חומר רקע

21 בפברואר 2023 'ל התשפ"ג בשבט לכבוד משרד האוצר– תגובות לחוק ההסדרים [email protected] ח"כ שמחה רוטמן– יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט [email protected] עו"ד גור בליי– יועץ משפטי לוועדת חוקה, חוק ומשפט [email protected] קריאה שלא לדון בפרק "האצת הדיגיטציה במגזר הציבורי וצמצום בירוקרטיה בשירותים ציבוריים - חוק תקשורת דיגיטלית" במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים הקרוב מטעמי הגנה על הגנת הסייבר, הזכות לפרטיות ולהליך הוגן של תושבי ישראל 1. כללי הקליניקה למשפט, לטכנולוגיה ולסייבר באוניברסיטת חיפה, הקליניקה לפרטיות ו הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב ו איגוד האינטרנט הישראלי )(ע"ר , מתכבדים להגיש את תגובתם לטיוטת הצעות החלטה לממשלה בדבר שינויים מבניים שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על התכנית הכלכלית לשנים2023 ו - 2024 ', פרק חוק תקשורת דיגיטלית (עמ249-244 למסמך), כפי שפורסם באתר התזכירים הממשלתי ביום15.2.2023 "(הטיוטה.)" בפתח הדברים, נבקש לברך על קידום חקיקה שמטמיעה ומקדמת תהליכי דיגיטציה, מקטינה את הבירוקרטיה ומתאימה את הדין למציאות הדיגיטלית העכשוו.ית עם זאת, אנו סבורים כי התיקונים המוצעים לחוק הקיים מחייבים דיון ציבורי ופרלמנטרי מהותי ו.ראוי בטרם יתקבלו בפרט, אנו מוטרדים במיוחד מ הענקת האפשרות לשר הפנים להפוך את מסירת המען הדיגיטלי מרשות לחובה , ,באופן מיידי דבר ה עלול לחסום גישה לשירותים מהותיים עבור חלק משמעותי מאוכלוסיית הגיל השלישי; הורדת פיקוח פרלמנטרי על החלטות מסוימות של הרשות המבצעת; ו העברת שיקול דעת בסיווג מסרים ע"פ רמת רגישותם לרמת השטח ללא הנחיות רוחביות אחידות. לא בכדי, בכנסת הקודמת הוצאו מחוק ההסדרים הסוגיות הרלוונטיות של דיוור דיגיטלי והתקיימו לגביהן לא פחות מ- 14 דיונים ארוכים ומהותיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט . חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה דאז ,באו והתנגדו כאחד לסעיפים שונים הצפויים לפגוע באוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית פחות גבוהה ו בכללם המגזר החרדי, המגזר הערבי ואוכלוסיית הגיל השלישי . ביטול ההסדרים ש קיימים בנוסחו הנוכחי של חוק תקשורת דיגיטלית ובתיקון לו , עלול להוביל לפגיעה רחבה ומיותרת , בציבור הישראלי בכללותו ובאוכלוסיות הספציפיות בפרט. לפיכך אנו קוראים להוציא תיקונים אלה מחוק"ההסדרים ולהעבירם לדיון ב"מסלול הרגיל. אם יוחלט בכל זאת לקדם את ההצעה הנוכחית– .נפרט להלן הערותינו בקצרה 2. רקע ומיקום ההצעה הנוכחית במצב החוקי הקיים חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, תשע"ח- 2018 עניינו, כאמור בשמו המקורי, בפנייה של תושבים לרשויות וגופים ציבוריים. בהצעת חוק ההסדרים לשנים2021-2022 הובא הסדר שמטרתו קידום יוזמת דיוור דיגיטלי (קרי, שליחת מסרים מגופים ציבוריים אל תושבים). בעקבות הערות של ארגוני חברה אזרחית בדבר הצורך לערוך דיון ציבורי ופרלמנטרי ממצה באיומי הסייבר והפרטיות ,הכרוכים בהסדר כזה1 .הופרד פרק הדיוור הדיגיטלי מהצעת חוק ההסדרים והועבר לדיון נפרד בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת כאמור לעיל, בוועדה נערכו דיונים מקיפים ומעמיקים בסוגיות הרלוונטיות השונות. סופם של הדיונים בחקיקת תיקון לחוק- חוק פנייה לגופים ציבוריים ב 'אמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס2 ( )והוראת שעה27.6.2022 .) להלן יכונה החוק העיקרי "חוק תקשורת דיגיטלית" והתיקון מיוני2022 ."יכונה "התיקון 3. הערות נקודתיות לטיוטה .א הורדת ההבחנה בין גופים בתוספת השנייה– פגיעה אפשרית באבטחת המידע המועבר במערכות שאינן ממשלתיות מובהקות בתוספת השנייה לחוק העיקרי מנויים שני סוגים של גופים– כאלה שאין מגבלות נוספות עליהם והם יכולים לעשות שימוש במערכת הדיוור, וגופים שאמורים לקבל אישור בטרם יתחילו בדיוור. כעת מוצע (סעיף1 ..א1 'בעמ244 לטיוטה) לבטל את הדרישות הנוספות החלות על הקבוצה השנייה, ול אפשר לכל הגופים הציבוריים .לעשות שימוש בחוק תקשורת דיגיטלית בצורה שווה 'ודוקו: במהותם הגופים בחלק ב ,בתוספת השניה, הנדרשים לאישור נוסף בטרם יישלחו מסרים דיגיטליים "הינם גופים שאינם גופים ממשלתיים מובהקים ועל כן לא ברור אם יש להם "מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית ,לשליחת מסרים דבר שעלול לגרום לכך שמסרים יישלחו בדרך שאינה מאובטחת ברמה הנדרשת. לא מדובר .על חשש בעלמא ,למשל כ .מות הליקויים בתחום אבטחת המידע בקרב רשויות שלטוניות היא רבה,ראו, למשל ביקורת ה הנוקבת של הרשות להגנת הפרטיות בדוח פיקוח רוחב בקרב רשויות מקומיות, על ליקויים חמורים .בתחום אבטחת המידע וניהול מאגרי המידע2 ממצאים דומים עלו אף בדוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי ביולי2022 . 3 המעבר עתה לניהול כלל הקשר עם האנשים בישראל לעולם הדיגיטלי עלולה רק להוסיף סיכונים אבטחתיים, ללא מענה אמיתי מראש לבעיות אלה. יש להסדיר את הנושא ואף לבחון אותו באופן מהותי .ולא להשאירו ללא פיקוח או הנחיה מרכזית על כן, נציע כי אם גוף יעמוד בדרישות המנויות בחוק– ניתן יהיה ,להעבירו לאחר מכן לחלק א' של התוספת השניה .אולם לא לפני וידוא העמידה בתנאים 1 positions/digital_delivery_jan202 - isoc - privacy - positions/online - https://www.isoc.org.il/research/isoc 2 ה ,רשות להגנת הפרטיות, דו"ח ממצאי הליך פיקוח רוחב בקרב רשויות מקומיות (נובמבר2021 ) https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/audit_report_local_municipality . 3 מבקר המדינה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי- יולי2022 . .ב הורדת החובה לשליחת מסרים במערכת מאושרת – פגיעה פוטנציאלית באבטחת מידע אישי ובפרט עבור אוכלוסיית הגיל השלישי בסעיף1 ..א2 'בעמ244 לטיוטה, מוצע לבטל את חובת שליחת דיוור באמצעות "מערכת מאושרת" בלבד כך שמשרדי הממשלה או יחידות הסמך יוכלו לשלוח מסרים דיגיטלי .ים בהתאם לכל הוראות הדין הרלוונטיות לעמדתנו, הורדת הדרישה המרכזית בחוק להעברת מסרים במערכת כלשהי, ללא כל פיקוח מרכזי והשארת שיקול הדעת לכל גוף ממשלתי וציבורי, עלולה להוביל לפגיעה אנושה באבטחת המידע ובפרטיות. שינוי מהותי זה, בו כל גוף יכריע לבדו האם המערכת בה הגוף מפיץ מסרים עונה על דרישות החוקים השונים הרלוונטיים .וההנחיות, אמור לידון לעומק על ידי ועדת הכנסת הרלוונטית, תוך בחינת כלל ההשלכות האפשריות אחד התרחישים שיש להידרש אליהם הוא כי כתובת דוא"ל של אדם, שתימסר בכפייה לרשות האוכלוסין (אם יתקבל ההסדר המוצ ע בסעיף1 ..א7 להצעה- להלן), תשוכפל על ידי ספקים פרטיים ושונים רבים בדרך, שנותנים בשוטף שירותים למשרדים השונים, ללא כל פיקוח של גורם מרכזי על מתן האישורים "כמערכת מאושרת". אל לנו לשכוח כי" מען דיגיטלי " – כתובת דואר אלקטרוני- מהווה לא רק מען של אדם אלא"אף "מפתח כניסה לשירותים רבים אחרים, כגון הארנק הדיגיטלי וחשבונות הבנק . העדרו של גורם מרכזי מפקח עלול להוביל לסיכוני סייבר רבים יותר , לפגיעה בפרטיות וחוסר אחידות בהגנה על המידע. לסיכוני סייבר ופרטיות אלה עלולות להיות אף השלכות כלכליות על המדינה. גם כאן יפה לענייננו דוגמת הרשויות המקומיות והליקויים שהתבררו באשר לאבטחת מידע והגנת פרטיות .בטיפולן במידע הרב והרגיש של תושבים שהן מחזיקות ומנהלות ביזור שיקול ה דעת לרשויות , ללא פיקוח אמיתי או הנחיות ברורות ואחידות ., עלול רק להחמיר את הבעיות הקיימות אנו מציעים כי שינוי מהותי זה, העלול להוביל לפגיעה חוקתית בזכויות היסוד לפרטיות, כבוד האדם, הליך הוגן ועוד ו כן ברווחתם של ציבורים רחבי בעלי אוריינות טכנולוגית נמוכה ( ולהוביל לאחריות המדינה לנזקים פוטנציאליים) , יּוצא מחוק ההסדרים ויועבר למסלול חקיקה "רגיל ", על מנת שייבחנו כלל ההשלכות המהותיות .והכלכליות של הסדר זה .ג פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות והפיקוח הפרלמנטרי על איסוף מידע, עיבודו והעברתו סעיף1 ..א4 ,עניינו ביטול חלק מההסדרים בחוק שעניינם פיקוח על החלטות שרים. על פי דברי ההסבר לסעיף מ."טרת ההצעה הינה לאפשר את "הגמישות הדרושה אנו סבורים כי ראוי להשאיר על כנו את הפיקוח של ועדות הכנסת על החלטות השרים, שכן לשינויים אלה עלולה להיות השלכה מהותית על זכו יות יסוד חוקתי ות , כגון הזכות לפרטיות, כבוד האדם והליך הוגן . יתר על כן, מכיוון שמדובר בהחלט ות בדבר שינוי הדרך בה שולחים מסרים דיגיטליים, לא מדובר בעניינים בעלי דחיפות מיוחדת, כאלו שאם לא ישתנו תוך שעות ספורות או ימים אחדים, ייפגעו זכויות מהותיות. לכן, על אף ההבנה לשיקולי גמישות, נראה כי דיון בוועדות הכנסת על מנת לקבל אישור לשינוי המבוקש, לא יגרע בזכויות מהותיות, אלא אולי אף להיפך: היעדר דיון ופיקוח פרלמנטרי על החלטות הרשות המחוקקת, כאמור, עלול .לפגוע בזכויות מהותיות .ד אנו מ בקשים לה תריע כנגד הורדת מבחן הכשירות הדיגיטלית המיוחד ביחס למסרי אזהרה סעיף1 ..א5 לטיוטה מציע לבטל את הסעיף בחוק המורה על יצירת מבחן שונה לבדיקת מיומנות דיגיטלית הנדרשת לעניין מסר אזהרה. הנימוק להצעה הינו כי אין צורך בגיבוש מבחן אוריינות דיגיטלית ייעודי לשם כך וכי הרישום לקבלת דיוור דיגיטלי מתבצע באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתי ת, ולכן ממילא ניתן להניח את 'האוריינות הדיגיטלית של אדם שצלח את תהליך ההרשמה למערכת (עמ247 .)לטיוטה לדידנו נימוק זה אינו עומד בהכרח במבחן המציאות. במקרים רבים, גורמים שונים, שאינם בני הגיל השלישי בעצמם, הם המסייעים לאוכלוסיות מבוגרות ובעלות אוריינות דיג יטלית נמוכה להירשם לשירותים כאלו ואחרים- דיוור דיגיטלי בכללם. הרישום עלול להתבצע בלי שבעל החשבון יהיה מודע לכלל המשמעויות של רישום זה, לרבות הצורך לבדוק את הודעות הדואר הנכנס לדוא"ל באופן שוטף. יתרה מכך, פעמים רבות הרישום מתבצע בשל הכרח חוקי או בירוקרטי ו .אינו מעיד כלל על אוריינות דיגיטלית של בן הגיל השלישי מן ,העבר השני יוזכר כי מבחן הכשירות הדיגיטלית נועד לבחון את אוריינות האדם ביחס לשימוש בדוא"ל , ובכדי לבסס חזקה שהנמען קיבל את מסר האזהרה. ביטול המבחן תוך התעלמות ממאפיינים קריטיים של קבוצות אוכלוסי .יה מסוימות יפגע בתכלית זו במעבר לדיגיטציה – אל לנו לשכוח את כלל האוכלוסיות המצויות בישראל ובכללותן אוכלוסיות שאינן עושות שימוש יומיומי בדוא"ל או שמישהו אחר שולט להם בהתנהלות המקוונת .שלהם בעיות הגיל השלישי והמעבר לשירותים דיגיטליים, אינם ערטילאיים. דו ח מיוחד של נציב תלונות הציבור שפורסם בפברואר2023 ,, מעלה בעיות קשות ,חסמים ואף מניעת שירותים מאנשים בגיל השלישי לאור המעבר למתן שירותים דיגיטליים, גם ובמיוחד לאור החוק הנוכחי. 4 כך גם מעידים הנתונים המועלים בדוח איגוד האינטרנט הישראלי בדבר שימוש באינטרנט ושירותים מקוונים בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל: נתוני2022 . 5 .ה הסיכונים הכרוכים ב העברת שיקול הדעת לכל גוף לגבי רגישות המידע שנשלח( ביטול התוספת הרביעית לחוק ) סעיף1 ..א6 להצעה עניינו ביטול הסיווג הכללי של מסרים, שהינו בעל משמעות לגבי אופן א .בטחת הצגת המסר מוצע כי כל גוף ציבורי יפעיל שיקול דעתו לגבי סיווג מהות ורגישות המסר ויאבטחו בהתאם. בדברי ההסבר נטען כי המצב היום פוגע בישימות מערכת הדיוור שכן סיווג של מסרים רבים כרגישים משמעו שהמסרים לא יעברו בצורה ישירה לפרט אלא לאחר כניסה למערכת ההזדהות 'ומעבר של כמה שלבי הזדהות (עמ247 .)לטיוטה 4 נציב תלונות הציבור, דוח מיוחד מס - ' 3 אתגרים ויעדים במתן שירות לבני הגיל השלישי -לקחים מבירור תלונו ת (פברואר2023 ) . 5 איגוד האינטרנט הישראלי, שימוש באינטרנט ושירותים מקוונים בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל : נתוני2022 . גם כאן, הורדת מנגנוני בקרה על אופן טיפולם של גופים ציבוריים במידע הפרטי המנוהל אצלם והותרת שיקול דעת לגופים אלו לגבי סיווגי המידע, ניהולו ואבטחתו איננה תואמת את המציאות בשטח בה ניכרים כשלים משמעותיים בט .יפול במידע הבקשה לבטל את הסיווג הכללי של מסרים ולהעבירו לשיקול דעת כל גורם בנפרד, עלול להוביל לחוסר אחידות בין הגופים הממשלתיים והציבוריים השונים. התוספת הרביעית שעניינה סיווג מסרים לפי מידת רגישותם ואבטחתם בהתאם הּוספה לחוק לאחר דיונים רבים ולאור הרצ ון לשמור על אחידות בין הגופים הממשלתיים והציבוריים השונים וכן על הזכות לפרטיות. אגב כך, גם הדוגמאות שניתנו כמו תור לרופא הילדים (או לרופא )מומחה בתחום מסוים– עלול להיות בהן מידע אישי רגיש (מצבו הבריאותי של אדם) וחלק מהאנשים לא ירצו לוותר על פרטיותם בהקשר.זה הבעיה חמורה אף יותר, שכן אם רשות תחליט כי ניתן לשלוח את המידע, שיכלול מידע אישי או פרטי, בתור צרופה למשל, לתיבת דוא"ל המנוהלת על ידי חברה פרטית, המידע שיועבר כצרופה, יהיה חשוף לאותן חברות פרטיות. לאור זאת, קיימה ועדת החוקה חוק ומשפט דיונים רבים בנושא והוחל ט לקבוע כללים ברורים בתוספת. עתה מבקשים לבטל את הסיווג הכללי ולהעביר את שיקול הדעת לכל רשות ורשות. מן הראוי לקיים .דיון ענייני ומהותי בנושא זה, בטרם ישונה החוק כך גם , ניתן לחשוב על דרכים אחרות להקלת ההזדהות, תוך שמירה על פרטיות אדם ועל אבטחת המידע. למ ,של ניתן לחשוב על דרכי הזדהות מורכבים פחות שעדיין יעמדו בדרישות הזיהוי ואבטחת המידע; מערכת שתאפשר .לאנשים לוותר על הזיהוי הקפדני בעתיד במסרים דומים לפרק זמן מוגדר מראש, ועוד כך או כך, לדידנו אף אם תתקבל ההצעה כך שיתאפשר לרשות המדוורת שיקול דעת, יש להוסיף ולתקן את ההצעה כך שכל רשות מדוורת תחויב לקבוע נהלים, שיאושרו על ידי הרשות להגנת הפרטיות, בהם יוגדרו כללים .ברורים עד כמה שניתן ויסייעו בפרקטיקה היומיומית של סיווג סוגי המידע ומידת רגישותו ,לאור כל זאת, ומכיוון שמדובר בזכויות מהותיות שעלולות להיפגע דיון ב חוק זה בכלל ובפרט בהעברת שיקול ,הדעת כאמור,ראוי שייעשה בנפרד מחוק ההסדרים במסלול של תיקון חוק רגיל. .ו קיצור תקופת הניסוי וכפיית החובה למסור פרטי מען דיגיטלי בסעיף20 לתיקון לחוק העיקרי נקבע כי בתום ארבע שנים מיום התחילה לעניין יחיד, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת חוקה, לקבוע בצו כי תחול על תושב חובה למסור כתובת דוא"ל. בידי התושב נותרה הבחירה (במתכונתopt-out ) האם לסרב לקבלת מסרים מגופים ציבוריים למען ז .ה בהסדר המוצע בטיוטה, מוצע לבטל את תקופת ארבע השנים, ולאפשר באופן מיידי לחייב תושבים למסור את .כתובת הדוא"ל שלהם תקופת הבחינה והניסוי נועדה לאפשר את זיהוי הקשיים השונים ליישום החוק ואת השלכותיו. הפיכת הדרישה למסירת כתובת דוא"ל מרשות לחובה באופן מיידי ללא תקופת מבחן מינימלית, עלולה להוביל ליישומו של חוק שעלול לפגוע באוכלוסיות שונות בישראל. כאמור בדיונים השונים בוועדת החוקה חוק ומשפט בעבר ובמסמכים שנכתבו על ידי גופים שונים לוועדה, חובת המסירה עלולה להוביל לפגיעה קשה באנשים השייכים למגזרים ולאוכלוסיות שונו ת בישראל. אנו קוראים להותיר את תקופת הניסוי על כנה ולא לאפשר לבטלה באופן מיידי .בכל עת לא זו אף זו, לאחרונה פורסמה ב- 18.1.2023 טיוטת צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון 'מס2 והוראת שעה) (דחיית מועד תחילת החוק לעניין יחיד), התשפ"ג - 2023 – בו ביקשה הממשלה דווקא לדחות את כניסת החוק לתוקף :. אחד הנימוקים שציינו בפרסום באתר התזכירים לכך היה " ...רשות האוכלוסין טרם השלימה את הקמת מערכת איסוף המענים הדיגיטלים, בלוחות הזמנים הקבועים בחוק, כפי שהתריעה עוד במועד בו חוקק החוק. בחוק ישנן דרישות אשר טומ נות מורכבות עסקית וטכנולוגית שמחייבות את רשות האוכלוסין לבצע התאמות ושינויים "...רוחביים בתהליכי העבודה הנוכחיים, בשיטות האינטגרציה ובשירותים הקיימים לאור דברים מוצהרים אלה, ניכר כי הניסוי המהותי והגדול לאיסוף כתובות הדוא"ל טרם החל . על כן, הבקשה להפסיק את הניסוי ולעבור למסלול החובה עוד בטרם יחלפו4 שנים מיום כניסת החוק לתוקף נראית תמוהה .בלשון המעטה לא זו בלבד, אלא שדו"ח נציב תלונות הציבור, מפברואר2023 , שאוזכר לעיל, הראה כי המעבר המהיר לשירותים דיגיטליים במסגרת החוק הנוכחי, עלול להשאיר חלק מאוכלוסיית הגיל ,השלישי מאחור ולמנוע מאנשים רבים שירותים מהותיים . על כן, החלטה על מעבר לחובה של מסירת כתובת דוא"ל, צריכה .להתקבל באופן מושכל, ולאחר תקופת הרצה של מספר שנים, בה ינסו למצוא פתרון לבעיות שעולות .ח לקבוע כי מערכת הדיוור הממשלתית בניהול מערך הדיגיטל הלאומי היא מערכת מאושרת סעיף1 .ג להצעה מציע לקבוע כי מערכת הדיוור הממשלתית בניהול מערך הדיגיטלי הלאומי היא מערכת מאושרת כהגדרתה בחוק העיקרי. בדברי ההסבר נכתב, כי מטרת ההצעה היא לאפשר את יישום החוק בנוסחו ה נוכחי, עד אשר יעבור התיקון המוצע בסעיפים שפורטו לעיל (בטיוטה- סעיף1 .).א ,נציע לקבוע כן לאחר שמערכת זו אכן תקבל את כל האישורים הנדרשים ותעבור את כל הבחינות הנדרשות ולא לפני כן. החלטה אחרת עלולה להוביל לפגיעה באבטחת המידע, ובפרטיות של כלל האנשים במדינת יש .ראל .ט סיכום הגם שאנו מברכים על המעבר של מדינת ישראל לעידן הדיגיטלי ומבקשים אף אנחנו לקדמו, בשים לב לכך שאין דחיפות מיוחדת או נחיצות כלכלית-משקית בהעברה מיידית של הסדרים טכנולוגיים- מורכבים אלו, ולמען ,חיזוק כוחה של הכנסת אנו סבורים כי יש לקיים דיון פרלמנטרי מקיף ומעמיק בסוגיות המורכבות של דיגיטציה לאומית, כזה שיאפשר לחברי הכנסת ולוועדות הרלוונטיות להעלות שאלות ולהציע תיקונים .רלוונטיים על כן, אנו מבקשים להחריג את ההסדר המוצע שנדון בפנייה זו, להעבירו למסלול החקיקה הרגיל ולהורות על שינויו (באמצעות דיון ציבורי ופרלמנטרי) כ ך שהחוק יבטיח את היכולת של כלל המגזרים והאוכלוסיות לעמוד ,על זכויותיהן השונות תוך שמירה, בין היתר, על עקרונות של פרטיות, שקיפות פעולות ופיקוח פרלמנטרי .הולם קיצורי דרך עתה– .עלולים להוביל לפגיעה אנושה וקשה בזכויות מהותיות בעתיד הקרוב אנו קוראים ומבקשים של א לאפשר לממשלה להעביר במחטף רפורמות בדבר תהליכי דיגיטציה מורכבים בעלי השלכות ישירות על זכויות הפרט והאזרח במדינת ישראל, ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי. הותרת ההסדרים הדיגיטליים בחוק ההסדרים, מפקיעה מוועדות הכנסת את היכולת לערוך בקרה פרלמנטרית מהותית, פוגעת בסדר .י העבודה התקינים של הכנסת ומשפיעה על איכות דברי החקיקה ליצירת קשר עם הח תומים מטה לשם מתן התייחסות או קבלת הבהרות, נא לפנות לכתובת [email protected] . ,בברכה ד"ר דלית קן- דרור פלדמן עו"ד נועה דיאמונד ד"ר אסף וינר עו"ד ליעד סטרולוב עו"ד ועו"ס יעל הבסי- אהרוני הקליניקה למשפט לטכנולוגיה ולסייבר ה קליניקה לפרטיות סמנכ"ל רגולציה ומדיניות ציבורית הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה ,הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה ,הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב איגוד האינטרנט )הישראלי (ע"ר ,הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב :העתקים שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי ח"כ אורי מקלב ח"כ משה גפני ח"כ אורנה ברביבאי ח"כ גלעד קריב מערך הסייבר הלאומי– לשכת היועץ המשפטי הרשות להגנת הפרטיות– לשכת ראש הרשות משרד המשפטים– הייעוץ והחקיקה נציב תלונות הציבור