חומר רקע
כ"ג אדר תשפ"ג
16
מרץ2023
לכבוד
ח"כ אליהו רביב, יו"ר
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
,שלום רב
:הנדון
שיטת העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד
עמדת הסתדרות העובדים הלאומית ל הסדרת שיטת ההעסקה בענף הסיעוד באמצעות תאגידי הסיעוד
רקע
מקדמת דנא, ביקשה מדינת ישראל להסדיר את הסיוע לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים הנובעים ממוגבלות ונכות
.)(קשישים, נכים צעירים וילדים נכים
חלק מהסיוע לאוכלוסייה זו מסופק-
על ידי עובדים זרים. לאורך השנים הנושא מלווה בהתלבטויות לגבי אופן
ההסדרה המתאים שמאזן בין צרכי –
המטופלים ובני משפחותיהם, זכויות העובדים הזרים, זכויות חברות הסיעוד
והלשכות הפרטיות בסיעוד, וההשפעה של כל אלו על המשק, על התעסוק .ה ועל החברה הישראלית בכלל
נייר זה מבקש להתמקד בכשל יחסי גומלין שבין זכויות העובדים הזרים והמטופלים שבעל כורחם נאלצים להיות
.המעסיקים של העובדים הזרים וזאת בלי הכלים והידע המתאימים
כשל השוק בא לידי ביטוי בהסדרה בעיתית של שוק התעסוקה. ראשית ההליך מתחיל בעב ודת הלשכות האחראיות
על הבאת העובדים הזרים, (המכונות בלשון הציבור "התאגידים" דבר המלמד על בלבול רב) הללו גובות דמי תיווך
של כ-
1,500
עבור הבאת העובד ומקיימות פיקוח מעת לעת על ידי עובד סוציאלי בעלות של₪
70
) (כולל מע"מ₪
עבור הביקור. עלויות אלה מינימליות ומביאות את הלשכות למצב של גירעון כלכלי מוכח שאין חולק עליו. עתירות
להגדלת התקציב ללשכות אלה הוגשו והמדינה בוחנת את העניין אלך טרם התקבלה כל החלטה אופרטיבית. לאחר
שהעובד שובץ אצל המעסיק–המטופל הסיעודי -
ועל פי חוק הסיעוד–
הביטוח הלאומי מקצה על פי דרגות1-6
עד
30
שעות למטפל, וחברות הסיעוד (המכונות בפי הציבור סוכנויות–
AGENCY
) שזכו במכרז עומדות לרשות
המעסיק-
,המטופל היה והמעסיק בוחר להתקשר עימן. במידה וכן, הן מחתימות את המטופל ואת העובד על הסכם
מקבלות את הכסף מהביטוח הלאומי, ולאחר גביית העמלה שלהן, משלמות ל עובד המטפל את שכרו ומוציאות תלוש
שכר כדין. בשלב זה על הסוכנויות והמעסיק לעמוד בקשר עם הלשכות -
התאגידים שמביאים את העובדים הזרים
כדי לעמוד בתנאי החוק למשל בתשלום שכר המינימום לעובד הזר והבטחת הזכויות הסוציאליות. במידה וגמלת
הביטוח לא מספיקה, את יתרת השעות מש לם ומשלים המטופל. העסקה זו היא מסורבלת ויוצרת כאוס ופגיעה
פוטנציאלית בעובדים, במטופלים וביתר הגורמים המעורבים. מדובר במערכת יחסים הכוללת את המטופל–
המטפל
)(העובד –
חברת הסיעוד-
המוסד לביטוח לאומי / רשות אוכלוסין–
אגף לשכות ותאגידים המפקחים על התשלום
ועל ה .עובדים התוצאה, כאמור, היא כשל מדיניות הפוגע הן בעובדים הזרים
החשופים לניצול כאשר המעסיק הסיעודי לא משלם להם את כספי הפנסיה והפיצויים שלהם הם זכאים, והן במטופל
הסיעודי שנאלץ להיות המעסיק שלהם בלא יכולת ממשית לבצע את מוטל עליו כמעסיק כאשר
למשל
לעובד הזר אין מעמד חוקי בארץ והוא ממשיך לסייע למטופל הסיעודי או שהמעסיק הסיעודי סובל מ התעללות
.של עובדים זרים או גנבה ממנו
ברור לכל כי יש להסדיר , לייעל ולפשט מנגנון העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד באשר מדובר בערך חברתי
ואנושי ראשון במעלה לו אנו כחברה מחוי.בים
ועדות שונות–
המלצות שלא יושמו
ועדות שונות עסקו בנושא (ועדת שושני , ועדת אנדורן, ועדת סובל וועדת אקשטיין) והמליצו על הסדרת הסוגיה הזו
.
1
ראו למשל את המלצות15
ו21
מתוך דוח שושני משנת
2014
-
דוח ועדה ציבורית שעסקה בבחינת סוגיית המטופלים
.הסיעודיים, העובדים הזרים ושיטת ההעסקה בענף הסיעוד2
המלצות אלה ממחישות את כשל השוק. המלצות אלה
.טרם יושמו
המלצה15
חברי הוועדה ממליצים להנהיג בחקיקה שיטה של פיקדון שיינתן לעובד הזר כאשר יעזוב את הארץ. לפיקדון זה
י ופקדו כספי פנסיה ופיצויים שהעובד זכאי להם. הרציונל הדגיש את העובדה כי בענף הסיעוד ישנם עובדים זרים
רבים שנכנסו עם אשרה של עבודה בענף זה וכיום נמצאים במעמד לא חוקי ואינם עוזבים את הארץ והפיקדון הוא
אמצעי שנועד לתת תמריץ לעובדים הזרים לעזו ב את הארץ עם תום תקופת אשרת העבודה. הפיקדון גם עשוי
לסייע למעסיקים לא לצבור את מלוא ההתחייבות לתשלומי פיצויים והפנסיה לסוף
תקופת ההעסקה אלא לחלקן
במהלך כל תקופת ההעסקה.
המלצה21
חברי הוועדה ממליצים לבחון העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד באמצעות תאגידים כאלט .רנטיבה למצב הקיים
עם זאת, חברי הוועדה סבורים שאין להטיל עלויות משמעותיות נוספות על המטופל הסיעודי בשל שינוי צורת
ההעסקה. הרציונל הדגיש את העובדה שהמעסיק הישיר של העובד הזר בענף הסיעוד ,
המטופל
-
הוא בעל ההיתר; הלשכות הפרטיות משמשות רק כגורם מתווך שאחראי על הבאת העובדים, הכשרתם, ומתן סיוע
שוטף לעובדים ולמעסיקים. העברת ההעסקה מבעלי ההיתר לתאגידים כפי שהומלץ על-
ידי ועדת אנדורן ויושם
בענף הבנייה יכולה להוריד את הנטל המוטל על קשישים ונכים בכל הכרוך ,בהסדרי תשלום, חישובי שכר, חופשות
פיצויים, ביטוחים וכו', ולשמור על זכויות העובדים. העסקה על-
ידי תאגידים יכולה לתרום גם להתייעלות בהשמת
.עובדים אצל בעלי היתר, ולצמצם את התמריצים להבאת עובדים
1 - זכות
כל
אתר – המורשות
הלשכות
ידי
על
בסיעוד
זר
עובד
וליווי
גיוס
גם
ראו
להרחבה
https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D
7%99_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93_%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_
%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7
%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA
2 דוח ועדה ציבורית שעסקה בבחינת סוגיית המטופלים הסיעודיים, העובדים הזרים ושיטת - 2014 דוח שושני משנת
ההעסקה בענף הסיעודhttps://www.gov.il/BlobFolder/policy/shoshani_report_14/he/report_oct2014_0.pdf
עמדות השחקנים בעד ההסדר תוך הבטחת פיקוח
י בנ .יר עמדה שהוכן בכנסת בנושא נבחנה עמדת שחקנים שונים לגבי הסדר שימוש בתאגידים כענף היעוד3
כך למשל
ארגוני הנכים והגמלאים היו בעד ההסדרה בתנאי ש
המטופל יקבל שירות לפי זכאות ולא יישא בחובות של מעסיק.
באופן דומה אורנה זמיר, מנהלת
תחום סיעוד במוסד לביטוח לאומי ,
הצדיקה את הרעיון לעבור להעסקה באמצעות
החברות שאז יהיה מענה על הבעיות המשפטיות הנוצרות בין העובדים הזרים לבעלי ההיתר להעסקתם, הדבר יביא
למיגור תופעות של תשלום נמוך מהתשלום החוקי בענף. היא מוסיפה כי העסקה באמצעות חברות תגדיל את עלות
ההעסקה לבעלי ההיתר
. בהקשר
העלויות ראוי להביא את עמדת עמותת אחיעו"ז-ארגון ארצי של חברות כוח-
אדם
לתיווך עובדים בסיעוד , אין ספק שלמטופל עדיף להיות הלקוח של הלשכה, ללא האחריות ו"כאבי הראש" של
מעסיק, ואין ספק שלמטפל עדיף לעבוד בלשכת השמה, שבה מכירים את החוק, ומשכורתו תשולם לו לפי החוק
בתלוש שכר כמו לעובד ישראלי. להערכת העמותה, עלות ההעסקה למעסיק תהיה גבוהה ב20-30
אחוזים מהעלות
כיום, בשל הצורך לכסות את ההוצאות של הלשכות . העסקה כזאת עלולה להיות נחלתם של מטופלים מהמעמד
הבינוני ומעלה בלבד . בשונה
עו"ד איריס מעיין, הממונה בעבר על זכויות העובדים הזרים במשרד התמ"ת , טענה כי
המעבר להעסקה באמצעות תאגידים לא ישפר את המצב הקיים בענף וישית את העלויות הנוספות על העובדים
הזרים בלבד.
.הפתרון טמון בהגברת האכיפה
לעומתם-
,"עמותת "קו לעובד לא התנגדה להסדר התאגידי ם אך ביקשה לחשק את ההסדרה על יד ביטול מוחלט
את הכבילה למטופל ולתאגיד. לאפשר לכל עובד, בכל שלב, לבחור לסיים את עבודתו ולמצוא עבודה אצל מטופל או
תאגיד חלופי. ליצור באופן מסודר מאגר עובדי סיעוד ארצי של עובדים הנמצאים בישראל. במקביל,
יש להטיל על
התאגידים חובה
לעדכן עדכון שוטף את המאגר ולהעדיף את העסקתם של עובדים הנמצאים בישראל על פני העסקת
עובדים חדשים מחוץ-
לארץ. לחזק את מנגנון הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד התמ"ת, תוך הקצאת
המשאבים וכוח-האדם המתאימים לטיפול בבעיותיהם הייחודיות של עובדי הסיעוד, ולבט ל החרגתם של עובדי
הסיעוד מסמכויותיה של הממונה. לשנות את שיטת גיוס העובדים החדשים מחוץ-
לארץ, לגיוס אותם באמצעות
ארגון ההגירה העולמי ושגרירויות ישראל במדינות המוצא. רק שינוי השיטה יוביל לביטול גביית דמי התיווך הלא
חוקיים שהעובדים משלמים, ויבטיח כי תאגידים לא
יטילו את ההוצאות המוטלות עליהם על כתפיהם של העובדים
,שהם מגייסים. במקביל
להגביר את האכיפה ולחדד את הסנקציות כלפי תאגידים ומטופלים המפרים את זכויות
העובדים,
.תוך שימוש מסיבי באמצעי הרתעה כנגד הפרות אלו
המלצות מדיניות
מאחר והמדינה גילתה את דעתה פעם אחר פע ם כי אין בכוונתה לאפשר לתאגידים לגבות כספים נוספים מהעובדים
או מהמטופלים למרות שברור כי התקציב על בסיסו הן פועלות אינו מספיק לפעילותם באופן כלכלי, הרי שיש למצוא
אפיק באמצעותו ניתן יהיה להעניק שירות איכותי ופשוט ומנגד שזכויות החוליות החלשות (העובדים והמטופל )ים
.לא תיפגענה
3 :העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד באמצעות תאגידים. מתוך אתר הכנסת 2010 גלעד נתן
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/1d576b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_1d576b58-e9f7-e411-80c8-
00155d010977_11_7078.pdf
.)אנו ממליצים להסדיר העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד באמצעות תאגידי הסיעוד (הסוכנויות
המצב מחייב
מיזוג הלשכות (התאגידים) או המשימות המוטלות עליהן (איתור, תיווך והשמה) במסגרת תאגידי הסיעוד
.)(הסוכנויות
תאגידי הסיעוד (הסוכנויות) שהינם בעלות יכולות כספיות מוכחות, יטפלו בכל הכרוך בהסדרי תשלום, חישובי
שכר, חופשות, פיצויים, ביטוחים וכו' באשר לכ לל העסקת העובדים ולא רק בקשר לכספים ולשעות מכוח חוק
הסיעוד, ובכך ישמרו הן על זכויות העובדים הזרים והן על המטופל הסיעודי. העלויות יושתו עליהם ולא על
.המטופל
.יש לחזק את מנגנון הפיקוח על ידי הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד התמ"ת
,בכבוד רב
ששי שדה
משנה למנכ"ל
העתק :
מר יואב שמחי, יושב ראש ההסתדרות לאומית