חומר רקע
עמדת איגוד תעשיות המזון לפרק הגברת התחרות
בענף המזון והטואלטיקה
איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, המייצג למעלה מ-
250
יצרניות מזון ומשקאות, המייצרות למעלה
מ-
85%
מהמזון הארוז המיוצר בישראל, מהן כ-
75%
יצרניות קטנות ובינוניות, מתכבד להגיש תמצית עמדתנו
לקראת הדיון שיתקיים בוועדת הכלכלה "הפחתת הריכוזיות ולהגברת התחרות בשוק מוצרי המזון
"והטואלטיקה
להלן הערותינו:
1.
איסור מיזוגים בענף המזון סעיף1 (3
)א
מוצע
הוראת שעה ל-3
שנים בהן יאסרו
בחוק
מיזוגים בענף המזון של יצרן גדול או ספק גדול עם יצרן גדול או בינוני
.או ספק גדול
הבעיה
1.1
האיסור הגורף לבצע מיזוגים ללא כל מתן שיקול דעת לממונה על התחרות חותר תחת עקרונות יסוד בכלכלה
ובתכלית פרק המיזוגים בחוק התחרות הכלכלית ואינו סביר כלל ועיקר , הרי ישנם מי זוגים שתוצאתם
הגדלת התחרות בענף המזון או לחילופין אי יציאתם של יצרנים בינוניים מהענף .
1.2
פגיעה בזכות הקניין וחופש העיסוק
במסגרת חוק ההסדרים בפרט, ובאמצעות חקיקה בכלל, במטרה
,להגביר את התחרות בענף המזון שגויה מהיסוד, ויתרה מכך תביא לתוצאה ההפוכה–
צמצום התחרות
והגדלת הריכוזיות . צמיחתם של יצרנים וספקים קטנים ובינוניים בענף המזון בישראל, בדומה לעולם, לכדי
ספקים ויצרנים גדולים אפשרית
לרוב
.ע"י הכנסת שותף אסטרטגי מהענף
1.3
פגיעה
ב
יזמות –
משמעות האיסור הינה כי יזמים ידירו רגליהם מענף המזון ולא
ירצ
ו
להיכנס לתחום המזון
ולהשקיע את כספ ם
וזמנ
ם
בבנייה של מפעלים ומערכי הפצה בידיעה
שהם "כלוא
ים
" באותו עסק,
תוך שהם
אינם רשאי
ם להכניס שותף אסטרטגי או למכור את העסק.
1.4
חשש לפגיעה ב
יצרנים קטנים ובינוניים –
איסור על מיזוגים בכלל, ו מיזוג אנכי בהיקף כספי נמוך ,בפרט עלולה לפגוע בתחרות בכלל ויותר מכך
:ביכולתם של חברות לשרוד ונסביר
בואו ניקח לדוגמא2
חברות, אשר אחת מהם בבעיה ואינה יכולה להמשיך להתקיים וברצונה להתמזג עם
.חברה אחרת
הראשונה מחזורה155
( ₪ מיליון40
) והשנייה מחזורה$ מיליון27
( ₪ מיליון7
), חיבורם יחד ישאיר$ מיליון
את2
.החברות פעילות רווחיות ותחרותיות
כיום, האירוע התיאורטי מעלה אפשרי כמובן, נחשב כסכום לא מהותי ולא מחייב בכלל את אישור רשות
התחרות–
ממחר, אירוע זה אסור. מחיר
הטעות בקידום
איסור המיזוגים הינו הסתלקותה של החברה
.הגדולה יותר, שתורמת תרומה מהותית לתחרות והפיכת השוק לריכוזי הרבה יותר
פתרון מוצע
,בדומה לפיצול סעיף ההפצה והכנסתו לבחינת הצוות הבינמשרדי יש לפצל את סעיף איסור המיזוגים
לבחינת אותו הצוות , זאת לאור ההשלכות הפוטנציאליות ההרסניות על ענף המזון וקבלת התוצאה ההפוכה
–
.צמצום התחרות
מוצע כי יוטל על אותו הצוות לבחון את הכלים הרגולטוריים הנדרשים לרשות התחרות, כך שהיא תפעיל
את שיקול דעתה באישור או איסור מיזוג במידה ויש חשש סביר כי כתוצאה מהמיזוג ת יגרם עליה ביוקר
מחירי הסופר בישראל .
כך לדוגמא, ניתן לתקן את סעיף21
לחוק התחרות באופן שירחיב את סמכות
הממונה להתנגד למיזוג חברות או להתנות אותו בתנאים גם במקרה שקיים חשש סביר, כי כתוצאה מן
המיזוג תיגרם עלייה ביוקר המחייה
18/04/2023
כ"ז/ניסן/תשפ"ג
2.
,הגדרת יצרן קטן
בינוני וגדול
מוצע
•
יצרן גדול: "יצרן שמחזור המכירות שלו לקמעונאים או באמצעות קמעונאים, בישראל בשנת2021
עלה על
סך של
150
₪ מיליון".
•
,יצרן בינוני: "יצרן שמחזור המכירות שלו לקמעונאים או באמצעות קמעונאים עלה על סך של25
₪ מיליון
ולא עלה על סך של150
₪ מיליון ."
הבעיה
2.1
.
לעמדתנו הגדרת טווח מצומצם
כפי שמוצע, צפוי לפגוע לפגוע ביצרנים הקטנים והבינוניים
קטנים ויש
.לקבוע הרחבת הטווח
2.2
.
מבנה השוק (*) הוא:
מזון
תמרוקים טיפוח הבית
מספר יצרנים
2,000.00
200.00
100
מספר יצרנים חו"ל
)(יבואן
3,000.00
300.00
100
ספקים
4,000.00
500.00
200
אחוז5
ספקים
גדולים
30.00%
50.00%
50.00%
קמעונאים
8,500.00
2,500.00
2,6000
אחוז5
קמעונאים
גדולים
50.00%
75.00%
75.00%
גודל שוק במחירי
₪ צרכן ב
80,000,000,000
6,000,000,000
10,000,000,000
מספר צרכנים
10,000,000
10,000,000
10,000,000
(*) מדובר בהערכה מושכלת ולא במחקר עובדתי
2.3
.
הגדרת "יצרן בינוני" כיצרן שמכירותיו
הקמעונאיות
בישראל בין25
מיליון לבין150
היא₪ מיליון
אבסורדית, שכן
ראשית היא קובעת יצרן בינוני כיצרן שמכירות
הי ם בשערי המפעל הם כ16
₪ מיליון
(4 מיליון יורו) וזאת תחת ההנחה כי עלות שיווק והפ
צ ה באמצעות צד ג' עומדות על כ35%
מהמחזור
הקמעונאי. שנית החלטה שכזאת היא עתידה לקבוע איסורים
על עשרות רבות של יצרנים קטנים מחד
וכן להגביל באופן ניכר את היצרנים הבינוניים מאידך.
2.4
.
פילוח הספקים בשוק הקמעונאי
בהתאם לנתוני סטורנקסט, גודל השוק הקמעונאי הינו כ-
53.5
.₪ מיליארד הגדרת יצרן בינוני כמי
שמחזור מכירותיו הקמעונאיות הינן25
עד150
₪ מיליוני
(ומכאן16
עד₪ מיליון97
במחירי₪ מיליון
)מפעל , הינה כי חלקו בשוק הקמעונאי בין0.03%
לבין0.21%
)!( בלבד האם נכו ן להגביל את פעילותם
!?של אותם היצרנים בשוק ולמנוע דה פקטו את התפתחותם
גודל חברה לפי מחזור קמעונאי
)מ"ללא מע ₪ מיליוני(מספר חברות
0-25אין נתונים נפרדים
25-50אין נתונים נפרדים
50-100
57
100-150
24
150-400
20
400-800
10
800-1000
3
1000 מעל10
2,270
2022 גודל שוק סטורנקסט
₪ 53,331,840,000
יתרה מכך, בהתאם לנתוני סטורנקסט, לאור העובדה כי מי שמחזור מכירותיו הינן פחות מ-
0.1%
מהשוק, כלומר, כ-
50
., אף לא נבחן נתח השוק₪ מיליון כיצד נקבע כי יצרן קטן יוגדר עד25
מיליון
בהיעדר₪
?נתונים סטטיסטיים מלאים ובחינת השפעת ההחלטה על השוק
.יש לקבוע הגדרת יצרן בינוני באופן שבו זה יעודד את התחרות ולא יצמצם אותה
2.5
.
היעדר השקעה ממשלתית בצמיחתם של יצרנים קטנים ובינוניים
בעשור האחרון ננקטת גישת "המקל" תוך השתת מגבלות שונות בענף המזון, זאת מתוך הציפייה כי
הדרך לעידוד התחרות הינה הגבלתם של הספקים הגדולים –
יהיו אלו ספקי מזון או לא מזון- ,
זאת
במקום לנקוט בשיטת "הגזר" בה מבצעת הממשלה (והאוצר) השקעה בקידומם וצמיחתם של היצרנים
.הקטנים והבינוניים
,כך לדוגמא בין השנים2018-2022
,
ניתנו ליצרני המזון הקטנים והבינוניים לצורך השקעות בפיריון
,וטכנולוגיות ייצור מתקדם מענקים בהיקף של77.1
₪ מיליון
בלבד, המשקפות הש
קעות של כ -
350
₪ מיליון .
האם מתן מענקים ל תעשייה המקומית לטובת
עידוד תחרות בענף המזון בהיקף של כ-
15
₪ מיליון
בשנה בלבד, זו ההשקעה הרא
ויה ? האם ה תקציב הממשלתי המוקצה לנושא מעודד
תחרות בענף
?המזון
מתן מענקים לעידוד יצרנים קטנים ובינוניים בענף המזון בהיקף של כ-
15.5
מלש"ח בשנה, זאת כאשר
השוק הקמעונאי הינו כ-
53
. מהווה לעג לרש₪ מיליארד
פתרון מוצע
1.
יש להרחיב את הגדרת יצרן בינוני כך שיוגדר כיצרן לו מחזור של100
מלש"ח
בשערי המפעל
(בישראל) ושחקן גדול הוא כזה שמחזור המכירות בישראל עובר800
מלש"ח בשעיר המפעל .
2.
ישנו הכרח לקבוע תוכנית אסטרטגית סדורה, המגובה בהשקעה ממשלתית משמעותית לעידוד
התחרות בעזרת ועל ידי מפעלים קטנים ובינוניים לטובת.הורדת יוקר "מחירי הסופר" בישראל