הודעה לעיתונות

סיור הוועדה במכון הגיאולוגי היערכות לרעידת אדמה בישראל: תרחישי סימולציות נזקים לרשויות החירום, התרעה בתוך 2 שניות מהגלים הראשונים וחיבור מערכת ההתרעה למערכות נוספות  הוועדה בראשות ח"כ איימן עודה, ביקרה היום (א') במכון הגיאולוגי לישראל ובאגף סיסמולוגיה ורעידות אדמה שבמכון ושמעה סקירות נרחבות על התקדמות המכון בהיערכות וזיהוי לרעידות אדמה, סיכונים אחרים במשאבי הטבע וכן על מחקרים נוספים אחרים במשאבי הטבע של ישראל שיביאו ליצירת מקורות אנרגיה חדשות. יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה אמר בסיור "למדנו והתרשמנו ביותר בסיור הוועדה. רשמנו לעצמנו אף כמה נקודות לעבודה שיהיו בסיס לדיוני ועדה בהמשך. בכלל זה נדון כיצד לוודא שיש חיבור תשתיות קריטיות למערכת תרועה המזהה את תחילת גלי רעידת אדמה בישראל. במחלקה העוסקת בים המלח, למדנו כי יש אפשרות ותרומה לפתוח שבילים ונגישות באזור החוף - נסייר במקום ונלמד את הדברים לפרטים. כמו כן, הוועדה תפעל מול משרד המדע וגורמים נוספים לקידום מיזם המכון לתכניות לאגירת פחמן דו חמצני כפי שהוצג לוועדה". ח"כ משה סולומון אמר בתום הסיור: "מתוך היכרותי עם עולם היערכות לרעידות האדמה, עבודתו של המכון הגיאולוגי קריטי להצלת חיי האדם בעתיד הקרוב". פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי הציג לוועדה את הפיתוח הייחודי במערכת לזיהוי רעידת אדמה שמתחבר למערכת פיקוד העורף ומהווה גורם התראה מהיר כבר מהגלים הראשוניים. גריצמן אמר כי המכון זיהה לפני כמה שנים שיש מחסור בססמולוגיים ישראלים ולשם כך שלח במיוחד לקליפורניה מומחים מהמכון שרכשו עוד ידע וניסיון שמסייע מעתה לנושא. לדבריו, "סקרי השפעה על סביבה לא יזוזו בלעדי המכון אבל המכון אינו רגולטור וקובע מדיניות או קבלן ביצוע - אנחנו מייצרים תשתית ידע מחקרי עבור בממשלה, סיוע בהתווית מדיניות ומחקר במשאבי הטבע של המדינה אנרגיה, מים, מחצבים, חומרי גלם ומחקר בסיכוני טבע והסביבה: רעידות אדמה, גלישות קרקע, בולענים, זיהומי קרקע ועוד. פרופ' גבירצמן הציג לוועדה את הפרויקט הבא של המכון בשמירה על תת הקרקע כמאגר אנרגיה והציג את עלויות קידום הידע והיכולת להפכו לפרויקט וביקש את עזרת הוועדה בסיוע לכך. ד"ר איתי קורזון, חוקר סיכונים גיאולגיים שהיה שותף להקמת "תרועה" העביר לוועדה סקירה רחבה על הסיבות המובילות לרעידות אדמה והנזקים וההשלכות שלהן. לדבריו, רעידות אדמה אינן הורגות כי אם המבנים ולכן ככל שהמבנים יותר חזקים ומושקעים, האסון יפחת. לדבריו, לא ניתן לחזות את המיקום והמועד של רעידות אדמה. ניתן להעריך הסתכנויות, להתכונן בחיזוק מבנים ולזהות הגעת גלים ראשוניים ולפעול בהתאם כי שיא התזוזה מגיע לאחר הגלים הראשוניים  – ככל שנתרחק ממקור הרעש זמן התגובה שלנו להתרעה קצרת מועד יתארך ויהיה משמעותי יותר בהצלת חיי אדם. ד"ר רני קלבו מהמכון הציג לוועדה את הרצות מודל התרחישים של המכון שנותן תמונה די מדויקת באומדן הנזק למבנים, כבישים, שטחי ציבור ועוד לאחר התרחשות רעידה. התרחישים נבנים ע"י מודלים בינלאומיים וע"פ מפות בזמן אמת על כל מבנה שמתווסף, ובכך יש בידי מערכות הביטחון - פיקוד העורף והמשטרה חוברות ייחוס לכל אזור בארץ למקרה רעידה אדמה ובו מוכנות לאירוע בזמן אמת כיצד לפעול, מה לסגור, מה הנזק הצפוי ועוד. כמו כן, ברגע האמת תתקיים עפ"י מדידות המכון שליפה של התרחיש המדוייק ביותר משלל התרחישים. כמו כן, הוצג לוועדה מודל התרחשות צונאמי במקרה של התרחשות רעידות אדמה ברצועת החוף של ישראל וחוברות ההוראות וההתנהגות הנגזרות מכך עבור האזרחים. פרופ' נדב לנסקי וד"ר לירן בן משה ממעבדת ים המלח במכון הציגו לוועדה פרויקטים יישומים שנעשים במעבדה לבחינת מאזן המים של ים המלח, שינוע מלח מהאגם הדרומי לצפוני, יכולת הנגשת החופים ממטרד למשאב וטיפול באתגרים בחציית נחלי ים המלח בעקבות סכנת הבולענים לכבישים באזור. יעקב אליאך, דובר הוועדה