חומר רקע
לכבוד :
ח"כ אוריאל בוסו
יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת
:הנדון
:'הערות איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים לפרק ח יבוא מוצרי מזון במסגרת
חוק ההסדרים לשנים2024
-
2023
בפתח הדברים, ברצוננו להודות לגב' פנינה אורן, ראש שירות המזון הארצי וצוותה על הובלתה של
הרפורמה לאימוץ ההוראות האירופאיות, שמטרתה העיקרית הינה התאמות לרגולציה
האירופאית, תוך השוואת הדרישות בין הייצור המקומי לבין היבוא, וכן על המשך המהלך האמיץ
.להעברת האחריות ליצרנים המקומיים
נציין כי השינויים המוצעים ע"י שירות המזון הינם לאחר שיח מקצועי ארוך ומעמיק שהתקיים
בשיתוף פעולה פורה, תוך
מאמץ
מצד שירות המזון ל
מתן מענה להערותינו , אשר חלקן הוטמע
בנוסח המ
ונח בפני חברי הוועדה הנכבדים .
בעבור הנושאים המופיעים להלן, אנו סמוכים ובטוחים כי
נדע להסכים במסגרת דיוני הוועדה:
1.
תיקון סעיף3א' לעניין אימוץ תיקונים בהוראות האירופאיות
סעיף3
א(ג) וסעיף3
א(ד) קובע כי אימוץ התיקונים בהוראות האירופאיות הינן בסמכותו של שר
,הבריאות בלבד, וזאת בכפוף לפרסום כוונתו להחיל את השינוי או לדחותו להערות הציבור
.ולאחר מכן לקבוע את אימוצן בצו
במקרים בהם תיקון ההוראות האירופאיות מהוות הקלה רגולטורית על העוסקים במזון, ישנו
.הצורך לאפשר את אימוץ התיקונים בהליך רגולטורי יעיל
מוצע:
לתקן את סעיף3
א(ג) וסעיף3
)א(ד(1
) וסעיף3
()א(ד2)
כך שאימוץ תיקון ההוראות האירופאיות
יהיה בסמכותה של מנהלת
שירות המזון
הארצי בכפוף לפרסום להערות הציבור ולאחריה
.פרסום השינוי ברשומות
2.
תיקון סעיף3
()א(ד4
) לעניין
יישום אימוץ תיקון ה
הוראות האירופאיו ת ע"י עוסק במזון טרם
כניסת העדכון לתוקף
סעיף3
((א)ד2
) קובע כי ככל שאומצו התיקונים להוראות המאומצות, מועד כניסתן לתוקף יהיה
.מאוחר משישה חודשים, או ממועד פרסומן ברשומות, כמאוחר מביניהן
19/04/2023
כ"ח/ניסן/תשפ"ג
,במקרים בהם תיקון ההוראות האירופאיות מהוות הקלה רגולטורית על העוסקים במזון
והוחלט על אימוץ התיקון בישראל, תיתכ ,ן האפשרות כי עוסק במזון יוכל לאמצן באופן מידי
זאת קודם לתקופת המעבר הקבועה של6 חודשים .
מוצע:
לתקן את סעיף3
()א(ד4) כך שתהיה באפשרותו של עוסק במזון לאמץ את התיקונים ב הוראות
האירופאיות
.קודם למועד הכניסה לתוקף
באופן זה יתאפשר מצב בו "זה נהנה וזה לא נפגע" שכן מי שבאפשרותו לאמץ את העדכונים
קודם לכן יבצע זאת, ומי שנדרש בתקופת המעבר עד למועד הכניסה לתוקף יוכל להמשיך
ולעבור בהתאם להוראה המאומצת טרם התיקון ובלבד שיעבוד בהתאם לתיקון שאושר החל
.ממועד הכניסה לתוקף
3.
תיקון סעיף3
א(ה) לעניין החרגה ואי אימוץ שינוי בהוראות המאומצות
לאור בקשתנו לאפשר אימוץ העדכונים בהוראות המאומצות בהחלטת מנהל שירות המזון
הארצי, אנו מציעים לתקן גם את סעיף3
א(ה) בעני ין החרגות ואי אימוצם של השינויים ו/או
העדכונים בהוראות המאומצות, כך שהחרגה
ואי אימוץ תהיינה בסמכות שר הבריאות, תוך
.פרסום כוונה זו להערות הציבור וקבלת ההחלטה לאחר המלצתה של ועדת החריגים
לתפיסתנו, סמכות זו בידי השר להחריג אימוצן של העדכונים והשינויים בהוראות
המאומצות, ככל שמדובר
בהחמרה רגולטורית , תאפשר דיון מעמיק בועדת החריגים, שלא
.להחיל את השינוי באופן מלא או חלקי
מוצע:
לתקן את הסעיף כך שיובהר כי החלטה בידי שר הבריאות שלא להחיל את השינוי באופן מלא
או חלקי תתקיים לאחר הליך שימוע ציבורי לקבלת הערות הציבור וזאת נוכח הצעתנו בסעיפים
1+2
.לעיל
4.
ת יקון סעיף79
ד לחוק–
בעניין המסמכים שיש לצרפם ע"י יבואן נאות בעבור מזון המשווק
בשוק האירופאי
במקרים בהם מעוניין העוסק במזון לייבא מזון במסלול האירופאי עליו לצרף מסמכים
.המעידים על שיווק המזון באירופה
מוצע:
אנו מציעים להקל כך שיתאפשר לעוסק במזון להמציא מסמ כים מגורם מוסמך באשר לשיווקו
.של המזון באירופה
א.
ככל שהמזון מיוצר במדינה באיחוד האירופא י, לצרף
במקום אחד מאלה :
1.
.חשבונית מכירה מאת או עבור עוסק במזון אירופאי
2.
.תעודת משלוח לעוסק במזון אירופאי
3.
.הצהרת יצרן המזון על עמידת המזון בהוראות המאומצות
ב.
ככל שמזון מיוצר במדינה מחוץ לאיחוד האירופאי ומשווק במדינות האיחוד, לצרף אחד
מאלו :
1.
.אישור סחר חופשי שנתן גורם מוסמך במדינה באיחוד האירופאי
2.
אישור מגורם מוסמך במדינה באיחוד האירופאי כי המזון מותר או מיועד לש יווק
.במדינה באיחוד האירופאי
5.
הארכת תקופת המעבר עד ליום31.3.2024
כזכור, במסגרת דיוני ועדת הבריאות מיום31.3.2023
הוסכם כי תקופת המעבר תהיה עד ליום
31.3.2024
, אך לאור הועבדה כי נדרשת המלצת ועדת החריגים הוסכם כי תקופת המעבר תקבע
עד ליום31.12.2023
ותוארך עד ליום31.3.2024
.במסגרת התיקון הנוכחי בחקיקת ההסדרים
בקשתנו
הארכת תקופת המעבר עד ליום31.3.2024
.כמוסכם
6.
סף המזהמים במזון גולמי מן החי
מוצע כי חומרי גלם מן החי המיובאים
,לתעשייה ידרשו
לעמוד בדרישתZero tolerance
של
:מזהמים ביולוגיים (דוגמת
סלמונלה וליסטריה מונוציטוגנס)
וכן לעמוד בדרישות מזהמים
,כימיים וחומרי הדברה )זאת על אף כי הם מיועדים לתהליך עיבוד הכולל טיפול (תרמי בעיקרו
המבטיח כי המוצר הסופי אשר משווק כשהוא מוכן למאכל ללא טיפול נוסף מצד הצרכן
ישווק
כשהוא עומד בתנאי בטיחות' ואיכות מזון וכן כמובן בסף0
' מזהמים ביולוג .יים דרישה
רגולטורית זו במזון גולמי
אינה יישומית ,ו מחמירה יותר מהרגולציה האירופאית
המאומצת
,בישראל והינה
חסם יבוא שכן אין מדינה מפותחת שדורשת וכותבת בחקיקה שאסור שיהיה
את חיידקים אלו במוצרים גולמיים– בשר בהמות, בשר עוף, דגים
.וביצים
מוצע:
לקבוע כי מזון גולמי המיועד לטיפול תרמי (או אחר) אצל יצרן מזון בישראל פטור מעמידה
בדרישות המזהמים, וזאת בתנאי שהמוצר הסופי אשר משווק כשהוא מוכן למאכל ללא טיפול
נוסף מצד הצרכן
.יעמוד בדרישות המזהמים
7.
'התוספת השנייה א– הסדרת הסתירה הרגולטורית בדרישות המזהמ ים וחומרי ההדברה
מהחקלאות המקומית ותעשיית המזון
כחלק מחוק ההסדרים הנוכחי הוחלט על הקמתו של צוות משותף בין משרד הבריאות למשרד
החקלאות, בין היתר לצורך הסדרת הדרישות הרגולטוריות בעניין מזהמים וחומרי הדברה
מה חקלאות .הישראלית
כפי שהסברנו בעבר, המציאות הנוכחית
יוצר
ת אפליה רגולטורית ולקונה משפטית
בכך
שהיא
מחריג ה
את חומר
הגלם מההוראות
האירופאיות
המאומצות
(בשר, חלב, ביצים, ירקות
,)ופירות
אך המ וצרים
ה מוגמרים המיוצרים מאותם חומרי גלם יהיו כפופים לדרישות
.הרגולציה האירופית
לדוגמא :
א.
בש
ר עוף טרי שמוחרג מהדרישות מול שניצל או קציצות שייוצרו מאותו הבשר.
ב.
חלב גולמי מול מוצרי החלב המיוצרים מחלב כחומר גלם
יחיד
(לבן, יוגורט, גבינה וכו') או
.הוא מהווה את חומר הגלם העיקרי שלהם
ג.
.תירס גולמי מול גרגרי תירס משומרים
ישנו הכרח לייצר וודאות רגולטורית ועסקית ליצרני המזון המקומיים, שכן עד להסדרת
)אימוץ ההוראות האירופאיות במקטע החקלאי (באופן חלקי או מלא .
מוצע –
לקבוע בחקיקה מועדים לסיום עבודת הצוות, תוך דיווח לועדת
הבריאות וכן הבאת נוסח
.לתיקון חקיקה דרוש באשר לדרישות המזהמים במקטע החקלאי
8.
( יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמיתCP
HAC
) וקבלת אישור ייצור נאות החל מיום
1.8.2026
( מוצע כי באפשרותו של יצרן מזון ליישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמיתHACCP
), ללא
,צורך בהתעדה
ולקבל בהתאמה אישור ייצור נאות, רק החל מיום1.8.2026
.
מחד, פרק הזמן הניתן ליצרני המזון הקטנים והבינוניים לעמידה בחובתHACCP
מבורכת, שכן
אימוץ ההוראות האירופאיות וחובת הטמעת מערכת בטיחות מזון בבקרה עצמית מצריכה
.תקופת מעבר מדורגת
מאידך, יש
לקבוע כי יצרן מזון אשר ערוך בהטמעת מערכת בטיחות מזון בבקרה עצמית יוכל
לבקש ולקבל אישור ייצור נאות משירות המזון הארצי, ולא להמתין עד ליום1.8.2026
.
לכן אנו מציעים לקבוע כי ההקלות הניתנות למי שבידו
אישור ייצור נאות ,, וכן האישור עצמו
יינת
נו
החל מיום4
.202
3
1.
וכי החובה הרגולטורית ל-
HACCP
וקבלת אישור ייצור נאות תהיה
כמוצע החל מיום1.8.2026
.
:הנדון
הערות איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים לפרק
כ"א :
חקלאות (קביעת אורח
)חיי מדף בידי יצרן נאות וצמצום רגולציה לייבוא בשר
במסגרת חוק ההסדרים לשנים
2024
-
2023
1. איגוד תעשיות המזון תומך באופן מלא
בתיקון
ה מוצע כי היצרן (עוסק במזון) יהיה האחראי על
,קביעת חיי המדף של המזון המיוצר על ידו ובלבד שיש בידיו אישור ייצור נאות או שהוא מיישם
תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית.
כן, אנו תומכים בהקלה הרגולטורית המוצעת לפיה
ל בטל
את חובת
הנפקת אישורי יבוא למוצרים
אלו על ידי
משרד הבריאות, הקבועה בפרק ד' לחוק המזון, המסדיר את ייבוא המזון לישראל .
2.
במטרה להבטיח כי התיקון המבורך יממש את מטרתו, ללא חסמים רגולטוריים ,ובירוקראטיים
נודה כי יובהר שהתיקון המוצע מבטל הלכה למעשה , כל חקיקה, צו או הוראה המגבילה את חיי
המדף של המוצר
,)(או שיבוצעו תיקונים תואמים באופן מיידי
לדוגמא– קביעת תוקף ע"י היצרן בעבור בשר טחון ומוצרי בשר טחון –
בהתאם
ל ,טיוטה המוצעת אורך חיי מדף של מוצרי בשר נקבע
ע"י היצרן
זה שנים רבות, זאת
למעט( בשר טחון ומוצרי בשר טחון :לדוגמא)המבורגר וקבב
במטרה להבטיח כי ההקלה הרגולטורית המוצעת לקביעת תוקף ע"י היצרן תחול גם בעבור בשר
טחון ומוצרי בשר טחון ,נדרש כי לא יחולו התקנים והצווים הבאים :
2.1
.
תקן ישראלי1188
"בשר טחון ומוצרי בשר טחון" שקובע אורך חיי מדף של60
יום –
ללא ביטול הרשמיות של ת"י
1188
.תיווצר סתירה בינו לבין הטיוטה המוצעת
2.2
.
צווי הפיקוח על מצרכים ושירותים המגדירים גם כן תוקף חיי מדף של60
:ימים בלבד
א.
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו1975
.
ב.
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו1975
.
2.3
. תיקון ה
קווים ה
מנחים לעניין חיי מדף של בשר בעלי -חיים גולמי (מצונן או קפ וא), מדצמבר
2017
:
קווים מנחים אלו, אשר פורסמו ע"י השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות והיחידה
הווטרינרית בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות, קובעים את משך חיי המדף המרביים
.של מוצרי מזון מן החי ולפיכך יש לפעול לביטול או עדכון נוהל זה בהתאמה
מוצע
להבהיר כי התיקון המוצע גובר על כל דין אחר, לחילופין לקבוע מועד בו יבוטלו הצווים
.והתקנות אשר מגבילים את אורך חיי המדף
2.4
.
"אורך חיי מדף של מזון מוכן בשיטת "בשל צנן
להבנתנו, התיקון המוצע במסגרתו יקבע התוקף ע"י היצרן, בין היתר, נועד לפתור אנומליה
בעבור מזון מוכן בשיטת "בשל צנן", אשר עד כה הפרשנות המשפטית הינה כי תוקפו של זון זה
הינו36
.שעות לכל היותר
עיקר הבעיה הינה נוכח האמור בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסק ים לייצור
מזון) התשל"ב -
1972
, פריט10.03
)(ב , אשר מונעת את האפשרות מיצרן מזון לנקוט בשיטה
של "בשל –
צנן" על מנת להאריך את חיי המדף של מזון מוכן עד חמישה ימים (כולל יום הבישול
.)ויום ההגשה
פריט10.03
(ב) לתוספת הראשונה קובע:
"(ב
) מזון מוכן שאינו מיועד לשימוש תוך פחות מ-
36
שעות אחרי הכנתו , יוקפא אחרי הקירור כאמור בסעיף קטן (א) באופן המבטיח ירידת
הטמפרטור
ה שבתוך המזון מ-5
מעלות עד12
מעלות צלזיוס מתחת לאפס במשך לא יותר מ-8
."שעות
][ההדגשה אינה במקור
לאור האמור לעיל, נודה כי יובהר כי התיקון המוצע סוגר את הגולל בסוגיה זו וכי גם יצרני
.מזון מוכן בשיטת "בשל צנן" יקבעו את תוקף מוצרי המזון המיוצרים על ידם
,בברכה
אביב חצבני
מנהל איגוד תעשיות המזון
העתקים :
הוועדה המקצועית של איגוד תעשיות המזון