חומר רקע
לכבוד
27
באפריל2023
עו"ד איתי עצמון
ד"ר וכהðעידית ח
היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה
הלת ועדת הכלכלהðמ
ועדת הכלכלה
סתðהכ
ירושלים ,
9195015
ועדת הכלכלה
סתðהכ
ירושלים ,
9195015
באמצעות דוא"ל
שלום רב ,
:דוןðה
עמדת
איגוד תעשיות
המזון בהמשך
ל הצעת חוק י חקיקה ליישוםðית הכלכלית )תיקוðהתכ
ות התקציבðיות הכלכלית לשðהמדי2023
ו-
2024
(, התשפ"ג–
2023
, פרק
ט"ז : הגברת
התחרותיות
ףðבע
המזון והטואלטיקה
,וðבשם מרשי
איגוד תעשיות המזון
")האיגוד " " או
איגוד המזון("
ים בישראלðבהתאחדות התעשיי
")ההתאחדות ,("
ביום שהתקיים הכלכלה בוועדת לדיון ובהמשך19
באפריל2023
")הדיון ,("
ו מתכבדיםðהרי
וðלהעביר את התייחסות ל של המעודכן וסחð
הצעת יותðי חקיקה ליישום המדיðית הכלכלית )תיקוðחוק התכ
ות התקציבðהכלכלית לש2023
ו -
2024
(, התשפ"ג–
2023
ף המזוןð, פרק ט"ז: הגברת התחרותיות בע
והטואלטיקה
")
הצעת החוק תðהמעודכ"(
:, כדלקמן
תחילה לכבוד להודות בקשð ,
,ביטן דוד כ"ח ,הכלכלה ועדת ר"יו
ל יועץ המשפטי לוועדת הכלכלה, עו"ד
,עצמון איתי
ל
צוות ועדת הכלכלה כולו, וכן ל
כבוד ה התחרות על הðממו)"
הðהממו"( וצוותה, וðכוðעל ה ת
לעריכת
שיח ציאליות הקשותðתוך הקשבה אמיתית לעמדת איגוד המזון באשר להשפעות הפוט
של
ה
צעת החוק יתðוðה והביðעל תעשיית המזון הקט . ח שי זה ה ת במסגרתהðוביל להצעת החוק המעודכ
אף באו לידי ביטוי חלק מהתייחסויות איגוד המזון עובר לדיון ובמהלכו–
וðוא
מברכים על כך .
זאת ועוד ,יכר שהð בקש לחזור ולהדגיש כיð
ית למאבק בריכוזיות ולהגברת התחרותðית הראשוð"תוכ
בשוק", שפורסמה בחודש מרץ2022
על ידי משרד האוצר
")ית משרד האוצרðתכ("
היא
התשתית
ל ,החוק הצעת אשר
ה מצגת אגף התקציבים במשרד האוצר אשר הוצגה בðעל בסיסה הוכ
מסגרת ה
דיון .
1
,ואולם :כפי שכבר צוין על ידי איגוד המזון חזור וציין ית זוðתכ מושתתת על מסד עובדתי שגוי והיא
לוקה
באי
דיוקים
)לשון
המעטה (ובכך
מביאה
להסקת קיומה
של
בעיה
הðהשו מהמציאות הקיימת
בפועל .
תðעל מ
שה
צעת החוק ת סתמך על
תשתית עובדתית ראויה דרשðכ בקשכםð ,
–
במסגרת קידום
הליך החקיקה–
לשוב ולבחון את ה
כשלים ב תשתית עליה
הושתתה הצעת החוק .זאת,
הðתוך בחי
ויי מחירי המזון בישראל בהשוואהðי שיðתוð מקצועית של
ות העולם, ובפרטðלמדי ותðמדי
ה -
OECD
,
הממחישה כי טעןðיגוד לðב
הג כðשוק המזון בישראל מת
שוק ברמת תחרותיות גבוהה . זאת הן במבחן
המציאות
והן בראי המדדים המקצועיים למדידת ריכוזיות )מדד ה-
HHI, מדד ה-
CR3
/
CR4
.(
ייןðלע
זה ראו
מכתב איגוד המזון מיום25
באוגוסט2022
ית הראשיתðשלח לכלכלð אשר במשרד האוצר , וכן
1
המזון
"ריכוזיות
מצגת –
אפריל
הכלכלה",
לוועדת
מצגת 2023
:בקישור
https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_bg_2279757.pdf
.
2
מכתב איגוד המזון ה על התחרות בðשלח לממוð אשר יום26
באוקטובר2022
המצורפים כ
ספחים אð
-
ב למכתב זה
(כון למועד כתיבת מכתב זהð הð)ויובהר, מכתבים אלה לא זכו לכל התייחסות או מע .
אמר, כי הרפורמה המוצעת, כמוðקדים עוד וð
קודמותיה, מבקשת לעורר מהפכות בשוק המזון שאין
להן אח ורע בעולם ה קודם לכן הצלחתןðבחðדסת שוק, מבלי שðיסוי וטעיה בהð . רפורמות שהן כל כולן
.אחרות ותðן( במדיð)או כישלו
לא בכד ,י
עוðמð מציעי הרפורמה גם במסגרת הדיון
מלציין בכמה לדעתם
ירדו המחירים )אם בכלל( ומתי .
בקשð ,עתה להתייחס לגופ
ה
של
הצעת החוק :
איסור על ביצוע מיזוגים –
מחזור מכירותיו של ספק
סעיף63
)א1תð()ב( להצעת החוק המעודכ מבקש לקבוע איסור על ביצוע מיזוגים בין ספק
שמחזור
אים, במישרין או באמצעות מפיץ, לרבות מצרכי מותגðאים או באמצעות קמעוðמכירותיו הכולל לקמעו
תðפרטי והפצה של מצרכים אלה, בישראל בש2021
עלה על150
מיליון שקלים חדשים, לבין ספק
שמחזור מכירותיו הכולל כאמור עלה על25
.מיליון שקלים חדשים
ðזאת, תוך שהסעיף מ
וסח בכפילות יתðלשו . שכן, הגדרת "ספק" בחוק ,ף המזוןðקידום התחרות בע
תשע"ד-
2014
")חוק המזון
וסח המוצעð"( כוללת ממילא את ה במסגרת הצעת תðהחוק המעודכ :
""ספק–
אי, במישרין אוðאי, או באמצעות קמעוðמי שמספק לקמעו
באמצעות מפיץ, מצרכים, ובכלל זה מצרכי מותג פרטי, לרבות מפיץ
של מצרכים כאמור, וכן כל;אדם קשור לאלה
וסףðב ,
תðלשון הצעת החוק המעודכ י" ו"יצרן גדול", אך הותירה אתðוðביטלה את הגדרות "יצרן בי
ומאליðהמצב הא
וסח הצעת החוקðאשר היה קיים ב ת רף מחזורי המכירוðמבחי
ת .
בשוק שהיקפו כ-
53.5
הðמיליארד ש"ח בש ,
2
לא ייתכן להגדיר שחקן שחלקו עומד על שברירי אחוז
ב
שוק כצד למיזוג אסור . גור בהחלט הוא כזה תחðם האוחז ב שחקן
קטן,
אשר וכיצד אם ברור לא מיזוגו
יðוðעם שחקן בי תביא להפחתת יוקר
המחיה, ובפרט להורדת
המחירים לצרכן.
לכן,
מוצע כי לשון סעיף63
)א1תð()ב( להצעת החוק המעודכ
הðתשו:כדלקמן
()ב
על אף האמור בחוק התחרות הכלכלית, לא יתמזגו חברות שאחת מהן
היא ספק שמחזור מכירותיו
אים אוðהמכירות הכולל שלו לקמעו
או במישרין ,איםðבאמצעות קמעו באמצעות מפיץ, לרבות מצרכי מותג
פרטי והפצה של מצרכים אלה תð, בישראל בש
הכספים הקודמת2021
,
עלה על150
400
מיליון שקלים חדשים, והאחרת היא ספק שמחזור
מכירותיו
,איםðאים או באמצעות קמעוðהמכירות הכולל שלו לקמעו
במישרין או באמצעות מפיץ, לרבות מצרכי מותג פרטי והפצה של
2
.קסטðי סטורðתוð אי על פיðסך השוק הקמעו
3
,מצרכים אלה תðבישראל בש הכספים הקודמת
2021
, עלה על25
100
;מיליון שקלים חדשים
"[...]
,למעשה ראה כיðהמגבל ה המוצעת
ביחס לעריכת מיזוגים בתחום המזון
אות
ה מבקשת הצעת החוק
תðהמעודכ
להשית על ייםðוðים ביðשחק ף, תביאðים בעðוקט דווקא לפגיעה משמעותית ביכולתם של
ספקים אלה, אף
ם גדוליםðשאי,
ף וזאתðלהתחרות בע באופן
וðשאי מידתי .
איסור על ביצוע מיזוגים– החריגים לאיסור
סעיף63
)א1תð()ב( להצעת החוק המעודכ הקובע איסור על ביצוע מיזוגים וסח הצעת החוקð, כולל ב
.ת מספר החרגותðהמעודכ
:ההחרגות המוצעות לעריכת מיזוג הן
העדר השפעה על התחרות בישראל, וכן עמידה –
לכאורה –
איðבת
גילוי דעת1/10
:
ת החברה הכושלת" של רשות התחרותð"דוקטרי3
")
גילוי הדעת("
.
הðואולם, באשר להחרגה הראשו המוצעת
יש להבהיר כי גם
השפעה פרו-תחרותית
של המיזוג על
התחרות בישראל) ", או השפעה "קלת ערך כהגדרתה
ב) כללי התחרות הכלכלית פטור סוג להסכמים
(שפגיעתם בתחרות קלת ערך
,()הוראת שעה תשס"ו-
2006
( הðתזכה את המיזוג באישור הממו .
באשר להחר
ות הראויהðייה, למען האחידות והפרשðגה הש,
קוט באותה לשון בה עושה שימושðיש ל
.הדעת גילוי שכן ,זאת ההחרגה וסחð
ייהðהש
המוצעת ו כולל את לשון גילוי הדעðאי תAS IS
.
ותðהפרש
אים הקבועיםðלת תהא מחויבת לשון
גילוי הדעת
וייש ה בהתאמתðומו בפועל. משכך, יש חשיבות עליו
.לשון הסעיף ללשון גילוי הדעת
,באשר למשך הזמן העומד לבדיקת עסקת מיזוג העומדת באיזה מהחריגים המוצעים בקש כיðה מועד
לקבלת הðאישור הממו
י ה אחד עם המועדים הקובעים כיוםðעלה בק ת הודעות מיזוגðלצורך בחי
במסגרת חוק התח
רות ה כלכלית, התשמ
"ח -
1988
)"חוק התחרות"( .
,כך קובעים סעיף20
()ב ו-
20)ב1 (
לחוק התחרות כי :
20
()ב תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות
ה אם הוא מסכים למיזוג אוðהמבקשות להתמזג, יודיע להן הממו
אים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעהðה אותו בתðגד לו או מתðמת
ו כהודעה על הסכמה, אלאðכאמור תוך שלושים הימים האמורים די
אם כן הוארך המועד לפי סעיף קטן )ב1
( או לפי סעיף38
.
)ב1
(
ה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופהðמצא הממו
וספותð הקבועה בסעיף קטן )ב(, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות
ה את התקופה בשישיםðשל שלושים ימים כל אחת; האריך הממו
,ימים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים
3
:ראו בקישורhttps://www.gov.il/he/Departments/legalInfo/opinion110
.
4
להאריך את התקופה בשישים ימ וספים; על הארכות כאמורð ים
.ומקת, בכתבðה לצדדים הודעה מðימסור הממו
ה, בדיקות מיזוגים על ידי רשות התחרות מגיעותðבעת האחרו–
מכוח סמכות הארכה זו–
לא אחת
ל-
150
דרשים הצדð ימי בדיקה ואף יותר. תקופות זמן ממושכות אלה, בהם דים לעסקה "להחזיק אותה
ים. זאת בכלל, ובפרט מקוםðיהול חיי מסחר תקיð בחיים" מקשות עד מאוד על הוודאות העסקית ועל
.בו אחד החריגים מתייחס למצב בו צד למיזוג הוא חברה שעתידה לצאת מן השוק
הðת לקבלת אישור הממוðבקש להתאים את התקופה העומדת בלשון הצעת החוק המעודכð ,בהתאם
ל-
30
המוגדרים הימים ,ת הודעות מיזוג כבר כיום בחוק. וכןðלבחי הðייðבקש להשמיט את הסיפא שעð
ים מהצדדים לעסקðתוð ה דרישותðיין הימים מקום בו מבקשת הממוðעצירת מרוץ מ .המיזוג ת ,ויובהר
הðכבר כיום, עומדת לממו דרשת לבדיקת עסקת מיזוגðסמכות הארכת התקופה ה , לרבות לצורך
השלמת בדיקות הכרו
יםðתוð כות בדרישות עשהðו ה שיðעל ידי הממו מוש תדיר בסמכות זו .
,לבסוף
בקשכם להבהיר כי עסקאות מיזוג שתוגשð
ðת רשות הðה לבחי ,תחרות טרם מועד התחילה
בדיקת במועד ולא הגשתן במועד הקיים לדין בהתאם וðייבח ,הרשות )זאת, בפרט בשים לב לאמור לעיל
ייןðלע
משך
הבדיקות של הודעות מ
יזוג
ה להארכת משךðעל ידי רשות התחרות, וסמכות הממו יðזמ
הבדיקה .(
בהתאם, מוצע כי לשון סעיף63
)א1תð()ב( להצעת החוק המעודכ
:ה כדלקמןðתשו
()ב
..]
.[
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מיזוג חברות שקיבל את אישור
ה בכתב לפיו מתקיימים בו אחדðהממו
:אים הבאיםðמהת
)1(
ו צפוי להשפיעðמיזוג החברות אי
לרעה
כלל
על
התחרות בשוק טי לעסקת המיזוðהרלוו
ג יין סעיףð; לע
"לרעה השפעה" זה תיחשב כהשפעה במידה העולה על
השפעה
קלת ער
ך בישראל ;
)2(
:באחת מהחברות המתמזגות מתקיימים כל אלה
()א
החברה עתידה
לצאת מן השוק
בו היא
פועלת
לחדול
מפעילות עסקית
ללא עריכת
;מיזוג החברות האמור
()ב
אין
חברה חלופית
רוכש חלופי לרכישת
החברה שמיזוג החברות עימ
וה
יביא לפגיעה
פחותה בתחרות
בישראל, בשוק טיðהרלוו,
בהשוואה למיזוג ;
()ג
החברות מיזוג יועיל
יותר גרוע וðאי לתחרות
בישראל בשוק טיðהרלוו
לעומת אי עריכת
.המיזוג האמור
5
)ג( כל אחת מהחברות
כאמור בסעיף קטן )ב( המבקשות להתמזג וסבורות
אים כאמור באותו סעיף קטן, רשאיותðכי מתקיים בהן אחד מהת
ומקת לקבל אישור כי מתקיימים אחדðה בקשה מðלהגיש לממו
תן בתוךðה ייðויים בסעיף הקטן האמור; אישור הממוðאים המðמהת
90
30
;ימים מיום הגשת הבקשה
יין הימים האמורים לðבמ א יובא
וספיםð ה פרטיםðבחשבון הזמן שחלף מהמועד שבו דרש הממו
הדרושים לו לבדיקת הבקשה, ועד לקבלתם .
()ד
ה בבקשות לפי סעיף קטן )ב( יפורסמו באתרðהחלטות הממו
.טðטרðהאי
()ה
ה לפי סעיף זה כדי לפטור את החברות המבקשותðאין באישור הממו
להתמזג מלהגיש הודעת מיזוג לפי ה וראות פרק ג' לחוק התחרות
ומקתðה אחרת, בהחלטה מðהכלכלית, אלא אם כן החליט הממו
.בכתב
)ו( הוראות סעיף קטן )ב( יחולו על עסקת מיזוג ðאשר הודעות מיזוג בגי
ה
יוגשו לרשות התחרות לאחר מועד התחילה ובמהלך תקופת הוראת
השעה .
הגדרת"מצרך"
בסעיף63
)2
(
להצעת החוק
תðהמעודכ
כללð
איסור לסעיף8 לחוק המזון,
לפיו "ספק גדול" לא יוכל
חה בזיקה ליעדי רכישה של יותר ממצרך אחדðת הðיתð להיות צד להסדר במסגרתו.
יין הגדרת "מצרך" בðבמסגרת הדיון מסרה רשות התחרות כי תפרסם גילוי דעת לע
יחס ל.אותו איסור
,בהתאם
מתבקש כי יובהר בלשון הצעת החוק תðהמעודכ ס לתוקף עד לפרסוםðכי האיסור לא ייכ
"יין הגדרת "מצרךðגילוי הדעת על ידי רשות התחרות לע.
עמדה זו
מחויבת המצי ,אות
שכן
לשון ההצעה
חתðה ברורה דיה בראי האיסור המתייחס ל"הðאי
"יעדים,
(וðוהיא עשויה להוביל, ככל שתפורש באופן מחמיר )ושגוי לטעמ טל רגולטוריðלאי בהירות ול
ו סבירðשאי .מאחר ש
רשות התחרות ה את דעתה כיðתð כבר
, ב ,הקשר של חוק המזון מקובל עליה
ש "מצרך" מתייחס ל"
קטגוריית
מצרכים ")כגון ,קטגוריית:
;מוצרי חלב ותחליפיו
פסטה
;ופתיתים
;ה ודגים; משקאות קליםðשימורי טו פירות וירקות('וכדו , יש מקום להבהיר כי ות האמורהðהפרש
"תואמת גם את הגדרת "מצרך בסעיף63
)2( .
הגדרה
כאמור תבטיח
אחידות
,בהגדרות המפורטות בחוק המזון תיתן וודאות ובהירות טובה יותר ,
יתן ליישום במבחן המציאותð וðו סביר ואיðוצר איðטל הרגולטורי הðע סיטואציה שבה הðותימ .
4
4 ף המזון, תשע"דðראו למשל גילוי דעת "הגדרת 'מצרך חדש' בחוק קידום התחרות בע-
2014
פרסום מספר ,"
47
5007
)
19.1.2015
.(
6
הבהרה כי
הה
תייחסות צריכה להיות
דרשת במיוחדð "ל"קטגוריית מצרכים ,חת כמותðתן שהðבהי
ת על פרמטרים אובייקטיביים ואחידים, היא פרקטיקה לגיטימית בכלכלה חופשיתðשעðה.
5
בהתאם יכר סךð פרד, יצומצמו באופןðחות רק על "מצרך" בודד בðיק הð, מקום בו ספק גדול יוכל להע
יקðחות שאותו ספק מעðהה -
יקðויכול להע -
,איðלקמעו טי גם יכולתו להתחרותðהרðותיפגע באופן אי
טיתðו בקטגוריית מוצרים רלווðים הגדולים ממðבשחק חה על בסיס יעד מצרפי שלð. שהרי מתן ה
אי את היעילות שבייצור ואספקת מכלולðמצרכי הספק, מאפשר לספק הגדול לחלוק עם הקמעו
המוצרים האמורים. זאת, בעוד מ פרד, עשוי להביא למצב שבוðחה על כל מצרך של הספק הגדול בðתן ה
אי ירכוש רק מוצר ספציפי מתוך סך המוצרים של הספק הגדולðהקמעו , ובהתאמה לא תיווצר לספק
.איðחה לקמעוðהגדול יעילות עודפת שיוכל לגלגל כה
יש לתת את הדעת לכך ש בסעיף המפורט האיסור63
)2( להצעת החוק תðהמעודכ ככל ש סיבותðיחול גם ב
בהן אין לספק כוח שוק משמעותי ביחס לאחד ה"מצרכים" שבהסדר, הוא איסור שעלול דווקא לפגוע
.בתחרות ובמאבק ביוקר המחייה
טי, ואין מקוםðקרטי של כל שוק מוצר רלווðיתוח קוð דרשð ,ממילא
(יח הימצאה של התאמה בין האיסור )האמצעי( לבין המטרה )הגברת התחרותðלה . זאת שכן, הסכם
אי לרכישתðחות של ספק גדול עם קמעוðה20%
ו פוגע בספק קטןðמכלל מוצרי קטגוריה מסוימת, אי
י להתחרות ביחס ליתרðוðאו בי80%
ים לðממכר הקטגוריה אשר זמי
ו וליתר המתחרים בקטגוריה .
ו לרשותכם בכל שאלהðא או הבהרה, ככל
דרשðה .
,בכבוד רב ובברכה
/ב אלדד
כורש
, עו"ד
דלðמיכל בר , עו"ד
פישר
'ושות
העתק:
ין, עו"ד, היועצת המשפטית, רשות התחרותðגב' יעל שיי
,מר אוריאל סיטרואן ,הל מחלקת שווקיםðמ רשות התחרות
מר אייל שפירא, עו"ד, רשות התחרות
מר צחי ברקוביץ', עו"ד, רשות התחרות
איגוד תעשיות המזון
5
איות, מספר פרסוםðיין: הסדרי סחר בין ספקים ורשתות קמעוðה על ההגבלים העסקיים בעðראו למשל עמדת הממו5000007
)
5.1.2005
.(
ªספח א
'
25
אוגוסט2022
"י ח
אב תשפ"ב
לכבוד
גב' שירה גרינברג
הכלכלנית הראשית
משרד האוצר
הנדון:
ריכוזיות תעשיית המזון
הישראלית
,ראשית
אנו מודים לך ולצוות אגף תקציבים ואגף כלכלה במשרד האוצר על המפגש הענייני
שקיימנו ביום 3.8.2022
.
לתפיסתנו, קבלת החלטות מבוססות נתונים מדויקים הינה בסיס קריטי ל
קבלת החלטות
בכל
הקשור ל
מאבק
המשותף
להורדת יוקר המחיה במחירי מזון
ול
הגברת התחרות.
כפי שפ
ירטנו
בפגישתנו, וכפי שאפרט להלן, תעשיית המזון הישראלית הינה חלק מהפתרון במאבק זה. לכן דיוק
ניתוח הנתונים והצגתם מהימנה הינו קריטי בקבלת החלטות מדיניות והובלת רפורמות במשק.
התוכנית הראשונית למאבק בריכוזיות ולהגברת התחרות בשוק, כפי שפורסמה בחודש מרץ 2022
,
ה
ציגה לתפיסתנו תמונה מגמתית, תוך עירוב מין שאינו במינו באופן הצגת הנתונים והעובדות
בהתייחס ליצרני המזון בישראל, זאת תוך חשש לקבלת החלטות שיביאו לפגיעה ארוכת טווח
בעצמאות התזונתית של מדינת ישראל.
לפיכך, תמצית הפערים בעובדות וניתוח הנתונים
, כפי שיובאו
בפירוט הן בנספח והן במצגת
שהוצגה במפגש
, עוסקות בנושאים הבאים
:
1.
שיעור הרווחיות במקטע הספקים לעומת מקטע הקמעונאים
המסקנה העיקרית הינה כי שיעור הרווחיות במקטע הספקים גבוהה ביחס למקטע
הקמעונאים.
ישנו הכרח לנתח ולהציג את העובדות והנתונים בהתאם למקטע הרלוונטי
:
1.1
. הפ
רדה ברורה במקטע הספקים בין יצרני המזון המקומיים
לבין היבואנים, שכן מדובר
בפעילות עסקית שונה בתכלית, ממנה נגזרים סיכונים ורווחיות שונה.
1.2
.
,אי השוואה בין יצרני המזון (ספקים) לבין הקמעונאים
שכן מדובר במקטע פעילות שונים
בתכלית בשרשרת הערך בשוק המזון,
בעלות ערך מוסף ורמת סיכון שונים בתכלית,
שאינם
ניתנים בהשוואה ישירה ביניהם.
לתפיסתנו, ככל שרוצים לבצע השוואה
של הרווחיות, יש לבצע אותה על אותו המקטע
(יצרנים וקמעונאים לפי עניין), בין שיעורי הרווח
של יצרנים בישראל לעומת אלו בחו"ל וכן
בין שיעורי הרווח של הקמעונאים בישראל לעומת אלו בחו"ל.
הפרדה זאת
,
כפי שמת
בקשת
,
מראה בבירור כי
ר
ווחיות מקטע יצרני מזון בישראל נמוכה
משמעותית מזאת המקובלת בחברות מזון בעולם ואילו בקרב המקטעים האחרים
התוצאה היא הפוכה
(ניתוח מפורט ב
סעיף 1 ב
נספח הרצ"ב).
2.
שיעור הריכוזיות במקטע הספקים לעומת מקטע הקמעונאים
המסקנה העיקרית הינה כי שיעור הריכוזיות במקטע הספקים גבוהה ויציבה לאור זמן ואילו
במקטע הקמעונאים ניכרת ירידה.
2.1
.
מדדCR3
–
המדד בקרב רשתות השיווק (קמעונאים) עומד על50%
, בעוד שהמדד הדומה
ליצרני המזון המקומיים עומד על29.3%
.בלבד
המשמעות היא כי מדד ריכוזיות במונחי
3
CR
של מקטע יצרני המזון נמוכה
בכ-
40%
מזה של המקטע הקמעונאי. מדובר בנתון
מהותי שמסקנתו לא רק הפוכה אלא מנוגד
ת באופן ניכר למסקנה שהוצגה בקבינט השרים.
2.2
.
מדד ריכוזיותHHI
–
2.2.1
.
חישוב מדדHHI
במקטע הספקים
בהתאם לנתונים שהוצגו על ידכם, מדדHHI
למקטע הספקים עומד בשנת2021
על2838
, נתון שאופן חישובו והצגתו אינם ברורים, המביאים לקבלת מסקנות
שגויות וזאת לאור
העובדה כי
מדד HHI
של מקטע יצרני המזון עמד בשנת2012
על400
בל
בד
, זאת בהתאם לסקירת אגף הכלכלן הראשי
, ומאז הן דוח
מבקר
המדינה
מ -
2021
ודוח
מרכז המידע של הכנסת 1
מ-
2019
,ש
בחנו את הנושא,
מראים כי מאז 2012
הריכוזיות במקטע יצרני המזון פחתה משמעותית
.
בנסיבות אלו, לא ברורה המסקנה לפיה מקטע יצרני המזון ריכוזי, בעוד
שבהתאם להגדרה המחמירה
של ה
איחוד האירופי, ערך HHI
של יצרני המזון
בישראל עומד על 40%
( מהערך המחמיר1,000
) .
2.2.2
.
מדדHHI
למקטע הקמעונאים
סקירת נתחי השוק של המקטע הקמעונאי כפי שמובא בדוח מרכז המידע של
הכנסת ממחיש את ההבדל המהותי במדד HHI
במקטע קמעונאי מזון בהשוואה
ליצרני מזון (נתח שוק שופרסל 29.7%
, רמי לוי13.2%
, יינות ביתן/מגה9.6%
, מרב
מזון לכל 8.4%
, יוחננוף6.4%
).
2
לפיכך
, מדד HHI
של מקטע יצרני המזון נמוך בכ-
67%
מזאת של המקטע הקמעונאי, לכן
כיצד ניתן לטעון כי מקטע יצרני המזון ריכוזי יותר
ובו
טמונה בעיית הריכוזיות?
ניתוח מפורט כולל נתונים רלבנטיים ב
סעיף 2 לנ
ספח הרצ"ב
.
3.
יוקר המחיה
.בהצגתכם ציינתם כי ישראל יקרה ובעיקר במוצרים שאינם חשופים לייבוא, בדגש על מזון
3.1
.
שוק המזון
פתוח ליבוא
כלל
תעשיית השמנים הצמחיים (למעט שמן בצוברים) מקורה ביבוא,
מוצרי תינוקות (ככל
שהכוונה היא
גם
ל
מזון תינוקות)
, מוצרי נוטרילון וסימיליק
המהווים לפחות 50%
משוק
מזון תינוקות הינם מייבוא
,
וכן מרבית מוצרי הבשר והדגים
וכד'
.
במוצרי החלב
,
המקור ליוקר המחירים
הינו הפער בסבסוד הניתן
לחקלאים ב-
OECD
, כך
שמחיר החלב הגולמי לתעשיית החלב בישראל גבוה בעשרות אחוזים.
הצגת הדברים
כי
מדובר במוצרים
ש
אינם חשופים לייבוא
מוטעית מיסודה
.
כידוע לך, למעט תוצרת
חקלאית (הכוללת חלב וביצים) אין מגבלות ואו הגנות מכל צורה שהיא על תעשיית המזון
(בניגוד לענף החקלאות)
והיא חשופה במלואה לייבוא
ולכן בשקף זה תובנה לקויה ומטעה
.
1
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת2020
,
2
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה
–
מעודכן, 2021
3.2
. פערי המחיר בין ישראל ל
-
OECD
הינם תולדה של שערי החליפין
בהתאם לדוח
מרכז המידע של הכנסת
,
מחירי תעשיית המזון הישראלית
ירדו
בכ -
7%
, החל
משנת 2013
ועד נובמבר2021
.כמו כן, בהתאם לנתוני הלמ"ס וה-
OECD
,
מחירי מוצרי
המזון במדינות ה-
OECD
התייקרו בעשור האחרון ביותר מ15%
, בהשוואה למחירי המזון
בישראל.
יחד עם זאת,
שיעור שינוי
שע"ח של השקל/יורו היה מעל 30%
מה שהביא לפערי מחיר
שאינם בשליטת תעשיית המזון המקומית
.
לכן, המסקנה הינה כי
"ישראל התייקרה" בלמעלה מ 30%
,בעשור האחרון, אינה מדויקת
ונוגדת את נתוני הלמ"ס וה EUROSTAT
.
נתונים
והסברים מפורטים בסעיף 3
בנספח
הרצ
"ב.
ל
אור האמור לעיל אודה לך לקבלת התייחסותך הפרטנית כמו גם ככל שכל האמור לעיל מדוייק
אזי עדכון הפרטים במצגת בהתאם.
בברכה,
דודי מנביץ'
יו"ר איגוד תעשיות המזון
נספח
–
פירוט עמד
ת
נו לעניין ריכוזיות תעשיית
המזון
בהמשך להצגת התוכנית הראשונית למאבק בריכוזיות ולהגברת התחרות בשוק שפורסמה במרץ
2022, ברצוני להתייחס למספר נקודות העולות מן המסמך
אשר לכאורה מייצגות את יצרני המזון
המקומיים אבל העובדות והנתונים בפועל שונים בתכלית באופן קיצוני עד כדי חשש להטעיית
מקבלי
ה
מידע ומקבלי החלטות הנסמכים על נתוני המצגת
.
להלן הנקודות המרכזיות
:
1.
שקף9
ריווחיות
-
.שיעור הריווחיות במקטע ספקים גבוה ביחס למקטע קמעונאיים
א.
הכללת יבואני מזון ויצרני מזון באצטלה אחת, כמקטע ספקי מזון.
מקטע יבואן ומקטע יצרן אלו שני מקטעים שונים ואינם ברי
השוואה
. בעוד היבואן עוסק בסחר,
קניה ומכירה, היצרן הינו יזם המשקיע במפעלים, טכנולוגיה,
פיתוח מוצרים ושורה ארוכה של
פעילויות וסיכונים שאינם קיימים במקטע יבואנים.
לא בכדי מקובל בעולם להפריד בין שני מקטעים אלו ולבחון כל מקטע בנפרד בהתאם לכללים
הכלכליים המקובלי
ם.
ישנו הבדל משמעותי בין
מקטע
ספקים
שהם
יבואנים לבין
מקטע
ספקים
שהם ה
יצרנים
ה
מקומיים,
הנושאים בעלויות ייצור שונות במהותן ובמחירן מהעלויות אותן נושא ספק שהוא יבואן.
מדובר
בפעילות עיסקית
שונה בתכליתה, ממנה נגזרים שולי רווח שונים.
ב.
השוואה בין ספקים שהם יצרני מזון (תעשייה) לקמעונאים
כמו כן, השוואה בין ספקים לבין קמעונאים גם היא השוואה בין
מקטעים
השונים במהות הפעילות
שלהם. למעשה, מדובר בהשוואה בין
יצרנים מענף התעשייה
, לעומת
קמעונאים
מענף
המסחר, והם
בעלי הבדלים מבניים. כך לדוגמא, ייצור מוצרי מזון לעומת שיווק
והפצת מוצרים אלו הם תחומי
פעילויות שונים המצריכים השקעות
בטכנולוגיה, פיתוח מוצרים,
בטיחות מזון ועוד,
סיכונים שכרוכים
בהשקעות
גבוהות, הכשרות עובדים מיומנים וברמת סיכון שונה.
כך, במידה ונ
מצאו הבדלים
ברווחיות בין ספקים לקמעונאים
–
לא מדובר בהשוואה שניתן לגזור ממנה מסקנה של ממש.
למה הדבר דומה?
לתחום הבנייה בו
מנסים להשוות
את מקטע היזם למקטע תיווך ומכירת הדירות. הרי אף אחד אינו
מצפה כי היזם יפעל בשולי רווח של מתווך ומוכר הדירות. לא בכדי בנקים
ה
מלווים פרוייקטים
בנדל
"
ן דורשים כתנאי
הכרחי
כי דוח אפס חייב להיות בשיעורי ריווחיות של שתי ספרות ואילו
מתווכי ומוכרי נדלן פועלים בריוו
חיות של ספרה אחת.
ההשוואה ככל שמבקשים לבצע חייבת להיות בין מקטעים זהים
בפעילותם ועיסוקם.
יחד עם זאת, ישנה השוואה אחרת, היכולה להיות רלוונטית יותר לבחינת מקטעי הרווחיות של
ספקים וקמעונאים
-
בגרפים
שלהלן
מתוארים שיעורי הרווח התפעולי מהכנסות בקרב חברות
יצרניו
ת (בכחול) ורשתות השיווק הקמעונאיות (בורדו), בישראל (גרף עליון) ובחו"ל (גרף תחתון).
ניתן להבחין שבקרב החברות היצרניות, שיעורי הרווח התפעולי גבוהים יותר בחו"ל לעומת בארץ,
בעוד שבקרב רשתות השווק הקמעונאיות המצב הפוך
–
שיעורי הרווח התפעולי בקרב הרשתות
בחו"ל נמ
וך באופן משמעותי משיעורי הרווחיות התפעולית של הקמעונאיות הישראליות.
11.1%
8.5%
6.6%
0.0%
4.7%
4.4%
שטראוס
טמפו
נטו אחזקות
שלמה
' אנג
ל בע
"מ
שופרסל
רמי לוי
שיעור הרווח התפעולי בהכנסות
חברות יצרניות לעומת קמעונאיות בישראל
11.8%
14.3%
16.4%
16.9%
3.8%
2.9%
2.4%
1.8%
שיעור הרווח התפעולי בהכנסות
חברות יצרניות לעומת קמעונאיות בחו
"ל
2.
שקף6
ריכוזיות-
הריכוזיות במקטע הספקים גבוהה ויציבה
לאורך זמן, במקטע הקמעונאי ניכרת ירידה.
הנתונים המוצגים בשקף אינם תואמים את המסקנות שבשקף וגם לא את הנתונים שבידינו.
א.
מדד 3
CR
בקרב
רשתות השיווק (קמעונאים) עומד על 50%
בעוד
המדד הדומה של
יצרני המזון עומד על29.3%
.בלבד
המשמעות היא כי מדד ריכוזיות במונחי 3
CR
של
מקטע יצרני המזון נמוכה בכמעט40%
פחות מזה של המקטע הקמעונאי. מדובר בנתון
מהותי שמסקנתו לא רק הפוכה אלא מנוגדת באופן ניכר
למסקנה שהוצגה בקבינט
השרים.
ב.
בשקף של מדד ריכוזיות HHI
במקטע הספקים הוצג כי בשנת2021
עמד על2838
.
בסקירה כלכלית שפירסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מתאריך2
,באוגוסט
2015
(עמוד6
) נרשם כי
המדד הנ"ל HHI
של מקטע יצרני המזון עמד בשנת2012
על
400
!!!בלבד
מיותר לציין כי ערך כזה שלHHI
מעיד על ענף שהוא בלתי ריכוזי
בעליל גם לפי ההגדרה המחמירה ביותר, דהיינו זו הנהוגה באיחוד
האירופי ובבריטניה, ערך HHI
של פחות מ
-
1,000
מעיד על ענף
בלתי ריכוזי. כלומר, לפי נתוני משרד האוצר, ערך
HHI
בענף "יצרני המזון" בי
שראל עומד על
כ-
40%
מערך הסף המחמיר שאליו נהוג להתייחס כענף ריכוזי. בנוסף, מדובר במדד הנמוך ב
-
67%
.מזאת של המקטע הקמעונאי
בנסיבות אלו, כיצד ניתן להגיע למסקנה כי
מקטע יצרני המזון ריכוזי יותר ממקטע הקמעונאי
ולהציג כי בה טמונה בעיית ריכוזיות?!
דוח מבקר
המדינה ומרכז
ג.
מדד 3
CR
בקרב
רשתות
ה
שיווק
(קמעונאים)
עומד על 50%
בעוד
המדד הדומה של
יצרני המזון עומד על29.3%
.בלבד
המשמעות היא כי מדד ריכוזיות במונחי 3
CR
של
מקטע יצרני המזון נמוכה בכמעט 40%
פחות מזה של המקטע הקמעונאי. מדובר בנתון
מהותי שמסקנתו לא רק הפוכה אלא מנוגדת באופן ניכר למסקנה שהוצגה בקבינט
השרים.
ד.
בשקף של
מדד ריכוזיות HHI
במקטע הספקים הוצג כי בשנת2021
עמד על2838
.
בסקירה כלכלית שפירסם
אגף הכלכלן
הראשי במשרד האוצר מתאריך 2 באוגוסט
, 2015
(עמוד6
)
נרשם כי
המדד הנ"ל HHI
של מקטע יצרני המזון עמד
בשנת 2012
על400
!!!בלבד
מיותר לציין כי
ערך כזה של HHI
מעיד על ענף שהוא בלתי ריכוזי בעליל גם לפי ההגדרה
המחמירה ביותר, דהיינו זו הנהוגה באיחוד האירופי ובבריטניה, ערך HHI
פ של
חות מ-
1,000
מעיד על ענף בלתי ריכוזי. כלומר, לפי נתוני משרד האוצר, ערך
HHI
בענף "יצרני המזון" בישראל
עומד על
כ-
40%
מערך הסף המחמיר ש
ליו א
נהוג להתייחס כענף ריכוזי.
בנוסף, מדובר במדד
הנמוך
ב-
67%
.מזאת של המקטע הקמעונאי
בנסיבות אלו, כיצד ניתן להגיע למסקנה כי מקטע יצרני המזון
ריכוזי יותר
ממקטע הקמעונאי
ו
להציג כי בה טמונה בעיית ריכוזיות?!
דוח מבקר המדינה ומרכז המידע של הכנסת 3
שבחנו את הנושא
(דוח מבקר המדינה משנת 1
202
ודוח ה-
מממ משנת2019
) מראים כי מאז שנת2012
רמת הריכוזיות במקטע יצרני המזון
ו
לאורך
העשור האחרון ומשנת 2012
בפרט
פחתה
משמעותית
ולכן מדד HHI
המעודכן
אמור להיות היום
נמוך
מהמדד בשנת 2012
,, קרי
400
.
3
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת2020
,
לא רק זאת אלא שנתוני נתחי השוק של מקטע יצרני המזון כפי
שמופיע בדוחות אלו מראה בבירור כי המדד לא יכול להיות מעל
שיעור של 400
, לאור
נתח
י ה
שוק
של
תנובה 11.7%
, שטראוס9.9%
,
אסם7.5%
, חברה מרכזית5.4%
, יוניליוור4%
וכל יתר היצרנים (מעל200
יצרנים בפחות מאחוז4 .)
סקירת נתחי השוק של המקטע הקמעונאי כפי שמובא בדוח מרכז המידע של הכנסת מ
מחיש את
ההבדל המהותי במדד HHI
במקטע קמעונאי מזון בהשוואה ליצרני מזון (נתח שוק שופרסל29.7%
,
רמי לוי13.2%
, יינות ביתן/מגה9.6%
, מרב מזון לכל8.4%
, יוחננוף6.4%
) .
5
בנוסף, סקירה כלכלית השוואתית אשר בחנה בין היתר את נושא ריכוזיות מקטעי יצרני מזון בקרב
32
מדינות אירופה בהתאם לתקנים והמדד
ים המקובלים בתחום
(European Union merger
regulation in 2004(2004/C31/03)
)
מצאה כי טווח4
CR
נע בין27%
-
72%
.
משמעות הדבר היא
ש
ישראל נמצאת ברף ההשוואתי הנמוך ביותר בקרב 32
מדינות באירופה בהן נעשה הסקר6.
מ
הנתו
נים ברור כי המסקנות שבכותרות
השקפים מטע
ות
, מבלבלת ו
בלתי סביר
ות
בעליל שכן
משתמע לכאורה כי קיימת בעייה בריכוזיות עודפת במקטע יצרני המזון בישראל בעוד הנתונים
מצביעים כי מדדי הריכוזיות המקובלים בהם מוכיחים כי במקטע זה רף הריכוזיות הוא מהנמוכים
בעולם.
בדוח מבקר המדינה מ-
2021
7, הוצג הגר
ף מטה, המתאר את נתח משוק המזון של חמשת הספקים
הגדולים ביותר
. ניתן להבחין שנתח חמשת הספקים הגדולים ירד מ-
48.7%
ב -
2011
לשיעור של
38.5%
בשנת2020
.
4
,דוח מבקר המדינה
הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון ,
2021
5
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה
–
מעודכן, 2021
6
2017/18
BMC Part of Springer Nature identified from Euromonitor sakes data in
.
7
,דוח מבקר המדינה
הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון ,
2021
טעות סופר, שנת2014
היא שנת2011
ושנת2011
היא שנת2014
.
נתח חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנים015
עד8
2019
3.
שקף3 –
יוקר המחייה, ישראל יקרה ובעיקר במוצרים שאינם חשופים לייבוא בדגש על
המזון.
8
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה
–
מעודכן ,
2021
1.
השקף אינו מייצג פער מחירי מוצרים היות והוא מובא ממודל ה-
PPP
שאינו מייצג פערי
.מחירים בפועל
2.
ההסבר כי מדובר במוצרים שאינם חשופים לייבוא עם דגש על מזון הוא אינו מדוייק
בעליל. לצערנו,
אין תעשיית שמנים בישראל
(למעט שמן בצוברים לשימוש תעשייתי,
)סולבר
וכל השמנים הנמכרים לצרכן מקורם בייבוא
,
מוצרי תינוקות (ככל שהכוונה היא
גם
ל
מזון תינוקות)
, מוצרי נוטרילון וסימיליק
המהווים לפחות 50%
משוק מזון תינוקות
הינם מייבוא
, מרבית הבשר וחלק גדול מהדגים מקורם בייבוא
ובמוצרי חלב מקור היוקר
ידוע לכל, מדינות ה-
OECD
מסבסדות באופן ישיר את החקלאים ב
-
50%
יותר מאשר
מדינת ישראל את חקלאי ישראל כך
שמחיר החלב הגולמי לתעשיית החלב הישראלית יקר
עד50%
בהשוואה לממוצע מחיר החלב הגולמי אותן רוכשות תעשיות החלב במדינות ה-
ECD
O
.
3.
הצגת הדברים כאילו מדובר במוצרים אשר אינם חשופים לייבוא היא מוטעית מיסודה
שכן הסיבה הבלעדית ליוקר מוצרי חלב הוא מדיניות הסבסוד של מדי
נת ישראל בהשוואה
למדיניות ה-
OECD
. וכידוע לך, למעט תוצרת חקלאית (הכוללת חלב וביצים) אין מגבלות
ואו הגנות מכל צורה שהיא על תעשיית המזון המקומית והיא חשופה במלואה לייבוא
ולכן
יש בשקף זה תובנה לקויה ומטעה
.
מחירי מוצרי המזון של תעשיית המזון המקומית הוזלו משנת013
2
ועד נובמבר2021
בשיעור של
כ-
7%
.ע"פ דוח מרכז המידע של הכנסת, נתוני הלמ"ס
,כפי שניתן לראות בגרף מטה
מחירי מוצרי המזון במדינות ה-
OECD
התייקרו
בעשור האחרון
ב
יותר
מ15%
,מהתייקרות מוצרי המזון בישראל (נתוני הלמ"סOECD
)
. יחד
עם זאת, שיעור שינוי
שע"ח של השקל/יורו היה מעל 30%
מה שהביא לפערי מחיר שאינם בשליטת תעשיית המזון
המקומית.
מדד המחירים לצרכן של מוצרי מזון ומשקאות לא אלכוהוליים
,שנתי2011
=
100
מדובר בהפרשים שהם
תוצאה של שינוי שער חליפין בלבד
וקביעת מדיניות שנשענת על שער
החליפין בלבד משמע
ו ניצול הזדמנות נקודתית של יחסי מטבעות,
מהלך ספקולטיבי
המסכן את
העצמאות הביטחונית של מדינת ישראל
שכן הדבר יגרום לסגירת מפעלי תעשיית מזון מקומיים
מהלך בלתי הפיך עם פגיעה כאמור בעצמאות ובביטחון התזונתי של מדינת
ישראל.
לאור האמור לעיל אודה לך לקבלת התייחסותך הפרטנית כמו גם ככל שכל האמור לעיל מדוייק
אזי עדכון הפרטים במצגת בהתאם.
בברכה,
דודי מנביץ'
יו"ר איגוד תעשיות המזון
107.3
117.4
100
123.3
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
ישראל
EU(27)
OECD
ªספח
'ב
לכבוד
26
באוקטובר2022
'הגב
מיכל כהן
, עו"ד
א'
חשוון
התשפ"ג
הממונה על התחרות
רשות התחרות
רחוב עם ועולמו4
,ירושלים9546304
באמצעות הדוא"ל
,שלום רב
הנדון:
תעשי
י
ת המזון בישראל
,בשם מרשנו
איגוד תעשיות המזון
של
התאחדות התעשיינים בישראל ("
איגוד המזון
"), הרינו
מתכבדים
לפנות אלייך כדלקמן:
איגוד המזון
וא ה
ארגון בו חברים
מגוון
תעשיינים ישראלים,
ביניהם גם תעשיינים קטנים ובינוניים,
הפועל, בין היתר, לפיתוח התעשייה
;
לקידום התעשיינים ומפעל
יהם
;
לאיחודם של התעשיינים
ולייצוגם בפני ממשלת ישראל, בפני מוסדות וארגונים בישראל ובחו"ל, לשם הגנה על ענייניהם
החוקיים של
התעשיינים;
ולצורך מתן שירותים שונים לציבור התעשיינים.
בחודש מרץ האחרון פרסם משרד האוצר את ה"ת
ו
כנית הראשונית למאבק בריכוזיות ולהגברת
התחרות בשוק".
בהמשך לפרסום
האמור, ביום 25
באוגוסט2022
, שלח איגוד המזון מסמך מלומד לכלכלנית הראשית
במשרד האוצר. מסמך זה נותר ללא מענה (נכון למועד כתיבת מכתבנו זה), והוא מצורף להלן לעיונך.
כמתואר במסמך
של
איגו
ד המזון,
הליך
קבלת החלטות
ה
מבוסס
על
מידע אמין ומהימן ה
ו
א בעל
חשיבות עליונה עבור קובעי המדיניות במדינת ישראל.
משכך
,
איגוד המזון מציף במסמך המצורף
אי
דיוקים
באופן תיאור העובדות וניתוח הנתונים
בתוכנית ש
הציג
משרד האו
. צר
זאת מתוך מטרה
של
איגוד המזון
להוות חלק מפתרון המאבק המשותף להורדת יוקר מחירי המזון ברשתות הקמעונאיות
ולהגברת התחרות.
בין
אי הדיוקים
האמורים ניתן לציין, בבחינת "על קצה המזלג", את הנושאים הבאים:
השוואת
רווחיות תוך התייחסות למקטעי פעילות
שאינם
אקוויו
ולנטיים ("השוואת תפוזים
לתפוחים
");
)ניתוח הריכוזיות במקטע הספקים (לרבות ביחס למקטע הקמעונאים
באופן שאינו עולה בקנה
אחד עם
מדד CR3
ומדדHHI
;
התייחסות למחירי מוצרים בישראל, בדגש על
מוצרי
מזון, באופן המתעלם מ
העובדה שתעשיית
המזון (בניגוד לענף החקלאות)
חשופה במלואה לייבוא;
2
התייחסות לפערי המחיר בין ישראל ל-
OECD
;תוך התעלמות משיעור שינוי שערי החליפין
וכיו"ב.
,הנה כי כן
ברי כי בהעדר מידע אמין ומהימן, הסקת קיומה של בעיה מסתמנת היא מיסקונספציה אשר
מעלה לדיון בעיה השונה מהמציאות הקיימת בפועל. משכך ברור גם כי ה
פתרונות המוצעים לפתרונה
של אותה בעיה אינם מתאימים ו
לא יצליחו
לשנות את המציאות הקיימת.
על מנת שגם תעשיית המזון תוכל להשמיע את קולה ולהיות שותפה אמיתית במאבק המשותף להורדת
יוקר מחירי המזון ברשתות הקמעונאיות ולהגברת התחרות, נכיר לך תודה אם תיאותי
להיפגש עם
נציגי איגוד המזון בהמשך לקריאתך את המסמך המצורף כאמור.
בכבוד רב
ובברכה
,
מיכל ברנדל, עו"ד
נתנאל קורמן, עו"ד
פישר ושות'
25
אוגוסט2022
"י ח
אב תשפ"ב
לכבוד
גב' שירה גרינברג
הכלכלנית הראשית
משרד האוצר
הנדון:
ריכוזיות תעשיית המזון
הישראלית
,ראשית
אנו מודים לך ולצוות אגף תקציבים ואגף כלכלה במשרד האוצר על המפגש הענייני
שקיימנו ביום 3.8.2022
.
לתפיסתנו, קבלת החלטות מבוססות נתונים מדויקים הינה בסיס קריטי ל
קבלת החלטות
בכל
הקשור ל
מאבק
המשותף
להורדת יוקר המחיה במחירי מזון
ול
הגברת התחרות.
כפי שפ
ירטנו
בפגישתנו, וכפי שאפרט להלן, תעשיית המזון הישראלית הינה חלק מהפתרון במאבק זה. לכן דיוק
ניתוח הנתונים והצגתם מהימנה הינו קריטי בקבלת החלטות מדיניות והובלת רפורמות במשק.
התוכנית הראשונית למאבק בריכוזיות ולהגברת התחרות בשוק, כפי שפורסמה בחודש מרץ 2022
,
ה
ציגה לתפיסתנו תמונה מגמתית, תוך עירוב מין שאינו במינו באופן הצגת הנתונים והעובדות
בהתייחס ליצרני המזון בישראל, זאת תוך חשש לקבלת החלטות שיביאו לפגיעה ארוכת טווח
בעצמאות התזונתית של מדינת ישראל.
לפיכך, תמצית הפערים בעובדות וניתוח הנתונים
, כפי שיובאו
בפירוט הן בנספח והן במצגת
שהוצגה במפגש
, עוסקות בנושאים הבאים
:
1.
שיעור הרווחיות במקטע הספקים לעומת מקטע הקמעונאים
המסקנה העיקרית הינה כי שיעור הרווחיות במקטע הספקים גבוהה ביחס למקטע
הקמעונאים.
ישנו הכרח לנתח ולהציג את העובדות והנתונים בהתאם למקטע הרלוונטי
:
1.1
. הפ
רדה ברורה במקטע הספקים בין יצרני המזון המקומיים
לבין היבואנים, שכן מדובר
בפעילות עסקית שונה בתכלית, ממנה נגזרים סיכונים ורווחיות שונה.
1.2
.
,אי השוואה בין יצרני המזון (ספקים) לבין הקמעונאים
שכן מדובר במקטע פעילות שונים
בתכלית בשרשרת הערך בשוק המזון,
בעלות ערך מוסף ורמת סיכון שונים בתכלית,
שאינם
ניתנים בהשוואה ישירה ביניהם.
לתפיסתנו, ככל שרוצים לבצע השוואה
של הרווחיות, יש לבצע אותה על אותו המקטע
(יצרנים וקמעונאים לפי עניין), בין שיעורי הרווח
של יצרנים בישראל לעומת אלו בחו"ל וכן
בין שיעורי הרווח של הקמעונאים בישראל לעומת אלו בחו"ל.
הפרדה זאת
,
כפי שמת
בקשת
,
מראה בבירור כי
ר
ווחיות מקטע יצרני מזון בישראל נמוכה
משמעותית מזאת המקובלת בחברות מזון בעולם ואילו בקרב המקטעים האחרים
התוצאה היא הפוכה
(ניתוח מפורט ב
סעיף 1 ב
נספח הרצ"ב).
2.
שיעור הריכוזיות במקטע הספקים לעומת מקטע הקמעונאים
המסקנה העיקרית הינה כי שיעור הריכוזיות במקטע הספקים גבוהה ויציבה לאור זמן ואילו
במקטע הקמעונאים ניכרת ירידה.
נספח
2.1
.
מדדCR3
–
המדד בקרב רשתות השיווק (קמעונאים) עומד על50%
, בעוד שהמדד הדומה
ליצרני המזון המקומיים עומד על29.3%
.בלבד
המשמעות היא כי מדד ריכוזיות במונחי
3
CR
של מקטע יצרני המזון נמוכה
בכ-
40%
מזה של המקטע הקמעונאי. מדובר בנתון
מהותי שמסקנתו לא רק הפוכה אלא מנוגד
ת באופן ניכר למסקנה שהוצגה בקבינט השרים.
2.2
.
מדד ריכוזיותHHI
–
2.2.1
.
חישוב מדדHHI
במקטע הספקים
בהתאם לנתונים שהוצגו על ידכם, מדדHHI
למקטע הספקים עומד בשנת2021
על2838
, נתון שאופן חישובו והצגתו אינם ברורים, המביאים לקבלת מסקנות
שגויות וזאת לאור
העובדה כי
מדד HHI
של מקטע יצרני המזון עמד בשנת2012
על400
בל
בד
, זאת בהתאם לסקירת אגף הכלכלן הראשי
, ומאז הן דוח
מבקר
המדינה
מ -
2021
ודוח
מרכז המידע של הכנסת 1
מ-
2019
,ש
בחנו את הנושא,
מראים כי מאז 2012
הריכוזיות במקטע יצרני המזון פחתה משמעותית
.
בנסיבות אלו, לא ברורה המסקנה לפיה מקטע יצרני המזון ריכוזי, בעוד
שבהתאם להגדרה המחמירה
של ה
איחוד האירופי, ערך HHI
של יצרני המזון
בישראל עומד על 40%
( מהערך המחמיר1,000
) .
2.2.2
.
מדדHHI
למקטע הקמעונאים
סקירת נתחי השוק של המקטע הקמעונאי כפי שמובא בדוח מרכז המידע של
הכנסת ממחיש את ההבדל המהותי במדד HHI
במקטע קמעונאי מזון בהשוואה
ליצרני מזון (נתח שוק שופרסל 29.7%
, רמי לוי13.2%
, יינות ביתן/מגה9.6%
, מרב
מזון לכל 8.4%
, יוחננוף6.4%
).
2
לפיכך
, מדד HHI
של מקטע יצרני המזון נמוך בכ-
67%
מזאת של המקטע הקמעונאי, לכן
כיצד ניתן לטעון כי מקטע יצרני המזון ריכוזי יותר
ובו
טמונה בעיית הריכוזיות?
ניתוח מפורט כולל נתונים רלבנטיים ב
סעיף 2 לנ
ספח הרצ"ב
.
3.
יוקר המחיה
.בהצגתכם ציינתם כי ישראל יקרה ובעיקר במוצרים שאינם חשופים לייבוא, בדגש על מזון
3.1
.
שוק המזון
פתוח ליבוא
כלל
תעשיית השמנים הצמחיים (למעט שמן בצוברים) מקורה ביבוא,
מוצרי תינוקות (ככל
שהכוונה היא
גם
ל
מזון תינוקות)
, מוצרי נוטרילון וסימיליק
המהווים לפחות 50%
משוק
מזון תינוקות הינם מייבוא
,
וכן מרבית מוצרי הבשר והדגים
וכד'
.
במוצרי החלב
,
המקור ליוקר המחירים
הינו הפער בסבסוד הניתן
לחקלאים ב-
OECD
, כך
שמחיר החלב הגולמי לתעשיית החלב בישראל גבוה בעשרות אחוזים.
הצגת הדברים
כי
מדובר במוצרים
ש
אינם חשופים לייבוא
מוטעית מיסודה
.
כידוע לך, למעט תוצרת
חקלאית (הכוללת חלב וביצים) אין מגבלות ואו הגנות מכל צורה שהיא על תעשיית המזון
(בניגוד לענף החקלאות)
והיא חשופה במלואה לייבוא
ולכן בשקף זה תובנה לקויה ומטעה
.
1
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת2020
,
2
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה
–
מעודכן, 2021
3.2
. פערי המחיר בין ישראל ל
-
OECD
הינם תולדה של שערי החליפין
בהתאם לדוח
מרכז המידע של הכנסת
,
מחירי תעשיית המזון הישראלית
ירדו
בכ -
7%
, החל
משנת 2013
ועד נובמבר2021
.כמו כן, בהתאם לנתוני הלמ"ס וה-
OECD
,
מחירי מוצרי
המזון במדינות ה-
OECD
התייקרו בעשור האחרון ביותר מ15%
, בהשוואה למחירי המזון
בישראל.
יחד עם זאת,
שיעור שינוי
שע"ח של השקל/יורו היה מעל 30%
מה שהביא לפערי מחיר
שאינם בשליטת תעשיית המזון המקומית
.
לכן, המסקנה הינה כי
"ישראל התייקרה" בלמעלה מ 30%
,בעשור האחרון, אינה מדויקת
ונוגדת את נתוני הלמ"ס וה EUROSTAT
.
נתונים
והסברים מפורטים בסעיף 3
בנספח
הרצ
"ב.
ל
אור האמור לעיל אודה לך לקבלת התייחסותך הפרטנית כמו גם ככל שכל האמור לעיל מדוייק
אזי עדכון הפרטים במצגת בהתאם.
בברכה,
דודי מנביץ'
יו"ר איגוד תעשיות המזון
נספח
–
פירוט עמד
ת
נו לעניין ריכוזיות תעשיית
המזון
בהמשך להצגת התוכנית הראשונית למאבק בריכוזיות ולהגברת התחרות בשוק שפורסמה במרץ
2022, ברצוני להתייחס למספר נקודות העולות מן המסמך
אשר לכאורה מייצגות את יצרני המזון
המקומיים אבל העובדות והנתונים בפועל שונים בתכלית באופן קיצוני עד כדי חשש להטעיית
מקבלי
ה
מידע ומקבלי החלטות הנסמכים על נתוני המצגת
.
להלן הנקודות המרכזיות
:
1.
שקף9
ריווחיות
-
.שיעור הריווחיות במקטע ספקים גבוה ביחס למקטע קמעונאיים
א.
הכללת יבואני מזון ויצרני מזון באצטלה אחת, כמקטע ספקי מזון.
מקטע יבואן ומקטע יצרן אלו שני מקטעים שונים ואינם ברי
השוואה
. בעוד היבואן עוסק בסחר,
קניה ומכירה, היצרן הינו יזם המשקיע במפעלים, טכנולוגיה,
פיתוח מוצרים ושורה ארוכה של
פעילויות וסיכונים שאינם קיימים במקטע יבואנים.
לא בכדי מקובל בעולם להפריד בין שני מקטעים אלו ולבחון כל מקטע בנפרד בהתאם לכללים
הכלכליים המקובלי
ם.
ישנו הבדל משמעותי בין
מקטע
ספקים
שהם
יבואנים לבין
מקטע
ספקים
שהם ה
יצרנים
ה
מקומיים,
הנושאים בעלויות ייצור שונות במהותן ובמחירן מהעלויות אותן נושא ספק שהוא יבואן.
מדובר
בפעילות עיסקית
שונה בתכליתה, ממנה נגזרים שולי רווח שונים.
ב.
השוואה בין ספקים שהם יצרני מזון (תעשייה) לקמעונאים
כמו כן, השוואה בין ספקים לבין קמעונאים גם היא השוואה בין
מקטעים
השונים במהות הפעילות
שלהם. למעשה, מדובר בהשוואה בין
יצרנים מענף התעשייה
, לעומת
קמעונאים
מענף
המסחר, והם
בעלי הבדלים מבניים. כך לדוגמא, ייצור מוצרי מזון לעומת שיווק
והפצת מוצרים אלו הם תחומי
פעילויות שונים המצריכים השקעות
בטכנולוגיה, פיתוח מוצרים,
בטיחות מזון ועוד,
סיכונים שכרוכים
בהשקעות
גבוהות, הכשרות עובדים מיומנים וברמת סיכון שונה.
כך, במידה ונ
מצאו הבדלים
ברווחיות בין ספקים לקמעונאים
–
לא מדובר בהשוואה שניתן לגזור ממנה מסקנה של ממש.
למה הדבר דומה?
לתחום הבנייה בו
מנסים להשוות
את מקטע היזם למקטע תיווך ומכירת הדירות. הרי אף אחד אינו
מצפה כי היזם יפעל בשולי רווח של מתווך ומוכר הדירות. לא בכדי בנקים
ה
מלווים פרוייקטים
בנדל
"
ן דורשים כתנאי
הכרחי
כי דוח אפס חייב להיות בשיעורי ריווחיות של שתי ספרות ואילו
מתווכי ומוכרי נדלן פועלים בריוו
חיות של ספרה אחת.
ההשוואה ככל שמבקשים לבצע חייבת להיות בין מקטעים זהים
בפעילותם ועיסוקם.
יחד עם זאת, ישנה השוואה אחרת, היכולה להיות רלוונטית יותר לבחינת מקטעי הרווחיות של
ספקים וקמעונאים
-
בגרפים
שלהלן
מתוארים שיעורי הרווח התפעולי מהכנסות בקרב חברות
יצרניו
ת (בכחול) ורשתות השיווק הקמעונאיות (בורדו), בישראל (גרף עליון) ובחו"ל (גרף תחתון).
ניתן להבחין שבקרב החברות היצרניות, שיעורי הרווח התפעולי גבוהים יותר בחו"ל לעומת בארץ,
בעוד שבקרב רשתות השווק הקמעונאיות המצב הפוך
–
שיעורי הרווח התפעולי בקרב הרשתות
בחו"ל נמ
וך באופן משמעותי משיעורי הרווחיות התפעולית של הקמעונאיות הישראליות.
11.1%
8.5%
6.6%
0.0%
4.7%
4.4%
שטראוס
טמפו
נטו אחזקות
שלמה
' אנג
ל בע
"מ
שופרסל
רמי לוי
שיעור הרווח התפעולי בהכנסות
חברות יצרניות לעומת קמעונאיות בישראל
11.8%
14.3%
16.4%
16.9%
3.8%
2.9%
2.4%
1.8%
שיעור הרווח התפעולי בהכנסות
חברות יצרניות לעומת קמעונאיות בחו
"ל
2.
שקף6
ריכוזיות-
הריכוזיות במקטע הספקים גבוהה ויציבה
לאורך זמן, במקטע הקמעונאי ניכרת ירידה.
הנתונים המוצגים בשקף אינם תואמים את המסקנות שבשקף וגם לא את הנתונים שבידינו.
א.
מדד 3
CR
בקרב
רשתות השיווק (קמעונאים) עומד על 50%
בעוד
המדד הדומה של
יצרני המזון עומד על29.3%
.בלבד
המשמעות היא כי מדד ריכוזיות במונחי 3
CR
של
מקטע יצרני המזון נמוכה בכמעט40%
פחות מזה של המקטע הקמעונאי. מדובר בנתון
מהותי שמסקנתו לא רק הפוכה אלא מנוגדת באופן ניכר
למסקנה שהוצגה בקבינט
השרים.
ב.
בשקף של מדד ריכוזיות HHI
במקטע הספקים הוצג כי בשנת2021
עמד על2838
.
בסקירה כלכלית שפירסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מתאריך2
,באוגוסט
2015
(עמוד6
) נרשם כי
המדד הנ"ל HHI
של מקטע יצרני המזון עמד בשנת2012
על
400
!!!בלבד
מיותר לציין כי ערך כזה שלHHI
מעיד על ענף שהוא בלתי ריכוזי
בעליל גם לפי ההגדרה המחמירה ביותר, דהיינו זו הנהוגה באיחוד
האירופי ובבריטניה, ערך HHI
של פחות מ
-
1,000
מעיד על ענף
בלתי ריכוזי. כלומר, לפי נתוני משרד האוצר, ערך
HHI
בענף "יצרני המזון" בי
שראל עומד על
כ-
40%
מערך הסף המחמיר שאליו נהוג להתייחס כענף ריכוזי. בנוסף, מדובר במדד הנמוך ב
-
67%
.מזאת של המקטע הקמעונאי
בנסיבות אלו, כיצד ניתן להגיע למסקנה כי
מקטע יצרני המזון ריכוזי יותר ממקטע הקמעונאי
ולהציג כי בה טמונה בעיית ריכוזיות?!
דוח מבקר
המדינה ומרכז
ג.
מדד 3
CR
בקרב
רשתות
ה
שיווק
(קמעונאים)
עומד על 50%
בעוד
המדד הדומה של
יצרני המזון עומד על29.3%
.בלבד
המשמעות היא כי מדד ריכוזיות במונחי 3
CR
של
מקטע יצרני המזון נמוכה בכמעט 40%
פחות מזה של המקטע הקמעונאי. מדובר בנתון
מהותי שמסקנתו לא רק הפוכה אלא מנוגדת באופן ניכר למסקנה שהוצגה בקבינט
השרים.
ד.
בשקף של
מדד ריכוזיות HHI
במקטע הספקים הוצג כי בשנת2021
עמד על2838
.
בסקירה כלכלית שפירסם
אגף הכלכלן
הראשי במשרד האוצר מתאריך 2 באוגוסט
, 2015
(עמוד6
)
נרשם כי
המדד הנ"ל HHI
של מקטע יצרני המזון עמד
בשנת 2012
על400
!!!בלבד
מיותר לציין כי
ערך כזה של HHI
מעיד על ענף שהוא בלתי ריכוזי בעליל גם לפי ההגדרה
המחמירה ביותר, דהיינו זו הנהוגה באיחוד האירופי ובבריטניה, ערך HHI
פ של
חות מ-
1,000
מעיד על ענף בלתי ריכוזי. כלומר, לפי נתוני משרד האוצר, ערך
HHI
בענף "יצרני המזון" בישראל
עומד על
כ-
40%
מערך הסף המחמיר ש
ליו א
נהוג להתייחס כענף ריכוזי.
בנוסף, מדובר במדד
הנמוך
ב-
67%
.מזאת של המקטע הקמעונאי
בנסיבות אלו, כיצד ניתן להגיע למסקנה כי מקטע יצרני המזון
ריכוזי יותר
ממקטע הקמעונאי
ו
להציג כי בה טמונה בעיית ריכוזיות?!
דוח מבקר המדינה ומרכז המידע של הכנסת 3
שבחנו את הנושא
(דוח מבקר המדינה משנת 1
202
ודוח ה-
מממ משנת2019
) מראים כי מאז שנת2012
רמת הריכוזיות במקטע יצרני המזון
ו
לאורך
העשור האחרון ומשנת 2012
בפרט
פחתה
משמעותית
ולכן מדד HHI
המעודכן
אמור להיות היום
נמוך
מהמדד בשנת 2012
,, קרי
400
.
3
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת2020
,
לא רק זאת אלא שנתוני נתחי השוק של מקטע יצרני המזון כפי
שמופיע בדוחות אלו מראה בבירור כי המדד לא יכול להיות מעל
שיעור של 400
, לאור
נתח
י ה
שוק
של
תנובה 11.7%
, שטראוס9.9%
,
אסם7.5%
, חברה מרכזית5.4%
, יוניליוור4%
וכל יתר היצרנים (מעל200
יצרנים בפחות מאחוז4 .)
סקירת נתחי השוק של המקטע הקמעונאי כפי שמובא בדוח מרכז המידע של הכנסת מ
מחיש את
ההבדל המהותי במדד HHI
במקטע קמעונאי מזון בהשוואה ליצרני מזון (נתח שוק שופרסל29.7%
,
רמי לוי13.2%
, יינות ביתן/מגה9.6%
, מרב מזון לכל8.4%
, יוחננוף6.4%
) .
5
בנוסף, סקירה כלכלית השוואתית אשר בחנה בין היתר את נושא ריכוזיות מקטעי יצרני מזון בקרב
32
מדינות אירופה בהתאם לתקנים והמדד
ים המקובלים בתחום
(European Union merger
regulation in 2004(2004/C31/03)
)
מצאה כי טווח4
CR
נע בין27%
-
72%
.
משמעות הדבר היא
ש
ישראל נמצאת ברף ההשוואתי הנמוך ביותר בקרב 32
מדינות באירופה בהן נעשה הסקר6.
מ
הנתו
נים ברור כי המסקנות שבכותרות
השקפים מטע
ות
, מבלבלת ו
בלתי סביר
ות
בעליל שכן
משתמע לכאורה כי קיימת בעייה בריכוזיות עודפת במקטע יצרני המזון בישראל בעוד הנתונים
מצביעים כי מדדי הריכוזיות המקובלים בהם מוכיחים כי במקטע זה רף הריכוזיות הוא מהנמוכים
בעולם.
בדוח מבקר המדינה מ-
2021
7, הוצג הגר
ף מטה, המתאר את נתח משוק המזון של חמשת הספקים
הגדולים ביותר
. ניתן להבחין שנתח חמשת הספקים הגדולים ירד מ-
48.7%
ב -
2011
לשיעור של
38.5%
בשנת2020
.
4
,דוח מבקר המדינה
הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון ,
2021
5
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה
–
מעודכן, 2021
6
2017/18
BMC Part of Springer Nature identified from Euromonitor sakes data in
.
7
,דוח מבקר המדינה
הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון ,
2021
טעות סופר, שנת2014
היא שנת2011
ושנת2011
היא שנת2014
.
נתח חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנים015
עד8
2019
3.
שקף3 –
יוקר המחייה, ישראל יקרה ובעיקר במוצרים שאינם חשופים לייבוא בדגש על
המזון.
8
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה
–
מעודכן ,
2021
1.
השקף אינו מייצג פער מחירי מוצרים היות והוא מובא ממודל ה-
PPP
שאינו מייצג פערי
.מחירים בפועל
2.
ההסבר כי מדובר במוצרים שאינם חשופים לייבוא עם דגש על מזון הוא אינו מדוייק
בעליל. לצערנו,
אין תעשיית שמנים בישראל
(למעט שמן בצוברים לשימוש תעשייתי,
)סולבר
וכל השמנים הנמכרים לצרכן מקורם בייבוא
,
מוצרי תינוקות (ככל שהכוונה היא
גם
ל
מזון תינוקות)
, מוצרי נוטרילון וסימיליק
המהווים לפחות 50%
משוק מזון תינוקות
הינם מייבוא
, מרבית הבשר וחלק גדול מהדגים מקורם בייבוא
ובמוצרי חלב מקור היוקר
ידוע לכל, מדינות ה-
OECD
מסבסדות באופן ישיר את החקלאים ב
-
50%
יותר מאשר
מדינת ישראל את חקלאי ישראל כך
שמחיר החלב הגולמי לתעשיית החלב הישראלית יקר
עד50%
בהשוואה לממוצע מחיר החלב הגולמי אותן רוכשות תעשיות החלב במדינות ה-
ECD
O
.
3.
הצגת הדברים כאילו מדובר במוצרים אשר אינם חשופים לייבוא היא מוטעית מיסודה
שכן הסיבה הבלעדית ליוקר מוצרי חלב הוא מדיניות הסבסוד של מדי
נת ישראל בהשוואה
למדיניות ה-
OECD
. וכידוע לך, למעט תוצרת חקלאית (הכוללת חלב וביצים) אין מגבלות
ואו הגנות מכל צורה שהיא על תעשיית המזון המקומית והיא חשופה במלואה לייבוא
ולכן
יש בשקף זה תובנה לקויה ומטעה
.
מחירי מוצרי המזון של תעשיית המזון המקומית הוזלו משנת013
2
ועד נובמבר2021
בשיעור של
כ-
7%
.ע"פ דוח מרכז המידע של הכנסת, נתוני הלמ"ס
,כפי שניתן לראות בגרף מטה
מחירי מוצרי המזון במדינות ה-
OECD
התייקרו
בעשור האחרון
ב
יותר
מ15%
,מהתייקרות מוצרי המזון בישראל (נתוני הלמ"סOECD
)
. יחד
עם זאת, שיעור שינוי
שע"ח של השקל/יורו היה מעל 30%
מה שהביא לפערי מחיר שאינם בשליטת תעשיית המזון
המקומית.
מדד המחירים לצרכן של מוצרי מזון ומשקאות לא אלכוהוליים
,שנתי2011
=
100
מדובר בהפרשים שהם
תוצאה של שינוי שער חליפין בלבד
וקביעת מדיניות שנשענת על שער
החליפין בלבד משמע
ו ניצול הזדמנות נקודתית של יחסי מטבעות,
מהלך ספקולטיבי
המסכן את
העצמאות הביטחונית של מדינת ישראל
שכן הדבר יגרום לסגירת מפעלי תעשיית מזון מקומיים
מהלך בלתי הפיך עם פגיעה כאמור בעצמאות ובביטחון התזונתי של מדינת
ישראל.
לאור האמור לעיל אודה לך לקבלת התייחסותך הפרטנית כמו גם ככל שכל האמור לעיל מדוייק
אזי עדכון הפרטים במצגת בהתאם.
בברכה,
דודי מנביץ'
יו"ר איגוד תעשיות המזון
107.3
117.4
100
123.3
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
ישראל
EU(27)
OECD