודה הוא מיליון שקל אי אפשר לדרוש מיליון וחצי או גובה המכר ז או 20 )אחוז יותר לדרוש ניסיון כללי ולא לדייק אותו לפחות קבלנים לפרו ץ את המועדון הסגור של הרשויות ערבות ההצעה וערבות הביצוע - ערבות הביצוע לא תעלה יותר מ10 אחוז מהיקף העבודה אישור ביטוח תואם גבולות אחריות בהיקף התקשרות לקבוע שאחוז מסוים של זוכים בכל מכרז יחייבו את שילובם של עסקים הקטנים ח מים מר זים ש מ י מ ב רזים קים קט ים 18 4 אח שיי ים- חגי סמנכ"ל התאחדות התעשיינים 050799115 , .טל קאופמן מייסדת סינטל ננו ציפויים בצפון , בעלת מפעל המעסיק רק נשים מכלל המגזרים בהתאחדות חברים למעלה מ - 1,500 מפעלי תעשייה, המעסיקים כ- 400 אלף עובדים כתובת ובית לכל ענפי התעשייה: האלקטרוניקה, התוכנה, הטקסטיל, הכימיה, הפרמצבטיקה, איכות הסביבה, המזון, המתכת והחשמל ומוצרי צריכה ובנייה . תפקיד ההתאחדות הוא לייצר סביבה בטיחותי ת טובה לעסקים הקטנים לפרוח . כלל התפוקה התעשייתית הייתה 17 אחוז מהת ל"ג. החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה בעסק קטן אנשי העסק צריכים להתעסק בזה אישית ולא להביא אנשי מקצוע וייעוץ לטובת הדבר, .לכן צריך להקל על התהליך משרד הכלכלה , מכון ייצור מתקדם , להכפיל את התקציב, ולחלק אותו לשתי פעימות בינואר ו יוני– כדי לעודד יזמות מ קי ייצ ר מ ק ם גמר פ י ף ש 19 הקצאת קרקע לתעשייה מחייבת3 .וחצי דונם לא תמיד מפעל מתחיל צריך שלוש וחצי דונם , הוא יכול להסתפק בפחות. .על כן נבקש להגמיש את ההקצאה קצא קרק 20 משרד הכלכלה משרד הפנים משרד העבודה רגולציה מורכבת, לא מחוברת לשטח אחראי בטיחות – במקום להביא אחראי בטיחות , למנות את אחד העובדים שיהיה אמון על נושא הבטיחות עסק קטן עד 150 עובדים פטור מאחראי בטיחות מדרג רגולציה , לתת פרק נפרד לעסקים קטנים הלחץ הנטבע על ידי כיבוי אש חייב להיות עד הקצה של המפעל באחריות העירייה. לאשר הפצה של מוצרים שהודפסו עליהם מ חירים או הוראות שונות, ולתקף שלא יהיה ניתן להפיץ אותם עד עוד5 .שנים ב י ם רג צי 21 להכיל יותר עסקים עד לגבול .סיכון גבוה שהמדינה תיקח על עצמה רף סיכון גבוה יותר. ערבות מדינה מבוקשת מאד , ומצאנו שעסקים שזכו לה היו שבעי .רצון העסקים שלא קיבלו אישור בגלל רמת סיכון – צריך לקדם הלוואות בערבות מדינה ברמת סיכון מוגברת שכיום הם לא מאושרים לקבלת הלוואה , ולייצר מנגנון שמאפשר להם לקבלה. למשל: דרישה של הון עצמי גדול יותר , ערבות אישית ללא ערבות המדינה על חלק מההלוואה הכוללת. ההלוואה עד מיליון שקל יתלווה בייעוץ עסקי מטעם המדינה. מ ן א רב ב קאי 22 5 איג ש מ חר- .יו"ר האיגוד אוריאל לין העסקים והארגונים החברים באופן ישיר באיגוד בכל רחבי הארץ הוא כ- 5,000 ,ובאופן עקיף עוד כ- 10,000 חברות עסקיות המאוגדות בלשכות המסחר באמצעות הארגונים החברים בו. האיגוד מייצג את חבריו, המשלמים דמי חבר - חברות גדולות, בינוניות וקטנות. במסגרת האיגוד פועלים כיום כ- 80 חטיבות ענפיות, המייצגות את כל קשת העסקים בענפי המסחר והשירותים. בכלל זה: מסחר סיטונאי, מסחר קמע ונאי, יצוא, יבוא, נדל"ן, שוק ההון, שירותים פיננסיים, תיירות, רפואה פרטית, שירותים עסקיים ועוד . החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בחיבור עסקים קטנים ובינוניים ., העסקים הקטנים נפגעים זה לא אותם כללים ולא אותם פתרונות לדוגמה: עסק בינוני רשאי להנות מעידוד השקעות הון המלצה : להפריד בין השניים. לקבוע הגדרה אחידה לעסק קטן ועסק בינוני שמותאם להגדרות .רשויות המדינה פר בין קים קט ים קים בי יים 23 משרד האוצר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים .עסקים רבים בקשתם לאשראי נידחת על ידי הבנקים על משרד האוצר והרשות לעסקים להגמיש את נגישות העסקים להלוואות בערבות המדינה.  פרסום תקופתי של נתוני המימוש בקרן בפילוח ענפי וגודל עסק (כולל השוואה שנתית)  הגדלת הקרן בערבות המדינה  הגמשת תנאי קבלת הקרן – הגדלת ערבות המדינה ומתן הלוואות לעסקים במצוקה  שיפור השירות בגוף המתאם  הוספת גופים מתאמים כדי למנוע צוואר בקבוק בתהליך ייעול מתן ההלוואות הצעה: חלק מ תנאי קבלת ההלוואה עד מיליון שקל תחייב ליווי עסקי .על ידי הסוכנות א 24 ראה מבנה ארגוני של מורכבות היחידות השונות הממנות .והמסייעות במשרד הכלכלה משרד הכלכלה בשל חשיבות המנוע הכלכלי האדיר של עסקים קטנים יש להפוך את הסוכנות לעסקים קטנים לרשות מרכזית ודומיננטית במשרד ,הכלכלה אשר תהווה עוגן לכל ההיבטים הכלכליים ,, כמו כן ב י ב מ י ש קים קט ים 25 6 מעטפת שלמה שתאפשר הצלחתם של עסקים קטנים ובינוניים .במשק במשרד הכלכלה ניתן לזהות גופים רבים מפוצלים מורכבים :בחינת חוקים בנושא צרכנות : חוק הגנת הצרכן תקנות הגנת הצרכן )ביטול עסקה(, תשע"א - 2010 ,קובעות כללים לביטול עסקה פרונטלית בלבד . ביטול עסקה במכר מרחוק קבוע בצמצום בסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, כאשר לפי נוסחו כיום, יכול צרכן לבטל בתוך 14 יום עסקה שביצע במכר מרחוק, גם אם עשה שימוש במוצר . אפשרות זו אינה סבירה ותכליתה אינה ראויה . צרכנים רבים מנצלים את ההזדמנות הנ יתנת להם, לעשיית שימוש במוצרים שונים לצורך מסוים ולביטול העסקה בתוך 14 יום, כאשר לעוסק אין כל אפשרות למכור לאחר מוצר משומש. סימון מחירים על גבי המוצר : שיטה זו אינה יעילה, גוזלת זמן ומייקרת עלויות, ואף חושפת את העוסקים לעיצומים כספיים ותביעות ייצוגיות, עקב טעויות אנוש בלתי נמנעות הנגרמות בשל אי התאמה בין המחיר המודבק על גבי המוצר למחירו בקופה, או אם נפלה מדבקת המחיר מהמוצר. רג צי 26 עד הקורונה ענפי המסחר והשירותים לא היו זכאים לקבלת מימון הכשרות מקצועיות, וזו היתה נחלת התעשיינים בלבד. מאז הקורונה משרד הכלכלה תמך בהכשרות של עסקים קטנים בתחום המסחר . סיוע זה זוכה להערכה רבה הסוכנות לעסקים קטנים מענקים מהמדינה לטובת הכשרות, השתתפות בעלות קורסי הכשרה. 1. הרחבת ההכשרות המקצועיות להעלאת הפריון .בעסקים קטנים ובינוניים מכיוון שמרבית העסקים הינם בתחומי המסחר והשירותים ומאחר שהפריון בענפים אלו נמוך בהשוואה בינלאומית, מוצע להקים מערכי הכשרות בתחומים אלו כולל: הכשרת מנהלים, שינויים טכנולוגיים בעסק ועוד. שר מקצ י ב קים קט ים בי יים 27 7 איג מ ים - .רונן לוי יו"ר האיגוד איגוד המּוסּכים בישראל הוא הארגון היציג של ענף שרותי הרכב והתחבורה בישראל, מאז שנת 1942. הענף מקיף כ- 5,000 מוסּכים מורשים כחוק בכל ענפי המקצוע, מעסיק כ- 50,000 איש ואחראי לתחזוקתו התקינה של צי הרכב במדינה, המונה מעל2.5 מיליון כלי רכב מכל הסוגים והדגמים . החלטה / הערות הגו ף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה חובת הרישוי גם למקצועות וגם למוסכים עברו מצו לחוק ראשי מדינת ישראל אמורה לאשר מקצוע מוגבל רק בחוק ראשי . א יפ ש ח קים קב רישי ן המקצוע חייב רישוי מטעמי בטיחות. 28 המוסכים מתקשים בהשגת קרקע בשל התחרות מול.מסחר ובנייה מ מ ץ במ גר קצא קרק שיי אח קצא . מ ים קצא שטחי "ן 29 להאיץ את הפחת. באופן מואץ פח מ אץ .בקניית ציוד ניתן לקבל החזר מס הכנסה המנגנון שישנו כעת " מעודד " את המוסכים להישאר עם הטכנולוגיה הישנה. במוסכים הבעיה גדולה יותר , שכן הטכנולוגיה משתנה גם ברכבים וגם בדרך .הטיפול בהן 30 . הבעיה מונעת תחרות הוגנת הבעיה מרחיבה את תופעת השוק השחור. אפליה בין האכיפה– קלות האכיפה על החוקים במוסכים בעלי .הרישיון דרישה : להציב יותר פקחים , ולהעניש באותה חומרה גם את המוסכים ללא הרישיון. א יפ ש י י בין מ ים ב י רישי מ ים ב י ח קיים 5600 מוסמכים בעלי רישיון 7000 .לא חוקיים משרד התחבורה מעסיק מעט מפקחים למוסכים ומעדיפים לבקר יותר את .המוסכים המסודרים 31 תאגיד ענק שחוסמות הרבה מוסכים מלהיכנס להסדר ד שר מ התחבורה והמ פק ח על הביטוח תקנה של משרד התחבורה שכל המ וסכים זמינים באותם תנאים להיכנס להסדר של חברות הביטוח רי ביט ח במעמד קניית פוליסה יש כמות מוגבלת של מוסכי הסדר 32 8 אח י ביט ח- שלמה אייזק נשיא לשכת סוכני הביטוח מזה כשנה לשכת סוכני ביטוח בישראל נוסדה בתל אביב לפני 74 שנים והיא מהווה את הגוף היציג והמייצג של סוכני הביטוח בישראל . הלשכה מונה כ ­- 4,500 חברים, שהינם סוכני ביטוח עצמאיים . הלשכה היא עמותה וולנטרית מ נוהלת על ידי האסיפה הכללית, המועצה הארצית והועד המנהל . החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה משרד האוצר, שוק ההון, הממונה על הביטוח .להקטין את עלויות האגרות המשולמות ר אגר הסוכנים הם הציבור עצמאיים שמשלם הכי הרבה אגרות בישראל סוכן – 965 כסוכן יחיד תאגיד – 1930 שקל חברה- 1215 שקל ( המסלקה – 500 שקל בממוצע ) 33 שוק ההון, משרד האוצר עד כה חברות הביטוח הגדולות סיפקו את המידע הניתן היום על .ידי המסלקה המלצה: לחייב את חברות הביטוח בעלות המסלקה. מ ק פ י י ממומנת על ידי סוכני הביטוח ומייקרת את העלויות עבורם 34 רשים בט א טי ט ח ק מח ק רים אשר י צג במ א בפ י . טיוטת חוק ההסדרים המוצע מבקש לפגוע בעמלות הסוכנים .להתערב בהתקשרות העסקית בין הסוכן לחברת הביטוח מציעים לקנוס את הסוכן במקרה של ביטול פוליסת בריאות במהלך 6 .שנים .מציעים שהסוכן יחויב לפרט ללקוח מה הרווח שלו מהעסקה ח ק רים 35 הממונה על הביטוח להסיר רגולציות המכבידות על כניסתן של חברות ביטוח לשוק .ישראלי רחב חר ב שחק ים ) פים (בי א מיים 36 9 מ ן ן י - עמותה פרטית ללא מטרות רווח החוקרת את החסמים והחדשנות בעסקים קטנים ובינוניים החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה משרד הכלכלה מעבר לשיטת הוואצ'רים המאפשרת לעסקים להיתמך ב גופים פרטיים בעזרת סיוע של המדינה סיוע ממשלתי מורכב ולא מספק 37 יוצג על ידי חוקרים מהמכון לתכנון כלכלי משרד הכלכלה מימון ממשלתי לקידום חדשנות ואוטומציה בעסק שיפור איכות הסיוע של רשות ההשקעות מחסור בכוח אדם מיומן המחסור מתייחס גם לפועלים אך גם לשדרת הניהול 38 רשות החדשנות סיוע לעסקים לממן יועצים מטעם רשות החדשנות קושי בקידום חדשנות חוסר במימון לצורך רכישת ידע או מיכון 39 מיקוד הרגולציה באבחנה בין עסקים קטנים לעסקים גדולים One stop shop שיושב ברשות המקומית עומס רגולטורי ובירוקרטי 40 עסקים קטנים מדווחים על אירועים מבלי להבין שמדובר בתחרות לא הוגנת , גם כשהם מבינים אין למי לפנות. הגדלת מאגרי הידע הנגישים לעסקים קטנים בנושאי תחרות . לא הוגנת רשות התחרות מתחרים גדולים מציעים ללקוחות מוצר שבתחרות בהנחה מפליגה ובתנאי שהרכישה תהיה בקניית הסל המלא אך ורק מהם. תחרות לא הוגנת 41 One stop shop הגדלת היקף ההלווא ו ת וגובהן - הלוואות בערבות נמוכה יותר שייפרשו על יותר עסקים מסלול לעסקים בע לי פוטנציאל גבוה וסיכון גבוה , לבקש ערבות גבוהה יותר מהעסקים הפחתת העומס הבירוקרטי – הבהרה ושקיפות של הקרטריונים חוסר גישה למימון תהליך בירוקרטי קשה, ישנו צורך להשקיע כסף שאין בהעסקת גורם חיצוני לצורך ההגשה 42 : מ צאים גמ " קרן " ר מ צפ מ יי בא פן חי בי משמ י קים. אפשרויות רבות מדיי הפועלות בצורה דומה מעבר לשיטת הוואוצ'רים One stop shop כשלים בסיוע הממשלתי תהליך בירוקרטי קשה . ישנו צורך בהעסקת גורם חיצוני המגדיל את הסיכויים דרמטית לקבלת הסיוע. הכסף לכך חסר לעסק הקטן והבינוני 43 שפ ק י ץ יא רמטי מ - 20 א ף₪ . סבסוד היועצים מהמחקר עולה כי הסיוע של רשות החדשנות נחשב איכותי (4 מתוך5) שיעור הדחייה של רשות של רשות החדשנות גבוהים מאד ועומדים על 36% .מהפונים נדחו 94% .מהעסקים שנעזרו ביועץ בקשתן התקבלה 47% .מהעסקים שלא נעזרו ביועץ בקשתם מאושרת רשות החדשנות גוף בעל חשיבות אדירה לעסקים התלויים בפיתוח חדשנות. 44 10 אח מ סמנכ"ל הרגולציה בהתאחדות המלונות , עו"ד ניר קפלן . 500 בתי מלון בארץ 300 בתי מלון עסקים קטנים ובינוניים כ- (עד100 )חדר החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה מבקשים לקבל חוות דעת של .האוצר בנושא לבטל פטור מע"מ לתיירים ביטול המע"מ על תיירים 45 איחוד של הגופים הגובים זכויות יוצרים לגוף .אחד התאמה בין הגבייה קיימים חמישה גופים: הפיל, אקו"ם, עילם, אשכולות זכויות יוצרים 46 להיוועץ עם יו"ר הוועדה על דרך הטיפול. :הצעת חוק כל סטייה מהתקן הבינלאומי ע"י מכון התקנים תחייב אישור של ועדת הכלכלה .לאחר דיון מכון התקנים 47 הבעיה עולה מכל מגוון .העסקים .ראה סעיף בפרק חוקים הצעת חוק בנושא תובענות ייצוגיו ת 48 11 י- מנכ"ל טלי לאופר החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה קניית כרטיס טיסה מחברות"הלואו קוסט " בישראל הן תופעה רווחת וגדלה , הבעיה היא שסוכני הנסיעות סופגים את דמי הטיפול מכיוון שהחברות לא כפופות לחוק הישראלי להגנת הצרכן . פי ר ן– מח ר מי טיפ ח תמ ור דמי טיפול 49 החוק הו א חוק ראוי להגנת הצרכן הקשיש, אך .נעשה בו ניצול שפוגע בסוכני הנסיעות נבקש לסייג את החוק: במידה והצרכן יזם את השיחה החוק להגנת הצרכן סייגים לתיקון47 50 בקשה לאשר לסוכני ביטוח למכור ביטוח נסיעות לחו"ל ביטוח נסיעות לחול 51 12 צמאיים- יושב ראש אורן בוטא החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה דרישה לקצבת ביגוד תקציב ביגוד 52 דרישה לקצבת אשל אשל 53 הדבר יתרום לפיריון יצמצם את פעילות השוק השחור עסק זע י ר פטור שמחזורו100,000 פטור מהגשת דוח מע"מ. המלצתנו היא להגדיל את גובה המחזור השנתי לעסק זעיר (השכר הממוצע כפול 12 חודשים לפחות) במטרה להגדיל את מעגל היזמות , להגדיל את מעגל העסקים הזעירים . העלאת עוסק פטור 54 בעקבות מצוקת כוח אדם בכלל המשק, יש צורך לפתוח א ת אפשרות העבודה המועדפת בכלל .המגזרים זרוע העבודה לה רחיב את רשימ ת ,העבודות המועדפות ולכלול בה מסעדות וניקיון. הכרה בעבודה מועדפת לחיילים משוחררים שעובדים בכל עסק קטן או בינוני. עבודה מועדפת 55 על פי עיקרון של .הגדלת פריון משרד הכלכלה שילוב של בעלי נכות מעל50% . תקצוב עסקים קטנים ובינוניים המעסיקים בעלי נכות מעל 50% וזאת מבלי לפגוע בקצבת נכות שניתנת להם- תורם לפריון . שילוב בעלי נכות 56 ניהול של משפחה ועסק מרתיע נשים .להיכנס למעגל היזמי דרישה להגדיל את ניקוד המיסוי לעצמאית בעלת מ שפחה (שני ילדים) נשים עצמאיות 57 13 אג א מ- אבירם אלון יושב ראש הארגון אולמות האירועים החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה בסמכות העירייה לקבוע סיווג ארנונה לאולמות האירועים כדוגמת ירושלים כמצורף לקובץ זה . .השלטון המקומי וועדת הפנים משרד הפנים. י ג- אולמות האירועים תחת אולמות אירועים ולא תחת שירותים ומסחר שטח חי ב – לקבוע כשטח עיקרי את הבנוי - יש לפעול לקביעת תקרה לארנונה עסקית לעומת התעריף למגורים. בעלי העסקים משלמים תעריף שהוא גבוה משמעותית מתעריף הארנונה למגורים ונכון להסדיר מודל גביית ארנונה המותאם .לעסקים ארנונה 58 צריך לבחון את החיוב על פי פרמטרים שונים כגון: מספר המוזמנים ועל פי מספר האירועים ולא סכום אחיד לשנה. לאחד את כל גופי הגבייה לגוף גבייה אחד זכויות יוצרים 59 14 ר צמאיים פ ר ם צמאיים ב ר – מנכ"ל רמי בז'ה הסתדרות העצמאיים שמה לב לתופעה רווחת חדשה : הפרילאנסרים, העובד החדש. התופעה נפוצה גם בפריפריה , מפני שאין מספיק מקומות עבודה ההולמים את היכולות שלהם . החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה 50% מהנשים העצמאיות משתכרות פחות מהשכר החציוני נשים עצמאיות 60 .החולייה החלשה ביותר ללא הגנות בקרב העצמאיים דוגמת חנות הפרחים ואישור הרב לישיבת שבעה בערבים, מדגיש את החשיבות של מתן רשת ביטחון לעצמאיים עוסק יחידני 61 משרד הכלכלה צריך לבחון את התופעה הקשה הזאת סגירת עסקים עומדת על50,000 .בשנה סגירת עסקים 62 אנחנו שואלים היכן נעלמו .העובדים? הם פה תופעה חדשה שיש לשים לב אליה , היום הם מוערכים במאות אלפים ובעצם מגדילים את קטגוריית העצמאים מעבר למה שאנחנו מכירים. משרד הכלכלה חייב בחשיבה מעמיקה להתמודד עם תופעה חדשה .זו של קבוצת עובדים משכילה הבוחרת להיות עצמאית פרי א רים 63 תורם לפריון למנוע אילוץ עבודה בשחור אין כוח שיעצור עצמאי לרסק את העסק שלו בזמן חופשת לידה אין למנוע מנשים עצמאיות לעבוד ככל שהן .יכולות כדי לשמר את לקוחותיהן שים צמאי ח פש י 64 י ר ימ י במ י- OECD נבקש לארגן משלחת לימודית משותפת ה של נציגים מהגופים השונים על מנת ללמוד יחד ולפעול ביחד : הכנסת (ועדת הכלכלה) הממשלה (משרד הכלכלה, סוכנות העסקים הקטנים) הסתדרות העובדים הכללית – פורום העצמאיים נשיא לשכת רואי החשבון , חן שרייבר הביקור במדינות הOECD יאורגן ע"י ההסתדרות הכללית , תוכן הנושאים על פי מדינות יומלץ על ידי הסוכנות לעסקים קטנים (המחלקה למחקר השוואתי במשרד . 15 אח מ - מנכ"ל שי ברמן . הארגון הוקם משנת 2001 מטעמים אידואולוגים, חברים בו1200 .חברים מחינה וולנטרית14,000 בתי אוכל, בערך5,000 , מסעדות גדולות3,000 ברים ובתי קפה החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה רשות האוכלוסין מבקשי מק ט- לאשר להם לעבוד גם . בערים מרכזיות (יש תקנה חדשה המגבילה את העובדים הנ"ל מלעבוד בערים מרכזיות. ) משרד הכלכלה, באמצעות רשות האוכלוסין מתבקשים לגבש היתרי עבודה למבקשי המקלט. כיום, המגבלות מעצימות את מבקשי המקלט מול המעסיקים. אילת- לאשר לעובדים הירדנים המוסדרים לעבודה במלונות אילת, לעבוד גם במסעדות העיר. .בקשה לעובדים זרים מכסת עובדים זרים 65 התרומה להקלה על מצוקת כוח האדם התוכנות נמצאות כיעילות בייעול המסעדות זרוע העבודה משרד הכלכלה להגדיל את התקציב ולשנות את הקריטרי ם וני כך שכל .מסעדה המבקשת זו , תזכה לכך מדובר בסכומים קטנים בעלי ערך רב עבור המסעדות. תוכנית למימון תוכנות מחשב 66 .פיתרון בו כל הצדדים מרוצים להגדיל את מכסת העו ב דים הפלסטינאים למסעדות עובדים פלסטינאים 67 האם תנאי ההקפאה של היום יכולים להאריך את חיי המדף של הבשר הטחון חבר הכנסת אליהו ברוכי יציג את התקנה להקדיש דיון של מסעדות ומשרד הבריאות בנושא שינוי הרגולציה  מבקשים לבחון את מגבלת הזמן של בשר טחון רגולציה 68 לבחון את חוקי הנגישות .ולעדכנם לזממנו נגישות 69 16 ב י אב , ארג ן א.ב.א- המנכ"ל נחי כץ החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה הכרחי משרד הבריאות משרד האוצר מתגבשת החלטה בחוק ההסדרים, לשנות בהגדרה של מבנה מגורים, ובתקנה9 , לאחר בית אבות יבוא "בית חולים גריאטרי לטיפול "בחולים סיעודיים ותשושי נפש חוק ההסדרים 70 בסמכות שר הכלכלה להחריג .ענפים במסגרת חוק זה שר הכלכלה בהתאם לחוק של מ רבי קב שיח ,, האיסור חל גם על בתי .אבות מפנייה לקשישים מ צ : להחריג את בתי האבות ולאפשר להם לתקשר עם האוכלוסייה המבוגרת. וזאת בפנייה יחידה בהודעת SMS :/ וואטצאפ בלשון הבא פונים אלייך מארגון בתי אבות , האם תסכים לקבל פניות בנושא בתי אבות?" ).(במידה ויאשר, הודעה יחידה זו, יהיו מורשים לפנות אליו החרגה מחוק אל תתקשר אליי 71 לא ניגשים למכרזים מי צריך לטפל תכנון הקרקעות המוקצות לשטחי בתי אבות אינם תואמים את .הפרוגרמות החדשות והצרכים המעודכנים הקצאות קרקע מנהל התכנון 72 17 מ צ ף – יו"ר יאיר מעין החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה משרד החקלאות משרד האוצר מתגבשת החלטה במשרד האוצר לחוק ,ההסדרים- על איסור ויסות כמויות של גידול עופות . משרד החקלאות לא תומך בחוק הנ"ל כמוצע ע"י משרד האוצר. המשרדים מתבקשים להגיע להסכמה המתחשבת במגדלי ענף הלול בשל חיי מדף קצרים של מספר ימים בודדים של העופות , ניתן להבין את הצור .ך בהסדרה של ויסות חוק ההסדרים 73 פר טקשן- החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה ועדת ביטחון פנים גופי אכיפה נזק חמור כלכלי ונזק חמור למשילות פרוטקשן 74 18 ארג ן ר קחים- דודו פפו יושב ראש הסתדרות הרוקחים , אמיר ניצן מנכל הסתדרות הרוקחים . עמותה עצמאית המונה 630 בתי מרקחת עסקים קטנים . החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה " לא קיים במדינות אחרות בתקופת הקורונה של בתי מרחקת קהילתיים קיבלו מעמד הכרחי כאשר קופות וחלים היו סגורות תקופה רגישה במלחמות אנחנו היחידים שמתםקדים הצוות שלהם לא בא לעבודה כי אין להם עניין, עסק פרטי יפתח גם אם השמיים יפלו " ,משרד הבריאות משרד האוצר :המלצות 1) לקיים שיח משמעותי עם ארגון הרוקחים על השינויים המקופלים בחוק ההסדרים ומהווים פגיעה בעסקים אלו. 2) אנו רואים חשיבות לאומית למערכת בתי המרקחת בארץ . 3) ממליצים לא לייצר כללי משחק לא הוגנים כלפי עסקים קטנים שהקטנתם תמנע תחרות בטווח הארוך . בחוק ההסדרים מתגבשת הצעת חוק שלא על דעת בתי המרקחת , שהינם רובם ככולם עסקים המונים בדרך כלל שלושה עד חמישה עובדים. החוק מציין שני נושאים הצפויים לפגוע בעסקים הקטנים של בתי המרקחת. 1) מ א פק א ט מטי ש ר פ 2) ש ח יי משמ ן ב י מרקח יי ים היוזמה של קופות החולים הגדולות : 1) שבכוונתן לרכוש מכונות ולהתחרות בבתי המרקחת במחירי מלכ"ר 2) להפעיל ניידות בדרך שאיננה ברורה המהווה גם היא תחרות לא הוגנת לבתי המרקחת 75 רוקחות מחוזית יושבים בלשכה המחוזית של משרד הבריאות. משרד הבריאות , משרד האוצר :המלצה: להתאים את הרגולציה בארץ, למקובל באירופה לקצוב לרגולטור להגיב תוך45 יום, לתוכנית המוגשת על ידי בית המרקחת לשינוי תכנוני כל שהוא. בתום זמן התגובה יהיה בית המרקחת מחויב להנחיות הרגולטור. במצב של אין תגובה יהיו רשאים לבצע את תוכניתם כפי שהוגשה לרוקחו .ת במחוז רגולציה מול הרוקחות המחוזית בלשכת הבריאות 76 19 מר ז ש ט ן מק מי בישרא- חיים ביבס , ראש עיריית מודיעין , יושב ראש השלטון המוניציפלי : החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה , העמדה הכלכלית של חיים ביבס יו"ר השלטון המונציפאלי משרד הכלכלה :עמדת היחידה הכלכלית לפעול לפי נייר העמדה הקיים, המציע לאפשר לעסקים קטנים מאותה רשות מקומית שזכו במקום השני במכרז, להשוות הצעתם להצעה הזוכה, לאור התרומה המוניציפאלית הנגזרת .מכך חיוב הקצאת אחוז מסוים מהמכרזים לעסקים קטנים 77 שילוב פרמטר של איכות ומחיר או פסילת הצעות זולות .במיוחד עמדת היחידה הכלכלית: שילוב איכות ומחיר עדיף ובלבד שיבוצע לפי החלטת הרשות המקומית. לגבי הצעות זולות, יש לבחון את הסף המינימאלי לקבלת הצעה. שינוי באופן בחירת הצעת זוכה 78 לשיקול סוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה , לסכם עמדה בהסכמת השלטון המקומי, שהיא חיובית בעיקרה, ולגבות אותה בחוק. א. .רכישת מסמכי מכרז וערבויות לפי עמדת היחידה הכלכלית כדאי לפעול לפי מסמך המלצות לרשויות בדבר העלות המוסכמת וגובה ערבויות נדרש ב. שינוי סעיף העיכבון לפיו חלק יחסי מכל חשבון מעוכב אצל המזמין , ומקשה על הספקים. עמדת היחידה הכלכלית: לא לוותר לגמרי על הסעיף, ולהשתמש בו רק בחשבון האחרון והסופי , או שאם יועדף ויתור הסעיף , יש לשנות את אבני .הדרך לתשלום ולהעלות את שיעור התשלום בחשבון הסופי הסרת חסמים המונעים השתתפות עסקים קטנים במכרזים 79 20 אגף חשב י במשר א צר- גל לנדו הממונה על ערבויות המדינה , נייד0525605604 : נתונים (בשיחה עם גל לנדו): (הנתונים מתבססים על הלוואות מלפני 15 )שנים שעל בסיסם התבצעו החישובים הקרן פועלת לפי חוק ערבויות מדינה- .מתן אפשרות לחשב הכללי להעניק ערבות מדינה האשראי שהקרן מעמידה הוא 6 מיליאר ד , המדינה יכולה לספוג הפסדים של הבנקים בסך 540 .מיליון שקל לפי החישובים ההיסטוריים כשישה אחוזים מן ההשקעות לא חוזרות (הפסד של 400 .)מיליון הקרן בערבות המדינה מגדילה את הסיכויים של הבנק להלוות כסף ללקוחות שלא היו מקבלים הלוואה בלעדיה. בנוגע לקושי בהחזרת הלוואות, עדיין ניתן לראות את הקשיים שנוצרו בהשפעת מגפת הקורונה , הקשיים בשל הריביות הגבוהות , והקשיים בעקבות האי נפלציה. גודל ההלוואה - חצי מיליון שקל או8% מהמחזור של העסק (עד8 ) מיליון אחוז ההלוואות הנדחות – 40% ., נתון שאינו שונה מהבנקים הקרן בערבות המדינה דוחה בקשות רבות שלדעתה הן ברמת סיכון כה גבוהה שיכולה לסבך את העסקים , בכך שיגדילו את חוב . ם הקרן החדשה הוקמה לפני חודשיים, ותורחב במידת הצורך . המלצות הבקשות הנדחות היקף בקשות רמת סיכון ניצול האשראי תקציב לקרן ערבות המדינה 1 – סיכון של6% החלק הקטן של המדינה 40% מהבקשות : הסיבות היעדר כושר החזר תוצאות עסקיות שליליות העדר צורכי אשראי היסטוריה לא טובה היעדר שיתוף פעולה מטעם העסק 900-1000 בקשות בחודש 6% מהיקף האשראי המועמד בקרן. בבנקים 0.5- 1% . "יובהר כי מעולם לא נדחו בקשות בשל העובדה שהיקף האשראי נגמר..." 540 מיליון ערבות מדינה ממונף ל6.4 )מיליארד שקל (בנקים 21 :ח קים ציר ף צ ח ק , י "ר , ח" ביטן, יקב א מ חקיק (בחקיק פרטי א ממש י ) החלטה / הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה :מוגשת הצעת חוק ע"י חבר הכנסת דנינו שלום הצעת החוק קיבלה פ יעלה ביום ראשון לוועד ת שרים ) צ ח ק יק ן פק מ (ש י שימ ש בר ב כיום, תקנות המס קובעות כי שווי השימוש ברכב ,מחושב על פי מחירו המקורי של רכב חדש, ללא התחשבות במשך הזמן בו נמצא הרכב בשימוש ובפחת הנגרם לו בהצעת החוק מוצע לשנות הסדר זה , כך שהערכת שווי השימוש של רכב שהועמד לרשות העובד תכלול את השווי של ירידת ערך הרכב במהלך שנות .שימושו חוק תיקון מס הכנסה)(שווי רכב 1 הצעת חוק הקובעת כי הגשת תובענה ייצוגית היא בתחום הפרו בונו עבור משרדי עורכי דין מצורפת הצעת חוק בנושא תיקון חוק התובענות הייצוגיות .הבעיה מקיפה מגוון רחב של עסקים תיקון חוק תובענות ייצוגיות 2 עבודתה של שרת הכלכלה לשעבר, חברת הכנסת אורנה ברביבאי , מסמך צעדים לשיפור במצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל , ה מהווים כ- 90% מסה"כ העסקים בישראל ותורמים כ50% .מהתוצר במשק .העסקים הקטנים והבינוניים סובלים במשך שנים ממדיניות מפלה , זאת לצד רמת תחרות נמוכה וריכוזיות גבוהה במשק הישראלי הגברת התחרות הורדת מחירים החוק יוצג על ידי ח"כ אורנה ברביבאי .עידוד יבוא מקביל על ידי חיזוק רשות התחרות ישנה הצעת חוק ממשלתית, המטפלת בהורדת חסמי ייבוא ואמורה להקל על תהליכי ייבוא ולעודד כניסת ייבואנים קטנים ובינוניים .נוספים הרחבת הרפורמה ביבוא 3 רעיון: המלצה של ח "כ אורנה ברביבאי להקמת בורסה ייעודית לעסקים קטנים ובינוניים הצעת החוק של אורנה ברביבאי תוצג בוועדה. האשראי מאופיין בריכוזיות גבוהה ונשלט בעיקר ע"י תאגידים בנקאיים רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים 4 הצעת חוק של אורנה ברביאי תוצג בוועדה הצעת חוק הנותנת קדימות לעסקים קטנים ובינוניים ובעיקר .מהפריפרייה במכרזים ממשלתיים עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים בשיתוף משרד האוצר פתיחת קרן לערבות הדדית לעת משבר ויצירת מדרוג שעל פיה .אזרחי ישראל יפרישו לקרן נרצה לחוקק חוק לכלל המשק , כולל עצמאים תחת הכותרת ערבות .הדדית , הסבר במקום חוק ערבות הדדית משרד הכלכלה הצו להשוואת מחירים לחו"ל בתחום הטואלטיקה בוטל/ לא חודש .ע"י משרד הכלכלה הצו הוריד את המחיר ב9-12% .. הצלחה גדולה ודרמטית .המלצתינו היא שמשרד הכלכלה יחדש את הצו ""חוקי ביוש בתחום הטואלטיקה (shaming) 2 משרד הכלכלה :הצעת חוק: ציון המחירים של פירות וירקות בסופר בצורה הבאה : מחיר לצרכןX :תמורה ששולמה לחקלאיY "חוק ביוש" בתחום הפירות והירקות (shaming) 3 22 מ צ רחב ש שיא איג ש מ חר, א ריא ין פ קים בישרא במקבי משפי ים פח י קר מחיי- / החלטה הערות הגוף המטפל הטיפול הנדרש פירוט הדרישה על אף שהוקמו נמלי ים חדשים ממשלת ישראל עדיין מונעת ניצול מלא של כל רציפי הים. כתוצאה מכך מתעכבת פריקה בעיקר של מטען כללי ומטען צובר. העיכובים הם ממושכים והם מייקרים את כללל היבוא לישראל. ראוי להדגיש , סך הייבוא לישראל הוא 85 .מליארד דולר ניצול מלא של כל ר ציפי הים הקיימים היום בישראל ואפשרות של תפוקה מלאה תוך קיום תחרות בלתי מוגבלת בין חמשת נמלי ישראל 1 בישראל מקובל לחייב את מטעני הייבוא במיסי יבוא על פי ערך הכולל את כל ההוצאות הקשורות ברכישת הסחורה והבאתה לישראל עד לשחרורה משערי הנמל פה. בתקופת הקורונה נסקו תעריפי ההובלה הימית והוטלו הוצאות רבות והיטלים נוספים על יבוא סחורות. הגענו לתוצאה שהערך לצורך הטלת מיסי יבוא היה כמעט פי שניים מערך הסחורה בנמל המוצא. לא רק שהיבואנים נשאו בעול כבד של הוצאות נוספות , על עול זה ועל תוספת הוצאה זו הטיל האוצר מיסי יבוא כמעט כפליים. חשוב להדגיש, מדינת ישראל גובה מיסי עתק על ההתייקרות הכללית במשק באמצעות מס ערך מוסף. על כל התייקרות , יהיה זה של חשמל , מים , מזון , תרופות ושירותים , מוטל מע״מ של 17% . כדי לקזז את גביית המיסים על ההתייקרות ראוי לעבור לשיטת מיסוי שונה ביבוא שה.יא גם זו המקובלת בארה״ב לחייב את כלל היבוא הישראלי במיסי יבוא המבוססים על הערךFOB שזהו ערך הסחורה הנרכשת כשהיא מוטענת על סיפון האנייה בנמל המוצא. 2 מאז שחוקק חוק הרשות להגנת הצרכן נוספו לא פחות מ- 60 תיקוני חקיקה ראשית. כמעט כולם מטילים עלויות נוספות על המגזר הקמעונאי בישראל בכללו ובמיוחד על תחום מוצרי המזון. חלק גדול מה רגולציה מיותר ועדיף להשאירו בשיקול דעת הצרכן. הפחתת אמת מאסיבית של עול הרגולציה המוטל על כלל המכירות הקמעונאיות בישראל. הדבר הראשון לעבור לשיטת סימון מחירי המוצרים בפתקים לסימון מחירים .בדרך דיגיטלית כמקובל בעולם כולו 3 על מספר רב של מוצרי מזון מוטל עדיין מכס בשיעור12% ומעלה. כדי להרחיב יבוא מוצרי צריכה ובכלל זאת מוצרי מזון ולהגביר את התחרות יש להוסיף עוד יצרנים מחו״ל. נכון לבטל או להפחית מאסיבית את המכסים אשר עדיין מוטלים על יבוא מ וצרי מזון מארצות שונות . יחד עם זאת , להוריד את הבירוקרטיה הקשורה ביבוא מוצרים אלה. על אף שעברה רפורמה ביבוא , תנאי היבוא בפועל עדיין מסורבלים, בירוקרטיים וקשים לביצוע. גם על משרד הבריאות להיערך לטיפול יעיל יותר במשלוחי המזון בתחנות ההסגר. הפחתת מגסי המגן בצירוף הקלת היבוא תאפשר הרחבת התחרות וגיוס יצרנים נוספים לשוק .בישראל להפחית או לבטל כליל את המכס המוטל על יבוא מוצרים בדגש על מוצרי מזון, כולל יבוא מסין. 4 כפי שהודגש קודם, על כל התייקרות גובה מערכת המיסים מע״מ בשיעור17% . במהלך שנת2020 הועלו תעריפי החשמל לכלל המשק , כולל משקי הבית , ברמה מצטברת של 20% . עבור חלק לא קטן ממשקי הבית ובעיקר בפריפריה זוהי הוצאה כבדה. לאחר שהופחתו תעריפי החשמל מדובר עדיין בהתייקרות של 14% ואין כל שליטה על תעריפי החשמל בעתיד. הם יושפעו ישירות ממה שיתרחש בתחום עלויות האנרגיה בעולם. למשקי הבית קשה מאוד לחסוך בצריכת חשמל והנפגעים העיקריים הם השכבות החלשות. ביטול המע״מ על צריכת חשמל תקל מאד. מול זאת ביטול הפטור ממע״מ ביבוא אישי יחזק עשרות אלפי עסקים קטנים וחלשים מול התחרות שיש להם היום מול ספקים גדולים מחו״ל, ואף יקזז את הפסד הכ.נסות המדינה ביטול מס ערך מוסף על תעריפי חשמל ברמת צריכה ביתית ממוצעת למשקי בית. וכנגד זאת ביטול הפטור ממע״מ ביבוא אישי. 5 23 :נספחים א - מפת הסיוע הממשלתי מורכב להבנה ומפוצל ב - רגולציה- פתרונות מעשיים ג- חוק תיקון מס הכנסה ושווי רכב ד- תיקון חוק תובענות ייצוגית ה- הרחבת הרפורמה בייבוא ו- רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ז- עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים ח- טיוטה לתיקון חוק הגנת הצרכן 24 א- מפ י ממש י – מ ר ב ב 25 ב- רג צי - פ ר מ שיים ב י פ ר ן ג פים מ רבים :ב י ב ש ג פים ממש יים ● זמני תגובה ארוכים ● סתירות בין דרישות של גופים שונים ● דרישות פרדוקסליות של הרשויות (למשל, חובת רשיון יצרן כדי לפעול, אך מתן הרשיון רק לעסק שכבר פועל) ● דרישות גנריות שלא מותאמות לעסק ולמסוגלותו לעמוד בהן מי י: ר ז אחראי קים קט ים ב רש מק מי ● הר י כז פנה עבור בעל העסק לגופים ה רגולטוריים כדי לפתור מצבים של דרישות סותרות או פרדוקסליות . ● הרכז י סייע לעסק במצבים שבהם הדרישות הרגולטוריות בעייתיות עבורו . משרד הבריאות מכון התקנים המשרד להגנת הסביבה רשם הקבלנים כיבוי אש :קריטרי ים א מ ג רים ● חסרות הגדרות אחידות לקבלת רישיון עסק/ יצרן ● ההגדרות משתנות עם הזמן ופר נציג של כל גוף ● מסיבות אלו, גם המחירים לא מוגדרים: חידוש הר י שיון ועמידה בתנאיו כרוכים בעלויות גבוהות שאינן ידועות מראש לבעל העסק קבי מפרטים אחי ים קב ר י:שי ן ק/ יצרן אמנם קיימת רפורמה ברישוי עסקים, אך למיטב ידיעתנו, היא לא עומדת בלוחות הזמנים , חסרים מפרטים רבים ויישומה מתעכב . רשויות מקומיות כיבוי אש מכון התקנים משרד הבריאות :רג צי ז ב ר קים קט ים ג ים ● כל שינוי ברגולציה מלווה בעלות כבדה עבור העסק הקטן (למשל- )סימון אריזות, צווי הרחבה על עובדים בח ברג צי בין קים ג ים קים קט ים ● מתוך הבנה שעסק קטן לא מסוגל להתמודד עם אותה רגולציה של עסק גדול. משרד הבריאות משרד העבודה 26 ● עודף רגולציות מוביל לתביעות ייצוגיות שמקשות על פעילות העסקים ● קרקעות לתעשייה- עסקים קטנים מתמודדים על אותם מכרזים מול עסקים גדולים ובעלי יכולות. ● ,מתן ארכות והקלות לעסקים קטנים במצבים של רגולציות חדשות רגולציות שמקשות בצורה בלתי סבירה על עסקים קטנים, תביעות ייצוגיות הנובעות מרגולציה וכדו'. ● הפרדה במכרזים על קרקעות בין עסקים קטנים לגדולים. .רגולציה מכבידה שלא מאפשרת לעסק להעסיק עובדים זרים הפחתת רגולציה על העסקת עובדים זרים קיימות דרישות רגולטוריות שונות בין מוצרים תוצרת הארץ למוצרים מיובאים- .עליהם יש פחות רגולציה קביעת רגולציות אחידות על מוצרים מיובאים ותוצרת הארץ וכן על חומרי .גלם מכון התקנים משרד הבריאות משרד התחבורה מכסים על חומרי גלם שאין ייצור שלהם בארץ, או שהייצור הקיים לא מספיק לתעשי ה. י ביטול מכסים לא רלוונטיים משרד האוצר :בעיות במכון התקנים ● דרישות מיושנות שאינן תואמות לתקן העולמי ● דרישה לתקן ישראלי כאשר קיימים תקנים עולמיים זהים ● .התאמת התקנים למצב בעולם ● .ביטול תקנים ישראלים כאשר יש תקנים מקבילים בחו"ל קיימת רפורמה במכון התקני ם. אך היא עדיין לא מיושמת במלואה והשפעתה לא מורגשת בשווקים. מכון התקנים ריש א ביר ש רש י – גמא מ שטח "רצינו לקבל פטור ממכונה מסוימת כי חשבנו שאנחנו לא צריכים בהיקף גודל שלנו. באנו ל משרד להגנת הסביבה ואמרו לנו 'אין בעיה, תראו לנו בדיקות שאתם לא צריכים את המכונה ונאשר לכם'. אבל אמרנו - 'אנחנו לא רוצים לבנות פה מפעל אם לא תאשרו לנו שאין צורך במכונה. אנחנו לא נשקיע עכשיו כסף בלשפץ מקום שאי אפשר לשים בו את המכונה'. הם לא כל כך ידעו מה לעשות עם זה שבאים לקבל פטור מראש ולא אחרי ששנתיים עובדים בלי רישיון". "זו מן סיטואציה של לימבו חוקי כזה- כי כביכול אסור לנו לייצר בלי רישיון יצרן, בפועל אין דבר כזה. אני לא מכיר מפעל מזון שמתחיל ביום שיש לו רישיון יצרן . משרד הבריאות רוצים לבוא ולראות מפעל בעבודה. אז זה מן מלכוד 22 קלאסי כזה " "רצינו לקבל עוד סיווג. ב רשם הקבלנים זה הולך לפי סיווגים. רצינו לקבל סיווג של התחום הסולארי. גם זה אבסורד מסוים כי מצד אחד אתה רוצה לעבוד לפי החוק, אבל מצד שני אומרים 'תוכיח שיש לך ניסיון'. אבל בשביל ניסיון צריך סיווג. עכשיו, לא ביקשתי סיווג בלתי מוגבל, ביקשתי את הדר גה הכי נמוכה, אבל אומרים לא, אין לך ניסיון. מבינה את האבסורד פה?" 27 ג- הצעת תיקון שווי רכב מספר פנימי: 2196878  הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת ש לום דנינו הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"ג- 2022 תיקון סעיף2 1. בפקודת מס הכנסה1 , בסעיף2(2 ) – (1) "בפסקת משנה (ב), המילים "רכב או– .יימחקו (2) :אחרי פסקת משנה (ב) יבוא )"(ג (1) בפסקת משנה זו– ""המחיר הממוצע – סך כל המחירים לצרכן, לפי מחירון היבואן התקף בכל אחד מימי שנת הרישום לראשונה, מחולק ב- 365 או במספר הימים שחלפו מיום רישום הדגם לראשונה עד ;סוף שנת המס, לפי העניין ""המחיר המקורי – מחיר הרכב לצרכן של רכב ראשון מדגם ביום רישומו לראשונה או ב-1 ;בינואר בשנת הרישום, המאוחר מבין השניים ""המחיר המשוערך– המחיר המקורי של דגם הרכב ;כשהוא מוכפל ביחס השערים ""המחיר המתואם לצרכן–  1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש6 ', עמ120 . 28 (1) בשנת רישומו של הרכב לראשונה – ;המחיר המקורי (2 ) החל בשנת המס העוקבת לשנת הרישום של הרכב לראשונה – התוצאה המתקבלת מהכפלת יחס המדדים בסכום המתקבל ,מחיבור המחיר המקורי והפרש ההתאמה ובלבד שאם הפרש ההתאמה שהוא מחולק במחיר המקורי נמוך בערכו המוחלט מ - 1% , ;יוכפל יחס המדדים במחיר המקורי בלבד והכל לא יותר מסכום של600,000 שקלים ;חדשים ""הפרש ההתאמה– :הנמוך בין שני אלה (1) התוצאה המתקבלת מהפחתת המחיר המשוערך מהמחיר הממוצע, ואם התוצאה המתקבלת נמוכה מאפס – אפס; (2) התוצאה המתקבלת מהפחתת המחיר ;המקורי מהמחיר הממוצע ""יחס המדדים– המדד הידוע ביום1 בינואר של כל שנת מס, מחולק במדד הידוע ביום1 בינואר בשנת ;רישומו של הרכב לראשונה ""יחס השערים – שער החליפין הממוצע של מטבע היבוא של דגם הרכב בשנת רישומו של הרכב לראשונה, מחולק בשער החליפין הידוע ב -1 בינואר של שנת הרישום האמורה, אך לא פחות מ-1 ; ""מחיר הרכב לצרכן– :כל אחד מאלה, לפי העניין 29 (1) מחיר לפי מחירון היבוא, לרבות כל האבזרים והמכלולים שהתקין יצרן הרכב בתהליך הייצור כחבילה בסיסית, ולרבות אבזרי חובה על פי דין גם אם הם מותקנים בארץ ותוספות כמפורט להלן גם כשאינן חלק ,מהחבילה הבסיסית: חלון בגג, כריות אוויר מערכת לשמירת יציבות הרכב, תיבת הילוכ ים אוטומטית, מזגן אוויר, הגה כוח ומערכתABS , וכולל מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו –1975 2 (להלן – מע"מ), ולמעט ;מחירי מבצע והנחות (2) אם הוא רכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל – ערך הרכב שנקבע לצורך "המכס, בתוספת המכס, מס קנייה ומע מ שיש לשלמם בעת ייבואו או שהיה צריך לשלמם אלמלא נקבעו פטורים והפחתות, ובתוספת ;פחת שימוש ""מטבע יבוא– סוג המטבע שבו שולמה לספק הרכב ;התמורה ""פחת שימוש– שיעור של1% לכל חודש מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ עד ייבואו לישראל; 30 (2) )(א ,השווי לכל חודש של השימוש ברכב ,)למעט אופנוע כאמור בפסקת משנה (ב התוצאה יהא העובד, לרשות שהועמד המתקבלת מהכפלת המחיר המתואם לצרכן של הרכב בשיעור שווי השימוש ובמכפיל הפחת שהוא מעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; ובלבד שהשווי לכל חודש של השימוש ברכב לא יפחת מהתוצאה המתקבלת מהכפלת שיעור שווי השימוש בסכום של60,000 ; לעניין פסקת משנה זו – ""שיעור שווי השימוש– 2.48% ,; שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לשנות את השיעור האמור ובלבד שלא יפחת מ- 2% ולא יעלה על3% . ""מכפיל הפחת– בשנת רישומו של הרכב– 1 ; החל בשנת המס העוקבת לשנת רישומו של הרכב, בכל שנה, יופחת0.1, ובלבד שלא יפחת מ- 0.1 . )(ב ,השווי לכל חודש של השימוש באופנוע שסיווגוL3 שהועמד לרשות העובד, יהיה750 .שקלים חדשים (3) )(א הסכומים( שבפסקאות משנה1) ו-2 )(ב יתואמו ב-1 .בינואר בכל שנת מס )(ב כל סכום שתואם כאמור בפסקת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב הוא מכפלה של10 .שקלים חדשים 2. תחילתו של חוק זה בשנת המס2021 . 31 דברי הסבר סעיף 2 בפקודת מס הכנסה קובע בין היתר, כי שוויו של רכב שהועמד לרשותו של העובד יהיה חייב במס. כיום תקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב) קובעות כי שווי השימוש ברכב לכל חודש מחושב על פי מחירו המקורי של רכב חדש, ללא התחשבות במשך הזמן בו נמצא הרכב בשימוש ובפחת הנגרם לו בשל כך; זאת על ידי הכפלת המחיר המקורי בשיעור שווי השימוש, שכיום עומד על 2.48% . בהצעת החוק מוצע לשנות הסדר זה כך שהערכת שווי השימוש של רכב שהועמד לרשות העובד תכלול את השווי של ירידת ערך הרכב במהלך שנות שימושו. על כן, מוצע כי בנוסף על הכפלת מחיר הרכב בשיעור שווי השימוש, יוכפל המחיר גם במכפיל הפחת. על מנת לשמור על גמישות מוצע כי שיעור שווי השימוש ייקבע בתקנות שיתקין שר האוצר, וינוע בין 2% ל- 3% . מכפיל הפחת בשנה הראשונה לשימוש ברכב יעמוד על 1 ויפחת מדי שנה ב- 0.1 , כך ששווי השימוש ברכב יפחת גם הוא בכל שנה בשיעור זה. כן מוצע להגביל את שווי השימוש המינימלי, אשר ישקף את ערכו הבסיסי של רכב תקין ומבוטח העומד לשירות העובד שמוערך ב- 60,000 שקלים חדשים. לפי כך, שווי השימוש המינימלי ברכב בכל חודש, ינוע בין 1,200 לבין1,800 שקלים חדשים, כתלות בשיעור שווי השימוש שייקבע על ידי שר האוצר. דרך חישוב זו תביא לכך ששווי השימוש ברכב ממוצע יגיע לשווי השימוש המינימלי לאחר כחמש שנות שימוש מלאות. כן מוצע להגדיל את תקרת שווי הרכב המקורי ל - 600,000 ,שקלים חדשים אשר היום עומדת על כ- 500,000 שקלים חדשים בלבד, ולקבוע כי שווי השימוש של א ופנוע שהועמד לרשות העובד יהיה 750 שקלים חדשים בחודש, כאשר הסכומים המופיעים בהצעת חוק זו יתואמו ב-1 .בינואר בכל שנה  32 ד- תיקון חוק תוב ענות ייצוגית  הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – גמול ושכר טרחה ), התשפ"ג –2023 תיקון סעיף22 )(א 1 .  :יבוא ,(א) לחוק22 סעיף במקום האמור ב ,32006–בחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו  " גמול לתובע "מייצג 22 .  )(א הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של ,אישור הסדר פשרה לא יורה על תשלום גמול לתובע ,המייצג, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין , ואז יפסוק פיצוי של יעלה על1,000 . בגין ההפרה הנטענת₪ תיקון סעיף23  2 . "שכר טרחה של בא כוח "מייצג  23 .  במקום האמור בסעיף23 :לחוק, יבוא לא ייפסק שכר טרחה ל בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה .לאישור   חוק תובענות ייצוגיות, שחוקק לפני למעלה מ עשור, התברר כ כלי קיצוני המשמש לפגיעה קשה מאוד בעסקים במדינת ישראל. לא זו הייתה כוונת המחוקק כשחוקק החוק לפני קצת מעל לעשור. המצב הקיים מסכן עסקים קטנים ובינוניים ו מביא אותם לסכנ ת קריסה מתאוות בצע של תובעים ייצוגיים סדרתיים ועורכ י דין שפיתחו ענף חדש ומשגשג של עסקים גדולים ה משמידים עסקים קטנים אחרים הנאבקים להשיג פרנסה בזיעת אפם. לצערנו, החוק נוצל לרעה על ידי עורכי דין ותובעים סדרתיים אשר חיפשו עילות תביעה, במטרה להתעשר משכר הטרחה ומהגמול שנפסק לתובעים, כאשר בחלקן מדובר בתביעות סרק, אך למרות זאת הנתבעים מוכנים להתפשר ולהגיע כביכול לפשרה עם התובעים כדי לחסוך התדיינויות ארוכות, וזאת ללא השגת כל תועלת ממשית לטובת הציבור. בתקופה האחרונה אנו עדים למבול תביעות שעניינם סימון מוצרים או פרסום שלא בהתאם לחוק או לתקן.  3 'ס"ח התשס"ו, עמ264 . 33 בניגוד לעבר, ת ביעות אלו אינן מוגשות נגד תאגידים גדולים אלא נגד עסקים קטנים שבחלקם מדובר בעסק משפחתי שהעוסק היחיד בו הוא בעל העסק או בני משפחתו. חנויות ועסקים אלו, שאין להם מחלקה משפטית, אינם מודעים לכל תיקון חדש בחוק הגנת הצרכן או בהוראות תקנים חדשים. כך לדוגמה הוגשו ל אחרונה תביעות עתק על סך מיליוני שקלים נגד קונדיטוריות שלא סימנו על גבי מוצרים את כמות שומן הטראנס. ברוב המקרים המוצרים כלל לא הכילו שומן, אך על פי התקן יש לציין על האריזה כי המוצר מכיל פחות מ0.5% שומן טראנס. דוגמה נוספת היא תביעה נגד חנויות פיצוחים על כך ש לא הדפיסו על האריזות אזהרה מפני חנק בשפה הערבית. מניתוח תביעות דומות לאלו עולה תמונה מטרידה כי ככל הנראה לא מדובר אזרחים תמימים שנפגעו אלא בתובעים סדרתיים המסתייעים ומוכוונים על ידי עורכי דין. אלה האחרונים סרקו את כל התקנים ובכוונה תחילה פונים לרכוש מוצרים בחנויות שונות (אחרי בדיקה שהם אינם עומדים בהוראות הדין), רק כדי להגיש תביעות ייצוגיות ולגרוף בסופו של יום גמול והוצאות. גם מתחקיר שפורסם ביום 16.5.2016 בחדשות ערוץ2 עולה כי הגשת תובענות ייצוגיות על ידי תובעים סדרתיים נגד עסקים קטנים בטענות שונות ומשונות הפכה למכת מדינה המאיימת על קיומם של העסקים הקטנים. מהתחקיר עולה כי בעוד שבכתבי התביעה מתבקשים סכומים בשיעור של עשרות מיליוני שקלים, בסופו של דבר "מתפשרים" הצדדים על סכומים של עשרות אלפי שקלים. תביעות אלו, שהוגשו על סך של מיליוני שקלים, גרמו לעסקים הקטנים ל שכור עורכי דין בעלות של עשרות ומאות אלפי שקלים מחשש לקבלת התביעות, שעמדו כאמור על סכומים אסטרונומיים. כמעט בכל המקרים הגיעו עורכי הדין של התובעים והנתבעים להסדר פשרה, לפיו הנתבעים יפעלו מכאן ואילך לפי החוק, התביעה תימחק והתובע הייצוגי ועורכי דינו יקבלו גמו ל ושכ"ט העומד בדרך כלל על עשרות אלפי שקלים. כבר לפני עשור, בדברי ההסבר להצעת חוק התובענות הייצוגיות, עלה החשש מפני ניצול מכשיר התובענה הייצוגית לעשיית רווח ללא השגת תועלת לציבור, חשש שהתאמת במקרים מסוימים. בסיכומו של דבר, לעסקים הקטנים נגרמים נזקים והוצאו ת בסך עשרות ומאות אלפי שקלים, בתשלום הוצאות לעורך הדין שלהם, לעורך הדין של התובע וגמול לתובע. כל זאת כאשר לא מדובר בניסיון הונאה, הטעיה או כוונה רעה, אלא בחוסר ידע של בעל העסק, כאשר מדובר בדרך כלל בעסק או חנות קטנה שאין להם יועץ משפטי אשר ידריך אותם בנבכי התקנים. בעקבות הוצאות שנגרמו לעסקים בעקבות תביעות אלו הגיעו עסקים רבים עד כדי סגירת העסק, ועסקים אחרים נאלצו להעלות מחירים לצרכן כדי לממן את ההוצאות המשפטיות. בסופו של דבר, הציבור הרחב הוא שמשלם את החשבון. בעיית תביעות הסרק וניסיונות הסחיטה בעקבותיהם, עלתה במסגרת שורה של מחקרים. .4 האחרונים שבהם, הם סקירה כמותית של הרשות השופטת  4 'אביב ושטיין, נתונים כמותיים אודות אגרות בתובענות ייצוגיות, בעמ10 ( 2019 :). פורסם באתר הרשות השופטת https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/research_01052019 34 מחקר "תובעות ייצוגיות בישראל – פרספקטיבה אמפירית" שנערך ע"י מחלקת המחקר של הרשות השופטת לשנים 2018 - 2019 – ממנו עולה כי אחוז תביעות הסרק עמד בשנים הללו על כ - 83% מסך התובענות שהוגשו, מהם, אחוז התובענות הייצוגיות ש הסתיימו בהסתלקות עמד על כ- 69% , ואחוז התיקים אשר נסגרו בשל חוסר מעש, מחיקה עיכוב הליכים וסיבות נוספות שאינן פסק דין או פשרה, עמד על כ- 14% נוספים . מגמה זו איננה חדשה, שכן מחקר שנערך כבר בשנת 2014 מצא כי כ60% מהתובענות הייצוגיות שהוגשו בשנת2012 .5 היו תביעות סרק שנסגרו בשל הסתלקות או חוסר מעש מחקר נוסף נערך בשיתוף עם המרכז הבינתחומי הרצליה ושם נכתב: "תביעות הסרק נובעת מיכולתם של התובע המייצג ועורך הדין להעמיד את הנתבע בתובענה הייצוגית בפני סיכונים ועלויות כבדים, גם אם סיכויי התביעה נמוכים. כתוצאה מכך מסכימים נתבעים לפשרות גם בתביעות סרק, וקיים תמריץ לתובעים ולעורכי די ן להגיש תביעות כאלה. שתי הבעיות הללו עלולות לגרום לפגיעה בהשגת מטרותיה של התובענה הייצוגית. בפרט, הן עלולות לגרום לכך שנתבעים לא יחויבו במלוא הנזק שגרמו, בתובענות מוצדקות, ולכך שיחויבו ביותר מהנזק שגרמו, אם בכלל, בתובענות חסרות בסיס". גם ממחקר זה אף עלה, שרובם המוחלט של התביעות נדחות או נמחקות. בנוסף, תביעות אלו גורמות לעומס גדול ביותר על בתי המשפט, כאשר כמות התביעות בשנים האחרונות הפכה לאסטרונומית, לפי הנתונים בשנת 2015 הוגשו כ- 400 ,1 (!) תביעות לעומת כ- 100 תביעות בשנת2007 , מניתוח הנתונים עולה, כי ישנם משרדי עו"ד סדרתיים שיזמו הגשת כ - 100 תביעות בשנה (!) כאשר חלק גדול מהתביעות מתבררות בסופו של דבר כתביעות סרק. בתי המשפט מתחו ביקורת על תובעים ועורכי דין שמגישים תביעות ייצוגיות ללא עילה רק כדי לגרוף לכיסם כספים בהליכי פשרה כביכול, וזאת לאחר שהנתבעים נחרדים מסכומי התביעה האסטרונומיים. הנתבעים מוכנים לשלם תשלום דמי "לא יחרץ" עבור מחיקת התביעה, כאשר למעשה מדובר בסוג של "סחיטה" אלגנטית. הצעת חוק זו, באה לקדם ולהגן על אי טקסים ציבוריים . מאחר וכוונת המחוקק לא הייתה לסכן עסקים קטנים בתביעות ענק על ליקויים או אי כשירות קטנים שניתן לתקן בכסף קטן , אנו ח ושבים שמי שמגיע תוב ע נה ייצוגית צריך לעשות זאת זאת מתוך תום לב ו רצון אמיתי ל דאגה ל אינטרס הציבורי ו אנ . בטוחים שישנם משרדי עורכי דין רבים שיישמחו לעשות זאת למען טובת הציבור בפרו-בונו , וכי גם הגמול לתובע הייצוגי צריך להיו ת סביר בנסיבות העניין ולא לעלות על סך של 1,000 .₪ תיקון המצב הנוכחי חשוב גם היות ו המצב כ יום מסוכן ומסכן את העסקים. הצעת חוק זו אינה פוגעת באפשרות של גופי הממשלה להמשיך ו לאכוף את החוקים השונים .   35 ה- הצעת חוק הרחבת הרפורמה בייבוא מספר פנימי: 2200314 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת אורנה ברביבאי יאיר לפיד פ/ 2506/25 הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ג –2023 תיקון חוק התחרות הכלכלית – הוראת שעה 1. בתקופה של שש שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן– ,)תקופת הוראת השעה יקראו את חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח– 1988 6 :, כך (1) אחרי סעיף31 :ד יבוא "פרק ד'2 :יבוא מקביל ויבוא אישי הגדרות 31 .ה בפרק זה– ""אדם– כהגדרתו בסעיף26 ;)(ו ""יבוא אישי– יבוא של טובין על ידי יחיד, שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות ,מסחרית ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של ;אותו יחיד ""יבוא מקביל– יבוא לישראל של טובין שאינו ;יבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר ""יבואן ישיר– :אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה  6 'ס"ח התשמ"ח, עמ128 '; התשע"ט, עמ246 . 36 (1) הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם ;יצרן הטובין במדינת חוץ (2) הוא מייצר טובין בישראל, מכוח ;הסדר עם אדם במדינת חוץ ""מעשה– לרבות היות צד להסדר, התניית תנאים מסחריים, שינוי תנאים מסחריים, סירוב לספק נכס או שירות, דיווח על סחורה שמקורה ביבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה, או חלקה, של .אותה סחורה איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי בידי יבואן ישיר 31 .ו :לא יעשה יבואן ישיר מעשה שהוא אחד מאלה (1) מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע ;התחרות בענף (2) מעשה שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי, או מעשה שעלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי ואינו נחוץ לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על ידו ;".כיבואן ישיר (2) בסעיף50 ( ד(א), אחרי פסקה6 :) יבוא (" 7) עשה יבואן ישיר מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף, או מעשה שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי, או מעשה שעלול למנוע או להפחית יבוא מקביל או יבוא אישי ואינו נחוץ לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר, בניגוד להוראות סעיף31 ".ו 37 הארכת תקופת הוראת השעה 2. שר הכלכלה והתעשייה, בהמלצת הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה ,של הכנסת רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופה נוספת שלא .תעלה על שלוש שנים דברי הסבר במשק הישראלי יש לי בוא תפקיד מרכזי כמחולל תחרות, בהיותו גורם המשפיע על מגוון המוצרים ומחיריהם . קיימים שני מסלולי יבוא עיקריים: יבוא ישיר ויבוא מקביל. בדרך כלל, יבואן של סחורה מתקשר בחוזה עם ספק הטובין, וספק הטובין מעניק לו מעמד של יבואן ישיר של מוצריו. לעומת זאת, יבואן מקביל אינו קונה את הסחורה ישירות מספק הטובין המקורי אלא בדרכים אחרות, למשל מעודפ י מלאי של מפיצים של ספק הטובין במדינות אחרות או מרשתות קמעונאיות. מסלול יבוא נוסף, אשר חשיבותו התחרותית גוברת בשנים האחרונות, הוא יבוא אישי על ידי הצרכן הסופי של המוצר, בעיקר באמצעות האינטרנט. התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרו ת על המחיר. יבוא מקביל יכול להוזיל מחיר לצרכן, בנסיבות מתאימות, על ידי ניצול של פער במחירו של מוצר מסוים בשני שווקים או יותר. במישור הבין – לאומי, יכול יבואן מקביל לנצל את הפער כאמור בדרך של קניית מוצר בשווקים שבהם המחיר שגובה יצרן בין-לאומי נמוך מזה שהוא גו בה בעבור מוצרים המיועדים לשוק הישראלי, או קניית עודפים מסיטונאי גדול בעל כוח קנייה משמעותי. רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על לבו של הצרכן כאשר מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין־ מותגית משמעותית ויבואן ישיר מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא. הדין הישראלי הכיר בחשיבותו של היבוא המקביל כמחולל תחרות ובחוקיותו של יבוא מקביל. כך למשל בע"א 12/7629 הסביר בית המשפט העליון כי "בישראל... נקודת המוצא לדיון ביבוא מקביל היא שפעולה במתכונת זו היא מותרת, במישור העקרוני. למעשה, בחירה זו נראית חיונית במיוחד בהקשר הישראלי לנוכח הנתונים המאפיינים את המשק הישראלי – שבו התנאים התחרותיים הם מוגבלים ואף מעוררים חשש לריכוזיות – יתר הפוגעת בתחרות בהתחשב, בין השאר, בגודלו הקטן יחסית, בתלות הכמעט מוחלטת ביבוא במגזרים תעשייתיים רבים, ובהיותו מבודד מבחינה כלכלית מסביבתו הקרובה." תכליתו המרכזית של התיקון המוצע היא למנוע פגיעה בתחרות בידי היבואן הישיר של טובין, בדרך של סיכול או צמצום התחרות מיבוא מקביל. כך, למשל, מדוח הוועדה להגברת התחרות והסרת ח סמים בתחום היבוא שמונתה ביום כ' באלול התשע"ג (26 באוגוסט2013 ) בידי שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר, אשר הוגש לשרים כאמור ביום י"ח בחשוון התשע"ה (11 בנובמבר2014 ) עולה, כי יבואנים ישירים עלולים לנקוט פעולות כדי למנוע גישה של יבואנים מקבילים לערוצי ההפצה הקמעו נאיים, תוך ניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידיהם. כמו כן, מטרת התיקון המוצע היא למנוע פגיעה בתחרות בידי יבואן ישיר בדרך של סיכול או צמצום התחרות מיבוא אישי. כך למשל יבואן ישיר עלול לנקוט פעולות שתכליתן למנוע גישה של צרכנים ישראלים לרכישת מוצרים באתרי אינטרנ ט זרים. לכן, מוצע לתקן את חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח –1988 (להלן – החוק), ולאסור על יבואן ישיר לעשות מעשים שיפגעו ביבוא מקביל או ביבוא אישי. עוד מוצע להסמיך את הממונה על התחרות (להלן – הממונה) להטיל עיצום כספי בגובה של עד 113 מיליון שקלים בקירוב על מי שיפר הוראה זו. הוראה זו תעמוד בתוקפה משך שש שנים מיום תחילתה, אך לשר הכלכלה והתעשייה, בהמלצת הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תהיה סמכות להאריך אותה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנ סת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2364/25 ) 38 ו- רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מספר פנימי: 2200309  הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת אורנה ברביבאי פ/ 2495/25 הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – בורסה ייעודית), התשפ"ג –2023 תיקון סעיף1 1. בחוק ניירות ערך, התשכ"ח– 1968 7 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) :במקום ההגדרה "חתם" יבוא """חתם– כל:אחד מאלה (1) ;מי שהתחייב בהתחייבות חיתומית (2) חתם מלווה כמשמעותו בסעיף17ז;"; (2) ב"הגדרה "חתם מתמחר( , אחרי "חתם" יבוא "כהגדרתו בפסקה1) ;""להגדרה "חתם (3) אחרי ההגדרה :"בורסה בחו"ל" יבוא "" "בורסה ייעודית- בורסה שעל פי תנאי רישיון הבורסה שבידה ניתן לרשום בה למסחר רק ניירות ערך של תאגידים ששווי מניותיהם בסמוך לאחר רישומן למסחר לראשונה אינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע שר האוצר , בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת ;"; (4) אחרי ההגדרה ""פקודת מעצר וחיפוש :יבוא """תאגיד בבורסה ייעודית– תאגיד שניירות ערך שהנפיק רשומים למסחר בבורסה ייעודית , ובלבד ששווי מניותיו אינו עולה על 600 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע ,שר האוצר, בצו לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת . "  7 'ס"ח התשכ"ח, עמ234 . 39 הוספת סעיף17 ז 2. אחרי סעיף17 :ו לחוק העיקרי יבוא "מינוי חתם מלווה לתאגיד המבקש לרשום לראשונה ניירות ערך למסחר בבורסה ייעודית 17 .ז תאגיד המבקש לרשום לראשונה ניירות ערך שלו למסחר בבורסה ייעודית ימנה , מבין הרשומים במרשם החתמים לפי סעיף56 ()(ג4א), בודק שילווה את התאגיד בהליך ההכנה להנפקה של ניירות הערך עד להשלמת הרישום לראשונה למסחר ב בורסה הייעודית (להלן – חתם מלווה) ." הוספת סעיף45 יח 3. אחרי סעיף45 :יז לחוק העיקרי יבוא "מעבר בין בורסות ורישום למסחר ביותר מבורסה אחת 45 .יח הרשות רשאית לקבוע ב כללים תנאים ומגבלות לעניין מחיקה מהמסחר של ניירות ערך שנרשמו למסחר בבורסה אחת לשם רישומם למסחר בבורסה אחרת ולעניין רישום ניירות ערך של תאגיד למסחר ב יותר מ בורסה אחת." הוספת סעיף49 ג 4. אחרי סעיף49 :ב לחוק העיקרי יבוא "פטור מתחולת הוראות לבורסה ייעודית 49 .ג סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, ,בהסכמת שר האוצר לפטור חברה המבקשת לקבל רישיון בורסה לשם הקמ ה וניהול של בורסה ייעודית וכן בורסה ייעודית, מההוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים; במתן פטור ובקביעת התנאים לפטור לפי סעיף זה רשאי ראש הרשות להתחשב,, בין השאר בהיקף המסחר בבורסה הייעודית, בסוג התאגידים שרשאים לרשום ניירות ערך למסחר ,בה ובהתקיימות ה דרישות לפי פרק זה בחברה בעלת רי שיון בורסה השולטת בחברה שלגביה מתבקש הפטור ." תיקון סעיף52 טו 5. בסעיף52 ( טו(ב) לחוק העיקרי, בפסקה2), אחרי "ואם לא נדרש להגיש דוח ."כאמור" יבוא "או שהוא חתם מלווה תיקון סעיף52 נג 6. בסעיף52 נג :לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא "(א1) על אף הוראות ,)סעיף קטן (א נעשתה ההפרה ב קשר עם תאגיד בבורסה ,ייעודית רשאי מותב להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי השווה למחצית הסכום הקבוע לעניין אותה הפרה ".)בסעיף קטן (א 40 תיקון חוק החברות7. בחוק החברות, התשנ"ט –1999 8 , אחרי סעיף365 א יבוא: "פרק חמישי ב': הגבלת התחולה על חברות הנסחרות בבורסה ייעודית הגבלת תחולה 365 .ב השר רשאי לקבוע, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, כי הוראות חוק זה החלות על חבר ות פרטיות שהן חבר ו ת איגרות חוב, לא יחולו, כולן או חלקן, על חברות שהן תאגיד בבורסה ייעודית כהגדרתו בחוק ניירות ערך, בין בכלל ובין לפי .".סוגים, ובתנאים שיקבע הוראת מעבר 8. במשך שלוש שנים מיום תחילת המסחר בבורסה הייעודית הראשונה לא יירשמו למסחר ב אותה בורסה ייעודית, ניירות ערך של תאגיד שניירות ערך ש לו היו רשומים למסחר , ערב ה יום האמור, בבורסה אחרת . ד ב רי הס ב ר בעולם קיימת הכרה בכך ש תאגידים עם הון עצמי בסדר גודל קטן ובינוני (להלן - תאגידים קטנים ובינוניים) תורמ ים באופן משמעותי לצמיחה ולפיתוח הכלכלי של כלכלות ומשקים, ומהוו ים קטר לשיפור התע סוקה, החדשנות והיזמות. גם בישראל, בדומה לעולם, תאגידים אלו ה ם מנוע צמיחה מרכזי של המשק, אולם לרוב ה ם מתקש ים להשיג מימון לפעילות ם באפיקים הקיימים מסיבות שונות. הצעת חוק זו באה בהמשך להמלצות יו של צוות בי ן- משרדי שהוקם בשנת2016 על ידי שר האוצר ושרת המשפטים ד אז שפורסמו בחודש יוני 2018 ב " דוח הצוות לבחינת הקמתה של בורסה ייעודית לחברות קטנות ובינוניות בישראל ". הקמתה של הבורסה הייעודית כאמור נועדה לאפשר אפיק מימון נוסף ל תאגידים קטנ ים ובינוני ים- ,אפיק מימון ציבורי. למימון ציבורי יתרונות רבים, וביניהם: עלותו הנמוכה יחסית נזילות למשקיעים, פיזור סיכונים, הנאה ישירה של הציבור מהצלחת תאגידים אלו וקידום צמיחה ארוכת טווח. הבורסה הייעודית תיצור אפיק מימון ל תאגידים צעיר ים הזקוק ים להון ו ל אשראי שיאפשרו להם לממן את פעילות ם העסקית ולהתפתח עד להפיכת ם ל תאגידים בשל ו ים יציבים , בעל י מכירות ותזרים מזומנים יציב ואיתן. מתן גישה לחברות אלו למימון ציבורי תאפשר מצד אחד אפיק מימון חדש לאותן חברות, ומצד שני הדבר יתרום לפיתוח שוק ההון והגדלת מגוון ההשקעות האפשריות למשקי עים. בנוסף, הקמת הבורסה הייעודית תסייע להגדלת החשיפה של הציבור בישראל למגזרי השקעה נוספים כגון תאגידים בתחומי ה טכנולוגיה ותאפשר יצירת מקפצה ל תאגידים כאלה בדרך לשווקים הראשיים; תסייע בקידום האינטרס המשקי הנוגע לעידוד ה תאגידים להשאיר את פעילות ם בישראל - ובתו ך  8 'ס"ח התשנ"ט, עמ189 . 41 .כך, תעצים את היתרון היחסי של ישראל בתחום הטכנולוגיה ותתרום להגדלת הפריון המשקי לפיכך , מוצע להניח תשתית להקמתה של בורסה ייעודית בישראל, בין היתר על ידי הסרת חסמים וקביעת התאמות ברגולציה שתחול על תאגידים שניירות ערך שלה ם ייסחרו בבורסה הייעודית, וזאת ללא התפשר ות על שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר. מוצע כי בבורסה זו יוכלו להירשם למסחר תאגידים קטנים ובינוניים , ששווים עד 300 מיליון ש קלים חדשים . הרישום לבורסה הייעודית ייעשה בליווי חתם מלווה, שיסייע ל תאגידים ליישם את דרישות הרגולציה ולמלא אחר חו בותיה ם החדשים וישמש גם כשומר סף. מטבע הדברים ועל פי המצב כיום בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן – הבורסה הראשית), קיימות חברות שעל פי מאפייניהן יתאימו לרישום ניירות ערך שהנפיקו למסחר הן בבורסה הראשית והן בבורסה הייעודית. עם זאת, סביבת הפעילות בבורסה הייעו דית תותאם למאפייני החברות ששווין נמוך יחסית, ואשר נחשבות בבורסה הראשית לתאגידים קטנים או שאינן עומדות בסיפי הכניסה לבורסה הראשית. הבורסה הייעודית תתאים אם כן לעסקים שמבקשים לגייס הון או חוב מהציבור אך אינם מתאימים לדרישות הסף של הבורסה או שמאפייני הפעילות האחרים בבורסה אינם מותאמים עבורם, ומאידך הם גדולים מדי עבור גיוס באמצעות פלטפורמות של מימון המונים (המאפשרות גיוס בהיקף של עד 6 מיליון ש"ח בלבד). הבורסה הייעודית תאפשר לחברות אלה לגייס הון, לצמוח ולהתפתח, תוך חשיפה ראשונית לדרישות הרגולציה ותוך יצירת היכר ות ראשונית עם ציבור המשקיעים והכנתן לאפשרות התפתחות וקיום פעילות בשווקים הראשיים. הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בשבט התשפ"ג (20.02.2023 )  42 ז- הצעת חוק חובת עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים מספר פנימי: 2200313  הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת אורנה ברביבאי יאיר לפיד _________________________________________ _____ פ/2315/25 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים באזור פריפריה במכרז), התשפ"ג –2023 תיקון סעיף1 1. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב– 1992 9 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי :ההגדרה "המועצה להשכלה גבוהה" יבוא ""אזור פריפריה ״ – ,כל אחד מאלה: הנגב כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב התשנ"ב –1991 10 , והגליל כהגדרתו בחוק הרשות,לפיתוח הגליל התשנ"ג –1993 11 ."; הוספת סעיף2 ד 2. אחרי סעיף2 :ג לחוק העיקרי יבוא "עידוד עסקים זעירים, קטנים ובינוניים באזור פריפריה במכרז 2 .ד פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה ,משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר ואחת מן ההצעות היא של עסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני הנמצא באזור פריפריה, תיבחר ההצעה ".האמורה כזוכה במכרז כאמור 43 דב י ר הסבר בישראל פעילים כ- 600,000 עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים, המהווים מעל ל- 96% .מסך העסקים בישראל עסקים זעירים, קטנים ובינוניים תורמים מעל ל - 50% מהתוצר העסקי במשק. בשנת 2022 נרשם שיא צמיחה של עסקים קטנים ובינוניים, גידול של9.3% . ברור לכל כי העסקים הקטנים והבינ וניים מהווים אחד היסודות החשובים ביותר של הכלכלה הישראלית. למרות הגידול והצמיחה עסקים קטנים ובינוניים מתקשים במגוון תחומים. על הממשלה להעמיד בראש סדר העדיפויות שלה את עידוד התפתחותם של עסקים אלה. סיוע לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים בפריפריה בפרט יוביל לצמי חה ויצמצם את תופעת ההגירה מהפריפריה. לפיכך, מוצע לסייע לעסקים זעי רים, קטנים ובינוניים שנמצאים בצפון המדינה ובדרומה, בדרך של קביעת מנגנון העדפה ביחס לעסקים כאמור במכרזים שמפורסמים על ידי הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור אחרים. הצע ות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת יעל רון בן משה וקבוצת חברי הכנסת (פ/2755/24 ) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון (פ/1427/25 .) /הצעת החוק זהה לפ1427/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב בשבט התשפ"ג (13.02.2023 )   44 ח- הצעת חוק , תיקון חוק הגנת הצרכן הכנסת העשרים וחמש חוק הגנת הצרכן (תיקון ) תיקון סעיף14ג 1. ב חוק הגנת הצרכן (להלן– ,)החוק העיקרי בסעיף14ג1 לאחר המילים תקשורת אלקטרונית יבוא: " סעיף זה לא יחול על הזמנות מ סוכני "נסיעות :באחד מהמקרים הבאים נסיבות בהן לא יחול תיקון47 א הצרכן יזם את השיחה , וזאת מבלי שהעוסק יצר לפני כן קשר עמו . מובהר בזאת כי שליחת דבר פרסומת לצרכן באמצעות משלוח הודעה באמצעות תקשורת אלקטרונית לרבות מסרון לנייד , ו/או דיוור אלקטרוני , לא תחשב יצירת קשר מ טעם העוסק . ב ההתקשרות בעסקה בוצעה לאחר שיחה של העוסק עם קרוב , כאשר בהתייחס לקרוב הרי שמדובר בקרוב משפחה ו/או מיופה כוח של הצרכן, שהציג עצמו שהוא מטעם הצרכן ובלבד שהקרוב אינו אזרח ותיק ושהעסקה בוצעה בנוסף עבור הקרוב ו/או מי מטעמו ו/או עבור האזרח ה ו ותיק . ג לצרכן נשלח מסמך גילוי בהתאם לסעיף14 ( ג ) ב והצרכן אישר את הפרטים בין בחתימה אלקטרונית ובין באמצעות חתימה על המסך והשבתו במייל ו/או בפקס ו/או העוסק ביצע פעולות גילוי נאות מלאה וקיבל את אישורו של הצרכן . 45 ד במקרה שהעסקה הינה טיול מאורגן והצרכן הינו לקוח חוזר המתמצא בפרטים הקשורים בטיול מסוג זה לנוכח הניסיון שצבר בטיולים הקודמים שארג ן העוסק ובלבד שלא עברו 5 שנים מהעסקה הקודמת שביצע אצל העוסק. דברי הסבר סעיף 14 ( ג1) ג ב חוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981 )"(להלן: "החוק מאפשר לאזרח ותיק, לאזרח בעל תעודת נכה או לעולה חדש לבטל עסקת מכר מרחוק טלפונית, בתוך 4 חודשים מיום ביצוע העסקה או מיום קבלת טופס גילוי נאות, לפי המאוחר. תיקון זה בוצע נוכח תופעת עושק הקשישים, בעיקר בשיחות טלפונית. על פי כתבות באמצעי התקשורת, עוסקים ביצעו שיחות טלמרקטינג על- ידי נציגי מכירות במטרה להוציא מהקשישים אלפי שקלים בתמורה למוצרים מיותרים. שיטות של מרמה והטעיה שזורות בשיחות הללו, והתופעה שנמשכת מזה שנים הובילה לתיקון חוק הגנת הצרכן, ולמרות שהמחוקק לא נתן את דעתו להחלת התיקון על שירותי תיירות – התיקו ן חל על שירותים אלו . מבלי לחלוק על חשיבות התיקון, ה נתונים מראים כי אזרחים ותיקים רבים מנצלים את המצב לרעה בעסקאות בתחום הנסיעות והתיירות . אלו פונים בעצמם אל עוסקים מתחום התיירות, ומנצלים את הקבוע בחוק בידיעה שהם יכולים לבטל את העסקה במשך תקופה ארוכה מבלי לקחת אחריות על העסקה שביצעו, למרות שהיו בגמרות דעת בדיוק כמו צרכן הצעיר מהם בשנים . במקרים אלו נוצר מצב בו לעתים קרובות, העוסק קרי סוכן הנסיעות , שהינו לעתים קרובות עסק קטן, מ שלם מכיסו בעבור העסקה , זאת כאשר ה אזרח ה ו ותיק מבטל עסקאות במטרה למצוא חלופה זולה יותר ברגע האחרו ן. כיוצא מכך סוכן הנסיעות נושא בעלויות בגין מלון 46 .וטיסות במדינות שאינן מכירות בחוקי מדינת ישראל, קל וחומר לא בחוק הגנת הצרכן תופעה נוספת הינה כי בנסיעות של בני משפחה רבים, מזמינים בני משפחה את כלל העסקה למשתתפים מרובים על שמו של האזרח הותיק וזאת על מנת להשאיר פתח לביטולה. מטרת התיקון למצוא את האיזון הנכון בין הצורך למנוע עושק קשישים לבין הצורך למנוע ניצול לרעה של הוראת החוק ופ גיעה גדולה בעסקי התיירות אשר נמצאים בלאו הכי בתחרות מתגברת הן מול גורמים גלובליים המאיימים לנגוס בשוק והן מול שוק ללא רגולציה והסדרה אשר יכולת ההישרדות בו קשה מלכתחילה וביטולי עסקאות מסוג זה יכולים להפיל עסקים . יודגש שעסקאות בתיירות הן שונות במהותם מ עסקאות אחרות במשק שכן המוצר התיירותי כפוף לתנאים וחוקים גלובליים שלא מכירים בחוקי מדינת ישראל , לכן אין גיבוי מצד הספק לביטולים הנובעים מחוק כזה או אחר. כאשר כל שירות ותנאיו משתנה לפי המדינה ממנה נרכש/ הוזמן כך שקיימת סתירה חוזית בין העוסק בארץ לצרכן ובין ה עוסק בארץ לבין ספקיו בחו"ל . בעולם התיירות המוצרים מורכבים במרבית המקרים מכמות רבה של שירותים שלכל אחד מהם תנאי ביטול שונים, לעומת מוצר צריכה המורכב מפריט בודד אחד. לדוגמה חבילת נופש או טיול מאורגן . האמור עולה אף מפס"ד ת"ק 20-03-15879 דוד זכריה נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ , שם נטען ע"י הרשם אהרון אורנשטיין כדלקמן: "התובע הינו לקוח 24 .ותיק של הנתבעת ונסע באמצעותה בעבר לשישה טיולים מאורגנים גם לקראת הטיול לתאילנד נשוא משפט זה . התובע הוא זה שפנה טלפונית לנתבעת תחילה ונקו דה זו איננה שנויה במחלוקת . " אשר על כן מוצע כי התיקון שבוצע במסגרת תיקון 47 לחוק הגנת הצרכן – הוספת ס' 14 )(ג לא יחול על שירותי תיירות כמו הארחה נסיעה וחופש כא שר הצרכן פנה אל העוסק, ו/או כאשר קרוב של הצרכן ביצע את העסקה עבור הצרכן הוותיק ו/או עבור עצמו ו/או כאשר מדובר בצרכן חוזר ו/או כאשר נחתם מסמך גילוי נאות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ...