חומר רקע

www.knesset.gov.il "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת [email protected] ה פער ה דיגיטלי ו יישום המדיניות הממשלתית ל צמצומו :כתיבה רועי גולדשמידט :| אישור יובל וורגן תאריך : "כ ז בתמוז"תש ף, 19 ביולי2020 סקירה הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 2 www.knesset.gov.il [email protected] תוכן תמצית... ................................ ................................ ................................ .................... 3 1 ?מהו פער דיגיטלי ................................ ................................ ............................ 6 1.1 ?מדוע חשוב לצמצם את הפער הדיגיטלי ................................ .......................... 7 2 נתונים על פער דיגיטלי בישראל ................................ ................................ ......... 8 2.1 נתוני מחקר פיזה2015 ................................ ................................ ................. 12 2.2 אוריינות דיגיטלית ................................ ................................ ......................... 14 2.2.1 "המחקר "האינטרנט בחברה הערבית בישראל ................................ .......... 16 2.2.2 מדידת הפער הדיגיטלי באמצעות עקבות דיגיטליים ודפוסי גלישה .............. 17 3 הטיפול הממשלתי בסוגיית הפער הדיגיטלי ................................ ........................ 18 3.1 התוכנית הכלכלית2021, תחומי הדיגיטל ................................ ........................ 18 פעולות הממשלה לצמצום הפער הדיגיטלי ................................ ................................ .... 20 3.2 פעולות משרד המדע והטכנולוגיה ................................ ................................ .. 20 3.2.1 להב"ה– לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית ................................ . 20 דוח מחקר הערכה על פרויקט להב"ה ................................ ................................ ... 24 3.2.2 "מרכזי "דיגיטלי ................................ ................................ ....................... 25 3.2.3 תקצוב משרד המדע לצמצום הפער הדיגיטלי ................................ ............ 27 3.3 המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית ................................ ................................ ..... 27 3.3.1 פעילויות ישראל דיגיטלית לצמצום הפער הדיגיטלי ................................ ..... 29 3.4 משרד החינוך................................ ................................ ................................ 32 4 פעילות עמותות שונות לצמצום הפער הדיגיטלי ................................ .................. 33 עמותת תפוח ................................ ................................ ................................ .......... 34 עמותת מחשבה טובה................................ ................................ .............................. 34 איגוד האינטר נט ................................ ................................ ................................ ...... 35 הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 3 www.knesset.gov.il [email protected] תמצית המונח"פער דיגיטלי" משמש לתיאור ,רמות שונות, בקבוצות אוכלוסייה שונות של :מאפיינים אלו 1 ) נגישות או בעלות על תשתיות דיגיטלי ות; 2 ) אוריינות דיגיטלית. גישה למחשב או בעלות על מחשב ואינטרנט ה ן תנאי הכרחי אך לא .מספיק לשם צמצום הפער הדיגיטלי השימוש במחשב ובאינטרנט חיוני כיום בהיבטים רבים של חיי היום- יום ומשפיע על תחומי חיים רבים, ובהם קשרים .חברתיים, תעסוקה, בריאות, צרכנות, שיח פוליטי, חינוך ה יכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע עשויה לאפשר ניידות חברתית ו אילו הי עדרה צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים, ולכן צמצום הפער הדיגיטלי הוא יעד חברתי-כלכלי חשוב. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019 עולה המידע שלהלן:  פערי השימוש במחשב ובאינטרנט קשורים ל מ אפייני ;רקע כגון השכלה, הכנסה, דתיות ולאום  יהודים דיווחו על שימוש רב יותר באינטרנט בהשוואה לערבים, בכלל המטרות ;שנסקרו  שיעור השימוש באינטרנט לתשלומים, לקניות ולקבלת שירותי ממשל נמוך מהשימוש באינטרנט לשם שימוש ב .רשתות חברתיות או לחיפוש מידע  יש זיקה בין ה הגדרה העצמית של הדתיות ובין דפוסי השימוש באינטרנט. לדוגמה, בעוד בקרב חרדים רק 30% דיווחו כי השתמשו באינטרנט לקבלת שירותי ממשל; בקרב חילונים שיעור המ דווחים על שימוש היה גבוה פי שנ יים– 57% .  שיעורי השימוש באינטרנט לתשלומים, קניות, קבלת שירותי ממשל ודוא"ל בקרב הציבור הערבי נמוכים .)משמעותית משיעורי השימוש הללו בקרב האוכלוסייה היהודית (היחס גדול מפי שניים בין הסיבות שמציעה החוקרת אסמאא גנאים לשיעורי השימוש הנמוכים בתשלומים מקוונים בחברה הערבית: חוסר מודעות; חוסר מיומנות; חשש מאי-הצלחה והסתבכות עם הרשויות ושי עור שימוש נמוך יחסית בכרטיסי אשראי– עניין .המגביל את האפשרות לשלם בתשלומים מקוונים מדיניות ממשלתית ב טיוטת התוכנית הכלכלית (טיוטת הצעת חוק ההסדרים) לשנת2020 , שפרסם משרד האוצר, נדון בין היתר תחום השירותים הדיגיטליים לתושבים. :בין השאר מוצע בה כלהלן  כל תוש ב יספק מען דיגיטלי, שיכלול דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד; יואץ הפיתוח של "האזור האישי הממשלתי," שי אפשר לאזרח לגשת למידע על אודותיו ולשירותים המיועדים לו באופן מותאם אישית ובמקום אחד; עד סוף יוני2021 .יפותח יישומון שינגיש את כלל שירותי האזור האישי לטלפונים ניידים  יורחבו כלים אלו: אפשרויות התשלום הדיגיטלי, מערכת ההזדהות הלאומית, חתימה אלקטרונית ואימות מסמכים ציבוריים באופן דיגיטל י.  מאחר ש "הממשלה רואה חשיבות בקידום מענה הולם לאוכלוסיות "המתקשות לצרוך שירות דיגיטלי היא תקים צוות בין-משרדי, ש יגבש תוך30 יום ממועד ההחלטה שתתקבל בעניין תוכנית שמטרתה להנגיש את הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 4 www.knesset.gov.il [email protected] השירותים הדיגיטליים הממשלתיים שבאזור האישי הממשלתי לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית וחסרות .אמצעים דיגיטליים מן התוכנית עולה כי שירו תים דיגיטליים מתקדמים הופכים לכלי מרכזי וכמעט בסיסי ב התנהלות לקבלת ה .שירותים ,למרות האמור נתוני הפער הדיגיטלי מצביעים על שונות גדולה מאוד באוכלוסייה בנוגע ל גיש ה לתשתיות ומיומנות .השימוש בהן במקום שטכנולוגיות המידע הללו יגדילו את הגיש ה של קבוצות ופרטים בפרי פריה הכלכלית- חברתית למידע, לחינוך ולשירותים לאזרח, הן עלולות להגדיל את הפער וליצור הלכה למעשה חסמי נגישות נוספים. פעילויות הממשלה לצמצום הפער הדיגיטלי  להב"ה בשנת2002 הוחלט על הקמת פרויקט להב"ה– לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית; התוכנית פעלה במסגרות שונות, ובהן משרד האוצר והתקשוב הממשלתי, ומאז שנת2014 .היא פועלת במשרד המדע והטכנולוגיה למרות ה כוונות להקים100 מרכזים, בפועל לא הוקמו אף לא מחצית ממספר המרכזים האמור. מספרם של מרכזי להב"ה ומרכזי דיגיטלי– הפועלים במתכונת דומה– במשרד המדע והטכנולוגיה הוא כיום38 מרכזים בס ך הכול . פעילות להב"ה נדונה בשני דוחות של מבקר המדינה בשנים2011 – 2014. בין השא ר נמתחה בדוחות ביקורת על תמהיל הגילאים של משתתפי התוכנית– שלא הוגדר בצורה ברורה מספיק, ובתוכנית היה שיעור גדול יותר של ילדים ובני נוער ממבוגרים; על היעדר מעורבות מספקת של משרד החינוך בנושא; על בעיות בדפוס ההעסקה של העובדים .ומנהלי התוכנית ב נתוני משרד המדע על "הלומדים במרכזי להב ה ובמרכזי דיגיטלי תיתכן כפילות במספר המשתתפים עקב השתתפות של תלמיד אחד בכמה קורסים, ולכן אי- אפשר להסיק מהם מהו מספר התלמידים הכולל בקורסים ללא כפילות. עם זאת, .מן הנתונים מסתמנת ירידה בהיקפי הפעילות של להב"ה בחמש השנים האחרונות לדברי נציגת המשרד ה ירידה בהיקפי הפעילות נובעת מקשיים משפטיים של המכרז שעל פיו עובדת המערכת, שהביאו .לעזיבה של עובדים רבים בשנים אלו ללא יכולת לקלוט חדשים לפי נתוני משרד המדע והטכנולוגיה חלקם של .האזרחים הוותיקים בכלל הלומדים בקורסים של להב"ה ודיגיטלי קטן מאוד מ מחקר הערכה של פרויקט להב"ה עלה כי הקורסים של להב"ה נתפסים כחשובים בעיני המשתתפים בהם, בפרט משתתפים מ האוכלוסי יה הערבית ו מהאוכלוסייה החרדית, ,שדירגו את הציפיות מהקורס את החשיבות שלו ו את כוונותיהם במקום .גבוה יותר מהמשיבים מהאוכלוסייה הכללית נמצאו הבדלים מובהקים ומשמעותיים , טרם ,הקורס ואחריו בכישורי המשתתפים בתחומי ה היכרות עם המחשב והאינטרנט, היכולת לבצע משימות . והמסוגלות העצמית עם זאת, גם לאחר הקורס נראה כי השיפור התבטא בעיקר ביכולת להשתמש באינטרנט ,באופן בסיסי ולא בשימושים מתקדמים; ב עניין זה לא חל שיפור .אצל רוב המשתתפים גם לאחר הקורס כלל תקציב משרד המדע והטכנולוגיה לצמצום הפער הדיגיטלי בשנים2015 – 2019 היה כ- 157 .מיליון ש"ח הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 5 www.knesset.gov.il [email protected]  ישראל דיגיטלית ביוני2017 החליטה הממשלה על אישור הת ו כנית הדיגיטלית הלאומית . תחת הכותרת "אוריינות דיגיטלית" נכתב בהחלטה כי יש לגבש, בתוך שישה חודשים מיום קבלת ה החלטה , תכנית לאוריינות דיגיטלית תוך התייחסות למגזרים שבהם קיים פער בנושא, ולהוביל את יישומה. הגוף הממשלתי המוביל את יישומה של תוכנית זו הוא ה מיזם הלאומי ישראל דיגיטלית, שהועבר לאחריותו של משרד הדיגיטל הלאומי אשר הוקם לאחרו.נה ה פעילות של ישראל דיגיטלית בנושא :צמצום הפער הדיגיטלי ממוקדת בשלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות ערבים , חרדים ובני הגיל השלישי . כל אוכלוסייה כאמור מתמודדת עם חסמים שונים ויש לה מוטיבציות שימוש שונות. תוכניות ספציפיות נעשות בעיקר בשלושה ערוצים: הכשרות וקורסים ; הנגשת שירותים והכשרת גופים וארגונים ,העובדים עם אוכלוסיות היעד של המיזם. בין ההכשרות והפרויקטים שציינה נציגת ישראל דיגיטלית: חורה דיגיטלית אוריינות דיגיטלית להעצמת נשים, פרויקטUP לקידום אוריינות בקרב לקוחות שירות התעסוקה, מיזם קהילות דיגיטליות, קמפוסIL .. מידע על יישום תוכניות אלו מוצג במסמך מאז הקמת התוכנית הלאומית ביוני2017 הוקצה לנושא צמצום הפער הדיגיטלי, במסגרת פעילות ישראל ,דיגיטלית תקציב של כ- 73 מיליוני שקלים – 62% מהסכום ב מימון מטה ישראל דיגיטלית והיתר במימון .שותפים מן המגזר השלישי כשליש מהסכום האמור הושקע במיזמים לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הערבית (כ- 23.3 .)מיליוני שקלים  משרד החינוך תשובתו של משרד החינוך על פנייתנו בנושא הקניית אוריינות דיגיטלית במערכת החינוך ה י .יתה כללית מאוד וחסרה לפיכך אין בידינו מידע על רמת ם והיקפם של לימודי המחשב, האינטרנט והאוריינות הדיגיטלית במערכת החינוך כיום. בדוח בנושא התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה– 21 , שנכתב לאחרונה על ידי ועדת מומחים שכינסה היוזמה למחקר יישומי בחינוך, לבקשת משרד החינוך, הומלץ לשלב בתוכנית הלימודים את נושא האוריינות הדיגיטלית כתחום רוחב" : פיתוח הכישורים הדרושים לשימוש מושכל, אחראי ומיטיב בטכנולוגיות דיגיטליו ת ייעשה בכל אחד מתחומי התשתית". בהמשך לכך הומלץ כי מי שעוסק בפיתוח תחום האוריינות הדיגיטלית ייערך להטמיע .את הנושא כתחום רוחב בכל מקצועות הלימוד  עמותות עמותות שו נות פועלות בתחומי האוריינות הדיגיטלית וצמצום הפערים בתחום, בשיתוף משרדי ממשלה או באופן ,עצמאי ו.בהן: מחשב לכל ילד, עמותת תפוח, עמותת מחשבה טובה ואיגוד האינטרנט הישראלי הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 6 www.knesset.gov.il [email protected] 1 מהו פער דיגיטלי? 1 המונח פער דיגיטלי משמש לתיאור רמות שונות, בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה, של מאפיינים :אלו 1 ) גישה לתשתיות דיגיטליות או בעלות על תשתיות כאלה – ,מחשב ,טלפון חכם תוכנות , יישומים ו חיבור ל אינטרנט; 2) אוריינות דיגיטלית – מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה .ממוחשבת מונחים מקובלים אחרים לתיאור ההבדלים בין קבוצות בתחום זה הם "אי- שוויון ."דיגיטלי", "הדרה דיגיטלית" או "קיפוח דיגיטלי בעוד בראשית המחקר בנושא ה מיקוד הנפוץ היה בשאלת הגישה לתשתיות, כיום יש הבנה כי בעלות על מחשב וחיבור לאינטרנט או גישה אליהם ה ם תנאי הכרחי אך לא מספיק לשם צמצום .הפער הדיגיטלי לא כל מי שיש לו גישה פיזית למחשב ו ל אינטרנט משתמש בהם באופן מיטבי ומפיק מהם תועלת מרבית ולכן לא די בהקניית גישה לתשתיות אל א יש צורך בהקניית מיומנות ובחיזוק המוטיבצי ה לשימוש בטכ .נולוגיות אלה רבים מן החוקרים גורסים כי פער דיגיטלי מצטרף לפערים חברתיים קיימים אחרים– פערי השכלה, הכנסה, גיל ו עוד– ו"מכנים זאת "פער מרובה" או "קיפוח מרובה ( Multiple deprivation ). מדדים שונים משמשים להערכת הפער הדיגיטלי: בעלות על טכנולוגיה או גישה אלי ,ה תכיפות השימוש בה , מיומנות השימוש, שימושים נפוצים, עמדות כלפי הטכנולוגיה והשימוש בה .ועוד ועדת מומחים שפעלה לאחרונה במסגרת יוזמה– מרכז למידע ולמחקר בחינוך שבאקדמיה הלאומית למדעים, לבקשת משרד החינוך, 2 ציינה בדוח המסכם של פעילותה כי אוריינות דיגיטלית כוללת מגוון כישורים , ו בהם כישורים אלה:  אוריינות מידע ונתונים : היכולת לזהות אתגרים ובעיות הדורשים מידע לשם התמודדות עימם,ולהגדירם, לאתר את המידע הדרוש, להעריך אותו למזג מידע ממקורות שונים, להציגו ולהפיצו; היכולת להבין ולנתח נתונים, להפיק מהם,מידע להפיק ממ נו משמעות ולהציגו בצורות שונות.  תקשורת ושיתוף פעולה בסביבה דיגיטלית :ה אפשרות להשתמש בטכנולוגיה הדיגיטלית ב יעילות כדי לקדם את האינטראקציה ואת שיתוף הפעולה עם אנשים אחרים . 1 ,רועי גולדשמידט פרויקט להב "ה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בדצמבר2010; אזי לב- ,און מצמצמים את הפער: אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של השתתפות בתוכנית להב "ה , 2019 ', עמ17 – 25 . 2 ,ענת זוהר ועודד בושריאן התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה- 21 . סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות , יוזמה— מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , 2020 , 'עמ91 – 96 . המידע שהערת שוליים זו מתייחסת אליו נוסף לאחר הגשת המסמך, ב- 22 ביולי2020 . בעלות על מחשב וחיבור לאינטרנט או גישה אליהם םה תנאי הכרחי אך לא מספיק לשם צמצום הפער .הדיגיטלי הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 7 www.knesset.gov.il [email protected]  :יצירה של תכנים דיגיטליים ה יכולת לפתח תוכן דיגיטלי על ידי יצירה של תכנים מקוריים או .על ידי עיבוד ומיזוג של תכנים קיימים ליצירת משמעויות חדשות  אזרחות ואתיקה דיגיטליים :כישורים דיגיטליים המ אפשר ים השתתפות מקוונת פעילה בחברה ה ,דמוקרטית כולל גישה,לשירותים אזרחיים וחברתיים מעורבות אזרחית, שיח דמוקרטי מכבד ברשת והי כולת ל היות חלק פעיל מה ,חברה להביע דעה ו להשתמש בטכנולוגיה כדי לתקשר עם גופים אזרחיים וציבוריים ולהשפיע עליהם.  רווחה וביטחון בסביבה דיגיטלית :היכולת להשתמש בכלים דיגיטליים באופן שמקדם ביטחון אישי וחברתי, כולל פרטיות והגנה על מידע במרחב הדיגיטלי, רווחה נפשית והיכולת לתחזק קשרים חברתיים משמעותיים ומנ תעי בריונות מקוונת או התמודד ות עימה .  פתרון בעיות וקבלת החלטות בסביבה דיגיטלית :היכולת לזהות ולפתור בעיות טכניות ועקרוניות, כולל ה יכולת להחליט החלטות בצורה מושכלת בעת שימוש בכלים דיגיטליים : ,לזהות צרכים לאתר את ה משאבים העומדים הפרט כדי לענות על צרכים אלו ו לרכוש את ה יכולות ה.טכנולוגיות הדרושות לניצול המשאבים 1.1 מדוע חש ו?ב לצמצם את הפער הדיגיטלי3 השימוש במחשב ובאינטרנט הוא חיוני כיום בהיבטים רבים של חיי היו ם-יום ומשפיע על תחומי :חיים רבים  תעסוקה – השימוש במחשב ובאינטרנט חיוני הן ככלי לחיפוש עבודה והן כמיומנות ;נדרשת בתחומי עיסוק רבים  בריאות – ה יכולת לאסוף מידע, להשתתף בפורומים ואף לקבל שירותים רפואיים מרחוק ;עשויה לתרום לתחושה של יותר שליטה במצב הרפואי  קשרים חברתיים – השימוש באינטרנט ובפרט ברשתות חברתיות יכול לסייע ביציר ת קשרים חברתיים ב או שימור שלהם;, לספק תמיכה רגשית ותחושת שייכות  צרכנות וכלכלה – ה אפשרות להשוות מחירים, לקנ ות ברש ת, לקבל שירותים מרחוק ועוד יכול ה ;לתרום לייעול משימות ולהקטנת עלותן של עסקאות  פול יטיקה – חשיפה למידע פוליטי, השתתפות חברתית ופוליטית והתארגנות חברתית – כולן נעשות כיום בין השאר באמצעים מקוונים, ולכן מיומנות במרחב המקוון צפויה ע להו .יל להן  חינוך– למידה מרחוק, איסוף וניתוח מידע מהאינטרנט, גיוון מקורות המידע, כולם תלויים כיום במיומנויות.מחשב ואינטרנט 3 .שם הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 8 www.knesset.gov.il [email protected] ,היכולת להשיג מידע לעבד ולבחון אותו באופן ביקורתי, להתמודד עם שטף המידע , לתקשר עם פרטים או ארגונים – כל זאת באמצעות טכנולוגיות המחשב והאינטרנט– .הופכת בעידן המידע לכלי ולמיומנות חיוניים ,יכולת זו עשויה לאפשר ניידות חברתית ואילו יה עדרה צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים. מכאן כי צמצום הפער הדיגיטלי הוא .יעד חברתי וכלכלי חשוב 2 נתונים על פער דיגיטלי בישראל4 להלן יוצגו נתונים על שיעור השימוש ודפוסי השימוש .במחשב ובאינטרנט למטרות שונות תרשימים 1 – 6 מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמקורם בסקר החברתי. תרשים1. שיעורי ה שימוש במחשב ובאינטרנט בקרב בני20 ומעלה , 2019 ,גיל ,מגדר ולאום מתרשים 1 אפשר ללמוד על המגמות :האלה  שיעור כלל המשתמשים באינטרנט בכל יום בקרב בני20 ומעלה( בנתונים נכללת גם הקטגוריה"או כמ עט כל יום"), גבוה משיעור המדווחים על שימוש במחשב ( בנתונים נכללת הקטגוריה"בשלושת החודשים טרם הריאיון" ). הסיבה ש שיעור ה גולשים באינטרנט גבוה משיעור ה משתמש ים ב מחשב היא הרגלי ה גלישה מטלפון .נייד  יש פערי גיל בין המשתמשים: שיעור השימוש באינטרנט באופן יו ם- יומי ו שיעור השימוש במחשב יורד ים .עם עליית גיל המשיבים 4 ,על פי נתונים מתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוח5.8 : בני20 ומעלה, לפי שימוש במחשב ולפי תכונות נבחרות ., הסקר החברתי ה יכולת להשתמש במחשב ובאינטרנט עשויה לאפשר ניידות חברתית, ו אילו הי עדרה צפוי להחריף את הפערים .החברתיים הקיימים יש פער בין קבוצות גיל בתכיפות השימוש באינטרנט ובמחשב; יש פער ניכר בשיעור השימוש במחשב (אך ה לא שימוש ם יו ה-יומי באינטרנט) בין .יהודים לערבים הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 9 www.knesset.gov.il [email protected]  אין:פער מגדרי ההבדלים המגדריים לעניין תכיפות השימוש באינטרנט ו ב מחשב .זניחים עד לא קיימים  ה פער בין יהודים לערבים : בעוד הפער ב ין יהודים לערבים בשיעור השימוש היו ם- יומי באינטרנט ן קט יחסית ( 82% % לעומת77 ) , בין קבוצות אלו יש פער ניכר בשיעור ( השימוש במחשב77% לעומת46% .) תרשים2 . שיעורי ה שימוש במחשב ובאינטרנט בקרב בני20 ,ומעלה2019 , ,השכלה הכנסה ודתי ות מתרשים2 עול ים הממצאים האלה:  :השכלה ופער דיגיטלי בהכללה, ככל שרמת ההשכלה עולה, שיעורי השימוש ם היו-יומי באינטרנט ובמחשב עולים (למעט בקרב בעלי השכלה על- תיכונית לא .)אקדמית  הכנסה ופער :דיגיטלי ככל שרמת ההכנסה עולה שיעורי השימוש היו ם- יומי .באינטרנט ובמחשב עולים  דתיות :ופער דיגיטלי יש קשר בין ההגדרה העצמית של הזהות"( הדתית מידת דתיות", ,)במונחי הלמ"ס לבין שיעור השימוש באינטרנט ובמחשב. שיעור החרדים )המדווחים שהשתמשו במחשב (בשלושת החודשים טרם הריאיון גבוה משיעור החרדים המדווחים על שימוש יו ם-יומי באינטרנט. שיעור המדווחים על שימוש באינטרנט כל יום או כמעט כל יום בקרב חרדים היה37% , לעומת כ- 80% בקרב דתיים ומסורתי ים ו- 92% )בקרב חילונים.  לפי נתוני הלמ"ס, גם בקרב בני דתות אחרות יש קשר בין ההגדרה העצמית של הדתיות ל מידת השימוש במחשב ובאינטרנט (בכל יום או כמעט כל יום:) 72% הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 10 www.knesset.gov.il [email protected] בקרב לא יהודים שמגדירים עצמם"דתיים מאוד ודתיים" לעומת85% בקרב מי שהם"לא כל כך דתיים ולא דתיים" . מן הנתונים לעיל ניתן לראות כי פערי השימוש במחשב ובאינטרנט קשורים למשתני רקע, כגון .השכלה, הכנסה, דתיות ולאום להלן נציג נתונים על ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ב נוגע ל דפוסי השימוש באינטרנט. תרשים3 . שיעור ה שימוש באינטרנט למטרות שונות, לפי הכנסה ממוצעת לנפש במשק ,הבית בני 20 ומעלה, 2019 כפי ש מוצג בתרשים לעיל, ככל שההכנסה לנפש גבוהה יותר שיעור י השימוש במחשב ובאינטרנט לכלל המטרות שנסקרו גבוה יותר במידה ניכרת )(למעט משחקים .כלומר ,ב- 2019 היה מתאם בין ה פער ה דיגיטלי למצב ה .כלכלי תרשים4 . שיעור ה שימוש באינטרנט למטרות שונות לפי דתיות ,בקרב יהודים בני 20 ,ומעלה2019 ככל שההכנסה לנפש גבוהה יותר, שיעור השימוש באינטרנט לכלל המטרו ת ,שנסקרו גבוה יותר .במידה ניכרת הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 11 www.knesset.gov.il [email protected] כמו ה נתונים שהוצגו לעיל לעניין ,עצם השימוש במחשב ובאינטרנט ככלל קיימת זיקה בין ההגדרה העצמית של הדתיות .לדפוסי השימוש באינטרנט לדוגמ ה , בעוד בקרב חרדים רק 30% דיווחו כי השתמשו באינטרנט לקבלת שירותי ממשל, בקרב חילונים שיעור המדווחים על שימוש כאמור היה גבוה פי ש נ יים– 57% . ,עם זאת ההבדלים ב דפוסי השימוש בין המוגדרים " "דתיים למוגדרים "מסורתיים" אינ ם בולטים . ,בקרב בני דתות אחרות .המגמה דומה לדוגמ ה , בעוד22% "מן ה"דתיים ודתיים מאוד שאינם יהודים דיווחו כי הם משתמשים בשירותי ,ממשל באינטרנט35% מ מי שמוגדרים "לא דתיים", ו"לא כל כך דתיים" דיווחו על שימוש .בשירותי ממשל מקוונים תרשים5 . שיעור ה ,שימוש באינטרנט למטרות שונות בפילוח לפי לאום בני 20 ,ומעלה 2019 להלן פירוט המידע המוצג בתרשים5:  יהודים דיווחו על שימוש רב יותר באינטרנט לעומת ערבים, לכלל המטרות שנסקרו ,למעט משחקים. כלומר יש פערי ם ב .שימוש באינטרנט ברוב המדדים  חיפוש מידע ו שימוש ב רשתות חברתיות הם השימושים הנפוצים ביותר, ו בשתי קבוצות האוכלוסייה יש הפרש ניכר בינם ובין .רוב השימושים האחרים  שיעור השימוש באינטרנט לתשלומים, לקניות ולקבלת שירותי ממשל נמוך משיעור ה שימוש באינטרנט של ם ש ימוש ב רשתות חברתיות או ל חיפוש מידע .שיעור השימוש של יהודים באינטרנט לשם ביצוע תשלומים, קניות וקבלת שירותי ממשל הוא יותר מ כפול משיעור השימוש של ערבים לצרכים .אלו הפער הדיגיטלי וי ישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 12 www.knesset.gov.il [email protected] תרשים6 . מגמות ב שימושי ם אי ב ,נטרנט בקרב יהודים וערבים2014 – 2019 5 ב תרשים6 מוצגות מגמות ה שינוי בשימוש באינטרנט למטרות שונות בקרב האוכלוסייה הערבית ו האוכלוסייה .היהודית ל הלן תיאור המידע המוצג ב:תרשים  חלה עלייה בכלל השימושים ,באינטרנט .הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי  )בשימוש ברשתות חברתיות (וקבוצות דיון יש התלכדות של המגמה בציבור הערבי ,והמגמה בציבור היהודי ו כן חלה עלייה ניכרת בחיפוש מידע בקרב האוכלוסייה הערבית. בשאר סוגי השימושים עדיין קיימים פערים ניכרים בין יהודים ל.ערבים  בקרב ה אוכלוסייה הערבית שיעורי השימוש באינטרנט לתשלומים, קניות, קבלת שירותי ממשל ודוא"ל נמוכים במידה ניכרת מ אשר.בקרב האוכלוסייה היהודית 2.1 נתוני מחקר פיזה2015 6 כחלק ממחקר פיזה, העוסק בהערכת תלמידים בני15 בתחומי קריאה, מתמטיקה ומדעים, מועברים למשתתפי המחקר שאלוני רקע ובהם שאלות על זמינות ם של אמצעי תקשוב הו שימוש בהם . להלן כמה ממצאים ממחקר פיזה2015 שפרסמ ה הרשות למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) בשנת2018 .  ככל ש ה רקע הח ברתי-תרבותי כלכל י של התלמידים היה גבוה יותר כך נתוניהם על פי מדד"זמינות ושימוש באמצעי תקשוב בבית" ומדד "שימוש באמצעי תקשוב למטרות "פנאי של התלמידים הי ו גבוה ים .יותר 5 ,עיבוד נתוני הסקר החברתי2014 , 2017 , 2019 , בני20 ומעלה, לפי שימוש במחשב ולפי תכונות נבחרות , הלשכה .המרכזית לסטטיסטיקה 6 ,משרד החינוך, ראמ"ה תלמידים ומחשבים: נתונים מתוך מחקר פיזה 2015 , 1 ביולי2018 :. כניסה15 ביולי2020 . שיעור השימוש ברשתות החברתיות בקרב האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית כמעט זהה ויש עלייה ניכרת בשימוש באינטרנט לצורך חיפוש מידע בקרב האוכלוסייה הערבית. בשאר התחומים עדיין יש פערים ניכרים בין שתי קבוצות .האוכלוסייה הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 13 www.knesset.gov.il [email protected]  הפער הבולט ביותר היה בשימוש בדואר האלקטרוני: 31% מהתלמידים מרקע חברתי- תרבותי- כלכלי גבוה דיווחו כי עשו שימוש יו ם- יומי בדואר האלקטרוני לעומת15% בלבד מהתלמיד ים מרקע נמוך. פערים ב סדר גודל דומה נמצאו גם לגבי חיפוש מידע שימושי .באינטרנט, קריאת חדשות באינטרנט וגלישה באינטרנט לשם הנאה  מעניין לציין כי לפי הממ ,צאים בתחום "זמינות ושימוש באמצעי תקשוב בבית" (ללא התמקדות סוג ב אמצעי התקשוב )התקבלו ערכים דומים אצל תלמידים דוברי ערבית ותלמידים דוברי עברית. ב"זמינות ושימוש באמצעי תקשוב בבית הספר" ממוצע דוברי הערבית היה גבוה מממוצע דוברי העברית ומממוצע ה- OECD .  ,עם זאת ל פי המחקר2.2% מהתלמידים דיווחו כי לא הייתה להם גישה למחשב בבית )(נייח, נייד או מחשב לוח– 1.1% מהתלמידים דוברי העברית ו- 5.1% מהתלמידים .דוברי הערבית  באשר לעמדות כלפי אמצעי תקשוב בתחומים שהוגדרו במחקר "תפיסת מ סוגלות לשימוש באמצעי תקשוב", "עניין באמצעי תקשוב" ו"אוטונומיה בשימוש באמצעי "תקשוב דיווחו ה תלמי דים דוברי ה ערבית על תפיסה עצמית נמוכה יותר מעמיתיהם דוברי העברית ורק את התחום "אמצעי תקשוב כנושא באינטראקציות חברתיות" דירגו דוברי ה ערבית במקום גבוה יותר מדוברי ה.עברית לפי מחקר פיזה 2015 ,ככל ש ה רקע הח ברתי-תרבותי- כלכלי של התלמידים היה גבוה יותר כך נתוניהם על פי מדד " זמינות ושימוש באמצעי תקשוב בבית" ומדד "שימוש באמצעי תקשוב "למטרות פנאי של התלמידים הי ו גבוה ים יותר. הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 14 www.knesset.gov.il [email protected] 2.2 אוריינות דיגיטלית בעוד הנתונים דלעיל משקפים דפוסי בעלות על מחשב, אינטרנט וטלפון נייד ודפוסי שימוש ,באינטרנט למטרות שונות בנתונים להלן נציג מידע ונתונים נבחרים על האוריינות הדיגיטלית .בקרב אוכלוסיות שונות בישראל בשל מחסור בנתונים עדכניים בנושא, יוצגו להלן נתונים וממצאים נבחרים מסקר מיומנויות בוגרים ב ישראל שפרס מו בשנת2016 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הארצית )למדידה והערכה (ראמ"ה. טבלה1 ,. פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת לפי רמת מיומנות2011 – 2015 ,בני 16 – 65 , באחוזים 7 בחרו במסלול מודפס8 אי- השבה הקשורה לאוריינות9 חסרי מיומנויות תקשוב מתחת לרמה 1 רמה 1 רמה 2 רמה 3 סה"כ ב ישראל 12.7 3.7 14.3 18.4 24.3 20.3 6.4 יהודים 10.1 3.5 9.3 17.2 26.5 25.1 8.2 ערבים 23.2 2.6 33.9 20.7 16.6 3.8 - ממוצע OECD 9.9 1.9 15.5 14.2 28.7 25.7 5.4 להלן תיאור עיקר הממצאים ב :טבלה  שיעור ם של חסרי מיומנות תקשוב בישראל היה בשנת2015 נמוך במעט משיעור קבוצה זו ב- OECD ( 14.3% לעומת15.5% ,). עם זאת שיעור חסרי מיומנות תקשוב בקרב 7 :מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך– ,מיומנויות בוגרים בישראל 2014 – 2015 , לוח18 ,: פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת לפי רמת מיומנות, כלל המדינות בסקר2015 - 2011 , 2016 ', עמ164 . 8 משיבים שציינו כי יש להם ניסיון בשימוש במחשב ואף על פי כן בחרו להיבחן במסלול המודפס ולא ב מסלול הממוחשב '; שם, עמ121 . 9 בקבוצת אי- ( השבה הקשורה לאוריינותresponse - related non - Literacy ) נכללים נדגמים אשר בשל קשיי שפה או מוגבלויות המשפיעות על אוריינות לא סיפקו מידע מספיק לזקיפת ציון מיומנות '; שם, עמ121 . הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 15 www.knesset.gov.il [email protected] האוכלוסייה הערבית היה גבוה הרבה יותר ( מבקרב האוכלוסייה היהודית33.9% לעומת9.3% .)  שיעור ם של בעלי מיומנות תקשוב נמוכה (מתחת לרמה1) בישראל היה גבוה משי עורם בממוצע ה- OECD ( 18.4% לעומת14.2% ); שיעור בעלי המיומנות בשתי הרמות שמעל לרמה זו (רמ ות 1 ו-2 ) היה נמוך משיעורם בממוצע ה- OECD. עם זאת, שיע ור בעלי המיומנות ברמה הגבוהה היה גבוה משיעורם בממוצע ה- OECD ( 6.4% לעומת5.4% .) ממצאים נוספים שנכללו ב סקר: 10  ממוצע הציונים בישראל בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היה נמוך מ ממוצע ה- OECD – 274 לעומת279 . ישראל דורגה ב תחום זה במקום ה- 24 מ- 29 .מדינות  בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היו הבדלים גדולים במיוחד ב קרב ה אוכלוסייה .בישראל, יותר מבכל שאר המדינות ישראל הייתה ה ראשונה מ כל המדינות המשתתפות ב טווח פיזור הציונים .  שיעור חסרי מיומנויות תקשוב ע ו.לה עם העלייה בקבוצת הגיל בקרב היהודים שינוי זה מתרחש מ גיל40 ואילך; בקרב הערבים שיעור ם של חסרי מיומנות תקשוב היה גדול משיעורם בקרב יהודים בכל קבוצות הגיל , ומגמת העלייה עם הגיל הייתה ברורה יותר ובאה לידי ביטוי כבר מגיל30 .  ה קשר בין השכל ה ל:אוריינות מחשב לשיעור גבוה מ בעלי ה השכלה ה נמוכה לא היו מיומנ וי ות במחשב– 59% ; לעומת ם שיעור זה היה 5% בקרב בעלי ה השכלה על ה- תיכונית הו.גבוהה  בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היו הבדלים ניכרים בין חרדים ליהודים שאינם .חרדים שיעור היהודים שאינם חרדים שהגיעו לרמות הגבוהות במיומנות זו( 37% ) היה גבוה פי שניים משיעור זה בקרב חרדים( 19% .)  שיעור ה יהודים ילידי ישראל שהגיעו לרמה2 לפחות בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היה גבוה משיעורם בקרב ילידי חו"ל ( 38% לעומת23% .) 10 'שם, עמ21 – 23 . הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 16 www.knesset.gov.il [email protected] 2.2.1 ה"מחקר "האינטרנט בחברה הערבית בישראל11 בינואר2018 פרסם איגוד האינטרנט מחקר שער כה ד"ר אסמאא גנאים עבור האיגוד :(להלן דוח איגוד האינטרנט). בסעיף זה .יוצגו בקצרה עיקרי הממצאים תרשים7 . פערי נגישות ב ,שימוש בסיסי באינטרנט2002 – 2017 12 לפי הנתונים לעיל, ה מבוססים על אינטגרציה וממוצעים של נתונים ממקורות שונים, 13 לעניין הנגישות הבסיסית לאינטרנט הצטמצמו הפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית במידה.ניכרת בשני העשורים האחרונים עם ,זאת מתברר שבקרב האוכלוסייה הערבית יש הבדלים ניכרים בין שיעורי הגלישה בנייד .לשיעורי הגלישה במחשב לפי נתוני סקר איגוד האינטרנט מ- 2016 , שיעור הערבים שגלשו באינטרנט המ טלפון ה נייד היה כ- 80% ו לעומת ם 50% בלבד גלשו מהמחשב. כלומר , אם .מבחינים בין גלישה מהמחשב לגלישה מהנייד עדיין קיים פער ניכר בין הקבוצות פי ל ,הדוח נתון זה מצביע על קשיים אפשריים בתשתיות פיזיות ביישובים או על פערים במיומנות או .בחשיפה לפוטנציאל של המחשב והאינטרנט עוד מצוין בדוח כי שימוש במחשב יכול להעיד על שימוש פונקציונלי לשם מילוי טפסים, דוא"ל וכדומה או על שימושים תעסוקתיים, בניגוד לגלישה מ טלפון נייד, .המעידה יותר על שימושים חברתיים וצריכה למטרות פנאי ( לפי דוח איגוד האינטרנט ,)שממצאיו תואמים את הנתונים שהוצגו לעיל בנתוני הלמ"ס ב דפוסי השימוש באינטרט של האוכלוסייה היהודית אפשר לראות שימושים פונקציונליים ,יותר כגון מילוי טפסים מקוונים ,הסתייעות ב שירותים מקוונים ושימוש בדוא"ל – מדדים ש בהם שיעורי השימוש באינטרנט ב קרב ה אוכלוסייה הערבית נמוכים יחסית (כשני שליש ים 11 ,ד"ר אסמאא גנאים האינטרנט בחברה הערבית בישראל , איגוד האינטרנט, ינואר2018 12 'שם, עמ8 . 13 אינטגרציה וניתוח לנתונים ממגוון מקורות: ,למ"ס סקרים של איגוד ,האינטרנט הישראלי עבודת הדוקטור של ד"ר אסמאא גנאים, ואגודת הגליל ., שם לפי ,המחקר אם מבחינים בין גלישה מהמחשב לגלישה מהנייד עדיין קיים פער ניכר בין ערבים ליהודים לעניין הנגישות לאינטרנט בגלישה במחשב. הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 17 www.knesset.gov.il [email protected] )לעומת שליש. לעומת זאת, שיעור השימוש ברשתות חברתיות בחברה הערבית גבוה מזה שבחברה היהודית, ועמד על כ- 75% . בין הסיבות שמציעה גנאים לשיעור י השימוש הנמוכים בתשלומים מקוונים בקרב החברה הערבית: חוסר מודעות; חוסר מיומנות; חשש מאי- הצלחה והסתבכות עם הרשויות ושיעור שימוש נמוך יחסית בכרטיסי אשראי– מאפיין המגביל את האפש.רות לתשלומים מקוונים ,לפי הדוח בין האוכלוסיות יש פערי ם גדולים ב נגישות ל מחשבים נייחים, בקיומן של תשתיות תומכות וכן ב מיומנויות ו ב כישורים עדכניים בשימוש במחשב ואינטרנט. בתוך החברה הערבית ניכרים ה בדלים בין תושבי הדרום ואוכלוסיות המוגדרות בדוח "שמרניות" לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות בחברה הערבית. הדוח מצביע על פער ים דיגיטלי ים ניכרים בין יהודים ,לערבים הבולט גם ב מדדים בקרב צעירים ערבים ולא רק בקרב מבוגרים, ועל שיעורי שימוש נמוכים באינטרנט בעבודה בחברה הערבית.בהשוואה לחברה היהודית ב דוח מובאת שורת המלצות להתמודד ות עם הבעיה, ו.חלקן יצוינו בהמשך המסמך 2.2.2 מדידת הפער הדיגיטלי באמצעות עקבות דיגיטליים ודפוסי גלישה14 ביולי2018 פרסמו פרופ' שיזף רפאלי וקבוצת חוקרים מחקר במימון משרד המדע והטכנולוגיה ובו דרכים חדשניות למדידת הפער הדיגיטלי בישראל באמצעות ניתוח עקבות דיגיטליים ת וך שימוש ב מ נועי חיפוש וכלי ניטור רשת נוספים. להלן כמה מן התובנות שעלו מן המחקר בדבר ההבדלים בדפוסי הגלישה ברשת בין קבוצות אוכלוסייה שונות. בהכללה, ניתן ללמוד מן המחקר על קיומם של כלי מדידה חדשניים ועל היכולת למדוד את הפער הדיגיטלי בצורה מורכבת, בין השאר ל נוכח ת רמ ה שימוש ,תכיפות השימוש ,סוג השימוש וסוגי התכנים שהאוכלוסייה נחשפת אליהם. בין השאר על ו מן המחקר ה:נתונים האלה  מגדר : היקפי השימוש של גברים באינטרנט היו גבוהים מאלה של נשים ב- 33% ; גברים ;צרכו תוכן מגוון יותר מנשים שיעורי השימוש של גברים היו גבוהים יו תר בתחומים חיפוש מידע, בידור, כספים ו אתרי היכרויות ; שיעורי השימוש של נשים באתרי בריאות היה גבוה ים מאלו .של גברים  גיל :תדירות השימוש ה רבה ביותר ה י יתה ב קבוצת הגיל 25 – 35 ; אך המגוון הגדול ביותר של תכנים שהוצגו למחפשים היה בקרב בני45 – 54 ובני55 .+ צעירים צרכו יותר תוכן 14 Rafaeli S. et al., An Innovative Approach for Measuring the Digital Divide in Israel: Digital Trace Data as Means for Formulating Policy Guidelines, July 2018. בין הסיבות לשיעורי השימוש הנמוכים בתשלומים מקוונים :בחברה הערבית חוסר מודעות; חוסר מיומנות; חשש מאי- הצלחה והסתבכות עם הרשויות ושיעור שימוש נמוך יחסית .בכרטיסי אשראי הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 18 www.knesset.gov.il [email protected] בתחומי הבידור ומבוגרים השתמשו יותר בדוא"ל צרכו מידע בנושאי בריאות ו ערכו .קניות ברשת  :לאומיות ושפה דוברי עברית השתמ שו באינטרנט פי שניים יותר מדוברי ערבית ויותר מפי שנ .יים מדוברי רוסית כשפת אם  :מרכז ופריפריה תושבי תל אביב השתמשו באינטרנט פי חמ ישה יותר מתושבי הפריפריה; תושבי ת ל אביב.וירושלים נחשפו לתוכן מגוון יותר מאשר שאר האוכלוסייה  :השכלה ככל שעלתה רמת ההשכלה של האוכלוסייה עלתה גם רמת הגיוון של מקורות התוכן שהגולשים הגיעו אליהם. אוכלוסייה משכילה השתמשה יותר באינטרנט לצורכי קבלת שירותי ם מה,ממשלה ,מימוש זכויות צריכת ,חדשות חיפוש תעסוקה, מחקר .ועוד בקרב אוכלוסייה משכילה פחות נעשה שימוש רב יותר באינטרנט לשם צריכת ,תוכן בידורי שימוש ב רשתות חברתיות, העברת.מסרים מיידיים והימורים 3 הטיפול הממשלתי בסוגיית הפער הדיגיטלי הפער הדיגיטלי איננו תופעה חדשה, והוא נדון בעבר לא אחת בממשלה , בכנסת, בדוחות מבקר המדינה ועוד. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת נדרשה לנושא בעבר כמה פעמים ועסקה ב היבטים שונים שלו. 15 בטרם נסקור את התוכניות הממשלתיות הפועלות כיום לצמצום הפער הדיגיטלי, נציג בקצרה כמה היבטים של סוג יית ה דיגיטציה ה ממשלתית מתוך טיוטת התוכנית הכלכלית לשנת2021 . 3.1 התוכנית הכלכלית2021, תחומי הדיגיטל טיוטת התוכנית הכלכלית( טיוטת הצעת חוק ההסדרים) עוסקת בין היתר ב ם תחו השירותים הדיגיטליים לתושבים .להלן נסקור ב קצרה את ההצעות המועלות בטיוטה. מאחר שמדובר ב טיוטה בלבד, ייתכנו שינויים בהחלטות שיתקבלו לעומת המוצג כאן. עם זאת, כיוון שמדובר ב מדיניות ממשלתית מוצעת המוצגת באופן מפורט למדי ,ראינו חשיבות בהצגת עיקריה.  מוצע כל ש תושב "יספק "מען דיגיטלי, שיכלול כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד .לפקיד רישום האוכלוסין פרטי מידע אלה יהיו חלק מפרטי רישום החובה במרשם האוכלוסין. ה מען הדיגיטלי יוכל לשמש גופים ציבוריים לשליחת מסרים לתושבים באופן דיגיטלי במקום באמצעות הדואר ואף אמור לגרור דרישה מחייבת מהם לבדוק את המען הדיגיטלי. עם זאת, תושב י וכ ל להודיע כי אינו מעוניין לקבל 15 למשל, בשנת2007 התקיים דיון בנושא צמצום הפער הדיגיטלי , בשנת2010 נדון הנושא פרויקט להב"ה והתקיימו דיונים נוספים על שירותי הממשלה, נגישות לאנשים עם מוגבלות ועוד. בשנת2017 דנה שוב ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא פעילויות פרויקט להב"ה , וב- 2018 נדונה הנגשת אתרי ושירותי הממשלה בערבית . הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 19 www.knesset.gov.il [email protected] מסרים מגופים ציבוריים למע ן .הדיגיטלי ותב כנית נזכרות גם סוגיות נלוות, כגון מעמדו של דיוור דיגיטלי לעומת דיוור בדואר ו בדואר רשום, ק חז ו .ת המסירה שלו  בהמשך להחלטות ממשלה קודמות, מוצע בתוכנית להאיץ את ה פיתוח של "האזור "האישי הממשלתי . האזור האישי נועד לאפשר לאזרח לגשת בקלות למידע על אודותיו ולשירותים המיועדים לו)(באופן מותאם אישית , שיימצאו כולם .במקום אחד לפי ההחלטה, עד סוף יוני2021 יפותח יישומון שינגיש את כלל שירותי האזור .האישי לטלפונים ניידים נוסף ,על כך כחלק מתהליך של טרנספורמצי ה דיגיטלית , ,כלשון הדוח"אמורים להיות מפותחים שירותים "חוצי משרדים, הנוגעים לתחומי חיים שונים , ו .בהם פתיחת חברה, מעבר דירה, מעבר בין עבודות, לידה, פטירה, סיעוד ונכות  לפי טיוטת ה תוכנית אמור ים רשות התקשוב ו המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית לגבש ולהעלות לאוויר פתרון טכנולוגי לשיחות מזוהות בין האזרחים לבין נותני שירות במגוון ערוצים , למשל צ'ט, ויד י.או וטלפון  מוצע לקבוע כי " הממשלה רואה חשיבות בקידום מענה הולם לאוכלוסיות המתקשות לצרוך שירות דיגיטלי " ו היא אף תקים צוות בין-משרד י, שיגבש ב תוך30 יום ממועד ההחלטה שתתקבל בעניין תוכנית שמטרתה להנגיש את השירותים הדיגיטליי ם הממשלתיים שבאזור האישי לאוכלוסיות חס רות ללא דיגיטלית וללא .אמצעים דיגיטליים  סוגיות נוספות הנדונות בטיוטת התוכנית ,: הרחבת אפשרויות התשלום הדיגיטלי מערכת ההזדהות הלאומית, חתימה אלקטרונית ואימות מסמכים ציבוריים באופן דיגיטל י.  " תחת הכותרת קידום הלמידה הדיגיטלית " מוצע לעודד למידה מרחוק לשילוב בשוק התעסוקה, להאיץ הכשרה של כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק ו לקדם למידה דיגיטלית בתהליכי הכשרה מקצועית ולמידה במכללות טכנולוגיות ואף במוסדות ל .השכלה גבוהה  בנושא המוגדר"פלטפורמת תוכן ונתונים דיגיטליים במערכת החינוך " מוצע להטיל על משרד החינוך לפתח תשתית דיגי טלית ה מבוססת על נתונים להנגשת חומרי הוראה .ולימוד מתקדמים  עד לאחרונה פעלה רשות התקשוב הממשלתי במ שרד האוצר ואילו המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית פעל ב .משרד לשוויון חברתי לפי טיוטת התוכנית , ובהתאם להחלטת ממשלה קודמת בנושא, אמורים שני הגופים להתמזג ליחידה אחת, מערך הדיגיטל הלאומי, ולפעול ב משרד הדיגיטל הלאומי. העיסוק הנרחב בנושאי הדיגיטל בתוכנית הכלכלית מעיד עד כמה שירותים דיגיטליים מתקדמים המבוססים על תשתיות אינטרנט, מחשב וטלפונים חכמים, נעשים לכלי מרכזי וכמעט בסיסי בתקשורת של הממשלה עם האזרחים ו מהווים חלק חשוב באפשרויות לספק בטיוטת התוכנית הכלכלית מוצע לקבוע כי יוקם צוות בין- משרדי שיגבש בתוך30 יום מתווה להנגשת השירותים הדיגיטליים הממשלתיים שבאזור האישי לאוכלוסיות ללא אוריינות .דיגיטלית הפער הדיגיטלי וי ישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 20 www.knesset.gov.il [email protected] או לקבל שירותים. ה י כרות עם טכנולוגיות מידע אלה כבר איננה בגדר מותרות אלא כמעט .הכרח ,למרות האמור ,וכפי שהוצג לעיל נתוני הפער הדיגיטלי מצביעים על הבדלים גדול ים מאוד .בנגישות לתשתיות ובמיומנות השימוש בהן לשם הפקת התועלת הנדרשת החשש הוא שבמקום שטכנולוגיות המידע הללו יגדילו את הנגישות של קבוצות ופרטים בפריפריה הכלכלית- חברתית למידע, לחינוך ולשירותים לאזרח, הן יגדילו את הפער וייצרו הלכה למעשה חסמי נגישות נוספים בפני אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה או ללא תשתיות מידע . להלן יו צגו הפעולות העיקריות של משרדי ממשלה לשם צמצום הפער הדיגיטלי בחברה .הישראלית פעולות הממשלה לצמצום הפער הדיגיטלי ה פעולות ה עיקריות ש ייסקרו כאן הן בעיקר בתחום שיפור ה .אוריינות הדיגיטלית של האזרחים נושא השירותים הדיגיטליים עצמם, הנגשתם לדוברי שפות שונות ולאנשים עם מוגבלות , וכן הדיגיטציה במערכת החינוך., לא יידונו במסגרת זו 3.2 פעולות משרד המדע והטכנולוגיה 3.2.1 להב"ה– לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית רקע ביולי2001 החליט שר האוצר דאז על הקמת פרויקט להב"ה במשרד האוצר. על פי ההחלטה אמורים היו להיפתח50 מרכזים בשנת2002 ו- 50 מרכזים נוספים בשנת2003 , בתקציב כולל של100 מיליון ש"ח עבור100 מרכזי ה תקשוב שיפעלו.ברחבי הארץ במאי2002 'החליטה הממשלה (החלטה מס1812 ) על הקמת תשתית ממשל זמין. בסעיף5 להחלטה נקבע כי יש "לבסס מערכות תמיכה להטמעת והפצת השימוש במערכות המידע החדשות בציבור על ידי להב"ה שמטרתה– הפצת השימוש במערכות מידע וצמצום הפער ."הדיגיטאלי בפריפריה בחודש יולי2002 הודיע שר האוצר דאז במכתב לשרי הממשלה כי הוא מממש את החלטת הממשלה וקבע את עקרונות היסוד של:פרויקט להב"ה 1. הקמת100 מרכזים שיאפשרו לכל אזרח לגשת לשירותי המידע המקוונים של הממשלה ו להשתתף במקביל ב.הדרכה והטמעה בדרך השימוש בהם 2. המרכזים ימוקמו באז ורים נגישים לכל אזרח, בשכונות ובעיירות פיתוח בכל רחבי .הארץ הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 21 www.knesset.gov.il [email protected] 3. להב"ה תכשיר צעירים ומבוגרים בטכנולוגי י ,ת המידע גם שם ל שימוש ייעודי במידע בו.)יישומים (אינטרנט, עיבוד תמלילים, מושגי יסוד במחשב 4. .המרכזים יהוו פלטפורמה מרכזית למימוש שירותי ממשל זמין 5. קהל היעד – מילד ו ים תלמידים ו עד.קשישים המתקשים בקבלת שירותי הממשלה 6. המרכזים יוקמו באתרים שיהיו נגישים לכ ו ל ויפעלו.עד השעות המאוחרות מאז הקמת להב"ה בשנת2002 ועד לשנת2011 פעלה התוכנית באחריות החשב הכ ללי במשרד.האוצר עם הקמת רשות התקשוב הממשלתי הועבר תחום הפעילות של להב"ה , ועימו גורמים נוספים שפעלו בתחום ה דיגיטציה ,לרשות התקשוב הממשלתי, שפעל ה באותה עת גם היא במ .שרד האוצר משנת2014 ועד היום תוכנית להב"ה היא ב אחריות משרד המדע .והטכנולוגיה למרות ה כוונות להקים100 מרכזים, בפועל לא הוקמו אף לא מחצית ממספר המרכזים .האמור מספרם ש "ל מרכזי להב"ה ומרכזי "דיגיטלי (שיוצגו להלן בסעיף3.3 ) הוא כיום 38 מרכזים בס .ך הכול פעילות התוכנית כיום ,לפי פרסומי משרד המדע והטכנולוגיה במסגרת ת ו כנית להב"ה פועלים כיום27 מרכזים בפרי ס ה ארצית ו מתקיימות בהם פעילו יו ת הכשרה ביישומי מחשב ו הכשרה והעשרה טכנולוגית לציבור הרחב– מהגיל הרך ועד הגיל השלישי. במרכזים עובדים מדריכים מומחים שלהם ידע וניסיון בעבודה עם אוכלוסיות שונות. המדריכים מלווים את המבקרים ומסייעים להם להיכנס ,לעולם המחשבים והאינטרנט, להכיר יישומים נפוצים, להשתמש בשירותי קניות וממשל זמין .לשלוח דואר אלקטרוני ולהכיר יישומים משרדיים עיקריים16 בכל מרכז שתי כיתות הדרכה שבהן כ- 40 עמדות מחשב ה מחוברות לאינטרנט בפס רחב ומתקיימות בהן ,פעילות ייעודיות לילדים ונוער, לקשישים ולמגזר הערבי והחרדי .המותאמות לצרכים הייחודיים של כל קבוצה לפי המשרד, הקורסים מאפשרים ל לומדים להכיר את שימושי המחשב והאינטרנט ולרכוש מיומנויות עבודה בסיסיות שמסייעות להם בחיים הפ.רטיים, במציאת עבודה ובלימודים מתקדמים17 16 ות כנית להב"ה– לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית , אתרov.il G :, כניסה13 ביולי2020 . 17 .שם במסגרת ת ו כנית להב"ה פועלים כיום 27 מרכזים בפרי ס ה ארצית ו מתקיימים בהם פעילו יו ת הכשרה ביישומי מחשב ו הכשרה והעשרה טכנולוגית לציבור הרחב– מהגיל הרך ועד הגיל .השלישי הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 22 www.knesset.gov.il [email protected] פעילות פרויקט להב"ה נדונה בשני דוחות של מבקר המדינה בשנים2011 – 2014 . 18 בין השאר, נמתחה בהם ביקורת על תמהיל הגילאים של משתתפי התוכנית– שלא הוגדר בצורה ברורה מספיק וש בפועל הורכב מ( שיעור גדול יותר של ילדים ובני נוער60%-70% ;) ממבוגרים על מעורבות לא מספיקה של משרד החינוך בנושא, אף ש שעות ההכשרה היו במהל ך שעות הלימודים ו חלק ה ארי של המשתתפים היה תלמידי מערכת החינוך ;על ו בעיות בדפוס ההעסקה של העובדים ומנהלי התוכנית. בדיון שנערך בכנסת בשנת2017 נמסר שיש בעיות בדפוס ההעסקה של העובדים שהועסקו באמצעות מכרז ספקי שירותי מחשוב ו קיים מחסור בכוח .אדם19 .נושא דפוס ההעסקה של עובדי להב"ה אף הגיע לערכאות תרשים8 . מספר ה לומדים בקורסים של להב"ה(תיתכן כפילות במספרי ה משתתפים עקב השתתפות ביותר מקורס אחד) ,תשע "ה–תש"ף ב תרשים ומ ה צג מספר ה מצרפי של ה לומדים בכלל הקורסים של להב"ה בכל שנה בשנים תשע"ה– "תש ף , על פי נתונים שנתקבלו ממשרד המדע והטכנולוגיה .יודגש כי בנתונים המוצגים יש כפילות , כיוון ש מוצג בהם מספר המשתתפים בכל קורס– וכך תלמיד שלמד כמה קורסים 18 מבקר המדינה, דוח שנתי62 ,'ב פרויקט להקטנת הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית (להב)"ה , 2012 ', עמ 67 – 100 ; דוח שנתי64 ,'ג פרויקט להקטנת הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית (להב)"ה , 2014 ', עמ274 – 296 . 19 'ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, פרוטוקול מס137 ,השינויים בפרויקט להב"ה ומשמעותם , 24 באוקטובר 2017 . 0 10000 20000 30000 40000 50000 60000 70000 80000 תש"פ תשע"ט תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 23 www.knesset.gov.il [email protected] נספר כ ,מה פעמים כ מספר הקו.רסים שלמד ,לפיכך ה נתונים אינם מאפשרים לדעת מהו מספר ה תלמידים בלהב"ה בכל שנה (ללא כפילות כאמור). עם ,זאת אפשר ללמוד מן התרשים על קיטון .בהיקפי הפעילות של להב"ה לדברי נציגת המשרד, הירידה בהיקפי הפעילות נובעת מקשיים משפטיים של המכרז שעל בסיסו עובדת .המערכת, שהביאו לעזיבה של עובדים רבים בשנים אלו ללא יכולת לקלוט חדשים הקמת ,מערכת "דיגיטלי" אמורה, בין היתר לפצות על הקיטון בהיקף הפעילות. 20 תרשים9 .תלמ ידים בקורסים בלהב"ה לפי שכיחות ו שכבת גיל ( תיתכן כפילות במספרי ה משתתפים עקב השתתפות ביותר מקורס אחד), תשע"ה– "תש ף21 כפי ש אפשר לראות בתרשים8 ,בור המשתתפים בכלל ההדרכות של להב "ה היו תלמידי בתי ה ספר ה יסודיים (בהסתייגות מסוימת ,בשל קיומ ה של כפילות בנתונים ביחס לתלמידים המשתתפים ); חלקם של ה מבוגרים מעל גיל18 הוא השני בהיקפו. בפרט בולט כי חלקם של בני .הגיל השלישי מכלל הלומדים בקורסים קטן יחסית לדברי נציגת משרד המדע והטכנולוגיה, בין הסיבות האפשריות לשיעור הנמוך של משתתפים : בני גיל הזהב1 ) טעות ;בפרטים שהזינו משתתפים מבוגרים2 ) הקלות היחסית בהגעה ל תלמידים ולעומת ה ;הקושי להגיע לקהל יעד מקרב בני הגיל השלישי3 ) רצון להכווין את התוכנית לאוכלוסיות שאינן בתחומי האחריות של המשרד לשוויון חברתי, שעסק גם בענייני 20 ,רינת שפרן, מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד המדע והטכנולוגיה, דוא"ל16 ביולי2020 . 21 .עיבוד נתוני משרד המדע, התקבלו בדוא"ל, שם 0 20000 40000 60000 80000 100000 120000 140000 כללי גיל הזהב תלמידים תיכון16-18 גני ילדים3-6 תלמידים חט" ב12-16 מבוגרים18 + תלמידים יסודי6-12 רוב המשתתפים בכלל ההדרכות של להב"ה היו תלמידי בתי הספר היסודיים הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 24 www.knesset.gov.il [email protected] גמלאים. עוד ציינה נציגת המשרד כי אין ב נתונים מידע על שעות ה גלישה ה חופשית במרכזי להב"ה– אפשרות ש רבים מבני הגיל השלישי עושים בה שימוש . 22 דוח מחקר הערכה ע ל פרויקט להב"ה23 בשנת2019 פורסם מחקר הערכה מקיף על פרויקט להב"ה ש ערכו פרופ' אזי לב- און וקבוצת חוקרים, .במימון משרד המדע .להלן יוצגו בקצרה כמה מממצאי המחקר24 מ אפייני ה :רקע של משתתפי המחקר : טווח גיל20 – 70 :; גיל ממוצע כ- 50 בקרב ה אוכלוסייה ה יהודית וכ- 40 ב קרב ה ;אוכלוסייה הערבית מצב :תעסוקתי45% לא מועסקים, 19% ;פנסיונרים רוב המשיבים הגדירו עצמם כבעלי שכר נמוך מהממוצע במשק; השכ לה: ממוצע שנות ההשכלה נמוך במעט מ- 12 שנות לימוד; :מגדר80% נשים; דפוסי שימוש באינטרנט טרם הקורס: מעל מחצית המשיבים דיווחו על שימוש פעם ביום, מעל חצי מהמשיבים ציינו כי החלו להשתמש באינטרנט לפני ארבע שנים או יותר וכי הם גולשים ש ע .ה או יותר ביום [במאמר מוסגר יוער כי נתונים אלה מבהירים כי עצם העובדה שאנשים משתמשי ם באינטרנט זה זמן מה , ומ ד י יום ביומו , אין בה כדי ל למד על .רמת האוריינות שלהם  המשתתפים ב קורסים של להב"ה תופסים את הקורסים כחשובים ,ו משתתפים מ האוכלוסי יה הערבית ו מהאוכלוסייה החרדית אף דירגו את הציפיות שלהם ,מהקורס החשיבות שלו בעיניהם ו כונ נו תם להפיק ממנו תועלת במקום גבוה יותר מכלל המשיבים .  ."הטכנולוגיה והאינטרנט בפרט נתפסים בעיני המשיבים כ"מאתגרים  נמצאו הבדלים מובהקים ומשמעותיים בכישורי המשתתפים בתחומי ה היכרות עם ,המחשב והאינטרנט ב יכולת לבצע משימות ו ב מסוגלות העצמית טרם הקורס .ואחריו 22 .שם 23 אזי לב- ,און מצמצמים את הפער: אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של השתתפות בתוכנית להב "ה , 2019 . 24 :משרד המדע והטכנולוגיה מימן מחקרים נוספים בנושא הפער הדיגיטלי Rafaeli S. et al., An Innovative Approach for Measuring the Digital Divide in Israel: Digital Trace Data as Means for Formulating Policy Guidelines, July 2018. וכן מחקר של פרופ' עמית שכטר וחוקרים נוספים שבחנו חרדים, בדואים ויוצאי אתיופיה, ומחקר של ד"ר נורית גוטמן ופרופ' אלעד שגב שהתמקדו ביוצאי אתיופיה (מחקרים אלה קיבלו מענקי מחקר ממשרד המדע בשנים 2016 – 2019 .) הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 25 www.knesset.gov.il [email protected]  עם זאת, לאחר הקורס נראה כי השיפור התבטא בעיקר ביכולת להשתמש באינטרנט באופן בסיסי ולא בשימושים מתקדמים; בעניין זה לא חל שיפור אצל .רוב המשתתפים גם לאחר הקורס  רוב המרואיינים תיארו את חוויי ת הקורס כחיובית ומעצימה והביעו שביע ות רצון ממבנה הקורס, התכנים, היחס והידע של המדריכים. עם זאת, בראיונות ארוכי טווח עלה כי הם התקשו ב תרגול במהלך הקורס– .בבית, ולאחר סיום הקורס 3.2.2 מרכזי"דיגיטלי" נוסף על פרויקט להב"ה משרד המדע מפעיל כיום, במתכונת דומה ללהב"ה, מרכזים ללימוד אוריינות דיגיטלית שנקראים מרכזי" ."דיגיטלי כיום מופעלים11 מרכזי ם כאלה ברחבי .הארץ25 תרשים10 . תלמידים בקורסי"דיגיטלי" לפי קבוצת גיל (תיתכן כפילות במספרי ה משתתפים עקב השתתפות ביותר מקורס אחד), 2019 – 2020 26 תרשים9 מציג נתונים על הלומדים בקורסים של"דיגיטלי" .בפילוח גילאי כמו ל עניין ה נתוני ם על פעילות ,להב"ה אין בידי משרד המדע ו ה טכנולוגיה נתונים ללא כפילויות של מספר הלומדים ב"דיגיטלי" ויש לבחון את הנתונים לנוכח הסתייגות זו. בתרשים אפשר לראות כי חלקם של תלמידים מעל גיל18 הוא הגדול ביותר, אחריו– תלמידי בתי ה ספר ה יסודי ים ותלמידי ה חטיבה וה .תיכון ג ם בקורסי"דיגיטלי" חלקם של בני גיל הזהב .קטן יחסית 25 מרכזי"דיגיטלי ", אתרGov.il :, כניסה14 ביולי2020 . 26 עיבוד נתוני משרד המדע. הנתונים התקבלו מרינת שפרן, מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד המדע ,והטכנולוגיה, דוא"ל16 ביולי2020 . 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 3-6 גיל הזהב 12-18 6-12 18 סה"כ הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 26 www.knesset.gov.il [email protected] מספר הלומדים בכלל הקורסים של"דיגיטלי" בשנים2019 – 2020 , כולל כפילות אפשרית– כאמור, עקב השתתפות של תלמיד בכמה קורסים– הוא49,285 .תלמידים טבלה2. רשימת מרכזי ם לצמצום הפער הדיגיטלי באחריות משרד המדע27 סוג המרכז מספר מרכזים רשויות בהן פועלים המרכזים סה"כ מרכזים באחריות משרד המדע צפון להב"ה 9 ,צפת, מגדל העמק, טירת הכרמל ,בית שאן, קריות, קריית שמונה מעלות, עכו, טבריה 12 "דיגיטלי" 3 ,עפולה, קריית אתא, שפרעם דרום להב"ה 6 דימונה, קריית מלאכי, נתיבות, באר- ,שבע, ערד, קריית גת 7 "דיגיטלי" 1 אופקים מרכז להב"ה 3 ,בית שמש, אור יהודה, רמלה 5 "דיגיטלי" 2 ,אשדוד, מעלה אדומים ה מגזר ה חרדי להב"ה 3 מודיעין עלית, אלעד, ירושלים 5 "דיגיטלי" 2 ,בני ברק, ביתר עלית ה מגזר לא ה-יהודי להב"ה 6 ,רהט, טייבה, סכנין, באקה, מעא'ר נצרת 9 "דיגיטלי" 3 טמרה, אום אל פחם, שפרעם סה"כ להב"ה 27 38 דיגיטלי 11 27 רשימת מרכזי להב"ה ברחבי הארץ , מרכזי"דיגיטלי ", אתרov.il G :, כניסה14 ביולי2020 . הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 27 www.knesset.gov.il [email protected] 3.2.3 תקצוב משרד המדע לצמצום הפער הדיגיטלי טבלה3 ,. תקצוב משרד המדע לצמצום הפער הדיגיטלי2015 – 2019 ( במיליוני)ש"ח בטבלה מימין מוצגים התקצוב של משרד המדע והטכנולוגיה לנושא צמצום הפער הדיגיטלי וסכומי ההקצאה למרכזים במגזר הערבי (מתוך כלל התקציב). שיעור ההקצאה ל מגזר הערבי, ל פי הנתונים שנתקבלו מהמשרד, הוא 20% .בכל השנים התקצוב בשנים 2015 – 2019 עמד על157 מיליו ן .ש"ח 3.3 המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית בדצמבר2013 .נתקבלה החלטת ממשלה על הקמתו של המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית בהחלטה נכתב כי" בין מטרות המיזם לקדם צמיחה כלכלית, להגדיל את הרווחה החברתית ולצמצם פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת( "ה הדגשה אינה במקור.) המיזם נועד ל הביא לגיבוש מדיניות לאומית בדבר ה שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ויישומה . ,לפי ההחלטה יעדיה העיקריים של המדיניות הלאומית שתגובש הם" פיתוח חדשנות ואספקת שירותים צ,יבוריים חדשניים איכותיים ויעילים המותאמים למאה ה­ 21 , לרבות שירותים מרחוק, בתחומים כגון: חינוך, בריאות ורווחה; הטמעת כלים טכנולוגיים בעסקים קטנים ובינוניים ועידוד מסחר מקוון; שיתוף מי דע וידע ממשלתי ושימוש באמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות הניתן לאזרח וצ מצום בי ו"רוקרטיה. בשנת 2017 פרסם המשרד לשוויון חברתי , שבאחריותו פעל המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית, את התוכנית הדיגיטלית הלאומית .היעד האסטרטגי הראשון ב מיזם היה קירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, והמטרה הראשונה המצוינת יעד ב האמור היא שיפור האוריינות הדיגיטלית בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. ביוני 2017 נתקבלה החלטת ממשלה על אישור ו הת כנית הדיגיטלית הלאומית. תחת הכותרת "אוריינות דיגיטלית" נכתב בהחלטה כך: " להטיל על מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי יחד עם מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה ובתיאום עם משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואגף התקציבים, לגבש, בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה סה"כ תקצוב תקצוב לאוכלוסייה הערבית 2015 34 7 2016 20 4 2017 38 7.6 2018 42 8.4 2019 23 4.6 הפער הדיגיטלי וי ישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 28 www.knesset.gov.il [email protected] זו, ת ו כנית לאוריינות דיגיטלית תוך התייחסות למגזרים שבהם קיים פער בנו שא ולהוביל את יישומה". 28 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל נציגי מיזם ישראל דיגיטלית בבקשה למידע על ה נושא זה על ו טיפול בו על ידי המיזם .להלן נקודו ת עיקריות ב.תשובת נציגת ישראל דיגיטלית29 חסמים ומוטיבציות בפילוח מגזרי ה פעילות של ישראל דיגיטלית בנושא צמצום הפער הדיגיטלי ממוקדת בשלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות: ערבים, חרדים ובני הגיל השלישי. כל אוכלוסייה מתמודדת עם חסמים .שונים ויש לה מוטיבציות שימוש שונות ה מגזר ה ערבי :החסמים העיקריים בקרב המגזר הערבי  ;בעיות בגישה לתשתיות מחשב ואינטרנט בפס רחב  הנגשה שפתית ותרבותית לא מספקת– חוסר בהנגשה של שירותים בערבית;  אמון מועט בשירותים ממשלתיים;  חשש לפגיעה בפרטיות בשימוש בשירותים דיגיטליים. :המוטיבציות העיקריות הן  רצון להשתלב בשוק התעסוקה;  שיקולים כלכליים– הוזלת שירותים וקניות;  מחשבים ואינטרנט בעבודה– יציאה לעבודה דורשת מיומנויות דיגיטליות ומאידך .מגבירה את השימוש בהן ה מגזר ה חרדי ה חסמים העיקריים בקרב המגזר החרדי:  מגבלות חברתיות על הגישה למחשבים ו ל אינטרנט;  התבדלות ושמרנות– טכנולוגיות המידע נתפסות כמאיימות על אורח החיים;  "קושי לייצר "תקן כשרות – מנהגים ונורמות חברתיות שונות מקש ים על הגדרת כללים ;המקובלים על כלל הציבור  חוסר בידע בסיסי באנגלית. 28 'החלטת ממשלה מס2733 ,אישור הת ו כנית הדיגיטלית הלאומית, קידום המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית ותיקון החלטות ממשלה , נתקבלה ב- 11 ביוני2017, עודכנה ב- 19 בספטמבר2017 . 29 סליי ביינסין, מנהלת תחום אוריינות דיגיטלית, המיזם הלאומי ,ישראל דיגיטלית, משרד הדיגיטל הלאומי, דוא"ל 16 ביולי2020 . הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 29 www.knesset.gov.il [email protected] ה מוטיבציות העיקריות הן:  שינויים בתפיסה– שינויים שחלו בעמדות כלפי ה שימוש במחשב ובאינטרנט;  "קיומם של מחשבים/אינטרנט/טלפונים או עמדות שימוש שהשימוש בהם "כשר , כך שאפשר;להנגיש שירותים חיוניים ומותאמים  מחשבים ואינטרנט בעבודה– יציאה לעבודה דורשת מיומנויות דיגיטליות ומאידך מגבירה את השימוש בהן;  ה מצב ה סוציו-אקונומי והרצון להשתלב בשוק העבודה, הדורש כישורי מחשב. אזרחים ותיקים ה חסמים העיקריים בקרב האזרחים הוותיקים:  בעיות בגישה לתשתיות– יה ,עדר גישה לרשת;תשתיות לא מותאמות לגיל  אוריינות דיגיטלית נמוכה וקושי בלמידה, כולל פערי שפה ומגבלות קוגניטיביות;  עלויות– לחלק מן האוכלוסייה הזאת קשה לעמוד ב עלויות הרכישה של אמצעי מחשוב ואינטרנט ו ב הוצאות ה נלוות;  חסמים תפיסתיים ורגשיים– חרדה, טכנו-פוביה, חוסר הבנת החשיבות/ההז ד מנות .שבטכנולוגיה ועוד ה מוטיבציות העיקריות הן:  ;רצון לפתח עצמאות  חיזוק המעגל החברתי וחיזוק הקשר עם בני המשפחה;  .נכונות או רצון לבצע פעולות מרחוק בשל מגבלות פיזיות וקשיי התניידות 3.3.1 פעילויות ישרא ל דיגיטלית לצמצום הפער הדיגיטלי30 ,לפי תשובת נציגת המיזם ישראל דיגיטלית רואה באוריינות דיגיטלית זכות אזרחית בסיסית ופועל ת למימושה במגוון דרכים לשם יצירת חברה צודקת ויצרנית. הת ו כנית הלאומית לקידום האוריינות הדיגיטלית מתמקדת ,בהקניית מיומנויות וידע ב הסרת חסמי ב ם ,שימוש בדיגיטל ב עידוד תפיסות ועמדות ה תומכות בתהליך וב הגדלת היקף השימוש בדיגיטל. הת ו כנית הלאומית אינה עוסקת בהקמת תשתיות אינטרנט ומתן .ציוד קצה תוכניות ספציפיות נעשות בעיקר בשלושה ערוצים: הכשרות וקורסים, הנגשת שירותים והכשרת .גופים וארגונים העובדים עם אוכלוסיות היעד של המיזם 30 .שם הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 30 www.knesset.gov.il [email protected] הכשרות ב אוריינות דיגיטלית חורה דיגיטלית התוכנית חורה דיגיטלית פעלה בשנים2017 – 2019 וכללה הכשרות ו סדנאות לשיפור תחומי חיים מגוונים באמצעות הטמעה נכונה של הידע ושימוש יעיל בכלים דיגיטליים . התוכנית פעלה בתחומי החינוך הפורמלי, החינוך הבלתי- .פורמלי והקהילה בסך הכול השתתפו ב ה כ- 3,500 אנשים, ו היא הופעלה בשיתוף עם ,הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, משרד החקלאות ה מועצה ה מקומית .חורה, מט"ח ועמותת תפוח אוריינות דיגיטלית פיננסית להעצמת נשים התו כנית לקידום אוריינות דיגיטלית בקרב נשים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית פעלה בשנים2018 – 2019 , במטרה לסייע לנשים לגשר על פערים דיגיטליים ולתת להן כלים מגוונים להעצמה אישית ונשית, לחיזוק תחושת הביטחון ולחיזוק מיומנויות המחשב בתחומים כלכליים .שונים במסגרת הת ו כנית נפתחו מרכזי לימוד ב שש ערים : ד א לית אל- ,כרמל, ערערה נצרת יע ,לית קריי ת ,אתא נהריה ו אילת , והיא.התקיימה בשותפות עם עמותת מתן משקיעים בקהילה התוכנית הסתיי מה ו אין תכנון להמשיך את פעילותה . במסגרת זו הוצעו פלטפורמות ל ל מידה פרונטלית ו למידה מקוונת, כולל סיוע מרחוק על ידי מדריכים; הוקמו/שודרגו מרכזי למידה ברשויות המשתתפות ועוד. בתוכנית השתתפו 960 משתתפות בפילוח שלהלן : 45% ;מן האוכלוסייה הערבית42% מן האוכלוסייה הכללית; כ- 13% אזרחיות ותיקות מהאוכלוסייה הכללית , ו-כ- 1% משתתפות מן האוכלוסייה החרדי.ת פרויקט UP במסגרת הפרויקט ל קידום אוריינות דיגיטלית בקרב לקוחות שירות התעסוקה באמצעות הכשרות וקורסים טכנולוגיים , בשיתוף שירות התעסוקה ועמותת תפוח , פעלו בשנים2018 – 2019 קורסי בסיס לפיתוח מיומנויות מחשב לעובדים וקורסים מתקדמים לעובדים בתחומי טכנולוגיות המיד ע(ICT) . :להלן מספר המשתתפים בתוכנית בשנים האחרונות 2018 – 1,707 ;משתתפים 2019 – 2,176 ;משתתפים 2020 – :בוצע652 משתתפים; מתוכנן: כ- 3,000 .סה"כ אשר ל פילוח ה אוכלוסיות ,בתוכנית זו בשנים2018 – 2019 היו 58% מהמשתתפים מה אוכלוסייה ה כללית ; 7% היו אזרחים ותיקים ;כ- 7% היו מה אוכלוסייה ה ;ערבית4% משתתפים היו מה.אוכלוסייה חרדית הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 31 www.knesset.gov.il [email protected] מיזם קהילות דיגיטליות מיזם קהילות דיגיטליות הו א ריכוז מאמץ תלת- מגזרי מקומי לצמצום פערים דיגיטליים ברשות המקומית, ה ממוקד באוכלוסיות מסוימות , באמצעות הקניית מיומנויות דיגיטליות במגוון תחומי חיים. המיזם מ ערב את כלל השחקנים הקהילתיים הרל וו נטיים אשר בכוחם לסייע בצמצום הפער הדיגיטלי(רשות מקומית, עסקים, ארגוני מגזר שלישי, אקדמיה ועוד) והוא פועל וממומש ברמה העירונית והקהילתית מתוך הכרה ביתרונות הרבים של התא היסודי הזה : הנהגה מקומית וקהילתית מובילה , אחריות קהילתית ותרומה לקהילה, ניצול תשתיות קיימות שמאפשרות חיבור .לאינטרנט וסנכרון המשאבים שיש בכל עיר כדי למצות את הפוטנציאל הקיים בשילובם המיזם נמצא בשלב הפיילוט וכרגע פועל בשלושה יישובים: ירושלים ,רמלה וחורה. המיזם יכלול הכשרות וקורסים ,אירועים וסדנאו ת ויוזמות מקומיות נוספות. קמפוס IL – קורסים דיגיטליים במסגרת מיזם קמפוסIL מוצעים לציבור קורסים מקוונים בתחומי ידע רבים ומגוונים. בתחומי האוריינות הדיגיטלית מוצעים לציבור בין השאר קורסים בתוכנותOffice ,ה קורס "ללמוד איך "ללמוד בדיגיטל ו הקורס "התמצאות בעולם הדיגיטל לאזרחים ותיקים". רשומים לקורסים אלה כ- 19,500 תלמידים ; כ- 4000 מהם .סיימו את הקורסים כיום מפותחים עוד11 קורסים בנושאי .אוריינות דיגיטלית המיזם הלאומי לקידום זקנה פעילה באמצעות אוריינות דיגיטלית תוכנית זו, העוסקת בקידום זקנה פעילה באמצעות הק נ ,יית אוריינות דיגיטלית הופעלה בשלב הפיילוט ב- 13 ערים בארץ על ידי מדור אזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי בשיתוף ג'וינט- .אשל ישראל 96% מהאוכלוסייה בפיילוט יהודית, והשאר– .ערבית לשנים2020 – 2021 מתוכננות הכשרות לכ- 1,500 אזרחים ותיקים וכן הכשרות לגופים שנותנים .שירותים לאזרחים פורום לקידום אוריינות דיגיטלית בחברה ר הע בית והחרדית בעקבות משבר הקורונה ו ה רצון לתת מענ ה י מי די על צורכי ה חברה הערבית והחרדית ה וקמו שני ,פורומים ש בכל אחד מ הם משתתפים כ- 30 .אנשים ב פורום חברים פעילים מהמגזר ים הרלוונטיים , עובדי רשויות מקומיות, נציגים של ג'וינט אלכא ועוד. מטרת הפורום ה י א להתייעץ ולגבש ת ו כניות התערבות ופרויקטים שייתנו מענה מיטב י על צורכי חברה הערבית והחברה החרד י ת. עד כה הופק במסגרת הפורום סרטון בערבית לאתר של ביטוח לאומי לצורך תביעת דמי אבטלה ומתוכננת הפקה של עוד שמונה סר טונים בנושאי שירותים ממשרדי ממשלה: .חידוש רישיון רכב, הפקת נסח טאבו, עריכת תיאום מס ועוד הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 32 www.knesset.gov.il [email protected] פעולות נוספות ישראל דיגיטלית מעורבת במיזמים נוספים לצמצום הפער הדיגיטלי: קורסים מקוונים להנגשת תוכן בערבית; שיתוף פעולה עם ה אנציקלופדיה ה חרדית "המכלול" להקמת פורטל בנושא הקורונה כדי לספק מידע בנושא ,, פיתוח כלי מדידה של רמת אוריינות דיגיטלית פיתוח מדריך לצמצום הפער הדיגיטלי ועוד. תקציב ישראל דיגיטלית לצמצום הפער הדיגיטלי לפי נציגת ישראל דיגיטלית, מאז הקמת התוכנית הלאומית ביוני2017 הוקצה לנושא צמצום הפער הדיגיטלי תק ציב של כ- 73 מיליו ן .שקלים62% מהסכום האמור הוא במימון מטה ישראל דיגיטלית (כ- 45 מיליו ן שקלים), ו- 38% במימון שותפים מן המגזר השלישי (כ- 28 מיליו ן .)שקלים כשליש מהסכום האמור הושקע במיזמים לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הערבית (כ- 23.3 מיליו ן .)שקלים 3.4 משרד החינוך31 מר כז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד החינוך בבקשה ל קבל מידע על פעי לותו .בתחומי האוריינות הדיגיטלית המשרד בחר להעביר תשובה כללית בלבד, ללא פירוט בדבר ממשק העבודה שלו עם גורמים ממשל תיים נוספים העוסקים בנושא ו ללא הצגת נתונים (למעט ב תוכנית ללימודי מדעי המחשב)ורובוטיקה. :להלן עיקרי תשובת המשרד משרד החינוך פועל ומקדם אוריינות דיגיטלית בקרב תלמידים ב.כל המגזרים ושלבי הגיל בין התוכניות המופעלות במשרד החינוך לקידום האוריינות הדיגיטלית: חלופות בהערכה, אקדמיה ,ברשתMOOC, תכנים דיגיטליים, ספרים דיגיטליים, משימות אור ייניות , מדעי המחשב .ורובוטיקה רוב התוכניות שהמשרד מפעיל מתורגמות לשפה הערבית ופועלות גם במגזר דוברי ה.ערבית תו כנית מדעי המחשב ורובוטיקה פועלת כתוכנית לימודים ארצית תלת-שנתית בכיתות ד'–ו 'ב- 500 בתי ספר יסודיים בכל מחוזות החינוך ובכל המגזרים; כמחצית מתלמידי התוכנית הם מה מגזר הערבי. כל שכבת גיל לומדת שעתיים שבועיות במשך כל השנה . יצוין כי בדוח בנושא התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה– 21 , שכתב לאחרונה צוות מומחים לבקשת משרד החינוך, הומלץ כי נושא האוריינות הדיגיטלית יילמד בתוכנית 31 ,עדן יאיר, לשכת המשנה למנכ"ל משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל16 ביולי2020 . הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 33 www.knesset.gov.il [email protected] הלימודים כתחום רוחב, כך ש פיתוח הכישורים הדרושים לשימוש מושכל, אחראי ומיטיב בטכנולוגיות דיגיטליו ת ייעשה בכל אחד .מתחומי התשתית בהמשך לכך, הומלץ כי הגופים במשרד החינוך העוסקים זה כבר בפיתוח תחום האוריינות הדיגיטלית ייער כו להטמיע את הנושא כתחום רוחב בכל מקצועות הלימוד. 32 ,עם זאת ,כאמור בשל תשובתו הכללית והחסרה של המשרד על,פנייתנו אין בידינו מידע על רמת ם והיקפם של לימודי המחשב, האינטרנט והאוריינות הדיגיטלית במערכת החינוך כיום. 4 פעילות עמותות שונות לצמצום הפער הדיגיטלי גופים שונים במגזר השלישי פועלים יחד עם משרדי הממשלה או במקביל ל הם לשם צמצום הפער הדיגיטלי. להלן יוצגו בקצרה כמה מיזמים בתחום. רשימה זו איננה ממצה, וסביר ש ישנם גורמים פעילים נוספים שלא ה.וזכרו מחשב לכל ילד 33 תוכנית מחשב לכל ילד נוסדה בשנת1996 ביוזמת אנשי עסקים ובשותפות משרד ראש הממשלה ורשויות מקומיות. הת ו כנית נועדה לת ת מענה למשקי הבית בישראל שבהם ילדים הלומדים בבתי ספר .ואין בביתם מחשב וחיבור לאינטרנט הזכאים ל השתתף בתוכנית מקבלים מחשב ביתי חדש עם סל תוכנות ולומדות, חיבור לאינטרנט לשנה ואחריות ותמיכה טכנית למשך שלוש שנים, וכן הדרכה של45 שעות לימוד .לילד ולהורה בין הקריטריונים לבחירת הילדים: תלמידי כיתות ב'–י' במסגרת חינוכית המוכרת על ידי משרד החינוך אשר מצבה הכלכלי של משפחתם אינו מאפשר רכישת מחשב. במסגרת הת ו כנית חולקו עד אוקטובר2018 כ- 83,900 .מחשבים מימון הפרויקט נעשה באמצעות עמותת מחשב לכל ( ילד, מימון תואם(Matching של משרד ראש הממשלה, מימון דיפרנציאלי של הרשות המקומית– בהתאם לאשכול ה כלכלי- חברתי– והשתתפות סמלית של משפחות הילדים( 270 ש"ח .) ,לפי אתר התוכנית שעם תורמיה העיקריים נמנים חברת מיקרוסופט וקרן אדמונד ג' ,ספרא היעד לשנת2020 הוא להעניק לפחות8,500 .מחשבים 32 ,ענת זוהר ועודד בושריאן התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה- 21 . סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות , יוזמה— מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים , 2020 ', עמ 96 . המידע שהערת שוליים זו ,מתייחסת אליו נוסף לאחר הגשת המסמך ב- 22 ביולי2020 . 33 אזי לב- ,און מצמצמים את הפער: אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של השתתפות בתוכנית להב "ה , 2019 ', עמ31 . אתר מחשב לכל ילד :, כניסה13 ביולי2020 . הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 34 www.knesset.gov.il [email protected] עמותת תפוח34 עמותת תפוח , אשר פועלת כ,חלק מהיוזמות הממשלתיות שתוארו לעיל הוקמה בשנת2000 במטרה"להוות גשר בין אומת הסטרט- אפ הצומחת ובין אוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית החברתית בישראל" . העמותה פועלת ליצירת שוויו ן טכנולוגי בישראל באמצעות פיתוח והפעל ה של ות.כניות בסיסיות ומתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, התעסוקה ופיתוח כישורי חיים באמצעות צוות של כ- 250 מדריכים, מנחים פדגוגיים ומנחים תעסוקתיים מקצועיים פועלת העמותה בעשרות מוקדים ברחבי הארץ, מקריית שמונה ועד אילת, ומגיעה לכ- 89,000 משתתפים בשנה .קהל היעד המרכזי של ה פעילות הוא תושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל. עמותת תפוח פועלת בקרב כלל האוכלוסיות והמגזרים , ובין היתר בקרב ,בני נוער וצעירים מבוגרים בני 45 ומעלה , ,אזרחים ותיקים, נשים וגברים, לקוחות רווחה, דורשי תעסוקה משתתפים מאוכלוסיות מטרה כדוגמת החברה החרדי,ת .החברה הערבית ועוד בין השאר, עמותת תפוח שותפה לפרויקט חורה דיגיטלית ו תוכניתUP (ראו לעיל בסקירת ישראל דיגיטלית); ת ו כנית רווחה בשיתוף עם משרד הרווחה ו ג'וינט אשל המופעלת בקרב שלושה קהלי ם שונים: אזרחים ותיקים, משפחות המטופלות במרכזי ע ו צמה ומשפחות המטופלות במרכזי הורים וילדים; ס'לה לתעסוקה, בשיתוף מ שרד החקלאות וחברת מיקרוסופט לקידום ופיתוח של .האוכלוסייה הבדואית באמצעות הכשרות טכנולוגיות ופיתוח כישורי חיים כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה הוקם, יחד עם שותפים רבים, מערך הסיוע ""מתחברים, ש נועד לה עניק סיוע לאזרחים בנושאים טכנולוגיים. במסגרת הפעילות, עשרות מתנדבים מעניקים סיוע טלפוני אישי בהתאם לצרכיו של כל פונה. הסיוע ניתן במגוון תחומים טכנולוגיים, החל ב שימוש בתוכנות כמוZoom ו- WhatsApp , דרך מילוי טפסים באמצעות האינטרנט ו עריכת קניות מרחוק וכ.לה בשימוש בתוכנות למידה מרחוק עמותת מחשבה טובה35 עמותת מחשבה טובה הוקמה בשנת2003 ע ל ידי אנשי חינוך והייטק במטר ה להנגיש לאוכלוסיות מוחלשות את ה אפשרויות הרבות הטמונות ב עולם הטכנולוגי. העמותה מפעילה מרכזים טכנולוגיים קהילתיים ברחבי הארץ וכן מרכז מחשבים נייד למען אוכלוסיות שאין להן גישה למרכזים הנייחים. בכל מרכז פועל צוות ש מתאים את ת ו כניות הכשרה לצרכים הייחודי י ם 34 אתר עמותת תפוח :, כניסה13 ביולי2020 ;בילי כהן ,מנהלת מחקר ופיתוח ,, עמותת תפוח, דוא"ל16 ביולי2020 . 35 אתר עמותת מחשבה טובה :, כניסה14 ביולי2020 ,; אורנית בן ישר, מנכ"לית עמותת מחשבה טובה, שיחת טלפון 15 ביולי2020 . הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 35 www.knesset.gov.il [email protected] של כל אוכלוסייה ומלווה את המשתתפים להצלחה. מחשבה טובה עובדת עם כל הגילאים, החל ב ילדי גנים ועד לאזרחים ותיקים , ועם מגוון אוכלוסיות: בני נוער בסיכון, דורשי תעסוקה, עולים .חדשים, אנשים מהמגזר החרדי והערבי ואנשים עם צרכים מיוחדים ה מרכז ים הטכנולוגיים-קהילתיים של מחשבה טובה פועלים ,בירושלים (בתלפיות, בקריית מנחם )ברמות ובוואדי ג'וז, לוד ב, ב ,קריית ים ב כאוכב אבו אל- היג'א, בעפולה וב יקנעם עילית – סה"כ 10 .מרכזים נוסף על כך , העמותה מפעילה שתי כיתות ניידות, בש כל אחת מהן 16 מחשבים ניידים, רשת אינטרנט ה מבוססת על סלולר, מקרן ומסך . באמצעות הכיתות הללו, המוסעות ,לאזורים שונים אפשר להגיע אל אוכלוסיות שאין להן גישה אל המרכזים הקהילתיים , ובהן ,אוכלוסיות בסיכון אנשים עם מוגבלות ו קשישים. הכיתות הניידות מאפשרות התנסות בטכנולוגיות אלה לכ- 350 .משתתפים בשנה מחשבה טובה גם מקיימת שיתופי פעולה עם26 רשו יות מקומיות ברחבי הארץ ובפעילות המשותפת הרשויות מספקות תשתיות (כיתות מחשבים ואינטרנט) והעמותה מספקת תוכניות .למידה ומדריכים בתקופת משבר נגיף הקורונה הפעילה העמותה מערכי לימוד מרחוק לאזרחים ותיקים, הכוללים שיעורים המשודרים ב- Zoom בזמן אמת .ושיעורים מוקלטים לצפייה איגוד האינטרנט איגוד האינטרנט ה ו א עמותה הפועלת מאז שנות ה תשעים ועוסקת בהיבטים שונים בתחום, החל ב תשתית האינטרנט, דרך רישום שמות המתחם בסיומתIL וכלה בסוגיות מדיניות: ,נגישות פרטיות, סינון תכנים ועוד. בין השאר, משנת2005 האיגוד פוע ל כדי לצמצם את הפער הדיגיטלי בין המגזר היהודי למגזר דוברי הערבית. במסגרת זו, פיתח האיגוד ערכות הדרכה והדריך הדרכה פרונטלית, באמצעות מרצים דוברי ערבית , יותר מ- 13,000 איש ואישה, בפריסה ארצית של יותר מ- 34 .יישובים כחלק מפעילות ו מימן האיגוד בשנת2018 את ה מחקר .""האינטרנט בחברה הערבית בישראל .האיגוד גם מקיים הדרכות מקוונות (וובינר) בנושא הנגשת שירותים דיגיטליים לחברה הערבית להלן כמה מ המלצות איגוד האינטרנט המופיעות בדוח בנושא האינטרנט בחברה הערבית ,בישראל אשר צוין לעיל:  הקמת מטה לאומי לריכוז תחום הדיגיטציה בחבר ה הערבית . המטה ישמש גוף מתכלל של הנושא ויעסוק ב שיפור תשתיות אינטרנט וסלולר, התאמת אתרי הממשלה ;והרשויות המוניציפליות ושיפור החינוך הדיגיטלי הפער הדיגיטלי וי ישום המדיניות הממשלתית לצמצומו | 36 www.knesset.gov.il [email protected]  הערבי ביישובים התשתיות רמת השוואת י לזו ם הקיימת ביישובים .היהודיים/המעורבים האיגוד מציע שמשרד התקשורת יחייב את ספקי ה תשתית והגישה לאינטרנט ואת ספקי הסלולר לספק ביישובים הערביים שירותים ברמה דומה לזו המוצעת ביישובים יהודי י.)ם (כך במקור  דיגיטציה של שירותי הממשלה והממשל המקומי ברשויות הערביות. האיגוד ממליץ לקבוע תוכנית רב-שנתית להנגשה מלאה של שירותי הממשלה ואתריה ל דוברי ערבית עד לשנת2025 וכן לחייב את הרשויות המקומיות, באמצעות משרד הפנים, להקים .ולתחזק מערך מידע ושירותים דיגיטליים לאזרחים