החלטות ועדה

הכנסת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים סימוכין: 2023-050127 מושב ראשון, הכנסת ה-25 סיכום דיון בנושא "השלכות הרפורמה המשפטית על נשים ולהט"ב בראי הדורות הבאים" ביום כ"ט באדר התשפ"ג, 22 במרס 2023, קיימה הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, בראשות הח"מ, חה"כ נעמה לזימי, ישיבה בנושא שבנדון. בישיבה לקחה חלק נציגת משרד המשפטים, ובלטו בהעדרם נציגי המשרד לשוויון חברתי. הישיבה התקיימה בהשתתפות נציגים רבים מהחברה האזרחית, מהקהילה הגאה ומארגוני נשים. בפתח הישיבה אמרה הח"מ: "הקואליציה ממשיכה לקדם במרץ את ההפיכה המשפטית מבלי להתייחס להשפעות הקשות על החיים של כולנו. זהו הדיון הרביעי שאני מקיימת בנושא, כאשר דיון אחר דיון נציגי הממשלה מופיעים בפני הוועדה ללא תשובות ברורות, או להיפך – עם תשובות שצריכות להדאיג את כולנו, בדיון של ההשלכות הכלכליות של הרפורמה. מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה באופן מובהק כי 62.8% מקרב כלל הנשים באוכלוסייה – מוטרדות מאוד מהשינוי לרעה בתחום השוויון המגדרי. ניתן להניח שבקרב להט"ב האחוזים זהים, או אף גבוהים יותר. יושבים ויושבות סביב השולחן היום אנשים שללא בג"צ מצבם בחברה היה גרוע בהרבה – היום לפני 35 שנה נחקק חוק ביטול איסור משכב זכר. מה שקדם לחקיקה היתה פסיקת בג"צ 15 שנה קודם לכן שקבעה שהומואים אינם פושעים". חה"כ לשעבר אתי לבני, לשעבר יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה וכן לשעבר יו"ר ארגון "זולת" העלתה שורה של היבטים לפגיעה במעמד נשים שהושגו לאחר שנות מאבק – בשירות הצבאי, בייצוג נשים בכנסת, באלימות נגד נשים ועוד. לבני העלתה את הצעת הקואליציה למנות אישה נוספת בוועדה למינוי שופטים ואמרה "זהו עלה תאנה היות שמדובר בנציגה שנמצאת תחת משטר קואליציוני ואינה עצמאית״. עו"ד לירון בנית-ששון, ייעוץ וחקיקה חוקתי במשרד המשפטים ציטטה מחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה לטיוטת תזכיר חוק יסוד: השפיטה: "ביסוד התזכיר המוצע עומדת תכלית המבקשת להגשים את עקרון שלטון הרוב. אכן, עקרון שלטון הרוב ועקרון הפרדת הרשויות מחייבים כי מוקד ההחלטות וההכרעות ביחס לחקיקה ולמדיניות יתקבלו על-ידי נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה. בצד האמור, אבן יסוד במשטר דמוקרטי היא ההגנה על זכויות האדם והפרט, שלטון החוק ומינהל תקין, וההבנה כי לא ניתן להעניק לרשויות השלטון כוח בלתי מוגבל, ולהסתפק בהכרעת הרוב ככלל ההכרעה היחיד. כוח שלטוני בלתי מוגבל הוא מתכון בטוח לפגיעה בזכויות האדם ובמינהל תקין. עקרון הפרדת הרשויות מחייב מערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה, אשר יש בידה יכולת אפקטיבית לבקר את שתי הרשויות האחרות, תוך שמירה על עקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות. לכך אין מענה בתזכיר." עוד מחוות הדעת "קבלת ההסדר המוצע תוביל למבנה משטרי שבו לרשות המבצעת והמחוקקת סמכות רחבה ולמעשה בלתי מוגבלת, שאין בו מענה מובנה לחשש אפשרי מפני שימוש לרעה בחקיקה או בחקיקת יסוד לצורך עקיפת הביקורת השיפוטית, או לפגיעה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית". השחקן והיוצר ידידיה ויטל, מגיבורי סדרת הטלוויזיה "השמינייה", המשיל את המציאות לתכנית שבה היו גיבורים "טובים" עם כוח-על "כוח למדא" וגיבורים "רעים" שמטרתם לשאוב מהם את הכוח הזה כדי להשתלט על העולם. ״אך במציאות אין אנשים טובים ואין רעים. כולנו מורכבים מאוד. אני מאמין שכולם בכנסת הזו טובים ומאמינים שעושים הכי טוב לפי אמונותיהם, אבל אסור שיהיה כוח בלתי מוגבל לאףאדם אדם ולאף מוסד". השחקן שיתף את הוועדה ברעד והחשש שיש בו לזכויות האדם בישראל עקב קידום חוקים שיחלישו את מערכת המשפט שהגנה עד כה על הקהילה הגאה כמו גם על אוכלוסיות אחרות בישראל. טליה נחמיה, מריאור סבח ואימרי זגורי העלו בפני הוועדה את העלייה בנתוני אלימות נגד להט״בים, וגם שיתפו מחוויותיהם האישיות שתומכות בנתונים. זגורי אמר לוועדה כי "לפי דוח למען הלהט"ב בישראל, בחודשיים של שיח על עליית הממשלה מנובמבר 2022 עד סוף שנה זו, הגיעו מחצית מסך התלונות השנתיות לעניין אלימות כלפי הקהילה הגאה". תהילה בסה, מארגון "בת קול" ציינה בפני הוועדה התגברות תופעת ניסיונות הפחדה ופעילות נגד ארגונים כמו "בת קול" מצד ארגוני המרה. בסה שיתפה שקיימת עלייה גוברת בפניות ל"בת קול" על רקע התגברות מצוקת הקהילה הגאה המאפיינת תקופה שבה קורה אירוע אלים כלפי הקהילה. איתי בכר ואור הרצברג מ״מתחת לרדאר״ חיזקו דברים אלו והעלו שורה של פניות שבמרכזן חשש מפגיעה במגוון תחומים אזרחיים אם תוחלש המערכת המשפטית, ביניהם, חירות להט"בים במדינה ויכולת השתלבותם בתעסוקה, הפרדה מגדרית בטבע, זכויות נשים על גופן, כוח משטרתי מופרז נגד מפגינים, שימוש בצה"ל לקידום מטרות פוליטיות ולשליחת חיילים להתמודדות עם אוכלוסייה אזרחית, קידום אג'נדות דתיות ומטפלים לא מוסמכים במערך הטיפול בבריאות הנפש. מירב לבני קייש, מנכ"לית ארגון "לביאות" העלתה חשש מהוצאת תכנים הכרחיים ממערכת החינוך, "מקום שאמור לספק מידע מהימן לבני הנוער, חלקם מצילי חיים. נמצא שתמיכה וטיפול מאושש מגדר מחזק ילדים מהקהילה ומונע התאבדויות". שיר לביא-זנאתי מארגון ״מבוי סתום״ זעזעה את היושבים בעדויות ממקרים שהגיעו לבתי הדין הרבניים, מהיחס העולה ממקרים אלו לקטינים שנאנסו ולנשים, כשעד כה רק בג"צ הגן עליהם. עוד הוסיפה כי "אם היום יש דיינים שמנסים ליישר קו עם החוק בשל בג"צ, הרי שפגיעה בבג"צ תבטל את חששם זה ואת הפסיקה ברוח בג"צ". שי אופק, סטודנט לרפואה ולנוירו-ביולוגיה העלה שלל חששות מהשפעות החוקים המקודמים על הטיפול הרפואי שיזכו מטופלים מהקהילה הגאה, "מוטרד מכך שלא יוכלו לבצע ניתוח הכרחי לשינוי מין, נחרד מהמחשבה שיכתיבו לצוותים הרפואיים דרכי טיפול באנשים". תל אביב וידריך, בין יתר דבריה על כך שהחוקים המקודמים "הוציאו אותה מהארון" בכך שהכריחו אותה להשמיע קול ולצאת למאבק על זכויות הקהילה וזכויות אדם, העלתה בפני הוועדה את הצורך בחקיקה שתאסור טיפולי המרה. ציפי לביא מעמותת "נבחרות" פירטה מספר אירועים של הפרדה מגדרית, אבסורד הפרדת אירוע לילדים בג׳ימבורי והפרדת אימהות ממשפחותיהן. עוד אמרה "ההפרדה פוגעת תמיד רק בנשים - אף פעם לא בגברים". לביא הדגישה את החשש מקידום חקיקת חסינות לרבנים, וכן את מאבקה ומאבק הארגון לקידום ייצוג נשים בכנסת ובתפקידי מקבלי ההחלטות. חן אריאלי, סגנית ראש עיריית ת"א וממונה על הרווחה התייחסה לכך שהישיבה מתקיימת בדיוק 35 שנה לאחר ביטול חוק איסור משכב זכר, שהתאפשר עקב שיתוף פעולה בין חה"כ לשעבר שולמית אלוני ז"ל ובין חה"כ לשעבר אוריאל לין בשבתו כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט דאז. אריאלי הדגישה בפני הוועדה את העובדה שדווקא האוכלוסיות החלשות ביותר לא יכולות להשמיע את קולן בפני הוועדה, וצריך להתאחד על מנת להשמיע את קולן. לורן פרייס, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה ציינה שנים של מאבק שהמרכז מוביל נגד הפרדה מגדרית ונגד ארגונים המשיתים פרקטיקה של טיפולי המרה. להלן החלטות הוועדות בעקבות הדיון: הוועדה מתנגדת להחלשת כוחו של בית המשפט, באופן שיוביל לפגיעה ביכולת ההגנה על זכויות מיעוט, ביניהם נשים ולהט"ב. הוועדה מוטרדת מיצירת כוח בלתי מוגבל של הממשלה, תוך הפרת מערכת הבלמים והאיזונים עם הרשות השופטת והרשות המחוקקת. הוועדה מתנגדת לפרקטיקות של טיפולי המרה - טיפולים שהובילו להתאבדויות ולצלקות נוראיות של אנשים ורואה צורך בהוצאתן מהחוק. הוועדה תבדוק התערבות עמותות הפועלות להמרה נגד עמותות לזכויות נשים וארגוני להט"ב, וכן את תקצובן. הוועדה קוראת למאבק כולל של כלל הקהילות, לשמירה על זכויות של כל קהילה באשר היא, לזכות לשוויון בתחומי החיים השונים בישראל. הוועדה מודאגת מהנתונים המצביעים על עלייה באלימות נגד הקהילה הגאה, ומגנה אלימות זו בכל פה. הוועדה קוראת לרשויות ולעומדים בראשן לקחת אחריו ולפעול למיגור אלימות זו. בכוונת הוועדה לבדוק מה הן סמכויותיה לפעול מול בתי הדין הרבניים על רקע העדויות הקשות שעלו בדיון. הוועדה שותפה לדאגה מפגיעה בזכויות נשים וילדים בבתי דין אלה על רקע הרפורמה המשפטית. הוועדה מוטרדת מההפרדה המגדרית ורואה אבסורד בהפרדה באירועי ילדים והפרדת אימהות מילדיהן. הוועדה רואה חשיבות בייצוג נשים בכנסת ובכלל. חברת הכנסת נעמה לזימי יושבת-ראש הוועדה