חומר רקע
1
השפעת השינויים במערכת המשפט על אנשים עם מוגבלות
אנו, נציגי/
ות ארגונים חברתיים ,א /נשי אקדמיה ו
פעילים חברתיים,
הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם
,מוגבלות בישראל
מבקשים להתריע על השלכותיה
ם
של
השינויים המשפטיים המתהווים
על זכויותיהם של אנשים
.עם כל סוגי המוגבלויות
,החתומים על מכתב זה מגיעים מכל קצות הקשת הפוליטית. במרוצת השנים הצלחנו לקדם זכויות של אנשים עם
מוגבלות,
.בין היתר בזכות שיתוף פעולה פורה עם חברי/ות כנסת מימין ומשמאל עם זאת, אנו
מאוחדים ב דאגה כי
השינויים המוצעים ו פגע י
.קשות בזכויותיה של אחת האוכלוסיות המוחלשות והמודרות בישראל
,לפיכך אנו קוראים לעצור לאלתר
את קידום החקיקה שנועדה להביא ל שינויים מרחיקי לכת
במערכת המשפט
ו
לקיים דיון מעמיק
.בהשלכותיה על אנשים עם מוגבלות
אנשים עם מוגבלות מהווים
כ-
17%
.מאוכלוסיית מדינת ישראל בשלושת העשורים האחרונים חלו שינויים מרחיקי
לכת
במצב ,זכויותיהם
בין היתר בזכות
חקיקתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת1998
ואישרורה
של האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות
בשנת2012. עם זאת, חסמים רבים
עדיין מעכבים את
השתתפותם המלאה בחברה . אנשים עם מוגבלות עדיין אינם נהנים בצורה מלאה ושווה מזכויות האדם ו
מ חירויות
ה
יסוד, וממשיכים לסבול מהפליה, הדרה ושלילת זכויות בתחומי חיים רבים, ובהם דיור, חינוך, תעסוקה , כשרות
משפטית ועוד.
כאשר מדובר באנשים עם מוגבלות, המשתייכים גם
לאוכלוסיה מוחלשת
,נוספת (ערבים, נשים יוצאי
אתיופי
ה
)וכן הלאה– הפלייתם חמורה
.עוד יותר
,אכן בעשורים האחרונים ,
הכנסת
תרמה ל קיד ום
.שוויון הזכויות של אנשים עם מוגבלות עם זאת, אנשים עם
מוגבלות
נאלצ
ים שוב ושוב
לפנות גם
לעזרת
ה
של
מערכת המשפט . כך למשל
במקרים
בהם הממשלה או הפקידות
פוגע
ו ת
בזכויות אלו, בין השאר מטעמי תקציב ,או כשמתגלעים
פערים משמעותיים בין החקיקה המתקדמת לבין
.המצב בפועל, המתאפיין באכיפה ובישום חלקיים מאד
,לפיכך קיומה של מערכת משפט חזקה ועצמאית
.חיוני לשמירה על זכויות אנשים עם מוגבלות
צורך זה מתחזק
לנוכח העובדה כי מדובר בקבוצה
אשר כוחה הפוליטי מצומצם, ו המוצאת עצמה לא אחת מוחלשת אל מול הרשויות
.השונות
לאור זאת אנו מביעים חשש כבד ודאגה עמוקה מפני הפגיעה הצפויה ביכולתם של אנשים עם מוגבלות לממש את
,זכויותיהם כולל
הבסיסיות ביותר–
זכותם ,לבטחון אישי לשוויון, לחירות
ו לכבוד, בעקבות המהלכים אותם
.מובילה הממשלה אלה עיקרי הדברים :
שינוי הרכבה של הוועדה למינוי שופטים
אנשים עם מוגבלות נאלצים לפנות לעיתים קרובות לערכאות שיפוטיות שונות כדי לממש את זכאו
יה ת יו ם: תביעות
בנוגע לזכאויות מול הביטוח הלאומי או על רקע אפליה בקבלה לעבודה, עתירות ועררים נגד החלטות לפי חוק חינוך
מיוחד או חוק.שיקום נכי נפש בקהילה, ועוד
גם בית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
הגן לא אחת
,על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בפרט במקרים בהם נדרשה הוצאה כספית ממנה .הממשלה ביקשה להימנע
כך
למשל פסק בית המשפט העליון כי יש להנגיש בתי ספר עוד בטרם הכנסת עיגנה חוב ה זו בחוק, קבע כי הבטחת
שוויון הזדמנויות לאדם עם מוגבלות עולה כסף, ו כי ב
חברה האמונה על ערכי כבוד
,האדם, החירות והשוויון
2
.שיקולים תקציביים אינם חזות הכול1
גם כשהכנסת חוקקה את פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם
,מוגבלות נדרשה עתירה לבית המשפט העליון על מנת שמשרדי הממשלה
ימלאו חובתם ו יתקינו תקנות מכוחו של
החוק .
2
בית המשפט העליון חייב את המדינה
להפנות משאבים לטובת שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל,
3
ודרש מ
משרד החינוך להנגיש בכתב ברייל ו
בדרכים נוספות
חומרי לימוד ובחינות .עבור תלמידים עם לקות ראייה4
בג"צ היה
הראשון להכיר בזכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית קשה, הז
קוקים לסיוע סיעודי,
לחי
ות
בקהילה ולא
במוסדות סגרגטיביים5 ועוד.
לעיתים
די ב הגשת עתירה כדי להביא את משרדי הממשלה לשנות את מדיניותם ביחס לאנשים עם מוגבלות. כך היה
כאשר הופסקה פעילותן של ועדות השיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה מסיבות תקציביות,
ולמעשה נמנעה
מאנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית לקבל שירותי שיקום. בעקבות הגשת עתירה
שהוג
שה שבו ה וועדות
לפעול.
6 דוגמה נוספת היא עתירה שהוגשה בשם אנשים עם מוגבלות נפשית המתגוררים במ סגרות מוסדיות לאפשר
להם לקבל שירותי שיקום שיקדמו את יציאתם
מ
המוסדות לקהילה .
7
.מכאן חשיבותה של מערכת משפט עצמאית שינוי ב
הרכב הוועדה
,לבחירת שופטים באופן
א יבי ש ל שליטה של
הקואליציה בוועדה, עלול לצמצם במידה ניכרת את יכולתם של אנשים עם מוגבלות להיעזר בבתי המשפט,
בערכאות
השונות,
.למימוש זכויותיהם
שינוי השיטה יאפשר ל ממשלה לבחור שופטים שצפויים להיות נוחים לרשויות, אלה שנטייתם להעדיף את עמדת
.המדינה על פני עמדת האזרח
שו פטים בערכאות ה
נמוכות, ש יידעו שקידומם תלוי
בנציגי
ם פוליטיים מ
ה
קואליציה ,
ו
לא ב
חברי ועדה שמומחיותם מאפשרת להם להעריך את עשייתם המשפטית ,, עלולים להסס ,במודע או שלא במודע
מלפסוק בניגוד לעמדת הרשויות, במיוחד בתיקים בעלי השלכות-
רוחב. הפוליטיזציה של מערכת המשפט והעדפת
שופטים הנוחים לשלטון יוצר
ו
ת סיכון מיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, לאנשים שקיומם היום -יומי תלוי לא-
פעם
בסיוע חומרי ובשירותים הניתנים על ידי רשויות המדינה , ולאנשים שנאבקים לחירות ולשוויון מול מדיניות
ממשלה,
שלעתים מוכתבת על ידי שיקולים תקציבים או
דעות קדומות .
ביטול עילת הסבירות
.עילת הסבירות היא כלי משמעותי בהגנה על זכויות אדם כך למשל עילת הסבירות
היא ש דורשת מהרשות לקחת
.בחשבון שיקולים של זכויות אדם, ולא לתת עדיפות חד משמעית לשיקולים תקציביים דוגמה לכך היא פסיקתו של
בג"צ,
כי התעריף השעתי שקבע משרד הבריאות לעמותות המעניקות טיפול לילדים על הרצף האוט
י סטי נשחק
לאור
ך השנים, עד שהפך לבלתי-
סביר באופן המחייב את התערבות בית המשפט, ועל כן הורה לעדכן את התעריף
.ולהעלותו בצורה משמעותית8
דוגמה נוספת היא העתירה במסגרתה נטען בין היתר כי ההחלטה לסגור מוסדות
לאנשים עם מוגבלות בתקופת הקורונה, ולא לאפשר בהם ביקורים של בני משפחה, אינה סבירה שכן לא נתנה משקל
מספיק לרווחתם הנפשית של דיירי המוסדות ולזכותם להיפגש עם בני משפחתם. אכן, בין היתר בעקבות הגשת
.העתירה, משרד הרווחה עדכן את הנהלים ואיפשר ביקורים במוסדות9
1 בג "ץ7081/93
שחר בוצר ואח ' נ '
המועצה
המקומית מכבים רעות ,
פ נ "ד(1
)
19
,
27
(
1996
.)
2
בג"ץ5833/08
'עמותת נגישות ישראל ואח
'נ' שר התחבורה ואח
3 בג "ץ2599/00
יתד נ '
משרד החינוך ,פ "ד
נו(5
)
834
(
2002
)
4 בג"ץ
8536/11
בזכות
'ואח נגד משרד
החינוך (
19.12.2013
)
5
"ץ בג
3304/07
'ליאור לוי ואח( נגד מדינת ישראל(
3.2.2010
)
6 בג "ץ4015/06
פלונים נ '
מדינת ישראל, משרד
הבריאות ומשרד
האוצר
7
בג"ץ5531/10
'בזכות ואחרים נ מדינת ישראל ומשרד הבריאות
8 בג "ץ2902/11
העמותה לילדים בסיכון ואח ' נ 'משרד
הבריאות (
4.9.15
.)
9 בג "ץ3046/20
, שמואל מירון ואח' נגד שר
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיי
ם
ואח( '
21.5.20
.)
3
,בנוסף
החוקים המעגנים את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מתווים
לא פעם רק עקרונות
כלליים ומסגרת ,
ומותירים לרשות המבצעת לקבוע את ההסדרים המפורטים .שיהפכו את הכוונות למציאות כך למשל חו ק שירותי
רווחה לאנשים עם מוגבלות,, שנחקק לאחרונה ועדיין לא נכנס לתוקף קובע כי
על משרד הרווחה לפתח שירותים
ש
יאפשרו לאנשים עם מוגבלות לממש את זכותם לחיות בקהילה ,
ולהכין תכנית לצמצום המוסדות לאנשים עם
מוגבלות .אם משרד הרווחה יגשים את החוק באופן מינורי, יקים מעט מענים בקהילה, ויכין תכנית מיני מ ליסטית
לצמצום מוסדות– ה
דרך היחיד
ה ל הביא ל
ה גשמת מטרותיו של החוק ת
היה פנייה לבית המשפט
, בדרישה ל קבוע
כי דרך היישום על ידי הרש
ות המ
ב
צעת אינו סביר .
זאת ועוד: עצם הידיעה שיש באפשרותו/
ה
של האזרח /ית
לפנות לבתי המשפט, לעיתים די בה כדי להשפיע על
התנהלותן של הרשויות מול האזרח. החלשת מערכת המשפט על-
ידי מינוי פוליטי של שופטים וביטול עילת
הסבירות, עלול
ה לתת יד חופשית ל
פקידות ל פעול באופן אשר יביא לפגיעה באנשים עם מוגבלות ללא ההרתעה
.המשפטית הקיימת היום
הגבל ת הביקורת החוקתית ו פסקת התגברות ברוב של61
ח"כים
כאמור, הכנסת פעלה לא אחת
לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. אולם, לעיתים
, מדעת או
,שלא מדעת
היא גם פגעה בזכויותיהם. במקרים אלה, בית המשפט העליון היה מגנה של אוכלוסיה זו. כך קרה למשל בעתירה
שהגישו אב לילדה עם עיוורון שהיה זקוק לרכב לצורך הסעתה, אישה עם מוגבלות בשמיעה ונשים חד -
הוריות
נגד
חוק, ששלל את
הזכות להבטחת הכנסה בשל שימוש ברכב
. בי
ת המשפט העליון קיבל את העתירה בשל פגיעה בלתי -
מידתית של החוק
בזכות היסוד למינימום של קיום אנושי בכבוד .
10
רק במקרים נדירים בית המשפט פסל חוקים של הכנסת.
אולם עצם
קיומה של
סמכות זו מחייב את הכנסת להתחשב
בזכויות אדם בהליך החקיקה. לסמכות זו חשיבות יתרה
כשמדובר באנשים עם מוגבלות, שכוחם הפוליטי מצומצם
וייצוגם בכנסת דל מאד
, ולעיתים כלל לא קיים .
הפיכת היועצים המשפטיים לממשלה למשרות אמון
ארגוני ם העוסקים בקידום זכויות
יהם
של אנשים עם מוגבלות פונים לא אחת לייעוץ המשפטי על מנת שזה ינחה את
הדרג המבצע לפעול בהתאם ל
עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , לאמנה הבין לאומית בדבר
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות
ולחקיקה נוספת
המעגנת את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. פניות מעין אלו
מיתרות פעמים רבות את הצורך בפנייה לערכאות שיפוטיות. הפיכת משרות היועצים המשפטיים למשרות אמון
.תפגע באפשרות לפעול בדרך זו
סיכום
השינויים המנויים לעיל הם רק חלק
מהרפורמה
.שהממשלה מתכננת להוביל במערכת המשפט
מסמך זה אינו כולל
התייחסות להצעות נוספות ,
,שכרגע אינן על שולחן הדיונים כמו הגבלת זכות העמידה של ארגונים הפועלים לקידום
.זכויות אנשים עם מוגבלות
נעיר בקצרה, כי גם הצעות אלו תפגענה קשות באנשים עם מוגבלות,
ונתייחס אליהן
.בבוא העת ככל שהממשלה תנסה לקדמן
10
בג "ץ10662/04
חסן נ 'המוסד לביטוח לאומי ,פ "ד
סה(1
)
782
(
2012
.)
4
השינויים במערכת המשפט
לא נועד
ו לפגוע באנשים עם מוגבלות , אך קיים חשש כבד שזו תהיה אחת
התוצאות
הקשות של שינויים אלו ,. כאוכלוסיה מוחלשת, התלויה ברשויות השלטון למימוש זכויותיה הבסיסיות ביותר
קבוצה זו זקוקה למערכת משפט חזקה ועצמאית, בעלת
סמכויות ו
כלים להגן על
.זכויותיה
אנשים עם מוגבלות זקוק ים לשינוי במערכת המשפט, ובראש ובראשונה
להנגשת הליכים ., לפישוטם ולזירוזם אנו
החתומים מטה קוראים לחזק את מערכת המשפט, באופן שתוכל לתת מענה שלם
ויעיל להגנה על זכויותיהם ש ל
אנשים עם מוגבלות, ולהפסיק לאלתר כל פעולה אשר תביא להחלשתה של מערכת זו .
ליצירת קשר: עו"ד נטע דגן, טלפון :
054-6422661
וד"ר עדית סרגוסטי, טלפון054-5314830
, ארגון בזכות
על החתום, הארגונים :, אנשי האקדמיה והפעילים החברתיים הבאים
ארגונים
)(לפי א"ב של שם הארגון:
1.
אופק לילדינו-
ארגון ארצי של הורים לילדים עם עיוורון או לקות ראייה
2.
איגוד רופאי בריאות הציבור
3.
עמותת אלווין ישראל
4.
ד"ר הלה הדס, מנכ"לית, אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש
5.
אנשים עם טיקים בישראל
6.
עו"ד אורלי לוינזון-
סלע, א.ס.ף-
ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל
7.
א שה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה
8.
בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות
9.
עמיר ,לרנר, מנכ"ל עמותת
בית איזי שפירא
10
.
הורים מובילי שינוי, ועד ההורים המשלבים פתח תקווה
11
.
ס ילביה
טסלר-
לזוביק, יו"ר יספר"א, האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי
12
.
ית"ד–
ילדי
תסמונת דאון
13
.
תמי ,כרמל מצלאוי, מנכ"לית עמותת לשמ"ה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש
14
.
מנהיגות הורים מיוחדים תל אביב– יפו
15
.
המרכז ללימודי מוגבלות, בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
16
.
ג די
רוזנטל, יו"ר עמותת משפחות בריאות הנפש
17
.
נגישות ישראל
18
.
עמוס ,באר
מ נכ״ל הספריה המרכזית לעיוורים
19
.
ריבי צוק, יו"ר עוצמה, עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש
20
.
עמותת צח"י, צרכני חינוך יחודיים
21
.
צעדים-
עמותה ישראלית לחולי ומושתלי מפרקים
22
.
אסתי
רגב, יו"ר עמותת "קבוצת השווים"
23
.
יוליה ,בן משה, נשיאה ארגון
'קול הזכויות'
24
.
ד"ר ועו"ד מיה
גפן
וע"ד רוני
רוטלר ,מנהל
ות,
,הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת בר איל
ן
25
.
הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, המרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית בירושלים
26
.
עו"ד נעה בק, מנהלת
קליניקת משפט רפואה ופסיכיאטריה והקליניקה לדיור ראוי,
הפקולטה למשפטים, הקרייה
האקדמית אונו
27
.
תמר
פרנק, מנהלת ארגון DIR ישראל
אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים
)(לפי סדר הא"ב :
1.
עו"ס ענבר אדלר בן
דור
2.
עו"ד צביה
אדמון
3.
ד"ר מיכל ,אופיר כהן
התפתחות הילד
4.
ענת אופנהיים, מרפאה בעיסוק
5.
שירי,אייזנר
פעילה חברתית
6.
ד"ר דורית אלדר
7.
ד״ר נצן
אלמוג, ראש מיקוד נגישות ומוגבלות, הקריה האקדמית אונו
8.
ענת
אלפי, פעילה חברתית
5
9.
ענת אלפי גולדשטיין, פעילה חברתית ואמא לבוגרת עם
אוטיזם
10
. ד"ר ועו"ד גיא
אקוקה, מנהל המחלקה המשפטית וקשר ממשל, המרכז לעיוור בישראל
11
.
עו"ד אלינור ארזי, מרצה בתכנית למגדר וקרימינולוגיה ופעילה חברתית
12
.
גילי ,בלצן
אמא לבוגר עם אוטיזם
13
.
מיכל ,בן אליהו
אמא לשני בוגרים על הרצף האוטיסטי
14
.
ד״ר דוד בן טולילה, המרכז
האקדמי רופין
15
.
יותם
בן שץ, פסיכולוג שיקומי מומחה
16
.
בשמת
בר-נדב, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-
גוריון בנגב
17
.
מיכל ברודי ברקת, המרכז ללימודי מוגבלות ובית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
18
.
ד״ר נילי ברויאר, המרכז ללימודי
מוגבלות, האוניברסיטה העברית בירושלים
19
.
מיכל ,ברמן
קלינאית תקשורת התפתחותית
20
.
מרל
ברנט, אמא מודאגת, פעילה לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות
21
.
טומי
ברצנקו, פעיל חברתי
22
.
פרח
ברקוביץ, פעילה חברתית
23
.
פרופ׳ רוני
גבע, אוניברסיטת בר אילן
24
. ד"ר עדי גולדינר, מרכז ספרא לאתיקה, א ,וניברסיטת תל אביב, והמרכז הבינלאומי לבריאות משפט ואתיקה
אוניברסיטת חיפה
25
.
ורדית
גולדנר, פעילה חברתית
26
.
שרון
גפר דוד, הורים מובילי שינוי ועד ההורים המשלבים פתח תקווה
27
.
ד"ר פאולה גרבר אפשטיין, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב
28
.
ד"ר ענת גרינשטיין, המרכז ללימודי מוגבלות, האוניברסיטה העברית בירושלים
29
.
גלי דובש גוב-ארי, פעילה חברתית
30
.
עו"ד ועו"ס לירון
דוד, אוניברסיטת חיפה
31
.
'פרופ נדב
דוידוביץ, מנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון
32
.
עו״ד נועה דנון
33
.
ד"ר אורלי הבל, המרכז האקדמי לוינסקי– ו
ינגייט
34
.
ד"ר רוני
הולר, המרכז ללימודי מוגבלות ובית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
35
.
ד״ר רבקה הלל לביאן, דקנית הפקולטה לחינוך המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט
36
.
ד״ר מיה
וולף, אוניברסיטת בר אילן
37
.
נטע וולף, מטפלת באמנות
38
.
'פרופ שירלי ורנר, המרכז ללימודי מוגבלות ובית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה
39
.
'פרופ גלית חזן-
רוקם, האוניברסיטה העברית בירושלים
40
.
מטי
חי, הורים מובילי שינוי ועד ההורים המשלבים פתח תקווה
41
.
עו"ס רונית
חיימוב זילברמן, המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית
42
.
רעות חנוכה, הורים מובילי שינוי ועד ההורים המשלבים פ"ת
43
.
'פרופ אילנית
חסון-
,אוחיון
ה
מחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן
44
.
ורד
טל שחר, פעילה חברתית, אמא לבוגר עם אוטיזם
45
.
יעל
יונה, פעילה חברתית
46
.
'פרופ
שי רה ילון-
חיימוביץ, ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית, ראש המכון לאקדמיה שוויונית, דיקנית
הסטודנטים, הקריה האקדמית אונו
47
.
'פרופ שלמה
יצחייק, האוניברסיטה העברית
בירושלים
48
.
ד"ר אסנת כנען, אמא לבוגר עם צרכים מיוחדים, האוניברסיטה הפתוחה
49
.
עו"ד שרון
כפיר, פעילה חברתית
50
.
ד"ר נעמה
כץ, סגנית דיקנית הסטודנטים, הקרייה האקדמית אונו
51
.
חן
כרמי לדיז'ינסקי, מכון אפיק
52
. ע פרה ליבוביץ, אמא למבוגר צעיר בעל צרכים מיוחדים
53
.
תום ליפשיץ
54
.
'פרופ שגית ,מור, ראש המרכז הבינלאומי לבריאות משפט ואתיקה ופורום חיפה ללימודי מוגבלות, הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת חיפה
55
.
ד"ר טובה מרגליות טובה, מרפאה בעיסוק בביה"ס און וקורס נגישות השירות , החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת תל
אביב
56
.
'פרופ חיים
נוי, אוניברסיטת בר-
אילן
57
.
ד''ר שרון ,נפרסטק זמלר
פסיכולוגית שיקומית וניורופסיכולוגית
58
.
ד"ר מאיה סבטאלו
59
.
עו"ס שלומית סומך להמן, אימא למתן, בן24
על הרצף האוטיסטי, עובדת סוציאלית ויועצת לקרן לפיתוח שרותים
לנכים
60
.
נטע
עש
ור, פעילה חברתית
61
.
מיכאלה ,פדלון
אמא לנערה עם מוגבלות פיזית
62
.
אלי ,פדלון
אבא לנערה עם מוגבלות
6
63
.
רוני
פז, פעיל חברתי
64
.
נירה
פלדמן, אמא לנער עם מוגבלות
65
.
ליאת
פרנקל, פעילה חברתית
66
.
ד"ר סמדר פתאל
67
.
ד"ר ירון קובו, אוניברסיטת תל אביב
68
.
ד"ר עדי
קיברי, אמא לנער עם אוטיזם
69
.
חגית
קציר, הורים מובילי שינוי ועד ההורים המשלבים פתח תקווה
70
.
יואב
קריים, פעיל חברתי
71
.
'פרופ דיוויד רועה, אוניברסיטת חיפה
72
.
שרית ,רפיח אמא לבוגרת על הרצף האוטיסטי
73
.
עו"ד אלה
שגיא
74
.
'פרופ אפרת שדמי, אוניברסיטת חיפה
75
.
ד"ר שירי ,שהם
א וניברסיטת חיפה ומכללת אורנים
76
.
ד"ר שרון שטיינברג, מרצה במכללה להכשרת מורים, חוקרת ומנחה סטודנטים בנושא אנשים עם מוגבלות
77
.
'פרופ שרון שיוביץ עזרא, ביהס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים
78
.
ד"ר טלי שמעוני
79
. סימה שמעוני
80
.
הילה שנהב, סמינר הקיבוצים
81
.
ד"ר
כרמית-
נעה
שפיגלמן, החוג ל
בריאות נפש קהילתית, פורום חיפה ללימודי מוגבלות, אוניברסיטת חיפה
82
.
פרופ׳ עפרית
שפירא-
ברמן, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית ואמא לבת חרשת