חומר רקע
"עמדת "יד לאישה
לקראת דיון
בצל
יום העגונה- עדויות מהשטח ופתרונות מניעה נ
דרשים
ישיבה
של ה
וועדה ל קידום
מעמד האישה ושוויון מגדרי
ביום20/03/23
עמותת "יד לאישה" מייצגת נשים מסורבות גט ועגונות בבתי הדין הרבניים, ופועלת למיגור התופעה זה
כחצי יובל שנים. העמותה פועלת בארבעה סניפים הפרוסים ברחבי ישראל, ומייצגת גם עגונות ממדינות
מעבר לים.
בעמותה עובדות טוענות רבניות ועורכות דין המייצגות מידי שנה כ–
150
נשים המשוועות אל
החופש .דב יון בוועדה המתקיים בצל יום העגונה נבקש
להשמיע את קולן
,של נשים אלו להצביע
על פת רונות
.מניעה אפשריים, ולקרוא לחברי הכנסת לפעול להטמעתם
קיימים היום מגוון פתרונות מניעה הלכתיים שפותחו על ידי תלמידי חכמים
שיש בכוחם להקדים תרופה
,למכה
ו
לתת מענה למצוקתן של מרבית מ
קרי העגינות וסרבנות הגט. פתרונות א
לו מגלמים ב
קרבם
אמירה
ערכית חשובה לפיה אנו
כחברה לא מוכנים ולא מוכנות להשלים עם ,עגינות כגזירת שמיים ולא לקבל
מציאות מעוולת
ה .נובעת ומתקיימת מכוחה של ההלכה
משפטי התורה משפטי צדק ה
ם, ו חכמי ההלכה
לאורך כל הדורות פעלו על פי
ערכי הצדק ו"כח דהיתר א" בכדי שלא תהא אישה יושבת באלמנותה בעוד
.בעלה בחיים
בין הפתרונות המוצעים ,
,שאת כולם יש לקדם ולפתח נבקש להצביע על הפתרון
שזכה לתמיכה ה לכתית
רחבה
ביותר, וחרף זאת גם הוא טרם
הוכר רשמית ו
לא הוטמע בציבור באופן מש.מעותי מד
ובר ב
הסכ
מי
קדם נישואין המבוסס
ים על מנגנון של מזונות מוגדלים
הניתנים
למימוש במקר
ים הם ב פסו הסיכו יים
,לשקם את הנישואין וזאת
בכדי ליצור תמריץ כלכלי שלילי לסרבנות גט. הסכמים אלו
קיבלו את הסכמתם
של רבנים
ותל
מידי חכמי
ם רבים, ו
מוצעי
ם היום לזוגות המתחתנים
על ידי ארגון רבני צוהר וארגון רבני
.בית הלל
כ
ך לדוגמא הה
כס ם לכבוד הדדי זכה לאישורו ההלכתי של אחד מגדולי הדיינים בדור האחרון, הרב זלמן
נחמיה גולדברג זצ"ל
, שהיה דיין בבית הדין הגדול ופ סיקותיו היו
מקוב .לות על כלל המגזרים
כבר בשנת2004
הרב אלי
הו בן ד
הן (ב
עת כהונתו הקודמת כ
מנכ"ל בתי הדין הרבניים )
הביע עמדה בכנס
שהתקיים באוניברסיטת בר אילן
לפיה ראו .י לחתום על הסכם לכבוד הדדי שהינו בר תוקף הלכתי גם
( בראיון לג'רוזלם פוסט2007
)
הוא תמך באופן עקרוני בהסכמים וטען כי: "הרבה דיינים מקבלים אותם
...אם הם לפי ההלכה", וכ
ן
בהשתלמות לעורכי דין משנת2008
הבהיר כ במס' ניכר של מקרים סודר גט על
בסיס ההסכם. בראיון משנת2008, הו" :סיף ואמר כי הסכמי קדם נישואין יכולים להיות כלי עזר בתיעול
תהליכי גירושין
, במיוחד במקרים בהם ברור שגירושי בני הזוג בלתי נמנעים אבל ההלכה א
ני ה מעניקה
".לדייני בית הדין את הכח לחייב את הבעל למסור גט לאישתו1
1
"ציטוטים אלו הובאו בספרה של טו"ר הד"ר רחל לבמור, "מנעי עינייך מדמעה
, הו צאת אריאל מפעלי תורה יהדות
וחברה (
2009
.)
גם
הרב אליהו מיימון, מנהל אגף עגונות בבתי הדין הרבניים ,תמך בהסכמים אלו
, ו בדיון
שהתקיים ב-
2011
בכנסת לרגל יום העגונה בעניין הצעת חוק הנוגעת להסכמי קדם נישואין
, בירך על היוזמה ואמר :
."ההצעה שהועלתה כאן וכבר מתגלגלת הרבה שנים היא נכונה וצריך להביא אותה יותר לידיעת הציבור
בתי הדין תומכים בענין הזה ואין שום סיבה שזה לא יהפוך לאט לאט חלק
מהליך נישואין . באמת במקרים
".מסוימים הוא יכול לפתור בעיות אחר כך בתוך הליכי ההיפרדות אם הם נדרשים2
נוכח דברים ברורים אלו, היינו מצפים כי בתי הדין הרבניים יובילו את קידומם של
פתרונות
אלו, ויפעלו
באופן נמרץ בכדי לעודד זוגות לחתום על
ה
הסכם
, אך לא כך הדבר ב .מציאות
הקול הרשמי של בתי הדין הרבניים
אינו תומך בקידום הסכמים אלו ואף מתנגד. כך בכנס הדיינים בשנת
2015
תקף הרב שרמן את ההסכם של ארגון רבנ
י צהר, וכך ב
הרצאתו של הרב איזהרר ב השתלמות לדיינים
בשנת2016
נעשתה אבחנה בין חתימה על הסכמים מעין אלו בחו"ל שהינה מבורכת לבין חתימה על
הסכמים אלו בישראל–
שאינה
רצויה כלל. גם הרב הראשי , הרב דוד לאו, התבטא בראיון(
באוקטובר
2016
)
לכתב עת
של לשכת עורכי הדין באופן דומה וטען כי בישראל אין צורך בחתימה על הסכמים אלו ,
ו כי יש בכך אף לפגוע בהליך הגירושין
התקין.
לאחרונה
גם
,הרב איגרא, דיין מכהן בבית הדין הגדול
התבטא בראיון לעיתון מקור ראשון (אוקטובר2021) ו
אמר
כי אף שאין בעיה הלכתית בהסכמים אין
לקדמם בשל שיקולי
ם של מדינ
יו
ת ציבו.רית
ומכאן קריאתנו אל יכם-
.יושבי בית הנבחרים
מדו בר בסוגיה
חברתית חוצה מגזרים, ו הפ .געת מידי שנה במאות זוגות המנהלים הליכי גירושין מקורה
של המצ וקה
אמנם מצוי
בעולם
ההלכתי ולם א
השלכותיה נוגעות לזכויות יסוד אזרחיות
ו באחריותכם
לפעול.למיגורה
על הכנסת ל
יזום, לפעול, לדחוף
ולעשות הכל בכדי שהפתרונות ההלכתיים שכבר קיימים
בשטח
יפותחו
יופעלו וי
וטמעו
בכל המישורים, הן
במ
סגרת ההליכים הבירוקרטיים של רישום הנישואין והן ב מסגרת
,מערכת החינוך
לרבות הכנסת תוכניות לימוד מתאימות ב.לימודי האזרחות
המציאות העגומה מלמדת כי .הגשר שעליו צועדים הזוגות המתגרשים הינו גשר מט ליפול בתי הדין
הרבניים פועלים
ב אמצעות
קליטת
הפצועים
ש נופלים
מ
הגשר ,
אך
למרבה הצער לא תמיד מצליחים לרפא
את שברונם. אנו קוראות מכא ן לחברי בית הנבחרים לפעול לתיקון וביצור הגשר
על מנת לה ופכו לבטוח
ט וב יחותי עבור ההולכים
עליו.
2
פרוטוקול דיון לרגל יום העגונה בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, מיום14/03/2011
.