חומר רקע
ח' אדר תשפ"ג
01
מרץ2023
לכבוד
ח"כ
לא יהו רביב, יו"ר
הועד
ה
המיוחדת לעובדים ז
רים
שלום רב,
פרדוכס המחייב שינוי מדיניות - שונות בין מדינות - הסכמים בילטרליים :הנדון
נייר עמדה לוועדה המיוחדת לעובדים זרים
רקע:
באוגוסט2021
ממשלת ישראל הגדילה את מכסת העובדים הזרים אך היישום כושל ועד כה לא נכנס אף עובד
זר
מדינת ישראל הכירה ב
צורך ב
הגדלת מכסת ה עובדים
ה זרים בעבודות הרטובות כדי לאפשר הגדלת היצע הדירות
.בישראל, למתן את עליית מחירן ולספק את צורכי הדיור העתידיים של מדינת ישראל ב
אוגוסט
2021
– החל יטה
ממשלת ישראל להוסיף כ13.5
אלף עובדים זרים וכ-
15
.אלף פלסטינאים לענף הבנייה
ואולם
בשל סוגיות
תקציביות ו .חסמים מבניים בכל הקשור להליך הגיוס לא נכנס עד כה אף פועל אחד
:החסם
הסכמים בילטראליים
לגיוס עובדים זרים –
מנגנון שאינו מאפשר גיוס עובדים זרים במדינות המוצא בכמות
מספקת ובמהירות הנדרשת
הסכמים בילטרליים עוצבו החל משנת2008
כדי למנוע גבייה של דמי
תיווך אסורים, עושק עובדים זרים , וסחר
.בבני אדם על ידי גורמי תיווך פרטיים
מדובר במנגנון סבוך ומסורבל שלא משתף גורמי השמה וגיוס פרטיים
ומקומיים בארץ המוצא לגייס
את ה .עובדים
ה קשיים ביישום ההסכמים
מוכרים ל כלל הגורמים (קבלנ
ים ,
,)תאגידים, משרדי ממשלה
ובשנים האחרונות המכסה להבאת עובדים זרים בבניין, לא מולאה .
החל משנת2008
הפכה הפעילות לקידום הסכמים בילטראליים
בין מדינת ישראל למדינות המוצא של העובדים
הזרים לעמוד תווך להסדרת העסקתם של העובדים הזרים. מטרת ההסכמים הייתה ועודנה יצירת מנגנון גיוס
ישיר שנועד למנוע גבייה של דמיי תיווך אסורים מהעובדים הזרים וסחר בבני אדם על ידי גורמי תיווך פרטיים.
: המנגנון כולל תהליך מורכב ישראל שולחת בקשה למדינת המוצא . הרשויות במדינות המוצא מגייסות את
העובדים הזרים . כאשר מדינת המוצא מודיע לרשויות בישראל שהגיע למסה של עובדי ם פוטנציאלים שמעוניינים
) לעבוד בישראל , ישראל שולחת נציגי ממשל שונים ( כגון רשות האוכלוסין וההגירה , משרד הבינוי והשיכון
( ונציגי קבלני הבניין עצמם, תאגידי כוח האדם מוזמנים אך ורק כמשקיפים על תהליך הבחינה בארץ המוצא
מנגנון זה מיושם באירופה אך לא מיושם בסי ן ) . לאחר מיון העובדים, מתקיים מנגנון בחירה רנדומלי באמצעות
הגרלות. המספר הסופי מחולק בקרב תאגידי כוח האדם אשר מקבלים את העובדים בשדה התעופה לפי רשימות
שמיות אשר נשלחות לתאגידים טרם נחיתתם בישראל
כיום קיימים בישראל הסכמים בילטראליים בענף הבניין בין היתר עם אוקראינה, מולדובה, בולגריה, רומניה
.וסין
נכון להיום מדינות היעד להבאת עובדים זרים הם בעיקר אוקראינה, מולדובה וסין. לדעת גורמים בענף
המהלכים להבאת עובדים זרים מתמקדים באוקראינה ומולדובה בעוד הסינים מתאפיינים באי שיתוף פעולה
בולט. היכולת להביא עובדים זר ים לישראל תלויה ביכולת הגיוס של העובדים בארץ המוצא ובמהירות בה
המדינה מתארגנת לבחינתם וכמובן במאפייני השוק הישראלי והביקוש לידיים עובדות באמצעות תאגידי כוח
האדם . רשות האוכלוסין וההגירה כאמור לעיל אמורה להיערך אל מול מדינות המוצא. למשל , בחודש הבא
ייערכו
,מבחני גיוס במולדובה ולאחריהם באוקראינה ובכוונת המדינה לנסות ולגייס עובדים עוד השנה (דותן לוי
,כלכליסט13.10.21
.)
יחד עם זאת, התגלעו קשיים ביישום ההסכמים ובקיום מנגנון גיוס המקובל על כלל הגורמים (קבלנים,
,תאגידים
משרדי ממשלה), ובשנים האחרונות המכסה
להבאת עובדים זרים בבניין, לא מולאה ,. יתרה לא פעם ציינה
הממשלה כי קיימים פערים מול סין, בחלקם פערים שנובעים מאי-הסכמה עם עקרונות השיטה הבילטראלית.
שינוי בעמדת רשות האוכלוסין– מכוונות לתיקון המנגנון של הסכמים בילטרליים
בעבר עמדת רשות האוכלוסין ההגירה היתה
נגד שינוי במנגנון ההסכמים הבילטרליים. ביטא זאת מנכ"ל רשות
האוכלוסין וההגירה, מר אמנון בן עמי, בישיבת ועדת העבודה והרווחה בכנסת מיום27.7.15
:
לצערי פועלים
גורמים בארץ להכשיל את הנושא של הסכמים בילטרליים. שלא יטייחו ולא יבלבלו ולא יטעו. גורמים שהרוויחו
מדמ י תיווך פועלים פה ובמדינות יעד להכשיל הסכמים בילטרליים. הממשלה קיבלה החלטה, בין היתר בגלל
.דיונים בבג"ץ שהובילו אותה לקבלת ההחלטה הזאת ,(מתוך את עמדת קו לעובד15.11.2018
.)
עמדת קו לעובד
היא ברורה– קריאה נחרצת לצוותים הבינמשרדיים לא לשעות ללחצים אלה, ולהו רות על הבאת מהגרי עבודה
רק במסגרת הסדר בילטראלי.
.שאחרת תהא שוב פנייה לבגץ
כיום עמדת רשות האוכלוסין וההגירה השתנתה
ולאחרונה בשנת2021
-
ישראל השיקה מהלך המשותף למדינות
ה-
OECD
הכולל סדרת מפגשי למידה בנושא ההסכמים הבילטרליים בתחום הגירת עבודה.
מטרת המפגשים
היא העשרה הדדית וגיבוש תמונת מציאות רחבה.
הסיבה-
שונות בין מדינות מחייבת שונות בעיצוב המנגנון של הסכמים בלטרליים כדי להבטיח עמידה ביחד
של גיוס עובדים זרים
תשלום עמלות סבירות אינן עושק-
ההסכמים הבילטרליים מכירות בתשלום עמלות סבירות
מקובל לשלם לחברות מקומיות עבור עבודת גיוס העובדים הזרים במדינות המוצא ובלבד שעמלות אלה הינם
סבירות. גם המלצות ארגון
ה–
OECD
משנת2011
דיברו על הפחתת עמלות התיווך לגיוס עובדי .ם זרים ולא
על ביטול! שהרי מקובל ולגיטימי לשלם לחברות כוח אדם מקומיות תשלום עבור עבודתם בגיוס עובדים מקומיים
.מקצועיים ואיכותיים
המקרה הסיני
מחד , החברות הסיניות המקומיות –
הממשלתיות –
מקבלות תשלום עבור עבודתן–
עמלת הגיוס –
משולמת על
. ידי משרד השיכון ולא ברור האם העובד הסיני משלם תשלומים נוספים ישירות אין כך הדבר אל מול גיוס
העובדים הזרים ממדינות אירופה . באירופה כאמור הגיוס מתבצע ע"י גורמי מ משל מקומיים וככל הידוע אין
תשלום עמלות כלל
. בעבר כאשר שיטת הגיוס מאירופה הייתה באמצעות כוחות שוק פרטיים היה נהוג לגבות
עמלות בסדר גודל של כ-
כ2000
דולר בלבד . ואולם בסין, יש הטוענים ויש אף עדויות ברורות לכך כי העובד
הסיני שילם כ-
20,000
דולר עבור הגעתו לישראל ובעקבות תופעה זו אשר הייתה מאוד או פיינית להבאת עובדים
זרים ממזרח אסיה הוחלט על קיומו של המנגנון הבילטרלי . הסיבה ש העובדים הסיניים בחרו לשלם את
הסכומים בארץ המוצא היה מתוך חישוב כלכלי של עלות/תועלת שלמרות גובהם הם יצליחו לשלם את דמי
העמלה הגבוהים ועדיין להרוויח. האלטרנטיבה של העובדים הסינ .ים היא קטנה עד כמעט לא קיימת
.מצב זה אינו רצוי הגם שהלכה למעשה בוחר העובד הזר הסיני להתחייב מול החברות המקומיות בסין
.עם זאת, שונה הדבר כאשר מדובר בהבאת עובדים זרים ממדינות באירופה
במדינות אלה העובד משלם לכל
היותר עמלה בסך של כ2000
דולר. ואולם, לעובד הזר האירופאי יש אלטרנטיבה כלכלית בדמות מעבר למדינות
החברות באיחוד האירופי וזאת בלי להזדקק לאשרת עבודה. יתרה, שכר המינימום בחלק ממדינות אירופה גבוה
מישראל [ראו למשל שכר המינימום בגרמניה עומד על כ–
1584
[ יורו5924
], בצרפת₪
1539
[ יורו5755
]₪
ובישראל על כ5300
] ועדיין במקרים רבים בוחר העובד הזר האירופי להגר לעבודה לישראל. עובדה זו מצביעה₪
.כי אין מדובר בעושק אלא בבחירה מודעת כלכלית סבירה של מהגר העבודה האירופאי
בראיון מיום13.10.2021
שנערך עם סטפן עובד זר מרומניה
התברר כי גובה העמלה המשולמת על ידי העוב ד עומד
על סך של800
יורו ולכל היותר2000
.דולר תשלום העמלה נעשית מבחירתו החופשית של העובד וזאת מתוך
שיקולים כלכליים נטו המושפעים מהאלטרנטיבות הקיימות .. הוא ציין כי גם כדי לעבוד באירופה משלמים עמלות
והעובד בוחר לעבוד אם משתלם לו כלכלית.
סטפן הסביר
כי ברומ ניה משלמים לעובד1000
יורו ובאירופה כ1500
יורו על כ240
שעות חודשיות. בישראל
התשלום גבוה יותר שכר הבסיס עומד על כ5600
שח ברוטו ובתוספת שעות נוספות עד סך שעות כולל של כ240
.שעות בחודש המשכורת מוכפלת סטפן הדגיש כי יש לו חופש בחירה בתשלום העמלות, וכי אין לו מ ישהו שכופה
.עליו
,כלומר אם העמלה תעלה לסכומים שמעל2000
דולר הוא לא ישלם וכמוהו אף לא אחד מהפועלים שהוא
מכיר . הוא גם הדגיש כי הבחירה בישראל מבחינתו היא ברורה כי באירופה משלמים על240
שעות פחות מישראל
ולכן משתלם לעבוד בישראל
. הוא בכל זאת הצביע על קושי בגיוס
עובדים ברומניה מפני שהמשכורת ברומניה
גדלה ל1000
.יורו בחודש ולכן הפיתוי לעזוב את רומניה, המשפחה, לתקופה ארוכה הוא נמוך ולא מתאים לכולם
.העולה מהאמור לעיל כי תשלום העמלות הוא סביר והוא משולם על ידי העובד הזר מבחירה ולא תחת עושק
יתרה, מקום שסכום זה יעלה את הסך הקיים היום, יבחר העובד בחלופות הקיימות תוך שקלול העלות /תועלת
הכלכלית.
יוצא אפוא - ש כל עוד מנגנון ההסכמים הבילטרליים אל מול מדינות אירופה יתנהל כפי שהוא מתנהל כיום ,אין
סיכוי שיכנסו לישראל אלפי עובדים זרים
מאירופה בלוחות הזמנים הנדרשות ובכמויות בהתאם להחלטת
.הממשלה על מנת לעמוד בביקושים וביעדי התחלות הבניה
המלצ ת המדיניות
ביטול ההסכמים הבילטרליים מול אירופה ומתן סמכות לתאגידי כוח האדם לפעול להבאת עובדים זרים
ממדינות אירופאיות, תוך פיקוח של המדינה
.על גובה העמלות ואבטחת זכויות העובדים הזרים
חברותה של ישראל בארגון הOECD
החל מה7.9.2010
. מהווה יתרון
מנגנון הפיקוח המוצע :
1.
הגבלת דמי העמלה המותרים לגביה ל-
2,000
דולר
2.
כל התקשרות של תאגיד כוח האדם הישראלי עם תאגיד זר לצורך
גיוס עובדים זרים במדינת המוצא,
טעון
אישור של רשות האוכלוסין וההגירה
3.
כל עובד זר אשר
מגויס
ואמור להגיע לישראל יחתום על תצהיר ובו יפרט מה סכום העמלה ששילם תצהיר
זה ישלח לרשות האוכלוסין וההגירה
4.
רשות האוכלוסין וההגירה תבצע
תחקורים ותשאולים רנדומליים בקר
ב העובד ים הזרים עם הגעתם
.לישראל
5.
במקרים בהם יוכח כי חברת כוח האדם הזרה גבתה יותר מהמותר תיאסר עליה כל פעילות אל מול תאגידי
.כוח האדם
,בכבוד רב
ששי שדה
משנה למנכ"ל
:עותקים
מר יואב
שמחי, יושב ראש הסתדרות לאומית
מר ,רן קונפינו
מנהל אגף יחסי ע
בדוה ומשפט