מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וחמש ‏‏‏‏כ"ב אדר תשפ"ג מושב ראשון ‏15 מרץ 2023 בנושא: קליטתם ושילובם של קהילת בני המנשה מהודו, תופעת הגזענות שממנה סובלים חברי הקהילה ודרכי הטיפול של הממשלה, בצל פרשת הרצח של יואל להנגהל ז"ל של חברת הכנסת: פנינה תמנו ביום שני, ט"ו בשבט התשפ"ג, 6 בפברואר 2023, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות את הצעתה של חברת הכנסת פנינה תמנו בנושא: קליטתם ושילובם של קהילת בני המנשה מהודו, תופעת הגזענות שממנה סובלים חברי הקהילה ודרכי הטיפול של הממשלה, בצל פרשת הרצח של יואל להנגהל ז"ל . ביום שני, כ' באדר התשפ"ג, 13 במרץ 2023, התקיים בוועדה דיון בנושא, בראשות יושב-ראש הוועדה חה"כ עודד פורר. בדיון השתתפו: נציגי משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לביטחון לאומי, עמותת "שבי ישראל", בני משפחתו של יואל להנגהל ז"ל ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים דיון מהיר לפי בקשתה של חה"כ פנינה תמנו. במכתבה ליושב-ראש הכנסת סיפרה כי קהילת בני המנשה בישראל מונה כ- 4,500 עולים – רובם עברו את מסע העלייה ממזרח הודו, ומיעוטם דור חדש שנולד בישראל. עוד ציינה חה"כ תמנו במכתבה שקהילת בני המנשה מתמודדת עם קשיי קליטה המאפיינים קהילות נוספות, אך בנוסף לכך בניה ובנותיה סובלים מאפליה ומגזענות בחברה הישראלית בשל מוצאם. עוד נטען במכתבה של חה"כ פנינה תמנו כי פרשת רציחתו של יואל להנגהל ז"ל חשפה ביתר שאת את הגזענות והאפליה שאיתן מתמודדים בני ובנות המנשה בישראל. כמו כן, לאחרונה בני הקהילה משתפים בחוויותיהם הקשות ובהתמודדותם המורכבת כעולים חדשים. לפיכך נראה כי מדובר בתופעה שדורשת התערבות דחופה של רשויות המדינה. במסגרת ההתערבות יש להעמיק את השירותים המוצעים להתמודדות עם הגזענות כלפי קהילה זו ולוודא כי דרכי הטיפול מונגשות לחבריה. כמו כן, על הכנסת חלה החובה להעלות למודעות ועל סדר-יומה את הנושא החשוב הזה. חה"כ עודד פורר, יושב-ראש הוועדה, ציין כי היוזמה של הדיון באה מאירוע קשה ומזעזע. "אנחנו בוועדה לא נרפה עד שנראה טיפול ממוצה בתיק, שעדיין מתנהל. אנחנו נדרוש תשובות מהממשלה. זה אירוע שנוגע בכל הדברים שמנסים להסתיר: שנאה, גזענות ואלימות, שחייבות טיפול מיידי". לדבריו, כשמדברים על בני המנשה, מדברים על קהילה נפלאה שמסמלת עוד נדבך של שיבת ציון ושיבת העם לארצו לאחר אלפיים שנות גלות. לולא העלייה הזו, מדינת ישראל לא הייתה קמה ולא הייתה לה זכות קיום. מדובר באוכלוסייה לא גדולה, ומדינת ישראל יכולה לעשות עבורה יותר. חה"כ פנינה תמנו סיפרה בדיון שהיה חשוב לה לקיים את הדיון בוועדת העלייה והקליטה לאחר הרצח של יואל להנגהל ז"ל אשר זעזע מדינה שלמה. לדבריה, הרצח של יואל להנגהל ז"ל, שבו היו מעורבים עשרות צעירים, הוא דוגמה לרגע שבו לשלושה צעירים עולים חדשים לא הייתה כתובת אמיתית לפנות אליה, אלא רק תחושה של חוסר אונים, שכן הוריהם אינם דוברי עברית ואינם יכולים להתקשר למשטרה. "המשטרה התנהלה בצורה פושעת. הפרקליטות לא יכולה להרפות מהתיק הזה. אנחנו בכנסת נעשה הכול על מנת שמשפחתו של יואל תקבל את משפט הצדק שלו היא ראויה", אמרה. היא ציינה כי יואל ז"ל, היה בחור צעיר שעלה לארץ הקודש עם משפחתו ועם הרבה תקוות. הוא השאיר במותו צוואה – לראות את האחים והאחיות שלו שבאים משבט בני המנשה בהודו לישראל, עם ציונות פועמת בלב ובנשמה ועם אהבת ישראל, ומקבלים מקום ראוי בחברה הישראלית. לדבריה, כעולה לשעבר וכשרת העלייה והקליטה לשעבר, היא מכירה בחשיבות הטיפול בבני המנשה ובקליטתם המיטבית בארץ. "חשוב שאנו כמדינה לא נרמוס את החלשים ונפקיר אותם לבד. אנחנו כמדינה צריכים לעשות תיקון עמוק בפני בני הקהילה, להתנצל בפניהם ולומר להם: 'אתם לא תהיו לבד. נעשה הכול כדי שתקבלו את מה שאתם צריכים'". חה"כ תמנו הוסיפה שהיא כבר פנתה לשר העלייה והקליטה, גייסה אותו לטובת סיוע לקהילה ודיברה איתו על תוכנית לאומית לשילובם של בני המנשה בארץ – תוכנית שתכלול הסברה וסיוע בחינוך ובדיור. עוד ציינה במהלך הדיון כי למשרד העלייה והקליטה יש את כל הכלים למפות את צורכי הקהילה וללוות אותה, וחשוב מאוד להקנות להם את השפה העברית ולסייע להם בתעסוקה. כמו כן יש לתת להם העדפה בדיור הציבורי. היא ציינה כי בכוונתה להקים שדולה למען בני המנשה ולעשות כל שביכולתה כדי לסייע לקהילת בני המנשה. חה"כ משה סלומון אמר כי יש לנו הזדמנות לתקן את היחס של החברה הישראלית כלפי קהילת בני המנשה. עלינו לקחת אותם כמקרה בוחן ולעשות הכול על מנת שקהילה זו לא תחווה את מה שקודמיהם חוו ועל מנת שלא יתרחשו מקרים דומים בעתיד. כל החברה הישראלית צריכה להכיר את קהילת בני המנשה ואת הקהילות הקטנות בתוך ישראל. חה"כ חיליק טרופר אמר כי עלינו למנוע את הרצח הבא ולפעול על מנת להכיר את בני הקהילה. יש להשוות באופן מיידי את תנאי הקליטה של בני המנשה לתנאים שלהם זכאים בני העדה האתיופית. מדובר בקהילה קטנה, שזקוקה למשאב תקציבי קטן יחסית כדי לקבל את הכלים הנכונים שיעזרו לה להשתלב בחברה. לדבריו, יש תקדים, ועלינו ללמוד ממנו ולא לחזור על טעויות. חכ"ל מוטי יוגב ציין כי ראשית, עלינו לשים על סדר-היום את נושא ההיכרות של החברה הישראלית עם קהילת בני המנשה, שלא זוכה לשוויון זכויות כמו קהילות אחרות שעלו לארץ. שנית, עלינו לפעול לתוכנית-אב בנושא, לדאוג להשוואת תנאיהם לאלו של העולים שעלו מארצות מצוקה בכלל ההיבטים, ובכללם חינוך, רווחה ודיור. כמו כן יש להשלים את חקירת הרצח של יואל להנגהל ז"ל ולמצות את הדין עם רוצחיו, ויש לקיים דיון מעקב בנושא. הגב' עידית בלאושטיין, מנכ"לית עמותת "שבי ישראל", סיפרה כי העמותה עוסקת בעלייה וקליטה של בני שבט המנשה מאז שנת 2008. לדבריה, בהודו נמצאים עוד כ-5,000 בני קהילה שממתינים לעלות לישראל. הגב' בלאושטיין קראה לממשלת ישראל לפעול במטרה לסייע להביא אותם ארצה לאיחוד משפחות. עו"ס יפה יצקן, המטפלת במשפחתו של יואל להנגהל ז"ל, ציינה כי המערכת נוקשה. לדבריה, מנסים לדחוק את בני הקהילה הצידה ולא מנסים למצוא פתרון. הצוותים שמטפלים צריכים ללמוד את התרבות של הקהילה. צריך להגיע אליהם. קיים ניתוק. התנהלות המדינה והרשויות נוכח הרצח המזעזע לוקה בחסר. עוד ציינה הגברת יצקן כי היא פנתה לרשויות מקומיות, אולם באף רשות למעט קריית שמונה לא מצאו לנכון לשבת עם בני הקהילה והצעירים ולעבד את מה שהיה. לדבריה, היא הפיצה שאלון בקרב הצעירים בני הקהילה, ו-71% מבני העדה כתבו בשאלון שהם חשים כעס, כאב ותחושת נקמה. מר צבי חאוטה, נציג בני משפחתו של יואל להנגהל ז"ל, סיפר כי כבר בשנת 2001 כשביקר בכנסת הוא חווה גזענות – ציינו שהוא נראה סיני או תאילנדי. לדבריו: "את הלב אי-אפשר לשנות. נולדנו בהודו, ולקח לנו 2,700 שנה להגיע ארצה. אנחנו חשים שותפות ואנחנו רוצים להרגיש שכנסת ישראל היא עִם עַם ישראל. לכן התיקון צריך להתחיל מהבית הזה, הכנסת". עוד אמר כי "ילדינו נולדו בארץ, מדברים את השפה, משרתים בקרבי ומרגישים צברים, ולמרות כל זאת חווים גזענות. כשילדינו נכנסו למעון שמענו שהורים אחדים אמרו שאיפה שיש ילדים של בני מנשה הם לא מוכנים לשים את הילדים שלהם". ד"ר שרי פייר, סגנית מנהלת חטיבת רשויות ארגונים וקהילה במשרד העלייה והקליטה, ציינה כי הקהילה המפוארת והמדהימה של בני המנשה מטופלת על ידי המשרד משנת 2015. משרד החינוך מכיר בחשיבות הסיוע לקהילה, ולפיכך הם פועלים בימים אלו להשוואת התנאים לאלו של בני העדה האתיופית. בנוגע לתשלום אגרות החינוך, המשרד משלם מגיל 3 עד 18. עוד ציינה הגב' פייר כי פרויקט נוסף שקורם עור וגידים הוא חלוקת מחשב לכל בית אב שיש במשפחתו ילדים מגיל 6 עד 18. בנוסף לכך, במשרד העלייה והקליטה הוחלט על מלווה עולים בכל אחת מ-12 הרשויות שמתגוררים בהן בני קהילת שבט המנשה. לאחר הרצח הנתעב, המשרד העלה את התקציב של עיריית קריית שמונה, ולמרות שהעירייה יכולה להעסיק מלווה במשרה מלאה, הם בחרו להעסיק רק בחצי משרה. הגב' טירה גלינויור, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך, אמרה כי בני המנשה הם קהילה שהגיעה ממניעי ציונות גדולים. לאחר שחקרו את הנושא היה ברור שצריך להשוות את תנאיהם של בני הקהילה לבני הקהילה האתיופית בכל הזכאויות. לאור זאת, שונו תנאי הסף למגשרים ובוטלה דרישת התואר השני. בימים אלו מועסקים תשעה מגשרים לבני המנשה ועוד 24 מגשרים של המשרד שמשתפים איתם פעולה. כמו כן, במשרד החינוך מקיימים קשר מתמיד עם עמותת "שבי ישראל", והוחלט כי בבתי הספר לא תתקיימנה שיחות עם ההורים שלא בנוכחות מגשר. עוד ציינה כי המשרד הקצה גם בנות שירות לאומי דוברות השפה לסיוע בנושא. נצ"מ הוד לוי, רמ"ח קהילה במשטרת ישראל מהמשרד לביטחון לאומי, סיפר כי במשטרת ישראל הוחלט על כמה תהליכים ומהלכים שמטרתם לשפר את ההיכרות עם קהילת בני המנשה, מתוך הבנה שהיכרות מעמיקה עם בני הקהילה תאפשר למשטרת ישראל להעניק שירות טוב יותר. לפיכך מונתה קצינה מחטיבת הקהילות, שקיבלה מנדט ואחריות לטפל באירועים הפנימיים והחוץ-ארגוניים הקשורים בבני הקהילה. כמו כן, הוכנה תוכנית עבודה שנותנת מענה לסוגיית ההיכרות עם הקהילה. הקו המנחה: ככל שנכיר יותר את הקהילה נוכל להעניק שירות טוב יותר. לדבריו, את יום העלייה, שיחול בשנה הקרובה ב- 21 באוקטובר 2023, הוחלט במשטרת ישראל לציין בסימן בני שבט המנשה. כמו כן, במשטרת ישראל מקיימים דיונים סדורים בעניין חשיבות נושא ההדרכה. נערך כנס גיוס בנושא שילוב. עוד ציין כי כיום יש 15 יישובים ברחבי הארץ שבהם גרים בני שבט המנשה. במשטרה יודעים ליצור קשר בין המשטרה המקומית לקהילה כדי שיוכלו לתקשר טוב יותר בשגרה ובחירום. בכל עיר שיש בה ריכוז של בני המנשה ממנים רפרנט האחראי על כל מה שקשור לטיפול בבני הקהילה. לדבריו, שילוב עתידי של בני הקהילה בשירות המשטרה יעשה טוב הן לבני הקהילה והן למאגר החברתי של משטרת ישראל. רפ"ק גיא אליהו, ראש מדור קהילות ייחודיות במשטרת ישראל ונציג המשרד לביטחון לאומי בדיון, ציין כי במשטרה בנו תוכנית עבודה מסודרת, שבמסגרתה נערכו פגישות היכרות עם מנהיגי הקהילה וכן נעשה מיפוי של המקומות שבהם בני הקהילה מתגוררים, במטרה להקצות רפרנט לאותו אזור. עוד בכוונתם לבדוק שההחלטות המתקבלות בישיבות בנושא אכן תטופלנה. יושב-ראש הוועדה חה"כ עודד פורר ציין כי שילוב שוטרים שמכירים את הקהילה בתחנות באזורים שבהם יש קהילה גדולה היא דבר מבורך. השוטרים צריכים לשרת ולהגן על בני הקהילה. אם הם יכירו את בני הקהילה הם גם יעניקו שירות טוב יותר, אמר. טוביה להנגהל, סבו של יואל להנגהל ז"ל, סיפר בהתרגשות כי נכדו למד בישיבה במעלות כשנה וחצי ותכנן להתגייס לצבא ולשרת בקרבי. הנכד היה עמוד השדרה של המשפחה. מה שקרה למשפחה כואב מאוד, סבל נוראי, ועם זאת בני שבט המנשה עדיין מרגישים שייכים לעם ישראל ולמדינת ישראל, מאוד ציוניים ומאוד אוהבים אחד את השני. אנחנו צריכים שאסון כזה לא יתרחש שוב. צדק צדק תרדוף. יושב-ראש הוועדה חה"כ עודד פורר אמר בסיכום הדיון כי הרצח של יואל להנגהאל ז"ל הוא אירוע שנתן לכל החברה הישראלית סטירת לחי. מדובר בקהילה קטנה אוהבת ישראל, שעלתה לכאן עם כל אהבת הארץ, וממשלת ישראל והכנסת צריכות להתייחס אליה בכבוד ולסייע לה. משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך ומשטרת ישראל כבר התגייסו; הם עושים מאמצים אדירים, אבל יש להשקיע יותר, ויש לנו את כל הכלים והמערכות על מנת לסייע. להלן מסקנות הוועדה: הוועדה משתתפת בצער המשפחה בפרט ובצערה של קהילת בני המנשה בכלל, ומודה לכל משתתפי הדיון. הוועדה פונה לשר העלייה והקליטה לקדם החלטת ממשלה בעניין קהילת בני המנשה, שתעניק תקציבים ומשאבים, לסייע לבני הקהילה ולתת להם את כל הנדרש בחינוך, בדיור ובכל התחומים שיאפשרו להם להיקלט טוב יותר בארץ, ולגבש תוכנית חומש לטיפול בבני הקהילה. הוועדה פונה לשר העלייה והקליטה לבדוק כיצד אפשר להמשיך לעלות את בני הקהילה שנמצאים בהודו וממתינים לעליה לישראל במסגרת איחוד משפחות. הוועדה פונה לשר העלייה והקליטה בבקשה לערוך מסע פרסום נגד גזענות במימון המשרד. הוועדה פונה לראש עיריית קריית שמונה ומבקשת לדעת מדוע העירייה בחרה להעסיק מלווה עולים שיסייע לבני הקהילה רק בחצי משרה, למרות התקציב הקיים להעסקה במשרה מלאה. הוועדה מבקשת לאפשר לבני הקהילה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה עד גיל 28, ולא 15 שנים מיום עלייתם ארצה, כפי שנהוג כיום. הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא. -------------------------- המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏‏יום רביעי ‏‏כ"ב אדר תשפ"ג ‏15 מרץ 2023