פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב ראשון פרוטוקול מס' 34 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, כ"ב באדר התשפ"ג (15 במרץ 2023), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> ייצוג הולם בקרב הרשויות המקומיות לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר יוסף טייב חברי הכנסת: משה סלומון מוזמנים: קסאיי דמוזה פרנזמן – מנהלת תחום, המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה לימור פקדו – מנהלת תחום מעקב ובקרה, משרד ראש הממשלה טלילה דביר – עו"ד באשכול החברתי בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רות דיין מדר – מנהלת מח' חברה, מרכז השלטון המקומי ורד אחיהון – מנהלת תחום תוכן, הסוכנות היהודית זאלו אדיסו – עו"ד, מנהלת תחום גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה דבורה שארף – עו"ד, מנהלת תחום בכיר, גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה ניתאי גירון – מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אילה אליהו – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אסתר בלום – קשרי ממשל, ארגון קעליטה עמותות הפועלות למען עולי צרפת דב ליפמן – יו"ר עמותת יד לעולים מוזמנים באמצעים מקוונים: רינה איילין-גורליק – עו"ד, מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה יצחק בורבא – יו"ר איגוד התאגידים העירוניים מאיר דויטשר – מנהל תחום הון אנושי ברשומ"ק, משרד הפנים ייעוץ משפטי: מרב תורג'מן מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: מירב מקלר - חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> ייצוג הולם בקרב הרשויות המקומיות לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית << << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עליה, קליטה ותפוצות, היום כ"ח באדר תשפ"ג. הנושא הוא ייצוג הולם ברשויות המקומיות בקרב עולים חדשים ובכללם, בני העדה האתיופית. זה הדיון השני שאנחנו עושים השבוע של ייצוג הולם במסגרת דיווחי חובה שמחויבים לדווח לוועדה שלא התכנסה בכנסת הקודמת, ולכן גם לא היה דיווח הרבה מאוד זמן. הדיווח בדיון הנוכחי יתייחס לשנת 2021, הדיון הקודם התייחס לשנת 2020, דובר בו על נתוני העסקה בשנת 2018. הנתונים שתיכף יציגו לנו, עולות כמה בעיות מאוד מאוד ברורות, גם מבחינת העמידה ביעדי העסקה וגם משהו פחות נבחן, אבל לדעתי הוא מאוד מאוד חשוב, זה איכות העסקה. לא רק כמה מעסיקים, אלא במה מעסיקים, ואת המסגרת לדיון נתחיל עם הצגת הדו"ח של המרכז למחקר והמידע של הכנסת. בבקשה. << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> בוקר טוב לכולם. מי שהיה פה לפני יומיים יודע שקוראים לי אילה אליהו ואני ממרכז המחקר של הכנסת, ושהכנו מחקר בנושא ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה בקרב הרשויות המקומיות. ואתם גם זוכרים שיש חובת ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה בחוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי, ובחוק לא נקבע יעד לייצוג הולם, אבל נאמר שהרשויות המקומיות צריכות, והגופים נוספים, או החברות הממשלתיות או התאגידים הציבוריים צריכים לקבוע יעד. אז באמת, כמו שראינו לפני יומיים, החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים קבעו יעד שהוא כשיעור יוצרי אתיופיה באוכלוסיה, שהוא 1.7%. בדו"ח של משרד הפנים בעצם לא נקבע יעד כזה, לא היתה התייחסות ליעד, וכשפנינו למשרד הפנים כדי לקבל תשובה בנושא מהו היעד, לא הצלחנו לקבל תשובה ברורה ומהנתונים שקיבלנו, בעצם אפשר להשוות את ייצוג יוצאי אתיופיה בקרב עובדי הרשויות המקומיות, גם לשיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסיה בישראל, וגם אפשר להתייחס לייצוג שלהם בכל רשות ורשות, לייצוג באוכלוסיה בכל רשות ורשות. אם נסתכל על כלל העובדים ברשויות המקומיות, אנחנו רואים שיש 105,471 עובדים ב- 253 רשויות מקומיות שדיווחו בשנת 2021, שזה כמעט כל הרשויות המקומיות. מתוכם, 1947 עובדים יוצאי אתיופיה, שזה 1.8% מכלל העובדים, כלומר יותר משיעור הייצוג בכלל האוכלוסיה. אבל אם מסתכלים פר רשות, אנחנו רואים שיש פערים מאוד גדולים בין הרשויות. אני מקווה שאתם מצליחים לראות, זה קצת הפוך וקצת קטן, אבל נגיד לסיכום שמתוך ה- 253 רשויות דיווחו רק 52 רשויות בעצם היה בהם ייצוג לעובדים מעל לייצוג באוכלוסיה, מעל ייצוג יוצאי אתיופיה באוכלוסיה שהוא 1.7, ובשאר הרשויות, שזה כ-200 רשויות היה ייצוג מתחת לשיעור הייצוג באוכלוסיה, כאשר ב- 134 רשויות היה 0 ייצוג ליוצאי אתיופיה בקרב העובדים, ונציין ברוב הרשויות האלה, גם שיעור התושבים יוצאי אתיופיה הוא כמעט 0, ושמתוך הרשויות האלה, יש גם 75 רשויות מקומיות ערביות, שבהם אולי יש חסמים נוספים להעסקת יוצאי אתיופיה, אם כי יש גם רשויות ערביות שבהן כן הועסקו עובדים יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את לא יודעת להגיד אבל באיזה מקצועות הם מועסקים. << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> לא, אבל אני כן יכולה לעכשיו לתת כמה נתונים על הדירוגים. אם מסתכלים באמת על הדירוגים השונים, סליחה זה משובש לכם, אז אני אגיד ככה – בדרג הניהולי הבכיר, זה הקטגוריה שמופיעה פה למעלה, אנחנו רואים שרק 0.2 מהעובדים יוצאי אתיופיה מועסקים בדרג הניהולי הבכיר, לעומת 3.6 בקרב כלל העובדים. בדירוג האקדמאי, אנחנו רואים ש-5.9 מהעובדים יוצאי אתיופיה מועסקים בדירוג האקדמאי, לעומת כ- 10% מכלל העובדים. בדרג המקצועי 19% מהעובדים יוצאי אתיופיה, דומה לייצוג של כלל העובדים, ובדרג המנהלי 74% מהעובדים יוצאי אתיופיה, לעומת 66% מכלל העובדים. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה האחוז שלהם באוכלוסיה? << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> 1.7. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת, הם קצת מעל. << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> כן << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשמסתכלים על כלל הרשויות המקומיות. << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> אני אוסיף שקיבלנו גם נתונים על העולים החדשים בקרב הרשויות המקומיות, אין יעד לייצוג הולם לעולים החדשים, אבל משרד הפנים כן מקבל מהרשויות המקומיות מידע על כמה עובדים עולים חדשים הם מעסיקים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הם מגדירים עולה חדש? << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> הם מגדירים עד 12 שנה בארץ. אז נציין שוב שאין יעד, אבל יש נתונים על מספר עולים חדשים שמועסקים, ואנחנו רואיםש-70 רשויות מקומיות מעסיקות עולים חדשים; 143 רשויות אינן מעסיקות עולים חדשים, ורשויות נוספות לא דיווחו כלל. לסיכום, אנחנו יכולים לראות שבסך הכל, מתוך כלל הנתונים, יש ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה, שהוא מעל שיעורם באוכלוסיה, אבל יש פערים גדולים בין הרשויות, ויש רשויות שאין בהן בכלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. תודה << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא כלל תאגידים מקומיים, זה כלל רק רשויות מקומיות מה שהצגת לנו כאן? << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> כן, יש איזה שהוא ניסיון של השלטון המקומי להכניס את התאגידים העירוניים לתוך הדיווח הזה, אבל זה עדיין לא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיר דויטשר, משרד הפנים. יש לי גם כמה שאלות אליו. << אורח >> מאיר דויטשר: << אורח >> דבר ראשון, כמו שאמרו, לגבי הנושא של היעד. אז כמו שנאמר פה, כיום עדיין לא מוגדר היעד. היה ניסיון לקדם תיקוני חקיקה על זה, בכלל כל הממשלות התכופות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה זה לא יכול להיות בחוזר מנכ"ל? << אורח >> מאיר דויטשר: << אורח >> אני לא יודע לומר. זה ללשכה המשפטית שתקדם את זה בפסיקה. כן אנחנו נכון להיום, בפועל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היועצת המשפטית שלכם לא רצתה להגיע. המשרד בחר שלא לשלוח את הייעוץ המשפטי. << אורח >> מאיר דויטשר: << אורח >> אני כן יודע להגיד, שהיום בפועל אנחנו מכוונים למקום של אחוז יוצאי אתיופיה באוכלוסיה ברשות הספציפית, גם הנתונים קרובים לזה ברשויות שבהם יש יותר יוצאי אתיופיה יש יותר ייצוג, וברשויות שבהן יש פחות, יש פחות ייצוג. אני לא יודע להגיד נקודתית לגבי היעד, מאחר והוא עדיין לא נקבע, אבל זה מה שצריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה מכוונים? כשאתה אומר מכוונים, איך מכוונים, מי זה מכוונים, מי? << אורח >> מאיר דויטשר: << אורח >> הנתונים בפועל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא הנתונים. אני שואל, תראה, משרד הפנים בסוף אחראי על הרשויות המקומיות, עם הרבה מאוד סמכויות מול הרשויות המקומיות. אין יעד. תגידו לי שאתם לא רוצים לקבוע יעד, זו גם אמירה. אין יעד שהוגדר לרשויות המקומיות, אין יעד כזה שהוגדר בחוק, הוא לא צריך, לשיטתי לא חייב חקיקה, זה יכול להיות בהכוונה, כמו שאתה אומר. הכוונה, משרד הפנים מכווין, הוא מוציא חוזר מנכ"ל ואומר אני מבקש מהרשויות המקומיות שיעשו 1, 2, 3, 4. מדוע לא יוציא מנכ"ל משרד הפנים חוזר שאחד, דורש מהרשויות המקומיות להעביר את הנתונים, כולל נתונים של תאגידים עירוניים, אין שום הבדל בהיבט הזה. אם היה פה נציג ההסתדרות, הייתי שואלת אותו איפה הם עובדים בעניין הזה. מה יש עובדים סוג א', סוג ב'? זה במובן הזה. ודבר שני, קובע את היעד, ואז היית אומר לי, אנחנו מכווינים. אנחנו מכוונים ואז אפשר לנהל את הדיון אם מכווינים לפי רשות, לפי אזור, יש הגיון בזה שעובדים ברשויות המקומיות לא ייסעו מעיר אחת 50-60 ק"מ, בדרך כלל רוב העובדים הם מקרב תושבי הישוב, אז יש בזה היגיון, אבל כשאתה אומר מכווינים, מי? << אורח >> מאיר דויטשר: << אורח >> אז אני רוצה לחדד. דבר ראשון, היום המצב הנתון שזה הרשויות מחויבות לדווח לנו, אנחנו לא בודקים את אמינות הדיווח, את איכות הדיווח. אנחנו פשוט מדווחים את מה שמדווחים, אנחנו מעבירים לכנסת כמות שזה, והדגש שלנו בשנים האחרונים היה להגיע של 100% דיווח. לפני שנה ולפני שנתיים הגענו לזה, והשנה כרגע חסר לנו 5 רשויות, ואנחנו נסיים גם איתם בע"ה. זה דבר ראשון. לגבי תאגידים עירוניים, נכון להיום אין להם חובה, הם לא נחשבים, הם לא צריכים לדווח. כן יש רצון להכניס אותם, אבל שוב, זה מורכב יותר כרגע, במצב הנוכחי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשאתה אומר יש רצון, יש פה כל מיני אמירות שאני מצטער, אני צריך לרדת לשורש שלהם. של מי? << אורח >> מאיר דויטשר: << אורח >> ברור שאנחנו כמשרד רוצים שכולם ידווחו. מצד שני, לדרוש מהרשויות להכניס דברים שהם לא מחויבים, זה קצת מורכב יותר וזה בסופו של דבר יש כאן דרישות נוספות מהרשויות, שכמו שהיא ציינה פה מקודם, ההסתדרות ומרכז שלטון מקומי גם צריכים לרצות ולשתף פעולה עם זה, נכון להיום, במצב הנוכחי. לגבי שאר האוכלוסיות הייצוג, הוזכרו פה עולים חדשים. אז מה שאנחנו בעצם עשינו בצורה וולונטרית, אנחנו יש לנו את מדד ההון האנושי, זה מספר את הסיפור של יוצאי אתיופיה וגם של כל אוכלוסיות הייצוג. אנחנו מדי שנה ושנה מבקשים מהרשויות לדווח על כל הנושא של הייצוג ההולם בקרב אוכלוסיות הייצוג, כולל רמת משרות, חוץ מיוצאי אתיופיה שהם מחויבים, השאר זה באופן וולונטרי, והנתונים שהוצגו פה, הם בעצם מהדיווחים האלה. זה כבר 3 שנים, או שנתיים, שהם מדווחים. השנה היה השנה השלישית, וזה מתחיל לייצר איזה שהוא בסיס של נתונים, שעל בסיסו אפשר יהיה להתחיל לנסות לקדם את היוזמות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רצית להתייחס, עו"ד אדיסו, היתה לך שאלה? << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> כן. מאיר, בעצם עבר את ההכשרה שלנו, של אגף הגיוון בשירות המדינה, במטרה באמת לתת כלים, לפקח ולבקר את כל הנושא של ייצוג של יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות, בשונה מהממשלה, באמת מי שעובד שם זה האזרחים שגרים ברשויות עצמם, מהנתונים שד"ר אליהו הציגה, אי אפשר באמת לראות מהם אחוזי הייצוג, ובאיזה רשויות כן עומדים. בעצם אין אחוז ייצוג. אני חושבת שכמו שהחברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים דואגים לאחוז ייצוג כמו שנקבע בהחלטת ממשלה, שזה בעצם 1.7 לפי הייצוג של יוצאי אתיופיה בחברה, נראה לי שזה גם מה שאמור להיות ברשויות המקומיות והייצוג שם הוא סופר חשוב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מול מה זה, מול אחוז האוכלוסיה באותה עיר? איך עשו את זה? הכללי זה 1.7, אבל ברשות מסוימת יש מקום שזה 11,000 ויש 900 איש. << אורח >> זאלו אדיסו: << אורח >> כמובן בהתאמה, אבל נראה לי שהם צריכים לקבוע אחוז ייצוג או לדאוג לפיקוח ובקרה, כמו שראינו, תאגידים עירוניים בכלל לא מחויבים להציג ולתת נתונים על אחוזי העסקה של יוצאי אתיופיה, שזה משהו שהוא מהותי, בגלל האזרחים האלה מקבלים שירותים בכל תחומי החיים, ואני מניחה שאם אין עובד או עובדת יוצאי אתיופיה שמדברים את השפה ונותנים שירות, בביטוח הלאומי לצורך הדוגמא, פספסנו את המטרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מרכז שלטון מקומי. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> רות דיין מדר, מרכז שלטון מקומי, ממונה על תחום של עליה וקליטה. אנחנו רואים חשיבות גבוהה בנושא הזה, מדי שנה אנחנו מוציאים מכתב בנושא לרשויות המקומיות לעמוד בחוק, הסבנו את תשומת הלב של הועדה וגם של משרד הפנים, שבעצם אם בחקיקה עצמה או על הדרך הפרשנות, או בתיקון חקיקה, יהיה אפשר להוסיף את התאגידים העירוניים, היינו רואים שאחוז של השילוב הוא גדול יותר ורחב יותר. ברור שברגע שאנחנו יש לנו את הרשויות הערביות, שהן נתח מאוד גדול מתוך הרשויות המקומיות, יותר מ-1/3, הן משפיעות על האחוז שיורד, כי פחות אוכלוסייה אתיופית עובדת ברשויות הערביות, פחות אוכלוסייה עברית עובדת ברשויות הערביות, אבל אנחנו נשמח לכל דרך כדי לשפר ולעלות את המספר, לא רק אחוז יוצאי אתיופיה שעובדים, אלא גם בכלל של כל העולים. אנחנו חושבים שנכון שעולים ישתלבו, ואנחנו חושבים שהרשויות המקומיות הן כתובת נהדרת לעולים להשתלב בתפקידים, וזה תפקיד של השלטון המקומי להיות שותף בעליה, בכל הנושא הזה, אז נשמח לשתף פעולה בכל דרך שהיא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה לגבי העברת נתונים על תאגידים עירוניים? << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> לנו אין נתונים. לכן ביקשנו ממשרד הפנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, מה עמדתכם? אמר משרד הפנים לא רוצים לדרוש הרבה ממשרד הפנים. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> לא, לא. אנחנו עודדנו, אנחנו אלה שביקשנו במספר מכתבים גם לוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חייב לומר, אני לא רואה סיבה שבעיר כמו רחובות, שיש לה כמה חברות עירוניות, ויש בה קהילה גדולה של יוצאי אתיופיה, לא נדע כמה מועסקים בחברה העירונית לתרבות, כמה מועסקים בחברה הכלכלית. זה חלק מהעניין. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> ברור, אנחנו ביקשנו לכלול את התאגידים העירוניים כחלק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תאגידי המים נחשבים כתאגידים עירוניים במקרה הזה? << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> כן, בהחלט. אנחנו אמרנו שהתאגידים העירוניים הן הזרוע הארוכה של הרשות המקומית, ולכן אנחנו מבקשים לכלול בבדיקה הזאת גם את התאגידים העירוניים, כי ברור לנו שיש לא מעט יוצאי אתיופיה שעובדים גם בתאגידים העירוניים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין לנו מיפוי הנהלה, כמה הם מקרב הנהלת הרשויות המקומיות? תפקידי ניהול. כשאת מגדירה ניהול בכיר, מה זה? << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> זה לפי הגדרות התקשי"ר, זה בעמוד 8. מי שבחוזי בכירים, חוזים אישיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שם אנחנו נמצאים בבעיה. שם הבעיה המרכזית. חברי הכנסת, מישהו רוצה להתייחס? בבקשה חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אגיד ככה, הסתכלתי על עמוד 8 עוד לפני כן, באמת המספרים המוחלטים וגם האחוזים הם לא מספיקים, אבל הם בסדר, זה לא משהו שאתה יכול שיש פה איזה שהיא התעלמות, כן יש איזה שהוא משהו מסוים, אבל ננסה שניה להסתכל, אני גם הגעתי מחבר העולים, עברתי בשלטון המקומי כמנהל תכנית צוערים והנושאים היו האלה היו חשובים לנו, אני אגיד שהעניין של מינוי של אנשים או עבודה של יוצאי אתיופיה, במקרה הזה ברשויות המקומיות, יש לזה חשיבות בלתי רגילה. החשיבות היא לא במובן של כמה עובדים יש לנו, אלא חשיבות הדבר הזה היא איך אני מייצר איזה שהוא מרחב בטוח, מרכז מיוצג, מרחב שאיפות לכל האוכלוסייה בכלל. כשיש מישהו שמדבר בשפה שלך, לא בשפה של אמהרית, אנחנו יודעים להגיד שהיום האנשים לא צריכים את האמהרית במובן הזה, כי הם כבר מה שנקרא וותיקים בארץ, אבל כשיש מישהו שמכיר אותך ואתה יודע לפנות אליו, אתה יודע להגיד שהוא ידאג שהעוולות האלה לא יקרו, או דברים לא יקרו, אז זה נותן לבנאדם יכולת להתפתח הרבה הרבה יותר בהקשר של הפעילות החברתית, ולכן אני כן הייתי רוצה שהשלטון המקומי ייתן לזה, לא רק יגיד אנחנו לא מתנגדים, אלא לפעול באופן אקטיבי. לא מכוח חוק, לא מכוח איזה שהיא החלטה, אלא מכוח ההבנה שככל שהמרחב הרשותי, המוניציפלי, יהיה בו ייצוג מאוד משמעותי של כלל האוכלוסייה, כך ייטב לאוכלוסייה עצמה. כלומר, המוביליות, המעורבות, הרלבנטיות, אפילו אותם אוכלוסיות שהם בשולי החברה שאנחנו יודעים שאנחנו מתעסקים בהם הרבה, משקיעים בהם הרבה כסף הם אל יהיו, ולכן בסוף אנחנו נצטרך להסתכל על טבלאות כמו שהראית, אבל מעבר לטבלאות, יש כאן, אני רואה בזה איזה שהוא אחריות של השלטון המקומי, אחריות של כל הממסדים, כדי שלעניין הזה של הבכירים בשתי הרמות, אני לא יודע איך הם נקראים, גם בדרג הניהול וגם בדרג האקדמי, יש שם עלייה גבוהה יותר, אפילו מהחלק באוכלוסייה, כי באופן הזה אתה תוכל להגיע, איך אומר הרמב"ם, שכשאדם נמצא בקיצוניות אחת, יגיע לקיצוניות השנייה, ואז יגיע בסוף לשביל הזהב. פה אנחנו צריכים להגיע לשביל הזהב מהר, בשביל זה אנחנו צריכים לעשות עבודה הרבה יותר נרחבת. זה מכל הכיוונים. אז אני שמח שהעיסוק הזה קורה כאן בוועדה, ואני מקווה שההנכחה הזאת תגיע גם לקצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. ח"כ טייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> תודה אדוני היו"ר. קודם כל תודה על הדיון, אני רוצה רק לומר שאתם צריכים להבין שמעבר לקביעת היעדים לייצוג הולם, שלצערי לא נקבע ואדוני היו"ר גם יאמר את זה במסקנות, אבל אני חושב שמשרדי הממשלה, רשויות, תאגידים, כל אחד קובע לעצמו את היעד, מן הראוי היה שממשלת ישראל תקבע יעד רחב יותר, זה אחד. ויעד שיהיה שווה בכל מקום. לא יתכן שתאגיד יקבע אחוז כזה ורשות באותה עיר שהתאגיד קבע לצורך העניין 2%, תקבע אחוז וחצי. יש דברים שהם לא הגיוניים. מעבר להנגשת השפה, לזה שאם מגיע דובר אמהרית, או צרפתית, או רוסית, או אוקראינית, או איזה שהיא שפה, מעבר לשפה עצמה, יש פה עניין של מנטליות. וכשמגיע אותו עולה, הוא יכול להיות 15,20,30 וגם 40 שנה בארץ. בסוף יש לו מישהו שמבין את התרבות שממנה הוא הגיע, והוא מבין שכשהוא פונה אליו בצורה כזו, וגם אומר לו אותו דבר, אבל אומר לט את זה בצורה קצת אחרת, המסר עובר. ובמדינה מודרנית, שבסוף הציבור כפוף ותלוי והופך תלותי ברשויות, והוא צריך רישיון בניה ובזה הוא צריך משהו אחר, אם זה ברווחה, ואם זה בחינוך, וכמה שאנחנו ניתן את המענה, אז זה יהיה רחב יותר, שיביא את המענה לאותה אוכלוסייה שנמצאת באותה העיר. אני לא יודע אדוני היו"ר אם נקבע האחוז לפי אחוז באוכלוסייה הכללית או מה שקורה באותה העיר. כפי שנאמר, אם בעיר יש 20% עולי אתיופיה או עולי אוקראינה, מה יעזור אם אני אתן 1.5% מכלל האוכלוסייה שנמצאת באותה עיר, לא פתרתי את הבעיה ולא הגעתי לפתרון שלכאורה לשמה נוצר החוק. זה לא משנה, היום אנחנו מדברים על עולים, וזה בחרדים וזה בני מיעוטים ועל כל הרצף של החוק שלשמו הוא נקבע, ולכן אני חושב שהיה מן הראוי שתהיה אולי החלטת ממשלה על הנושא הזה, שיכפה על כל רשות, קודם כל לשנות את הקריטריון, שזה לא אחוז האוכלוסייה הכללית שלהם במדינה, אלא לפי מקום, לפי מחוז, לפי עיר, לפי שכונה. זו נקודה אחת. נקודה שניה, שזה יהיה באמת משהו כללי. שאם בעיר מסויימת נקבע שהרשות בגלל שבאותה עיר יש 20% עולי אתיופיה, אז יהיה 20% מועסקים באותה הרשות, יהיה כך גם בתאגידים וגם במקומות אחרים, וככה אני חושב שאנחנו נגיע וניגע ונביא בסוף לפועל את המטרה שלשמה החוק חוקק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. יצחק בורבא – יו"ר התאגידים העירוניים – אתנו בזום. שלום, בבקשה. << אורח >> יצחק בורבא: << אורח >> אהלן, בוקר טוב. אני מתנצל, רציתי לבוא, אבל אני אחרי תאונת דרכים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שיהיה רק בריאות. תראה, הנתונים בנושא ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה שמוצגים כאן בפני הוועדה בהתאם לחוק, מוצגים רק הנתונים של שהרשויות המקומיות. בלי הייצוג בתאגידים העירוניים, זאת אומרת שאין מידע בכלל על הייצוג בתאגידים העירוניים. השאלה, מה המניעה שכשהרשויות המקומיות מדווחות למשרד הפנים, שהוא זה שמעביר לנו את הדיווח, למה לא יכולות לדווח גם על התאגידים העירוניים, מה רמת הייצוג. << אורח >> יצחק בורבא: << אורח >> אני מתחבר לדברים האחרונים שנאמרו פה, מה שלא ייעשה בחקיקה, לדעתי לא יקרה. כי שיתוף הפעולה שמקבלים באירועים כאלה על בסיס וולונטרי הם בעייתיים. אני בעד שהמחוקק יקבע את המכסות ואת היעדים, ואת חובת הדיווח. אני שולח לתאגידים, ההתייחסות, אני לא רוצה להגיד לך, זה בכל מיני דברים, ההתייחסות בכלל דיווחים שעל בסיס וולונטרי הם בעייתיים, וגם בנושא הזה זה אותו הדבר. עכשיו, מה שאני חושב, וזה שוב בהמשך לדברים ששמעתי פה, זה שצריך להעביר בחקיקה ברורה את כל הנושא הזה. ואני רואה כל מה שבא בצורה חקיקתית, אנחנו צריכים להסדיר את זה ושיידעו שזה חובה, וזה לא זכות, ואני מרגיש לא נוח עם הדבר הזה, אבל 600 תאגידים עירוניים, אני לא רוצה להגיד לך, אתה שולח, אתה מבקש דיווחים כדי לעשות מצבת נתונים, כדי שאני אבוא עכשיו לכנסת ואני אגיד, ולא כל כך משתפים פעולה. ואיך אומרים שמגוון הנושאים שלא משתפים פעולה הן רבות. אז מה אני אומר, אני אומר שלדעתי אתה צריך להוביל חקיקה שאומרת בצורה וודאית, על תאגידים עירוניים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חקיקה או הנחייה? אם יש לתאגיד העירוני הנחייה של משרד הפנים הוא מדווח, אני מניח. אם יש הנחיה. << אורח >> יצחק בורבא: << אורח >> לא! לא! לא! אני אומר לך שהנחיות יש כאלה שמתקיימים, יש כאלה שלא מקיימים. חסל סדר הנחיות. צריך לקבוע חובה לדווח, ואז אנשים ימלאו את חובתם שמן הסתם היא דבר שחייב אותו, חייב אותו. זה לא הגיוני מה שקורה. אז לכן, אני אומר, צריך להוביל חקיקה שתכריח את התאגידים לדווח כמו כל דבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרד המשפטים. << אורח >> טלילה דביר: << אורח >> בוקר טוב אדוני, בוקר טוב לכולם. תודה רבה על הדיון החשוב הזה, על הרצף של דיונים, אני מאוד שמחה להיות פה. עלו כמה נושאים, גם לגבי תאגידים עירוניים, גם לגבי יעדים או קביעות, ואני אשמח להתייחס אליהם. לגבי התאגידים העירוניים, למיטב הבנתינו, ואולי השלטון המקומי ידייק אותי, אם אני טועה, כלומר עובדי תאגיד עירוני הם אינם עובדי רשות מקומית, קצת בהשוואה לעובדי חברות ממשלתיות, ולכן יכול להיות שבאמת על מנת שתהיה גם, קודם כל חובת ייצוג הולם, ובשלב הבא גם חובת דיווח, יהיה צריך להסדיר את זה בחקיקה, בדומה לכך שיש הוראות ייצוג הולם בשירות המדינה ובמקביל בחוק חברות ממשלתיות, וגם שם, אולי יהיה לחשוב על שיקולים של האם נגביל את זה לתאגידים עירוניים של מספר עובדים מינימליים או לא ואיך ניישם את זה. בהיבט של יעדים, אני אשמח לומר משהו כללי על חובת ייצוג הולם בכלל לחקיקה, ביחס לכלל האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, זה רלבנטי גם ליוצאי אתיופיה, שאנחנו עוסקים בהם היום. מי שרואה את רוב הוראות החקיקה השונות, רואה שלמעט חריג מיוחד, שזה ייצוג להולם לאנשים עם מוגבלות משמעותית, אין בחקיקה מכסות, אין יעד שנקבע בחקיקה, אלא תמיד רואים שהוראות ייצוג הולם הן בנסיבות העניין, מתוך הבנה שבאמת מעבר ליעדים ממשלתיים, שהם חשובים, יש נסיבות כמו, רשויות מקומיות שבהן אין יוצאי אתיופיה כמעט, או מגבלות אחרות, ולכן, לפחות בהקשר של שירות המדינה, הקביעה של יעדים, היא נעשית ע"י הממשלה, בהחלטות ממשלה, ככה זה גם יכול להתעדכן, וזה משהו שהוא חשוב כשאיזה שהיא דרך של הנחייה, לא מחייבת, לעמוד בכך ביעד, כי לפעמים יש נסיבות, אבל כן נותנת איזה שהיא הכוונה שכלפיה נמדדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל במקרה של המבנה המיוחד של השלטון המקומי והתאגידים העירוניים, אם אני לא טועה, כשרשות מקומית מקימה תאגיד עירוני, היא זקוקה למשרד הפנים ולאישורים של משרד הפנים, היא לא פועלת כעצמאית בשטח במובן הזה. אני צודק או טועה? << אורח >> טלילה דביר: << אורח >> אני חושבת שמשרד הפנים יידע יותר. להבנתי, תאגיד עירוני הוא באמת הזרוע הארוכה של הרשות המקומית, כמו שהרבה פעם חברה ממשלתית היא הזרוע הארוכה של הממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיר דויטשר יידע לענות לי על זה? מאיר עדיין אתנו? << אורח >> מאיר דויטשר: << אורח >> אני כן אומר שאצלנו במשרד זה מחולק, אנחנו בקרת הון אנושי ברשויות המקומיות מטפלים מול הרשויות עצמן, התאגידים זה באגף נפרד, אז כל מה שקשור לתאגידים, אנחנו נוכל לבדוק ולהחזיר תשובה לוועדה. אני לא יודע להגיד את המציאות העובדתית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> להבא, כשאנחנו מבקשים שיגיע יועץ משפטי של המשרד, זאת הסיבה. אין לי טענות אליך. שולחים אותך, אומרים הוא יודע לענות על כל השאלות. מכנסים דיון, מביאים לפה את כל הגורמים מכל משרדי הממשלה, 3 שנים לא התקיים דיון ודווקא משרד פנים, שהוא אחראי על הרשויות המקומיות, מתעקש לא לשלוח נציג מהלשכה המשפטית. אז במובן הזה, לא אתה, אבל ההתייחסות פשוט לא ראויה. לא ראויה, לא נכונה וגם טועה. מישהו רוצה להוסיף? בבקשה, אסתר בלום. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> שלום, אסתר בלום, קשרי ממשל בקליטה. תודה רבה. הייתי שמחה גם לראות נתונים על כלל העולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש. הם לא מחויבים לדווח, אבל בדו"ח של ה-ממ"מ יש לנו גם נתונים על ייצוג של עולים באופן כללי. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> יופי, אז נשמח. מה שאני כן ראיתי לגבי זה עד עכשיו זה שיש לנו אחוז אחד של כלל האנשים שמגישים מועמדות שהם עולים חדשים בכלל, שזה אחוז מאוד מאוד נמוך. ומה שצריך לציין, מתוכם 77% עוברים את המיונים, כאשר מתוכם 64% מכלל האוכלוסיה עוברת את המיונים. זאת אומרת, שעולים חדשים מצליחים במיונים, ומה שבעצם חוסם, זה שער הכניסה בכלל לכל המיונים לגשת בכלל למכרזים, כל זה חסום לגמרי וצריך לחזור להחלטת ממשלה שאתה קידמת, ולעבוד על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, משרד הקליטה, אני לא רואה פה מישהו ממשרד הקליטה. בהחלטה שאנחנו דנו עליה, של 2225, של כל המשמעויות שלה, אם אני זוכר נכון, את מהנציבות דבורה, נכון? אז יש פעולות שהנציבות עושה כדי להקל ולדחוף ולהכין עולים חדשים למבחנים, או לפתוח בפניהם את המבחנים? << אורח >> דבורה שארף: << אורח >> יש. אנחנו כן עושים כל מיני פעולות כדי להנגיש יותר את המבחנים לעולים חדשים, יש התאמות שאפשר לתת להם במבחנים עצמם. כמו שאמרנו בפעם הקודמת, אין יעד ייצוג כרגע לעולים חדשים וזה יוצר שרשרת של כשלים מבחינתנו, בגלל שאין בעצם ייעוד משרות לעולים חדשים. יש לזה השלכות יותר נרחבות, ואנחנו בהחלט נותנים להם את ההתאמות האפשריות ומשתדלים ללוות אותם בדרך בשביל לשלוח. << אורח >> אסתר בלום: << אורח >> אז ברשותך, אם אפשר לענות בנושא הזה, זן בדיוק הנקודה שרציתי להעלות, בעצם יש התאמות בעקבות ההחלטה היו התאמות, אבל ההתאמות האלה בעצם הן לא מיושמות בשטח. העולה החדש צריך להילחם כדי לקבל את אותם ההתאמות, אנחנו כל הזמן צריכים להתערב כדי שהוא יקבל את ההתאמות. הוא לא יודע את ההתאמות שמגיעות לו, זה באמת מאוד מאוד בעייתי, אני כל הזמן מתערבת, כל הזמן מתחננת, מחפשת מישהו שיכול לעזור לי בנש"מ, כדי שכאשר העולה יגיע למבחן הוא יקבל את ההתאמות, וזה לקר קורה בשטח, וזה צריך להיות שיטתי. זה לא צריך להיות ע"ע בקשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. דב ליפמן, ואחריו בזום אתנו רינה איילין. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> תודה רבה כבוד היו"ר. דב ליפמן מ"יד לעולים". אנחנו מקבלים המון פניות מעולים, גם טרום עליה. אם רקע מקצועי שיכול גם לתרום ברמה המקומית כי יש להם רקע, ניסיון והם לא יודעים אפילו על המשרות, לפני שהם עולים. אנחנו רוצים להציע שבכל מועצה מקומית שגם תהיה איזה דרך שעולים יכולים לדעת מראש, בכל השפות, שיש איזה משרות שהם יכולים אפילו לבחור לגור באיזה מקום, כי יש שם משרות שיכולים להיות מתאימים להם. זאת אומרת, איזה רעיון שאנחנו יכולים לפנות לעולים, לפני שהם מגיעים, שיודעים שיש מקצועות שהם יכולים לתרום גם לכל עיר ועיר, לא רק שהם מגיעים למדינה ואחרי זה מחפשים משהו, שזה משהו מסודר, בשפות, שיכולים לדעת על המשרות ואז הם יכולים להגיע לכאן עם הרקע והניסיון, ולתרום למדינה ברמה המקומית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רינה בבקשה. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> ע"ד רינה איילין-גורליק, מנכ"לית עמותת יהודי אתיופיה. תודה רבה ליו"ר הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה, אנחנו מסתכלים על הדו"ח ורואים שם נתונים מאוד מטרידים, גם בקשר לייצוג הולם כמותי, זאת אומרת כשנכנסים לתוך הנתונים ורואים את השונות המאוד גדולה בין הרשויות השונות, רק 20% מהרשויות המקומיות באמת עומדות ביעד, היתר או רחוקות או לא עומדות בכלל. גם כשמסתכלים על פיזור המשרות, רואים פערים מאוד גדולים בין האוכלוסייה יוצאת אתיופיה לבין האוכלוסייה הכללית, ופה צריך להיעשות מאמץ ייעודי לשנות את התמונה הזאת, כדי שיותר ויותר יוצאי אתיופיה יהיו בדרגות יותר בכירות, ואת זה אפשר לעשות במגוון דרכים. אחת מהן זה הסיפור של משרות ייעודיות, משרות ייעודיות בדרגים מסוימים. בדו"ח הזה של הממ"מ יש איזה אמירה כללית על מספר המשרות הייעודיות לכלל האוכלוסיות הזכאיות, אבל מתוך הנתונים האלה לא ניתן לדעת מה האחוז של המשרות הייעודיות הספציפיות ליוצאי אתיופיה, לא ניתן לדעת כמה מהמשרות הייעודיות האלה אכן אוישו, לא ניתן לדעת מה עוד נעשה כדי לקדם ייצוג הולם, ואני חושבת שיש מה לעשות, וצריך לבקש מהרשויות, או להנחות, או לחייב אפילו את הרשויות לדווח גם דיווח כזה בנוגע למשרות הייעודיות ובנוגע לאופן שבו יתקבלו העובדים באותה רשות מקומית, אם זה במשרה ייעודית או במרכז כללי. גם במכרזים כללים אנחנו אמורים לראות מסה כלשהי של עובדים שנקלטים לעבודה. לגבי הנושא של יעד, גם אם אין יעד ולא מוגדר עדיין יעד, היעד של הרשויות המקומיות צריך להיות לפחות כשיעור באוכלוסייה. זה נובע גם מהחלטת ממשלה אחרת, וגם נובע מקריאה ומאיזה שהוא היגיון, זאת אומרת הביטוי ייצוג הולם כבר טומן בחובו איזה שהיא אמירה לגבי הפרופורציה שאנחנו מחפשים. אני מברכת על השאלות של יו"ר הוועדה בנושא של תאגידים עירוניים. אנחנו באגודת יהודי אתיופיה עושים מחקר על הנושא של ייצוג הולם ברשויות המקומיות, אנחנו מבקשים נתונים גם בקשר לתאגידים עירוניים, וכמו שנאמר פה קודם, אנחנו מסורבים באופן עקבי והרשויות לא משתפות פעולה בעניין הזה, ולכן תיקון חקיקה, או החלטת ממשלה בעניין הזה, יכולים באמת לעשות את ההבדל. אני אסכם ואומר שהנושא של ייצוג הולם ברשויות המקומיות ובכלל, הוא אחד מהביטויים החשובים ביותר של שוויון, של השתלבות של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית, של שירותים יותר נגישים לתושבים, ושל השתתפות בקבלת החלטות. זאת אומרת, יש הרבה מאוד טעמים לקחת את הנושא הזה מאוד ברצינות, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. בבקשה אילה. << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> רק רציתי לציין שבדו"ח ה-ממ"מ באמת מה שקיבלנו ממשרד הפנים זה מידע כללי על משרות ייעודיות לכלל האוכלוסיות הזכאית לייצוג לגיוון, אבל לא ברור כמה מהמשרות האלה מיועדות דווקא ליוצאי אתיופיה, פשוט הם לא דיווחו את זה, ויש רשויות שדיווחו על פעולות לשיפור הייצוג ההולם, כמו משרות ייעודיות, פרסום, איתור אקטיבי של מועמדים, הכשרה וקידום של עובדים יוצאי אתיופיה. אז יש כל מיני פעולות שנעשו אבל לא כל הרשויות דיווחו על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> באופן כללי, לא ברמת רשות, את לא יודעת ברמת רשות. << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> אני כן יודעת ברמת רשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה רשויות לא מבצעות בכלל? פעולות אני מתכוון. << אורח >> אילה אליהו: << אורח >> יש רשויות שלא דיווחו על שום פעילות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צריך להבין, יש פה סוגיה שהממשלה צריכה להיערך אליה, משרד הפנים צריך להידרש אליו. מאיר אתנו? משרד הפנים חייב להידרש אי כי אי אפשר מצד אחד לקבוע את חובת הדיווח פר רשות, לפי אחוז יוצאי אתיופיה באותה רשות, כי זה גם משתנה. אנשים עוברים ממקום למקום. הדבר הזה משתנה. מצד אחד, טבעי שבעיר שבא 20% הם יוצאי אתיופיה, זה יבוא לידי ביטוי ברשות המקומית, מבחינת מספר המועסקים בסדר גודל כזה. ומצד שני, בעיר שכמעט אין בה בכלל יוצאי אתיופיה, ואין גם באזורים הסמוכים, כנראה שגם לא יגיע מישהו, כי ברוב המקרים ברשויות המקומיות עובדים אנשים שגרים בסמוך. שוב, ככל שהרשות היא יותר גדולה, אז יכול להיות שהם מגיעים גם מבחוץ. אני יודע, לתל אביב, לראשון. אבל גם אם אני אקח את הרשויות הגדולות, את ראשון, את רחובות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש 37 רשויות שיש בהן ריכוז גבוה של הקהילה. סך הכל. ואם ניתן בהן מיקוד, זה יכול לעשות את השינוי . << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חושב שהמיקוד צריך להיות הרבה יותר, וחייבים לתת לו התייחסות גם בנהלים, זה מבחינת איכות ההעסקה. לא יכול להיות שכשאני מסתכל על האחוז בדרג ניהולי בכיר ברשויות המקומיות, אז מתוך 3737 עובדים בדרג ניהולי בכיר, רק 4 הם יוצאי אתיופיה. אנחנו מדברים על 0.1%. זאת אומרת, זה הכישלון הגדול בעיני. גם כשאני ארד לדירוג האקדמאי, אנחנו נמצאים בסך הכל עם 1%, מתחת לאחוז שלהם באוכלוסייה, כשאני מסתכל על השלטון המקומי, על כולו. גם בדירוג המקצועי אנחנו מתחת, אנחנו עם 1.5% ובדירוג המנהלי, אנחנו נמצאים כמובן מעל, שם אנחנו רואים 1.8%, ומכאן, כשאתה מסתכל על כלל העובדים, אז אתה אומר אנחנו עומדים ביעד בכלל העובדים בשלטון המקומי. מועסקים 1.7%, אבל זה כמותי ולא איכותי באופן מובהק. אין תעסוקה איכותית ופה משרד הפנים. << אורח >> קסאיי דמוזה פרנזמן: << אורח >> רק בסוגריים, זה גם בהשוואה לשיעור העובדים יוצאי אתיופיה, זה אפילו העובדים באותו דירוג, שזה עיוות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אני מסתכלים על עובדים לפי דירוג. בדירוג המנהלי עובדים סה"כ 69,000 עובדים מתוכם יוצאי אתיופיה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שים לב בכותרת, מכלל העובדים. זאת אומרת זה לא ביחס לעובדים באותו דירוג אלא מכלל העובדים שהם יוצאי אתיופיה בעיר. זה הרבה פחות ממה שאתה רואה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> לימור פקדו: << אורח >> זה נכון. הפילוח הנכון למעשה צריך להיות לצורך העניין, אם אנחנו בוחנים את דרג ניהול בכיר, אז מצוין כאן עובדים יוצאי אתיופיה שהם בעצם 4. הפילוח הנכון צריך להיות, השיעור של 4 מתוך 3737. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מה שאני אומר. << אורח >> לימור פקדו: << אורח >> ולא מה שכתוב כאן בעצם. זה לא ייתן לנו 0.2. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא אמרתי 0.2, אני לא סתם אמרתי 0.1. כשאת תיקחי 4 חלקי 3737 ייצא לך 0.09, שהמשמעות היא 0.1% זה בדיוק מה שאמרתי, ובדירוג האקדמאי אנחנו נמצאים ב- 1% ולא ב- 5.9%, בדיוק מה שאמרתי. אנחנו על אותו משקל, ולכן אני אומר, אנחנו נמצאים הרבה מתחת ליעד, אנחנו לא מתקרבים אפילו לייצוג ההולם. לכן, יש פה הרבה מאוד דברים שמשרד הפנים, לדעתי הוא זה שצריך להוביל במובן הזה, וזאת גם הקריאה שתצא מכאן לשר הפנים, כולל בדיקת אמינות הדיווחים, וכולל נושא הדיווח על תאגידים. אני אוסיף ואומר שהנתונים על תעסוקת עולים מאוד מאוד לא טובים, וכשאנחנו מדברים על שילוב עולים בתעסוקה, וכשאנחנו מדברים באופן כללי על עידוד תעסוקה, אז כל מה שהיה נכון לגבי נציבות שירות המדינה בהחלטה 2225, צריך לחול גם בשלטון המקומי, כי אחד החסמים הראשונים הוא המבחן, הוא הפרסום, הוא הנגישות של המשרות האלה לעולים החדשים, ויכול להיות שלעשות להם מבחנים מותאמים, בין אם זה שפתית ובין אם זה תרבותית, והשלטון המקומי מפסיד הרבה מאוד עובדים טובים, והחברה הישראלית כולה מפסידה במובנים האלה. לכן, אני רוצה לסכם את הדיון, אלא אם כן יש מישהו שרוצה להוסיף עוד משהו שלא נאמר כאן, או להגיד לדברים. << אורח >> מאיר דויטשר: << אורח >> אני רוצה רק לחדד, משרד הפנים. דבר ראשון אנחנו פועלים מאוד על מנת לנסות לשפר את מצב הייצוג ההולם, כמו שהזכרתם מקודם במסגרת מדד ההון האנושי, הנושא הזה שהוזכר פה לגבי פעולות שנעשו, לגבי ייעוד משרות, זה דברים שנותנים עליהם בונוס לרשויות שבהן יש, בהתאם לזה אנחנו מאצילים להן סמכויות. גם היום במסגרת מערכת נמ"ר אנחנו מאפשרים לייעד את המשרות דרך שם, ולעשות שם חיפוש ממוקד וכן אני יודע להגיד, שלפי הנתונים, אכן רואים שברשויות שהן יש ייצוג יותר גבוה באוכלוסייה של יוצאי אתיופיה, המשרות ניהול הן יותר גבוהות, לפי מה שדיווחו לנו, אני הסתכלתי עכשיו על הדו"ח תוך כדי. אבל כן, אני מתחבר פה לאמירה שצריך לשים לב לרשויות שהן אוכלוסיית יוצאי אתיופיה יותר גבוהה שבהן יהיה דרישה לייצוג יותר גבוה בהתאמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני רוצה לשר הפנים ולמשרד הפנים על העובדה שלא נשלח נציג לשכה משפטי לדיון, מה שפגם ביכולת שלנו לרדת לשורש הדברים בחלק מהנושאים, ובוודאי שיש כזה, אחרי 3 שנים שלא היה דיון בנושא שהוא נושא משפטי פרופר בהרבה מאוד מובנים. ההחלטה שלא לשלוח נציג היתה נציג היתה רעה במובנים האלה ואני מקווה שזה לא יחזור עליו. הוועדה רואה בחומרה את העובדה שברמת התעסוקה האיכותית, השלטון המקומי נמצא ברמה נמוכה מאוד. מאוד, מאוד, מאוד. רק 4 עובדים מתוך 3737 עובדים נמצאים בדרג ניהולי בכיר, המשמעות שזה רק על 0.1% מהעובדים. יש פה יעדים שחייבים לשאוף אליהם, וכך גם כשאני מסתכל בדירוג האקדמאי. המשמעות היא שחייבים לקבוע יעדי תעסוקה לא רק כמותיים, אלא גם איכותניים. מכאן אני מגיע לבקשה שלי לשר הפנים: לקבוע יעדים, גם אם זה בהחלטת חוזר מנכ"ל לפני שתהיה חקיקה, עד שתהיה חקיקה. הכנסות פה מורכבות. לקבוע קודם כל יעדים בחוזר מנכ"ל. יעדים בהתאם לחוק. אלה ההכוונות של משרד הפנים ליעד תעסוקתי. על אותו משקל, אני אבקש מהמנכ"ל לדרוש מהחברות והתאגידים העירוניים לדווח גם הם, ולקבוע גם להם יעדי תעסוקה, כנגזרת מזה לבצע פעולות של חשיפת המשרות לעולים, באופן כללי, ובתוכם גם יוצאי אתיופיה. הנגשה שפתית, הנגשה תרבותית ופתיחת השורות לאוכלוסיית העולים. לסיכום, עדיין גם נדרשים לשיטתנו שינויי חקיקה. אני משאיר למשרד הפנים את קביעת היעדים, גם ברמה הדיפרנציאלית, אני חושב שאצלו נמצאים הנתונים, הוא יודע לעשות את החלוקה, ואני אבקש גם שהדבר הזה יוצג בפני הוועדה, ואז נוכל לעשות על זה בקרה. ברמה הדיפרנציאלית, רשות ערביות יותר/פחות; רשויות על אחוז אוכלוסיית עולים גבוה יותר. ברור לנו לחלוטין שצריכה להיות איזה שהיא דיפרנציאליות בין אם היא אזורית, רשותית או אחרת. לסיכום, יחד עם זאת אני חושב שנדרשים פה שינויי חקיקה בהיבט לא רק של תעסוקה של יוצאי אתיופיה, אלא תעסוקה של עולים בכלל. אני אבקש מהייעוץ המשפטי לנסח חקיקה שתיגע בייצוג הולם לעולים ובתוכם גם יוצאי אתיופיה, כולל ההגדרה של מהו ייצוג הולם ועם ירידה לרזולוציה, שבחלק מהדברים ייקבעו בחוזרי מנכ"ל, או בתקנות, כי נדרשים שינויים. המספרים הרי כל הזמן משתנים, ולא צריך לשנות את החוק כל עת, אבל בתוך החקיקה, צריך להיות גם משהו שאחד מחיל את החוק הזה על תאגידים עירוניים, הם חלק בלתי נפרד מהעניין, לא יכול להיות שמקימים תאגידי מים, מוציאים בעצם מחלקות שלמות מהרשויות לתאגידים, ואז פתאום לא חל עליהם החובה של ייצוג הולם. אז כמו שאמרתי, כולל החלה של הנושא הזה על התאגידים העירוניים ובתוך זה גם חובת הדיווח. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:20. << סיום >>