פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 33
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ' באדר התשפ"ג (13 במרץ 2023), שעה 12:22
סדר היום:
<< הלסי >> קליטתם ושילובם של קהילת בני המנשה מהודו, תופעת הגזענות ממנה סובלים חברי הקהילה ודרכי הטיפול של הממשלה בצל פרשת הרצח של יואל להנגהל ז"ל << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
עודד פורר – היו"ר
חברי הכנסת:
חילי טרופר
משה סולומון
פנינה תמנו-שטה
מוזמנים:
ד"ר שרי פייר
–
סגנית מנהלת חטיבת רשויות ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה
מיכל ביאז
–
מרכזת תמיכות ארצית, משרד העלייה והקליטה
טירה גלינויר
–
מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך
ורד גיל
–
ממונה אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, משרד החינוך
וורקי קסאי
–
מנהל/ת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי
נצ"מ הוד לוי
–
רמ"ח קהילה מ"י, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק עדן טפט
–
ראש תחום זרים חטיבת קהילות מ"י, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק גיא אליהו
–
רמ"ד קהילות ייחודיות מ"י, המשרד לביטחון לאומי
מרדכי יוגב
–
פרוייקטור קליטה ועלייה, ח"כ לשעבר
רב"ק ווגאי טבגה
–
מנהלת תחום קהילת יוצאי אתיופיה
עידית בלאושטיין
–
מנכלי"ת עמותת "שבי ישראל"
צבי חאוטה
–
נציג בני מנשה, עמותת "שבי ישראל"
יפה יצקן
–
עובדת סוציאלית, עמותת "שבי ישראל"
יצחק קולני
–
רכז בני מנשה ועו"ס, עמותת "שבי ישראל"
דינה בלטה
–
עוזרת, עמותת "שבי ישראל"
רבקה ריי
–
חברת הוועדת המייעצת לעמותת שבי ישראל, עמותת "שבי ישראל"
טוביה להגהאל
–
סבא של יואל להנגהל ז"ל
אלמוג מוסקוביץ
–
יועץ עלייה וקליטה לשעבר
יגאל יוסף
–
רכז עלייה וזכאות, הסוכנות היהודית
ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין
–
ראש המכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין
משתתפים באמצעים מקוונים:
מיכאל יעקובי
–
מנהל שירות פסיכולוגי, עיריית קריית שמונה
ייעוץ משפטי:
אלי מור שבילי
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות
<< נושא >> קליטתם ושילובם של קהילת בני המנשה מהודו, תופעת הגזענות ממנה סובלים חברי הקהילה ודרכי הטיפול של הממשלה בצל פרשת הרצח של יואל להנגהל ז"ל, של ח"כ פנינה תמנו (מס' 325). << נושא >>
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני רוצה לפתוח את הדיון. אני מתכבד לפתוח מחדש את ישיבת וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא הוא קליטתם ושילובים של קהילת בני המנשה מהודו, ותופעת הגזענות ממנה סובלים חברי הקהילה, ודרכי הטיפול של הממשלה בשל פרשת הרצח של יואל להנגהל ז"ל. הצעה לדיון מהיר של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. חברת הכנסת תמנו-שטה, בבקשה.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני זימנתי את הוועדה אחרי שבאמת מדינה שלמה נשארה עם טלטלה קשה, אחרי הרצח של יואל. בחור צעיר שעלה לארץ, בתקופה אגב שהייתי שרת הקליטה, הגיע, נחת כאן בארץ הקודש, עם הרבה תקוות, יחד עם ההורים, 7 ילדים, ונרצח ברצח מזעזע בכל קנה מידה. ברצח היו מעורבים עשרות של קטינים. אין מילים לתאר את הדבר הזה, את שאט הנפש.
לצד זה, יואל, איפשהו במותו, השאיר צוואה. הצוואה שלו זה לראות את האחים והאחיות, שגם נמצאים כאן היום, ותודה לכם, תודה גם לצבי על כל המאמצים שלך, האחים והאחיות שבאים משבט המנשה מהודו, מגיעים לישראל עם ציונות פועמת בלב ובנשמה, עם אהבת ארץ ישראל ואהבת עם ישראל. אבל, לצערי, הרבה שנים, הרבה מידי שנים, גם בבית הזה אגב, עודד, לא קיבלו את המקום לטיפול כן ואמיתי בבעיות שלהם. שלא לדבר על שנים של ההמתנה, של האחים והאחיות, עד שהם מגיעים לכאן לארץ. אבל, מרגע שנכנסתי לעובי הקורה, לשמוע את החוויות של הגזענות שהם חווים, שקורים להם "צ'יינה" ו"תאילנדים". היחס הזה שהם צריכים להרגיש כמו סוג ב' של ישראלים. אני אומרת לכם באופן אישי, זה לקח אותי לחוויות שלי, כמי שעלתה לארץ ומה שההורים שלי חוו, ואני חושבת שגם משה, אתה תסכים איתי, כבני הקהילה האתיופית.
זה לא יכול להיות שאנחנו כמדינה, נעשה עד פעם את הטעות הזאת. שנרמוס את מי שחלש, ונפקיר אותו לבד. ורק מי שחזק שורד. אני חושבת שהרצח של יואל, גם התיעוד שאנחנו נחשפנו אליו, בין אם זה ב"עובדה", ובין אם זה בכתבה של יוסי מזרחי וכתבות אחרות, היה רגע מאוד מזוקק של שלושה צעירים, הדסה; חברתו של יואל, וצפיר שהוא חייל, שלושה עולים חדשים וצעירים, שאין להם כתובת אמיתית. צפיר, בתושייה רבה, מתקשר למפקד שלו, והמפקד שלו מלווה אותו, והתחושה של חוסר האונים, שאין לך הורים שהם דוברי השפה, אין לך הורים שיכולים להרים טלפון לאותו מפקד משטרה, קצין משטרה. זה דבר כל כך קשה, צורם. ואנחנו חייבים לעשות תיקון עמוק עם בני המנשה. תיקון עמוק שעם ישראל צריך גם להתנצל בפניכם, שאתם מרגישים ככה.
אני מתנצלת בפניכם שאתם מרגישים והרגשתם לבד. אבל, אני גם כאן, יוזמת את הדיון הזה יחד עם החברים שלי, רוצה לומר לכם שאתם לא תהיו לבד. כולל שר הקליטה, שיש לי שיחות איתו, גם אתה שוחחת איתו, במטרה להוביל לתוכנית לאומית, תוכנית מיועדת לקהילה, לעטוף את הילדים המתוקים, המהממים. לעטוף גם את ההורים. כדי שתשלבו כאן, בארץ שהיא לעיתים קשה מאוד, בצורה שהיא לא תפגע בכם. ובוודאי, חינוך והסברה, ולעלות לסדר היום הציבורי, שאף ישראלי, אין לו יותר מניות על המדינה הזאת מבני המנשה, ובנות המנשה. והם לא יופקרו מאחור.
אני חושבת שגם אנשים לא הבינו בקריית שמונה, כמה בסוף תהיה התגייסות להציף את האמת. וזו גם תעודת כבוד לתקשורת הישראלית, שבסוף הציפה את האמת. אבל, כאן גם קריאה, שאני רוצה למשטרה ולפרקליטות. המשטרה התנהלה בצורה פושעת! פושעת עם מניעים אישיים שהיו שם, ששוטר עם "כסת"ח" בלי נסבל. מפקד המחוז, לעומת זאת, עשה צעדים מאוד מהירים, שעוד איכשהו באמת לנסות לגרד את הצדק. זה היה רק ניסיון לגרד את הצדק, והוא הדיח שני שוטרים. אבל הפרקליטות לא יכולה להרפות. מבחינה ראייתית, אני מבינה שיש להם איזה קושי לדעת מי בדיוק רצח או לא רצח. כולם היו שותפים לרצח! כל מי שהיה שם היה שותף לרצח. באלות, בסכינים, בברזלים. אני מדברת עם הדסה לא מעט, ואני רוצה להאמין, ואני מקווה שיש פה נציגות גם של הפרקליטות והמשטרה, שאתם לא מרפים. כי אנחנו לא נרפה.
מעבר למה שאנחנו ניתן, המעטפת, ובזה אני אסיים, מעבר לזה שאנחנו נעשה הכול, גם יושב ראש הוועדה, וגם אני וגם חברי הכנסת, כדי שאתם תקבלו את מה שמגיע לכם. כי אנחנו לא עושים לכם טובה. זה בשביל לעשות תיקון לחברה הישראלית ולעם ישראל. אני רוצה להאמין שיש פה משפט צדק, ויהפכו כל אבן כדי שהצדק יצא לאור. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו- שטה, תודה רבה על היוזמה של הדיון, שבאה מתוך אירוע קשה ומזעזע, שכמו שאמרה חברת הכנסת שטה, אנחנו לא נרפה עד שאנחנו נראה שהטיפול בו הוא באמת טיפול ממצה. אבל, מעבר לכך, יש פרטים שבהם לא נוכל לעסוק מכיוון שיש פה תיק שהוא עדיין פתוח. אבל, כן אני רוצה להגיד מילה על הקהילה הנפלאה הזאת של בני המנשה. הקהילה מסמלת עוד נדבך במשמעות של שיבת העם היהודי לארצו, אחרי 2,000 שנות גלות. אנחנו חיים בתקופה של נס גלוי. באמת. מי שלא מבין, ולצערי, לא מבינים, ולצערי מי שהיום פועלים נגד העלייה למדינת ישראל אלה אנשים שהם לכאורה אנשים מאמינים.
אחרי 2,000 שנות גלות, העם היהודי מכל התפוצות, חוזר לארצו. מכל התפוצות. מאתיופיה, ממרוקו, מפולין, מגרמניה, מהודו, מצרפת, מארצות הברית, מכל מקום. מכל מקום. חלק יותר, חלק פחות, אבל מכל מקום באמת חוזרים לפה. ולולא העלייה הזאת, מדינת ישראל לא הייתה קמה וגם לא הייתה לה זכות קיום. כשקמה מדינת ישראל ב-1948, עכשיו יש אנשים שרוצים להחליף את ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, להפוך את זה למינוי פוליטי, אבל מי שהיה אז הסטטיסטיקן של בן-גוריון, אמר לו "אל תכריז מדינה. אי אפשר. אין שום סיכוי שיהיה רוב יהודי בארץ ישראל", נכון לנתונים הסטטיסטים היבשים שראו אז. כי את הנס הזה, של העלייה שחזרה לכאן ושבאו לכאן אחרי 2,000 שנות גלות, אף אחד לא יכול היה לצפות.
בתוך המיליונים שבאו, גם 4,500 בני המנשה, מקיימים את המצווה. אני נולדתי בארץ, תמיד אמרתי שלצערי לא הייתה לי את האפשרות לקיים את המצווה של העלייה לארץ ישראל, לאחרים הייתה את הזכות לעשות את זה. באמת, ככה צריך להתייחס לזה. וככה אני מצפה ממשרדי הממשלה שיתייחסו לזה. ככה אני מצפה באופן כללי שרשויות מקומיות יעשו את זה. לצערי, גם כמי שעסק בעלייה של בני המנשה, גם בהחלטת ממשלה שיזמנו והעברנו בזמנו, כשהייתי מנכ"ל משרד הקליטה, ומכיר את ההחלטות שהיו לאורך הדרך, מדובר באוכלוסייה לא גדולה שמדינת ישראל יכולה לעשות יותר כדי לקלוט אותה ולסייע להתיישבות שלה.
4,500 עולים, וואלה התמודדנו עם אתגרים יותר גדולים. תכף אני אפתח את זה לדיון. אני רק אומר שמבחינתנו, זה דיון שהוא דיון מהיר. אבל, זה לא הדיון האחרון. כי דווקא בגלל העובדה שלא נדרש פה איזשהו משהו שמדינת ישראל לא יודעת להתמודד איתו, אנחנו נדרוש דרישות קשות מאוד מהממשלה, קל וחומר באירוע הזה, שאני חושב שהוא אירוע שנוגע בכל הדברים שתמיד מנסים להסתיר; הגזענות, השנאה, האלימות. צריך לקחת את האירוע הזה ולהראות שמטפלים בו מתחילתו ועד סופו. חבר הכנסת סולומון, בבקשה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני מצטרף לכל מילותיה של חברתי, חברת הכניסה פנינה. אני אומר, יש לנו כאן, לצערי, הזדמנות מלמידה ארוכת שנים על ענייני גזענות. אנחנו רואים את זה השכם וערב. יש כאן הזדמנות לתקן. לתקן עם בני המנשה. אני חושב שהדבר הזה יכול להיעצר כאן ועכשיו, ולקחת את המקרה הזה כמקרה בוחן, שממנו כל החברה הישראלית תכיר את בני המנשה. תכיר את כל הקהילות בישראל, ותבין שזו עוצמה של החברה. זו העוצמה שלנו. היחד, קיבוץ הגלויות המדהים הזה. אנחנו, יוצאי אתיופיה, חווינו לא מעט ב-40 השנים האחרונות, בגילוי גזענות. רק אמרתי קודם לכן, רק אתמול היה פה איזשהו מקרה מזעזע ועצוב, בבית ספר תיכון בנתיבות. אנחנו צריכים לעשות הכול ונעשה הכול. לכם אני אומר, בני הקהילה, נעשה הכול כדי שאתם לא תחוו את החוויה שחוו קודמיכם. בעזרת השם נצליח להנכיח את הסיפור הזה, כדי שסיפורים אחרים לא יחזרו על עצמם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת לשעבר, מוטי יוגב, בבקשה.
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
א' אני שמח לחזור לכאן, ותודה רבה ליו"ר וליוזמת הדיון. תודה, חברי, עודד פורר, שהיה מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, וחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, וכל המשתתפים. אני אדבר רק בארבע נקודות קצרות מאוד, כי הזמן קצר. אמר פה, חברי, חבר הכנסת משה סולומון, על הנושא של היכרות בני המנשה, זו נקודה ראשונה שהוועדה יכולה להועיל לה בלשים על סדר היום. הדבר השני, הוא באמת כפי שאמרת, כ-5,500 אנשים בארץ, מהעולים, כ-5,000 פוטנציאל עלייה נוסף, ותרחיב פה עידית ואחרים. יש צורך, ניסינו להרים את זה כבר לפני כ-4 או 5 שנים ולא הצלחנו, להשוות את תנאי העולים מארצות מצוקה. זכו, ואין עיני צרה, הפוך; זכינו לטפל גם בעולי אתיופיה ואני מברך את כולם, אבל באיזשהו מקום, לא היה כוח פוליטי לעולים של בני המנשה והם נשארו קצת מאחור, בחצר האחורית. וזה כבר דור שני או שלישי - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לא מקבלים תנאים זהים.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
חלק מהדברים, מההנחיה, כשהייתי שרה, חלק מהדברים יקבלו.
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
רגע, רגע, אני אהיה קצר. משרד החינוך, ויושבת פה חברתי, טירה, שיושבת בראש השולחן מולך, אדוני, מאגף לתלמידים עולים, עשתה ככל שהיא יכולה באגף שלה, לטפל בהשוואת תנאי עולי אתיופיה. עדיין זה לא כולל את משרד החינוך. בהרבה דברים, זה לא כולל את כל משרד החינוך, ובוודאי לא את משרד השיכון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה דורש החלטת ממשלה, מוטי, נכון?
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה מה שזה דורש. אתם מדברים על 15 שנים?
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
שנייה, אני רוצה לשים את זה ככותרות, ותמשיך אתה. מדובר במשרד הבינוי והשיכון, שם הכסף הגדול, במענקי דיור. כאשר אין ביכולתם, וגם אין היום דירות "עמידר" בערים אליהן מעבירים אותם; ערי הפריפריה, 10 ערים בצפון, שדרות בדרום ועוד מקומות. אז ממילא, מאמץ שכירת הדירה במחירי השוק, הוא קשה מאוד ביחס לאחרים, ואפשר היה להשוות. זה לא הרבה כסף, מדובר בהשוואת התנאים המדויקים במערכת החינוך, באוניברסיטאות, בשירות הלאומי, מדובר ברווחה. מדובר בתשמ"ש (תשלומי משפחה) לחיילים, בתשמ"ש לבנות שירות. בהשוואה מלאה, אני חושב שפעם רצינו שיהודי תימן ותוניסיה - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה אפילו לא צריך להיות בתקנות. זה החלטות של משרדי ממשלה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
היה צריך להעביר פה החלטת ממשלה.
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
אוקיי, אני אומר פה כותרות. הכותרת השנייה היא באמת על נושא שמיצתה אותו כבר חברתי, חברת הכנסת פנינה, בעניין מיצוי החקירה ולעמוד על זה. כי רוצחים לפנינו, היו שם כמה, ולא מוצא הדין ולא הוגשו כתבי אשמה. הדבר השלישי, קריאה לטיפול, בעליות הבאות. אני מודע רק מאתמול שיש גם קושי ובלגן עכשיו במניפור והם כרגע במצב נרדף בכמה מקומות. קריאה לתוכנית אב שתעלינה את העליות הבאות. והדבר האחרון, וועדת מעקב. אתה יודע, אני יודע מניסיוני, אם תקבעו וועדת מעקב לעוד חודשיים או שלושה בשביל לבקש תשובות מכל משרדי הממשלה, ככה זה עובד. אלה 4 הנקודות כפי שאמרתי. העלתם לסדר היום, השוואת תנאים, מיצוי החקירה וועדת מעקב.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה. עידית בלאושטיין, מנכ"לית עמותת "שבי ישראל".
<< אורח >> עידית בלאושטיין: << אורח >>
שלום, בוקר טוב. תודה רבה, שרת העלייה לשעבר, עוזרת עדיין ואז כל כך הרבה, כדי שבני מנשה יקבלו את כל מה שמגיע להם. אנחנו כעמותת "שבי ישראל", עוסקים בעליית בני מנשה מההתחלה, כבר מ-2008 הבאנו, ואנחנו ממשיכים. ואני רוצה רק להעיר על הנושא שיש עוד 5,000 בני מנשה במניפור ובמיזוראם שמחכים. ממש מחכים לעלייה. אני קוראת לממשלת ישראל שתעשה את כל המאמץ כדי לעזור לנו להביא אותם, כי גם זה איחוד משפחות עם אלו שכבר נמצאים פה ורוצים לראות את המשפחה שלהם מאוחדת פה. תודה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה. יפה יצקן, עובדת סוציאלית, בבקשה.
<< אורח >> יפה יצקן: << אורח >>
שלום, תודה רבה על ההזמנה, יושב הראש וכבוד כל היושבים פה. אני, כעובדת סוציאלית, אני עובדת כפרילנסרית-עצמאית, כי לא רציתי לשבת באיזושהי מועצה, או משהו כזה. רציתי לשבת כדי שיהיו לי את ארבע האמות שלי. אחת מהסיבות שבגללן למדתי ב"אריאל" עבודה סוציאלית, היא הקהילה שלי. הייתי רכזת קהילתי של בני מנשה בעמיסף אז עם הרב, וכשיצאתי התחלתי ללמוד. אחרי זה, אני יוצאת מכל הצפון וכל האזור, אני מגיעה ודורכת ברגל, ועושה איתם סדנאות, מלמדת, מלווה את המשפחות. גם את הצוות. הצוותים במעלות, בקריית שמונה, בנוף הגליל, וגם במגדל העמק, בית שאן. בהכול אני דורכת.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה ההתמודדות המרכזית האחת שאת יכולה להגיד שאת מתמודדת איתה?
<< אורח >> יפה יצקן: << אורח >>
אחת שאני רוצה להגיד, זה שהצוותים, המערכת מאוד נוקשה, הם לא רוצים להכיר את התרבות באיזשהו מקום, ומנסים לדחות אותנו הצידה. הפסיכולוגית מתקשרת אליי ושואלת למה הילדים לא נותנים לניהול להיות בשקט. למה מחכים שילדים יעירו אותם? למה מלכתחילה לא מנסים למצוא פתרון ולא מנסים ללמוד את התרבות הזו ואיך להוביל אותם קדימה. דבר שני - - -
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
לא הבנתי, סליחה.
<< אורח >> יפה יצקן: << אורח >>
הצוותים שמטפלים בבני מנשה, צריכים ללמוד את התרבות. צריכים להגיע אליהם. הם לא יודעים, יש שם ניתוק, אוקיי? לגשר את הפערים. זה דבר אחד. הדבר השני, ברצח המזעזע, ההתנהלות של המדינה והרשויות, אני פשוט הייתי בהלם. פניתי לכמה, כי הרבה בצפון, כל הפסיכולוגים מתקשרים ומדברים איתי, פניתי לרשויות ואף רשות, חוץ מקריית שמונה, לא יושבים עם הקהילה בשביל לעבד את מה שקרה. לא יושבים עם הצעירים, לא עם המשפחות. רק קריית שמונה ענו, וישבתי איתם, והם מעבדים ונפגשים ועושים את מה שצריך.
זה לא ייתכן. אחר כך אמרתי שאני חייבת לשלוח איזשהו שאלון. עשיתי לי שאלון והפצתי בתוך הצעירים. אתם לא יודעים כמה. 71 אחוזים מתוך כל העונים, כותבים "כעס", "כאב", ויש כאלה שאומרים "נקמה". תגידו לי, אם כזה דבר קורה בתוך המדינה, לבני מנשה אין רגש? אנחנו לא כואבים? אנחנו, לא כואב לנו? מישהו צריך לדבר איתנו ולהקשיב לנו. למה הכעס הזה צריך לצאת החוצה. ולכן, אנחנו צריכים, כמדינה ללמוד על מה שקרה עם העדה האתיופית. הצעירים, מתישהו הצעירים שלנו יקומו והמבוגרים יגידו לנו שזה מה שקרה. לא. חייבים למנוע את הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה. צבי חאוטה, בבקשה.
<< אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>
שלום, תודה רבה לאדוני היו"ר.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
איפה המשפחה? אתה יודע? הם בכנסת?
<< אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>
בדרך, הם כבר בכנסת. הם באו מנוף הגליל, והיו המון פקקים, יותר משלוש שעות לקח להם. קודם כל, תודה ליושב הראש של ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת עודד פורר, ותודה במיוחד לפנינה, לא מפאת כסף, אין כסף, גורל נפש, היא מובילה וכל מעשה שלה נמצא בליבנו. שמעתי דברים היום בפעם הראשונה בכנסת ישראל. הייתה וועדה ב-2001, אני לא זוכר את התאריך, הייתי פה והיו יותר מ-15 חברי כנסת ושרים גם, יושב ראש כנסת גם. התחילה הגזענות פה. אמרו "צבי, אתה לא נראה יהודי, אתה דומה לסינים ותאילנדים".
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מי אמר לך את זה?
<< אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>
בכנסת פה. בשנת 2001. הרב אביחיל, אמר בפרצוף; "אל תסתובב ותגיד שאלה בני מנשה. אלה בני אפרים. אל תמציא. מיכאל פרוינד כל הכבוד לך, אתה עלית, יש לך משאבים, יש לך מסירות נפש, אל תתעסק איתם". ואני אמרתי, מי קובע? בלב שלנו, את הזהות אי אפשר לשנות. הייתי בהודו, נולדתי. יותר מ-2,000 שנים. "למה פתאום אתם גיליתם? מישהו גילה אתכם?" לא גילינו בעצמנו, זה לוקח תהליך של 2,000 שנים, והגענו לכאן סוף סוף. ברוך השם, צריך להתחיל מפה התיקון, צריך להתחיל מהכנסת פה. זה דבר אחד.
הדבר השני, שותפות. אנחנו מרגישים שותפות, ואנחנו רוצים בבניית כנסת ישראל, מדינת ישראל, עם ישראל. כל הצעירים, ברוך השם, משרתים בצבא שירות קרבי. כל מקום הגזענות. הילדים שלי נולדו, מעון חיפשתי, שמתי אותם והיו כמה הורים שאמרו ש"איפה שיש בני מנשה, ילדי בני מנשה, אנחנו לא מוכנים לשים אותם ביחד". והילדים שלנו גדלו פה. אמרו תמיד "אבא, אתה ואמא בני מנשה הודים, אנחנו בני מנשה ישראליים". הם אכלו אוכלים צברי, דיברו בשפה העברית, ולמרות זאת התלוננו אליי תמיד ואמרו "אבא, איזו גזענות יש פה".
שאלתי את הבחורים הנהדרים בצבא, האם יש גזענות? תמיד אמרו, "למרות שאני חובש מדים של צה"ל, עדיין אמרו לי שאני תאילנדי וסיני". זה כואב לנו כל כך, למה? אנחנו מרגישים שייכות, ויבינו, בעזרת השם. בגלל זה, אני מתכנן, שכל פעם שאני נוסע שלוש או ארבע פעמים אני נוסע להכנת עלייה בהודו, כל פעם שאני חוזר הבייתה, לפה, אנשים בכו. בכיתי. הכי כואב, מתי שאנחנו עולים, אנחנו לא יודעים, הקדוש ברוך הוא יפתח את השמים, וידבר עם בעלי השפעות ואתם תעלו. תאמינו, אנחנו בני מאמינים. עוד דבר, יושב ראש הוועדה, כבודו, אם יש תקן ארצי לבני מנשה, בקליטה והעלייה, זה יקל עלינו גם. גם בחינוך, במשרד הפנים, כל מקום. היכרות, מה זה הדבר הזה. בואו נעשה תיקון ונתקדם האלה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה. שרי פייר, משרד העלייה והקליטה, אני אשמח שתתייחסי גם לנושא של פרויקט המגשרים. אני זוכר את הפרויקט של מגשרים במערכת החינוך. אם הוא קיים בהיבט של הקהילה.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
כן, בהחלט. אני אתייחס לנושא של מלווי עולים. למגשרים תתייחס, חברתי, טירה. אז קודם כל, הקהילה המפוארת והמדהימה של בני מנשה מטופלת על ידי המשרד כבר מ-2015. כשבעצם אתה דיברת, אדוני, על השוואת תנאים, אז אסקור חלק מהם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לא צריך לסקור. אין לנו זמן. תגידי איפה אנחנו צריכים לתקן, איפה אין תנאים שווים.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
אוקיי, אבל אלה תנאים חדשים שאנחנו רק עכשיו עשינו אותם. אנחנו בעצם השווינו את תשלום אגרות החינוך, כדי שילד יוכל לצאת לטיול - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
תשלומי הורים?
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
כן, קוראים לזה תשלומי אגרות חינוך. אנחנו העברנו למשרד החינוך. השווינו, מוותק של 3 שנים בארץ עד 15 שנים בדיוק כמו לתלמידים יוצאי אתיופיה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה קורה בשלוש השנים הראשונות?
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
למה לא מהתחלה?
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
אנחנו משלמים. משרד החינוך משלם. אנחנו השקענו משאבים כדי ליצור רצף ולהשוות את התנאים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
עד 15 שנים בארץ, אין להם תשלומי הורים.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
כן, בהחלט. דבר נוסף, שכידוע, יש זכאות גם בהשכלה גבוהה. זכאות ללימודי תואר ראשון ושני, ומלגת קיום.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
השכלה גבוהה, כמה שנים לימודים גבוהים?
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
15.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
עכשיו שיניתם את זה?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
סליחה שרי, אבל השכלה גבוהה, הרי בסוף אם עלה לפה בחור בגיל עשר, הוא ימצא את עצמו הולך לתואר ראשון בגיל 26, אחרי שירות צבאי וכדומה, אז הוא כבר לא זכאי. זה רק 15 שנים. בזמנו, ליוצאי אתיופיה, אני לא יודע מה קרה אחרי הדרך החדשה - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
עד גיל 28.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
צריך להשוות את הנאים. זה לא מספיק 15 שנים.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן. השוואת תנאים זה עד גיל 28. גם אם נולדו פה הילדים. זה במטרה לייצר דור השכלה.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
זה לא תחום שבו אני אישית מתעסקת, אני אבדוק. אבל לדעתי השוו פה את התנאים, אבל אני אחזור עם זה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תעשי בדיקה על הנושא של התארים כי זה מאוד מאוד חשוב.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
תעשו את זה אותו דבר כמו יוצאי אתיופיה.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
בהחלט, זאת המגמה. כי באמת זו קהילה שחווה אתגרים לא פחותים. שוב, אנחנו לא משווים סבל. דבר נוסף, הוא פרויקט שקורם עור וגידים שהתחיל בזמן כהונתך, גבירתי, והוא חלוקת מחשב לכל בית אב. אנחנו נתחיל לחלק מחשבים ולכל משפחה של בני מנשה, ניתן מחשב, כדי לפתח אוריינות דיגיטלית.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
גם מי שללא ילדים?
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
אנחנו מדברים על גילאים 6 עד 18. זה משמש את כלל המשפחה. בנוסף, אנחנו נותנים מלווי עולים, מה שאתה אולי התכוונת למגשרים או למגשרים חינוכיים. מלווי עולים לכל קהילה שיש בה, לכל אחת מ-12 הרשויות, שיש בהן בני מנשה. לאור הרצח הנתעב, אנחנו העלנו מאוד את תקציב הפעילות, וחייבנו.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני התכוונתי למגשרים חינוכיים שיש בתוך מערכת החינוך.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
אוקיי, אז לזה טירה תתייחס אחר כך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
למה קריית שמונה מעסיקה רק בחצי משרה?
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
קריית שמונה בחרה להעסיק חצי משרה, אבל מגיע לה משרה מלאה.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
בחרה. כי אין לה בעיות, קריית שמונה, אתה מבין?
<< אורח >> צבי חאוטה: << אורח >>
הפרויקטור מקבל 3,200 בקריית שמונה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש פה נציג מעיריית קריית שמונה?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אין, אין. פעם קודמת הבאתי אותו אחרי שנתיים בהבאה של צו הבאה של יושב ראש הכנסת, ניסים מלכה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בואי נסכם, שרי. כי לא נעבור על כל משרד העלייה והליטה. לגבי דיור, מה אתם נותנים?
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
אני מוכנה לבדוק את זה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אז תבדקי ותחזרי. משרד החינוך, בבקשה.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
צהרים טובים. אני ממש שמחה ומתרגשת על הוועדה. בני המנשה הם קבוצה ציונית שבאה ממניעי משיכה גדולים מאוד, ועמוקים. כמי שחקרה את בני השבט בצפון-מזרח הודו במדינת מניפור, אז מההתחלה היה ברור שאנחנו צריכים להשוות את התנאים לבני הקהילה. פנינה הייתה שרה ומאוד קידמנו, שמשותף, את האירוע הזה. ואכן, המשרד השווה לעולים חדשים, בני המנשה, את התנאים, בדומה לבני הקהילה האתיופית, בכל הזכאויות. אנחנו חילקנו להם גם מחשבים, לילדים שבבתי הספר, לתלמידים. שינינו, בהקשר למגשרים - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
סליחה, אנחנו חייבים להיות ממוקדם בעקבות הזמן של הדיון. שני הנושאים; מגשרים חינוכיים ושעת עברית.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
אז, למגשרים אנחנו שינינו את תנאי הסף על מנת שיהיה אפשר להעסיק יותר צעירים מוכשרים ומותאמים לתפקיד.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כמה מגשרים יש היום.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
היום, יש לנו 9.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
שמגשרים עבור בני המנשה.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
כן, שמהשרד משתת, בהעסקה שלהם.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
ועוד 24 שלנו, שמשתפים איתם פעולה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אוקיי, ומה לגבי שעות עברית? מכיוון שמדובר בקהילה קטנה, הרבה פעמים אין מספיק באותו בית ספר.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
אנחנו זזים. אנחנו זזים לפי הצורך.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
טירה, אבל המגשרים נמצאים בתוך בתי הספר?
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
אם צריך, כן.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא אם צריך. אני לא סתם שואלת. האם יש מגשרים של בני המנשה, כי אמרת שאתם משלמים חלק אז מעניין אותי מי משלם את החלק השני, האם הם יושבים בבית הספר? כשההורים מגיעים, כשהילד חווה גזענות כמו שסיפר צבי, שזה כל כך קשה לשמוע את זה. אנחנו רואים קשיים באוריינות, אנחנו רואים קשיים רציניים בשפה, וזה לא כי, חלילה, הם לומדים פחות מעולים אחרים. כנראה צריך להשקיע פה יותר.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
אז אני אגיד. אנחנו ממש בקשר הדוק, גם עם הרשויות וגם עם ארגון שבי ישראל. כל דבר, איה שיש צורך, אנחנו מייד מגיעים ונותנים מענה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה לא מה ששאלה חברת הכנסת.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
המגשרים בתוך בתי הספר. לא יוזמנו הורים מבלי מגשר. לא יהיה מצב שהורים, בשיחה עם בית הספר, ואין מי שמתווך את הסיטואציה. המשרד הקצה גם בנות שירות לטובת בתי הספר, דוברות קוקית או מיזו, בריכוזים בהם יש תלמידים עולים בני המנשה.
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
זה לא מאויש בכל המקומות, אבל המשרד בנקודה הזו עשה את שלו.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
למה זה לא מאויש?
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
קושי של השגת הפעילים מתוך הקהילה, הכי טובים. המשרד עשה פה מעל ומעבר. הוא הוריד את תנאי הסף של מגשרת, מתואר שני וראשון, להכי טוב אם הוא עומד במבחן. ויש לנו מגשרים נהדרים.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
רגע. אני חושבת שגם אם אין תואר ראשון - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הורידו, הורידו.
<< אורח >> טירה גלינויר: << אורח >>
לבני המנשה, הורידו בכלל.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אה הורידו, בסדר.
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
בבני מנשה, בנקודה הזו, טירה עשתה את כל העבודה שהיא יכולה. יש עוד נשאים במשרד החינוך כמו אקדמיה, נקודות זיכוי, שנות שירות, תשמ"ש לחיילים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בסדר, לא נגיע להכול היום בשעה לא נפתור את כל הבעיות. תודה. אני רוצה לשמוע את המשטרה.
<< אורח >> הוד לוי: << אורח >>
טוב, צהרים טובים אדוני היו"ר, חבריי לוועדה. קודם כל אני חושב שזה מעמד מאוד מאוד חשוב. הנושא הזה עלה פעם ראשונה בפגישת עבודה שלי עם שרת העלייה והקליטה לשעבר, פנינה, שנמצאת פה. אז אני חושב שהנושא הוא מאוד חשוב, ומאז אנחנו עשינו כברת דרך ארוכה. רק כדי לסבר את האוזן, בעודנו יושבים כאן, ישנם כ-31 חברים משבט המנשה, שנמצאים בלשכת גיוס של משטרת ישראל בבת-ים, עם הכנה ועם אפשרות לבחינה של גיוסם למשטרה. החל מלפני כמספר חודשים, ביחד דם צבי חאוטה, חברינו, אנחנו החלטנו על מספר תהליכים שנקיים בתוך המשטרה, על מנת שנוכל באמת לשפר את שיתוף הפעולה בינינו לבינם, לשפר את ההיכרות ולתווך להם את החוויה כדי שתהיה הרבה יותר טובה.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה בעקבות הרצח של יואל ז"ל?
<< אורח >> הוד לוי: << אורח >>
כן. פעם אחת, ישנה קצינה, נמצאים איתי פה גם סנ"צ אליהו וגם עדן. עדן, מבחינתי בחטיבת הקהילות של המשטרה, קיבלה את המנדט ואת האחריות לנהל את כל התהליכים הפנים-ארגוניים והחוץ-ארגוניים במשטרה, ויש לא מעט כאלה, שתיכף אנחנו גם נפרט אותם. הוכנה תכנית עבודה ארגונית שנותנת מענה להרבה מאוד פערים. הפערים של ההיכרות, גם שלנו השוטרים, שלא תמיד מכירים את הקהילה, וחשוב מאוד שיכירו. ידע זה כוח וככל שאנחנו נכיר טוב יותר את האזרחים שנמצאים בגזרת האחריות שלנו, אז אנחנו נותנים את השירות הרבה יותר טוב. ככה אנחנו עושים. כמובן, אני אומר עוד פעם, יום העלייה השנה ב-21 באוקטובר, אנחנו נעשה אותו בסימן שבט המנשה, כך שבכל הארגון, כחוצה ארגון, הם יקבלו לא מעט אודות העלייה הזאת. אז אני אעביר ברשותך, את רשות הדיבור לגיא ועדן, כל מנת שירחיבו.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
רגע, לפני שאתה מעביר, הוד. אני יודעת שאתה עושה עבודה לא מועטה ולוקח את זה כשליחות. אתה יודע שאחרי מחאת יוצאי אתיופיה, פתחו במכללה לשוטרים, בקורסים נרחבים, במערכי שיעור נרחבים, להכרת החברה הישראלית. ובתוכם, הקבוצות שסובלות מאפליה. מערך שיעורים של יוצאי אתיופיה ועוד ועוד. אתה יודע שבשנה האחרונה, חצי השנה האחרונה, קיצצו וכיסחו את הדבר הזה? בעצם, זה איתות של המשטרה ואני לא סתם אומרת לך, כי אתה תצטרך ללכת עם זה למפכ"ל. אנחנו לא נסכים שיקצצו. כל שוטר שמגיע למכללה, חייב לעבור את זה וחייב לצפות בסרטון הרצח של יואל ומה קרה שם, ואיך השוטרים הסתלבטו עליהם והלכו מהמקום. כי זה היה רגע שהיה יכול להיות מציל חיים אם הם היו נשארים. אני לא יודעת אם ידעת את זה. אתה ידעת את זה?
<< אורח >> הוד לוי: << אורח >>
א', אנחנו יודעים, זה נמצא כרגע על הולחן. אנחנו מקיימים דיונים סדירים גם עם ראש אגף ההדרכה וגם עם סגניתו. המפכ"ל מלווה את זה באופן אישי. החשיבות שניתנת לנושא ההדרכה היא חשיבות רבה. למרות הקיצוצים, ואני אומר שזה מהסיבות השונות, אני אזכיר גם לכולם שקורס השוטרים קוצץ, על מנת שנוכל לאפשר לשוטרים להיכנס בפרק זמן קצר יותר ולהכשיר אותם בפרק זמן קצר יותר, כך שהם יקבלו גם את מרבית ההכשרה בשטח. יש לזה גם הצדקה. לצד זה, צריך לזכור שהם מתקדמים כמו החברה. אנחנו מייצרים לומדות ומייצרים קורסים דיגיטליים, ואנחנו משלבים את מפקדי התחנות ואת הקצינים בתחנות על מנת שהם יעבירו חומרים במסגרת שיעורים שונים בתחנות השונות.
אני אומר, לאט-לאט. עצם זה, גם בחברה בקהילת יוצאי אתיופיה וגם בחברי שבט המנשה, אני יכול לבוא ולומר לך, אדוני יושב הראש ולחבריי שפה, שאנחנו יודעים כיצד לתווך לקהילות השונות. אם אנחנו יודעים, לצורך העניין, ביחד עם צבי, שישנם 5 יישובים ברחבי הארץ, ששם יש את המקבץ הגדול של שבט המנשה, אז אנחנו יודעים לייצר קשר בין המשטרה המקומית לבין נציג הקהילה, שיוכלו לדבר בזמן אמת. גם בשגרה וגם בחירום. אנחנו יודעים טוב יותר והעבר מלמד אותנו שמה שעובד טוב בשגרה, ייתן תוצאות טובת בחירום. ולכן, כאן אנחנו פועלים גם כך.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה, אני רוצה לשמוע את עיריית קריית שמונה.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
רגע, את הקצינים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בבקשה, ואחריהם קריית שמונה. בבקה, גיא.
<< אורח >> גיא אליהו: << אורח >>
צהרים טובים לכולם. אז מה שאנחנו עשינו בעיקר, זה היכרות עם מנהיגי הקהילה. ביצענו ביחד איתם מיפוי באיזה ערים הם נמצאים בעיקר, ויש לזה חשיבות. על מנת להגדיר בכל עיר שהם נמצאים פה את הרפרנט התחנתי, שיהווה כתובת, כמו באירוע שקרה. שיהיה להם כתובת. שהם יוכלו גם לפנות. קיום ישיבות עיתיות ביחד איתם. מינוי רפרנטים משותפים גם מטעמם וגם מטעמינו. לאחר הישיבות האלה תהיה רגולציה מסודרת על מנת לראות שאנחנו מקבלים בצורה מסודרת פרוטוקולים, ובודקים שדברים שהועלו אכן טופלו, ויש סגירת מעגל כל חודש בחודשו עם דקורות זמן רבעוניות, חציוניות וסיכום שנה. ישנם עוד הרבה, הרבה פרמטרים ודברים שאנחנו עושים. בניית תכנית עבודה מסודרת, לאורך כל השנה שזרנו דברים, וכמו שאמר הוד, כנס הגיוס גם בדגש על שילוב. עדן, אלייך.
<< אורח >> גיא אליהו: << אורח >>
אדוני יושב הראש, אני רק אגיד דבר אחד. עצם זה שנצליח לשלב שוטרים שימצאו בתחנות הליבה, איך שהגדרנו, במקומות שבהם ישנה קהילה גדולה, זה יגרום ל-א', תיווך לאוכלוסייה שלא יחששו מלפנות למשטרה, ו-ב', זה יגרום לכך שהשוטרים יכירו את המנהגים, יכירו את האוכלוסייה הזאת ויוכלו לתת את השירות הטוב שיותר. אמרתי את זה היום בבוקר ואני אחזור על זה פעם נוספת, התפקיד שלנו במשטרה, ככה אנחנו רואים את זה וככה גם פיקוד המשטרה מגדיר את זה, הוא להיות שם ולהגן, לשרת ולתת את התוצרים הטובים ביותר.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה. עדן, בבקשה.
<< אורח >> עדן טפט: << אורח >>
אני לא אחזור על הדברים. אני רק אומר שמדור קהילות ייחודיות מוביל את התחום הזה, וכמי שעלתה ארצה לפני כמעט שלושים שנים, אז אני כל כך מזדהה, אני כל כך מבינה, ואני חושבת שזו משימה עם חשיבות גדולה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בת כמה היית כשעלית לארץ?
<< אורח >> עדן טפט: << אורח >>
9. אני חושבת שזה באמת תפקיד עם הרבה מאוד שליחות, וזה עונג גדול להכיר את הקהילה המדהימה הזאת, ולהוביל יחד איתם תהליכים לטווח רחוק. זה לא כאן ועכשיו. וזהו. אנחנו יד ביד צועדים ועושים את הכול כדי באמת לסייע בהשתלבות המיטבית ולאפשר קליטה רכה ונוחה.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
תעשו, תעשו. כי זה התחיל. כי לצערי, עד הרצח של יואל לא נעשה. צריך גם לומר את האמת. לצערי. בהצלחה, עדן.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה, נציג של קריית שמונה, מיכאל יעקובי.
<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >>
עודד, משהו על תעסוקה, יש פה מישהו?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אין פה משהו על תעסוקה.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אבל משרד הקליטה צריך ללוות בעניין של תעסוקה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני חייבת לומר משהו בהיבט של משרד הקליטה, פנינה, את מכירה את ה כמעט כמוני. אגב קיבלתי תשובה בינתיים משרי, לגבי נושא ההשכלה הגבוהה, אני אזכיר שבדרך החדשה, אנחנו בעצם הורדנו את התנאים העודפים שהיו ליוצאי אתיופיה, והעברנו את כל התנאים האלה למל"ג, במסגרת קידום השילוב, מה שנקרא.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, עשינו עד 15 מלגה לסטודנטים, מעל 15 שנים, המל"ג.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה מה שהיה לפניכן. אני חושב, שדווקא בגלל שמדובר בקהילה כל כך קטנה, זה לא משהו שהמל"ג יכול לטפל פה. 15 שנים, במקרה הזה, זה לא מספיק. החבר'ה הצעירים שעלו לכאן כילדים, חבל - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן, אבל עודד, אתה יודע, דיון קודם אנחנו דנו בשילובם של יהודי אתיופיה, דיברנו על שילובים של האקדמאים ואני אומרת לך, שבסוף אם לא תהיה פה תוכנית, וזה לאוזני משרד הקליטה, תכנית ליווי צמודה, ומשרד הקליטה יודע לעשות את זה ואתה יודע שהם יודעים לעשות את זה. תכנית השמה עם החלטת ממשלה. אתה יודע מה? אפילו בלי החלטת ממשלה, נגיד ואנחנו לא נחכה, יש להם את כל הכלים, מחר בבוקר לעשות מיפוי של התעסוקה של בני המנשה, לקחת אותם יד ביד כולל ליווי והכשרה, ואם צריך יותר עברית אז לתת יותר עברית. יש גם את הוואוצ'רים ויש את המכונים. פתחנו את הסיפור של העברית, ואני חושבת שזה מפתח.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש את כל הכלים.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש את כל הכלים. רק צריך להחלטי שאתם עושים את זה יחד איתם. הסיפור של העברית והתעסוקה, הוא סופר קריטי.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה, אני רוצה לשמוע את ראש עיריית שמונה כדי להבין. כתב לי מוטי יוגב, הוא העביר לי את השכר שנותנים, ולכן הוא עזב משום שלא היה יכול לפרנס במשכורת של 3,200. את זה שלח ראש העיקר למוטי.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה זה. זו תגובה של פקיד קטן, לא תגובה של ראש עיר.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
רגע, רגע. יש פה נציג את העירייה, מיכאל יעקובי, איתנו בזום. אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של עיריית קריית שמונה לגבי הנושא הזה של הקליטה, וגם להבין למה אין מגשר, מלווה מטעם העירייה. גם אם מקבלים תקציב, האם העירייה לא משלימה עוד מעבר, אם צריך, לעיתים. כמו שקורה בהרבה מקומות.
<< אורח >> מיכאל יעקובי: << אורח >>
אדוני, אני מבקש להתנצל, אני רק עכשיו נכנסתי לדיון. אני מנהל את השירות הפסיכולוגי של קריית שמונה, אני פחות במקום של לתת תשובות לגבי הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
טוב, תודה רבה.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני היו"ר, לתת תשובה שיש חשב מלווה ובינתיים הם לא יכולים להעסיק אז ההורים והילדים סובלים, כשיש להם תקן של 8,000 שקלים למגשר חינוכי, טירה, אני חושבת שאתם צריכים פה להוביל ולהיכנס לתוך הסיפור. עירייה שאומרת שהיא לא מוצאת ב-8,000 שקלים ועוד, מגשר חינוכי, זה להתנער ולהגיד "יש חשב כללי ואני לא יכול לשלם מעבר ל-3,000 על מגשר בתוך הקהילה". איזה מין דבר זה. עוד בקהילה שחוותה רצח מזעזע.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
כנ"ל לגבי המלווה שהמשרד תומך ב-125,000 שקלים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מיכאל, מאז האירוע של הרצח, מה עשו בשירות הפסיכולוגי מול הקהילה כדי לטפל באירוע זה?
<< אורח >> מיכאל יעקובי: << אורח >>
השירות הפסיכולוגי נכנס לפעולה ממש בשעות הראשונות, ברגע שנודע על האירוע. למרות שבהתחלה דובר על ילדים מיישוב אחר. אבל, אני חשבתי שזה נכון שכיוון שזה קורה ביישוב שלנו ולמרות שיואל ז"ל הוא לא תושב העיר, אבל האירוע קרה אצלנו, זו אחריות שלנו, ואנחנו נכנסנו לפעולה, כולל לאורך כל החג. כולל ביקורים שלי ושל פסיכולוגים מצוות בתוך השכונה, גם עם הבנים והבנות נפרד בליווי מאז, ממש צמוד. כן יש בעיות טכניות אולי, בירוקרטיות כאלה ואחרות, עם חוב מלווה, מה שאני שומע ככה ברקע הדברים, אבל זה לא מנע מאיתנו לעשות את המקסימום כדי לתת להם את השירות.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אדוני, הקהילה מפחדת. אני אומרת לך משיחות שלי עם אנשים מתוך הקהילה. מאז הרצח יש אנשים שמפחדים להסתובב בעיר, וזה לא מדויק לבוא ולומר שהילדים שביצעו את הרצח הם מחוץ לעיר.
<< אורח >> מיכאל יעקובי: << אורח >>
לא, אני אומר, בשלב הראשון, מה שיצא החוצה זה באמת החלק הראשון של האירוע שזה באמת היה עם ילדים מחוץ לעיר. כמובן שבהמשך, כשנודע גדול התמונה, בלי קשר, אנחנו היינו שם, אנחנו שם מלווים אותם עם הפחידן, עם הדאגות, עם החששות של ההורים וגם של בני הנוער והילדים בעצמם. אנחנו מלווים אותם גם במסגרות החינוכיות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מיכאל, איזה פעילות עשתה העירייה מול בתי הספר להכרת הקהילה? היכרות וחשיפה של הקהילה לכלל הילדים בעיר, מה זה בני המנשה, מה המשמעות של העלייה שלהם.
<< אורח >> מיכאל יעקובי: << אורח >>
שוב, אני מתנצלת, כי אני לא בקיא בכל הפרטים של כל מערכת החינוך, עם כל הכבוד. אבל, אני כן יכול להגיד שיש פעילות ענפה בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה, תודה. אני רוצה לשמוע את הנציג של המשפחה. המשפחה קצת התעכבה ואנחנו צריכים לסיים את הדיון, כי זה צריך להגיע גם ליושב ראש הכנסת. הסבא, אם הוא רוצה להגיד כמה מילים. מישהו צריך לתרגם אותו. צבי, בוא תשב לידו ותתרגם. מה הוא היה רוצה להגיד לכנסת? בבקשה, טוביה.
<< אורח >> טוביה להגהאל: << אורח >>
(מדבר בשפה זרה, להלן תרגום חופשי ע"י צבי חאוטה)
קודם כל, שלום לכולם. הנכד שלי הוא מוקצע. הוא לא נוגע בסמים, הוא לומד בישיבה במעלות, שנה וחצי ואחר כך הוא רוצה להתגייס לצבא. הוא רוצה שירות קרבי, להיות בקומנדו. הוא מקשיב להורים, מאוד אוהב את מדינת ישראל. המשפחה, בתור סבא, אנחנו מצפים ממנו והוא עמוד השדרה במשפחה. סליחות, ראש השנה, כל החגים חגגנו. הוא בנה יחד עם אבא ונסע לקריית שמונה. מה שקרה, קרה וזה כואב. זה סבל למשפחה. כל כך האמנו ואנחנו כל כך מרגישים שייכים לצברים. אני שייך למדינת ישראל ולעם ישראל. שבט המנשה מהודו אוהבים מאוד ציונים, אוהבים את כל תושבי עם ישראל. אוהבים ועוזרים לזולת. מה שקרה, אסון, מדינת ישראל מה אתם יכולים לעשות כדי שזה לא יקרה שוב? צדק. אנחנו רוצים צדק.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה שבאת ודיברת איתנו. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה.
<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >>
קודם כל תנחומים שוב למשפחה. באמת ההתכנסות פה, ותודה ליושב הראש ולפנינה שדחפו, היא באמת כדי, כמו שהסבא אמר, כדי למנוע, חלילה, את הרצח הבא. ולא רק את הרצח, אלא גם לדאוג שכל הקהילה תיקלט פה. היא באה מטעמי ציונות ויהדות ויש לנו אחריות כלפיהם. אני לא רוצה להאריך, אני רק חושב שיש לנו פה יתרון שיש תקדים. יש קהילה של עולי אתיופיה, שבעצם שם, בדרך הקשה ועם הרבה כאבים, המדינה ידעה איך להשתפר. לא צריך לחזור על כל הטעויות שנעשו שם. פה זה כלכלית גם הרבה יותר זול כי זו קהילה קטנה.
פשוט להשוות את כל התנאים של עולי בני המנשה לעולי אתיופיה, גם בחינוך בכל האגפים, גם בנושא של סל הקליטה. אמר לי מוטי יוגב שהם מקבלים עכשיו, כמו עולי אתיופיה, עשרה חודשים, אבל סל הקליטה הוא רק חמישה חודשים אז הם חייבים ללכת לעבוד. אלה דברים שאם בודקים אותם כלכלית, זה כול כך זול למדינה שזה אבסורד שזה לא קורה. פשוט, נדבר על זה גם עם השר, להשוות את התנאים ולאפשר להם את הדבר הזה.
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
שאין עברית, ויש פה שלושים אחוזים אקדמאיים, אי אפשר, אתה מכיר את זה מכל העליות, אז נשארים נמוכים ואי אפשר להתקדם, בכל הגילאים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
ברור.
<< דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >>
וכמובן, להמשיך לעקוב מפה. תודה רבה לכולם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה. פנינה.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני קודם כל רוצה להודות גם לשרי וגם לטירה. אני יודעת שהלב שלכן במקום הנכון, ואני יודעת שכל הצוות שהגיע לכאן ממשרד הקליטה עושה את המאמצים כדי להשתפר, וגם להודות למשטרה על הצעדים המאוד ברורים שאתם התחלתם. אני רוצה לומר לכם, לא להרפות. זאת אומרת, היום התקיימה הוועדה, אז כבר מחר להסתכל שוב פעם על כל מה שהצפנו, כל מה שאמרנו. מה אפשר להשוות, מה אפשר לתקן. מה אפשר לרכך. כי בסוף, היכולת של הקהילה המדהימה הזאת, למרות הכאב, הקושי, הכעס, עם אירוע נורא מזעזע, עדיין לומר שהם כל כך מרגישים חלק וכל כך אוהבים את עם ישראל ואת ארץ ישראל, זו יכולת אצילית וגדולה מהחיים.
יפה אמרה קודם, שלא צריך שהצעירים שלהם בסוף יצאו לרחובות, כמו שיוצאי אתיופיה יצאו לרחובות. אנחנו צריכים לעשות ביחד את התיקון הזה. אני מקווה שאדוני יושב הראש, מבלי בכלל ליזום דיון דחוף, לבקש תוך זמן מה, שאפילו בדו"ח שישלחו לך תוך חודש ימים, מה הושווה או מה לא הושווה. שישלחו לך את זה בהתחלה בכתב, ואם צריך לעשות עוד דיון אז נעשה עוד דיון. אני מתכוונת להקים את השדולה למען בני המנשה. בעזרת השם, גם היו"ר וגם חילי יצטרפו אליה. אני מקווה שתרגישו הרבה, הרבה יותר שייכים כאן.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
אדוני יושב הראש, אני קיבלתי תשובה גם לגבי הדיור. כל תנאי הדיור הושוו למעט המענק עצמו.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תודה.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא, אז מה זה אומר. אז דיור ציבורי, תתחילו לתת להם דיור ציבורי. לא, אי אפשר להגי הושוו. כשאני באתי לבית של יואל ז"ל, אחרי הרצח, אז אני אספר לך שאני הגעתי לדירה קטנטונת עם שני חדרי שינה. 7 ילדים, 9 נפשות. אין דבר כזה. והם יוצאים לעבוד גם ככה בתעסוקה שהיא לא מספיק מכניסה הבייתה. תביאו להם, זו קהילה קטנה, תביאו להם דיור ציבורי. תעשו מיפוי, וזה יירשם לפרוטוקול, שיעשו מיפוי ותבדקו מי המשפחות שזקוקות עכשיו לדיור ציבורי.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
ראשית, אני רוצה להודות לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה על יוזמת הדיון החשוב הזה. כמובן אני משתתף בצער המשפחה ובצער הקהילה ואני חושב שזה אירוע שנתן לכל החברה הישראלית סטירת לחי. כדי להבין עד כמה אנחנו נמצאים במצב שבו קליטה של קהילה קטנה, אוהבת ישראל, שבאו לכאן עם כל כך הרבה אהבת העם והארץ, והם מגיעים לאירוע פשוט מזעזע מבחינתי. אז אני חושב שהממשלה כולה, וגם הכנסת, צריכים להתייחס לזה, לא כמנורת אזהרה, אלא זיקוקי דינור שנדלקו לנו פה. אני חש בושה.
אפשר להגיד שפתאום אם זה אירוע קליטה של עשרות אלפים או מאות אלפים, אז זה אירוע שמצריך המון משאבים. אבל, זו קהילה קטנה. אנחנו מכירים הרבה מאוד קשיים גם עם העולים שנמצאים פה הרבה מאוד שנים. הם נמצאים בקריית ארבע ומקומות נוספים. יש דברים שאפשר לעשות, וכמו שאמר חבר הכנסת טרופר, "הכלים קיימים". הם קיימים רק צריך לעגן אותם וצריך למסד אותם. אני רוצה להודות גם למשרד הקליטה וגם למשרד החינוך. העובדים עושים מאמצים כבירים בתוך הכלים שניתנו להם. ואני גם שמח לשמוע ממשטרת ישראל על השינויים והנכונות. אבל, אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו צריכים לתת יותר כלים למערכות כדי לטפל בזה, ובצורה שרואה את כל התמונה.
במשרד הקליטה, אני אומר את זה פה, שרי, ואני אפנה בכתב לשר בעניין הזה, חייב לקדם החלטת ממשלה שנוגעת לקליטת בני המנשה. סוג של תוכנית חומש. סך הכול מדובר ב-4,500 עולים. תוכנית חומש, עם משאבים, עם תקציב, אפשר לתת את הפתרון, ושם גם לתת - - -
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
ויש לו נכונות. הוא הגיע מקריית שמונה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אני מכיר תמיד את הסיבות המשפטיות. עוד מעט לא יהיו בעיות משפטיות כי לא יהיו משפטנים במדינה (בצחוק). לתת את הסיבות ללמה לתת תיעדוף בדיור ציבורי. אגב, בעיקר במקומות שהם גרים, בדרך כלל בפריפריה, יש דיור ציבורי. לכן, אני אומר - - -
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
כפי שנאמר פה, השר אופיר סופר מאוד על זה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אז אני אומר, הדרך הנכונה לטפל בזה, היא בהחלטת ממשלה עם תקציבים, עם סדרי עדיפויות שנותנות הנחיות לכל המשרדים, כי יש פה פעולה שכל המשרדים צריכים לתת בה חלק. חלק מהם כבר לא מוגדרים עולים, בהגדרה היבשה של עולים, ועדיין זקוקים לסיוע. ולכן צריכים את הסיוע הזה, גם מזרוע העבודה וגם ממשרד החינוך וגם ממשרדים נוספים. קמפיין נגד גזענות אני חושב שצריך לעשות אותו בלי שום קשר, לגבי מעמד העולים במדינת ישראל שנשחק דרמטית. אני מתנצל - - -
<< אורח >> מרדכי יוגב: << אורח >>
אם אפשר לזמן לוועדת המעקב, נציג ממשרד הבינוי והשיכון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אנחנו נעשה ועדות בנושא הזה בהמשך, כולל מעקבים. אבל, השלב הראשון שממנו צריך להתחיל, פה, זה החלטת ממשלה. אני מודה למשפחה ולבני הקהילה שהגיעו לכאן והגיעו לכאן מרחוק. אני מתנצלת בפני מי שלא יכול היה לדבר בגלל קוצר הזמן של הדיון. אנחנו נקיים דיון נוסף כדי לראות שבאמת יש מעקב, ושהנושא הזה מתקדם, מול משרד העלייה והקליטה. אני לא אחוזר על כל הזכויות שצריך להשוות אותן. נאמר פה משהו שעליו אני אבקש לקבל סקירה בהמשך. אם יש באמת מצוקה באזורים מסוימים, מוטי, אם יש מצוקה באוזרים מסוימים זו חובתה של מדינת ישראל. אני מדבר על מצוקה בקהילה שבחו"ל.
<< דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש שם 5,000 שנמצאים במצוקה אדירה והמשפחות פה צריכות לשלוח להם כסף.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
המדינה צריכה להתגייס. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:22. << סיום >>