חומר רקע
1
27
באפריל2023
נייר עמדה מטעם אדם טבע ודין
לקראת
הדיון
בוועדה למיזמים ציבוריי
ם
בעניין פרק
"ד כ (קידום תשתיות לאומיות ) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה
ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023
ו-
2024), התשפ"ג-
2023
אין ספק שהקמת תשתיות לאומיות היא משימה
חיונית ודחופה
. היא
דחופ ה בראש ובראשונה בשל
גידו
ל
,אוכלוסיית ישראל
שרק
הולך וגדל
, זאת מנגד ל
שטחי המדינה ה
מצומצמים.
דווקא
בשל כך
, נדר ש להקים
את התשתיות
הלאומיו
ת , שהינן מיזמי תשתית רחבי,היקף ע ל בסיס
תשתי ת מידע
מקיפה ומעמיקה
וכן
תוך קיום הליך תכנוני ו הקמתי של המיזם
ש
קול ומחושב ,שמתחשב במגוון האינטרסים , ובכלל זה גם
ב אינטרס הציבור .י והסביבתי
קידום
חוק תשתיות לאומיות ב עת
זו ה, ב ה אין חולק על
שינוי האקלים ועל צעדי האד פטציה
והמיטיגצי ה
ש המדינה
נדרשת לנקוט בהם, היא הזדמנות א
מיתית של ממש; זה דמנות ליישם הלכה ל
מעשה צעדי ם
אופרט
י יי ב
ם שי ובי א לו ת הציבור הרחב להתמודד
בצ
ורה טובה יותר עם השפעות משבר האקלים ,
למשל
על ידי
הת מודדות
עם השפעות החו
ם הקיצוני שישרור ברחבי המדינה
באמצעות
פיתוח תשתיות בר קיימ א
שמגן ועושה שימוש ב
עצים הקיימים
, במקום להקל על כריתתם .זו
הי ה
זדמנות אמיתית למ דינה
להפ חית
את פ
לי
טת
גזי החממה של ה ,מדינה זאת בי ן
היתר על ידי הגדרת
מתקני אנרגיה מתחדשת כ תשתי ת
לאומית חיוני
ת ו
תשתית לאומית חיונית מועדפת
, במקום
מתקני אנרגיה .הידועים כמזהמים
הד בר אף
יסייע
למ
די נה לעמוד
בהתחייבותה פח הל
תת פליטות .
חוק ההסדרים בכלל, וחוק קידו
ם תשתיות בפרט, לא ר
ק ש
ם אינ מגשי
מים מטרות אלו אלא שה ם
מחזיר
ים
את ישראל
צעדים רבים אחורנית, תוך רמיסה גסה של ה
אינטרס הציבור
י והסביב
תי .
הצעת
החוק המוצעת פוגעת קשות בעקרונות מנהליים בסיסיים ובכלל זה קבלת החלטה על בסיס תשתית
עובדתית מהימנה ומ
עודכנת; קבלת החלטה מאוזנת; קבלת החלטה רע שמ
בת ומשקפת את קולו ת בעלי
העניין הרלוונטיים ובפרט הציבור. בנוסף, תזכירי חוק אלו עלולים לפגוע פגיעה קשה בבריאות ה ציבור
.ובסביבה להלן
יפורטו ה פ
גמים העיקריים בחוק. בסופ
ו של ני
י ר עמדה זה, תתייחס אדם טבע ודין
לסעי
פים ספצ י פי
ים של הצעת החוק ולק .שיים בה
❖
אל רה ורב ה
תשתית העוב
דתי
ת שעל ב
סיסה הוכנה הצעת החוק
השאלה הראשונה המתבקשת היא מהו המיד ע שעל בסיסו
גובשה הצעת החוק .
מה המידע שע
ו מד
מאחורי השורה בהצעת החוק
לפיה "
הקמת מיזמי תשתית בישראל נתקלת בחסמים רבים, הן בשלב
התכנוני והן ב
שלב ה ביצועי ?"
האם נעשתה עבודה שבוד קת
ממו הפ את אותם חס מים שגורמים לעיכוב
אותם מיזמי תשתית ?האם עבודה זו מצי
עה פתרונות בהתאם ?
,האם מלבד החסמים הבירוקרטיים
לא זוהו גם חסמ
ים אחרים כגון: חסמים הנובע ים מהיעדר תקציב, חסמים הנובעים מהיעדר כוח
אדם וחסמים
הנובעים מה עדר תיאום בין משרדי הממשלה השונים
וכן בין התשתיות השונות?
להערכת
אדם טבע ודין
לא בוצעה ע
בודה שכזו טרם הגש
ת הצעת החוק. כ ,ך למשל יש להניח
שהחסמי
ם ש ל ה י
עדר תא
ו
ם בין משרדי ממשלה או בין גופי התשתיות
, שעמדו בבסיס הד ו"ח שהוצא
בש נת2011
בעניין חסמי בנייה למגורים , הם
רלוונטיי ם גם לענייננו זה
, אול
ם ה
צ ע ת החוק בעניי
נ נו
א.ינה נוגעת לכך במקום לטפל בשו
רש בע
יית התי
א ום והסנכרון בין הגופים, הצעת החוק פשוט
2
מבט לת את הצורך
באישור הגו
פים האחרים, וזאת על חשבון שלום הציבור והס.ביבה סב יר להניח
שלו בוצעה עבודה
שכזו
, היה עולה (לפחו
ת ביח ס לחלק מהנושאים
שהצע
ת החוק מת
יי סח
ת א
ליה )ם
עב כי וד
שהפגי
עה באינטרס ה ציבורי והסביבתי היא ,בלתי מידתית האינטרס התשתיתי כלל לא נפגע
או
לכל ה
יותר נפגע באופן מזערי ומידתי .
,אמנם
עתידה להיות וועדה לפתרון סכסוכים בי ן חברות
תשתית ומוקדש פרק שלם למיפוי התשתיו
ת והשלמת המיד
ע
הקיים, אולם לא נעשה כל ינ יס ון לבדוק
אם אלו יספיקו ויש
חררו את צ
ו
ואר הבקבוק של הקמת התשתיות
, כלומר, א ם אכן נדרש שינוי תכנוני
פוגעני כפ
י שמוצע ב.חוק
דוגמה ל
כ ך ה
ם סעי
ם פי ב ה צעת החוק אשר מבטלים את הצורך במתן דעתה ש
ל
הו
ועדה ל
שמירת הסביבה החופית
על
תכניות לת
שתי
ות לאו
מיות .
הגם
הש נימוק
להצעת החוק היא צמצום ך מש
זמני התכנון
ומניע
ה של כ
פל בהליכי תכנו
ן ,
ל דיונים בפני
הולחוף
יש ערך
בלעדי והוא
שמירת הסביבה החופית ה נדירה למען
.הציבור
להז
כיר כי רק תכניות המצויות בסביבה החופית
מובאות
בפנ יה וגם כך
אלו אינ .ן רבות ואינן הרב הארי של התכניות לתשתיות לאומיות
ית רה
ך מכ ,
הולחוף ממילא נדרשת לשקול במסגרת ש
יקוליה גם שיקולים תכנוניים–
כך
שהדיון בפניה הוא דיון שלא ניתן ליית
ר אותו
. ב ,נוסף בחלוף עשרים שנה מאז
נחקק חוק שמירת הסביבה החופית, בשנת2004
,
נדונ ו בולחוף תכניות מתאר
ארצית מפורטות לתשתיות לאומיות ותכניות רבות לת
שתי ות לאומיות. הולחוף
אישרה את
כל
.התכניות, בכפוף לתנאים שקבעה
זאת ועוד, במשך עשרים השנים שחלפו ז מא הקמת הולח
וף
, מעולם לא הו גש ערר
על החלטת הוועדה
לאשר
תכנית תשתית לאומית, וזאת למעט מקר
ה אח ד מהעת
האחרונה שבה הוגש ערר ע ל החלטת הולחוף לאשר את תת"ל65א (הכפלת מ סילת
הרכבת שפיים-חיפ.)ה מק רה בודד זה ממחיש כיצד, כבר במצב הנוכחי,
השיקולים
התשתיתיי
ם
כבר נשקלים ומקבלים
משקל נכב ד בה חלטות .ועדות התכנון
מ כאן, שההוראות מוצעות אחרות אולי יסי
י עו בקידום מ
יז מי תשתית אשר יתרמו
להאצת המשק והגדלת הפריון, אך הדרך שאומצה לש ם השגת מטרה זו–
נישול
הולחוף מסמכו
יותיה
–
תרמוס באופן מוחלט את השיקולים
החברתיים
ו
הסבי
בתיי
ם, ותוביל לתוצאה שאינה מאוזנת, וש
בסופ
ו
של יום פוגעת בסביבה
החופית, שאמורה לשרת את כלל
ה
ציבור .
ב
ערר שהו גש על ידי
אדם טב ע ודין בעניין תת"ל65
,א
נטען שהולחוף קיבלה
החלטתה למרות
של
א היה בידה מידע בסי
סי
ולמרות שלא בחנה
חלופות
מתאימות
, שיכולות להועיל הן לשימוש
הציבור בסביבה החופ
י ת, הן למשתמשי
התח
בו רה הציבור.ית והן מבחינת הסיכון בתכנית הנוכחית ברי, שג
ם א ם הערר
מובי ל לעיכוב מסוים באישור התכנית, הפתרון הנכון לזירוז ההליך הוא לא ביטול
הדי
ון בוולחוף או בווע
דת
,הערר
אלא הוספת כוח אדם ותקציבים
שיסיעו בעריכת
הבדיקות הנדרשות לבחירת החלופה המיטבית ביותר , גם מבחינה סב ,יבתית
.מבעוד מועד
3
❖
הצעת
החוק המוצעת אינה בבחי
נת התייעלות
אלא למ
עש
ה קיצור הליכים על חשבון הדר ת הציבור
והגורמים המקצועיים
, כלומר על ון שב ח
האינטרס הציבורי והאינטרס הסביבתי
הצעת החוק אינה
פותרת את ה
חסמים האמיתי
ים ש במ יאים לעיכוב
מיזמי תשתית, אלא מא מצת
פתרונות מ
הירים ושטחיי ,ש ם
את מחיר ם
ישלמו הציבור וה
סביבה. ה הוראות
העיקריות
שפוגעות
באינטרס הציב
ורי והס
ביב
תי ה
ן ההור
אות שע
וס
קות ב
ביטול הא פשר
תו הל גשת
ערר
בזכות על החלטת
ועדה מחוזית ב
עניין אישור תכנית לתשתית לאומית או תכ
נית מפורטת לתשתיות לאומיות ,התניי ת
חוות דעתו של פקיד היערות ב
התייעצות עם
יזמי התשתי
ת לגביה ,
הכפפת
היועצים הסביב תיים
מטע ם
המשרד להגנת הס ביבה ל"תקופת נ"יסיון
.ועוד
❖
חוק
ההסדרים ב
כלל, וה
צעת החוק לקי דום תשתיות בפרט פוגעים בסמכויות הגורמים המקצועיים
בהלי
כי התכנו
ן
פעם אחר פעם
, הוראות שונ ות בחוק ההסדרים וב
ה צעת החוק,המוצעת מדירות החוצה מ ההליך
התכנ
וני לא רק את הציבור אלא ג ם את הגורמים המקצועיים
שאמוני .ם על איכות התכנון דווקא
בתשתיות
אל וי ומ,ת שהינ
ן מיזמי
ם
,רחבי היקף
קיימ
ת חשיבות
,רבה לגורמים המקצועיים. אולם ה צעת
החו ק מעניקה יתרו ן מוחלט
לאינטרס התשתיתית
ול גורמים המייצגים אינטרס זה, וזאת על פני
הגורמים המקצועיים. כך
נעשה בהור
אה ב הצעת בחוק שמחי
יבת את פקיד הי ערות לשקול שיקולים
הזרים לתפקידו
(שי
קול י תשת
יתיים וכלכליים
) ואף מאפשרת לו לקבל ה חלטה בהסתמך על שיקולים
אלו בלבד. כ ך נעשה
בהוראה א
שר מכפ
יפה את
היועצים הסביבתיים
םע מט המשרד ל
הג נת הסביב ה
"ל"תקופת ניסיון תחת הפיקוח של שר ה.פנים ושר האוצר
הצעת
החוק
פוגעת בסמכ
ו יות המקצועיות
בהל יך
התכנון, ל משל בסמכויות
המשרד לה
גנת הסביב
ה .הכפפת
היועצים הסביבתיים
םע מט המשרד ל הג נת
הסביב ה ל"תקו
פת ניסיון"
היא
צעד נוס
ף במ דיניות ממשלתית ארוכ
ת ש
נים ש
מ צד
אחד "מרעיבה
" את המשרד לה גנת הסביבה[
שסוב
ל
ממחסור ,חמור בתקנים
ש עובדיו משתכרים ממשכו
רו
ת רע ב
שאין פלא
ש
אחוז ה
מועמדים למשרו ת
הוא
נמו ,ך (קל וחומר מועמדים)ראויים ועוד
] ומצד שני ד
ור שת ממנו עוד ועוד
דרישו ת
מחמי,רות בר ש
ור לכ ל שאי
נו יכול לעמוד
הן ב, במיוחד
לא באיכות
הנדרשת.
כשאין ביכולתו לעמוד בדרישות המחמירות
,אלו בעקבות מדיניות הממשלה שלא
,במפתיע
הפתרון המוצע
הוא הפרטת
סמ
כויות המשרד ל
גורמים פר ,טיים שמעבר
לעוול ה
ב
סיסי כל פי
עובדי
המשרד
(שכ ,ן
יועצים חי
צוניים אל
ו מש
ת
כרי ם בשכר
גבוה י
ותר מעובדי ה)משרד עצמו,
הם
ע
שויים להימצא בניגוד ענייני ם וגם הידע
המקצ
ועי והסמכויות הנתונות להם פחות
ים
מעובדי ה
משרד
, כפי ש .יפורט להלן
בנוסף, יו
זכר הברור מאליו, לפי
ו המשרד להגנת הסביבה הוא משרד בממשל ה
בד
יוק כמו משר
ד האוצר ומש רד הפנ
ים. ה
השתל
טו ת
של שאר משרד י הממשלה על
הס
מכויות ועל ה
ת
קציבים של המשרד לה
גנת הסביבה אינ
ה מתקבלת על ה
ת דע ,
.שעה שהנפגעים העיקריים הם הציבור והסביבה
4
לסיכום, על פ ניו נראה שהח ופזה המאפיינת את הכ נת
חוק ההסדרי
ם
ואת
הצעת החוק בענ
ייננו , הביאה
לנוסח הצעות חוק
שה
ן יות ר
פוגעניות מאשר מו
עילות . היות
ש ,מדובר בשינויים ארוכי טווח
שוודא
י
לא
ניתן
ול מר
כי הם נ
חוצי
ם לצורך מימוש תקציב שנתי (או דו שנתי )
ספציפי כלשהו, הרי שעצם הכללת
הסדרי
ם מוצעים אלה בהצעת חוק ע
מוס
ה ה
מאושרת בפרק זמן קצ.ר היא בלתי סבירה
למען הסדר
הטוב, להלן פירוט הערותינו לפ י סעיפי
ה הוראות
בהצעת החוק.
התייחס ות לחלק
א :'
הוראות כלליות
" הגדרת מיזם תשתית חיוני"
הגד
ר" ת
מיזם תשת ית חיוני ,"
בהתאם לסעי ף31
"שר האוצר יפרסם ברשומות ובאתר האינ טרנט של
משרד ה
אוצ
ר א
ת ר שימת מיזמי
התשתית החיונ
יים שתכלול כל מיזם תשת ית בתחום תשתית המנוי בטור
א' לתוספת ה
ראשונה ."...
ה :ערות אדם טבע ודין
1.
אין לכלול במסגרת
התוספת מתקנים/
תשתיות שפיתוח
ם כרוך בהמשך ש
ימוש ב
דלקים פוס
יליי ם
ויש להמיר ם באנרגיות:מתחדשות הת וספת השנייה מפרט
ת את
תח
ום
מיזמי
התשתיות, סוגיה ,ם
היקף פעילות ."ם כדי שיחשבו ל"מיזם תשתית חיוני
אדם טבע ודין הופתע
ה
לגלות שבמסגרת
התשתיות המפורטות ניתן למצוא מיזמים המקדמים המשך שימוש ב דלקים פוסיליים מזהמים
[תחת
קטגורי
ית "
משק הנפ
ט
, הדלק, הגפ"מ והגז הטבעי"]. הואיל ומדובר ב
תשתית מזה מת ביו ,תר
לא ברור מדוע נ קבע להגדירה כ"מיזם תשתית חיוני" אשר זוכה להקלות
במסגרת הליך
הא
סדרה ,
בעוד שיש בהם
.להעצים את הפגיעה הסביבתית במקום לעודד תשתיות מבוססות דלקים
פוסיליים, יש לעודד תשתיו
ת מבוססות אנרגיות מת
חדשות על יד.י המרה בין השניים
2.
אין לכלול במ סגרת הת
וס
פת
תשתיות
ל
תעופה ונמלי י:ם
פוטנציאל הנזק הסביבתי בעניינם של
תשתיות תעופ
ה ונמלים הוא גדול מאוד, ובפרט פליטות גזי החממ .ה מתשתיות אלו מדובר במיזמים
בעלי השפעה סביב
תית רבה, אשר יש לתכננם ב ראיה
כולל
ת כחלק ממער ך התנועה הא
ווירי
ת ,
לדוגמא, ולא לקדמם כמיזם
נפרד
הז , כ שלא בטוח כי השלכ
ותיו יי בדקו באופ
ן
.המעמיק הנדרש
3.
אין לכלול במסגרת נספח
:א' כבישי אגרה
לעמדת אדם טבע ודין נכון היה לכלול תשתית כבישים
שכוללת "נתיבי תחבורה ציבור ית בדרך מהירה" במסגרת
הת וס
פת
, כפי
,שאכן כלול
אך לא היה נכון
,לצרף לכלל זה גם כבישי אגרה שכי
דוע ר ק יוסיפו
להגדיל את חוסר
הצדק התחבורתי בין תושבי
.המדינה
התייחס
ות לחלק ב :'
מיזמי תשתית
'ס14
- העתקת קו תשתית אל מחו
ץ לתכני ת המ
אושר ת
בהתייחס
לס עיף14
להצעת
וק חה ,
מוצעת אפשרות להעתקת ת תש
ית אל מעבר לגבולות התכנית
, בהתא ם
.להוראות הדין עד ש
תאושר הע תקת שתה קו
תית כ
דין, התיקון המוצע מאפ
שר להע תיק את התשתית
לחלופה ז
מנית ש
ת מנע את ע
י כוב
קי
דום התשתית מצד אחד, א ך מן הצד השני היא לא מסכנת את שלום
הציבור, בריאותו או ב יטחונו
ואינה גורמת לנזק סביבת י
מ מש .עותי
5
:הערות אדם טבע ודין
1.
מתן האפשרות להעתקת
קו ה
תשתית
, ג
ם א
ם בא
ופ
ן זמני, ללא קבלת האישורים הנדרשים ,
ובכלל זה אישור תכנית מסודרת, עלולה ל הוביל לפגיעה ציבורית וסביבתית
קשה. ל א ברור
בתיקון המוצע מי הגורם
שיאשר את החלו פה הזמנית
וע
ל בסיס מה תתקבל ההחל
טה:
האם
ההחלטה מתקבלת על ידי גוף הת
שתית ב לבד? על סמך יא לו אישורים
אותו ף גו תש תית מקבל את
החלטתו? כיצד הוא
ש
אכן אין פגיעה בבריאו
ת ו בב
יטחון הציבור בס ו
ביבה ? כיצד יקבע שהפגיעה
הסביבתית
שתיגרם אינ ה עו לה כדי פגיעה סביבתית משמעותית? האם יע
רכו סק רים או תסקירים
כדי לק ?בוע זאת
כיצד א
דם שהתשתית ה
זמנית תעבור ל יד ביתו
יוכ
ל ל?התנגד לה
רק תכנ
ית
מסוד
רת עשוי
ה
,למנוע פגיעה משמעותית, הן בסביבה והן בציבור כגון העתקת התש תית לייעודי
,קרקע רגישים
כ דוגמת גן לאומי או תחום החוף,
או
קרבה יתרה ומסוכנת למוקדי זיהו
ם.
סעיף
24
-
שדרוג קו תשתית
בהתייחס לסעיף24
להצעת החוק,
ת א ע וצ מ
פשרות הג ל דלת
התש תית הקיימת לל א ת
כנית .
:הערות אדם טבע ודין
1.
הגדלת תשתית קיימת
,ללא תכנית
יוצ רת.סיכון לסביבה ולציבור גדול אף הוא ואין לאפשר זאת
פעמים רבות מאושרות תש תיות
בקרבה למגור ים או
שימושים רגי שים אחרים לפי תנאים של
גובה, כמות פליטות, כמות רעש ועוד, וכל
הגדל
ה של תשתי
ת ללא
בדיק
ה ס
בי בתית עלולה להגביר
את הסיכון לפגיע
ה בבריאות הציבור וכמובן בסבי .בה
התייחס ות לחלק
ג :'נוהל פנייה לגורם מוסמך או גו ף תשתית
סעיף
32
- אישור ש
ב שת ה יק
בהתייחס
לסעיף32
להצעת החוק ,
מוצעת האפשרות ל
החלת מנגנון של אישור
שבשתיקה במידה
ש לא
מתקבלת
התייחסות הגוף הרל
ו י נט ו, למע ט נסיבות שבשלהן נוכח הג
ורם המוסמך שת חולת
הסעיף
עלול
ה
להביא לסכנה ממשית
ומיידית ל
שלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחות ו של אדם או של
הציבור .
הערות אדם טבע ודין:
1.
מ
תן אישור שבשתיקה עלול להוביל לפגיעה ציבורית וסביבתית רחבה. לגישתנו אי
ן ל
א פשר
מ
נגנון זה.
פע
ם נוספת , במקום להתמודד עם ה
עומס ובירוקרטיה ב אמצע ות תקצוב והוספת
,תקנים ה פתרונות שמוצעים.הם על חשבון הציבור והסביבה שהרי ב ר ור שהסיבה
לעי כוב
ההתייחסות (בי
ן אם אישור ובין אם ד
חייה) נובע
ת מה
מחסור החמור בכ
וח אדם במשר די
הממשלה השונים ,
בפרט
במשרד נג לה ת הסביב .ה
במק
ום לת
גבר א
ת כוח האד ,י ם אושרו תכניות
אוטומטית, וזאת חרף הפגיעה
הקש
ה שעלולה להתרחש .
2.
מדובר ב פגיעה
קשה ב סמכות ובמקצועיות
הגוף המוסמך. במ
צי אות שבה אותם גו
פים מוס
מכי ם
סוב לים מעומס של בקשות מצד אחד ו
מחס
ור בכוח אדם מצד שני ,ה
דרישה בהצעת ה
חו
ק מן הגו ף
המ וסמך
לספ ק
רשימה
של אישורי פע ולה אותם בסמכותו לתת,
שלגביהם
יח ול מנגנון א ישור
שבשתיקה, ואישורי פעולה של גביהם לא יח
ול מנגנון שכ זה, בשל
ה סכנה
שעלול
ה לחו
ל
–
היא
למ עשה
צמצום סמכויות הגוף המוסמ
ך רק ל מקרים שבהם קיימת סכנה
ממשית לציבור .
מדובר
ב
פגיעה ק
שה בסמ
כו
ת וב
מקצו
עיו
ת ה.גוף המוסמך
6
3.
יש להוסי ף סייג בעניין פגיעה
סביבת
ית. ככל ש
המנגנון אכן יאוש ר, הרי שיש להוסיף למקרים
( המנויים
פגי
עה ב ום של
, ביטחון ובריאות הצ
יבור )
סייג גם מקרים שיש בהם סיכון לפגיעה
.סביבתית
סעיף 4
3
- קביעת אישורים שבשתיק
ה בידי וע דת השרים
לע
נייני תש
תיות מי
וחד ות
בהתייחס לסעיף4
3
להצעת החוק ,מוצע לקבוע שו
וע
דת השרי
ם לענייני תשתיות לא ומיות, שתוקם
בהתאם לת
יקון זה, תהיה רשאית ,
לאחר התייעצות ע
ם הגור
ם המ
וסמך
, לק
בוע שא ישור פעולה כלשהו
ייראה כאישור שבשתיקה, ג
ם אם הגו
רם ה
מוס
מך לא כלל
אותו ברש ימה
של אישורי
ם ש
בשתיקה מטע,מו
וז
את מ
שום שסבר שיש בכך כדי לסכ
ן את ש
לום הציבור,, ביטחונו
בריאותו או בטיח .ותו
:הערות אדם טבע ודין
1.
הגדלת הפגיעה
ביצה ורית והסביבתית עוד
רת יו .כפי שצוין לעיל ,מנגנון
"אישור
ש "בשתיקה
הק בוע בסעיף32
להצעת החוק טומן בחובו פגיעה
ציב ורי .ת וסביבתית קשה התיקן ה
וצ מ ע בסעיף
24
מח ריף את
פוטנציאל
פגי ה .עה לא יעלה
על ה
דעת ש
במקום שה גורם המוסמך המקצועי
סובר
שאין
להחיל את
המנ
גנון בשל הס
כנה
הממשית והמיידית
ל
שלום הציבו
ר-
הוועדה ת
קבע אח .רת
2.
ככל שהתיק
ון המוצע י
תקבל
, עליו לבקר גם אישורים ש
עב נק שאין בה ם
סכנה לציבור .
ככל
שהתיקון
אכ ן
מתקב
ל, על הוועד ה לבקר את הרשימות שמועברות על י
די ה גוף המוסמך, לא רק
בא שר לאישורים שנכללו על ידו
כאישורי
ם ש מוחרגים
מהמנגנון בשל הסכנה הציבורית, אלא
לבקר א
ת ה אישורים שנכללו על ידו ככאלו שכן נכללים במנגנון משום שא
ין לדע
תו סכנ
ה צ
יבו
רי .ת
הביקורת הפיקוח הכר
ם חיי ונדרשי
ם גם,
,ובעיקר
מהבחינה הזאת- ששלום ה ציב ור והסביבה לא
ייפגע .
3.
ככל שהתיק
ון המוצע י
תקבל
, נד רש כי בוועדה יהיו חב
רים
גם ממשרד הברי
אות וג ם מהמשרד
.להגנת הסביבה לא בר ור כיצד הוועדה תחליט
לק
בוע שא ישור פעולה כלשהו ייראה כאישור
שב ,שתיקה בניגוד לדעת הגו
רם ה
מוס מך
שסבר שיש בכך כדי לסכ
ן את ש
לום הציבור, ביטחו ,נו
בריאותו או בט
יח
ותו , בלי
נציגי המשרד ים שאחראים בדיוק על האינטרסים .הללו כפי שצוין
לעיל , לדעת אדם טבע
ודין על המנגנון
להוסיף ל
מקר
ים המוחרגים (פגי
עה ב שלום, ביטחון
ובריאות
הציבור )
יס יג גם ל מקרים שיש
בהם סיכו
ן ל
פגי
עה סביבתית ,. בהתאם
יש ל מנות לוועדה
גם את
יצנ .ג המשרד להגנת הסביבה
4.
יש לעמוד בחובת פרסום. בכלל זה חובת פרסום סדרי
,יום פרוטוקולים ותמ .לילים
סעי ף47
- הפעלת שיקול דע
ת מכוח פקודת היערות
סעיף+
56
–
סירוב
לתת רישיון כר
יתה לפי פ
קו דת
היערו
ת
על פי סעיף7
4, מוצ
ע לקבוע כ
י ביחס למיז מי
תשתית חיוניים , בעת מתן רישיון לפי סעיפים15
ו-
15
א
בפקודת ה
י ,ערות ,ישקול פקיד היערות
גם את ה
שיקולי
ם המפורטים ל
הלן:
החשיבות בקידום מיזם
התשתית ,החיוני בלי לסטות מהתכנית המאושרת הנזק מעיכוב בלוחות
זמנים ו הע לו
יות הנ
וספו ת לב יצוע
מי זם
תש ה
תי ת החיוני .כתוצאה מאי מתן הרישיון אם ל ,א די בכך התיקו ן מא
פשר לפקיד היע
רות לשק ול
שיקולים אלו – ה
שיקולים תשת יתיים המנויים בתיקון המוצע
– ב
לבד
ולא להתחשב בשיקולים ה מנויים
7
בפקודה
, שעיקרם ערכיות
.העץ עוד מוצע כי לצורך ש
קיל
ת ה
שיקולי ם
התש תיתיים
ל ,עיל י יב
א פק יד
ה יערות בחשבון את עמדת הגוף המבצע כפי שתובא בפניו .
על פי סעיף56
,
מ
וצע ל קבוע
כ י בכל הנוגע
ל
מיזם תשתית חיוני מועדף,
סירוב פקיד היערות ליתן רישיון
כריתה לפי סעיפים15
ו-
15
א לפק
ודת היערות , לבקשת גוף מבצע, תיעשה רק לאחר שה וא שקל את
השיקולים
סב עיף47
,
לאחר
שקי
ב ל את עמד ת
רשות הרישוי של הוועדה לתשת
יות לאומיות
, את עמדת
מנכ"ל משר
ד האו
צר וא ת עמדת מנכ"ל המשרד הממשל
תי הא חראי על
מיזם התש
תית.
במקרה של ס ירוב
כזה, על פ קיד היערות למסור
ף גו ל המבצע ולמנכ"ל המשרד האחראי על מיזם התשתית, הו
עד ה בכתב
ה מפרטת את הנ
ימו קים שבה
חלטת .ו
:הערות אדם טבע ודין
משמעות הסעי
פים האמורים
היא
הצרת סמכויותיו של פקיד
היערות
באופן של א יאפשר לו לבצע את
עבודתו
ולמלא א
ת תפק ידו
המוגדר ב
פקודה.
1.
פקיד היערות אינו
אמור לשקול שיקולי תשתית :כפי ש מצוין
ב
תיאור תפקידו של פקי ד היערות
באתר
משרד ה
חקל" אות
משימתו הע יקר ית של פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר היא
להגן ולשמור על עצי אר צנו–
עצים הגדלים בבר ובת רבות, בערים, בהתי
ישבות הכפרית בצדי
הדרכים ובשטחים הפתוחים". בהתאם, ג
ם ההשכלה והמ ומחיות הנדרשות
מ
פקיד היער
ות , נדרשת
לשרת בר אש ובראשו נה מטר ת על זא .ת כך למש,ל קפל
יד היער ות הארצי הנוכחי תארים מתקדמים
ב
מחל
קה ל מדעי החיים
במגמת אקולוגיה.
הת
יקונים המוצעים אשר מטילים ע
ל פקיד היערו ת חובה
לשקול
שיקולים
תשתיתיי ם
, ואף מ
אפשרים לו לקבלת הח
לטה א
ך ורק על סמך שיקולים אלו-
מרוקנים מתו
כן את פקו
דת הי
ות ער ו
התכלי
ות ה עומד
ות במרכ.זה לא
נופתע
אם ה שינויים הצעדים
הבאים והמשלימי
ם
שינקטו יהיו כאלו שיתערבו ב אופן
מינויי
פקיד י
היערות , באופן שכעת
האחרונים
לא יעמידו את האינטרס
שמירת ה עץ במרכז החלטתם (כ
פי שהם נדרשים לע שות) אלא
שיקולים פוליטיים אחרים דוג כ
מת שיקו לי התשת
ית .
2.
ה
תיקו
ני ם
המוצע
ים פוגע ים
באו
פ
ן לא מידתי בסמכויות פקיד היערות
, ב זמנים של צפיפות
מתגברת וש מ תח ה ל
מות אק
לימית:
בניגוד
לדברי ההסבר ל סעיף47
שמצי
ינים
ש המטרה בתיקון
היא איזון"
בין האינטרס לשמירה על עצים לבין הצורך
בק
ידום מיזם חיוני", התיקו נים המוצעים
אינם
מאזנ
ים ב
ין האינ ,טרסים השונים לא א
מ עדיפים את האינטרס התשתיתי על פני הערך המו גן
.שעומד בבסיס פקודת היערות
מדובר בהחלשה של
סמכות
פקיד הי
ערות ביחס לפר ויקטים של
תשת ית, וזאת בארץ צפופה, שסובלת כבר כיום מהתחממות מצד אחד, ומחוסר צל ושטחים ירוקים
מצד שני. סעיף זה הוא ב
לתי מאוזן ו
חסר הצדקה, שיש לק
וות כי גם ש ר החקלא ות יעמוד על רגליו
האחור .יות כדי לבטלו
3.
פק ב
ודה כבר קיי
מי ם:מנגנוני איזון מתאימים
כיום
כבר ק
יימים
בפקודת היערות ,מנגנוני איזון
כגון העתקת העץ .
4.
יש ל
ערב את פ
קיד היערו
ת כבר בראשית הליך התכנון :לעמדת א דם טבע
ין וד התיקון ש
יש ל קבל
הו
א כזה שי
י חי ב ל לש ב את פקיד היערות
כב ר בראשית הליך התכנון, כך יוכל
מבעוד מו עד למנ וע
קידום
חלופה שאינה תואמת את הגנת האילנ
ות בה.תאם לחוות דעתו
8
5.
,בהמשך להערות הקודמת
אישור פקיד היערות צריך להינתן בטרם אוש רה התכנית ולא בסופה :
על פ י לשו'ן ס
47
)(א אחד
הש מ
יקולים שעל פקיד הי ערו
ת ל
שקול,, בהתייחס למיזם תשתית חיוני
הוא"החשיבות שי
ש בקידום מיזם ה
תשתית הח
יוני בלי לסטות מ
התכנית המאושרת ."
אולם אישור
פקיד היער ות חייב להינתן
כאישור מ קדים בטרם אישור התכנית. קרי, לא ניתן להפקיד תכנית
בטר ם קבלת הא
ישור מפקי .ד היערות
הת
ייחס ות לחלק
ד :'מיז מי
תשתית חיוניים מועד
ם פי
סעיף8
4
-
קביעת
מיזמי תשתית חיו
נ
יים מועדפים
על
פי סעיף48
לתיקון המוצע ,
מוצע
לקבוע
כי ה ממשלה תקבע בהחלטתה רשימה של עד
10
מיזמי
תשתית
שיהיו מיזמי
תשתית חיוניים מועד
פים . אלו
נדרשים לעמוד בתנאי
ם הבאי :ם(1) המיזם נד
רש ל צורך
אספקת
שירות ,שמ
אב חיוניים לציבור או ש
יש דחיפות לבי
צועו( ;
2)
המיזם הוא בעל
כ
דאיות כלכל
ית ,
תועלת משקית משמ
עותית ועיכוב במשך
ביצועו יגרום לנזק משמעותי
ל משק או לאינטרס
ציבורי( ;
3
)
המיזם
ישמש אוכלוסייה בהיקף נרחב( ;
4
)תחולת ה תיקון המוצע על
המי זם
יסיר ח
סמים , עיכובים או
ייק
ו ר על ויות משמעותיים.
:הערות אדם טבע ודין
1.
הוראו
ת הסע יף עמומות ולא
ברורות:
הקריטריונים המוגדרים עמומים ואינ
ם ברורים. כך
לא
ברורה
"ההגדרה של "צורך דחוף
או של""עיכוב/חסם משמעותי .
2.
"הגדרת "חסם"או "עיכוב לא אמורה להיות ד
ךר עוק
פת להעמ
דת תשתי
ת עובדתית מהי מנה
ומ
לאה :
במיוחד בנושאי סביבה ובריאות הציבור, אין להשתמש בהגדרה של ""חסם "או "עיכוב
כ דרך
לביטול הצורך ב
העמדת תשתי ת עובדתית
מהימנה ומלאה ודיון בה במוסדות המתאימים ,
לשם קבלת החלטה. כך למשל, בהחלטת ממשלה202
הוגדר פר ויקט "הכפ
לת מס
ילת החו "ף
כפרו
יקט תשתית לאו מי מוע
דף, אול
ם בערר שהגישה א דם טבע ודין
כנגד החלטת הולחו
ף בעני י ן
פרויקט הז , נטען כי
החלטת הולחוף התקבלה הגם שלא היה בידה מ ידע בסיסי והגם שלא נבחנו
חלופות מתאימות.
לטענת אדם טבע ודין
השלמת המידע החסר, תו ביל לקבלת החלטה פחות
פ
וגענית לסביבה החופית ול
ציבור ואף
תו עיל לת
שתית ולמשתמשי
ם בתשתית זו . הגם שנכון
מהותית נכ ון להגדיר את הפרויקט כבעל חשיבות תשתית
ית ,לא ניתן להשתמש
במונחים
""חסמים
"או "עיכובים כדי לעקוף או לא לבצע תהליך איסוף הנתונים
ולדון בהם במוסדות
המת
אימים לכך ,במיו
חד נ
תו נים סביבתי
ים,
.כהלכה
סעיף49
- סו רפ ם
רשימת מיזמי תשת
ית חי
וניים מועד סעיף+פים50
– עדכו הר ן
שימה
על פי סעיף49
לתיקון המוצע ,
מוצע
לקבוע רשימת מיזמי
תשתית ח
יוניים מועד .פים יתפרסמו ברשומות
על פי סעי ף50
,לתיקון המוצע מצויני
ם התנא ים שבהם י
ש ל עמוד כד
י לע דכ
ן רש ימה .זו
:הערות אדם טבע ודין
1.
עם
פרס
ום מיז
ם ה תשתית החיוני המועדף ,ברשימה
יש לכ לול
את המיד
ע העובד תי שמצדיק את
הכנסת המיזם
לרשימה :
זאת
בה
משך לנאמר לעיל, כדי למנוע מצבים שבהם הכנסת המיז ם
לרשימה
תהיה דרך לביטול
הצורך ב העמדת תשתית עובדתית
מהימנה ומלאה וד
יון בה
במוסדות
המתאימים
, לשם קבלת החלטה. וכ נ ח ההקלות
הרבות ו כבדות המשקל שני תנות ל
מי ,זמים אלו
9
על האינטרס הציבו ,רי והסביבתי הכרחי שהתשתית העובדת ית
ש
המל אה ש הובילה ל
ה כנסת
המיזם לר
שימה זו ,
תפורסם לעיון.הציבור
פרסום זה מתבקש גם בעת קבלת החלטה להס יר את
המיזם מהר .שימה
סעיף52
- תכנון העתקת קו תשתית ור לצ
ך קידום מיז
ם תשתית חיו
ני מועדף
על פי סעיף2
5 לתיקון המוצע ,
מוצע
כי גו ף
מב צ ע יהיה רשאי להציע תכנון
לה ע תקת קו תשתית המחוזק
בידי גוף תשתית שהוא גוף ציבו ,רי לצורך
קידום מיזם תש
תית חיוני מועדף, באמצעות מתכנן מוסמ ,ך
שה
גד
רתו קבוע
ה בסעיף .
:הערות אדם טבע ודין
1.
אל ניתן לאשר כל
שינוי בתשתית שאושרה בתכנית על יד
י המתכנן
המוצע בסעיף ללא ביצוע הליך
תכנון מחודש כ .דין
סעיף53
- מניעת רעש תוספ+ת השני יה לחוק
על פי סעי
ף
53
והתוספ ת השניי
ה ל
תיקו
ן
,המוצע מוצע להגדיר את "המפלס המירבי לרעש"
הגבוה
מהגדרת רעש בלתי סביר" המוגדר כי ום
בתקנות למניעת מפגעים (רעש בל
תי סביר), תש"ן-
1990
,, ולאפשר
לצורך קידום מיזם תשתית חיוני מועדף, ח
ריגה מרף הרעש המותר, בה .תאם לאמור בסעיפים אלו
:הערות אדם טבע ודין
1.
מנגנ
ון ה
חריגה ה
משולש
:שנקבע אינו מאוזן בהוראות המוצע ות נקבעו מספר הוראות
שמאפשרות
חריגה
מסף הר עש הקבוע ב חוק. מדובר בהוראות
מצטברות (קרי, כל הוראה מאפשרת להוסיף על
ההוראה הק
ודמת) וכך ההוראו ת מגדילות לאין ש
יעור את
,סף הרעש המותר. ראשית הסף שהוגדר
"בהוראות כ
מ
פלס
המירבי לרעש" הוא מפלס שמוגדר מראש כגבוה מסף
הרעש ה
קבוע ב .חוק כיום
בנוסף על מנת שרעש
יחש ב
כ"רעש חז ק או בלתי סביר" אין
די
ה וא יעלה על מ
פלס הרעש המר ,בי
אלא נדרש שהוא
"מפריע או עשוי להפר
יע לאדם בקרבת מקום או לעו
ברים ושב ,ים". אם לא די בכך
סעיף235
)(ג לתוספת הש נייה
מאפשר שני אפשרויות ל
חריגה נוספת ממפלס הרעש ה.מירבי
2.
ע
ולה חשש משמעותי לפגיעה בבריא ות
הצי
ר בו: ז
יהום רעש אינו רק עניין
של נוחות כי אם סיכון
לפגיעה בבריאות הציבור. לא בכדי נקבע ו
התקנות,הקיימות המאפשרו
ת עבודו
ת המחול לות רעש עד
,ספים מסוימים
שמעבר להם הופך ה
רעש לבר
.פגיעה
3.
יש להציג לציבור
חוות דעת בריאו
תית:
בטרם מאשרים
את התיקונים המוצעים
, י
ש צ ורך לבצע
בדיקה בריאותית ולוודא
שאין חשש לפגיעה בריאותית כתוצאה מיישו
ם ה
סעיף, וכמובן להציג את
ממצא
י הב
דיקה לציבור. ללא זא.ת אין לאשר חריגה כאמור
4.
,כמו כן ככל שנדרש
מפגע ר עש לצורך
קידום מיזם תשתית חיוני מועדף
, יש לעשות ז את באופן
נקו
תד:י אין לאפשר חריגה באו
פן המוצע בתיקונים לעיל , אלא יש לאפ
שר ח ריגות נקודתיות לפי
הנדרש .לדוגמא, הובלת כלים כבדים אל אתר המיז ם או הפעלת כלי מסוים בא.ופן חד פעמי
זאת
,כאמור רק לאחר צירוף
חוות דעת ב
ריאותית מו
סמכת המאשרת כי הפעלתו לא תהווה סכנ ה
לבר יאות.הציבור
סעיף54
- צ
ווים מנהליים
10
על
פי סעיף54(א) לתיקון ה
מוצע, צווי הפסקה מנהליי 'ם שהוצאו מכוח ס218
ל חוק התכנון והבנייה בעניין
מי זם תשתית ,חיוני מועדף
יוצאו
בהסכמת מנהל היחידה הארצית לאכיפה
, ז את למעט מקר ים של סכנה
לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיח
ותו של אד ם.או של הציבור
ע ל פי סעי ף54
(
)ב, צ ווי הפסקה
מנהליים שהוצאו מכוח
החוק למניעת מפגעים
, בנו גע למיזמי תשת,ית חיוניים מועדפים יוצאו ב הסכמת
מנהל האגף האחרא
י על מניעת מפגעים במשרד להגנת הסביבה ו לאחר
התייעצ ות עם מנכ"ל המשרד
שהאחראי על מיזם התשתית המ
ועדף. ע
ל פי סעי ף54
(ג), צווי ה
פסקה מנה
ליים ו שה מצאו מכוח חוק
שמירת הני
קיון
, שעלולים לעכ
ב
או להכביד משמ עותית על קיד
ום מיזם תשתי
ת חיוני מועדף, י
י נ תנו רק
בהסכמת
ה מנהל האחראי על שמירת הניקיון במשרד לה
גנת הסב
יב ה ולאחר תה ייעצות עם מנכ"ל המשרד
שהאחראי על
מיזם התשתית המ
דף עו .
הסדר דומה נקבע בסעיף54
(ד) להו
ראו ת לפיו צו הפסקה מנהלי
מכוח חוק ר
ישוי עסקים, יינתן רק
באישור של
הוועד ה
ההשג .)ות
הערות
אדם טב
ע ודי :ן
1.
ישנה טעות סופר-
הכוונה בסעיף54
(
א) לתיקון המוצע היא לסעיף216
לחוק
התכנון ו .הבנייה
2.
פגיעה אנושה בחקיקה הקיימת, פגיעה
בערכים
המוגדרים כ
מוגנים
בה ובכלל
זה ער
כי ם
:סביבתיים, מטרדי רעש וריח ועוד
החקיקה שצוינה לעיל מאפשרת לשר
הרלוונטי (או עובד שהוסמך כדוגמת המנכ"ל ) להוציא צו
מנהלי על מנת להגן על הערך המוגן העומד בבסיס הח
וק. הערך המוגן ה וא ברור והוא זה שעומד
בבסיס החלטת השר להוצ את הצו.המנהלי
כך למשל, בחוק למ
עת ני
,מפגעים וחוק שמירת הניקיון
" מוסמך השר להגנ"ס להוציא צו מנהלי אם
נ גרם רעש או ריח חזקים או בלתי סבי
רים" או
למשל
" במצב שבו
הושלכו פסולת, פסולת בניין או גרוט
א
ות רכב א
ו לוכלכה רשות הר
ם בי ", בניגוד
.להוראות החוק, בהתאמה
מאחר שהמיזם ש
כנגדו יוצא הצ ו
בהכרח פוג ע
ךר בע המוגן
ומאחר שמנכ"ל המשרד האחראי על
המיזם
בוודאי רוצה לקדם את המ
יזם (גם על חשבון פגיעה בערכים סב)יבתיים
–
,התיקון המוצע
שמבקש להכפיף או לכל הפחות להגביל
את הוצא ת הצווי
ם גם אל ה מנכ"ל של
המשרד שהאחראי על
המיזם, בהכרח יפגע באפקט יביות של החקיקה ובשל כך
גם עב רכים המוגנים עליהם היא מבקשת
.לשמור
כלומר, הסעיף מציב את האינט
רס של הקמת המיזם מעל ערכים בסיסי ים כמו שמירה על בריאות
הציבור או פעילות בהתאם לחוק הקיים. אין אדם
טבע ודין מצפה מ
יוזם המיזם לשקול
שיקולים
אלו אך אין להתיר
פגיעה ב
יכולת ה
הגנה של משרדי ממש
לה רחא ,ים
של ה רשויות מקומיות ועוד על
.בריאות הציבור ומנהל תקין
התייחס
ות לחלק ה': הוראות שונות ותיקו
נים עקיפי ם
:התייחסות לחוק התכנון והבנייה
סעיף
62
(8)-
לוחות זמנים
לפעולות שבאח
ריות יו
עץ סביבתי, לעניין תסקיר השפעה על הסביבה ב
מיז ם
תש
תית חי וני
על פי י סע ף2
6(8
)
,לתיקון המוצע מוצע לקבוע כ
י חוק התכנון והבנייה יתוקן כך
שבנוגע למיזם תשתית
חיוני היועץ הסביבתי יג
י ש ל
מוסד התכנון הצעת הנחיות לעריכת תסקיר
, בתוך שבעה ימים מיום שמ
וס ד
11
התכנון
הורה ל
ו להכי
ן את ההנחיות . עוד מוצע לקבוע כי היוע
ץ הסביב תי יודיע למגיש התכנית תו ך
ו שב ע
ימים מיום הגשת התסקיר האם התס
ק יר עומד בהנחיו ת, האם
הוא נדרש בתיקונים והשלמות או ש דרש
להכ
ינו מחד .ש .מוצע שאם לא תישלח הודעה תוך שבעה ימים, יחול מנגנון אישור שבשתיקה כמו כן, מוצע
בסעי
ף כי היועץ הסביבתי יגיש חוות דעתו למוסד התכנ ון תוך14
ימים ממועד קבל ס הת ת ק יר שעומד בכל
.ההנחיות
:הערות אדם טבע ודין
1.
הזמנים שבהם נדרשים היועצים הסביבתיים לע מוד אינם
ישימ,ים והדבר יבוא ע
ל חשב ון
האינטרס הציבורי והסביבתי .
לא ניתן להעמיד את המסמכים המבוקשים בזמנים שנקבעו
ב .תיקון המוצע על מנת שהמסמך
ה
מבוקש (בין אם מדובר בה
נחיות, בבק שות השלמה וחוות דעת
סופי )ת יהיה מעמיק ומקיף, על היועץ הסביבתי
להתייע
ץ ,להעמיק ב מחקר
ים
ולבצע בדיקות
נוספו .ת זאת, בנוסף לעובדה שאין מדובר ב
התחייבותו היחידה.
המשמעות של הדרישות
המוצעות
בתיק
ון המוצ ע, היא שבהכרח
איכות המס
מכים המבוקשים תה
ייה ירודה. לכ ך, יהיה
הש
לכ
ות י
שירות על האינטרס הצ
יבורי (כדוגמת ברי
אות הציבור
) והאי
נטרס הסב
יבתי. פעם נוספ
ת
הצי
בור והס ביבה
הם ש
משלמ ים
את המחיר
על ה ניסיון ל
ייעל את ההליכים שלא בדרך ה .נכונה
2.
דרי
שות זמנים אל
ו אינם ריאליות במיוחד נוכח העובדה שמד ובר
בפרויקטי ם של ת
שתית רחב ת
ה
יקף, בעלת פוטנציא ל לפגיעה ציבורית וסביבתית
רחבה. דוו קא
פרוי קטים שמוגדרים כ"מיזם
תשתית חיוני
" הם
כאלו ש
פו טנציאל הפגיעה הציבורית והסביבתית .שלהם גדולה
משו ,ם כך
במי
וחד בפרוי
קטים כאל ו על המסמכים .הסביבתיים להיות מעמיקים ומקיפים
3.
המ
דינ
יות הממשלת ית
מביאה,
הלכה ל
מעשה,
.לפשיטת הרגל של המשרד להגנת הסביבה
ה
זמנים שמוצעי
ם בה צעת החוק
היא צעד נוס
ף ב
מ דיניות ממשלתי
ת ארוכ ת ש
נים ש מצד אחד
"מרעיבה " את המשרד לה גנת הסביבה[שסוב ל
ממחסור חמור ,בתקנים
ש עובדיו משתכרים
ממשכו
רו
ת רע
ב
שאין פלא
שאחוז ה
מועמדים ל משר
תו הוא נמו ,ך (קל וחומר מ ועמדים)ראויים
ועוד ] ומצד שני ד ורשת ממנו עוד ועוד
דרישו
ת
,מחמירות בר ש
ור לכל ש
אי
נו יכול לעמו ד בו,
.במיוחד לא באיכות גבוהה ,שלא במפתיע
הפתרון המוצע
הוא הפרטת
סמ כויות המשרד ל גורמים
פר ,טיים
שמעבר לעוול ה
ב סיסי כל פי
עובדי
המשרד (שכ ,ן
יועצים חי
צוניים אלו מש
ת
כרי ם בשכר
גבוה יותר מעובדי ה)משרד עצמו,
הם
ע
שויים להימצא בניגוד ענייני ם וגם הידע
המקצ ועי
והסמ
כויות הנתונות להם פחות
ים מעובדי ה
משרד .
סעיף
62
(
20
)- בחינת עמידה ב
ל וחות
הזמנים לפעולות שבאח
ריות יועץ סביבתי לעניין תסקי
ר השפ עה על
ה
סבי
בה
על פי
י סע ף62
(
20) לתיקון המוצ,ע
מוצע להעמיד את סמכות
מינוי היועצים הסביבתיים
על ידי המשרד
להגנת הסביבה על תנאי , לתקופה של18
חודשים ממועד תח ילת
חוק זה. בסופו ש ,ל מועד זה
יבחנו
שר
הפנים
ושר הא
וצר האם היועצים הסביבתיים מטעם המשרד להגנת הסב
יבה עמדו במועדים הנ
דרשי ם
(בהתאם למנגנון המדידה ה מפורט בחוק
,המוצע). לאחר מכן
רשא י שר הפנים
לקבוע בצו כי היועצים
הסביבתיים במ ועצה הארצי
ת ובוועדות
המחוזיות יהיו יועצים
חי צוניים שאינם עובדי מדינה שימונו על
"ידי יו ר מוסד התכנון ו
נ
ציג השר לה ג .נת הסביבה
12
:הערות אדם טבע ודין
1.
הע
מדת המשרד להגנת הסביבה תחת "תקו פת
מבחן" היא
צעד
אבסורדי ומקומם.
הצעת החוק
יוצרת מצב אבסו
רדי , בו משרד ממשלתי "נתו
ן בתקופת מבח "ן
על יד
י שני משרדי ממשלה , בהם
משרד האוצר שאין לו כל מגע מקצועי לעבודתו של המשרד להגנ
ת הסביבה למעט הנושא הכספי .
א,ם לא די בכך לע פי הצ עת החוק הם
מקבל ים
""סמכות ליט ול
בהמשך סמכות מקצועית
ממשרד
.הגנת הסביבה ולהעבירה ליועצים פרטיים
2.
המדי
ניות הממ שלת ית.מביאה הלכה למעשה לפשיטת הרגל של המשרד להגנת הסביבה
הכפפת
המשרד ל
הג
נת הסביב ה
ל"תקופת ניסיון "
היא
צעד נוס
ף במ
דיניות ממשלתית ארוכ
ת ש
נים ש מצד
אחד
"מרעיבה
" את המשרד לה
גנת הסביב ה[שסוב
ל
,ממחסור חמור בתקנים ש עובדיו משתכרים
ממשכו
רו
ת רע ב
שאין פלא
שאח
וז ה
מועמ
דים למשרו ת הוא נמו ,ך (קל וחומר מועמדים)ראויים ועוד ]
ומצד שני ד ורשת ממנו עוד ועוד
דרישו
ת מחמי,רות בר ש
ור לכל
שאי
נו יכול לעמוד בו,
במיוחד לא
באיכות גבוה.ה כשאין ביכולתו
לעמוד בדריש
ות המחמירות
,אלו בעקבות מדיניות הממשלה שלא
,במפתיע
הפתרון המוצע
הו א הפרטת
סמ
כויות המשרד ל
גורמים פר ,טיים
שמעבר לעוול ה
ב סיסי
כל פי
עובדי
המשרד ,(שכן
יועצים חי
צוניים אלו מש
ת כרי
ם בשכר גבוה יו
תר מעובדי ה)משרד עצמו ,
הם
ע
שויים להי
מצא בניגוד ענייני ם וגם
הידע המקצ וע
י והסמכויות הנתונות להם פחות
ים
מעובדי
ה
משרד
, כפי ש .יפורט להלן נב
וסף, יו זכר הברור מאליו, לפי
ו
המשרד להגנת הסביבה הוא משרד
בממשל ה
בד
יוק כמו משרד האוצר ומש רד הפנ
ים. ההשתל טו ת
של שאר משרד
י
הממשלה על
הסמכויות ועל ה
ת
קציבים של המ
שרד לה גנת הסביבה אינ
ה מתקבלת על ה תעד , שעה שהנפגעים
.העיקריים הם הציבור והסביבה
3.
ל
יועצי המשרד להגנת ה סביבה ידע סביבתי רחב שאי
נו מצוי בידי יועצים סביבתיים פרטיים.
המשרד להגנת הסביבה בעל ידע סביבתי רב שנים במגוון ר ב
של פרויקטים
. אולם מעבר ליד ,ע זה
למשרד להגנת הס
יב ב
ה גם ידע וכלים שייחודיי
ם
לו בשל היותו משרד ממשלתי, ובכלל זה שיקולים
של
מדיניות ס ביבתית .כוללת בתוך
כך
,נדרש המשרד להגנת הסביבה לשקול שיקולים רוחביים
שלאו דווקא ישקלו על ידי יועצים פרטיים, לדוגמה מדיניות של ה
פחתת פליטות
, מדינ
יות של פי זור
מפגעים וכדומה
מ . כ ו כן, למשרד להגנת הסביבה ישנה יכולת ראייה כוללת .של התחומים שפורטו
4.
ברשות יועצי ה
משרד להגנת הסביבה סמ
כות שאי
נה מצויה בידי יועצים סביבתיים פרטיים .
כדוגמת הסמכות לאמץ ולהפעיל תקינה בינלאומית , זאת
להבדיל מיועץ פ
רטי ש לא
יהיה ב על ס מכות
ל.עשות כן
5.
יועצי המשרד להגנת הס
יב ב
ה הם יועצים בלתי תלוי ים, להבדיל מהיועצים הפרטיים שעשויים
להימצא בניגוד ע ,ניינים
או ביחסי תלות מול מי ששוכר אותם.
יועצי סביבה שהם עובדי מדינה
במשרד להגנת הסביבה אמונים
על שמירת האינטרס הסביבתי ובחינתו
,כראוי וזאת
כדי שתונ ח
התשתית העובדתית המ
ל אה
והנכונה בפני הגוף הרלוונטי בטרם ק
בלת ההחלטה (ללא תלות בש אלה
אם בסופו של דבר תתק בל החלטה שאינה
מציבה
.)את השיקול הסביבתי כאינטרס ראשון במעלה
מנגד, יועץ סביבתי שאינו עובד מדינה
במשרד להג
נת הסביבה
עלול להימצא בניגוד עניינים,
בא ופן
שיערו ך תסקיר סביבתי "נו"ח שיעלה בקנה אחד עם התכנית המקודמת וה משרד שמקדם את
ה
תכנית, שהזמין את שירות ו של אותו
יועץ .
13
6.
לפיכ
ך הפתרון המבקש אינו מתן תקופת ניסיון ואינו הפרט
ת הח ובה להגן על
הסביבה והציבור
כפי
שמוצע
בחוק זה, אלא ח יזוק המשרד
להגנת הסב יבה על
ידי הוספת תקנים ו הגדלת
המשכורות
של
עובדי
.המשרד
סעיף62
(3 )(
א) (1) ,(2 )- ן מת היתר על ידי רשות הר
ישוי של הות
"ל ג ם לגבי תשתית לאומית שאושרה על
ידי ועדה מ
חוזי ת
על פי
סעיף62
(3)(א)(1
(,)
2 )
לתיקון המ
וצע
, מוצ
ה ע ל רחיב את סמכות
רשות ה
רישוי של הות"ל
כך שת חול
גם על תשתית לאומית שנכללת בתכנית שא
ושרה על ידי ועדה מחוזית ,תכנית מתאר אר צית
מפורטת
לתשתיות לאומיו
ת ו
תכנית מועדפת ל
יור ד.
:הערות אדם טבע ודין
1.
הא
פש
רות כי רשות הריש
ו
י של הות"ל תו
כל לתת היתרי בניה גם מת
וקפן של תכנית מ
ת אר
לתשתית שאושרה על ידי ו הו
עדה המחוזית,
או מתוקף תכנית למתחמים מועדפים לדיור
שאושרה
על ידי הותמ"ל, הינה מופרכת מעי
קרה
. תכניות אלו אינן מעניינה של הות"ל ,
אשר
אינה בעלת מומחיות ו נסיון בתכניות למגורים, ובוודאי שאינה בקיאה בתכניות שאושרו על ידי
הוו
עדה המחוזית, שאינן בבחינת תש .תיות לאומיות
לכן,
נדרש
ש הוועדה המקומית, שבתחומה
מצויה התשתית הנ"ל, היא
שתעניק את היתר הבניה לפי נ
סי י ונה והכרות
ה עם המקום ו
ע ם
.הציבור שעלול להיות מושפע ממנה
סעיף62
(3)
)(א(3) -
התייחסות
לביטול חובת הגשת תשריט
על
פי
סעיף62
(3)(3) לתיקון המ
וצע , מוצע לקבוע כי חוק התכנון והבנייה יתוקן כך
לש א יהיה צורך לצרף
לתכנית ארצית מפורטת
לתשתיות לאומיות, תשריט של השטח שע יו ל
היא
ה חל .
:הערות אדם טבע ודין
1.
תשריט הוא
חלק בלתי נ פרד מהוראות התכ נית
ש
לא ניתן לקבל החלטה בלעדיו.
לפעמים קשה
להאמין כיצד הצעה כזו מגיעה לכלל דיון! כידוע, תשריט של תכנית הוא חלק בלתי נפרד
מהתכנית שבו כלול מידע בסיסי וח יוני כמו ייעודי קרקע, קווי בניין ו
גוב
ה, מיקו .ם מדויק, ועוד
ללא הנתונ
ים
האלו, לא
יוכלו חברי הוו
עדה לקבל את המי
ד
ע הבסיסי שלפיו נדרשים הם לקבל
את
,ההחלטה
טרם
קבלתה . ההחרגה של תכניות ארציות מפורטות לתשתיות לאומיות מהצורך לצרף
תשריט היא בלתי מובנת הן נוכח כך שמדובר בתכניו ת
מפורטות שמכוחן
ניתן י
היה ל הוציא
הית
רי בנייה, והן נוכח כך שמדובר בת
כנ יות
תשתיות
בעלות פוטנציא
ל השפעה משמ
עותי
על
.הסביבה שבה עוברת התשתית
בלא תשריט, אין למעשה תכנון. ההליך התכנוני לכאורה יהיה
בעצם סוג של הצגה, שבו חברי הו
ו
עדה לא יודעים מה בעצם הם מאשרים, וה מתנגדים לתכנית
לא ידעו
למה.להתנגד נר
אה שמי שהציע את הסעיף הזה לא מ
עו
ניין בהלי,ך תכנוני תקין
או
חושב שתכ
נון
הוא מטרד, ורוצה לחזור לידי קדם בהם
תכניות מתק בלות ללא כל בחינה של
גורמי המקצוע
ושיתוף הציבור ., וכל היתר לא מעניין
2.
ההשוואה לתכני
ת מתאר ארציו
ת שעוסקות בתשתיות שלא צורף ל
ה
ן תשריט
–
.אינה נכונה
תכנית מתאר ארציות
שע סו קות
בתשתיות, דכ
וגמת תמ"
א1/19
למתקני אגירה,
הן תכניות
המסדירות את כל התשתי
ו ת
ברמה הארצית. הן כוללות הנחיות ומגבלות כלליות. מכוח התכניות
14
הללו מוגשות בהמשך ת
כניות מתאר
או
תכניות לתש תי ת אשר.מלוות בתשריט במקרה של ה צעת
החוק הנדונה,
מדובר
ב
תכניות ספציפיו
ת שמ יח תי
סות לתשתית ספציפית בלבד,
כדוגמת
קו
רכבת
,אחד או מתקן התפלה אחד. לכן תכניות א
לו חייבות להיות מלוות בת
ש
ריט שמכיל את המיקום,
הג
ודל, המצב המאושר והמצב המוצ
ע
.על גבי תכנית מדידה
סעיף62
(3) (ה) - ה וצאת היתר על ידי רשות הרישוי של הות"ל
גם בני
גו
ד ל
עמדת הגורם ה
מאשר
על פי
סע
יפים
62
(3
))(ה
לתיקון המ
וצע,
מוצע לקבוע כי
במקרים של תכ ,נית לתשתית לאומית רש ות הרישוי
של הות"ל תוכל לתת ה יתר במקרים ש
בהם גורם מאשר לא השיב לפנייה בעניין הבקשה להיתר במועד,
או
במקרים שב הם השיב לפנייה
וכ
לל בתשובתו הגבלות או תנאים, ש
עלולים להקשות בא ופן בלתי סביר על
.מתן ההיתר
הערות א :דם טבע ודין
1.
רשות רישוי ,, כעקרון
אינה מוסמכת לבדוק ה
י
בטים רבים והינה למעשה החולי
י ה האחרונה בהליך
התכנוני
. המידע ש
אמור להיות ב
פנ
י רשות הר
ישוי טרם מתן ההיתר אמור להיות שלם וכ ול ל את
כלל
הי
בטי התכנית .
הרשות הינה למעשה "ג
ףו מבצע" שאמור לבדוק רק את תקינות ההית ר מבחינת
שימושי
ם,, זכויות
,תקנים ועוד, כלומר
הבחינה היא
בחינת ההיבטי ם ה.טכניים בלבד
האישורים
ש
נדרש
ים מ
התכנית, עוד בטרם הגיעה ל
אי שור רשות הרישוי, הם אלו שמבטיחים את תקינות ה תכנ ית
ובקרה של גופים חשובי
ם אחרים,
כדוגמת המשרד .להגנ"ס ומשרד הבריאות
למ
עשה, הפטו ר
ה מבוקש
עוקף את ס
מכות הגופי
ם החשובים הללו ואף עלול
ליצור סיכון, סיכון לבריאות, לסביבה וגם
לאופן המימוש.של התכנית הנדונה עצמה מד
ובר בהצעה שמג
חיכה ומייתרת את כל ההליך התכנונ .י
ל שון ההצעה מקוממת ממש–
מטרת התנאים שנקבעים
ב טרם מתן ההיתר היא ,לשמור על הציבור
ע
ל הסביבה
. התנא
ים לא נועד
ו
."להקשות" אלא להבטיח את תקינותה של התכנית בעת מימושה
מלבד זאת, לא ברור מה ו ""אופן בלתי סביר
ו
מי יקבע את ז. מדוב ר בהצעה .שדינה להידחות
סעיפי
ם
62
(9)
,(
12
()
)ב, (
22
( ,))(ב23
)החרגת סמכותה של ה
ו
ועדה ל שמירת הסביבה
החופית
על פי
סע יף62
(9) לתיקון
ה
מוצע,
לקבוע כי חוק התכנון והבנייה יתוקן כך
שהוראות התוספ ת השנייה לא
יחולו על תכנית מ ת אר ארצית מפ
ו
רטת לת
שתיות לאומיות בתחום הס ביבה החופית שמאשרת המועצה
הארצ
ית .ע ל פי סעיף (
12
))(ב
לתיקון המוצע, ההוראות לעיל יחולו
גם על תכנית לתשתית לאומית בתחום
הסב יבה החופ
ית שמא
שרת הות"ל .
סעיף(
22
))(ב ו-(
23
)לתיקון המוצע,
מבהירים
כי
אין צורך ב אישור
הולחו ף למתן
היתר, הקלה והיתר ל
שימוש חורג אם מדובר
בתכנית
שאינה כ פופה
או פטורה מ אישור
ה
ולחו .ף
:הערות אדם טבע ודין
1.
החרגת הולחוף תוביל לפגיעה סביבתית קשה. ה
מדובר בה
צעה שע
רו רייתית, מצד אחד, ועל פ ניו
נטולת הצדקה, מצד שני. ה
מטרה הראשונה המנויה בלשון חוק
" שמירת הסביבה החופית היא להגן
על הסביבה החופית ואוצרות הטבע והמורשת שבה, לשקמם ולשמר ם כמשאב
בעל ערכים ייחודיים
וכן למנוע
ולצמצם במידת האפשר פגיעה בהם ."כלומר , החוק חוקק
מתוך ה
בנה שר
צועת החו ף
הישראלי
ת היא רצועה חופית מצומצמת, שאין לה תחליף ,
ולכן היא ראויה
לשמירה רבה יותר
ממרחבים אח.רים בנוסף , חוק זה
ייסד גם את הוועדה לשמירת הסביבה החופית, שהי
נה ו עדה
15
ייחודית בעלת מומחיות ספציפ .ית לרצועה החופית ,כך למשל בהתאם להוראות החוק, ב וועדה
מכהנים שני נצי ג ים שהם ב
ע
לי מומחיות בתחום הסביבה החופית . הגם שהשיקולים הסביבתיים
,אינם שיקולים בלעדיים
נישו
ל הולחוף מסמכויותיה עת מדובר בתכניות תשתיות , י רמוס באופן
מ וחלט את
השיקולים ה
ציבוריים וה
סביבתיים, יו וביל
לתוצאה שא ינה מאוזנת, ושבסופו של יום
פוג
עת בצי בור ובסביבה קש
ות. אם ית
ק בל השינוי, הדיון בתכניות כאלו לא ייערך
על סמך
בחינה
מקצו עית והוליסט
ית, שמבקשת לקיי
ם את מטרת החוק ל הגנה על הסביבה החופית, על ערכיה
,הייחודיים
אלא מתוך עמדה פרו-תשתיתית, שתבקש לאשר את התכנית התשתיתי ת גם במחיר
פגיעה סביבתית שאינה נחוצה .
2.
הולחוף ממיל א נדרשת ל
ש
קול במסגרת שיקוליה שיקולים תכנוניים.
כידוע, מלבד שיקולים
סביבתיים ושיקולים
ציבוריי ם, הולחוף נדרשת
לאזן בין מגוון רחב של שיקולים תכנוניים נוספ ים
אחרים,, כדוגמת שיקולי תשתית. למעשה
סעיף7
(א) לתוספת
השנייה לחוק התכנון והבנייה, בח ר
לציי ן במפורש את ש
יקולי התש
ת ית, כשיקול שעל הולחוף לשקול במסגרת קבלת החלטה. הדבר אף
מ תבטא בהרכב הוועדה, שכן על פי הוראות החוק א חד מחברי הוועד ה הינו "נציג שימנה שר
התשתיות
הלאומי
ו ת". רוצה לומר, שהתיקון המוצע ב הוראות מיותר, שכן הולחוף ממילא שוקלת
שיקולי תשתי
ת במסג
רת שיקוליה בעת קבלת החל
ט ה. למעשה, בחלוף עשרים שנה מאז נחקק חוק
שמירת הסביבה החופ ית, בשנת2004
, עברו דרך הו
לחוף תכניות מתא
ר ארצי
ו
ת מפורט
ו ת לתשתיות
לאומיות ותכניות לתש
תיות לא
ומיות רבות. בכל המקרים, הולחוף תמיד אישרה את התכ ,ניות
בכפוף לשינויים מעטים. זא
ת ועוד
, במשך עשרים ה
שנים שחלפ
ו , מעולם לא הוגש ערר על החלטת
הולחוף לאשר את תכנית תשתיתית, וזאת למעט מקרה אחד מהעת
האחרונה, שבו ה וגש ערר על
החלט ת הולחוף לאשר את תת"ל65א. ב
מקרה זה נטען כי הוועדה אישרה את התכנית ללא תשתית
עובדתי
ת מלאה, שבעזרתה ניתן היה למזער או אף
למנוע את הפגי
עה בסביבה
החופית. זוהי דוגמא
נוספת לעליונות השיקול התשתיתי כבר כיום בהחלטות הולחוף ומכאן להע
דר הצורך בביטול
הצורך
.בהבאת תכניות התשתית בפני וועדה זו
3.
לו
לחוף רא יה כוללת
ש ל
המרחב החופי בניגוד לוועד
ה לתשתיות לא
ומיות.
,הולחוף ממונה על תכנון
או ביק ,ורת על תכנון באח
ד המרח ב ים הרגישים ביותר בארץ, הן מבחינת הציבור והן מבחינת
הסביבה. המרחב החופי נתון, יותר מ
אחרים, להשל כות השליליות של שינוי האקלים ולביקוש רב
מצד הציבו
ר. עק
ב כך, לולחוף ישנה ראיה כוללת לגבי מרחב זה, מה שנפק
ד מעניינם של ה
ו ועדה
ל
תשתית לאומ
ית, המ
וביל ה את רוב מ
יזמ
י התשת
י ת. בוועדה זו ההסתכלות הינה נקודתית, פר
פרויקט, ולכן נדרש
גוף ביקורת נוס
, ש ף י
וכל לב
חון את
התכנית המוצעת בראיה רחבה יותר, לטווח
רחוק, תוך הבאת
האינ
טרס הציבורי בחשבון , כלומר, מניעת ההשפעה השלילית
בלתי נדרשת
על
.הציבור ועל הסביבה החופית
4.
לאור
נימוקים אלו, א
ין לבטל א
ת
.הצורך בדיון הנוסף במיזמי התשתית במסגרת הולחוף
סע
יפים
62
(
10) ו-(
12
))(א- אישור תכ
נית מתאר ארצית מפורטת לתשתיות
לאומיות
על פי סעיפים62
(0
1) ו-(
12
)(א) לתיקון
המוצע, מוצע
לקבוע כי חוק התכנון והבנייה
ית וקן באופן שבו כעת
תכניות מתאר אר
צי
ות מפורטות לתש תיות לאומיות ו תכניות תשתיות לאומיות יאושרו אוטומטית לאחר
16
14
ימים לאחר הגשתן על ידי המועצ
ה ה
ארצית או הות"ל לממשלה. מוצע, כי בב קשת
רש ב ממשלה
להביא את הד יון לממשלה, זו תהיה חייבת לדון בתכנית בתוך14
יום מהגשת ה בקשה. עוד נקבע, כי אם
מדובר
בת "כנית העוסקת ב
מיזם תשתית ח
יו "ני מועדף , היא תידון תוך14
ימים מיום הבקשה על ידי
וועדת שרים לתשתיות
חיונ .יות
:הערות אדם טבע ודין
1.
לא ברור הר
קע לחקיקת הסעיף. בהמשך לנ אמר בפתח
הערות הארגון להצעת החוק , עולה השאלה
כמה פעמים
בע
בר הממשלה לא אישרה תמ"א או ת
ת"
,ל
שבעקבות זאת נג
רם עיכוב משמ
ע ותי, אשר
דורש כעת תיקון חקיקה
. למעשה, מדובר בהערמת קושי על מייצגי הציבו ר בממשלה להיוודע
לפעילות של מנהל התכנון ול
הגיב לה בהתאם לעמדותיהם א ו בהתאם לנדרש על ידי הציבור אותו
הם מייצגים.
,כלומר
מדובר ב החלשת
ה
קשר בין הפעילות המקצועית של משר
ד ממ שלתי ורשות
המב .צעת
סעיף62
(
13
)- הוראות מ
יוחדות לעניין שי נוי תכנית תשתית לאומית
על פי סעיף62
(
13
,) לתיקון המוצע
מוצע
כי חוק התכנון והבנייה יתוקן באופן שבו
כעת
הווע
ד
ה לתשתיות
לאומיות רשאית ל
אשר בקשה לשינוי תכנית לתשתית ל
אומיות שאושרה במוסד
( :התכנון, אם1
)
השינוי
המבוקש
לא נדון בעבר במוסד תכנון בעת הגשת התכנית
. במידה שנדון בעבר
, הוועדה לתש תיות לאומיות
סברה
כי עקב שינוי הנסיבות או גילוי מידע חדש יש לאשר את השי ,נוי(2
)ש
הבקשה הו גשה"
על ידי מי
הש גיש את תכנית
האמורה או מי מטעמ"ו.
הערות:אדם טבע ודין
1.
יש לקבוע ה
גבלות ברורות.
"השינוי" המוצע אינו מוגבל לא בגודל, לא בגובה, לא במהות וגם לא
בהשלכות הסביבתיות שזה עלול לגרום לציבור ולסביבה. יש להגביל את השינוי בכל פרמטר ים אל ו
טרם
קידום הל יך נסתר לאישור
ש ינוי של תכנית תשת
ית לאומית. לה ,זכיר, מדובר בתכניות ענק
ב
עלות השלכו
ת על סביבה נרח בת, אשר מן הראוי כי יקודמו
בלוויי
ת
יועצים מקצועיים
אובייקטיבים ותוך שק .יפות מידע וזכות תגובה לציבור
2
.
פגיעה בזכות הציבור
לדעת ובזכות להתנגד.
גם כא ן נמנע
המי
דע מהציבור ונמנ
תע ממנ ו היכולת
להשתתף ולהתנגד לשי .נוי
כ ,מו כן
הסעיף המוצ
ע
מ פרט את
ה
ליך התיקון לתכ נית, שבתחילה הוועדה לתשתיות לאומיות תכריע
האם לדעתה השינוי המבוקש עלו
ל "לפגוע באדם אשר
אם היתה תכנית השינוי מועברת להערות (...) היה
רשאי להג יש
הש...גה"
.אם הת שובה חיובית, אז י יית
ן מוסד התכנון לאותו אדם חודש יים ימים להשמיע
את טענות
יו, בטרם ק
בל
ת החלטה על ידי מוסד התכנון .עוד מצוין כי
"לא סברה הוועדה כי שהשינוי
עלול לפגוע באד ,ם כאמור בס"ק ב
תוגש התכ"נית לממשלה .
הערות:אדם טבע ודין
1.
מוסד התכנון לא יכול
יה יה תמיד
לקבו ע
מי
הו אות
ו האד
ם ש
בו ה שינוי
עלול לפגוע" ,אשר לו ה יה
מדובר בשלב של הפקדת תכנית היה ר
שא
י להגיש התנגדו"ת.
'שכן, רישא לשון ס100
לחוק
התכנון והבנייה, מציין שמי שי" כול להגיש התנגדות הוא ,כל מעונין בקרקע
בבניי
ן
או בכל פרט
תכנוני אחר ה רואה
את עצמו נפגע ע ל י
די תכני
ת מתאר מחוזית א
ו מקו מית או תכנית מפורטת
17
,שהופקדו רשאי להגיש התנגדות להן
". הדבר הוכ ר
גם בפסיקה עצמה [
ע"א2962/97
ועד אמנים–
'חוכרים ביפו העתיקה ואח' נ
ה ועד ו
ה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (, פ''ד נב2
)
362
]. מדובר
בלשון רחבה שיכו
לה ל
כלול סוגי נפגעי
ם מ גוונים וברי שמוסד התכנ
ון לא
יוכל בכל מצב לעמוד על כל
הנ
פגעים הפוטנציאלי .ם הדבר ודאי נכון
כא
שר מדובר בפגיע ה בציבור רחב ולא מסוים. לכן את זכות
ההתנגדות יש להותיר על כנה, אם כי העיקרון של הליך תכנון מקוצר במקרים מסוימים מקובל, כל
עוד הוא
לא
מיושם באופן שפו גע
בעקרונו.ת יסוד של החוק
2.
פגיע
ה בזכות הציבור להתנגד. נשוב ונפנה ל .הערותינו לעיל
סעיף62
(
14
)-
ביטול זכות ה
גשת ערר
על פי סעיף62
(
14
)
,לתיקון המוצע מוצע לקבוע כי חוק
התכנון והבנייה יתוקן באופן שבו כעת הגשת ערר
על החלטת ועדה
מחוזית בד
בר א
ישו ר תכנית לתשתית לאו
מית א ו תכנית מפורטת לתשתיות לאומיות, או
דחיית,ן תהיה בר
שות יושב ראש הוו
עדה המחוזי.ת בלבד זא
ת למעט מקרים ש בהם מגיש התכנית הוא
ועדה מקומית או רשות מקומית
, שהן אלו אש
ר הג
ישו את התכנית .
:הערות אדם טבע ודין
1.
הצדקה למנוע הגשת
ערר ברשות במצב שב ו כבר עתה לא ניתן
להגיש ערר בזכות בקלות.
המצב
החוקי כיום הוא ש
על מנת להגי ,ש ערר
עורר צ
יבורי חייב לקבל את הסכמ
תו של
יו"ר הוו עדה
ה
מחוזית
. כדי להגיש ערר בזכות יש צורך בשלושה חברים, דרי שה אשר מונעת הגשת עררים
מכח
.אינטרס בודד
2.
לא ברור הרקע לחקיקת הסעיף.
בהמשך,לנאמר בפתח הדברים
לא הובאו כל נתונים שיש בהם כדי
להצדיק
את
השינ
וי המבוקש .
בעניין תכני ות תשתית- כמה עררים הת קבלו והאם היה
בהם כ די
להועיל לציבור ולסביבה מצד אחד או לפגוע/לעכב את
מי ה
זם מצד שני.
רק על סמך מידע זה יש
ל הציע שי
נוי . למעשה, גם התלות
בהחלט
ת יו"ר ו עדת הערר עצמו
עלול
ה
להשפיע על התנהלותם
המקצועית
של שאר חברי ה
וועד
ה, ש
כל אחד מה ם אמור לייצג
אינטרס ספציפי אחר (למשל
נציגי
משרדי
ממשלה כמו בריאות, חקלאות, תיירות או נ
צ
יגי ציבו
ר מסוים)
.
סעיף62
(
17
)-
הקלה
מתכ
נית לתשתית לאומית או מתכנית מתאר ארצית
מפורטת לתשתית לאומית
על פי סעי ף62
(
17
,) לתיקון המוצע
מוצע לקבוע
כי חוק התכנון והבנייה
יתוקן באופן שבו כעת מוסד תכנון
יהא
מוסמך לאשר הקל
ות מתכנ
ית לתש
תית לאומית או מ
תכנית מתא ר ארצית מ פורטת לתשתית
לאומית בהיקף
שלא יעלה על30
אחוזים משטחי הבנייה המאושרים במגרש
או על50
מ"ר לפי הגבוה
ינ ב םהי. זאת ,
אם סבר מוסד התכנון שללא התוספת ה אמורה, לא ניתן י
היה לממש את התכני .ת
הערות אדם טבע :ודין
1.
התיקון עלול
לפגוע בזכויות הציבור, שזכותו לדעת ולהתנגד .
המדובר בעוד קעקוע של עקרונות
התכנון החשובים ביותר במסגרת הצעות נחפזות וחסרות היג יון. ההצעה כי כל מוסד
תכנון
יוכל
להוסיף עד
30%
)!(שטחי בניה, גם אם למטרת תשת
ית מסוכנת,
עלולה לפגוע אנושות בב
ריאו ת
הציבור וקוד ם כל בזכות
ו לדעת ולהתנגד .
18
2.
יש צורך לבחון את השפ
עת ה
הגדל.ה על הציבור והסביבה בטרם אישורה
הגדלה בסדר גודל
בלתי ידוע של התשתית צריך לה
יבדק מבחינת שינוי ההש פעה על הציבור ועל הסביבה, שכן אם
בתכנית המקורי ת
היתה עמי
דה ב
תקנים,
אולם ברף
המכסימלי שלהם, הר י שההגדלה עלו לה
ליצור מצב בו השפעת המיזם , או מבנה
הד
רך במק רה זה, תחרוג מהתקנים ועלולה לפגוע בציבור
או.בסביבה
סעיף62
(
21
)- מיזם חלו ץ
על פי סעי ף62
(
21
)
,לתיקון המוצע מוצע לקבוע
כי חוק התכנון והבנייה יתוקן באופן
שבו
אם המי זם
החלוץ יוקם בסביבה החופ
ית, יש לה
תי יעץ עם ה
ולחו
ף.
:הערות אדם טבע ודין
1.
נשוב ונפנה אל הערותינ ו לעיל בנוגע להשלכות הפקעת סמכויותיה
של הולחוף ממנה ו הפגיעה
הציבורית והסב
יבתית שעלול
ה להיגרם ,ללא הצדקה לנקיטת
שי
נויים דרקונ
יים
אלו.
עוד
מוצע בהוראת הסעיף, כי לבקשה לפטו ,ר מהיתר או מעבודות"תצורף חוות
דעת
מטעם יוזם המי זם
החלוץ
המפרטת את ההשפעות הצפויות על הסביבה כתוצאה מהעבוד ות הנדרש ות להקמת המיזם החלוץ
והשימוש בו וכן החלופות שנבחנו להקמת
המיזם."החלוץ
הערות אדם טבע :ודין
1.
על המשרד להגנת הסביבה להנחות ולבדוק את המסמך הסבי בת י אשר
יוגש
על
ידי יוזם המתקן .
רק ב
אמ
צע ות ליווי ופיקוח של המשרד להגנת הסביבה יהיה נ
יתן
לוודא כי המעקב והפיקוח יהיה
מקצועי ,אובייקטיבי ו
בלתי תלוי
באופ
ן שאכן ישמור על האינט.)רס הסביבתי (והציבורי