החלטות ועדה
סימוכין:2023-048149
ירושלים, כ"א באדר תשפ"ג
14 במרץ 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"א באדר תשפ"ג, 14.3.2023 בנושא:
הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
יו"ר הוועדה – ח"כ מיקי לוי - ליבי יוצא איך יהודי יכול לגרש אישה עם ילדיה ללא נתינת סיוע ואשרת שהייה. מי שהגיע, לא עפ"י חוק, כמבקש עבודה ויש לנו בסיס עובדתי לא להשאיר אותו, זה בסדר. אבל מה עם האחרים?
מי שעלה במסגרת חוק השבות, יתאקלם לאט אבל יסתדר. אולם מי שעלה מאימי המלחמה - יש חובה לסייע לו במתן עבודה. המדינה צריכה למצות את ההליכים שעומדים לרשותה.
ח"כ אליהו רביבו – אני מתכוון להמשיך לקדם את הנושא החשוב הזה בוועדה שאני עומד בראשה. האם יש איזשהו איפיון בין מי שאכן פליט לבין מי שמבקש להכנס תחת המטריה של פליט. מצד אחד כולם בהגדרה של אשרת תייר, מצד שני הגיעו אנשים כי ביקשו מקלט אבל בפועל הם מסתננים. האם המערכות יודעות לעשות הבחנה?
משרד מבקר המדינה – דגנית שי-מנהלת אגף ביקורת – הדו"ח נכתב בשנת 2017, ואנו מבינים שחלקים משמעותיים ממנו רלוונטיים. הוא התמקד במדינות אפריקה ועסק גם ביוצאי אוקראינה וגאורגיה.
ישראל חתומה על אמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951 בדבר מעמדם של הפליטים. יש לה מחוייבות רבת שנים לנושא. אדם יוגדר כפליט אם קיים איום על חייו או חירותו במדינת המוצא שלו, למשל בשל השתייכותו הדתית, הלאומית, הגזעית או הפוליטית. מעמד פליט מקנה לאדם זכות לעבוד בישראל ומעבר לכך זכויות סוציאליות. בשנים 2009-2017 הוגשו 55,000 בקשות למקלט מדיני; שר הפנים העניק מעמד פליט ל-52 מבקשי מקלט.
ליקווים במשך הטיפול בבקשות מקלט: *רשות האוכלוסין לא קבעה לוחות זמנים לרוב שלבי הטיפול בבקשות מקלט.
*משך הטיפול בבקשות מקלט - 8.5 חודשים, בממוצע.
*בסוף 2017 הרשות טרם סיימה לטפל ביותר מ-1,500 בקשות מ-2013, יותר מ-4,000 בקשות מ-2015 וכמעט 10,000 בקשות מ-2016.
עיכובים בטיפול בבקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה – ליקויים: *שיהוי ניכר בטיפול בבקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה מישראל (נכון לאמצע 2017 – טופלו רק 28% מהבקשות שבהן הטיפול אמור היה כבר להסתיים).
*הפער גדל בעקבות העלייה הניכרת במספר הבקשות שהגישו יוצאי גאורגיה ואוקראינה, והצורך לטפל בהן.
*ב-2016 רשות האוכלוסין שינתה מדיניות בפתאומיות, מבלי ליידע את הזרים, וכפועל יוצא מהשינוי דחתה על הסף יותר מ-1,600 בקשות. נראה שהרשות הפרה בכך את חובתה לנהוג בהגינות כלפי מבקשי מקלט שאינם בני הרחקה.
בשנים 2005-2003 ו-2014-2012 הייתה מלחמה בחבל דארפור, היא גרמה למאות אלפי הרוגים ולמיליוני עקורים. הקונגרס של ארה"ב הגדיר את המלחמה "רצח עם".
הליקויים בהיעדר החלטות בבקשות מקלט של יוצאי חבל דארפור שבסודן: *בשנים 2017-2009 הגישו כ-2,500 יוצאי חבל דארפור בקשות מקלט, והתקבלה החלטה (בפרק הזמן הזה) רק לגבי שש מהן.
*עד מועד סיום הביקורת (אמצע 2017) שר הפנים טרם גיבש את עמדתו בסוגיית בקשות המקלט האלה; בהמשך, הוחלט לתת מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות ממבקשי המקלט האלה, בלי שנקבע דבר בעניינם של שאר המבקשים.
הטיפול בבקשות מקלט של אזרחי גאורגיה ואוקראינה - בשנים 2017-2016 הגישו אלפי אזרחים של גאורגיה ואוקראינה בקשות למקלט מדיני. זאת, על רקע ביטול הצורך באשרת כניסה לישראל.
אזרחי אוקראינה: משנת 2006 נותרו בישראל מדי שנה 2,000-1,500 אזרחי אוקראינה שאשרת התייר שלהם פגה. מספר בקשות המקלט עלה מ-0 ב-2012 ועד לכ-7,000 ב-2016.
אזרחי גאורגיה: מספר בקשות המקלט עלה מ-1 ב-2013 ועד לכ-3,700 ב-2016.
רמת השירות הניתן למגישי בקשות מקלט – ליקויים:
* בקשות מקלט ניתן היה להגיש רק במשרדי יחידת ה-RSD בת"א.
*מבקשי מקלט נאלצו להמתין במשך שעות לקבלת שירות, והתורים השתרכו מחוץ לבניין שבו שוכנים משרדי היחידה; לעתים מי שהמתין שעות בחוץ, לא הצליח להתקבל באותו היום.
*בשונה ממבקשי שירותים אחרים, מבקשי מקלט לא יכלו להזמין תור להגשת בקשתם באמצעות מערכת ממוחשבת.
*עובדי יחידת ה-RSD נתנו שירות למבקשי מקלט בבניין שאינו מתאים לכך, בתנאי צפיפות ועומס רב.
ניהול משאבי אנוש ביחידת המטפלת בבקשות למתן מקלט – ליקויים:
*חמישית מהמשרות לא היו מיואשות בתקופת הביקורת.
*בשנים 2017-2010 עזבו את היחידה עשרות עובדים.
*עובדים של היחידה מילאו תפקיד בכיר יחסית, בעוד שתנאי שכרם היו שווים לתנאים של תפקיד זוטר יותר.
המלצות העיקריות:
*רשות האוכלוסין תקבע לוח זמנים לכל שלב בהליך הטיפול בבקשות מקלט; תגבש תכנית עבודה לטיפול בבקשות של זרים שאינם בני הרחקה, ותפעל ליישומה; ותדון מחדש בכל בקשות המקלט שנדחו על הסף בתקופה שלאחר שינוי המדיניות כאמור.
*רשות האוכלוסין תבחן, בשיתוף עם אגף השכר במשרד האוצר, דרכי פעולה שימנעו עזיבת עובדים של יחידת ה-RDS, יקלו גיוס עובדים חדשים ושימור עובדים; ותנקוט פעולות כדי שהשכר של עובדים יתאם את תפקידם בפועל.
*מומלץ ששר הפנים ינקוט בפעולות להשלמת הטיפול בבקשות מקלט של יוצאי חבל דארפור, והרשות תשלים את הטיפול בהן.
*מומלץ שרשות האוכלוסין תפעל לשיפור רמת השירות למבקשי מקלט.
*מומלץ שמשרדי הפנים, החוץ והמשפטים יקפידו שבעת קבלת החלטות עתידיות בעניין מתן פטור מאשרת כניסה לישראל לאזרחי מדינות שונות, יישקל גם היבט בקשות המקלט ובמידת הצורך, רשות האוכלוסין תיערך לטיפול בגידול בבקשות.
ממצאי הביקורת מחייבים את שר הפנים ואת רשות האוכלוסין לפעול נחרצות לביסוס תשתית מקצועית הנדרשת לטיפול יעיל ותכליתי בבקשות מקלט, באופן שיבטיח שמירה על זכויות המבקשים.
אלכסנדר מישקיטבליט-סגן בכיר למנהל אגף – אנו מתמודדים עם הרבה תלונות שמוגשות ע"י העולים עצמם או קרובי משפחה. ניתן לחלק את המתלוננים ל- 3 סוגים: אנשים שזכאים לעלות לארץ במסגרת חוק השבות, אנשים שיש להם זיקה לחוק השבות (קרובי משפחה) ואנשים שאין להם כל זיקה ולא זכאים למעמד מעבר לפליט.
אנו חווים שוני בין סוגי התלונות. בתחילת המלחמה היו קשיי קליטה, בהמשך התלונות התחלפו והיום התלונות עוסקות בשירות לציבור (בפרט כלפי רשות האוכלוסין וההגירה בהיבט של קביעת תור וכלפי משרד העליה והקליטה). הסיוע הוא בעיקר מתן מענק הסתגלות ע"י משרד העלייה והקליטה. יש קשיים יחודיים בקרב תושבים חוזרים.
פליטים בעלי זיקה שיש להם חוק השבות מנסים לקבל מעמד והקושי העיקרי הוא בהשגת מסמכים. מי שאין לו קרובי משפחה במדינת המקור שבאמצעותם ניתן להשיג מסמכים, נמצאים בתהליך תקוע כאן. רשות האוכלוסין מנסה ללכת לקראתם, אולם החוק לא מאפשר לוותר על חלק מהמסמכים. פליטים, מבקשי מעמד ותיירים מלינים גם על כך שהם זקוקים למסמך תיעוד על כניסתם לישראל. הרשויות לא מיידעות את הפליטים שיש להם אפשרות להגיש פטור מתשלום אגרה.
שירותי הרווחה אמורים לקבל קובץ למי הם נותנים סיוע, נתקלנו במספר בעיות שהמידע לא הגיע אליהם.
משרד העלייה והקליטה - דוריס קריאף-מנהלת תחום תיעוד וזכאות – נקבעו כללים שמי שלא שוהה פה לא זכאי למענק הסתגלות. מענק ההסתגלות ניתן לעולים מאוקראינה ולעולים מרוסיה.
רשות האוכלוסין וההגירה – יוסי אדלשטיין-מנהל מינהל אכיפה וזרים – יש כאן אוכלוסיה שהיתה פה בארץ טרם פרוץ המלחמה והיא שוהה באשרת תייר עד היום. רבים הגישו בקשה למקלט ועזבו את המדינה. כמו כן יש בקשות סרק שאנו צריכים להתמודד איתם. מי שהאשרה שלו פגה מאפשרים לו להשאר ללא נקיטת פעולות כנגדו. כיום יש בארץ 30 אלף עולים.
מאז דו"ח המבקר בוצעו לא מעט תהליכים לשיפור העבודה: * מעבר מת"א ללוד – דיור הולם לעובדים ולמטופלים; * שינוי בתהליך זימון תורים; * בחינת תהליכי עבודה ע"י חברה חיצונית, מתן המלצות למבנה ארגוני חדש ויישומן; * מדרג ניהולי סדור לאחר הליך מכרזים. אנו מקדמים בכל יום תהליכים והיחידה עברה מהפך משמעותי.
הסוגיה היחידה שלא נפתרה זה שכר העובדים, יש ברקע מו"מ על הסכם קיבוצי שנמשך כבר 8 שנים. יש קושי לגייס עובדים בכלל, ובפרט ביחידה (יש חוסר ב- 30% עובדים). העומסים הולכים וגדלים כי אנשים רבים מבקשים להכנס לארץ כדי למצוא פתרון תעסוקה.
משרד המשפטים – דינה דומיניץ-מתאמת ממשלתית למאבק בסחר בבני אדם - אחד מתפקידנו מפרוץ מלחמה הוא למנוע סחר בבני אדם. שיפרנו את מודל הזיהוי שלנו בנתב"ג - אנו עושים תהליך של זיהוי מהיר בשדה אחרי חקירה שמתקיימת בזמן אמת. אנו מציעים סיוע בשהייה במקלטים בישראל, אבל רוב מבקשי הכניסה מבקשים לחזור לארץ מוצאם וזאת בהוראת המשלחים. זיהנו למעלה מ- 100 מקרים, 9 נכנסו למקלט, ויש מקרה שנגמר בהרשעה בבתי משפט. יש מקרים שמתפספסים נוכח עומס בבקרי הגבולות בנתב"ג וזה נובע ממחסור בכ"א. יש גורמים עבריינים כאן בארץ שמשדלים לזנות, ואנחנו מצליחים לראות תופעות מסוג זה כדי לשרוד. צוות בינמשרדי קיים דיונים כדי להוציא את אותן נשים ממסלול זה.
עו"ד הילה טנא-גלעד-ממונה זכויות אדם – הוקם צוות ייעודי ממשרדי המשפטים, חוץ ורשות האוכלוסין לבחינת הסכם פטור ממתן אשרות.
משרד ראש הממשלה – גנאדי פולישצ'וק-ראש אגף קונסולרי – עם פרוץ המלחמה נפתחו בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה ורשות האוכלוסין נקודות חמות שבמסגרתן ניתן שירות מרשויות המדינה הרלוונטיות לעולים שזכאים, בהתאם לחוק השבות. הוגשו כ- 41 אלף בקשות לשינוי מעמד, מתוכם ניתנו 36,000 אישורים. עם תחילת המלחמה ההמתנה היתה ארוכה, היום עם נחיתתו של אדם בארץ התור ניתן ליומיים לאחר מכן, ושם מחכה לו נציגים מנתיב, רשות האוגכלוסין ומשרד העליה והקליטה.
התקבלה שורה של הקלות בהצגת מסמכים עבור טועני זכאות מרוסיה, אוקראינה ובלרוס. הצוותים שלנו ממשיכים לעבוד במדינות מעטפת בתוך אוקראינה תוך כדי אזעקות.
משרד החוץ – יואב בסטריצקי-סגן מנהל מח' אירואסיה 1 – בפן המדיני אנו רואים בנושא מבקשי המקלט סוגיה רגישה. לאחרונה שר החוץ ביקר בקייב והנושא עלה בפגישתו עם הנשיא ושר החוץ של אוקראינה. שר החוץ הבטיח שיעשה מאמץ בצמצום של מס' מסורבי הכניסה. גם חברי הכנסת אדלשטיין ואלקין נדרשו לנושא הזה בביקורם. השגריר האוקראיני בארץ מעלה את סוגיות בנושא תדיר מול מנכ"ל רשות האוכלוסין ומנכ"ל משרד החוץ, כגון: מס' מסורבי הכניסה, היחס למסורבים ועוד. יש קשרי עבודה הדוקים בין משרד החוץ למשרד העלייה והקליטה. השגריר האוקראיני ביקש לעדן כמה שניתן את השיח של בקר הגבולות עם מבקש המקלט ולהימנע מהכנסת מסורבי שהייה למתקן כליאה. לעיתים נדרש תשלום דמי ערבות עבור הכניסה למדינה. אנו מבינים שאין צפי לסיום המלחמה ושינויי סטטוס בפליטים.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – יסמין בן עמרם-מנהלת פרויקטים, מינהל אסטרטגיה, תכנון כלכלי, מחקר – המינהלת הוקמה במרץ 2022 ומסייעת לאנשים שנמצאים באשרת תייר. 55 אלף אנשים נכנסו לארץ, ומגמת השהייה היא 15 אלף אנשים. מתחילת המלחמה הוארכה כל פעם האשרה ע"י משרד הפנים. מעל 14 אלף איש נרשמו לקבלת סיוע מהרשות: סיוע רפואי, ביטחון תזונתי, סיוע בביגוד וסיוע נפשי. בימים אלה אנו ממתינים להחלטת ממשלה לגבי המשך הטיפול. אנו מסתמכים על המידע שמגיע מרשות האוכלוסין, ולעיתים יש טעויות בהעברת המידע.
א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) – אורלי לוינזון-סלע-מנהלת המחלקה הציבורית – נכון ל 11 במרץ הגיעו לארץ: 3000 ילדים, 9000 נשים ו- 2400 גברים שאינם זכאי חוק השבות. הסיוע לפליטי המלחמה הוא מינימלי ולא מספק. באירופה ניתנת אשרת שהייה בין שנה ל- 3 שנים. 15 שנה הפליטים מאפריקה נמצאים כאן וללא זכויות, שום דבר לא השתנה: אין זכאות לשירותי רווחה, קצבאות ושירותים רפואיים, והחשש הוא שהעולים מאוקראינה יחוו את אותו מצב.
המרכז למדיניות הגירה - יונה שריקי – בג"ץ קבע שאין פליטים מאוקראינה. אריתריאה היא הקבוצה הגדולה של המסתננים. עם סודן יש יחסי נורמליזציה כבר מספר שנים. הבסיס לבקשות המקלט של המסתננים מאריתריאה היא עריקות משירות חובה. יש תופעה רחבת היקף ברמת עולמית בתחום ההגירה שלמעשה מקנה זכויות, יש אנשים בעלי אינטרסים שרוצים להנות מאותן זכויות. התוצאה הישירה היא פגיעה במי שזכאי לקבל את הסל זכאות.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה פונה למ"מ שר הפנים ומבקשת בחינת הגדלת אשרת שהייה מ- 3 חודשים ל- 6 חודשים בארץ כדי להקל עליהם במציאת מקום עבודה.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד מס' חודשים.