חומר רקע

1 הערות איגוד הבנקים לתזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2024 - 2023) (התשפ"ג - 2023 ): פרק בנקאות ואשראי .להלן יובאו הערות איגוד הבנקים לנושא שבנדון 1. סעיף4(1 ) – תיקון סעיף2 )בחוק הבנקאות (שירות ללקוח– מתן שירותים לגופים פיננסיים במקרים מסוימים נדרש לקוח המבקש לקבל שירותים בנקאיים להעביר לבנק אסמכתאות או הסברים שונים. זאת כתוצאה מהוראות רגולטוריות שונות או בשל נהלי הבנק וניהול הסיכונים שלו. לשם כך, נבקש לתקן את תחילת הסעיף המוצע באופן :הבא " סירב תאגיד בנקאי לתת א ת אחד מהשירותים המנויים בפסקת משנה (א) לגוף פיננסי וחברת תשלומים או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הפנייה של אותו גוף או ממועד קבלת האסמכתאות ו/או ההסברים כפי שהתבקשו על - ידי התאגיד הבנקאי, לשם בחינת הבקשה, לפי המאוחר (בסעיף קטן זה– עיכוב במתן"...)שירות 2. סעיף4(2 ) – תיקון סעיף5 )א בחוק הבנקאות (שירות ללקוח– מסירת הודעות חודשיות בדבר סכומי העמלות והריביות א. לקוחות המערכת הבנקאית מקבלים כיום מידע מקיף ומפורט אודות העמלות והריביות הנגבות מהם , הן באופן שוטף והן באופן תקופתי . הוספת עוד דיווח ללקוחות לא תתרום דבר להגברת השקיפות. יתרה מזאת, עודף הודעות ומידע, וחפיפה או חפיפה חלקית בין סכומי העמלות והריביות בדיווחים השונים אף עלולים ליצור בלבול .בקרב הלקוחות ההודעות אודות העמלות והריביות, הנמסרות כבר כיום ללקוחות, :כוללות 1) פעם ב רבעון– הודעה הכוללת פירוט ריביות עו"ש שנגבו מהלקוח , ובכלל זה שיעורי הריבית וסכומן (סעיף20 )לכללי גילוי נאות . 2) פעם בחצי שנה– הודעה הכוללת פירוט מלא של כלל העמלות שנגבו ממנו (סעיף 5 ))א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח 3) פעם בשנה– תעודת זהות בנקאית הכוללת פירוט מל א של העמלות והריביות שנגבו מהלקוח (במסגרת הוראת נב"ת425 .) 4) בעת מתן שירות – פירוט השירות הניתן ועלותו נמסר ללקוח ,טרם ביצוע העסקה ו כן בהודעה שנמסרת לו לאחר ביצוע העסקה (סעיף26 )א לכללי גילוי נאות . 2 5) בעת לקיחת אשראי– כל עסקת אשראי מחייבת עמידה בכללי גילוי נרחבים המוסדרים במסגרת חוק אשראי הוגן . 6) מידע שוטף זמין– בדפי החשבון ובשאילתות תנועות בחשבון מוצגות ללקוח .העמלות שנגבו ממנו והריביות על חשבון העו"ש ,לפיכך אנו סבורים כי לא תהיה תועלת ללקוח מתיקון זה, ועל כן נציע להסיר סעיף זה מתזכיר .החוק .ב ככל שעמד תנו לא תתקבל - 1) נבקש כי הדו"ח יהיה בתדירות רבעו נית ולא חודשית . חלק מ העמלות והר יביות הרלוונטיות מחושבות ונגבות בתדירות רבעונית, ולא בתדירות חודשית. דיווח חודשי עלול לי צור תמונ ת מצב ,מעוותת ו .לבלבל את הלקוחות כך, למשל, הריבית על יתרת חובה בחשבון העו"ש נגבית ברמה רבעונית, והלקוח יראה לפניו שונות משמעותית בדיווחי תשלום הריבית בין חודשים עוקבים , מבלי ש יהיו הבדלים ב שיעור הריבית או ב היקף יתרת החו .בה שלו כך, במקום ל הגביר את השקיפות , כפי שמבקשת הצעת החוק לעשות, הדיווח החו דשי עלול להטעות ולבלב .ל את הלקוחות 2) נבקש כי המפקח על הבנקים יקב ע הנחיות ביחס לאופן יישום ה חוק . הצגת כלל העמלות והריביות מעורר ת שאלות שונות ביחס לאופן היישום המ יק וד הנדרש. על מנת ליצור אחידות במערכת אנו מבקשים כי ייקבע בחוק כי ה מפקח על הבנקים ייתן הוראות .לצורך יישום החוק 3) נבקש כי המידע המבוקש יוצג ללקוחות באזור האישי של הלקוח באתר או באפליקציה. הדפסת מכתבי נייר ושליחתם ללקוחות הבנקים יגרמו לפגיעה מיותרת באיכות הסביבה , ויהיו כרוכים בעלויות הדפסה ומשלוח גבוהות ולא מוצדקות. 4) נבקש שיצוין במפורש כי המידע אודות הריבית יכלול ריבית המשולמת על יתרה .שלילית בחשבון העו"ש בלבד 5) מיכון תהליך איסוף המידע והצגתו באופן שבו ייקבע בחוק דורש היערכות משמעותית . למעשה, יש ל הקים מערכת אגרגטיבית חדשה המת ממשקת עם מערכות רשות של הבנק על מנת לשלוף, לנתח ולעבד את הנתונים וליצור .דו"ח חדש ללקוחות מדובר בהתממשקות מול מספר רב של מערכות בבנקים– "עו ש, ני"ע, אשראי, מט"ח ועוד. לאחר מכן, יש צור ך לפתח את מערכת הדיווחים ללקוחות, כאשר בכל ערוץ ובכל פלטפורמה יש .צורך לפתח מערכת דיווחים בנפרד לאחר יישום תהלי כים אלו והטמעת ם ,במערכות השונות יש צורך לבצע בדיקות וטסטים , ובכלל זה סימולציות רבות . לאחר השלמת התהליך יש לבצע הדרכות של כל עובדי הבנקים הרלוונטיים ,בסניפים ובמוקדי השירות ,ואף לתגבר אותם במידת הצורך על מנת לתת שירות מיטבי ללקוחות הבנקים ולהסביר את מהות המידע .החדש לפיכך נבקש זמן היערכות של18 חודשים לצורך יישום ההוראה, ממועד כניסת .החוק לתוקף 3 3. סעיף4(3 ) – תיקון סעיף7 )ד בחוק הבנקאות (שירות ללקוח– העברת הסכמת לקוח לגוף מתפעל .א סעיף7ד(ב) הקיים לחוק הבנקאות 1. כזכור, סעיף7 ד(ב) לחוק הבנקאות חוקק כתיקון עקיף במסגרת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), תשע"ז- 2017 "( החוק להגברת התחרות ") במטרה לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לעשות שימוש במידע שהגיע אליהן אודות לקוחות התאגיד הבנקאי אגב ביצוע הנפקה משותפת עם תאגיד בנקאי או אגב מתן שירותי תפעול הנפקה הניתנים על ידה לתאגיד בנקאי. כידוע, ומשכאמור עסקינן בלקוחות של התאגידים הבנקאיים, מידע זה שמור במאגרי מידע בבעלות התאגידים .הבנקאיים 2. על פי סעיף7 ד(ב) לחוק הבנקאות, רשאית חברת כרטיסי האשראי לעשות שימוש במידע שהתקבל אצלה אגב ביצוע הנפקה או תפעול הנפקה כאמור, ביחס לרשימה סגורה של ( :שירותים1 ( ;) מתן שירותים כמנפיק2 ( ;) מתן אשראי3 ) פעילות הנלווית למתן שירותים כמנפיק או למתן אשראי כאמור. ולא בכדי זו הרשימה שנקבעה בסעיף7 ד(ב). היא נקבעה על יסוד תכליתו של החוק להגברת התחרות– להגביר את ה ,תחרות בתחום האשראי הצרכני ובכלל זה לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להגביר את יכולתן להתחרות בבנקים והכל בתחום האשראי הצרכני ובתחום זה בלבד . .ב תכלית התיקון המוצע כעת בסעיף7 ד(ב) לחוק הבנקאות 3. ,על פי דברי ההסבר לתזכיר החוק שלפנינו מטרת התיקון המוצע היא אחת– לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להתמודד עם קושי בו נתקלו, לקבל את הסכמת הלקוחות לשימוש במידע שהתקבל אצלן בהתאם להוראות סעיף7 ד(ב) לחוק הבנקאות. כך, על פי התיקון המוצע שעל הפרק, תאגיד בנקאי יאפשר לחברת כרטיסי האשראי לקבל את הסכמת הלקוח כאמור במסגרת הסכם ההתקשרות שבין התאגיד הבנקאי לבין הלקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב, ולא ימנע מחברת כרטיסי האשראי, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח .כאמור 4. ,הנה כי כן תכלית התיקון המוצע היא צרה ומצומצמת, מפורשת וברורה, ומכל מקום, אינה כוללת כל תכלית או מטרה נוספת . בכלל זה, לא נזכר ו בדברי ההסבר כל בחינה או בדיקה במסגרתן התגלה כשל שוק נוסף, אחר או חדש, המצדיק את הרחבת סוגי השירותים לגביהם ,תוכל חברת כרטיסי האשראי לעשות שימוש במידע שיתקבל אצלה כאמור. ואף על פי כן מבקש תזכיר החוק לתקן את סעיף7 ד(ב) האמור, גם לעניין רשימת סוגי השירותים ,האמור וקובע הלכה למעשה, כי חברת כרטיסי אשראי תוכל לעשות שימוש במידע שיתקבל אצלה 4 ,אגב ביצוע הנפקה או תפעול הנפקה כאמור לצורך מתן כל שירות שהוא , בלא כל מגבלה .)(ובלבד שמדובר בשירות מפוקח כל זאת, חלף ההוראה הקיימת היום (המאפשרת פגיעה מוגבלת ומידתית בתאגידים הבנקאיים), ולפיה רשאיות חברות כרטיסי האשראי לעשות שימוש באותו מידע לצורך הצעת .שירותים בתחום האשראי הצרכני בלבד כפי שהוסבר לעיל .ג יש להתנגד לתיקון המוצע בסעיף7 )ד(ב 5. בכל הכבוד, לא מצאנו בדברי ההסבר לתזכיר החוק כל טעם או נימוק להרחבת גדר השירותים לגביהם יוכלו חברות כרטיסי האשראי לעשות שימוש במידע כאמור, וגם לגופו :של עניין, איננו רואים כל הצדקה להרחבה כאמור. זאת, בין היתר, מכל הטעמים הבאים 1) כאמור, תכליתו העיקרית של החוק להגברת התחרות, ובכלל זה תכליתו של סעיף7 ד לחוק הבנקאות, היתה להגביר את התחרות ב תחום האשראי הצרכני ולאפשר לחברות כרטיסי האשראי להגביר את יכולתן להתחרות בבנקים בתחום זה ובתחום זה בלבד. למיטב ידיעתנו, תכלית זו לא השתנתה, עודכנה או הורחבה, ומכל מקום, לא ראינו בדברי ההסבר לתזכיר החוק שבנדון כל התייחסות לטעמים כלכליים, תחרותיים או אחרים המ צדיקים .את הרחבתה או שינויה כאמור 2) לנוכח זאת, כלל לא ברור כיצד זה מבקש תזכיר החוק שבנדון להרחיב את גדר השירותים לגביהם תוכל חברת כרטיסי אשראי לעשות שימוש במידע שהגיע לידיה אגב הנפקה או תפעול הנפקה, לכל שירות מפוקח, ועל יסוד אילו טעמים. נחזור ונדגיש– מתן היתר בחוק ,לחברות כרטיסי האשראי לעשות שימוש במידע האמור לצורך מתן שירותים אחרים שאינם בתחום האשראי הצרכני, אינ ו עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה ואף צפוי להעניק לחברות כרטיסי האשראי יתרון תחרותי בלתי הוגן, בשווקים נטולי כשל שוק .ושאינם מצריכים כל שינוי חקיקה 3) קושי זה מתחדד לאור הידיעות ולפיהן השליטה בחברות כרטיסי האשראי המופרדות עשויה לעבור, כבר בעתיד הנראה לעין, לידיהן של חברות ביטוח מהגדולות והמבוססות במשק הישראלי. בנסיבות אלו מתעוררת השאלה, האם בכלל עוד נדרשות ההגנות הקיימות, כפי שהוענקו לחברות כרטיסי האשר אי במסגרת החוק להגברת התחרות. כך או אחרת, איש לא יחלוק על כך שבנסיבות אלו לא ניתן להצדיק את הרחבת גדר הגנות אלו לתחומי פעילות נוספים שבהם מתחרים, בפועל או בכוח, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, או הבנקים וחברות הביטוח (הצפויות לשלוט בחברות כרטיסי האשראי); תחומ י .פעילות, אשר גם החוק המקורי לא ביקש להתערב בהם או לקבוע בהם מגבלות 5 4) כידוע, מדובר בענייננו במידע בעל ערך כלכלי רב, השמור במאגרי מידע המהווים את קניינם הפרטי של הבנקים השונים. עוד כידוע, פגיעה בקניין פרטי יכול שתיעשה על פי שיטתנו המשפטית אך ורק לתכלית ראו יה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. אין חולק אפוא, כי פגיעה כאמור אינה יכולה להיעשות כלאחר יד, ובלא שנעשתה כל בחינה או בדיקה באשר .להשלכותיה הצפויות .ד הבקשה 6. לאור כל האמור לעיל, נבקש כי סעיף7 ד(ב) לחוק הבנקאות, בנוסחו הקיים, יוותר על כנו ללא שינוי, וכי תתווס ף לסעיף7 ד(ב) לחוק רק ההוראה המוצעת ולפיה לא ימנע התאגיד הבנקאי מהגוף המתפעל מלקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע כאמור, במסגרת הסכם ההתקשרות שבין התאגיד הבנקאי לבין הלקוח. וזאת רק למטרת השימושים הקבועים בסעיף7 .ד(ב) לחוק הקיים היום 4. סעיף4(4 ) – תיקון סעיף9 )ט בחוק הבנקאות (שירות ללקוח– שינוי התעריפון א. עמלות המינימום הקבוע ות בתעריפון נועדו לשקף את התשומות המינימליות שהבנק משקיע לצורך ביצוע הפעילות שעבורה נגבית העמלה. עמלה זאת נקבעה בתעריפון עבור שירותים שהעמלה הנגבית עבורם מחושבת כ אחוז מסוים מגוב ה הפעולה / העסקה. כאשר הפעולה המבוצעת היא בהיקף נמוך מאוד, עמלת המינימום נועדה "לכסות" עלות מינימלית שנדרש :הבנק להשקיע לצורך ביצוע הפעולה, כמו למשל בדוגמאות הבאות 1) עמלת קנייה ומכירה ני"ע – פעילות הבנק לצורך ביצוע פעולות מסחר כרוכה בהוצאות שונות, ובכללן: תש לומים לבורסה, כגון תשלום על קווי תקשורת, תשלום על חברות בבורסה, תשלומים לבורסה על קבלת מידע לצורך שיקופם ללקוחות; רישום ביצוע כל עסקה ושיקופה ללקוח; הפקת אישורים שונים ללקוחות; עלויות דיוור – בכל עסקה נדרש לשלוח הודעה ללקוח; ביצוע חישובי חשיפות; העברת מידע .לרגולטורים השונים ועוד בפעילות בניירות ערך זרים קיימות הוצאות נוספות, הנובעות משירותי טכנולוגיה, תשלומי .קסטודיאן ועוד 2) פעולות במט"ח וסחר חוץ– בנוסף לעלויות העסקה עצמה נדרשת, בין היתר, בחינת המדינות אליהן מעבירים או מקבלים כסף (כולל בעסקאות בסכומים נמוכי ;ם); סוויפט העברת מידע לצורך ביצוע העסקאות; עלויות דיוור – בכל עסקה נדרש לשלוח הודעה .ללקוח; רישום ביצוע העסקה ושיקופה ללקוח ב. מדברי ההסבר עולה כי ,הנימוק לביטול העמלה אינו קשור לרציונל הכלכלי העומד בבסיסה אלא נובע מהחשש כי המונח "עמלת מינימום" מטעה לקוחות מאחר ויש כאלה שעלולים .להסיק, בטעות, כי במקרה כזה לא ניתן להתמקח ולבקש מחיר נמוך יותר מעמלת המינימום 6 ג. לפיכך, מוצע לפתור את הבעיה הנטענת ביחס לאופן שבו נתפסת העמלה על -ידי לקוח ות , ולא למנוע מהבנקים לגבות עמלות באופן כזה שישקפו את העלויות האמיתיות הכרוכות בב יצוע .הפעולות השונות ד. ,ביטול האפשרות לגבות עמלה מינימלית במתן שירותים מסוימים תיצור נזק ממשי לבנקים .ללא הצדקה יתרה מזאת, לבנקים יש שיקול דעת בקביעת התעריפים בתעריפון. קביעת עמלת מינימום עבור שירותים מסוימים מאפשרת לבנקים לקבוע תעריף נמוך, יחסית, מתוך ידי עה כי הוצאותיהם המינימליות הקשורות לשירותים אלו יכוסו. ככלל, ביטול עמלת המינימום .עלול להשליך על המודל כולו ולא בהכרח להיטיב עם הלקוחות ה. לפיכך, כדי לתת מענה לחששות לפיהן המונח "עמלת מינימום" מטעה את הלקוחות, מוצע :לקבוע בתעריפון כי עבור אותם שירותים "."הבנק רשאי לגבות את הגבוה מבין השניים: ... אחוז, או ... שקלים ככל שיידרש ניתן יהיה להציע פתרון אחר שיענה על הצורך המוצג בתזכיר החוק, מבלי לפגוע .ביכולת הבנק לקבל תשלום שנמצא בהלימה עם העלויות הכרוכות בביצוע השירות שהוא נותן ו. בכל מקרה, שינוי בתעריפון הבנ קים מחייב ביצוע שינויים במספר רב של מערכות נפרדות בבנקים ,ובכללן מערכות אשראי, ערבויות, ני"ע, אופציות, ני"ע זרים, מט"ח ועוד . בכל מערכת נדרשים הבנקים לבצע פ רויקט מיכוני הכולל שלבי אפיון, תכנות, יישום, הטמעה, בקרות וטסטים. בנוסף, יש לבצע שינויים במערכות הדיווח לרגולטורים, במערכות הד יווח והגילוי ללקוחות ובתעריפונים השונים. בנוסף, יש לבצע שינויים בטפסים הרלוונטיים בתחומים .השונים, באתרי האינטרנט ובאפליקציות רק לאחר השלמת השלבים האלו, ניתן לעבור לשלב הבא, הכולל הדרכות של הבנקאים בסניפים ובמוקדי השירות לצורך הסברת מבנה העמלות .החדש, על מנת לוודא כי הלקוחות יקבלו מענה מעודכן ומדויק אודות השינוי בעמלות בנוסף, במסגרת הליכי העבודה השנתיים בבנקים כבר נקבעו ותוקצבו פרויקטים תפעוליים שונים. הוספת פרויקט ב סדר גודל משמעותי באופן מיידי, יוצרת קושי .משמעותי,לפיכך נדרשת תקופת היערכות של18 חודשים ממועד פרסום החוק .