פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב ראשון פרוטוקול מס' 30 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום ראשון, י"ט באדר התשפ"ג (12 במרץ 2023), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >>  אתגרי קליטת העולים בעיר ראשון לציון - ביקור וסיור הוועדה בעיר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: מרינה שוורץ – מנהלת תחום דיור מחוז תל אביב רבתי, משרד העלייה והקליטה דלי אלי – מנהלת מחוז ת"א והמרכז, משרד העלייה והקליטה אנה ליטרובניק – מנהלת מרחב, משרד העלייה והקליטה ד"ר שרי פייר – סגנית מנהלת חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה אורלי נעים – ממונה ק. בקהילה חינוך קהילה ולימודי עברית, משרד העלייה והקליטה ילנה קליאמנוב – מנהלת אגף הקליטה, עיריית ראשון לציון אורלי צוקרמן – מנהלת תוכניות קליטה, הסוכנות היהודית רז קינסטליך – ראש העיר ראשון לציון דורון מילברג – מנכ"ל העירייה מיכאל בנדרסקי – מנהל טכני אלכסנדר לנדובר – תושב/דייר בבית אבות מיכאל רייף – משנה לראש העיר יבגני ברחמן – משנה לראש העיר איריס ארונין – ראש מנהל קהילה יורי לוומן – מנהל אולפנים שוש אבטליון – סגנית ראש מנהל החינוך זיווה לסר – מנהלת המוקד בלה צירקין מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >>  אתגרי קליטת העולים בעיר ראשון לציון - ביקור וסיור הוועדה בעיר << נושא >> << אורח >> יורי לוומן: << אורח >> אנחנו אחד מהמוסדות שמלמדים בתוכנית שיעורים בפיקוח משרד העלייה והקליטה, אנחנו לא סניף יחידי, אנחנו רשת שמתעסקים 36 סניפים מבאר שבע ועד נהריה, כמעט בכל עיר יש סניף. כל הסניפים מסודרים, משכירים מקומות 500-600 מטרים ובונים כיתות לפי הדרישות של משרד הקליטה והעלייה, כל הרשת עובדת לפי כל הנהלים, כל המרצים עם תעודת הוראה, בכל הכיתות יש סיב אופטי, יש אינטרנט עם מהירות די גבוהה, יש מקרנים, יש מחשבים, יש אפשרות לעשות גם אודיו וגם וידאו. בגלל שיש רשת ממש כל הזמן, זה עוזר גם למשרד הקליטה וגם להוריד קצת לחץ מאולפני הסוכנות, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לעשות, ולא יוצאים שמאלה או ימינה, בדיוק לפי הנהלים, כי כל הזמן, כמעט כל שבוע-שבועיים יש משגיחים שבאים ובודקים בכל סניף, אנחנו לא יודעים מתי הם באים, בוקר ערב, הוא בא ואומר אני משגיח מטעם משרד הקליטה, אני רוצה לראות לפי הרשימות שלנו, איזה נושא, איזה מורה, איזה כיתה, כמה תלמידים, מי חולה מי בא מי לא בא. ובעזרת ה' בזמן האחרון אין תביעות לפי מה שאני יודע. גם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עיריית ראשון לציון, גם עם יבגני, גם עם סגנית ראש העיר איריס, כי יש כל מיני דברים, יש בעיות נוספות שלא קשורות ישר איתנו, עם העולים, לוקח זמן להזמין תור לקבלת ואוצ'רים בגלל שיש לחץ ועומס במשרד הקליטה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמה כל תלמיד משלם אצלך? << אורח >> יורי לוומן: << אורח >> כל תלמיד משלם 7,500 שקלים. אני יודע שאנחנו לא לפי החוק, זו הדרישה של משרד הקליטה, אנחנו חייבים לקחת כסף מהעולים החדשים. אנחנו לא לוקחים אף אגורה עד שהם לא מקבלים כסף ממשרד הקליטה, זה לא חוקי, אני יודע, אני כל הזמן קיבלתי על הראש, אבל ידעתי שהיום, העלייה שבאו, בעזרת ה' עם השכלה, עם IQ די גבוה, אבל כסף זה לא הדבר העיקרי שהם יכולים לבוא ולשלם, ובגלל זה אני ידעתי שזה הדבר היחידי שאנחנו עושים שלא לפי החוק, אבל אי אפשר הפוך כי אני יודע שזוג שבאו, בעל ואישה, הם לא יכולים לשלם 15,000 סתם. או אצלנו יש גם שלוש דורות, יש סבא, אמא וזה סכום די גבוה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמה תלמידים בכל כיתה? << אורח >> יורי לוומן: << אורח >> עד שמונה תלמידים. וברמת מתקדמים עד ארבע תלמידים. בגלל שזו הדרישה של משרד הקליטה והעלייה. אנחנו לא יכולים לעשות משהו. לפי הנוהל, יש אפשרות 4, 6, 8 יש הבדל גם לפי שעות הלימוד, אבל יש כמה הגבלות נגיד רמת בסיסי א' מתחילים אי אפשר פחות מ-260 שעות, ורמת מתקדמים אי אפשר יותר מארבע תלמידים, זה רק ארבע תלמידים זה 150 שעות. אבל זה בקטנה לפי הנוהל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוואוצ'רים בחזון של משרד הקליטה, זה היה אמור להיות אולפן המשך, נכון? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא, בהתחלה כשאתה עוד התחלת עם העניין הזה, בהתחלה זו הייתה החלטת ממשלה 2446, דווקא כמשהו חליפי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אצלי עוד לא היה ואוצ'ר, רק דיברנו על זה וזה יושם אחר כך. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> יכול להיות, אז אולי אצל אלכס. ואז זה היה אמור להיות איזשהו פתרון שהוא פתרון אחר, מותאם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומי שלא מתאים לו ללכת לאולפן כי הוא רוצה לעבוד? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בהתחלה זה לאוקראינה במלחמה קרים, בלגיה וצרפת, מ-2017 זה הפך לכלל המדינות עד 18 חודשים, ומדצמבר 2020 זה לכלל המדינות עד 10 שנים בארץ. << אורח >> אורלי נעים: << אורח >> וזה יכול להיות במקום אולפן משרד החינוך או בנוסף? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יורי אתה יודע להגיד באחוזים, בערך, כמה אצלך זה במקום אולפן משרד החינוך וכמה זה המשך? << אורח >> יורי לוומן: << אורח >> אני חושב שהיום זה 60 אצלנו 40 שם. בגלל שאני יכול להגיד, אם טעיתי יבגני יכול לתקן אותי. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמה המתנה לאולפן בראשון? << אורח >> יורי לוומן: << אורח >> קבוצה הכי קרובה בראשון, באולפן הסוכנות, תיפתח בינואר 2024. אנחנו פותחים כמעט בכל שבוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המתנה של שנה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו ברשותך, אדוני יושב הראש. אנחנו כפי שאמרנו גם בוועדה בכנסת, אנחנו לא מתחרים באולפנים הממשלתיים, אנחנו בינתיים נותנים, ועכשיו ביתר שאת, פתרון לעובדה שלאולפן משרד החינוך צריך לחכות היום כמעט חצי שנה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> שנה. בדקתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התחלנו לעשות ביקורים, לא בסיור ועדה, הייתי בביקור באשקלון והייתי בביקור באשדוד ובאשקלון פגשתי עולים שממתינים שנה, אני לא מדבר איתך על עולים אפילו לא מבוגרים, כי הבנתי שיש סדרי עדיפויות, וזה אגב עוד פעם שמשאירים את הדור המבוגר בלי שפה ובלי כלים להשתלב. עכשיו באשדוד, וגם באשקלון רופאים עם 14 שנות ותק שהם רק צריכים מבחן עברית עלו בנובמבר, אמרו להם אולי יהיה לכם בקיץ אולפן שתתחילו. ועד שהם יסיימו אותו. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> הבעיה היא בעיה אמיתית. וגם אתה נתת הנחיה ואנחנו פועלים לפיה ללכת עם נושא הגאנט עם אולפנים שהם אולפנים תעסוקתיים. אני עדיין מדברת ברמה של אולפני א', האולפנים הבסיסיים, אז אנחנו עושים מה שביכולתנו כרגע לעשות, מה שבטריטוריה שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שואל ככה שרי, הרי יש משבר באולפנים, של השכר, על כל מה שאנחנו מנסים לפתור בתוך הוועדה, להגיע ל - - - זה משפיע כרגע על היכולת של האולפנים לקלוט עולים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בוודאי, ואנחנו רואים את זה בביקוש אדיר אצלנו, פשוט בביקוש אדיר. אנחנו עד עכשיו ניצלנו מינואר קרוב ל-20 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שכמה זה היה בעבר? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> זה הבסיס שלנו. בשנה שעברה ב-2022 זה היה 43 מיליון. זו הערכת יתר, למה? כי אנשים שלוקחים את השובר ועמדו בכל הקריטריונים אבל בתוך שלושה חודשים לא מממשים אותו, זה חוזר ל-pool, אנחנו מחזירים. אבל עדיין, זה רק כדי לסבר את האוזן שזה ממש אקספוננציאלי. עכשיו לכן, בגלל שאנחנו לא יכולים לשקוט על השמרים ולא לתת רק פתרונות ביניים, אנחנו לקחנו כמשרד חברה אסטרטגית חברת לוטם באמצעות מכרז, ואנחנו יושבים על כל נושא, כמובן גם שיתוף עם משרד החינוך, אבל גם במשרד, על כל הנושא של לימוד העברית, ואנחנו באמת רוצים לעשות - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מניפה הרבה יותר עשירה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> - - גם של מענים, וגם חשיבה שהיא חשיבה אחרת, לא more of the same אלא להסתכל על זה מהזווית של הצרכים של הלקוח, וגם כן כפי שאתה הצעת ודי בצדק, לעבוד על האיזונים המאוד עדינים האלה, של מצד אחד למנוע הסללה מצד שני כן לבדוק תוצאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתם בודקים תוצאות? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> היום אנחנו בודקים תוצאות לפי מבחנים. להגיד לך, כל הביקורות כפי ששמעת פה הן מאוד הדוקות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מי מכין את המבחנים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> יצאנו במכרז. מי שכותבת לנו את המבחנים זו אותה כותבת שכותבת גם למשרד החינוך ובדיוק באותה רמה. << אורח >> אורלי נעים: << אורח >> באותה רמה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זו חברת מרמנט, זה לא אתם? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בוודא, חברת מרמנט, באמצעות רות דוידוביץ' שכותבת גם למשרד החינוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והם גם עושים את הבדיקה של המבחנים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> חברת מרמנט כן. אנחנו כפי שהצענו, היה שיח בין משרדים ואחת מהמלצותיו היא באמת לעשות סטנדרטיזציה, ללכת, ואנחנו רוצים בכך להחיל עלינו את מבחני משרד החינוך, ושהם יבדקו ואנחנו מחכים לתשובות בעניינים האלה בהחלט. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> למה לא הסכמתם שחברת מרמנט ישתתפו בדיון הזה? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אנחנו כמשרד, לא הספקים מייצגים אותנו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כי התנגדתם שהם יהיו, ועשיתי תחקיר לסיור הזה, והבנתי שהם גורם מאוד מרכזי, הם בודקים והם גם - - - << אורח >> שרי פייר: << אורח >> הם גורם מרכזי מטעמנו, הם המבצע שלנו. אנחנו נותנים להם את ההנחיות, ולכן גם אנחנו כמשרד ממשלתי נותנים את התשובות לטוב ולרע. אם הם יעשו פשלה, זו לא פשלה שלהם, זו פשלה שלנו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל מי יודע על זה? הציונים? המבדק? הבקרה? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אנחנו, מה זאת אומרת? אם ספק יודע והמשרד לא יודע? זו לא רק תעודת עניות, זה איום ונורא. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא נתקלתי בכזאת התנגדות שישתתפו בדיון, אבל בסדר. אמרתי את זה גם לפרוטוקול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר את זה לכם. כל פעם שמנסים להסתיר משהו, אז אתה שואל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מסתירים כלום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, זאת התחושה, כשמזמינים מישהו לדיון בוועדה ואומרים הוא לא יגיע, זה אוטומטית עלול לעלות. << אורח >> דלי אלי: << אורח >> אם יורשה לי אני רוצה להגיד משהו. הנושא של המחסור במורים, אנחנו עדים לו עכשיו עקב המלחמה והעלייה פי שלוש ופי ארבע שהגיעה יחסית לשנה שעברה, אבל המחסור הוא לא חדש. אני יכולה לומר שהמחסור במורים היה קיים גם בשנים קודמות, ואם המחסור קיים במחוז חיפה והצפון שאני ניהלתי אותו במשך כמה שנים, והיה מחסור חמור, אז על אחת כמה וכמה במחוז תל אביב והמרכז, ועכשיו כמו שאני אומרת ביתר שאת, בעקבות העלייה המאוד מאוד גדולה, אני יודעת שמשרד החינוך עשה מאמצים מאוד גדולים בלגייס מורים, והחזיר מורים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פשוט זמננו קצר. הסיפור של האולפנים, אני כבר מכיר אותו, אני מכיר את הבעיה, ואני גם מכיר את האירוע מול אולפני משרד - - - מצד שני אנחנו נמצאים בתקופה, כל יום מגיעים מספרים של עולים, שלדעתי בפעם האחרונה שראו במשרד מספרים כאלה, זה היה לדעתי לפני 20 שנים. עכשיו, אם נמשיך בפרקטיקה הזאת של אני אפעיל עליהם את הלחץ עד שהם יעשו את ההסכם ועד שהם יגייסו, הפתרון למצב כרגע לא יגיע. << אורח >> דלי אלי: << אורח >> נכון, לא משם. לכן אני אומרת שאנחנו עושים את החשיבה במשרד, שהיא אחרת, שהיא שונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם צריכים לחשוב יותר מהר, זה המסר שאני מנסה להעביר לכם. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בשביל זה אנחנו לא סומכים רק על כוחות פנים, ולקחנו חברת אסטרטגיה, חברת לוטם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה כמה דברים שהם ברורים. אחד זה התשלום, וזה עלה גם בדיונים בוועדה. מגיעים עולים, משפחה, זוג, שני ילדים וסבא סבתא. איך הם ישלמו? הם לא יכולים לשלם. אז אם יש אולפן שנותן להם מקדמה, בסדר, זה נחמד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוב האולפנים הם כאלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר ועדיין, זה כאילו המשרד לוקח אשראי על גופים אחרים. למה לא לתת, בסוף לעולה צריך להיות ואוצ'ר ביד שהוא יכול לנצל אותו. את הוואוצ'ר הזה הוא מביא לאולפן שזכה במכרז. האולפן יבוא אליכם ויתחשבן איתכם. אגב, אני חושב שגם יהיה לכם כמשרד יותר קל, יהיה לכם גם יותר קל לאכוף על אולפנים דברים שצריכים לאכוף על אולפני, שאתם פחות אוכפים היום. יש אולפנים בכל מיני רמות. אני אומר, בסופו של יום צריך - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להיות פרקטיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרי היום, ראינו את זה גם בוועדה, אם העולה לא מרוצה, הוא לא הולך לאולפן מה אתה רוצה אתה הלכת, צריך להיות איזושהי אחריות של המשרד על האירוע הזה. ואתם חייבים לעשות את זה מהר, הוועדה הייתה לעבוד בינואר, אנחנו כבר במרץ, בחודש הבא זה פסח, תיק תק נגמרת חצי שנה. צריך למהר, ואמרתי את זה גם לשר שלכם. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אנחנו כבר הנענו את התהליך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע שאני קצת מלחיץ את המשרד אבל זה לא אירוע רגיל. משרד העלייה והקליטה היום לא פועל באירוע רגיל של לפני 7-8 שנים, לא כמו כשהייתי מנכ"ל, וגם אז הייתה עליה פתאום בעלייה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> ולמרות שהוא פועל באותו סטנדרט של כוח אדם, הוא פועל בפול תפוקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל קבלת ההחלטות צריכה להיות יותר מהירה. << אורח >> יורי לוומן: << אורח >> סליחה, יש רק עוד המלצה אחת שאני יכול להמליץ מהצד של השטח. אנחנו חוגגים את כל החגים, גם סיגד גם פסח גם חנוכה, ובנוסף אנחנו סגרנו בשיתוף פעולה עם קק"ל ופתחנו חורשה אולפן - - - ואת כל התלמידים הבאנו בט"ו בשבט לפני שבועיים, 650 עולים חדשים וכל אחד נטעו עץ ועוד מעט הם יכולים לבוא לשם ולראות את העץ שלהם. כל אחד קיבל ואוצ'ר עם מספר למצוא. זה משהו שאני יכול להמליץ מהצד שלנו של השטח, שזה חייב להיות מתוך השעות לימודי ואוצ'ר שיש גם חגים, יש גם תרבות, סיורים, כי אנחנו עושים את זה אבל על חשבוננו. זו לא דרישה שלכם, זה אנחנו עושים עם שיתוף הפעולה של העירייה, עם יבגני, עם איריס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העירייה רוצים להוסיף משהו? << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> כן, שני דברים. קודם כל רציתי לשאול אם אפשר יורי, למה אתם עושים רק שמונה תלמידים? למה לא לעשות 15 תלמידים? מה, זו בעיה? אם בכיתה רגילה בעירוני זה 25 תלמידים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל מספר השעות. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> שוב פעם אני חוזר, למה לא להרחיב בכל האולפנים האלה? אפשר להכפיל פי שניים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אנחנו עושים על זה חשיבה. בסך הכל, מה שמשמעותי זה זמן תלמיד מול מורה. עכשיו, באולפן ממשלתי יש 25 תלמידים עם 450 שעות. פה אנחנו נותנים 260-320 לתלמידים מתחילים, אז צריך שיהיה זמן ביטוי רב יותר לכל תלמיד. יחד עם זאת, בהחלט אפשר לבדוק גמישות וזה חלק מהבדיקות שאנחנו עורכים כעת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להספיק לראות את האולפן. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> עוד דבר חשוב, אנחנו גילינו בעיה בכל העיר אצלנו, חוסר מורים בבית הספר, הילדים צריכים לקבל שש שעות בשבוע של עולים חדשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה של משרד החינוך, לא שלנו. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> מה עשינו ביחד עם איריס, בזכותה? אנחנו פתחנו פה 10 כיתות מגיל חמש עד גיל 18, 400 ילדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פה באולפן הזה? << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> לא, בראשון לציון, גם פה, בכל מיני, גם בבית הספר. לקחנו מורים פעמיים בשבוע. יש לנו גם אולפן לילדים מגיל חמש עד גיל 18. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> במסגרת הכספים של תמיכות של המשרד? מאיזה תקציב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של העירייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיזה תקציב איריס? << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> קודם כל יש לנו את הכיתות של תלמידי משרד הקליטה שאנחנו עושים, אבל הכפלנו פי עשר את כמות הילדים ולכן אנחנו היינו צריכים לגייס גם תרומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התקציב גדל פי 10? << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> התקציב לא גדל פי 10. היו לנו תורמים פרטיים, הייתה לנו גם את פדרציית ניו יורק, גם הרשות הייתה צריכה להכפיל את התקציב שלה בדיוני תקציב, לא הייתה ברירה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אנחנו שוחחנו איתם וביקשנו באמת. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> עוד דבר אחרון שפתחנו איתם ביחד עוד שתי כיתות, מגיעים לפה בעל ואישה, האישה בלי תעודת זהות בתהליך, ה'5. אז פתחנו שתי כיתות, עכשיו חינם פה בעיר אצלנו, נותנים להם חינם אולפן. את זה גם עשינו בזכות של מנהל קהילה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אלו לא הקליינטים שלנו לצערי עדיין, אבל בתקווה שהם יהיו. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> הם לא פליטים. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הם מחכים לסטטוס, הם מחכים למעמד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלו אנשים שבאיזשהו שלב יוציאו תעודה. לא מדבר על דור רביעי. מגיע דור שני, מגיע עם האישה. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> ילנה תגידי להם עכשיו עוד משהו. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> יכול להיות שהם לא באו ביחד ואז היא באה קודם והוא בא, והם גם נשואים טריים, ואז משרד הפנים - - - << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> אז גם חשוב לציין שמי שלא עשה אולפן הוא לא יכול גם לקבל ואוצ'ר אחר כך להמשך הסבה מקצועית, וזה גם הם אחר כך ממתינים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, נושא שעלה לי. הם אומרים שהם לא יכולים לקבל ואוצ'ר, הם אומרים אני יודע עברית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מבחן, זו אופציה לעשות מבחן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמרו שלא נותנים להם לעשות מבחן עד שהם לא מסיימים אולפן. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> זה מתאים כי אנחנו בעצמנו בודקים, כל עולה שמעוניין אפילו סתם, בלי שום קשר שפונה אלינו אני רוצה להיבחן. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> איך הוא פונה? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> איך שהוא רוצה, דרך המחוז, אנחנו מכניסים אותו למועד הקרוב ביותר של הבחינה, ואם זה דחוף לו אננו עושים לו אפילו בחינה אישית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את זה צריך לעדכן, אשדוד זה לא אצלך אנה? << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> לא, אשדוד זה מחוז דרום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסיור שאני עשיתי שם עם העיריה ובית העולה, זו התמונה שעלתה. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> אני אעדכן. (בהמשך הסיור): << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> הבניין שלנו הוא בקומת קרקע. בקומת קרקע יש שמונה דירות גן, ואולם לפעילות חברתית. באולם לפעילות החברתית מתקיימים אירועים רבים, קונצרטים, הרצאות, חגיגות חגי ישראל, חגים מסורתיים של דוברי רוסית, ומעל קומת הקרקע יש עוד שמונה קומות - - - בכל קומה 24 דירות. עכשיו, את כל הדיירים אנחנו מקבלים בהתניה של משרד הקליטה. מתוך 200 דירות יש לי רק דיירת אחת דוברת רומנית, כל השאר דוברי רוסית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד הקליטה, הקרקע חומה בזמנו היה תקציב שלא נוצל כל התקציב, עוד המשיכו את זה או שזהו כבר לא עושים מכרזים? - - - << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> חבר שלי, אלכסנדר לנדובר, 17 שנים בחודש הבא אנחנו חברים, באפריל. אז הוא יושב ראש של ועד הדיירים, ואני מאוד מאוד נתמכת בוועד הדיירים למרות שזה לא ארגון רשמי או פורמלי, ממש לא, ממש לא. והוא מדבר עברית. << אורח >> מיכאל בנדרסקי: << אורח >> זה לא ככה. כי העברית שלי רק לשוק, אני מצטער. אני תרגמתי על מה דיברת. << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> אז בבקשה, מי שרוצה לשאול, הוא בא לפה במקרה, פשוט הדלת פתוחה. אתם יכולים לשאול אותו כל שאלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לנו יש עוד זמן? אני לפי לו"ז, אני לא יודע מה הלו"ז בהמשך. << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> אולי תלכו לראות איך אנשים חיים? (בסיור): << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם משלמים שכר דירה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לחברה הכלכלית? << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> לחברה הכלכלית, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> והסיוע שהם מקבלים? << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> בבניין הזה הסיוע שהם מקבלים מגיע לחשבונות הפרטיים שלנם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבניין ההוא לא << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> בבניין ההוא לא. כל הסיוע מועבר ישירות לחברה הכלכלית על פי ה - - - שמחוברת לחוזה. זאת אומרת כל דייר שם יודע שהוא מעביר את הזכות לסיוע בשכר הדירה ישירות ל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לחברה הכלכלית. << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> - - - ממקורות עצמאיים, והוא משלים ממקורות עצמאיים. בודד משלם 230 שקלים וזוג 300. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ופה? << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> פה לא ככה. פה הם מקבלים סיוע לשכר הדירה לחשבונות הפרטיים של הבנק, ובודד משלם כאן 930 וזוג 1,230. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הם מקבלים בסיוע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יוצא בשורה התחתונה אותו דבר. << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> פלוס מינוס 100-120 שקלים. אתם רוצים להיכנס לדירת קרקע? אלו חברי ועד הדיירים, ואנחנו רוצים לראות דירות, כן? לא רוצים לראות דירות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם מרוצים פה? << אורח >> אלכסנדר לנדובר: << אורח >> הבניין שלנו יפה מאוד, ולגור שם זה מצוין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה שנים אתה גם פה כבר? << אורח >> אלכסנדר לנדובר: << אורח >> מיום ראשון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וכולם ותיקים? << אורח >> אלכסנדר לנדובר: << אורח >> כולם ותיקים, 17 שנים. בבניין הזה היה משהו לא בסדר, אז אנחנו ביחד עם רייף תיקנו הכל ועכשיו כל הפרויקטים שיהיו דומים לבניין שלנו, יהיו בפרויקטים. זה בעזרת מיכאל רייף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם פה פעילות תרבות? הופעות? << אורח >> אלכסנדר לנדובר: << אורח >> אני חושב שזה אחראי שר התרבות שלנו. בכל חודש יש לנו קונצרטים, וקונצרטים טובים, ובקונצרטים יש לנו שחקנים מאופרה וזה ברמה גבוהה. << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> חבר'ה, אתם רוצים לראות יש לנו פה את הלוח עם התמונות? << אורח >> מיכאל רייף: << אורח >> במקרה נופל על היום, מחלקת קליטה עושה קונצרט במופת הזה, היום הקונצרט. יש זמן ב-19:00 בדיוק היום. << אורח >> בלה צירקין: << אורח >> זה הכל מהעולם שלנו, בלי יוצא מן הכלל. יש סולנים של אופרה ישראלית, ויש להקות מאוד נחשבות. בקיצור, שרת התרבות שלי לא מכניסה כל אחד ואחד, ממש לא. << אורח >> אלכסנדר לנדובר: << אורח >> בבניין שלנו יש סנוקר, זה מתנה ממיכאל רייף. יש בבניין שלנו ספרייה עם 4,500 ספרים. יש לנו בבניין חדר כושר שאנחנו סידרנו מכל מיני שכנים שגרו בבניין. יש לנו כל מה שצריך, ואני חושב שהממשלה - - - אם אתה רוצה לראות משהו או יש לך שאלות, בבקשה, או יש לך שאלות אם אני יכול אני יכול להסביר לך, או לא אז יש תרגומים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה שלי רק למשרד הקליטה, אבל אין פה מישהו מאגף דיור? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש אותה, מרינה שוורץ. איפה מרינה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התקציב של קרקע חומה שהיה, לא נוצל. אפשר להילחם על זה? אבל ראשון לציון רוצה, ולדעתי גם אשדוד רוצה אם יתנו לה. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> אני חושבת שגם רחובות הייתה בדרך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רחובות אבל אף פעם בסוף תמיד העירייה היה לה זה וזה. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> אבל היה שם איזה משהו. (בהמשך הסיור): << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היינו גם במקבצים וגם באולפנים והיום אני מכיר את הפעילות פה בעיר יפה מאוד. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> אנחנו רוצים עוד מקבץ תכניס לך את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מה שביקשתי , משרד הקליטה אני חושב שיש לכם בקשה מראש העיר. האבסורד הוא שהיה תקציב על מכרזים על קרקע חומה. ולא כל הרשויות ניגשו. ראשון ניגשה וקיבלתם, ולא ניצלו את כל התקציב. התקציב לא נוצל ומשרד הקליטה צריך לפנות פה לאוצר ולהגיד תנו לנו לעשות עוד סיבוב. לא כל הרשויות, רחובות לא ייגשו, וחולון לא ייגשו אבל ראשון ייגשו? א שדוד ייגשו? אפשר לבנות עוד איזה 3-4 מקבצים. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> למה לא ניגשות רשויות אחרות סתם לדעת? חשוב להבין זה אפילו פרויקט כלכלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש ראשי רשויות שלא רוצים קשישים בעיר. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> אנחנו גאים ושמחים לקבל את הקשישים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר לך את האמת - - - << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> מה ההיגיון בזה? יושב ראש המנכ"לים מה ההיגיון בזה? << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> יש אנשים - - - << אורח >> דלי אלי: << אורח >> יש גם את העניין של צביון העיר, רוצים שתיראה עיר של צעירים, משפחות צעירות. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> ברוך ה' קיבלנו עכשיו עשרות אלפים של צעירים במחיר למשתכן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שתדע גם שהמקבץ זו הדרך הכי מכובדת והכי יפה לתת לאנשים להזדקן. חבר'ה פגשנו שם שגר שם 17 שנים. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> אני עשיתי את המקבץ הראשון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם חיים כמו בני אדם, בדירה. אגב, למדינה זה עולה אותו דבר. המדינה לא השקיעה פה. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> כן, דרך ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, גם ככה משלמים להם את התקציב הזה. אבל הם חיים ביחד, ויש קהילה, ויש הופעות, ויש חדר כושר, ולעירייה כאן, גם כעירייה אני חושב שיותר קל לטפל כי ברגע שיש לך את זה במקבץ, אתה לא צריך לפזר את ההופעות. - - - << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> רגע שאני אבין, יש דלתא כספית שנשארה באוצר והם יצאו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האוצר לקח כנראה בחזרה את הכסף. כשאני הייתי מנכ"ל קליטה, עשינו את המכרז הזה, זה היה 2014, אחר כך עשו עוד סיבוב אחר כך. - - - << אורח >> דלי אלי: << אורח >> אבל אתה לא מכיר אותנו. אז אם אפשר להציג את עצמנו? משרד העלייה והקליטה אני מנהלת מחוז תל אביב והמרכז, נעים מאוד דלי אלי. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> אנה ליטרובניק, מנהלת מרחב. << אורח >> אורלי נעים: << אורח >> אני אורלי נעים מנהלת תחום אולפנים וחינוך במשרד הראשי. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> דוקטור שרי פייר סגנית מנהל חטיבת רשויות ארגונים וקהילה במשרד העלייה והקליטה. << אורח >> מרינה שוורץ: << אורח >> ואני מנהלת תחום דיור במחוז תל אביב, מרינה שוורץ. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ביניה גל דובר הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרק היועץ של חברי הכנסת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> שלומית אבינח מנהלת הוועדה. המקליט רושם הפרוטוקול. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> כן, יאללה איריס. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> אז הכנו בעצם איזושהי מצגת שאתם כבר ראיתם חלק מהפעילות, אבל כמובן על קצה המזלג יש לנו אתגר גדול, השנה שילשנו את כמות העולים ובנוסף לזה כמובן תושבים חוזרים וכמובן הפליטים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמה קיבלתם? << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> בנתונים שלנו 3,000 משרד הקליטה ידייק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצת פחות, 2,927. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> בדרך כלל קולטת 1,000 עולים בשנה, אנחנו כרגע על 3,000 בנוסף לזה תושבים חוזרים ופליטים שעוד לא נכנסים לנתון הזה. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> איך זה ביחס לערים אחרות סתם מסקרן אותי לדעת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראשון לציון בעשירייה הראשונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואגב תמיד הייתם, גם כשלא היה הרבה. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> בשנה שעברה זה היה 349 סה"כ, השנה 2,927. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> אבל גם בשנה שעברה הייתה שנת קורונה. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> אני הולך על המספרים שלנו 3,000. אבל אתה יודע זה כמו שחייג אליי שר האוצר דאז ליברמן ושאל אם יש לי קרקעות לאתר לבנות את זה, אנחנו כמובן ישר התייצבנו - - - נתתי לו שלושה או חמישה מבנים - - - מאוד בסוף זה לא יצא לפועל. כל הזמן אני אומר אם לא נדע מאיפה הגענו אבוי לנו, שזו כמדיניות שלנו היום של ההנהלה, היא מאוד גבוהה כן לסייע, כן לתת, כן להוביל את נושא הקליטה עם כל הקושי של זה, ויש בזה קושי עצום. כן איריס, לא נפריע לך. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> אז בעצם אנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה. מחלקת הקליטה עכשיו במיוחד, קודם כל רואה את עצמה כמי שאחראית על מיצוי הזכויות של העולים שמגיעים וכמובן אנחנו מלווים אותם עד לקליטה מיטבית בעיר וממשיכים ללוות. כבר לפני, כל מה שקשור לדירות קלט, יש לנו עכשיו דירה שניה כי הבנו שדירה אחת לא מספיקה, אז יש לנו דירה שניה שאנחנו סוגרים איתה חוזה. כל מה שקשור לאולפנים ותגבור שפתי אנחנו יודעים שזה, גם לילדים, זה משהו שהוא must ולכן באמת הכפלנו את כמות המסגרות. יש לנו עשר מסגרות היום שפועלות בעיר שמשלימות את המסגרות של מנהל החינוך, שירותי ייעוץ, ייעוץ משפטי, חינוכי, ליווי ההורים, מסגרות משלימות גם חברתיות זה מאוד מאוד חשוב גם לחוסן המנטלי שלהם שאנחנו משקיעים בזה גם המון, פעילות חברתית כמובן לכל הגילאים עם הדגש של שילוב בחברה הישראלית, הכל תמיד עם הערכים של יהודים ושילוב בחברה הישראלית. קבוצות העצמת נשים עולות, יש לנו מועדון נשים עולות, המון נשים עלו לארץ כאימהות, יש כאלו שעלו גם רק עם תיק גב עם הילד שלהם, יש לנו גם פעילות שמשלבות את העולות הוותיקות עם העולות החדשות, וכמובן גם מגוון גדול מאוד של פרויקטים גם בשיתוף משרד הקליטה שעוזר לעולים. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> חשוב לציין שהוספנו עוד שלושה עובדים עולים חדשים באישור של ראש העיר, בנוסף שיש לנו עוד שלושה דרך חברה עירונית, שעוזרים. << אורח >> דלי אלי: << אורח >> נוספים דרך החברה העירונית מעבר למה שמשרד הקליטה עוזר לנו כי היינו חייבים לעמוד בעומס הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הקליטה אתם הגדלתם את מספר הפרויקטורים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כן. אנחנו הגדלנו את מספר הפרויקטורים למרות אילוצי התקציב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בשנת 2022? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בשנת 2022 בוודאי שהגדלנו, הוספנו עוד 40 - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ויש תוספת לתקציב 2023? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לתקציב 2023 יש עוד תוספת, אנחנו הגשנו עכשיו בוועדת חריגים. אבל בעיקרון אנחנו נותנים גם פרויקטורים לעידוד העלייה לערים מאוימות לפי נספח ג'. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> מה זה ערים מאוימות? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> ערים מאוימות אלו בעיקר ערים ביהודה ושומרון שיש עליהם איום ברמה ביטחונית לפי הגדרת משרד הפנים, וגם לערים מעורבות. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> ועיר שקולטת לא מגיע לה עוד? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כן, בהחלט, אנחנו נתנו, אז גם זה. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> מה שהגיע אלינו בסוף לא מספיק לנו. אתן יודעות את זה. - - - << אורח >> דלי אלי: << אורח >> יש לכם שלוש משרות. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> שניים וחצי. << אורח >> דלי אלי: << אורח >> שניים וחצי. ואוקראינה. עוד שניים שלא איישתם אותם אני מבינה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ארונן, איישנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, חצי משרה של דובר אנגלית גם לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אוקראינה כן. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> בנוסף לזה הוספנו עוד שלושה לפי הצורך. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> זה מבחן התמיכה עם התקציב הגדול ביותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכי מורכב. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> גם הכי מורכב, גם הכי מסייע לאמונתנו, ולכן גם הכי רב מבחינה תקציבית, אנחנו מדברים על למעלה מ-25 מיליון שקלים. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> אבל השניים של אוקראינה בעצם מבחינתכם ממשיכים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בוודאי, אנחנו הכנסנו את אוקראינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיין אין אישור, עוד לא העברנו ל-2023. אבל בתוכנית התקציבית שאתם העברתם, הרי אישרתם תקציב בממשלה, התקציב שאישרתם בממשלה - - - << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא אושר. לכן אנחנו הגשנו לפני שבוע בקשה לוועדת חריגים, כי מאוד חשוב לנו כוח אדם, גם לשמור על הרצף התעסוקתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא מבין, אמרתם שיש תקן שלא הוגש על ידינו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אויש. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> חצי תקן דובר אנגלית. - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חוץ מהשלושה תקנים? ומה הבעיה לאייש דובר אנגלית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו היו שניים שהסירו מועמדות כי השכר מאוד נמוך. << אורח >> מיכאל בנדרסקי: << אורח >> אבל אי אפשר לשנות את זה לדוברי רוסית כמו שאני עשיתי בזמנו? << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> כן אבל יש כאן עדיין אחוז מסוים של דוברי אנגלית-צרפתית. אז צריכים לתת להם מענה לפי נוסחה. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> זה לא אחד במקום השני, צריך גם וגם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מחפשים עכשיו, לצערנו בשבוע שעבר זה ירד מאחד. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> טוב תדברי איתי אחרי הפגישה הזאת, נראה מה. אולי השכר הוא שכר מינימום וצריך לשווק אותו טיפה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> השכר, אני רק רוצה לומר, שהשכר שמשרד העלייה והקליטה נותן במבחן הזה הגדיר כשכר למשרה מלאה הוא 150,000 שקלים. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> זה עלות שכר? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> זה עלות שכר. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> עלות שכר, תורידי 33% ותורידי מהברוטו את הנטו. 150,000 זה שכר מאוד נמוך, עלות שכר. תעשי חשבון פשוט. 150 זה יורד ל-100. 100 את מחלקת ל-2 זה 50. 50 זה ברוטו. 50 זה שכר מינימום. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> כי זה חצי משרה. לנו מגיע חצי משרה באנגלית. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> בממשלה אתם נותנים שכר גבוה יותר. << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> פה אנחנו רואים נתונים של מנהל החינוך שהעיר קלטה השנה יותר מ-661 תלמידים. וגם בקיץ ראינו את הצורך לפתוח עוד כיתות נוספות, אז פתחנו 10 כיתות שהעולים, פליטים, בזמן המלחמה קיבלו לא רק לימודי עברית, אלא גם חוויות, גם טיפול פסיכולוגי כי הילדים הגיעו במצב. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אני זוכר שהיינו בסיור בתחילת הקיץ בקייטנות שלהם . הם היו בהלם קרב הילדים. << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> כן וגם הרבה עולים פנו ואמרו שלא הספיקו להם הרבה שעות עברית, אז אנחנו ראינו את הצורך להגדיל את הפעילות. אלו התמונות של דירות קלט שלנו שהיא בתפוסה מלאה עד לא יודעת איזה חודש אין לנו מקום כרגע. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> רגע, דירות קלט המשרד מממן, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, עירייה. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אין השתתפות שלהם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> וגם לגבי ההרצאה, ראינו את הצורך, הפרויקטורים שלנו עבדו ללא הפסקה, ועולים פנו גם טרום עליה במצב לחץ, אז ראינו שאנחנו כבר לא עומדים בכל הטירוף הזה אז החלטנו לשנות את אופן קבלת העולים והתחלנו לעשות בכל שבוע הרצאה שבעצם המצגת הזאת עם כל הלינקים פעילים בשפה הרוסית. אם צריך איזשהו הסבר על ביטוח לאומי אז זה ישר מעביר אותם לשירות שהם צריכים My visit, גם מתורגם הכל לרוסית וכל עולה בסוף ההרצאה כל עולה מקבל מצגת מאוד נוחה בשימוש, זה הצעדים הראשונים, והיא עוזרת להם בתהליכים. גם על זה אולפן התרגום השפתי שלנו מגיל 5-17 כרגע יש לנו 16 כיתות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מתחילים הכנה לכיתה א' במסגרת הגיל הרך. - - - << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> כן, באגף הקליטה שלנו וגם באולפן - - - איפה שהיינו, יש לנו גם שם שמונה כיתות נכון לעכשיו. חוץ מהלימודים אנחנו לומדים גם תרבות, ציון חגים, פעילות מאוד מאוד ענפה. וגם פרויקטים נוספים זה קידום תעסוקתי, פרויקטים תרבותיים, פעילות הורים עולים, לימודי עברית לעולים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> במסגרת כספי התמיכות של המשרד גם, כמובן. << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> ארבע כיתות כן, וכל 12 הכיתות הנוספות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף מקבלת עיריית ראשון לציון ממשרד הקליטה בסך הכל? << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> סך הכל 400. מה, בסך הכל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרוב למיליון שקלים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עם המשכורות. << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> עם המשכורות של הפרויקטורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם יש הרבה תמיכות שהם רק משכורת. << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> גיל הזהב, גם מגיעים הרבה פנסיונרים שהם צריכים גם תמיכה, ויש לנו את בית העולה שאנחנו עושים מלא פעילויות להם וגם תוכנית הכרת הארץ ביחד עם משרד העלייה והקליטה. ואלו בעצם תמונות מהפרויקטים שלנו, הכרת הארץ שזה גם מאוד חשוב. שעכשיו אם פעם היה מספיק אוטובוס אחד, עכשיו כשיש לנו פעילות אז נרשמים מעל ל-200 , אז כל הפעילות מאוד מלאה. << אורח >> יבגני ברחמן: << אורח >> פי שלוש. << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> זה קידום תעסוקתי שגם כמו שאמרתי, הגיעו הרבה אנשי מקצוע שאנחנו חייבים לחשוב מבחינת תעסוקה מה אנחנו עושים עם זה << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> בגל האחרון אוקראינה-רוסיה, כמה מועסקים? יש לכם נתון? << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> הם כרגע ממתינים לאולפן. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> אחת הבעיות הקשות, סליחה שאני קוטע אותך אדוני היו"ר, זו המתנה של עולים לאולפן. עכשיו הם מגיעים לפה, הם לא יודעים מילה אחת בעברית וצריכים לחכות חצי שנה, שמונה חודשים, שנה, לאולפן. אז איך אתה רוצה שהם ייכנסו לעבודה? << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> זה גם תלוי באיזה מקצועות. אם לדוגמה מהנדסים, ישר נכנסים לתחום, מהנדסים, או אנשי הייטק הם יכולים. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> בסוף יגיעו רק נשים, בוא נקרא לילד בשמו, ברגע שהגברים שלהם נשארו במלחמה. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> השאלה אם יש לך נתון כזה. << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> 30% מהעלייה אלו אנשי הייטק, וגם מהנדסים. הם כמעט כולם, ב-30% כמעט עובדים. אבל זה רק מהנדסים. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> 30% מתוך 100 זה יפה. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> זה אומר שמגיע רופאה ובודקת את האפשרות להיות סייעת, אמנם חסרות לנו סייעות, אבל אני מרגישה שזה כמו בעלייה של שנות ה-90. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> נכון אבל זה קרה בכל גל עלייה. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> נכון, אבל אנחנו לא רוצים לחזור למה שהיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם צריכים להבין את המספרים שפה לדעתי הממשלה לא פוגעת מבחינת דחיפות הנושא. כי שנה להמתין ללימודי עברית אי אפשר. ומה שאולי לפני 20 שנים, רופא שהגיע מברית המועצות שהתפרקה והגיע לכאן, הוא עבר מעולם אחד לעולם אחר. חבר'ה שבאו משם יש להם אלטרנטיבות, באירופה מחכים להם בזרועות פתוחות, בעיקר אם אני מדבר על רופאים במקצועות רפואה. סתם שתבינו, הגיעו 1,000 רופאים ב-2022 למדינת ישראל, 1,000 רופאים הגיעו למדינת ישראל ואף אחד מהם לא בהשמה כי הוא לא יכול. עכשיו תבינו, 1,000 רופאים הגיעו ב-2022, בארבע השנים שקדמו ביחד, הגיעו 1,000 רופאים, אלו המספרים. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> איך אתה מסביר את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם ברחו. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> הבעלים נשארו שם כמו שאמרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 2,800 מהנדסים הגיעו ב - - - << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> הנה השוואה פה בראשון, 1,876 נפש מרוסיה הגיעו, 748 מאוקראינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, ביחס לאוקראינה קצת יותר קטנה מרוסיה. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> לא, כי יש להם אופציות להגיע למדינות אחרות מאוקראינה. - - - << אורח >> דלי אלי: << אורח >> אבל אני חייבת להגיד גם ש-40% מאלה שהגיעו נמצאים על הקו, הם הולכים, הם חוזרים, רבים מהם עובדים שם ורבים מהם גם נוסעים כדי לסיים את כל תהליך מכירת הרכוש. רוסים וגם אוקראינים אנחנו מזהים שהרבה מהם נמצאים על הקו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי הם היו צריכים לעזוב. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> הכל בסדר אבל זה גם מטרפד את התהליך. הם נסעו, האולפן התחיל, והם עוד לא חזרו. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> מי שחיכה לאולפן חיכה שנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם עדיין מחכים. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> עדיין מחכה? זה לא תקין. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> אז המשרד הקים את האולפנים הפרטיים כחלופה לאולפנים עירוניים ושם לא מחכים שנה. באולפנים פרטיים לא מחכים שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת אומרת בסך הכל אם אני מחכה, יש אלטרנטיבה מיידית? << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל צריך לשלם עליה הרבה כסף מראש. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> בגדול אנחנו יכולים להגיד שהאוכלוסייה שהגיעה לראשון לציון מבחינת ההשכלה שלה היא כן אוכלוסייה משכילה. אנחנו מפחדים שיהיו יותר משפחות רווחה, כי בסוף אם רופאה תעבוד בתור סייעת או מהנדסים יעבדו בתור מנקים אז בסוף כן יהיו פה משפחות רווחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אגיד לכם, הם לא יעבדו, הם ילכו. יש אלטרנטיבות. צריך להבין. אנחנו לא חיים בעולם סגור. אין שום בעיה, אתה קם, אתה עוזב, המקצועות האלה הם מקצועות נדרשים, מקצועות ההנדסה, מקצועות הרפואה אלו מקצועות נדרשים. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> לאנשים מרוסיה אין אלטרנטיבה חוץ ממדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גרמניה. << אורח >> אנה ליטרובניק: << אורח >> לא, לא מקבלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם הדרכון שלנו יש אלטרנטיבות, יקבלו אותם בלי בעיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה שהם עשו לנו עליה ואם הוא רופא, תאמיני לי, מוצאים את הפתרונות. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> השאלה אם הוא מגיע ושרד, הוא לא צריך לעבור אולפן? הוא צריך לעבור אולפן. הוא לא צריך לעבור מבחני השמה? הוא צריך לעבור מבחני השמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא יודע בספרד, אני יודע שבגרמניה נותנים הרבה מאוד הטבות למי שמגיע, בטח אם הוא מגיע עם המקצועות האלה. בקנדה נותנים למקצועות האלה עדיפות. עכשיו, אני לא אומר, יש למדינת ישראל כלים טובים, רק מה שאתם צריכים להבין, במדינת ישראל ב-20 השנים האחרונות היו רגילים לעבוד ב-capacity מסוים של 20,000 עולים בשנה, בשנה האחרונה הגיעו 73,000 בשנה הבאה יגיעו בערך אותו מספר, כנראה. אחר כך אני מעריך שחלון ההזדמנויות הזה ייסגר, ופה רוב העול לצערי, נופל על הרשויות המקומיות בלי יותר מידי סיוע של המדינה. עכשיו, כשהן רשויות חזקות כמו ראשון, כמו אשדוד, כמו רשויות אחרות, הן נותנות מעבר. אתם פה, ואת זה אני אומר לראש העיר, נותנים מעבר, וכל הכבוד. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> כן אבל זה לא פייר, כי אנחנו רשות שיכולה להרשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ולכן אני אומר שהשלטון המקומי צריך לראות איך הוא פועל בעניין הזה קצת מול הממשלה. הממשלה צריכה לעבוד אחרת. תסלחו לי החברים במשרד הקליטה שאני מכיר אותו טוב, הפרדיגמות שעובדים איתם, שהן אותן פרדיגמות של לפני עשר שנים בחלק מהמקרים, תקנות התמיכה, זה הכל כל כך מסורבל, אתה עד שתראה את הכסף מתקנות התמיכה. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> עוד 1,000 שנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובסוף על מה אנחנו מדברים? על סכום של מיליון שקלים לרשות מקומית בסדר גודל הזה שקולטת 3,000 עולים. אני בלי לבדוק, מעריך שזה לא מהווה 30% מהתקציב שלך למחלקת ה - - - . << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> חשוב לציין גם שאפילו לפני גל העלייה, הילדים שהגיעו לחינוך המיוחד וחיכו בתור לפסיכיאטר דוברי שפה רוסית חצי שנה, שלושה חודשים, גם לפסיכולוג, ועכשיו הגיעו גם בגל הזה הרבה רופאים שהם גם בעלי ידע, שהם גם פסיכולוגים וגם פסיכיאטרים, שזו הזדמנות להעסיק אותם << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם לא יכולים לעסוק את זה. לא משנה, עזבו, אלו בעיות באמת מורכבות. אבל הפתרון הוא, אחד, שמבחינת משרד הקליטה צריך לייצר תקציבים כמה שיותר גמישים, שניתנים לרשויות כדי לפעול באופן גמיש יותר. כי הרי כל ה-3,000 האלה כשהם ייכנסו לבעיות של רווחה, כשהם ייכנסו לבעיות של אלימות, כשהם ייכנסו לבעיות בבתי ספר, בסוף זה יגיע לפתח של העירייה פה, זה לא יגיע לפתח של משרד הקליטה. ופה צריך לחשוב מחוץ לקופסה. קודם כל יש תקציב במשרד, אפשר לעשות הסטות של תקציב ולבוא לתת אותו בהכרח בתמיכות. יש מנגנון של קולות קוראים, משרד הקליטה לא כל כך עובד איתו. אנחנו במשרד נגב גליל עבדנו איתו המון. עושים קול קורא לרשויות מקומיות, מעבירים את הכסף הרבה יותר מהר, התהליך הבירוקרטי הוא הרבה יותר קצר. על פרויקטים, אגב, בעיקר לילדים, אני מאוד מאוד מוטרד ממה שיקרה פה לילדים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לילדים, אנחנו, מעבר לזה שהגדלנו את פלא ושילשנו את יעל, אני רק רוצה לומר שאנחנו מקיימים בסוף החודש הזה סיעור מוחות עם נציגי רשויות מקומיות בדיוק בשביל העניין הזה, לחשוב מחוץ לקופסה, לשמוע מהשטח את הדברים, ולראות איך אנחנו יכולים לשנות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הדבר האחרון שאני רוצה כן לבקש ממכם פה בעירייה וגם להציע את העזרה, אני הבנתי שעשו את זה באולפן שביקרנו בו וזה בשיתוף פעולה עם קק"ל לגבי נושא של ציונות ומסורת יהודית. תראו, בטווחי זמן כאלה צריך לעבוד מי שיכול לעבוד גמיש ומהר. ממשלה לא עובדת גמיש ומהר בטח לא כרגע שאין לה תקציב, ואף אחד לא יודע, אני לא צריך להסביר על המצב הפוליטי מעבר לזה. קק"ל גוף יותר גמיש, אתם כרשות מקומית גוף יותר גמיש ופעיל. ככל שאפשר לחבר במובנים האלה גם אם זה עוד טיולים, עוד סיורים, הרי בסוף אתה לוקח אוטובוס כזה של ילדים ומוציא אותו לטיול, וגם את ההורים, ומוציא אותם לסיור עם מדריך דובר רוסית, יודעים לעשות את זה, ואתם גם עושים. ככל שתרצו סיוע מול קק"ל במובנים האלה, וזה כן אני לפחות יכול לדחוף ואולי להביא עוד קצת תקציב משם, זה בטח בשלב הראשון. מעבר לזה, אני באמת חושב שבראשון עושים עבודה נהדרת, ואני יודע שפה אתם יכולים עכשיו להפגין לממשלה ולכנסת איך עושים אחדות. הבנתי שיש פה רוחות של אחדות. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> איפה אתה מרגיש את הרוחות? תסגרו את החלון שלא יעוף לי בטעות. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> יש לנו פה עוד כמה שקפים. גם בעיר פועל מוקד הקליטה ליוצאי אתיופיה גם בשיתוף משרד הקליטה, אז אספנו כמה שקפים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין כבר את המוקדים נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פרויקטורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובדי משרד החינוך, המוקדים זה עבור משרד החינוך. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> אצלנו מתוך אגף הנוער והצעירים אצלנו במנהל קהילה, אבל קוראים למוקד בשמו הקודם. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אנחנו כן נתנו עוד פרויקטורים לטובת יוצאי אתיופיה. << אורח >> איריס ארונין: << אורח >> נכון, יש לנו אחד, היו לנו שניים עכשיו יש לנו אחד שהוא גם מלווה עולים יוצאי אתיופיה. שוש את רוצה לספר? תציגי את עצמך. << אורח >> שוש אבטליון: << אורח >> שוש אבטליון, אני סגנית ראש מנהל החינוך ואני אחראית בעצם על רצף הגילאים של ההורים בעיר. אנחנו עובדים עם משרד החינוך, עם חגית בן זוהר, בשיתוף פעולה עם אגף הקליטה וגורמים נוספים בעיר. התוכנית, מבחינת העולים החדשים, יש לנו מיפוי מאוד מדויק לגבי העולים. יש לנו אגף למדידה והערכה שבעצם אנחנו כל הזמן ממפים את העולים ומוודאים את הכמויות והמספרים והמקורות מאיפה מגיע, וריכוז בתי הספר שיש בהם עולים. יש לנו שתי שכונות שבאמת מרכזות את יוצאי אתיופיה. לגבי חבר העמים הם מפוזרים, וגם בחבר העמים יש לנו מוקדים מסוימים שאנחנו נותנים את הדגש עליהם ביחד עם משרד החינוך. לגבי העלייה, אני אדבר באופן כללי כי יש את תוכנת הדרך החדשה, שבעצם מתכללת את כל נושא יוצאי אתיופיה, ואני מתכללת את הדרך החדשה בעיר. גם כאן, אנחנו עושים איגום משאבים שבאמת כל ילד יקבל את המענה. אנחנו גם פיתנו תוכנית חדשה חדשה בעיר שלנו לפני שנה, של מצוינות לילדי אתיופיה, הכוונה היא שאנחנו נראה את הילדים האלה בכיתות מחוננים ומצטיינים. אנחנו הצבנו לנו את זה כיעד, אנחנו ממש לקחנו את זה על עצמנו, וביחד עם איגום משאבים עירוני, הדרך החדשה, אנחנו ממש ממפים את הילדים שמאותרים כבעלי פוטנציאל או מאותרים כמחוננים ולא מגיעים למרכז, מלווים אותם ברמה האישית. יש לנו הרבה תוכניות ברמה עירונית שנותנים מענה, אבל הן לא תוכניות צבועות, אלא אנחנו באמת משתדלים שיהיה שילוב של ילדים רגילים איתם. פה זה מעט מעט מהתוכניות שקיימות. גולת הכותרת שלנו היא באמת מרכזי הצלחה עירוניים שיש לנו, שנמצאים ב-23 בתי ספר, בעלייה האחרונה באמת נעזרנו בהם לשילוב הילדים שהגיעו מאוקראינה שבאמת נכנסו, כדי שזה יהיה המשך יום לימודים וגם מענה בתוך בית הספר. יש לנו מרכזי למידה, שקיימים בשגרה גם לילדים הרגילים וליוצאי אתיופיה, אבל בעלייה האחרונה פתחנו שני מרכזים ייעודיים לתלמידי היסודי בבית ספר אשכולות ובבית ספר חביב, שבאמת הכנסנו שם כדי שיהיה גם המשך יום לימודים, וגם מורה לעברית. יש לנו תגבור שפתי בגני הילדים, זה משהו באמת שאנחנו עבדנו עליו מתוך ראייה, אנחנו גילינו שיש לנו גנים שהילדים מגיעים לגן והם לא יודעים לדבר עברית כי הם נמצאים בגנים שהם דוברי רוסית, ואז הילד מגיע והוא לא מכיר את השפה הדבורה. ולכן אנחנו בגנים עושים מיפוי ובגנים האלה אנחנו מתגברים אותם בתגבור שפתי. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> כמה אנחנו מתגברים on top מה שאנחנו מקבלים? << אורח >> שוש אבטליון: << אורח >> אנחנו לא מקבלים. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> לא מקבלים בכלל. כמה כאלה יש לנו? תקשיב. זה game changer לילדים האלו, אתה מבין את העניין? הגננות, בוא עזוב את הוועדה, בוא איתי לגננות שיש להן את הילדים האלו, מה הם אומרות לך על אותה בחורה שמסייעת שפתית בגן, ואז תבין עזוב ועדה זה יפה, מה בשטח? הגננת אומרת שמצילים לנו את הגן, מצילים את הגן. עכשיו אנחנו משקיעים בזה, וקשה לאתר אותם, אפילו לא יודע כמה זה קשה, מנהל החינוך עושה את זה בצורה מצוינת, אבל זה באמת משהו שכדאי ללמוד איך ליישם אותו, זה באמת משנה לילדים האלה את היום-יום. גם לגננת במיוחד. << אורח >> דלי אלי: << אורח >> לגנים פרטיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגנים עירוניים. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> לא, לראשון יש למעלה מ-400 גנים. ראשון עיר צעירה, אנחנו עיר מאוד צעירה יש מקום ל-450 גני עירייה, שבגנים האלה משולבים אתיופים ורוסים וכולם, ובסוף הילד יושב בגן ולא מבין מה קורה סביבו. ומגיעה אותה אחת שפתאום מדברת עם הגננת ומסבירה לגננת בכלל מה הוא רוצה? הגננת לא יודעת רוסית או אמהרית או לא משנה מה. תביני את המשמעות לילד שמגיעה לו מישהי כזאת שעוזרת לו, ועל אחת כמה וכמה מה זה עושה לאותה גננת שיש לה את העזרה הזאת. זה בין שגננת רוצה לקלוט, לבין גננות שלא רוצות לקלוט. שתבין, יש גננות שאומרות אל תביאו לנו, אני לא רוצה להגיד את זה בקול, הן אומרות אל תביאו אני לא יודעת איך להתמודד איתו. יושב ילד לא מבין מילה, יושב כמו מסכן בגן, הילדים לא משחקים, בתקווה שאולי יש מישהו שכן מדבר ויש כאלה שכבר ותיקים שכבר לא רוצים לדבר. דרך אגב זה מודל מאוד מוצלח שלנו, הדבר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יפה מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המחשב לכל ילד מוענק גם לילדים עולים? << אורח >> שוש אבטליון: << אורח >> לא לא, אני רק אדבר באופן כללי על זה שאנחנו עיר קולטת עלייה, מאותגרים עם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, ממש אתגר לא פשוט שאנחנו מנסים לפצח אותו וללמוד ולא מתייאשים כדי באמת לנסות לפצח את זה. והעלייה הגדולה האחרונה מחבר העמים, שזה קרוב ל-600 תלמידים נוספים במערכת החינוך, שזה מאתגר. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם משרד החינוך, אבל מי שנמצא פה יודע. << אורח >> זיווה לסר: << אורח >> שלום, נעים מאוד זיווה לסר מנהלת המוקד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו"ר ממהר קצת אז לקצר. << אורח >> זיווה לסר: << אורח >> אז אני אתחיל מהבקשות, משרד העלייה והקליטה שעד לפני הקורונה כמה שנים, הממונות כמו שמכירות אותי נמצאות פה, הכשרות מקצועיות משרד העלייה והקליטה מימן, ואנחנו לא מקבלים מימון, כרגע העירייה מחזיקה את זה וזה עקב אכילס של האוכלוסייה, בנוסף להעצמת השפה העברית שגם העירייה מחזיקה. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> תסבירי לו במילה אחת. << אורח >> זיווה לסר: << אורח >> נדרש תקציב. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> תסבירי מה הפעילות הזאת. << אורח >> זיווה לסר: << אורח >> אנחנו מבקשים תקציב להכשרות מקצועיות כיוון שהפער התרבותי וההשכלתי מאוד גבוה, ואנחנו מבקשים את המשך המימון של משרד העלייה והקליטה. אתם יכולים לראות גם בתמיכות של 2022. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה אתם לא מקבלים את זה גם מהדרך החדשה בעצם? << אורח >> שוש אבטליון: << אורח >> מה שאנחנו מקבלים מהדרך החדשה זה לא את הקורסים עצמם. כל עיר מקבלת סכום קטן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נעשה את זה באופן פשוט. תוכלו להעביר לי משהו בכתב? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> תעבירו את הבקשה, כי אנחנו לא מכירים את זה בכלל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את הבקשה עצמה. מה שביקשת כרגע, בכתב, בצורה מסודרת. << אורח >> זיווה לסר: << אורח >> ואת הנושא של השלמת 12 שנות לימוד. העירייה מחזיקה וזה מאוד מכביד. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אני יודעת שיש כל פעם תוכנית תל"ל יושבת בהתאם לבקשות שהיא מגישה. << אורח >> זיווה לסר: << אורח >> את מי שמממן את הנושא של השלמת השכלה. העירייה פעם ראשונה זה כבר שנה שלישית - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זיווה, תעבירי לנו את זה כתוב, כולל סכומים. << אורח >> זיווה לסר: << אורח >> בשמחה. אז אלו התוכניות שאנחנו מפעילים למענם בכל העיר, בקירוב יש לנו כ-10,000. אנחנו מנסים לסייע גם בגיל הרך עם כל המערכות, השולחנות העגולים, שילוב בפעילויות הקיימות. לנוער, אנחנו שייכים מבחינת החלטת ממשלה, כמו שאתה יודע, למנהל קהילה אגף נוער וצעירים. אבל כל הפעילות נעשית עם כל האגפים כולל אגף הקליטה, ואנחנו מאוד מודים לכם על מה שאתם מסייעים. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> תודה רבה. עוד מישהו מהעירייה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שוב אני לא אחזור על מה שכבר אמרתי, עיריית ראשון היא דוגמה בהרבה מאוד מובנים לאיך קולטים עלייה. כשיש לשלטון המקומי את היכולת האמיתית לעשות את מה שלממשלה יהיה לה קשה מבחינת הגמישות, אבל משרדי הממשלה צריכים להבין בין אם זה משרד הקליטה, ובין אם זה אחרים, הם חייבים לתקצב את זה. אי אפשר לצפות שיקלטו כאן פי שלוש עם אותם משאבים. זה לא יקרה. גם צריך להבין שזה אירוע זמני, ככל שישקיעו נכון בשנתיים האלה, זה לא יעלה הרבה כסף אחר כך. רק צריך תקציבים, אבל לא בתקציב מדינה בכלל. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> אז תודה רבה לכם שבאתם, כמו שאמרתי ראשון מחבקת. תמשיך לחבק את נושא הקליטה, אנחנו מאמינים בזה. באמת יש צוות בעירייה מסור, מקצועי, יש מנהלת חדשה. כמה זמן את מנהלת כבר? << אורח >> ילנה קליאמנוב: << אורח >> מיולי. << אורח >> רז קינסטליך: << אורח >> אני שומע שכולם מרוצים, אני שומע מהרחוב שמרוצים. אז תודה רבה לכם שבאתם לעשות את הוועדה אצלנו בעיר, אנחנו מלטפים ואוהבים ושיהיה בהצלחה לכולנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:20. << סיום >>